ארכיון כבוד השופטת ניצה אדן ביוביץ - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי 5 (239)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: חנינה בדין משמעתי.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב”כ ומוסד

אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב”ס

סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112)

גיא פלנטר — Fri, 05 May 2023 07:39:44 +0000

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה.
במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
- סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

- סעיף 91.151 בתקש”יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד”מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב’ ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין):

“דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש”מ 1804/01 מדינת ישראל נ’ אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

“החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד”.

ובעש”מ 10129/01 מדינת ישראל נ’ טליה בת צ’רלס גניש (דינים עליון, כרך סא, 204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה”.

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
עו”ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו”ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
- דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
- בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ”ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי עובד מדינה בכיר – הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 4.9 (87)

גיא פלנטר — Fri, 12 Mar 2021 09:06:07 +0000

זיכוי עובד מדינה בכיר בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מעבירות משמעת.

זיכוי עובד מדינה בכיר בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הן בירושלים והן בחיפה.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו ייצוג משפטי שהענקנו הוביל לזיכוי עובד מדינה בכיר מעבירות של זיוף תעודת זהות, גרימת חבלה במזיד לרכב, פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.

תמצית המקרה – זיכוי עובד מדינה בכיר יל ידי בית הדין למשמעת לש עובדי המדינה בירושלים

לאחר שמיעת הראיות עד תום, מורה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על זיכוי עובד מדינה בכיר, סגן מנהל אגף באחד ממשרדי הממשלה הרגישים ביותר, מעבירות של זיוף תעודת זהות וגרימת חבלה במזיד לרכבו של עובד מדינה אחר.
בכל הנוגע לאישום המרכזי, מדובר בתיק בו ביקשה התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם באמצעות ראיות נסיבתיות אולם לא רק שלא צלחה בכך, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע כי הנאשם הוכיח את חפותו:

“… בית הדין בחן את מכלול הראיות הנסיבתיות ואת הסבריו של הנאשם במבחני ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים, והגיע לכלל מסקנה כי, לגרסתו של הנאשם ולהסבריו של הנאשם יש לה אחיזה סבירה בחומר הראיות והיא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה, קרי ניתן להסיק ממנה מסקנה סבירה אחרת שאינה מפלילה את הנאשם. הסבריו סבירים ואמינים ובכך, הרים הנאשם את הנטל המוטל על שכמו והוכיח את חפותו. אשר על כן, בית הדין מזכה את הנאשם, מאישום זה“.

החקירה הפלילית המשטרתית והחשדות כנגד עובד המדינה הבכיר

בעקבות תלונה שהוגשה כנגד עובד מדינה בכיר, סגן מנהל אגף באחד ממשרדי הממשלה הרגישים ביותר, נפתחה חקירה פלילית המייחסת לו עבירות פליליות חמורות;
על פי החשד, לפחות ב- 30 הזדמנויות שונות, הניח החשוד בורג מתחת לצמיג רכבו של המתלונן, בעת שהרכב חנה בחניון המשרד הממשלתי, כאשר ב- 4 הזדמנויות שונות, בעקבות היווצרות תקר בצמיג, התפוצץ צמיג הרכב בעת נסיעה, תוך שגרם סכנה של ממש לחייו של המתלונן.
החקירה המשטרתית התמקדה אם כן בשתי עבירות פליליות:
- סעיף 413ה לחוק העונשין שכותרתו “חבלה במזיד” קובע כי “ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים“.
- סעיף 332 (2) לחוק העונשין שכותרתו “סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה” קבוע (בין היתר) כדלקמן:

“העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:

(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בכל דבר שעליהם או בקרבתם בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים“.

במהלך החקירה המשטרתית נערך חיפוש משטרתי ברכבו של החשוד. בעקבות חיפוש זה ותפיסת מה שנחזה כתעודת זהות מזויפת בתא המטען של רכבו של החשוד, נחשד החשוד גם בזיוף תעודת זהות. סעיף 418 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף” קובע כי “המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה“.

עמדתה של הפרקליטות בסיום החקירה הפלילית – סגירת התיק בחוסר ראיות ודחיית ערר של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על ההחלטה לסגור את התיק

בתום החקירה הפלילית העבירה היחידה החוקרת במשטרת ישראל את תיק החקירה לפרקליטות מחוז ירושלים.
לאחר בחינת הראיות, וגיבוש עמדה כי אין סיכוי סביר להרשעה בתיק, סגרה פרקליטות מחוז ירושלים את התיק בעילה של חוסר ראיות, הן ביחס לעבירה של חבלה במזיד ברכב, והן ביחס לעבירה של זיוף תעודת זהות.
המתלונן ואגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, לא השלימו עם החלטת פרקליטות המחוז לסגור את התיק והגישו ערר על החלטת פרקליטות המחוז להימנע מהגשת כתב אישום.
ערר זה נדחה על ידי פרקליטות המדינה, בהחלטה מנומקת לפיה אין סיכוי סביר להרשעה בתיק.

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מגיש תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ונציב שירות המדינה מורה על השעייתו של העובד

עם החלטת פרקליטות המדינה לדחות את הערר שהוגש ע”י אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הוגשה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, וזאת על בסיס אותן ראיות שעמדו בפני הפרקליטות, עת סגרה את התיק הפלילי ודחתה את הערר שהוגש על סגירתו.
כתב התובענה ייחס לנאשם עבירות לפי סעיף 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963. סעיף זה קובע שעובד מדינה שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.

בסמוך לאחר הגשת התובענה לבית הדין, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, הורה נציב שירות המדינה על השעייתו של עובד המדינה, השעיה שנמשכה כמעט שנה וחצי, עד לזיכויו המלא של עובד המדינה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

כתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בתמצית, נטען בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן;
על פי הנטען באישום הראשון:
- זייף הנאשם תעודת זהות לאדם בעל זהות בדויה. בין היתר, שינה הנאשם תמונה של עצמו, תוך שהוסיף לעצמו בתצלום שיער וצירפה לתעודת הזהות שזייף.
- בעת חיפוש משטרתי, שנעשה ברכב שבאחזקתו ובשימושו של הנאשם, נמצאה תעודת הזהות שזייף הנאשם, בתא המטען של הרכב.
- במעשיו כמתואר לעיל, כך נטען, זייף הנאשם תעודת זהות והחזיקה בחזקתו.
- עוד נטען באישום הראשון כי בהתנהגות זו פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה על-פי כללי האתיקה לעובדי המדינה סעיפים 1.02 ו-4.02 והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.
על פי הנטען באישום שני:
- לפחות ב-30 הזדמנויות שונות, הניח הנאשם בורג באורך של כ-4-3 ס”מ, מתחת לצמיג האחורי-ימני ברכבו של המתלונן, בעת שהרכב חנה בחניון תת קרקעי של עובדי אותו משרד ממשלתי. בכל אותן הזדמנויות, כאשר החל המתלונן בנסיעה, ננעץ הבורג בצמיג וגרם לתקר.
- מתוך 30 המקרים שתוארו לעיל, נאלץ המתלונן להחליף לפחות 10 צמיגים וזאת לאור העובדה, שבעקבות התקר, לא ניתן היה לתקנם.
- לפחות ב-4 הזדמנויות שונות מבין האירועים שתוארו לעיל, כך נטען, בעקבות היווצרות התקר בצמיג, התפוצץ צמיג הרכב בעת נסיעה, תוך שגרם סכנה של ממש למתלונן.
- במעשיו כמפורט לעיל, כך נטען, חיבל הנאשם, במכוון ובמזיד בצמיגי רכבו של המתלונן, תוך שגרם לו להוצאה כספית כמו גם לסכנה של ממש.
- בהתנהגות זו, כך נטען, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, חיבל במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.

זיכוי עובד המדינה הבכיר – בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מורה על זיכוי הנאשם משני האישומים שבכתב התובענה

כידוע, אמון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה.
בפרשה זו, הטיל אגף המשמעת את כל כובד משקלו על מנת לשכנע את הפרקליטות להגיש כנגד עובד המדינה כתב אישום פלילי, ומשנסגר התיק הפלילי ונדחה הערר על סגירת התיק, פנה אגף המשמעת למישור המשמעתי, ופעל נמרצות להוביל להרשעתו של עובד המדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במשך כמעט שנה וחצי התנהל משפטו של עובד המדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (יו”ר ההרכב, ניצה אדן ביוביץ – מ”מ אב בין הדין וחברות המותב, גב’ רחל פנצ’ר וגב’ פנינה סופר) כאשר כמעט לכל אורך תקופה זו היה נתון עובד המדינה בהשעיה, על פי החלטת נציב שירות המדינה.
במשך 3 ישיבות בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה נחקר המתלונן בחקירה שכנגד על ידי הסניגור, עורך דין גיא פלנטר ובמסגרת פרשת ההגנה אף הציגה ההגנה חוות דעת מומחה אשר ביססה את חפותו של הנאשם.
בהכרעת דין המשתרעת על 72 עמודים, שניתנה ביום 3.5.16, זיכה בית הדין את הנאשם משני האישומים, תוך קביעה ביחס לאישום המרכזי (החבלה במזיד ברכבו של המתלונן) שהנאשם הוכיח את חפותו.

את הנאשם ייצגו עו”ד גיא פלנטר, עו”ד רעות רחמן ועו”ד אירנה אינברג, ממשרדו של עו”ד גיא פלנטר. את אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ייצגה בהליך המשמעתי סגנית ראש אגף המשמעת, והממונה על התביעה, עו”ד אילה הוניגמן.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטים מזהים של המעורבים):
- כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה הבכיר המייחס לו זיוף תעודת זהות וחבלה במזיד ברכב של עובד מדינה אחר.
- חלק מהכרעת הדין שניתנה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (בפני כב’ השופטים ניצה אדן ביוביץ, יו”ר ההרכב ומ”מ אב בית הדין, הגב’ רחל פנצ’ר והגב’ פנינה סופר).

בד”מ 66/14, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני כב’ השופטים ניצה אדן ביוביץ, יו”ר ההרכב ומ”מ אב בית הדין, הגב’ רחל פנצ’ר והגב’ פנינה סופר).

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | תובענה משמעתית | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | זיכוי עובד מדינה בכיר | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דין משמעתי – ייצוג משפטי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי | עבירות בקשר לרכב

הפוסט זיכוי עובד מדינה בכיר – הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 4.9 (87) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי עורכת דין ממשרד המשפטים – קבלת שכר במרמה באמצעות דיווחים כוזבים 4.9 (55)

גיא פלנטר — Fri, 12 Mar 2021 07:10:35 +0000

דיווחים כוזבים, קבלת שכר עבודה במרמה – זיכוי עובדת מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

זיכוי עורכת דין ממשרד המשפטים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מעבירות של דיווחים כוזבים וקבלת שכר עבודה במרמה

עובדת מדינה, עורכת דין ותיקה המועסקת במשרד המשפטים הואשמה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בכך שדיווחה דיווחי נוכחות כוזבים וקיבלה במרמה שכר עבודה.
לאחר 4 ישיבות בהן נחקרה בחקירה שכנגד המתלוננת ועדת התביעה המרכזית, מנהלת בכירה במשרד המשפטים, חזרה בה התביעה מהתובענה.
בהתאמה, זיכה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עורכת הדין מכל אשמה.

זיכוי עורכת דין ממשרד המשפטים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – דיווחים כוזבים, קבלת שכר במרמה.

כתב התובענה שהוגש כנגד עורכת הדין – אישום בקבלת שכר עבודה במרמה באמצעות דיווחים כוזבים ביחס לשעות עבודה

הנאשמת בפרשה זו עובדת מדינה ותיקה, עורכת דין המועסקת במשרד המשפטים.
בעקבות חקירה שנוהלה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, הועמדו לדין מספר עורכות דין המועסקות במשרד המשפטים.
כל הנאשמות הואשמו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים בקבלת שכר עבודה במרמה באמצעות דיווחים כוזבים ביחס לשעות עבודתן.
כל עורכות דין למעט מרשתנו הורשעו על פי הודאתן במיוחס להן, במסגרת הסדרי טעון ואילו מרשתו בתיק הנדון כאן, בחרה להילחם על חפותה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ללא פרטים מזהים.
בתמצית, נטען על ידי נציבות שירות המדינה בכתב התובענה כי בכ- 15 מועדים שונים, דיווחה עורכת הדין דיווחים כוזבים ביחס לשעות עבודתה, וקיבלה בגינם במרמה שכר עבודה לו לא היתה זכאית.
לטענת נציבות שירות המדינה, בעוד שהדיווח בדוח הנוכחות של עורכת הדין הצביע על שעות עבודה רבות (ובכללן שעות נוספות), בפועל לא עסקה בעבודתה כמתחייב, ובין היתר יצאה ממקום עבודתה ללא החתמת כרטיס נוכחות ועסקה בעניינה הפרטיים.
עוד נטען בכתב הקובלנה, כי במועד מסוים, החתימה עורכת הדין את כרטיס הנוכחות של עמיתה לעבודה, המועסקת אף היא כעורכת דין במשרד המשפטים.
בכך, נטען בתובענה, פגעה עורכת הדין במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות חוק ונוהל, לרבות פסקאות 44.11, 91.15 לתקשי”ר, סעיפים 42.213, 42.222, 42.223 לתקשי”ר, וסעיפים 2.01, 2.08, 6.03 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, והתנהגה התנהגות בלתי הוגנת שאינה הולמת עובד מדינה, הפוגעת בשמו הטוב של שירות המדינה ובתדמיתו בעיני הציבור.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין בכתב התובענה ב-4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 (להלן – “החוק”):
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, בניגוד לסעיף 17(1) לחוק.
- אי קיום המוטל עליה כעובדת מדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, בניגוד לסעיף 17(2) לחוק.
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק.
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה או בקשר עם תפקידה, בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק.

ניהול הגנתה של הנאשמת ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר

חומרת האישומים ובמיוחד הטענה כי קיבלה במרמה שכר עבודה, פגעו קשות בשמה של עורכת הדין וחשפו אותה לענישה מחמירה, לחיסול הקריירה שלה במשרד המשפטים, לפיטורין ולקטיעת מטה לחמה.
“תנאי הפתיחה” להליך משמעתי זה – אף הם היו לא פשוטים מבחינת מרשתנו; חברותיה לעבודה, עורכות דין המועסקות במשרד המשפטים, הואשמו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בטענות זהות וכולן הורשעו במסגרת הסדרי טעון.
עורכת הדין פנתה למשרדנו על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי ונלחם על הוכחת חפותה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים.
לאחר קבלת חומרי החקירה, ניתוחם ואיסוף ראיות הגנה, נפגשו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן מספר פעמים עם הגורמים המוסמכים בנציבות שירות המדינה בניסיון להניעם מלשמוע ראיות בתיק, לחסוך בזמן שיפוטי ולחזור מהתובענה והכל תוך הדגשה, שבניגוד לשלושת חברותיה לעבודה, התנהלה מרשתנו ללא רבב, והראיות שנאספו על ידי התביעה וההגנה מלמדות כי אין במקרה זה שום סיכוי סביר להרשעתה.
נציבות שירות המדינה החליטה להמשיך בהליך המשמעתי כנגד מרשתנו ולפיכך החלו להישמע הראיות בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בפני יו”ר המותב ומ”מ אב בית הדין, עו”ד ניצה אדן ביוביץ.
רשימת עדי התביעה בכתב הקובלנה מנתה 6 עדי תביעה אולם שלב שמיעת הראיות בהליך משמעתי זה לא חרג מעבר לשמיעת עדותה של עדת תביעה אחת;
עדת התביעה הראשונה והמרכזית בתיק, מנהלת בכירה במשרד המשפטים שהאישום נשען על תלונתה, נחקרה בחקירה שכנגד במשך 4 ישיבות ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.
בעיצומה של חקירתה הנגדית של עדת תביעה זו ובשים לב להישגי החקירה הנגדית עד לשלב זה, נפגשו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן עם עו”ד גיא דוד, מנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ועו”ד אושרת הרבסט, ממונה ותובעת בכירה באגף בניסיון לשכנע את התביעה (שוב) לחזור מהאישום, לסיים את עינוי דינה של הנאשמת, לחסוך מהנאשמת הוצאות משפטיות כבדות ולחסוך בזמן שיפוטי יקר.

נציבות שירות המדינה חוזרת מהתובענה ובית הדין למשמעת של עובדי המדינה מורה על זיכוי הנאשמת

בעקבות הדברים שהתבררו בבית הדין במהלך חקירתה הנגדית של עדת התביעה ובהגינותה, הודיעה נציבות שירות המדינה לבית הדין כי בין הצדדים הושגה הסכמה לפיה התביעה תחזור בה מהתובענה נגד עורכת הדין והנושא יועבר לטיפול ניהולי במשרד המשפטים (הערה ניהולית, שאיננה נוגעת לטענות בדבר דיווחים כוזבים ו/או לקבלת שכר עבודה במרמה).
משחזרה התביעה מהתובענה לאחר שעורכת הדין כפרה בה, ולאחר שהחלו הליכי שמיעת עדים במסגרת פרשת התביעה, הורה בית הדין על זיכוי הנאשמת.
כמעט שנתיים לאחר שהוגש האישום כנגדה, ולאחר ניהול חלקי של הליך שמיעת ראיות מורכב, זוכתה עורכת הדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שמה טוהר והיא שמה פרשה זו מאחוריה.

תיק בד”מ 174/16 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים.

הראיות נשמעו בפני יו”ר המותב ומ”מ אב בית הדין, עו”ד ניצה אדן ביוביץ אשר פרשה במהלך ההליך.
הזיכוי ניתן על ידי חברת המותב אשר הפכה ליו”ר המותב, עו”ד אולגה רזניקוב (גבאי).
לנאשמת: עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו. לתביעה: עו”ד אשרת הרבסט ממונה, תובעת בכירה ואחראית תחום ערעורים.
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה זיכה את מרשתנו בהחלטה שניתנה ביום 6.11.18.
הפרשה פורסמה ביום 14.11.18 באתר פוסטה.

לקריאה נוספת – דין משמעתי של עובדי מדינה

הדין המשמעתי בכלל והדין המשמעתי הנוגע לעובדי מדינה בפרט, הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו.
בכל הנוגע לייצוג משפטי של עובדי מדינה בדין משמעתי ראו
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בענייני משמעת

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה מול נציבות שירות המדינה ובבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עובדי מדינה – ייצוג משפטי בדין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | הליך משמעתי – ייצוג משפטי | תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות שאינה הוגנת | עבירות מרמה | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה |
פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט זיכוי עורכת דין ממשרד המשפטים – קבלת שכר במרמה באמצעות דיווחים כוזבים 4.9 (55) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיוף אישורי מחלה – עובדי מדינה – דיווחי נוכחות כוזבים; ללא פיטורים משירות המדינה 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 31 Mar 2020 14:00:36 +0000

עובדי מדינה – זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים קבלת כספים במרמה – ללא פיטורים.

זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים, קבלת כספים במרמה – סיום הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים.

עובדת מדינה אשר הודתה כי במשך 3 שנים כשלה במקרים של זיוף אישורי מחלה וכן דיווחי נוכחות כוזבים מסיימת הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים.
בניגוד לעמדת התביעה, מחליט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בדעת רוב להימנע מפיטוריה של עובדת מדינה אשר הודתה בשורה של עבירות משמעת חמורות, חלקן בעלות גוון פלילי: זיוף אישורי מחלה, הגשת אישורי המחלה המזויפים על מנת להצדיק היעדרויות ועל בסיס דיווחי נוכחות כוזבים – קבלת כספים במרמה.

כתב התובענה שהוגש כנגד עובדת מדינה וותיקה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים: זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים וקבלת כספים במרמה.

כנגד עובדת מדינה וותיקה הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרתה נטען, בתמצית, כדלקמן:
- במועדים שונים בתקופה של כ- 3 שנים, זייפה הנאשמת תעודות ואישורים רפואיים שלה ושל בנה.
- את האישורים הרפואיים המזויפים הגישה למשרדה תוך הצגת מצג שווא לפיו נעדרה בשל טעמים רפואיים.
- במעשים אלו דיווחה דיווחים כוזבים בנוגע לאישורים הרפואיים וקיבלה בגינם, במרמה, כספים להם לא הייתה זכאית.
- בהתאמה, הואשמה עובדת המדינה כי במעשים אלו פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות דין ולא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, והתנהגה התנהגות שאינה הוגנת ואינה הולמת עובד מדינה, עבירות לפי סעיף 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
הליך משמעתי זה נשמע בפני הרכב השופטים ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין ויו”ר המותב, עו”ד אולגה רזניקוב, וגב’ אילנה נהרי.

המחלוקת בין הצדדים – שאלת הפיטורים משירות המדינה.

בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:

“34. בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם”.

במסגרת טיעוניה לעונש, עתרה התביעה לאמצעי משמעת של פיטורים לאלתר, תוך קבלת הזכויות המגיעות לנאשמת על פי דין ולנזיפה חמורה.
ב”כ הנאשמת, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי אמצעי המשמעת להם עותרת התביעה אינם מידתיים ועתר להימנע מפיטורי הנאשמת ולהסתפק במקרה זה באמצעי משמעת מתונים יותר.

על עבירות המשמעת בהן הורשעה הנאשמת – זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים וקבלת כספים במרמה.

בגזר דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים (הרכב ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין ויו”ר המותב, עו”ד אולגה רזניקוב, וגב’ אילנה נהרי) על חומרת העבירות באופן הבא:

“בית המשפט העליון עמד בפסיקותיו הרבות על הפסול הנעוץ במסירת דיווחים שאינם אמת.

בעש”מ 6978/00 מאיר מויטל נ’ נציב שירות המדינה, פ”ד נד(4) 865 נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי-חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם.”

בית המשפט שב והדגיש כי חומרת העבירה אינה נבחנת דווקא על פי הנזק הכספי שנגרם לקופת הציבור. בעש”מ 10125/01 מדינת ישראל נ’ גניש (ניתן ביום 11.3.2002):

“כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה.”

(כן ראה: עש”מ 10250/01 ז’קלין מוכתרי נ’ נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 10.2.2001); עש”מ 1804/01 מדינת ישראל נ’ אלקריף (ניתן ביום 13.9.2001).

על עבירות המשמעת של היעדרות מהשירות ללא רשות פסק בית המשפט העליון בער”מ 4/80 עירית תל אביב יפו נ’ גמרמן (פ”ד לה (1) 218, 219):

“היעדרות מן העבודה ללא נטילת רשות, יש בה פגיעה במשמעת ואף פגיעה באזרח משלם המיסים, הזכאי לכך שהעובדים המופקדים על שירות הציבור ימלאו תפקידם כיאות ויהיו נוכחים במקום עליו הופקדו כדי לבצע את תפקידם.”

ועוד, בער”מ 5608/04 עירית חולון נ’ עובדיה סייג (ניתן ביום 19.1.05):

“בדרך כלל עבירת המשמעת של היעדרות מעבודה תוך החתמת כרטיס נוכחות שפרטיו כוזבים, נמנית עם עבירות המשמעת החמורות הפוגעות בסדרי העבודה, ומטעם זה בהליכים משמעתיים בגין עבירה זו נגזרו אמצעי משמעת חמורים (ראו: עש”מ 1/76 כהן נ’ נציבות שירות המדינה, פ”ד ל(3) 500; עש”ם 6978/00 מוטיל נ’ נציב שירות המדינה, פ”ד נד(4) 865; עש”ם 5044/03 בליתי נ’ נציבות שירות המדינה (לא פורסם)).

ובעש”מ 5626/05 רחל אוחנה נ’ מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 14.3.06) נפסק:

“קיומה של תרבות עבודה ושמירה קפדנית על הכללים והנוהל של התייצבות לעבודה והשקעה בפועל של שעות עבודה הנדרשות מעובד מדינה הם תנאי הכרחי לתפקוד נאות של השירות הציבורי. היעדרות מהעבודה שלא במסגרת חופשה, מחלה, השתלמות מקצועית או מטרה אחרת שאושרה על ידי הממונה, המתיישבת עם נוהליה ותכליותיה של המערכת הציבורית פוגעת בראש ובראשונה במערך הביצועי של שירות המדינה אשר נמצא לוקה בהעדר השקעת משאבים מספקת ביעדים שיש להשיגם. עבודה אינה יכולה להתבצע כראוי כאשר העובד אינו ממלא את תפקידו אלא עסוק בענייניו הוא. ומעבר לכך, יש בהיעדרות בלתי מאושרת מהעבודה כדי לפגוע פגיעה עמוקה במערך האימון הנדרש בין ציבור העובדים למעסיק הציבורי. אין כמו מצג שווא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת שכר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול כספי ציבור למטרות זרות. קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כענין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים, לתופעה זו נילוות חומרה מיוחדת.”

ועוד, בבר”ש 8785/14 דורית מרגי נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 12.1.15 ) נפסק:

“יח. למותר להכביר במילים על החומרה שבהוצאת כספים מקופת הציבור על יסוד דיווחי שווא. בבר”ש 9724/10 אליתים נ’ נציבות שירות המדינה (6.1.2011) ציינתי כי “לעניין זה דומה המדווח דיווחים כוזבים למעלימי מס, שהיה דרך אחרת לגניבה מן הציבור”.

מדובר, באיפוא, במעשים המצויים ברף החומרה הגבוה של עבירות המשמעת בשירות הציבורי, העלולים במקרים מסויימים להגיע לפלילים, ובהתאם, על רמת הענישה להיות, על דרך הכלל, במדרג הגבוה ביותר, קרי, פיטורין. לא נעלמו מעיני פסק דין שאותם הזכירה המבקשת, בהם נגזרו עונשים קלים יותר על בכירים במשרד החוץ. בית הדין קמא התייחס לטענה זו ודחה אותה בציינו כי הוא רואה את שליחותו ב”יישום והטעמה של ערכים וכללים אתיים ראויים בשירות המדינה,, וידי תיכון עימו…”.

בדעת רוב, קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשיה, נמנע מפיטורי הנאשמת.

דעת הרוב סברה, כי ניתן יהיה להגשים את המטרות המניעתיות וההרתעתיות העומדות בבסיס התכליות של אמצעי המשמעת בדין המשמעתי, אף ללא פיטוריה של הנאשמת.
דעת, המיעוט סברה כי עבירות הדיווחים הכוזבים הינן עבירות נפוצות בשירות המדינה, אשר גורמות לפגיעה חמורה בתדמיתו ובשמו הטוב של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתחום המשמעת בדרך כלל נסוג העניין האישי בפני המסר הציבורי הכללי הנדרש ובנסיבות אלו דעת המיעוט, שאין מנוס מפיטורי הנאשמת והרחקתה מהשירות.
בסופו של יום אם כן קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריה של הנאשמת והטיל עליה את אמצעי המשמעת הבאים:
- נזיפה חמורה.
- הפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ב- 24 תשלומים שווים ורצופים.
- הורדה בשתי דרגות למשך שנתיים.
- השבת הכספים שהתקבלו שלא כדין לקופה הציבורית.

תיק בד”מ 94/17, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ((הרכב ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין ויו”ר המותב, עו”ד אולגה רזניקוב, וגב’ אילנה נהרי). גזר הדין ניתן ביום 29.5.18.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים.
את הנאשמת ייצגו בתיק זה עורך דין גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
כמו כן ראו:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | זיוף אישורי מחלה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט זיוף אישורי מחלה – עובדי מדינה – דיווחי נוכחות כוזבים; ללא פיטורים משירות המדינה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר