ארכיון טענות מקדמיות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול כתב אישום 4.9 (148)

גיא פלנטר — Tue, 07 Mar 2023 12:22:57 +0000

ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

ביטול כתב אישום – גם לאחר הגשתו של כתב אישום, ייצוג משפטי מקצועי ונכון יכול להוביל לסיום ההליך הפלילי ללא תוצאות פוגעניות לנאשם וזאת באמצעות ביטול כתב האישום.
במקרים המתאימים, פועל משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר לבטל כתב אישום, על פי אחד התרחישים שיוצגו להלן.
לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים לכ- 65 דוגמאות של כתבי אישום שבוטלו ע”י בתי משפט שונים ברחבי הארץ, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לנאשמים.

ביטול כתב אישום בעקבות ייצוג משפטי של עו”ד פלילי גיא פלנטר.

תרחישים לביטול כתב אישום.

לעיתים, כפי שניתן לראות בדוגמאות המובאות בהמשך עמוד זה, המהלך המשפטי של ביטול כתב אישום, זכה לביטוי: “חזרה מכתב אישום” או “מחיקת כתב אישום “. בהמשך עמוד זה נעמוד על משמעות הביטויים השונים.
ככלל, שני תרחישים משפטיים עשויים להוביל לביטולו של כתב אישום:
- על פי התרחיש הראשון, מבטל בית המשפט את כתב האישום על בסיס הסכמת הצדדים ולבקשתם, לאחר שהסניגור המייצג את הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה (פרקליטות או תביעות של המשטרה) לחזור מכתב האישום.
- על פי התרחיש השני, מבטל בית המשפט את כתב האישום כתוצאה מקבלת טענה משפטית שהעלה הסינגור של הנאשם, ללא הסכמה בין הצדדים ולעיתים אף בניגוד מוחלט לעמדתה של רשות התביעה.

ביטול כתב אישום כתוצאה מהשגת הסכמה עם רשות התביעה.

ניקח תחילה את התרחיש הראשון לביטולו של כתב אישום. ראשית, יש לדעת כי תובע המייצג רשות תביעה, מוסמך לחזור בו מכתב האישום או מאישום מסוים בכתב האישום.
יחד עם זאת, במצבים בהם, בתשובתו לכתב האישום (בכתב או בדיון בבית המשפט), הודה הנאשם, הגביל המחוקק עד מאוד את חופש הפעולה של התובע:
- באם בתגובותו לכתב האישום, הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו – מנוע התובע מלחזור מכתב האישום;
- מאידך, באם לא היה בעובדות בהן הודה הנאשם כדי להרשיעו, רשאי התובע לחזור בו מהאישום רק לאחר שקיבל רשות לכך מבית המשפט.
מכאן, שבטרם מתן מענה לכתב האישום, חייב הנאשם להתייעץ עם עורך דין פלילי, שכן הודאה שימסור הנאשם לבית משפט בתגובה לכתב האישום, עשויה לחסום את האפשרות לביטול כתב האישום בהמשך.
בכל מקרה, חזרתו של תובע מכתב האישום לא באה בחלל ריק; מלכתחילה, מוגשים כתבי אישום רק כאשר רשות התביעה סבורה שמבחינת הראיות שנאספו, יש סיכוי סביר להרשעתו של הנאשם וכן – שקיים גם אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין של אותו נאשם. יתרה מכך, עוד לפני הגשת כתב האישום, משתדלת רשות התביעה לבחון (במסגרת בדיקתה האם יש סיכוי סביר להרשעה), האם בכוחה להתמודד עם טענות הגנה שצפוי הנאשם להעלות במשפטו.
לפיכך, כמעט בכל המקרים, חזרתה של רשות התביעה מכתב האישום לא באה ביוזמתה, אלא כתוצאה מכך שסניגורו של הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה לחזור מהאישום. השגת הסכמתה של רשות התביעה לחזור מכתב האישום (דבר המוביל לביטול כתב האישום או אפילו לזיכוי) נעשית במסגרת מעין “שימוע“, בין אם בכתב או בפגישה בין הצדדים.
אמנם, מבחינת סדרי הדין בהליך הפלילי, מקומו של השימוע קודם להגשת כתב אישום, ונועד לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום. יחד עם זאת, במקרים רבים, כלל לא נערך שימוע לפני הגשתו של כתב האישום, וזאת מאחד (או יותר) מהסיבות הבאות:
- חלק מהנאשמים, לא מנצלים את זכות השימוע לפני הגשת כתב האישום כנגדם, למשל מתוך אמונה (שהתבררה בדיעבד כשגויה), שלא יוגש כנגדם כתב אישום או מתוך חוסר נכונות, או יכולת, להשקיע משאבים בשימוע.
- חלק אחר מהנאשמים לא ערים בכלל לזכותם לשימוע, בין אם כתוצאה מכך שבטעות, לא נשלחה אליהם הודעה מרשות התביעה, המעמידה אותם על זכותם לשימוע, או שהודעה כזו נשלחה כדין, אולם מסיבה כלשהי, לא קיבלו אותה הנאשמים (הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
- זכות השימוע עוגנה בחוק רק בנוגע לעבירות היותר חמורות, מסוג “פשע” (פשע = עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים). למרות שאין בכך כדי למנוע עריכת שימוע בעבירות חמורות פחות, לא נשלחת לנאשמים בעבירות מסוג “עוון” או “חטא” הודעה בדבר העברת חומר החקירה לרשות התובעת והם גם לא מקבלים הודעה המזמינה אותם לנמק מדוע אין להגיש כתב אישום כנגדם. בהתאמה, רובם המכריע לא זוכה לשימוע, לפני הגשת כתב האישום.
מטעמים אלו, מוצאים עצמם נאשמים רבים ניצבים בפני עובדה מוגמרת: כתב אישום פלילי שכבר הוגש כנגדם לבית משפט, מבלי שנערך להם שימוע ומבלי שנעשה שום ניסיון מצד עורך דין המייצג אותם להידברות עם רשות התביעה, במגמה למנוע את הגשת כתב האישום. מידע נוסף על הליך השימוע ראו בעמוד – שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
במקרים רבים, בשל העומס המוטל על רשויות התביעה, חולף פרק זמן ארוך (אפילו של שנים) בין מועד סיום החקירה ועד למועד הגשת כתב האישום. לא אחת, מתרחשות בתקופה זו התפתחויות משמעותיות (בראיות ו/או באינטרס הציבורי שבפרשה) אולם בדרך כלל הדברים לא נלקחים בחשבון במעמד הגשת כתב האישום, שכן הרשות התובעת לא מעודכנת בהתפתחויות, ונשענת על חומר החקירה שנאסף בזמנו במסגרת החקירה.
הגשתו של כתב אישום הינה הצהרה ברורה מצד רשות התביעה לפיה, היא סבורה שיש סיכוי סביר להרשעת הנאשם ובעיניה קיים גם אינטרס ציבורי להעמידו לדין פלילי. יחד עם זאת, הגשת כתב אישום לא “סוגרת את הדלת” להידברות עם רשות התביעה ועריכת שימוע בדיעבד, ובלא מעט מקרים, מוביל ייצוג משפטי מקצועי ונכון להסכמה עם רשות התביעה לפיה, תחזור בה מכתב האישום.
להידברות עם רשות התביעה לאחר הגשת כתב אישום, אף יתרון מסוים; על פי דין, זכות העיון בחומר החקירה קמה רק לאחר הגשת כתב האישום, כך שההידברות זו נערכת לאחר שחומר החקירה נחשף במלואו להגנה. לעומת זאת, בשימוע שנערך לפני הגשתו של כתב האישום, נמסר חומר החקירה לעיון ההגנה (אם בכלל) לפנים משורת הדין, כאשר בחלק מהמקרים עשויה הרשות התובעת להעמיד לעיון ההגנה רק את עיקרי חומר החקירה ולא את כולו.
כל מקרה יוכרע כמובן על פי נסיבותיו המיוחדות אולם ככלל, בשל אחוז הזיכויים הזניח במדינת ישראל, חוסר הוודאות הטמון בהליך המשפטי והתמשכות ההליכים הפליליים, תעדיף ההגנה לנסות ולהגיע להסכמה עם רשות התביעה על פיה, תחזור בה מכתב האישום, מאשר לנהל את ההליך המשפטי עד תום, בנסיון לזכות את הנאשם.
מידע רלוונטי נוסף אודות הייצוג בשימוע וסגירת תיק פלילי ניתן למצוא בעמוד: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

ביטול כתב אישום על ידי בית משפט כתוצאה מקבלת טענת הגנה.

כאמור, קיים תרחיש משפטי נוסף המוביל לביטולו של כתב האישום; בתרחיש זה, לא הצליחה ההגנה להשיג את הסכמת רשות התביעה לחזרה מכתב אישום, או שההגנה בחרה, משיקוליה, להביא את העניין להכרעתו של בית המשפט.
קיימות בדין מספר טענות משפטיות (הנקראות “טענות מקדמיות“), שקבלתן עשויה להוביל את בית המשפט לביטול כתב האישום, ללא קשר לשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם:
- חוסר סמכות מקומית.
- חוסר סמכות עניינית.
- פגם או פסול בכתב האישום.
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום.
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום.
- חסינות.
- התיישנות.
- חנינה.
- הגנה מן הצדק – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
נתקבלה אחת הטענות הנ”ל, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות –להעביר את הענין לבית משפט אחר.
בנוסף, בלא מעט מקרים, הובילה קבלת הטענה של אי קיום זכות השימוע לביטול כתב אישום. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט העליון עדיין לא הוציא הלכה סדורה ומחייבת בעניין זה, במקרים רבים בחרו בתי המשפט להורות דווקא על קיום שימוע בדיעבד, במקום לבטל את כתב האישום.

השלכות עיתוי ביטולו של כתב האישום.

לשלב בו חוזרת רשות התביעה מכתב האישום השלכה לענין אפשרותה להגיש בעתיד את אותו כתב אישום מחדש:
כל עוד לא השיב הנאשם לכתב האישום, רשאית רשות התביעה לחזור בה מהאישום, ובמידה ועשתה כן – יבטל בית המשפט את האישום. בתנאים מסוימים, לאחר ביטול האישום, רשאית רשות התביעה להגיש את כתב האישום מחדש.
לעומת זאת, במידה ורשות התביעה חזרה מהאישום לאחר שהנאשם השיב לאישום וכפר בעובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו, על בית המשפט לזכות את הנאשם, ולאחר זיכוי לא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.
קיימת בדין גם אפשרות שלישית: בכל עת עד למתן הכרעת דין, יכולה רשות התביעה לחזור מכתב האישום בהסכמת הנאשם ובמצב דברים זה, יבטל בית המשפט את האישום וניתן להגישו מחדש רק באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומטעמים שיירשמו.
לא אחת, כאשר מדובר בחשד לעבירות אלימות או איומים, מתבצעת החזרה מאישום תוך מתן התחייבות כספית של הנאשם ו/או המתלונן להימנע מעבירה שיש בה אלימות, תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת (בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977).
בפועל, משחזרה רשות התביעה מכתב אישום, לא יוגש כתב האישום מחדש אלא במקרים נדירים ביותר.
כך או כך, בין אם בוטל כתב האישום או שהנאשם זוכה בדרך זו, נהנה הנאשם מסיום מוצלח ומהיר של עניינו ללא צורך בהכרעה שיפוטית, תוך צמצום מירבי של עינוי דינו ומזעור ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול המשפט עד תום.
מסיכום פעילותה של הפרקליטות בשנת 2017 עולה כי רק ב- 4% מהתיקים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, עובדה הממחישה עד כמה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב אישום.

במקרים המתאימים, פועל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר לביטול כתב האישום, על פי אחד התרחישים שתוארו לעיל.
בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות למקרים בהם הוביל ייצוג משפטי של משרדנו לביטול כתבי אישום, מחיקת כתב האישום או חזרה מכתב האישום.

עורך דין פלילי

ארכיון משפט פלילי | ארכיון ביטול כתב אישום | ארכיון מחיקת כתב אישום | ארכיון חזרה מכתב אישום | כתב אישום

הפוסט ביטול כתב אישום 4.9 (148) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר