ארכיון טעות במצב דברים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 12:22:47 +0000

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הסבר תמציתי של עו”ד פלילי אודות מושגי יסוד במשפט הפלילי, תוך הפניה להסברים יותר מפורטים. נקודת התחלה טובה להבנת עולם המושגים במשפט הפלילי.

אחריות קפידה

בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא נדרשת רשות התביעה להוכיח את היסוד הנפשי. די שהוכיחה כי הנאשם ביצע את המעשה (היסוד הפיזי של העבירה) והנטל עובר לנאשם להוכיח במהלך משפט פלילי שעשה כל שניתן למנוע את העבירה. לא הוכיח – יורשע.

יחד עם זאת, אחריות קפידה קיימת רק כשהמחוקק קבע זאת במפורש בחוק. יתרה מכך, בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא ניתן לגזור במשפט הפלילי עונש של מאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

אי הרשעה בסיום משפט פלילי

משפט פלילי יכול להסתיים ללא הרשעה פלילית. במקרים חריגים, מוסמך בית משפט לפסוק, כי למרות שאדם אשם בעבירה פלילית, עדיין לא תירשם לחובתו הרשעה פלילית במירשם הפלילי. סיום הליך פלילי ללא הרשעה מתבצע על בסיס תסקיר של שירות מבחן המתקבל אודות הנאשם, ותמיד מלווה בצו פיקוח של שירות המבחן ו/או צו לביצוע שירות לתועלת הציבור.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

אי שפיות הדעת

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית במשפט הפלילי. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.

אימרת חוץ של נאשם

כל התבטאות של נאשם מחוץ לכתלי בית המשפט אשר הונצחה בדרך כשלהיא, לרבות בוידיאו, באודיאו, במזכר שרשם לעצמו חוקר ובהודעה שנגבתה מהנאשם בחקירתו, אותה התבקש לאשר בחתימת ידו.

איסור פרסום

ראה – צו איסור פרסום.

אליבי

טענת “במקום אחר הייתי” בזמן בו בוצעה העבירה. קבלת הטענה משמעותה, שלנאשם או לחשוד לא היתה הזדמנות לבצע את העבירה ולפיכך אין להעמידו לדין ובמידה והועמד לדין, יש לזכות אותו.

טענת אליבי יש להעלות בהזדמנות הראשונה הן בחקירה הפלילית והן במשפט פלילי.

בדיקת פוליגרף

ראה – פוליגרף, וכן ראה: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ביטול הרשעה פלילית במהלך משפט פלילי

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבטל את ההרשעה.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

ביטול כתב אישום שהוגש במשפט פלילי

חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום עשויה להוביל לביטולו וכך גם קבלת טענות הגנה מסוימות. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום או מחיקתו ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

בקשות שונות במהלך משפט פלילי

זו הכותרת של בקשות המוגשות על ידי הצדדים לבית המשפט במהלך משפט פלילי.

בקשת חנינה

ראה-חנינה. לפרטים נוספים ראה בעמודים: חנינה מהנשיא, מחיקת רישום פלילי.

בקשת עיון חוזר

ראה – עיון חוזר.

גזר דין

ההחלטה שיפוטית שבמסגרתה מטיל בית המשפט עונש על נאשם. הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק דין.

דבר מה נוסף

תוספת ראייתית, שבמקרים מסוימים בלעדי תוספת ראייתית זו, לא ניתן להרשיע. כך למשל, לא ניתן להרשיע רק על בסיס הודיה שמסר הנאשם בחקירתו, ונדרשת תוספת ראייתית של “דבר מה נוסף” לצורך ההרשעה.

עוצמת ה”דבר מה” הנדרש לצורך הרשעה משתנה בהתאם לעוצמת הראיות שה”דבר מה” בא לחזק; ככל שהראיות המפלילות חזקות יותר, כך גם נדרש “דבר מה” פחות מפליל, לצורך הרשעה.

הגנה עצמית

הגנה עצמית הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;

ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

הגנות הנטענות במהלך משפט פלילי

ראה – סייגים לאחריות פלילית

הגשת תלונה למשטרה

ראה – תלונה. לפרטים נוספים ראה בעמוד הבא: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי.

הכרעת דין

החלטה שיפוטית במסגרתה קובע בית המשפט האם הנאשם אשם או זכאי, ואם אשם – במה בדיוק הוא אשם (כיוון שלעיתים כתב האישום ייחס לנאשם מספר אישומים ומספר עבירות, על בית המשפט לקבוע במה בדיוק מצא את הנאשם אשם). הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין.

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.

סגירת התיק בהסדר מותנה חוסכת לחשוד את כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי. לפרטים נוספים ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

העדר שליטה

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

סייג זה לא יחול, אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב.

זוטי דברים

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

חטא

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על 12,900 ש”ח.

חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. ראו בהקשר זה: חנינה מהנשיא.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 הסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם וכן לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 לחוק שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה. ראו בהקשר זה: מחיקת רישום פלילי וכן: מחיקת רישום פלילי לחיילים.

טעות במצב דברים

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין:
(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה.

טעות במצב משפטי

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם להוראות חוק העונשין: לענין האחריות הפלילית אין זה משנה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

יסוד נפשי בעבירה הפלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסוד פיזי בעבירה פלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסודות עבירה פלילית

לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי (בלטינית: Actus Reas) ויסוד נפשי (בלטינית: (Mens Rea).
על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. היסוד הנפשי הינו הלך הנפש המלווה את הנאשם בשעת התנהגותו. בישראל, כל העבירות הפליליות דורשות הוכחת מחשבה פלילית (אלא אם נקבע בהגדרת העבירה, כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה, או כאשר מדובר בעבירות של אחריות קפידה).

היסוד הפיזי הינו המעשה או המחדל העובדתי, שביסוד העבירה. לשם המחשה: הדין בישראל קובע 3 עבירות שונות הנוגעות לסיטואציה של קטילת חיי אדם: רצח (עבירה שעונשה מאסר עולם), הריגה (עבירה שדינה המכסימלי 20 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (עבירה שדינה המכסימלי 3 שנות מאסר). בשלושת העבירות היסוד העובדתי זהה: גרימת מותו של אדם.

השוני בין שלושת העבירות הוא ביסוד הנפשי בלבד; בעוד שבעבירת רצח נדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה תחילה (פעולה מכוונת להמית, לאחר החלטה להמית, הכנה, ובהיעדר קינטור), הרי שבעבירה של הריגה נדרש להוכיח יסוד נפשי של פזיזות (מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית ועמה אדישות או קלות דעת לאפשרות התקיימותה של התוצאה) ואילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות (קרי – בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה לצפות את האפשרות לגרימת תוצאה קטלנית).

כורח

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

כפירה

כפירה בטענה פירושה הכחשת הטענה. ככלל, כפירה גורפת איננה מומלצת שכן היא מבזבזת לריק זמן שיפוטי ופותחת חזית מחלוקת רחבה מאוד, שקל להבקיעה.

כתב אישום

כתב הטענות של הרשות התובעת, המוגש לבית המשפט בתחילת ההליך הפלילי. ראו כתב אישום וכן התמודדות עם כתב אישום.

ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מב”ד

ראה תחת המושג: תיק מב”ד.

מבחן ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מחדל פלילי

“מחדל” = הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

מחשבה פלילית

מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) פזיזות (ראה על מושג זה בנפרד).
לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

לענין המחשבה הפלילית, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

מחשבה פלילית יכולה להיות “מועתקת” לאוביקט אחר שכן על פי דין, אין זה משנה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. כך למשל, כאשר הוכח כי אדם התכוון לרצוח את פלוני, אולם בפועל רצח בטעות את אלמוני – עדיין יורשע אותו אדם ברצח, למרות שלא התכוון לרצוח את אלמוני.

עבירה פלילית

התנהגות (במעשה או במחדל) המהווה הפרה של נורמה מסוימת. בישראל, אין עבירה פלילית ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו על ידי המחוקק בחוק. המחוקק הגדיר איזה התנהגות נופלת בתחום הפלילי, ואף איזה עונשים ניתן להשית בגין התנהגות כזו או אחרת.

עבירות פליליות מסווגות על 3 דרגות חומרה: חטא, עוון, פשע (ראה על מושגים אלו בנפרד). לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי ויסוד נפשי; על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. (ראה על מושגים אלו בנפרד).

עוון

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על 12,900 ש”ח.

פוליגרף

נקרא גם “מכונת אמת”. תוצאות בדיקת פוליגרף לא קבילות במשפט פלילי וכך גם עצם הנכונות, או הסירוב לבצע את הבדיקה. מאידך, במסגרת חקירה פלילית, הסכמה לבצע בדיקת פוליגרף ובוודאי תוצאות בדיקה המעידות על אמירת אמת – מהווים אינדיקציה חקירתית טובה וחיזוק לגרסה.

בשל השלכות הבדיקה, בטרם מתן הסכמה לביצוע הבדיקה, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף ראה בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

פזיזות

אחת החלופות למחשבה פלילית, הנדרשת להוכחת התגבשות עבירה פלילית. פזיזות מוגדרת אחת משתיים:
(א) אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה האסורה;
(ב) קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה האסורה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה האסורה.

פסק דין במשפט פלילי

הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין. במידה ובית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, עליו להודיע על כך מייד בפתח מתן הכרעת הדין (שהופכת לפסק דין).

פשע

עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

צורך

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

צידוק

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

קטינות

קטינות הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים.

רישום פלילי

ראו: מחיקת רישום פלילי.

שכרות

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן(ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

תיק מב”ד

מב”ד = ממתין לבירור דין. מדובר בתיק חקירה תלוי ועומד, שטרם הוכרע גורלו; יתכן וייסגר באחת העילות הקבועות בחוק ויתכן שיוגש בגינו כתב אישום. המושג כולל גם תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום אולם טרם הסתיים הדיון בעניינם בבית המשפט.

תיקי מב”ד מקבלים ביטוי ברישומים הפנימיים של המשטרה. הם אינם בגדר “עבר פלילי”, שכן טרם נקבעה לגביהם אחריות פלילית.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקי חקירה פתוחים ראו בעמודים:

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.

שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי או לביטולו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ראו בעמודים:

מחיקת רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי.

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה. (תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה).

תעודת יושר

כינוי עממי לאישור שניתן לאזרח ממשטרת ישראל בדבר היעדר רישום פלילי ו/או תיקים תלויים ועומדים. מהתדפיס המשטרתי שנקרא תעודת היושר ניתן ללמוד על היעדר עבר פלילי והיעדר תיקים פתוחים במשטרה כנגד אותו אזרח (הנקראים גם מב”ד).

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי ראה בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי.

משפט פלילי – קישורים חיצוניים.

עורך דין פלילי – ייצוג משפטי בהליכי משפט פלילי

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הפוסט משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Mon, 08 Mar 2021 09:31:23 +0000

קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – “לקוחו של קטין” – הוכחת חפותו של הלקוח – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

תמצית המקרה.

פרקליטות מחוז תל אביב מקבלת את בקשת משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומשנה את עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה בעבירה של קבלת שירות של מעשה זנות מקטין (בלשון המחוקק עבירה של “לקוחו של קטין”).

קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – על העבירה.

במטרה לצמצם את הזנות בישראל ובצעד שנוי במחלוקת, אישרה הכנסת בדצמבר 2018 את חוק איסור צריכת זנות, התשע”ט – 2018 המטיל קנס על צריכת מעשי זנות, והימצאות במקום המשמש למעשה זנות.
חוק זה, שזכה לכינוי “החוק להפללת הלקוח”, יכנס לתוקף ביולי 2020. עד לכניסתו של חוק זה לתוקף, אין איסור פלילי במדינת ישראל על צריכת שירותי מין בתשלום.
חריג לכך הוא סעיף 203ג. לחוק העונשין הקובע איסור פלילי על קבלת שירותי זנות מקטין. על פי הוראות סעיף זה, שכותרתו “דין לקוחו של קטין”:

“203ג. המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו – מאסר חמש שנים”.

המערכה למיגור הזנות בקרב קטינים מעולם לא היתה במחלוקת, ומכאן האיסור הפלילי בסעיף 203ג לחוק העונשין, התוקף חזיתית את צרכני הזנות באמצעות עבירה מסוג פשע שדינה המקסימלי 5 שנות מאסר.
על העלאת רף הענישה בעבירה של קבלת שירותי זנות מקטין ראו: ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית: חמש שנות מאסר למקבל שירותי זנות מקטין.
הפליליות בצריכת הזנות לפי סעיף זה נעוצה בנסיבה – שמדובר בקטין, ועל מנת שתתגבש עבירה לפי סעיף 203ג לחוק העונשין נדרשת מודעות לרכיב זה מצד “מקבל השירות”, כלומר מודעות אצל “הלקוח” לקבלת שירות מעשה זנות מקטין.
ברגיל, נטל ההוכחה במשפט פלילי הוא על המאשימה – המדינה, אלא שבעבירה של קבלת שירות של מעשה זנות מקטין, לעניין המודעות, הפך המחוקק את נטל ההוכחה והטיל אותו על החשוד. סעיף 203ד לחוק העונשין קובע:

“הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי סימן זה – עליו הראיה..”.

על יסודות העבירה של קבלת שירות של מעשה זנות מקטין, או ” לקוחו של קטין ” בלשון המחוקק, עמד בית המשפט בתיק פלילי (ת”א) 59784-10-10‏ ‏(כבוד השופטת לימור מרגולין-יחידי):

“…החוק אינו מגדיר מעשה זנות, והפסיקה פירשה זאת ככל מעשה של שימוש פיזי בגוף האחר, לשם סיפוק התאווה המינית, בתשלום. דומה שלא מתחייב תשלום ישיר של כסף, והתשלום – התמורה יכולים לכלול כל תגמול וטובת הנאה חומרית הניתנים בזיקה ישירה למעשה המיני”.

…העבירה של קבלת שירות של מעשה זנות מקטין, שכותרתה דין לקוחו של קטין, היא עבירת מטרה התנהגותית, המחייבת מבחינת היסוד העובדתי מעשה זנות, במשמעותו דלעיל, היינו שימוש פיזי בגוף האחר לשם סיפוק מיני כנגד תשלום, וקבלת שירות בפועל על ידי הנאשם, וכן מחייבת הוכחה שמבצע מעשה הזנות הוא קטין. מבחינת היסוד הנפשי, הדרישה היא למודעות.

בכל הנוגע לעבירות זנות המבוצעות בקשר לקטין, קבע המחוקק הסדר ספציפי מחמיר…נקבע כי אי ידיעת הגיל עשויה לפטור נאשם מאחריות לנסיבה של קטינות, ובלבד שיוכיח הנאשם אי ידיעה זו ברמת ההוכחה האזרחית…

סעיף 203ד לחוק העונשין, אם כך, אינו חוסם את הנאשם מהוכחת אי ידיעת הגיל. עם זאת, הוא אינו מאפשר לנאשם להנות מן הספק, או לטעון לסייג של טעות במצב הדברים, אלא הוא מחייב הוכחה ברמה של מאזן ההסתברויות”.

קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לעבירה של קבלת שירות של מעשה זנות מקטין, או בלשון המחוקק לקוחו של קטין. לאחר שהוכחנו את חפותו של הלקוח, נעתרה פרקליטות מחוז תל אביב לבקשתנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה מחוסר ראויות לחוסר אשמה.
ואלו פרטי המקרה בתמצית; כנגד גבר בתחילת שנות ה-30 בחייו נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירה של קבלת שירות של מעשה זנות מקטינה בת 16.5.
בסיום החקירה החליטה פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את התיק בעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.
להלן ההודעה בכתב שקיבל האיש ממשטרת ישראל אודות החלטת הפרקליטות לסגור את התיק בחשד לעבירה של לקוחו של קטין, בעילה של חוסר ראיות;

הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין בעבירה של לקוחו של קטין וסגירת התיק בעילה של חוסר ראיות.

מדוע יש מקום לפעול לשינוי עילת הסגירה של תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה.

לעילת סגירת התיק נודעת חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד, מאחר שסגירת התיק נגדו בעילה של “חוסר ראיות” מעידה בפני עצמה כי לא נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו, ולכך יכולות להיות משמעויות ניכרות על החשוד, משפחתיות, חברתיות, ציבוריות, תעסוקתיות ועוד.
הסבת עילת הסגירה ל-“היעדר אשמה”, במקרים המתאימים, נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו.
בכל הנוגע לעילות סגירת תיקי חקירה אנו עומדים בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה.
במקרה הנדון כאן, אופי העבירה אשר בה נחשד האיש – קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – היווה שיקול מרכזי בשאלה באם לפעול לשינוי עילת סגירת תיק החקירה. האיש פשוט לא היה יכול להשלים עם הקביעה כי ביחס לחשד שקיבל שירותי זנות מקטינה – נותר ספר בחפותו לפיכך פנה האיש למשרדנו, על מנת שנפעל לשנות את עילת הסגירה לעילה של חוסר אשמה.

הפרקליטות נעתרת לבקשת משרדנו ומשנה את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

בבקשה שהגיש משרדנו לשינוי עילת הסגירה, הוכחנו מעבר לכל ספק כי:
- האיש לא קיבל מהקטינה שירותי זנות;
- האיש לא ידע כי מדובר בקטינה, שכן הוטעה על ידה באשר לגילה וסבר בתום לב כי מדובר בבגירה.
משהוכחנו כי האיש לא הפר בהתנהגותו כל איסור פלילי ביקשנו מפרקליטות מחוז תל אביב להסיר את הכתם שנותר לחובתו ברישום המשטרתי, לעשות עמו צדק ולשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה.
ביום 3.2.19 קיבלה פרקליטות מחוז תל אביב את בקשתנו ושינתה את עילת סגירת התיק לחוסר אשמה. בכך נוקה לחלוטין שמו של האיש והתיק נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בתיק זה טיפלו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.
להלן החלטת פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) לשנות את עילת סגירת תיק החקירה שעניינו חשד לעבירה של לקוחו של קטין – לעילה של חוסר אשמה;

קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – לקוחו של קטין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בעניין זה ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – מחיקת רישום משטרתי.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ולדוגמאות נוספות בהן טיפלנו בחשד לעבירות דומות ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה | קבלת שירות של מעשה זנות מקטין | לקוחו של קטין

הפוסט קבלת שירות של מעשה זנות מקטין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

טעות במצב דברים בעבירות מין | האם הסייג לאחריות פלילית יושם נכונה בפרשת חיים רמון 5 (4)

גיא פלנטר — Sat, 14 Mar 2020 14:01:08 +0000

טעות במצב דברים בעבירות מין – האם הסייג לאחריות פלילית יושם נכונה בפרשת חיים רמון.

מאמר זה עוסק בסייג לאחריות פלילית שנקרא “טעות במצב דברים” ובוחן כיצד יושם בפועל בפרשת הרשעתו של חיים רמון בעבירה של מעשה מגונה. המאמר פורסם באתר WWW.TheMarker.com

קראתי בעיון את הכרעת הדין בה הורשע חיים רמון, פה אחד, ונותרתי עם תחושה קשה, שזה היה צריך להסתיים אחרת.

למען הסדר הטוב אציין, שאני לא מכיר אף אחת מהנפשות המעורבות בפרשה, אני גם לא חבר בשום מפלגה ואין לי שום אג’נדה נסתרת. הביקורת שאציג כאן באה מהמישור המשפטי, נטו.

הכרעת הדין מעוררות לא מעט שאלות, אולם “לב העניין” נעוץ לטעמי בהכרעת בית המשפט הנכבד לפיה (בסעיף 35 בהכרעת הדין): “לא מצאנו, כי התנהגותה של המתלוננת או אמירותיה יכולות להביא את הנאשם באורח סביר לכלל מחשבה כנה שהמתלוננת מחזרת אחריו”.

בקביעה זו, דחה בית המשפט הנכבד את טענת ההגנה, לפיה רמון זכאי לחסות בצילו של סייג לאחריות פלילית שנקרא: “טעות במצב דברים”.

במה דברים אמורים; על פי הדין, אחריותו הפלילית של אדם למעשהו נבחנת ונקבעת על בסיס מצב הדברים הסובייקטיבי שהוא עצמו דימה. לפיכך, אם בעת ביצוע המעשה חשב שאין במעשהו משום עבירה, אפילו טעה –לא יישא באחריות פלילית למעשה, ובלבד שטעותו הייתה טעות כנה. זהו הסייג לאחריות פלילית שנקרא “טעות במצב דברים”, הפוטר מאחריות פלילית.

בחזרה להרשעתו של רמון. בבסיס הגנתו עמדה הטענה, כי באימרותיה ובהתנהגותה, גרמה לו המתלוננת לחשוב שהיא מסכימה לנשיקה. לפיכך, על פי הדין הפלילי, אפילו טעה, אפילו נמצא כי בפועל לא הסכימה לנשיקה, עדיין היה צריך לזכות אותו – כל עוד האמין בכנות ובתום לב, שהיא הסכימה לנשיקה.

ומהו “נטל ההוכחה” בענין זה? די לו לנאשם שהקים ספק שאולי טעה טעות כנה במצב הדברים – ועל בית המשפט לזכות אותו.

כעת משהכרנו את הדין הרלבנטי, נעבור לשורה של ממצאים עובדתיים עליהם עמד בית המשפט, ממצאים השזורים לאורכה ולרוחבה של הכרעת הדין ומתבססים באופן כמעט מוחלט על גרסתה של המתלוננת, אותה העדיף בית המשפט על פני עדותו של רמון:

רמון נכנס ללשכת ראש הממשלה והחל לשוחח עם המתלוננת ומזכירה בשם סימה. המתלוננת קמה ממקומה והציע לרמון לשבת, הוא דחה את ההצעה באומרו שהוא צעיר ואינו צריך לשבת.
בין השניים התפתחה שיחה קלילה שלוותה בצחקוקים, במהלכה אמרה המתלוננת לרמון “אני לא יכולה לעמוד בפניך“. המתלוננת לא זכרה שאמרה לרמון אימרה זו, אולם גם לא שללה אמירה מעין זו, שבאה בתגובה לאמרתו שלו (סעיף 9 (א) בהכרעת הדין). מכל מקום, בית המשפט יצא מנקודת הנחה שהמשפט “אני לא עומדת בפניך” אכן נאמר על ידי המתלוננת, אולם לא מצא שיש בו כדי לרמוז על הלך רוח של חיזור מצד המתלוננת (סעיף 13 להכרעת הדין).
המתלוננת סיפרה לרמון שבימים הקרובים היא עומדת להשתחרר מצה”ל ולנסוע עם חברה לחו”ל. במהלך דו-שיח בין השניים בקשר לנסיעה זו, אמרה המתלוננת לרמון “השר, אולי תצטרף אלי לקוסטה ריקה“. בשיחותיה בהמשך, לאחר הנשיקה, לא סיפרה לאיש שהציעה לרמון להצטרף אליה לנסיעה בחו”ל והדבר עלה לראשונה בחקירה במשטרה.
בשלב כלשהו של השיחה, תפס רמון בלחייה ואמר לה “אוך, איזו מתוקה” (רמון הכחיש עובדה זו אולם בית משפט אימץ גירסתה של המתלוננת בנושא).
בהמשך, פנתה המתלוננת לרמון ואמרה “השר, אני יכולה להצטלם איתך“. המתלוננת מסרה מצלמה לנהגו של האלוף שמני, יניב קובי, רמון הצמיד אותה אליו, היא כרכה את שתי ידיה סביב גופו ויניב צילם.
בתום הצילום, עזב יניב את החדר ושעה ששניהם נותרו ביחידות במקום, כאשר הדלת פתוחה, נישק רמון את המתלוננת (לצורך הדיון שלנו כאן, כל הדיון האם החדיר את לשונו, או לשונו רק נגעה בשפתיה – לא רלוונטי).
ביציאה מהחדר ראתה סימה את רמון והמתלוננת, וביקשה לצלמם. השניים נעתרו, וסימה צילמה תמונה נוספת. בצילום זה, שנולד אחרי הנשיקה, רואים את המתלוננת מחייכת. המתלוננת הסבירה שחייכה חיוך מאולץ, כשדמעות בעיניה. לנוכח טענת ההגנה שבצילום לא רואים דמעות, פסק בית המשפט שהאמירה “דמעות בעיניים” מתארת מצב נפשי מסוים ולאו דווקא דמעות זולגות.
מכל מקום, לאחר הצילום נטלה המתלוננת דף מהשולחן, רשמה את מספר הטלפון שלה ואת שמה ומסרה את הדף לרמון (אין חולק כי במהלך שיחותיה בהמשך, לא סיפרה לאיש שהיא נתנה את מספר הטלפון שלה לרמון, אם כי סיפרה לאחרים שהוא ביקש ממנה את הטלפון. גם עניין זה, עלה לראשונה במהלך החקירה במשטרה. בהקשר למסירת מספר הטלפון, טענה המתלוננת כי “פעלה כמו רובוט, ללא מחשבה ומתוך לחץ“, הסבר אותו מצא בית המשפט “הגיוני ומשכנע”.
רמון מצדו, הכניס את מספר הטלפון שנתנה לו המתלוננת לזיכרון בטלפון הנייד שלו.
בדיעבד, מסתבר שבהמשך סיפרה המתלוננת על האירוע ל- 13 אנשים שונים. עם כל מי שדיברה, ביקשה לשמור על העניין בסוד ועמדה על דעתה שאינה מעוניינת להתלונן במשטרה.
במהלך פגישה עם האלוף גדי שמני, הממונה עליה, השתמש האלוף שמני בכל נימוק ואמצעי השכנוע שהיו באמתחתו, בנסיון להביא אותה להתלונן. בהמשך הצטרפה לשיחה תנ”צ מירי גולן, ואחד מהם אמר למתלוננת שאם היא לא תתלונן במשטרה, רמון עשוי להגיש נגדה תביעת דיבה. לעובדה זו לא היה זכר בחומר החקירה המשטרתי והדבר נחשף לראשונה בבית המשפט, בעדות המתלוננת.
השימוש באימרה שהמתלוננת צפויה לתביעה מצד רמון, כך פסק בית המשפט, הוא בלתי לגיטימי ופסול היוצר סיכון כי גרסת המתלוננת תושפע מכך ולא תהיה מדוייקת דיה.

בית המשפט האמין ללא סייג לגרסת המתלוננת לפיה לא הסכימה לנשיקה. בדיעבד, הסתבר במשפט שגם אין מחלוקת על כך שהמתלוננת הייתה נסערת, בעקבות הנשיקה.

אולם מאחר והיה ברור שלא די בכך, עבר בית המשפט לדון גם בשאלה, האם לנוכח הנסיבות האובייקטיביות, יכול היה רמון לפרש בטעות את התנהגותה כפלירטוט וכהסכמה?

על שאלה זו השיב בית המשפט בשלילה. הפערים מבחינת הגיל והמעמד, ביחד עם ממצא עובדתי לפיו אקט הנשיקה בוצע במפתיע, הקביעה שלא מדובר “בקשר אישי מתפתח” אלא במפגש אקראי קצר מועד במקום שירותה הצבאי של המתלוננת – כל אלו שכנעו את בית המשפט, שרמון היה אדיש לשאלת ההסכמה, שלא הקדיש לה מחשבה ונטל סיכון מחושב כי ההסכמה אינה נתונה. בכך דחה את הגנתו, והרשיעו.

וכאן אני חוזר לתחושה הקשה שעמה פתחתי; נצא מנקודת הנחה בתוך ליבה, לא הסכימה המתלוננת לשום נשיקה; לנוכח הנסיבות שפורטו בהכרעת הדין, שאין עליהן חולק, האם לא ניתן היה לטעות ולחשוב אחרת?

במפגש אקראי, קצר מועד, במקום שירותה הצבאי של קצינה צעירה, ניהלה הקצינה שיחה קלילה עם שר, שלוותה בצחקוקים ובמסגרתה אמרה שהיא לא יכולה לעמוד בפניו והציעה לו להצטרף אליה לנסיעה לקוסטה ריקה.

על פני הדברים, לא הפריעו לה הפערים בגיל ובמעמד. לאחר מכן, ביקשה להצטלם עימו וכרכה את שתי ידיה סביב גופו. בעת הנשיקה לא אמרה לו דבר, ואילו אחרי הנשיקה הצטלמה עמו שוב מחויכת, ואף מסרה לו את מספר הטלפון שלה.

היא כאמור, לא פלירטטה עם השר ובוודאי שלא הסכימה לשום נשיקה. אפילו את מספר הטלפון שלה מסרה לו, כי “פעלה כמו רובוט, ללא מחשבה ומתוך לחץ” (סעיף 12 (ב) בהכרעת הדין). אולם, האם שוכנעתם שהוא לא היה יכול לטעות ולחשוב אחרת? אפילו ספק לא נותר בלבכם?

מאמר אודות הסייג לאחריות פלילית של טעות במצב דברים. פורסם ביום 5.2.2007 באתר www.TheMarker.com

לעיון במאמר עצמו: “אני לא יכולה לעמוד בפניך“.

הכותב הוא עו”ד פלילי עצמאי העוסק במשפט פלילי, עבירות צווארון לבן והטרדה מינית, לשעבר תובע בפרקליטות המדינה. לתגובות: flanter.law@gmail.com

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות.

להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין והטרדה מינית ראו:
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים להטרדה מינית שטופלו על ידי משרדנו.

עורכי דין פליליים

עורך דין הטרדה מינית – יעוץ וייצוג משפטי

הפוסט טעות במצב דברים בעבירות מין | האם הסייג לאחריות פלילית יושם נכונה בפרשת חיים רמון 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר