ארכיון כבוד השופטת דנה מרשק מרום - עורך דין פלילי גיא פלנטר

חיפוש לא חוקי של המשטרה | חיפוש משטרתי לא חוקי. ביטול כתב אישום: תפיסת סמים. 5 (4)

גיא פלנטר — Fri, 07 Oct 2022 14:49:39 +0000

חיפוש לא חוקי של המשטרה | חיפוש משטרתי לא חוקי. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מבטל בית משפט השלום בכפר סבא את כתב האישום.

חיפוש לא חוקי של המשטרה – ביטול כתב אישום למרות תפיסת סמים

תמצית המקרה: המשטרה חזרה בה מכתב אישום לאחר שנחשף ע”י הסניגור כי החיפוש במסגרתו תפסה המשטרה סמים היה בלתי חוקי.
פרשה זו עוסקת בצעיר בתחילת שנות ה- 30 שלו, ללא עבר פלילי, המועסק כמנהל מערכות בחברת הייטק, אשר הואשם בעבירה פלילית של החזקת סם מסוג חשיש, לצריכה עצמית.
חשיפת העובדה שהסם נתפס במסגרת חיפוש לא חוקי ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר, הובילה (ביחד עם טעונים נוספים) לביטול כתב האישום.

הראיות שהובילו להגשת כתב האישום ע”י המשטרה

פרשה זו החלה במה שנראה כעוד כתב אישום שגרתי, אחד מיני רבים, שהוגש ע”י משטרת ישראל לבית המשפט, המייחס לנאשם עבירה פלילית של החזקה / שימוש בסמים מסוכנים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.
על פי הנטען בכתב האישום, החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש, לצריכה עצמית, במשקל 4.21 גרם נטו. אישום פלילי זה נשען על מה שנראה כראיות חותכות:
- צו חיפוש, החתום על ידי בית המשפט.
- דו”ח חיפוש ותפיסה של בלש ממשטרת ישראל המנציח את תפיסת הסמים בביתו של הנאשם, כולל טענה של הבלש כי בתגובה לשאלתו האם יש סמים בבית, מסר לו הנאשם חתיכת חשיש.
- הסם עצמו שנתפס + חוות דעת מומחה של המעבדה האנליטית במחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, לפיה החומר שנתפס בביתו של הנאשם הינו חשיש.
- ראיות על כך החומר החשוד כסם שנתפס בביתו של הנאשם הינו החומר שנבדק במעבדה לזיהוי פלילי וזוהה כחשיש (ראיות על מה שנקרא “שרשרת העברת הסם”).
- מה שנחזה כהודיה מלאה של הנאשם בחקירתו במשטרה, במסגרתה מסר כי הוא משתמש לעיתים בסם מסוג חשיש וכי הסם שנתפס בחיפוש בביתו, שלו.
על בסיס מה שנראה אם כן כראיות מוצקות, הגישה משטרת ישראל כתב אישום כנגד הצעיר, במסגרתו נטען כי החזיק סם מסוכן לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל 4.211 גרם נטו.

חשיפת חיפוש לא חוקי של המשטרה ע”י הסניגור וביטול כתב האישום

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא, ונקבע להקראה בפני כבוד השופטת דנה מרשק-מרום. בשלב זה שכר הנאשם את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, על מנת לייצגו בהליך הפלילי.
כאן המקום להדגיש את הדבר הבא: משבוטל כתב האישום, וזאת מבלי שנשמעה ולו ראיה אחת בתיק, ומשלא אמר בית המשפט את דברו ביחס לתיק זה, אין בפרשה זו שום קביעות עובדתיות מה בדיוק הוביל לביטולו של כתב האישום.
לפיכך, כל האמור כאן משקף (בתמצית רבה), דברים שעלו מתוך ניתוח חומר החקירה, והובילו (יחד עם טעונים משפטיים נוספים של הסניגור) לחזרתה של התביעה המשטרתית מכתב האישום וכתוצאה מכך, לביטולו של כתב האישום.

ניתוח חומר החקירה ע”י הסניגור, וחשיפת חיפוש לא חוקי שנערך ע”י המשטרה

אל מול מה שנראה כמערך ראייתי מוצק להוכחת האישום, חשף ניתוח של חומר החקירה על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, כי הסם נתפס במסגרת חיפוש בלתי חוקי, ומכאן הדרך לביטול כתב האישום הייתה קצרה.
ואלו העובדות שהתבררו מתוך ניתוח חומר החקירה ע”י הסניגור בתיק זה; בעקבות קבלת מידע מודיעיני, ועל בסיס צו חיפוש שיפוטי שניתן להם, ערכו בלשי משטרת ישראל חיפוש אחרי סמים בביתו של תושב הוד השרון.
הבלשים לא הסתפקו בביצוע צו החיפוש בביתו של אותו תושב, והחיפוש “גלש” מחוץ למחוזות צו החיפוש, לחצריו של שכנו (מי שלימים הפך להיות הנאשם בתיק זה).
חיפוש בחצר ביתו של הנאשם לא העלה דבר, אולם באמתלה כי בחלון הבית הבחין אחד הבלשים במאפרה ובה סיגריות מגולגלות, דרש הבלש מהנאשם לאפשר לו להיכנס לביתו פנימה על מנת לערוך חיפוש גם שם.
באותה נשימה (והדברים מתועדים בדו”ח החיפוש של הבלש עצמו), הסביר הבלש לנאשם כי השוטרים “בעיצומו של ביצוע צו חיפוש” ואף הציג בפני הנאשם את צו החיפוש (שכאמור, איפשר חיפוש רק בבית השכן, לא בבית הנאשם) על מנת להיכנס לתוך הבית.
בהמשך, במסגרת חיפוש (לא חוקי) בתוך הבית, ולשאלתו של החוקר האם יש סמים בבית, מסר לו הנאשם חתיכת חשיש.
לאור תפיסת הסם (באופן לא חוקי), הודיע הבלש לנאשם כי כעת יבצעו השוטרים חיפוש בביתו ללא צו ובמסגרת חיפוש זה (שגם הוא לא היה חוקי), נתפסו בשני מקומות שונים בבית חומרים נוספים החשודים כסמים שנתבררו בהמשך כחשיש.

המצב המשפטי – ביצוע חיפוש לא חוקי, ללא צו חיפוש

הפרק השלישי לפקודת סדר הדין הפלילי (סעיפים 31-23 לפקודה) מסדיר את אופן עריכת החיפוש בבית או במקום אחר. אחת ההוראות החשובות הקבועות במסגרת הסדר זה מצויה בסעיף 25 לפקודה הקובע מהןן הנסיבות בהן שוטר מוסמך לערוך חיפוש במקום מסוים בלי צו חיפוש:

“שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם –

1. יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;

2. תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;

3. אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;

4. השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית”.

במקרה הנדון כאן, אף אחת מהעילות הנ”ל לא נתקיימה, ובהעדר צו שיפוטי – היה מדובר בחיפוש לא חוקי.
כניסתו של הבלש לביתו של הנאשם, נעשתה אם כן בהעדר עילה חוקית, ותוך מצג מטעה כאילו קיימת עילה חוקית לבצע את החיפוש במסגרת הצו שניתן לחיפוש אצל השכן.
בהעדר כל עילה חוקית, ולאחר שהציג לנאשם מצג מטעה על פיו השוטרים בעיצומו של צו חיפוש, וכי למעשה בסמכותו של הבלש לבצע חיפוש בבית אף ללא הסכמתו של הנאשם, נכנס הבלש שלא כדין לבצע חיפוש בבית הנאשם, ושם במסגרת חיפוש שלא כדין, קיבל מידיו של הנאשם חתיכת חשיש.
בהמשך, על בסיס תוצאותיו של חיפוש לא חוקי, ביצע הבלש חיפוש לא חוקי נוסף – הפעם ללא צו, ותפס את יתר הסמים בבית.

אי הפנמה של ההלכה שנפסקה ע”י בית המשפט העליון בנוגע לאופן עריכת חיפוש ללא צו חיפוש

למרות שהציג לנאשם מצג כאילו החיפוש בביתו נערך במסגרת צו חיפוש, ידע הבלש היטב כי הצו אינו תקף לחיפוש בביתו של הנאשם. ראיה חותכת לכך נמצאה בדו”ח החיפוש, שם רשם הבלש שערך את החיפוש בהסכמת מחזיק המקום (המילים “בהתאם לצו החיפוש מבית משפט” נמחקו) ונרשם בכתב יד “בהתאם לנסיבות”.
על בסיס כל האמור לעיל, ניכר היה שבהתנהלותה בפרשה זו, לא הפנימה משטרת ישראל את הנחיות בית המשפט העליון שניתנו ביום 6.3.12 ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים ואחרים נגד מ”י (להלן – “פרשת בן חיים”).
בפרשת בן חיים פסקה כבוד הנשיא בדימוס, השופטת בייניש, כדלקמן (ההדגשה שלנו):

“אכן, ניתן לומר שככלל בנסיבות בהן אדם נפגש עם שוטר המבקש לערוך חיפוש על גופו, בכליו או בביתו רצונו העיקרי של האדם מושא החיפוש הוא להביא לסיום המפגש מהר ככל הניתן. בנסיבות אלה אותו אדם עשוי לסבור כי סירוב להסכים לביצוע החיפוש עלול להביא לעיכובו או למעצרו ולמצער לעורר חשד נגדו. הסכמה שניתנת בנסיבות אלה, שמשמעותה היא ויתור על הזכות החוקתית לפרטיות כלפי השוטר המבקש לערוך את החיפוש, איננה הסכמה מדעת; שכן היא אינה מבטאת בחירה אמיתית ואוטונומית של האזרח לוותר על זכויותיו…”.

לפיכך, כדי להבטיח שההסכמה לחיפוש היא הסכמת אמת ואינה מבוססת אך על פערי הכוחות הטמונים במפגש בין שוטר לאזרח נדרש השוטר המבקש את הסכמת האזרח לעריכת החיפוש להבהיר לו, כאשר הדבר רלוונטי, כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו. בנסיבות אלה תיחשב הסכמתו של האזרח לביצוע החיפוש להסכמה מדעת שיש בה להכשיר את הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות הכרוכה בביצוע החיפוש. נדגיש עוד שעסקינן במקרים שבהם הסכמת האזרח היא מקור הסמכות היחיד לביצוע החיפוש. נוכח העובדה שמקור סמכות זה אינו מעוגן מפורשות בחקיקה, ובהתחשב בפגיעה בזכויות חוקתיות הנגרמת כתוצאה מעריכת החיפוש, שומה עלינו להבטיח כי ההסכמה לביצוע החיפוש תהא הסכמת אמת המבוססת על החלטה מודעת של האזרח להסכים לביצוע החיפוש”.

במקרה שלנו, לא החזיק הבלש בצו חיפוש לביתו של הנאשם, לא קמה לבלש סמכות חיפוש ממקור אחר (סעיף 25 לפסד”פ או חשד סביר) ולא רק שהבלש לא הבהיר לנאשם כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובותו, אלא אף הציג בפני הנאשם מצג מטעה לפיו, השוטרים “בעיצומו של צו חיפוש”, על בסיס מצג זה ביצע חיפוש בבית, תפס חומר החשוד כסם, ועל בסיס תפיסת החומר החשוד כסם, הודיע לנאשם כי כעת יבצע בביתו חיפוש ללא צו. מדובר אם כן בהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד (בלשון המעטה) עם הנחיות בית המשפט העליון שהוצגו לעיל.

משמעות הפגמים בחוקיות החיפוש והשפעתם על קבילות הראיות שנתפסו בחיפוש – העדר סיכוי סביר להרשעה

משהוכח כי נפלו פגמים קשים בחוקיות החיפוש שנערך בביתו של הנאשם התעוררה שאלת נפקותם של פגמים אלו והשפעתם על קבילות הראיות שנתפשו באותו חיפוש.
על סיטואציה דומה בפרשת בן חיים השיב ביהמ”ש העליון בקביעה שהראיות אינן קבילות, וזיכה את הנאשמים (ההדגשות שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן. לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה. במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בליי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן. זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים. להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפיי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה. בהקשר זה יוער כי בפסק הדין בעניין יששכרוב נקבע כי:

“משקלם של השיקולים המצדדים בקבלתן של ראיות חפציות הוא בדרך כלל רב… עם זאת, ראוי להדגיש כי גם בהקשר זה, אין מדובר בכלל נוקשה והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו” (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 565).

36. מן המקובץ עולה כי בהתאם לדוקרטינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב ולפי המבחנים שנקבעו במסגרת הדוקטרינה יש לפסול כראיות את הסכין שנתפשה בעניין בן חיים ואת הסמים שנתפשו בעניין ג’בלי. לפיכך, יש לקבל את ערעוריהם של שני המבקשים על פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים ולזכותם מאשמה“.

יישום הילכת בין חיים על המקרה הנדון הוביל למסקנה ברורה: במידה ובית המשפט היה שומע את הראיות בתיק, הסמים היו נפסלים כראיה, והנאשם היה מזוכה בדין.

חיפוש לא חוקי של המשטרה מוביל לביטול כתב האישום על ידי בית משפט השלום בכפר סבא

משכך, ומשהוברר כי אין בתיק זה סיכוי סביר להרשעה (ובהצטרף לשיקולים נוספים, הנוגעים להיעדר אינטרס ציבורי בהמשך ההליך כנגד הנאשם לנוכח כמות הסם הקטנה יחסית ואופיו החיובי), נעתרה שלוחת התביעות במשטרת כפר סבא לבקשתו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, לבטל את כתב האישום.
בהתאם להסכמה עם הסניגור, חזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום ועל בסיס זה הורה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם בפרשה זו ובהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא לבטל את כתב האישום, בעקבות הודעת משטרת ישראל לפיה היא חוזרת בה מכתב האישום (מטבע הדברים, ללא פרטים מזהים של המעורבים).
בעמוד שכותרתו “ביטול כתב אישום” ניתן לעיין בשורה ארוכה של מקרים אחרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לביטול כתב האישום.

תיק פלילי 60692-12-12, בית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת דנה מרשק מרום.

לקריאה נוספת

להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – עבירות סמים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | חיפוש לא חוקי | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט חיפוש לא חוקי של המשטרה | חיפוש משטרתי לא חוקי. ביטול כתב אישום: תפיסת סמים. 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא. 5 (6)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 10:41:50 +0000

קבלת ערעור פלילי ע”י בית משפט מחוז מרכז – ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא.

קבלת ערעור פלילי – ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובערכאות ערעור.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי מרכז ערעור שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות אלימות במשפחה (תקיפת בת זוג + כליאת שווא).
בפסק דינו, חזר בית המשפט המחוזי מרכז על ההלכה הפסוקה לפיה, הימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים, אולם קיבל את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם – עבירות אלימות במשפחה – כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג.

פרשה זו עוסקת בתושב כפר סבא, גבר בן 39 העוסק בייעוץ כלכלי לתאגידים, אשר לראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם תלונה פלילית, שהוגשה על ידי אשתו.
תלונת האישה הובילה למעצרו המידי, והגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- הנאשם ואשתו שבו לביתם, כאשר המתלוננת נשאה על ידיה את בנם הקטין, שישן אותה עת.
- בכניסתם לבית, קיבל הילד מכה ממרפקו של הנאשם, והמתלוננת הגיבה באומרה לנאשם “מה אתה מטומטם“?
- בתגובה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בשערה, טלטל את ראשה, תוך שצעק עליה “את לא תקראי לי מטומטם, את לא תקללי אותי ליד הילדים“.
- המתלוננת ניסתה לבעוט בנאשם על מנת להשתחרר מאחיזתו וכתוצאה מכך מעדה ונפלה לרצפה כשהילד עדיין בידיה.
- כתוצאה מנפילה זו קיבלה המתלוננת מכה בכתפה והילד קיבל מכה בראשו.
- בהמשך, אחז הנאשם במעילה של המתלוננת והצמידה לקיר, תוך שהצמיד את אגרופו לגרונה, דבר שהקשה על נשימתה.
- בעקבות האמור לעיל, ביקשה המתלוננת לעזוב את הבית עם הילדים, אך הנאשם כלא את המתלוננת שלא כדין, בכך שנעל את דלת הבית ולקח את המפתחות לרשותו ואמר לה “את לא יוצאת מפה לאף מקום“.
- משביקשה המתלוננת להתקשר למשטרה, ניתק הנאשם את חוט הטלפון מהשקע שבקיר.
בהתאמה לטענות העובדתיות בכתב האישום, הואשם הנאשם בעבירות הפליליות הבאות:
- תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 וסיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
- כליאת שווא, עבירה בניגוד לסעיף 377 רישא לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
במקור, על בסיס הטענה העובדתית כי הנאשם מנע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, ניתן היה להאשים את הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, שכן בהתאם לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977:

“העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט”.

ניתוק חוט הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, עשוי היה להוות בסיס לטענה, כי הנאשם פעל בכוונה למנוע פתיחת חקירה פלילית, אולם בסופו של יום, נמנעה משטרת ישראל מלייחס לנאשם גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

קצת על העבירות בהן הואשם הנאשם – תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג וכליאת שווא.

כזכור, הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוגתו וכליאת שווא.
סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו “דין תקיפה סתם”, קובע:

“התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

העובדה שמדובר באלימות במשפחה מהווה נסיבה מחמירה, ולפיכך קובע סעיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין כדלקמן:

“העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו”.

מכאן, שבהתאם למצוות המחוקק, ביחס לתקיפת אשתו, עמד עונשו המקסימלי של הנאשם על 4 שנות מאסר.
באשר לעבירה של כליאת שווא, קובע סעיף 377 לחוק העונשין:

“העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים”.

הסדר הטעון שגובש על ידי בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר.

מיד עם הגשת התלונה, נעצר הבעל, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית חלקי והרחקה מאשתו המתלוננת. במקביל, החל הליך גירושין בין בני הזוג, אותו יזמה המתלוננת.
משהוגש כנגד הבעל כתב האישום, פנה לעו”ד פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו יצוג משפטי במשפט הפלילי.
בשלב ראשון, גיבש עו”ד פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית, במסגרתו:
- צומצם כתב האישום אך ורק לעובדות בהן הודה הנאשם בחקירתו במשטרה.
- במסגרת זו נמחקה הטענה לפיה הצמיד הנאשם את אגרופו לגרונה של המתלוננת, דבר שהקשה על נשימתה וכך גם נמחקו מכתב האישום הטענות בדבר כליאת שווא וניתוק הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה.
- הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו, אולם יתקבל תסקיר משירות המבחן אשר יבחן את ביטול ההרשעה.
- התביעה המשטרתית תטען להרשעתו של הנאשם ועונש של מאסר, לריצוי בעבודות שירות, בעוד הסניגור יוכל לטעון לביטול ההרשעה.
עו”ד פלנטר ליווה את הנאשם והכין אותו לקראת מפגשיו עם שירות המבחן וזאת במגמה שהנאשם יפיק את המיטב ממגעיו עם שירות המבחן ובסופו של יום, כפועל יוצא, יתקבל אודותיו תסקיר חיובי, הממליץ על ביטול ההרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על ביטול ההרשעה, מיתנה התביעה המשטרתית את עתירתה העונשית וביקשה מבית המשפט לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות להימנע מעבירה בעוד עורך דין פלילי גיא פלנטר עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולסיים את ההליך הפלילי בביטול ההרשעה.

בית משפט השלום בכפר סבא דוחה את עתירת ההגנה לסיים את ההליך ללא הרשעה.

בגזר דין מנומק, דחה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) את עתירת ההגנה לביטול ההרשעה, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות להימנע מעבירות אלימות וצו מבחן למשך שנה .
בסירובו לבטל את ההרשעה, פסק בית משפט השלום בכפר סבא בין היתר:

“הסנגור המלומד עשה ככל יכולתו לשכנע את בית-המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם…עניינו של הנאשם אינו אחד מאותם מקרים חריגים המאפשרים סטייה ממדיניות הענישה המתבקשת…הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני האינטרס של הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים…הדברים נכונים במיוחד לגבי עבירות של אלימות במשפחה, כאשר עסקינן בפגיעה בערך העליון של קדושת המשפחה וביטחונם האישי והפיזי של בני המשפחה בביתם – מבצרם.

הלכה ידועה היא, כי עבירות האלימות ככלל – וכנגד בנות זוג בפרט – הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי-המשפט מצווים להילחם בה באמצעות מענה עונשי הולם. ואכן:

“האלימות בתוך המשפחה היא לצערנו חזון נפוץ. הקושי בחשיפת מעשי האלימות והרתעת הרבים מחייבים ענישה משמעותית…”.

כך, באשר לסוג העבירה – אך הדברים נכונים גם על רקע בחינת נסיבותיה. לטעמי, אין המדובר באלימות כלפי בת-זוג המצויה ברף החומרה הנמוך, אלא ההפך הוא הנכון…האלימות שנקט בה היא אלימות מכוערת וקשה…אין להעביר מסר סלחני בדמות אי הרשעה בנסיבות אלו, תוך פגיעה באינטרס הציבורי המחייב השתת ענישה מוחשית על מי שפגע בגופה ובכבודה של אשתו בביתה פנימה”.

בסופו של יום, פסק בית משפט השלום כי אין די בנסיבותיו של הנאשם כדי לבסס הימנעות מהרשעה, נוכח סוג העבירה ונסיבותיה.

קבלת ערעור פלילי – בית משפט מחוזי מרכז מקבל את ערעור ההגנה ומורה על ביטול ההרשעה הפלילית.

הבעל לא השלים עם הרשעתו בפלילים, ובהמלצתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, כאשר הערעור מופנה כנגד הרשעתו והוא עותר לבטל את הרשעתו.
בהרכב של שלושה שופטים (כבוד השופט אברהם טל, אב”ד – סגן נשיא דאז, כבוד השופטת הדס עובדיה וכבוד השופטת בלהה טולקובסקי) קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.
בנימוקיו לקבלת הערעור, חזר בית המשפט המחוזי על ההלכה הפסוקה לפיה:

“…משהוכחה ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם בביצועה והימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים”.

יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של הסניגור, כי התקיימו התנאים המצטברים המצדיקים הליך של אי הרשעה לגבי המערער, והורה על ביטול ההרשעה ועונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער.
בכך תמה הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית. על חשיבותה של אי הרשעה בדין ראו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם על תיקוניו ובהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולבטל את ההרשעה.

ערעור פלילי עפ”ג 54071-05-13, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב”ד, סגן הנשיא כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופטת הדס עובדיה, כב’ השופטת בלהה טולקובסקי.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליכי ערעור ראו בעמוד: ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור | ערעור על הרשעה | ערעור על עונש.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ביטול הרשעה | קבלת ערעור פלילי

משפט פלילי | קבלת ערעור פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | כליאת שווא | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא. 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור פלילי | ביטול הרשעה פלילית; העסקת תושב זר שלא כדין | העסקת שב”ח 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 07:22:36 +0000

העסקת שוהה בלתי חוקי – ביטול הרשעה;
בית המשפט המחוזי מקבל ערעור פלילי שהגשנו ומורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות על חוק הכניסה לישראל – העסקת תושב זר שלא כדין

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שהוגש ע”י משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא והורה על אי הרשעתו של איש הייטק אשר הודה בהעסקת תושב זר שלא כדין (שוהה בלתי חוקי, תושב שטחים).

העסקת שוהה בלתי חוקי – ביטול הרשעה.

על הקושי בסיום הליך פלילי בו הודה נאשם בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי באי הרשעה בפלילים

עוד בשנת 1997 קבע בית המשפט העליון הלכה באשר לשאלת הימנעות מהרשעת נאשם בדין, הלכה שעומדת עד עצם היום הזה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר:

“הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי…

הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל“.(ע”פ 2083/96 כתב נ’ מדינת ישראל (21.8.97), פ”ד נב(3), 337)“.

ביחס לעבירות על חוק הכניסה לישראל כגון העסקה והסעה של תושב זר שלא כדין, לא פעם קיבלו בתי המשפט את טענות המדינה לפיה בהסעתם והעסקתם של תושבים זרים, השוהים בארץ שלא כדין ואינם מורשים לעבוד, תוך סיכון שלום הציבור וביטחון המדינה טמונה חומרה ייחודית; אשר מטה את הכף בסוגיית ההרשעה לטובת העדפת עקרונות של הלימה, גמול והרתעה, על פני העדפת האינטרס האינדיבידואלי של הנאשם (וראו בעניין זה רע”פ 5198/01 ח’טיב נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.10.01); רע”פ 5861/11 דניאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.8.11)).
כך לדוגמא, בתיק רע”פ 2844/16, דחה בית המשפט העליון בקשת נאשם אשר הודה בעבירה של ניסיון הסעה של שוהים בלתי חוקיים לסיים את ההליך ללא הרשעה ולהקל בעונשו, וזאת על אף נסיבות אישיות חריגות (מצבה הרפואי של בתו של הנאשם).
עוד על הקושי הממשי בסיום הליך משפטי בעבירות מסוג זה באי הרשעתו של נאשם, ניתן ללמוד מפסק דין שניתן אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בתיק ערעור פלילי 31465-05-16 (פסק דין מיום 13.12.16)
באותו עניין הודה הנאשם בפני ביהמ”ש שלום בעבירות של העסקת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב – 1952(להלן: “חוק הכניסה לישראל”) והסעת תושב זר השוהה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. הנאשם ביקש כי בית המשפט ימנע מהרשעתו.
ביהמ”ש השלום שקל בין מגוון השיקולים את תסקיר שירות המבחן החיובי שנתקבל אודות הנאשם; היעדר עבר פלילי; נטילת אחריות מלאה על המעשים; היות הנאשם איש חינוך במשך שנים רבות; וכן את הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל (לרבות הכרתו כנכה בשיעור 84%). עוד קיבל ביהמ”ש הנכבד את הטענה כי הרשעתו של הנאשם בפלילים תצמצם את אפשרותו למצות את יכולותיו המקצועיות, שכן הנאשם התעתד לשוב ולאייש את תפקידו באגף החינוך. נוכח כל האמור – החליט ביהמ”ש שלום לקבל את עתירת הנאשם ולהימנע מהרשעתו.
בערעור שהוגש על ידי הפרקליטות על אי הרשעתו של הנאשם, הפך בית המשפט המחוזי בנצרת את החלטתו של בית המשפט השלום, ועל אף כלל השיקולים לקולא אשר פורטו לעיל – הורה על הרשעת הנאשם.
בפסק דינו, חזר תחילה בית המשפט המחוזי על ההלכות השונות בעניין הימנעות מהרשעה בציינו:

“על פי הפסיקה, האינטרס הציבורי מחייב כי מי שנמצא אשם בדין יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל והסמכות הנתונה לבית המשפט להימנע מהרשעה יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. “שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק (ע”פ 2796/03 ביבס נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.7.04))”.

“הימנעות מהרשעה שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם שוכנע בית-המשפט כי הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המעטה שזו תניב. תועלת ציבורית זו אין כוונתה, אך מובן הוא, לנטייה אחר דעת הקהל או המיית לבו. היא נוגעת לתכליות של הרתעת היחיד והרבים, להעברתו של מסר המוקיע את דבר העבירה ואת מבצעו, ולהקפדה על מדיניות ענישה אחידה המקדמת את יסודות השוויון והוודאות.” (ע”פ 9150/08 מדינת ישראל נ’ ביטון [פורסם בנבו] (23.07.2009))”.

באשר לשאלה האם ניתן לסיים הליך פלילי בו הודה הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין ללא הרשעה, הובא במסגרת פסק הדין פסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 5861/11 דניאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.08.2011):

“העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש וראשונה בהקשר בטחוני, ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים הבלתי חוקיים – שחלקם באים לשם פרנסה, אך חלקם עוברים עבירות רכוש אם לא למעלה מזה … המעסיק, ולוא יהא זה אדם מן הישוב, נותן יד לחשיפה לסיכונים, ואף שכל מקרה צריך להידון לגופו, קשה ככלל להלום אי הרשעה בכגון דא אלא במקרים נדירים וחריגים” (ההדגשה איננה במקור).

משכך, ועל אף כלל שיקולי הקולא אשר פורטו בהרחבה קודם לכן – סבר בית המשפט המחוזי בנצרת כי אין בשיקולים לקולא הללו די על מנת לסיים את ההליך ללא הרשעה, קיבל את ערעור המדינה והרשיעו.
יוצא אם כן, כי על פי רוב, נאשם אשר מודה בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין – יורשע בהליך הפלילי ויוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל או על דרך של עבודות שירות לצד קנס; והמקרים בהם תסכים ערכאה שיפוטית להימנע מהרשעת נאשם בעבירות מסוג זה – הינם, כלשון הפסיקה, “נדירים וחריגים“.

קבלת ערעור שהגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ע”י בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עפ”ג 45248-07-16 וביטול הרשעתו של הנאשם:

א. ההליך בבית משפט השלום בכפר סבא ודחיית בקשתו של הנאשם לבטל את הרשעתו:

במקרה זה הודה הנאשם בבית משפט השלום בכפר סבא (בפני כב’ השופט עמית פרייז) כי במספר הזדמנויות, העסיק שלא כדין ברעננה תושב אזור (שוהה בלתי חוקי = שב”ח) בשיפוצים.
על בסיס הודאתו, הורשע הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל.
מדובר בטכנאי מחשבים ומנהל רשת בחברת הייטק גדולה ומוכרת. לימים נמכרה החברה לחברה אמריקאית והנאשם קודם ומונה לתפקיד מנהל גלובאלי בארץמ ובחו”ל. במסגרת תפקידו, אחראי הנאשם על ניהולו של סניף החברה בארה”ב ועל כן נדרשת לו ויזת שהייה בארה”ב. מדובר בתפקיד ייחודי, המחייב נסיעות רבות לחו”ל ושהייה שם כחלק מהגדרת התפקיד.
בשל אופי תפקידו כאמור, טענה ההגנה כי הותרת הרשעתו על כנה, תסכן באופן ממשי את יכולתו להמשיך ולבצע את תפקידו בחברה ותפגע בעתידו המקצועי ובקידומו.
עוד טענה ההגנה, כי הנאשם לא היה המעסיק הישיר, אלא סייע לקרובת משפחה שאצלה נערכו השיפוצים, ללא תמורה.
על רקע האמור וכן על בסיס המלצת שירות המבחן עתר הנאשם לבטל את הרשעתו. בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופט עמית פרייז) דחה את הבקשה והחליט להותיר את ההרשעה על כנה.
לגישת בית משפט השלום, לא מדובר במקרה שבו האינטרס הציבורי עשוי לסבול אי הרשעה, משום שמדובר במי שנמנה על המעגל התומך בעבירה של כניסה לישראל ללא היתר, עבירה לה היבטים של פגיעה בביטחון המדינה, באופן המצדיק לא רק הרשעות בעבירות מסוג זה, אלא גם הטלת עונשי מאסר בפועל ולו על דרך עבודות שירות.
עוד צוין, כי אמנם, הצליח הנאשם להצביע על פגיעה קונקרטית, אך לא מדובר בפגיעה קשה מהסוג שבדרך כלל מוביל לשקילת אי הרשעה, כגון גדיעת קריירה תעסוקתית, ועל רקע זה – נדחתה את בקשת הנאשם.
עם קבלת ההחלטה בדבר הותרת ההרשעה הפלילית על כנה, החליף הנאשם ייצוג משפטי ופנה למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שייצג אותו בשלב הטעונים לעונש ובהמשך יגיש מטעמו ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לבטל את הרשעתו.
בשל עיתוי החלפת הייצוג המשפטי (בטרם סיום ההליך בבית משפט השלום ואף בטרם שמיעת הטעונים לעונש), קיבל משרדנו הזדמנות להניח תשתית ראויה לערעור, שהוגש בהמשך.

ב. בית המשפט המחוזי מרכז מקבל ערעור שהוגש על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומבטל את ההרשעה:

כבר בבית משפט השלום הסתיים ההליך בענישה מתונה מאוד בדמות חודש מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה וללא קנס כספי.
אולם הנאשם לא השלים עם סיום ההליך בהרשעתו והחלטה זו זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז (בפני הרכב כב’ הנשיא אברהם טל – אב”ד, כב’ השופטת דנה מרשק מרום וכב’ השופט ד”ר שמואל בורנשטיין) בערעור שהגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר המופנה כנגד עצם הרשעת הנאשם בפלילים.
בפסק דין שניתן ביום 2.4.17 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור שהוגש על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא, ביטל את הרשעתו של המערער ואת כל רכיבי הענישה שהוטלו עליו ובמקומם הורה כי המערער יבצע שירות לתועלת הציבור (של”צ) על פי תכנית שגובשה ע”י שירות מבחן.
בתמצית, בקבלו את הערעור, פסק בית המשפט המחוזי מרכז בין השאר כדלקמן:
- עניינו של הנאשם, בפרט נוכח נסיבותיו הייחודיות, נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את ביטול הרשעתו בדין;
- נסיבותיה של העבירה מאפשרות בחינת ביטול ההרשעה ללא פגיעה באינטרס הציבורי.
- לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, למערער ייגרם נזק קונקרטי וממשי במישור התעסוקתי אם תיוותר הרשעתו על כנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא את מלוא הנימוקים שהובילו את בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולהורות כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה.
בכך הסתיימה אם כן הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית ומבלי שהסתבכותו בפלילים פגעה במטה לחמו.

ערעור פלילי עפ”ג 45248-07-16, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב”ד, הנשיא כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופטת דנה מרשק מרום, כב’ השופט שמואל בורנשטיין. פסק דין מיום 2.4.17.

קבלת ערעור פלילי ביטול הרשעה העסקת תושב זר שלא כדין by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: עבירות על חוק הכניסה לישראל.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | ביטול הרשעה | עורך דין פלילי במרכז

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות על חוק הכניסה לישראל | העסקת תושב זר שלא כדין | העסקה שלא כדין | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט קבלת ערעור פלילי | ביטול הרשעה פלילית; העסקת תושב זר שלא כדין | העסקת שב”ח 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. 5 (12)

גיא פלנטר — Sun, 20 Feb 2022 13:25:11 +0000

הטרדה באמצעות מתקן בזק | הטרדה טלפונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו – ביטול כתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעבירה של הטרדה טלפונית.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – במה מדובר.

מה יכול לגבש עבירה פלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק?

האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק מוסדר בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982:

30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

“מתקן בזק” הוגדר בפרק ההגדרות שבחוק התקשורת באופן הבא:

“מיתקן בזק” – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז’ ו-ח’ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה”;

המושג “בזק” לעניין העבירה אינו מתייחס לשמה של חברת התקשורת בזק, אלא הוגדר בחוק כך:

“בזק” – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות”.

במילים אחרות, “שימוש במתקן בזק” אינו מצטמצם אך לשימוש בטלפון קווי של חברת התקשורת “בזק”, אלא הוא כל שימוש בכל סוג של מכשיר תקשורת, לרבות טלפון קווי, טלפון סלולארי, מחשב, פקס וכדומה.
שימוש במתקן בזק יכול להיות בכל דרך, בין בדרך של שיחות ובין בשליחת הודעות טקסט (מסרונים), שימוש באפליקציות כגון וואטסאפ, הודעות קוליות או הודעות דואר אלקטרוני (מיילים).
האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק, כשמו כן הוא – מתייחס למקרים בהם אדם עושה שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, לפגוע, להרגיז, ליצור חרדה או להפחיד.
דוגמה קלאסית לעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק היא כאשר אחד מבני הזוג מתקשה להשלים עם סיום הקשר ומציף את בן הזוג השני בהודעות טקסט באופן אובססיבי, או למשל כאשר אדם מנסה להפר את מנוחתו ושלוות נפשו של אחר או להלך עליו אימים ופונה אליו באופן תכוף חוזר ונשנה בשיחות ובהודעות.

הנחיותיו של בית המשפט העליון – מה נופל בגדר עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

פסק הדין המנחה בעניין העבירה הפלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק ניתן בבית המשפט העליון ברע”פ 10462/03 הלינור הראר נ’ מדינת ישראל ובו נקבע, בין היתר, כי השאלה האם התגבשה בכל מקרה ומקרה עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק תיגזר הן מהתוכן והן מהצורה – כלומר, הן מהיסוד הטכני של השימוש במתקן בזק – כגון כמות ותכיפות והן מהיסוד המהותי – תוכנו של השימוש. וכך בלשון כב’ הש’ רובינשטיין:

“התוכן שלוב בצורה, במובן מסוים בחינת תוך וקליפה או חרב ונדן, ששניהם יחד יוצרים את השלם, את “ההטרדה בשלמותה”. פעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד ביותר כשלעצמו”.

ובהמשך הדברים נפסק:

“בעיניי אפוא סימביוזה בין התוכן לצורה מאפיינת את הנושא שבפנינו, והיא לדידי הכרח אך גם עניין ראוי, בחינת כלים שלובים. בוודאי יבדוק בית המשפט כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו “מפחידים”, “יוצרים חרדה”, “פוגעים”, “מטרידים”, כלשון סעיף 30″.

בית המשפט העליון פירש הטרדה באופן מרחיב כך שיצירת אי נוחות הגורמת ללחץ, מבוכה או דאגה – עשויה להיחשב כעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק:

“קריאת הסעיף בהקשרו הכולל, בחוק ובמקביליו בחקיקה מגלה לדעתי עירוב בין תוכן לצורה, קרי כמות ההטרדות או תוכנן, או שניהם יוצרים אותה אי-נוחות הגורמת ללחץ, למבוכה, לדאגה, והערך המוגן הוא שלוותו של האדם מפני הטרדתו תוך שימוש ביכולות שמזמנת הטכנולוגיה שבה מדובר… בלשון פשוטה, דומה כי הטרדה היא יצירת אי נוחות מסוימת, המסיחה דעתו של אדם מענייניו וגורמת לו מבוכה, דאגה, בלבול והתעסקות בנושא ההטרדה”.

עוד קבע בית המשפט העליון כי הטרדת הזולת באמצעות מכשיר תקשורת איננה ביטוי לחופש ביטוי.

מקרה להמחשה במסגרתו טיפל משרדנו בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

תמצית המקרה: בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – מורה בית משפט השלום בכפר סבא על ביטול כתב אישום המייחס עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפת בת זוג.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – מקרה להמחשה – ביטול כתב אישום בבית משפט השלום בכפר סבא.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.

פרשה זו עוסקת בביטול כתב אישום שהוגש כנגד אזרח מן השורה, מנהל צוות תוכנה בחברה מובילה, ללא עבר פלילי, שחיי הנישואין שלו נקלעו למשבר ועל רקע זה הואשם בעבירות פליליות של תקיפת בת זוג והטרדה באמצעות מתקן בזק.
במועד הרלוונטי להגשת התלונה, טרם נקבעו הסדרי ראיה בין בני הזוג. בתגובה לכך שהנאשם אסף את ביתם המשותפת מהגן ללא תיאום עמה, הגישה המתלוננת כנגד הנאשם תלונה פלילית במשטרה, הנוגעת לאירועים קודמים בעברם.
בעקבות הגשת התלונה נפתחה חקירה פלילית כנגד הנאשם, אשר הובילה להגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא.

האישום בתקיפת בת זוג.

על פני הנטען באישום הראשון בכתב האישום, על רקע ויכוח בין בני הזוג, אחז הנאשם את אשתו המתלוננת בשתי ידיה, גרר אותה לחדר השינה ודחף אותה על הרצפה. בכך, כך נטען, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין ובהתאמה, ייחס לו כתב האישום עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

האישום בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

באישום השני בכתב האישום נטען כי ב- 4 הזדמנויות שונות, שלח הנאשם לאשתו המתלוננת הודעות טקסט (sms) פוגעניות ומטרידות, כגון, שיתרום את כל רכושו לצדקה ויתפטר מעבודתו, “שאם תרמוס אותו יהיה לזה מחיר” וכן “איחל” לה, שתחלה במחלה קשה ותמות בייסורים.
במעשיו המתוארים באישום השני, כך נטען בכתב האישום, הטריד הנאשם את המתלוננת באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד ולהטריד באמצעות מתקן בזק.
בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ”ב – 1982.
מקרה זה ממחיש כיצד רשויות אכיפת החוק משתמשות בסעיף 30 לחוק התקשורת על מנת לטפל במישור הפלילי בהטרדות באמצעות שיחות טלפון או הודעות טקסט, ואין זה מעלה או מוריד באם המטריד השתמש בטלפון קווי או בטלפון נייד סלולארי.

ביטול כתב האישום על ידי בית משפט השלום כפר סבא, בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו.

לאחר איסוף ראיות מצד ההגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת תביעות של משטרת כפר סבא וגיבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
כמוסכם, בטרם החל משפטו הפלילי של הנאשם, הודיעה התביעה המשטרתית על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, הורה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים) ובהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) בדבר ביטול כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת דנה מרשק מרום.

נפגעי עבירה הסובלים מהצקות והטרדות בטלפון, במיסרונים, בוואטסאפ או באפילקציות אחרות, במיילים וברשתות חברתיות באינטנרט.

כאמור, ההטרדה יכולה ללבוש כל צורה של שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, להרגיז, לפגוע, ליצור חרדה או להפחיד.
לצד הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים לחשודים ולנאשמים, משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לנפגעי עבירה בכל הארץ, הסובלים מהטרדות והצקות. ראו בהקשר זה: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

ראו דוגמאות נוספות לקראת סוף עמוד זה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי | תקיפת בת זוג | הטרדה טלפונית | מה נחשב להטרדה טלפונית | מטרידים אותי בטלפון הטרדות בוואטסאפ |עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. 5 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר