ארכיון כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע - עורך דין פלילי גיא פלנטר

גרימת נזק לרכב, היזק בזדון לרכוש – ביטול כתב אישום 5 (61)

גיא פלנטר — Tue, 07 Feb 2023 16:20:57 +0000

‏‏גרימת נזק לרכב, היזק בזדון לרכוש – בית משפט השלום בפתח תקווה מורה על ביטול כתב אישום.

גרימת נזק לרכב, היזק בזדון לרכוש – ביטול כתב אישום.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ בנוגע למקרים פליליים של גרימת נזק לרכב.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; למרות שהנאשם צולם במהלך גרימת נזק לרכב – מורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול כתב האישום (עבירה של היזק בזדון לרכוש לפי סעיף 452 חוק העונשין).

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם לבית משפט השלום בפתח תקווה – גרימת נזק לרכב.

כנגד אדם ללא עבר פלילי, בעל עסק באזור פתח תקווה, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת היזק בזדון, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.
על פני הנטען בכתב האישום, על רקע סכסוך עם בעל עסק אחר (המתלונן) על מקומות חניה, עלה הנאשם על רכבו של המתלונן, קפץ על הרכב ובאמצעות רגליו, גרם לרכב לנזקי פח.
במעשים אלו, כך נטען בכתב האישום, הזיק הנאשם לרכבו של המתלונן במזיד, וגרם לו מעיכות בפח הרכב, בגג, מכסה המנוע ותא המטען בעלות של 5,820 ש”ח.
להוכחת האישום, החזיקה התביעה המשטרתית בתלונתו של המתלונן, דו”ח שמאי הכולל תמונות של הנזקים וסרט וידאו שצולם על יד המתלונן בזמן האירוע (במצלמה נסתרת, ללא ידיעת הנאשם), המנציח את הנאשם קופץ על רכבו של המתלונן וגורם נזק לרכב.
הנאשם, שלא היה ער לכך שמעשיו הונצחו בסרט וידאו, הכחיש בחקירתו במשטרה כי קפץ על הרכב וגרם לרכב היזק במזיד. להגנתו, העלה הנאשם בחקירתו המשטרתית גרסה מופרכת לפיה קפץ על ארגזים בקרבת מקום.

על העבירה הפלילית בה הואשם הנאשם בכתב אישום – היזק בזדון לרכוש.

בהסתמך על הראיות המוצקות שברשותה, האשימה התביעה המשטרתית את הנאשם בעבירה פלילית של היזק בזדון, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.
סעיף 452 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“452. היזק בזדון

ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר”.

בחלק מכתבי האישום שמגישה התביעה המשטרתית בגין מקרים של גרימת נזק, מכנה התביעה המשטרתית את העבירה “”היזק לרכוש במזיד”. מדובר באותה עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין שכותרתה “היזק בזדון”.
לכאורה, גיבשו מעשיו של הנאשם במקרה הנדון גם עבירה אחרת, חמורה יותר, בחוק העונשין. סעיף 413ה לחוק העונשין קובע:

“413ה. חבלה במזיד

ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים”.

יחד עם זאת, בחרה התביעה המשטרתית להאשים את הנאשם בעבירה הפחות חמורה של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, וזאת בהתאם להנחיות פרקליט המדינה.
בתמצית, הנחיות פרקליט המדינה קובעות את המדיניות הבאה: ככלל, כאשר מדובר בעבירות בקשר לרכב, אשר נסיבותיהן אינן חמורות, ואשר קיימת הוראת חוק חלופית המגדירה אותן, מדיניות התביעה תהיה להאשים בסעיף החוק המקל.
לדוגמא, כאשר הפגיעה ברכב מתמצה בשריטה בפח, פגיעה במראה או באנטנה, גניבת “צלחות” וכדומה, לא יועמד הנאשם לדין בגין עבירה על הוראות סעיף 413ה לחוק העונשין, אלא בגין עבירה על הוראת סעיף 452 לחוק העונשין – היזק בזדון.

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול כתב האישום.

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה ונקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע. בשלב זה פנה הנאשם לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי במשפט הפלילי.
לאחר איסוף ראיות מצד ההגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת תביעות של משטרת פתח תקווה, עו”ד רפ”ק שירי וידן, וגיבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
בטרם החל משפטו הפלילי של הנאשם, הודיעה התביעה המשטרתית על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול כתב האישום.
לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו עבירה של היזק בזדון לרכוש בעקבות גרימת נזק לרכב, ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) בדבר ביטול כתב האישום.

תיק פלילי 18634-08-11, בית משפט השלום פתח תקווה, בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום וראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות היזק בזדון ראו בעמוד: ארכיון גרימת היזק בזדון.

עבירות פליליות בקשר לרכב – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות בקשר לרכב.

עורך דין פלילי | ביטול כתב אישום | גרימת נזק לרכב

משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי – ביטול כתב אישום | עבירות בקשר לרכב | גרימת נזק לרכב | ארכיון גרימת היזק בזדון | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי | כתב אישום

הפוסט גרימת נזק לרכב, היזק בזדון לרכוש – ביטול כתב אישום 5 (61) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 21:38:12 +0000

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות זיוף על סוגיהן לרבות: זיוף, זיוף בנסיבות מחמירות, זיוף צוואה, שימוש במסמך מזויף, זיוף המשפיע על עסקאות וכן זיוף בידי עובד ציבור.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

“זיוף” הוגדר בחוק העונשין כאחד מאלה:
- עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
- שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
- חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
סעיף 29(א) לחוק העונשין קבוע כי מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה של זיוף, אין צורך להוכיח כי הנאשם ביצע את מעשה הזיוף במו ידיו, ודי שיוכח כי ביצע את הזיוף בצוותא עם אדם אחר או אמצעות אדם אחר.
יתרה מכך, לצורך הרשעה בעבירה של זיוף באמצעות אחר, לא חייבת הרשות התובעת להוכיח את זהותו של אותו אדם “אחר”.

הגדרת “מסמך” בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

לעניין עבירות זיוף, ההגדרה של “מסמך” הרבה יותר רחבה מאשר משמעותה המילולית של המילה.
“מסמך” מוגדר בהקשר לעבירות זיוף:

“מסמך” – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

משמע, לעניין עבירות זיוף, “מסמך” יכול להיות למשל:
- תעודות שונות כגון תעודת זהות, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת חייל או קצין, או כל מסמך זיהוי או תיעוד אחר;
- תעודות הסמכה ורישיונות שונים – למשל תארים אקדמאים, רישיון נהיגה, רישיונות לעסוק במקצוע מסוים, רישיונות עסק, תעודות כשרות וכדומה.
- אישורים שונים – כגון אישורים רפואיים, אישורי מחלה, אישור הגשת תלונה במשטרה, אישור נוטריוני ואישורים רשמיים שונים.
- מסמכים משפטיים כגון תצהירים, צוואות, חוזים, הצהרות ומסמכים משפטיים אחרים.
- מסמכים בנקאיים כגון שיקים, המחאות בנקאיות, אישורי יתרה וכדומה.
- מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת מידע פלילי (פלט רישום פלילי).
- מכתבים.
- מסמכים הקשורים בבעלות או שימוש ברכב.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

חוק העונשין קובע בסעיף 418 שלוש חלופות שונות לעבירת זיוף, וכן עונשים שונים בהתאם לחומרת נסיבות הזיוף;
- זיוף (ללא שום נסיבה מחמירה) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של מאסר שנה.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעות המסמך המזויף דבר (כלומר טובת הנאה כלשהי) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של 3 שנות מאסר.
- זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה מסוג פשע, שדינה עונש של 5 שנות מאסר.
ובלשון המחוקק בסעיף 418 לחוק העונשין:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

לסיווג העבירות כעוון או כפשע השלכות שונות; למשל, בהקשר לתקופות ההתיישנות של העבירות, ומי הרשות התובעת המוסמכת להעמיד בגין העבירות לדין או לסגור את תיקי החקירה.

זיוף המשפיע על עסקאות.

במטרה להגן על חיי מסחר תקינים, מצא המחוקק לייחד בחוק העונשין עבירה פלילית לזיוף המשפיע על עסקאות, עבירה מסוג עוון שדינה 3 שנות מאסר.
סעיף 419 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף המשפיע על עסקאות” קובע:

“המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד”.

שימוש במסמך מזויף.

סעיף 420 לחוק העונשין שכותרתו “שימוש במסמך מזויף קובע:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

העבירה של שימוש במסמך מזויף כעבירה עצמאית מעבירת הזיוף, נולדה מתוך ידיעה שיש לתת מענה עונשי לשלל מצבים שונים;
- זיוף – למשל, כאשר אדם מזייף מסמך, ללא שום כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי, או אפילו מתוך כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי בעתיד, אולם אותו אדם לא עושה שום שימוש במסמך המזויף (למשל מחביא את המסמך המזויף בכספת). במקרה זה התגבשה עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין בלבד.
- זיוף ושימוש במסמך מזוייף – אותו אדם גם זייף את המסמך (או זייף אותו באמצעות אחר) וגם עשה בו שימוש בידעו שהוא מזוייף. במקרה זה התגבשו גם עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין וגם העבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק.
- שימוש במסמך מזוייף בלבד – אותו אדם כלל לא זייף את המסמך וגם לא היה שותף לזיוף בדרך כלשהי, אולם בידעו שהוא מזוייף, עשה שימוש במסמך המזויף – למשל הגיש אותו לגורם כלשהו.

זיוף בידי עובד ציבור.

סעיף 421 לחוק העונשין נותן מענה לנסיבה המחמירה של זיוף במסגרת תפקיד ציבורי, שכן מדובר בשימוש לרעה במשרה הציבורית תוך פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי.
סעיף 421 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף בידי עובד ציבור” קובע:

“עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס”.

זיוף דרכון.

הוראות ספציפיות ביחס לזיוף דרכון נמצא בסעיף 8(א)(1) לחוק הדרכונים, תשי”ב – 1952.
בהתאם להוראות סעיף זה, דינו של אדם שעשה אחת מאלה 3 חודשי מאסר וקנס:

“זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור”.

זיוף של שטר כסף.

סעיף 462 לחוק העונשין מטפל בזיוף שטרות כסף ואף ביבוא והחזקה ביודעין של שטרות מזויפים. הסעיף שכותרתו “זיוף שטר כסף”, קבוע;

“העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

1. בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

2. מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין”.

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

חוק העונשין מטפל בעבירות זיוף מטבעות בסעיף 471, בקבעו 7 שנות מאסר לעבירה של זיוף מטבעות.
סעיפים 486 ו- 487 בחוק העונשין מטפלים בכל הנוגע לזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

סעיף 413ח לחוק העונשין עוסק בזיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב, וכן זיוף שנעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירות בקשר לרכב.
מדובר בעבירה מסוג פשע, שדינה 5 שנות מאסר.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל”ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

כנגד הנאשמת, מתווכת נדל”ן במקצועה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, המייחסים לה שורה של עבירות זיוף, מרמה וגניבה.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע, שכיהנה באותה עת בבית משפט השלום בכפר סבא.
לנוכח עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשמת, לרבות הודאותיה באשם, ובהעדר כל סיכוי להתמודד על אחריותה הפלילית של הנאשמת למעשים, עבר עורך דין פלילי גיא פלנטר לזירת העונש, שם הציב מטרה שבסופו של יום, לא תמצא עצמה הנאשמת מאחורי סורג ובריח.
בשלב ראשון, ועל מנת למנוע מצב בו תיענש הנאשמת בגין כל פרשה בנפרד, דבר שהיה מחמיר בעונשה, ביקש עורך דין פלילי גיא פלנטר מבית המשפט לאחד את הדיון בשני כתבי האישום.
בהמשך, גיבש עורך דין גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כולל, הנוגע לשני כתבי האישום.
על פי הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות, תוקנו שני כתבי האישום לקולא, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לסיים את עניינה של הנאשמת בעונש מוסכם, שאיננו כולל רכיב של מאסר של ממש.
לאחר התיקונים שנערכו בכתבי האישום במסגרת הסדר הטעון, כללו שני כתבי האישום את האישומים שיפורטו להלן.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

בתיק הפלילי הראשון הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בשלושה אישומים שונים;

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

על פי עובדות האישום הראשון, עת שימשה כמתווכת נדל”ן, קיבלה מלקוחותיה סדרת שיקים שנועדו לתשלום למוכרי הנכס. במקום להעביר את השיקים למוכרי הנכס, גנבה את השיקים בסך של מעל 8,000 שקלים חדשים, פרעה אותם, ואף זייפה מסמך לפיו הועבר הסכום למוכרים והם אישרו קבלתו.
בהתאמה לעובדות המקרה, הורשעה הנאשמת באישום הראשון בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- גניבה בידי מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

על פי עובדות האישום השני, פנתה הנאשמת אל אותם לקוחות וביקשה מהם שיק לתשלום יתרת חוב ארנונה של הנכס. הלקוחות מסרו לידיה שיק פתוח כדי שתשלם את החוב לעירייה. הנאשמת זייפה את השיק ע”י שינוי התאריך, ומילאה בו סכום של 4,800 שקלים. בשיק שזייפה השתמשה לתשלום עבור רהיטים שרכשה לעצמה. השיק לא כובד בשל חוסר כיסוי מספיק.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השני בעבירות הפליליות הבאות:
- גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביקשה הנאשמת מהלקוחות שיפקידו בידיה שיק פתוח לצורך תשלום מס רכישה. הנאשמת לא שילמה את המס באמצעות השיק, אלא זייפה שתי קבלות של מס רכישה ע”ש הלקוחות, תוך זיוף הסכומים והטבעת חותמת מזויפת המעידה על פירעונם. את הקבלות המזייפות, מסרה הנאשמת ללקוחות. לא ידוע מהו השימוש שעשתה הנאשמת, אם עשתה, באותו שיק. הלקוחות חויבו לשלם את סכום המס בתוספת ריבית והצמדה עקב האיחור בתשלום.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השלישי בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במירמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

כתב האישום בתיק הפלילי השני נגע לתקופה אחרת, בה הועסקה הנאשמת כפקידת מכירות בחברה וגנבה כספים ממעבידה.
במקום להעביר לחברה כספים שהתקבלו מלקוחות אשר רכשו מוצרים, גנבה את הכספים והעלימה את מעשיה על ידי הוצאת חשבוניות זיכוי, במקום חשבוניות מס.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת בכתב אישום זה בעבירה של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגזר דינה, עמד בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) על חומרת מעשיה של הנאשמת כלדקמן:

“מעובדות כתבי האישום בהם הורשעה הנאשמת עולה כי המדובר בשימוש לרעה שעשתה הנאשמת בעיסוקה כמתווכת דירות, תוך מעילה באמון שרחשו כלפיה הלקוחות רוכשי הנכס והמוכרים, ותוך שקיבלה לידיה, שלא כדין, כספים המגיעים למוכרים.

הנאשמת ניסתה להסתיר מעשים אלה ע”י זיוף מסמכים ואף גנבה סידרת שיקים, אשר הפקידו בידיה הרוכשים לשם מסירתם למוכרים. כמו כן ניסתה הנאשמת לקבל במרמה סכום של 4,800 ש”ח מהרוכשים, וקיבלה שיק פתוח נוסף, תוך טענת שווא כי מדובר בכספים לתשלום חוב הארנונה ומס רכישה בגין הנכס.

אותו דפוס עברייני של שליחת יד בכספי הזולת, שנתן בה את אמונו, מתגלה מעובדות כתב האישום השני, עת גנבה הנאשמת ממעבידתה סך של 2,500 ש”ח והוציאה חשבוניות זיכוי במקום חשבוניות מס כדי להסוות את המעילה”.

למרות חומרת עבירות הזיוף והמרמה, כיבד בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים והשית על הנאשמת עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

תיק פליליים בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו בעמוד: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות זיוף במשפטים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאיים ובהליכים משמעתיים בבתי דין משמעתיים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות זיוף, כאשר בדרך כלל נלוות לעבירות הזיוף עבירות נוספות כגון שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ועוד.

עו”ד פלילי

הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | ארכיון קבלת דבר במרמה | ארכיון זיוף | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בסופר – אי הרשעה | גניבה מסופרמרקט – סיום ללא הרשעה פלילית 4.7 (12)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 11:01:06 +0000

גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, מסיים הלקוח את ההליך הפלילי בבית משפט השלום בפתח תקווה ללא הרשעה.

גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט – אי הרשעה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או לאישום בעבירות גניבה בסופר.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – למרות שהודה בבית משפט בעבירה פלילית של גניבה מסופרמרקט, סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הלקוח בעקבות גניבה בסופר.

פרשה זו עוסקת בתלמיד ישיבה, ללא עבר פלילי, אשר הסתבך בעבירת גניבה בסופר.
לאחר שנתפס במהלך גניבה מסופרמרקט “על חם” והודה במיוחס לו, הוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בפתח תקווה, המייחס לו עבירה פלילית של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
על פי הנטען בכתב האישום, במספר הזדמנויות שונות במהלך חודש מרץ 2012, גנב הנאשם מסופרמרקט בעיר מגוריו כ- 50 קופסאות מזון לתינוקות, בשווי של 2595 ש”ח.
סעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 קובע כדלקמן:

“384. דין הגונב

הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב”.

סיום הליך פלילי ללא הרשעה למרות הודאה בעבירת גניבה בסופר.

במטרה שלא להכתים את שמו של הנאשם בהרשעה פלילית, גיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו, בכפוף לכך שהנאשם יתרום סך של 1500 ש”ח לבית חולים שניידר, יסתיים ההליך הפלילי בחתימתו של הנאשם על התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך שנה, ללא הרשעה פלילית.
על מנת שההליך הפלילי כנגד הנאשם יסתיים ללא הרשעה בפלילים, נשען עו”ד פלילי גיא פלנטר על הוראות סעיף סעיף 72(ב) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977. סעיף זה בחוק העונשין המתיר לבית משפט לקבוע שנאשם ביצע עבירה פלילית, מבלי להרשיעו בפלילים, וזאת תוך קבלת התחייבות בכתב מאותו נאשם, להימנע מביצוע עבירות בעתיד.
סעיף 72(ב) לחוק העונשין, אשר כותרתו “התחייבות להימנע מעבירה” קובע כדלקמן:

“קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת”.

לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר הציג בפני התביעה המשטרתית ראיה לכך שהנאשם אכן תרם 1500 ש”ח לבית חולים שניידר, לטובת ילדים מטופלים שם, אימץ בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון, רשם בפניו כי הנאשם ביצע עבירה של גניבה, אולם לא הרשיעו, וחייבו לחתום על התחייבות כספית שלא לעבור עבירה כנגד הרכוש, למשך שנה, ללא הרשעה בדין.
בכך הסתיים המשפט הפלילי, למרות הודאתו של הנאשם בעבירה פלילית של גניבה בסופר, באי הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, במסגרתו הואשם בעבירה פלילית של גניבה מסופרמרקט ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי בבית משפט השלום בפתח תקווה, בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות גניבה ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ ייצוג משפטי.
ראו מקרים נוספים בהם טיפלנו במקרה גניבה:
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | אי הרשעה | עבירות רכוש | גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט | גניבה מחנות | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט גניבה בסופר – אי הרשעה | גניבה מסופרמרקט – סיום ללא הרשעה פלילית 4.7 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול כתבי אישום – ביטול 2 כתבי אישום – תקיפה | איומים | בית משפט שלום כפר סבא 5 (6)

גיא פלנטר — Mon, 07 Mar 2022 16:08:55 +0000

ביטול כתבי אישום – ביטול 2 כתבי אישום – תקיפה | איומים | בית משפט שלום כפר סבא

מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו בבית משפט השלום כפר סבא: ביטול 2 כתבי אישום המייחסים ללקוח עבירות תקיפה +איומים, בהזדמנויות שונות כנגד מתלוננים שונים.

במקרה זה, הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לביטול 2 כתבי אישום אשר הוגשו כנגד משפטן, תושב רעננה.
אלמלא ביטול כתבי האישום, היה צפוי הנאשם לענישה מחמירה.

כתב האישום הראשון אשר הוגש כנגד הנאשם: תקיפה של אימו ואיומים עליה.

בכתב האישום הראשון שהוגש כנגד המשפטן בתיק פלילי 1733/09, נטען כי בשעה שהיה בגילופין, דרש מאימו כסף על מנת לרכוש לעצמו אקדח.
משסירבה לדרישתו, כך נטען בכתב האישום, תקף אותה המשפטן בכך שתפס אותה בצווארה וחנק אותה.
עוד נטען בכתב האישום כי בהמשך, איים המשפטן על אימו בחרב, וכן דרש מאימו באיומים להעביר את דירתה על שמו.
בהתאם לעובדות הנטענות, ייחס כתב האישום למשפטן עבירה פלילית של תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 וכן עבירה פלילית של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק עונשין.

כתב האישום השני אשר הוגש כנגד הנאשם: תקיפה של אחיו ואיומים עליו.

בעוד תלונת אימו של המשפטן תלויה ועומדת כנגדו, התלונן כנגדו גם אחיו. תלונה זו של האח, הובילה להגשת כתב האישום נוסף כנגד המשפטן, בתיק פלילי 1734/09.
הפעם, כך נטען בכתב האישום השני, איים המשפטן על אחיו באיומי רצח ותקף אותו, בכך שבעט בו בחוזקה ברגלו.
בדומה למקרה הקודם שנגע לאימו, גם במקרה זה הואשם המשפטן בעבירה פלילית של תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין, ובעבירה פלילית של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק עונשין.

מעט על העבירות בהן הואשם הנאשם.

סעיף 379 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

” 379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“192. איומים

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בשל חומרת המעשים המיוחסים לו, כמו גם ריבוי המעשים והמסוכנות העולה מהם, במידה והיה מורשע בדין, היה צפוי הנאשם לענישה מחמירה.

ביטול כתבי אישום המייחסים לנאשם עבירות תקיפה + איומים.

בהיותו משפטן, ניסה הנאשם לפעול בעצמו לסגירת 2 תיקי המשטרה, ואף אימו, המתלוננת, שכרה את שרותיה של עורכת דין לאותה מטרה. שלושתם כאחד, כשלו. המשטרה סירבה לסגור את התיקים והגישה כנגד המשפטן כתבי אישום.
משהוגשו כתבי האישום כנגד הנאשם, פנה לעו”ד פלילי גיא פלנטר, על מנת שייצג אותו בבית המשפט בשני ההליכים הפליליים.
לאחר ניתוח חומר החקירה ואיסוף ראיות הגנה, נפגש עו”ד גיא פלנטר עם ראש שלוחת התביעות במשטרה וסיכם עימה, כי 2 כתבי האישום שהוגשו כנגד הנאשם יבוטלו והתיקים ייגנזו.
בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) קיבל את עתירת באי כוח הצדדים למחוק את 2 כתבי האישום והורה כי כתבי האישום יבוטלו.
מחיקת כתבי האישום חסכה מהנאשם כמובן את כל התוצאות הפוגעניות של הרשעה בפלילים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתבי האישום שהוגשו כנגד המשפטן (ללא פרטים מזהים) ובהוראת בית המשפט בדבר ביטול כתבי האישום.

תיק פלילי 1733-09, תיק פלילי 1734-09, בית משפט השלום כפר סבא, בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
להרחבה בעניין עבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בעניין עבירות אלימות ראו בעמוד: עבירות אלימות תקיפה ייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות תקיפה – ייצוג משפטי | איומים | כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט ביטול כתבי אישום – ביטול 2 כתבי אישום – תקיפה | איומים | בית משפט שלום כפר סבא 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר 5 (12)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:54:46 +0000

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית
בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות
סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי

תאונת עבודה קטלנית – סגירת תיק פלילי בחשד לעבירות גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות; בתמונה – האנטנה של תחנת משטרת כפר סבא אשר קרסה.

פרשה זו עוסקת באירוע תאונת עבודה קטלנית שארעה ביולי 2010. בעקבות תאונת העבודה נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
במשך שנים התנהלה חקירה פלילית מסועפת ומורכבת בחשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
משרדנו העניק לחשוד המרכזי בפרשה ייעוץ וליווי משפטי בחקירותיו במשטרה.
לבסוף, החליטה פרקליטות מחוז מרכז להורות על סגירת התיק הפלילי כנגד לקוח משרדנו, וזאת בעילה של העדר מספיק ראיות.

הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות הפרשה – פרסום חשדות לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות + גרימת חבלה ברשלנות.

פרשת אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא והחקירה הפלילית בעקבות תאונת עבודה קטלנית זו, פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת, ללא פרסום שמות החשודים. ראו בהקשר זה למשל:
- חדשות 2 – כפר סבא: הרוג ופצוע בינוני מקריסת אנטנה בתחנת משטרה.
- Ynet – טכנאי נהרג בקריסת אנטנה במשטרת כפר סבא.
- וואלה! חדשות – קריסת האנטנה: נעצרו חשודים בגרימת מות הטכנאי.
- חדשות המשטרה – הרוג בקריסת אנטנה בכפר סבא.
- nrg – האנטנה המשטרתית קרסה – הטכנאי נהרג.
- המוסד לבטיחות ולגיהות – טכנאי נהרג בקריסת אנטנה במשטרת כפר סבא.
על סיום הפרשה דווח באתר פוסטה -בלוג חברה, חוק ומשפט, בעמוד: האנטנה קרסה, התיק נסגר.

תמצית עובדות המקרה – תאונת עבודה קטלנית וחשד לעבירה של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות.

במהלך עבודות להחלפת מיתרים של אנטנה שהוצבה על גג משטרת כפר סבא, ארע אסון; האנטנה קרסה על תחנת המשטרה וטכנאי שהיה על האנטנה בזמן קריסתה, נהרג. טכנאי נוסף שהיה על הגג נפצע באורח בינוני.
קריסת האנטנה התרחשה שעה שחברה קבלנית עסקה מטעם משטרת ישראל בהחלפת מיתרי תורן האנטנה.
בו ביום, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית, בחשד שמדובר ברשלנות פלילית (או אף חמור מכך), ועצרה את מנהל הפרויקט ואת מנהל העבודה מטעם אותה חברה קבלנית, בחשד לעבירות של הריגה, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
למחרת, הובאו השניים בפני בית משפט ומשטרת ישראל דרשה להאריך את מעצרם בשלושה ימים נוספים, בעילה של חשש לשיבוש הליכי החקירה.
בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) קבע, כי אמנם קיים יסוד סביר לחשד לרשלנות פלילית שהובילה לגרימת מותו של עובד, אולם בהתחשב בכך שמדובר באנשים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי ולאור העובדה שאת חלק מפעולות החקירה שמבקשת המשטרה לבצע ניתן לערוך כאשר החשודים לא נתונים במעצר של ממש, ניתן להסתפק בהארכת מעצרם עד לצהרי יום המחרת, אז ישוחררו למעצר בית למשך יומיים, תחת פיקוח.

חקירת תאונות עבודה וחשדות לרשלנות פלילית.

על חקירת חשד לפלילים בתאונות עבודה (כגון גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות כתוצאה מהפרת הוראות הנוגעות לבטיחות בעבודה) אמונה משטרת ישראל ביחד עם גורמים מקצועיים, ביניהם מפקחי עבודה, בעלי הכשרה אקדמאית ומקצועית רלוונטית לתחום הנחקר.
בעבר השתייכו מפקחי העבודה לאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ”ת) ואילו כיום, פועלים מפקחי בטיחות / עבודה במסגרת יחידת חקירות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה.

ייעוץ משפטי בחקירה ע”י עו”ד פלילי, אל מול חשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

על מנת לבסס את החשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות, נחקר מנהל הפרוייקט על ידי חוקרי משטרת ישראל ומפקחי העבודה לא פחות מ- 9 פעמים (לרבות עריכת עימות עם חשוד אחר בפרשה).
עוד בתחילת החקירה הפלילית, פנה מנהל הפרויקט לעורך דין פלילי גיא פלנטר, לקבלת ייעוץ וליווי משפטי בכל הנוגע לחקירתו. בהמשך, ייצג עו”ד פלילי גיא פלנטר את מנהל הפרויקט גם מול הפרקליטות, בכל הנוגע לשאלת הגשת כתב האישום בפרשה או סגירת התיק הפלילי.
במשך כמעט 5 שנים ליווה עו”ד פלילי גיא פלנטר את מנהל הפרויקט בייעוץ וייצוג משפטי, עד לקבלת החלטת פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק, בעילה של העדר ראיות מספקות.
במהלך טיפול משפטי זה, התמודדה ההגנה עם חזית רחבה של טענות וחשדות, הן במישור העובדתי, הן במישור הטכני – הנדסי והן במישור המשפטי. כך למשל, התמודדה ההגנה עם הטענות הבאות:
- תאונת העבודה הקטלנית נגרמה, כך נטען, כתוצאה משיטת עבודה מסוכנת בהחלפת מיתרי התורן;
- שימוש בציוד במצב תחזוקה ירוד, כך נטען, תרם את חלקו לקרות התאונה.
- העבודה בוצעה בניגוד לדרישות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז – 2007.
- הופרו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשנ”ט – 1990.
- החברה הקבלנית לא פעלה על פי נהלי העבודה והבטיחות כפי שהוגדרו בתנאי המכרז עליו חתמה עם משטרת ישראל.
עוד נדרשה ההגנה להתמודד עם חוות דעת מקצועיות מורכבות של מומחים, לרבות חוות דעת של מפקח עבודה מאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ”ת).
במישור המשפטי – נדרשה ההגנה להתמודד עם חשדות לביצוע העבירות הפליליות הבאות:
- הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי 20 שנות מאסר);
- גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
- גרימת חבלה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי מאסר שנה).
- עבירות פליליות בניגוד לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970 ביחד עם תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), התשמ”ח – 1988.
- שאלות משפטיות הנוגעות למצבים של נפילה מגובה.
ולבסוף, התמודדה ההגנה בפרשה זו עם השאלה, האם לחשוף את מלוא קווי ההגנה בפני הפרקליטות, במסגרת הליך שימוע, ובכך להסתכן בעריכת “מקצה שיפורים” ואיסוף ראיות נוספות בהנחיית הפרקליטות, או שמא “לשמור את הקלפים קרוב לחזה” ולעשות בהם שימוש במשפט עצמו, ככל שיוגש כתב אישום.
בסופו של יום, למרות כל המשאבים העצומים שהושקעו ע”י הרשויות סביב פרשה זו, השתכנעה הפרקליטות (יש לומר, בהגינותה), שאין בידיה סיכוי סביר להרשעה בפלילים, וסגרה את התיק הפלילי כנגד מנהל הפרויקט בעילה של העדר מספיק ראיות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות בדבר סגירת התיק הפלילי בהעדר ראיות מספיקות, ללא פרטים מזהים של הלקוח.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי תאונות עבודה וחשד לעבירת גרימת מוות ברשלנות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בחקירה וייצוג משפטי בכל הנוגע לתאונות עבודה קטלניות וחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ראו בעמודים:
- עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות.
- חבלה ברשלנות – ייעוץ + ייצוג משפטי – סגירת תיק בחוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

למידע אודות החשיבות שבהכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה ראו בעמוד – חקירה במשטרה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בסגירת תיקים פליליים ראו בעמודים:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | חקירה במשטרה | סגירת תיק פלילי | רשלנות פלילית | גרימת מוות ברשלנות – תאונת עבודה | חבלה ברשלנות | ארכיון גרימת חבלה ברשלנות | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה

הפוסט גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר 5 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובד רשות מקומית שהודה בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק – ללא הרשעה 5 (2)

גיא פלנטר — Mon, 10 Feb 2020 12:57:30 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, מסיים בית משפט השלום בפתח תקווה הליך פלילי שהתנהל נגד עובד רשות מקומית ללא הרשעה.

אי הרשעה – סיום הליך פלילי כנגד עובד רשות מקומית ללא הרשעה למרות שהודה בעבירות של איומים + הטרדה באמצעות מתקן בזק.

פרשה זו עוסקת בהליך פלילי שהתנהל כנגד עובד רשות מקומית, במסגרתו הואשם בעבירות פליליות של הטרדה ואיומים.
בסופו של יום, לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר הגיע להסדר טעון עם התביעה המשטרתית, נמחקה עבירת האיומים מכתב האישום וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, והכל על מנת שלא לחבל בהמשך העסקתו של הנאשם ברשות המקומית.

כתב האישום שהוגש כנגד עובד רשות מקומית – עבירות של איומים והטרדה.

על פי הנטען בכתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום פתח תקווה (בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע), בפרק זמן של כ- 3 חודשים וב- 25 הזדמנויות שונות, התקשר הנאשם מהטלפון הנייד שלו לטלפון הנייד של המתלונן (אחד המנהלים בעירייה בה מועסק הנאשם), ובחלק מהשיחות איים על המתלונן כי במידה ולא ישפר את התנהגותו כלפי עובדי עירייה אחרים, “יקבל מכות”.
עוד נטען בכתב האישום, כי באחת השיחות המטרידות אמר הנאשם למתלונן “ההונדה שלך נוסעת טוב”, ובכך איים על המתלונן במרומז, כי יפגע ברכבו.
כתב האישום נשען על ראיות מוצקות שנאספו לחובתו של הנאשם, לרבות הודאתו של הנאשם בחקירתו במשטרה כי הטריד את אותו מנהל ואיים עליו.
הודאתו של הנאשם במשטרה באה לאחר שעל בסיס צו שיפוטי, קיבלה משטרת ישראל פלט שיחות נכנסות למספר הטלפון הנייד של המתלונן, ראיה המוכיחה כי הנאשם הוא אשר התקשר במועדים הרלוונטיים להטרדות מהטלפון הנייד שלו לטלפון של הנייד של המתלונן.
תחילה הכחיש הנאשם בחקירתו במשטרה כי הוא אשר הטריד את המתלונן אולם משהטיחו בו חוקריו את פלט השיחות המפליל, הודה והביע צער וחרטה על מעשיו.
בהתאמה לראיות הטובות שבידיה, הגישה משטרת ישראל כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והטרדה, כאשר בכתב האישום אף העמידה את הנאשם על עמדתה העונשית לפיה, עשויה משטרת ישראל לעתור בתיק זה למאסר בפועל.

על העבירות בהן הואשם עובד הרשות המקומית

איומים – עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“איומים

192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, האינטרסים החברתיים המוגנים בעבירת האיומים הינם מניעת ההפחדה וההקנטה וחופש הבחירה של הפרט.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982

המושג “בזק” מוכר בציבור כשמה של חברת תקשורת גדולה, אולם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982 העניק המחוקק למושג “בזק” פירוש שונה לחלוטין.
סעיף ההגדרות בחוק התקשרות מגדיר את המושג “בזק” באופן הבא:

“בזק” – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות”.

“מיתקן בזק” הוגדר בחוק התקשרות בין השאר כ: “…מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק“.
משמע, הביטוי “שימוש במיתקן בזק” הרבה יותר רחב משימוש בטלפון קווי של חב’ התקשורת “בזק”, וכולל גם שימוש בכל סוגי הטלפונים (כולל טלפוניים ניידים) של כל חברות התקשורת.
סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982 קובע כעבירה פלילית את ההטרדה באמצעות “מיתקן בזק”:

“30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

הוראות סעיף זה חולשות גם על הסיטואציה המתוארת בכתב האישום לפיה השתמש הנאשם בטלפון הנייד שלו על מנת להטריד את המתלונן, ולפיכך הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
להרחבה בכל הנוגע לעבירה זו ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעץ וייצוג משפטי.

השלכותיה של הרשעה פלילית בעבירה שיש עמה קלון על עובדי רשויות מקומיות, לרבות עובדי עירייה.

לפרטים אודות השלכותיה של ההרשעה הפלילית, החשיבות שבסיום הליך פלילי ללא הרשעה השיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בעניין זה ודוגמאות נוספות למקרים בהם ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה ראו בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לנאשם בפרשה זו והראיות החותכות שנאספו כנגדו במסגרת החקירה הפלילית, עמד הנאשם בסיכון של ממש כי במידה וחלילה יורשע במיוחס לו בכתב האישום, יפוטר ממקום עבודתו בעירייה.
לא מיותר להדגיש בהקשר הנדון, שמדובר בעובד רשות מקומית מסור, ללא עבר פלילי, אב לשני ילדים קטינים אותם הוא מפרנס בכבוד, המועסק במשך כ- 17 שנים באחת העיריות הגדולות במרכז הארץ ופיטוריו היו גורמים לו ולמשפחתו נזקים קשים ובלתי הפיכים.
כאן המקום לעמוד בקצרה על מצבם הייחודי של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות המורשעים בעבירות פליליות:
- להבדיל מאזרחים אחרים (והכוונה כאן לאזרחים שלא עוסקים במקצועות טעוני רישוי), להרשעתם בפלילים של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות השלכות מרחיקות לכת מבחינה תעסוקתית, במיוחד באם מדובר בהרשעה פלילית בעבירות שיש בהן קלון.
- עובד מדינה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אשם “אוטומטית” בעבירת משמעת (בהתאם להוראות סעיף 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963).
- כך גם עובד רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, בעצם הרשעתו הוא אשם על פי דין בעבירת משמעת (בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח-1978).
- “רשות מקומית” מוגדרת בחוק כעיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים (כאמור בסעיף 1 בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) הנ”ל).
- על פי הוראות סעיף 61ג’ לחוק שירות המדינה (משמעת) הנ”ל, אשר חל גם על עובדי הרשויות המקומיות, רואים את העובדות שהוכחו בהליך הפלילי כמוכחות גם בדיון המשמעתי.
- ולבסוף, בהתאם להוראות סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת) הנ”ל ניתן לפטר עובד מדינה (וכפועל יוצא מהוראות סעיף 75 לחוק זה, גם עובד רשות מקומית) מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
- להרחבה אודות הליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
- כמו כן ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.

מן הכלל אל הפרט; הרשעתו של הנאשם בפרשה הנדונה בעבירות פליליות של איומים והטרדה, היתה גוררת את העמדתו לדין משמעתי בפני בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
יתרה מכך, אין ספק שהרשעה פלילית בעבירות של איומים והטרדה נופלות בגדר עבירות המשמעת הבאות:
- סעיף 9(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח -1978 הקובע עבירת משמעת למי ש”עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית“.
- סעיף 9(3) לאותו חוק הקובע עבירת משמעת למי ש”התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית“.
מאחר והעבירות הפליליות בוצעו לכאורה כלפי חבר לעבודה, מנהל, וזאת על רקע חוסר שביעות רצונו של הנאשם מייחסו של המנהל לעובדים אחרים, ניתן להניח שהיה נמצא קלון במעשיו והנאשם היה מפוטר מעבודתו ברשות המקומית ומאבד את מטה לחמו.

הסדר הטעון עליו הוסכם – מניעת הרשעתו של הנאשם בפלילים וכפועל יוצא, מניעת פיטוריו מהרשות המקומית.

במסגרת חקירתו במשטרה, ללא ממש ידע הנאשם להסביר כיצד אזרח מן השורה, המגלה יציבות תעסוקתית ומשפחתית לאורך חייו הבוגרים נגרר למעשים פליליים, במיוחד שעה שהעבירות שביצע נדונו לחשיפה מראש, שכן כלל לא טרח להסתיר את מספר הטלפון (אשר רשום על שמו) ממנו ביצע את ההטרדות והאיומים.
בבירור שערך עו”ד פלילי גיא פלנטר עם הנאשם לפשר מעשיו הלא רציונליים עלה, כי הרקע למעשים הינו שימוש לרעה באלכוהול ולפיכך, הופנה הנאשם מיד לטיפול במישור זה, אשר צלח.
במטרה שלא להכתים את שמו של הנאשם בהרשעה פלילית, ולמנוע את פיטוריו מהרשות המקומית אשר בה הועסק, גיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו:
- כתב האישום יתוקן, באופן שתימחק כליל עבירת האיומים המיוחסת לנאשם.
- הנאשם יודה בבית המשפט בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק אולם בשלב זה לא יורשע.
- יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן ובמידה והתסקיר יהיה חיובי וימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה ושל”צ (שירות לתועלת הציבור) יעתרו הצדדים בפני בית המשפט לאמץ את המלצות שירות המבחן ולסיים את ההליך באי הרשעה.

החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה להימנע מהרשעת הנאשם.

לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימץ בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון וגזר על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 80 שעות, צו מבחן למשך שנה (אשר יכלול המשך השתתפות בטיפול לגמילה מאלכוהול) וכלל זאת ללא הרשעה כדי שלא לפגוע בתעסוקתו במסגרת הרשות המקומית.
בכך הסתיים המשפט הפלילי, בגמילתו של הנאשם מאלכוהול, באי הכתמת שמו בהרשעה פלילית ובמניעת פגיעה במטה לחמו.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי 30282-04-13 בית משפט השלום פתח תקווה, בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
להרחבה בנוגע לייצוג עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמודים: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייצוג משפטי + ארכיון איומים.
הנחיות פרקליט המדינה בנוגע לניהול הליך פלילי ומשמעתי נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית הפועלת על פי דין ועובד רשות מקומית.
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה: הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה (הנחיה העומדת על היחס בין אחריות פלילית ומשמעתית של עובדי מדינה ותיאום פעולות בין נציבות שירות המדינה והפרקליטות).

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה בהליכים פליליים ובהליכים משמעתיים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | ייצוג משפטי במשפט פלילי | הליך פלילי נגד עובד רשות מקומית | אי הרשעה פלילית | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט עובד רשות מקומית שהודה בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק – ללא הרשעה 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה 5 (3)

גיא פלנטר — Fri, 10 Jan 2020 09:23:26 +0000

ביטול הרשעה פלילית בעבירות סמים חמורות; נאשם שהודה בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים סיים ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

פרשה זו עוסקת בפסק דין לא שגרתי שניתן בתיק פלילי 15735-12-10 ע”י בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע), במסגרתו הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות שהנאשם הודה בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

פרשה זו החלה, כאשר כנגד בחור צעיר (תושב תל אביב) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. כתב האישום התבסס על כך שהנאשם נתפס על ידי שוטרים שעה שהחזיק בסם מסוג חשיש, במשקל של 2.5 גרם נטו, וכן על הודאתו של הנאשם בחקירתו, כי החזיק את הסם שנתפס לצריכתו העצמית.
אם היה מדובר בהסתבכות ראשונה וחד-פעמית ולנוכח הודאתו שהחזיק בסם לצריכה עצמית, יתכן והתיק הפלילי היה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור. אולם מאחר ובעברו הורשע הצעיר על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש עצמי בסמים, הוחלט ע”י משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום גם בגין מקרה זה.
כאמור, כתב האישום שהוגש כנגד הצעיר לבית המשפט האשימו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג. סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.

מכאן, שבשל החזקת אותם 2.5 גרם חשיש, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הצעיר עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.

בעוד ההליך פלילי תלוי ועומד כנגדו, הסתבך הנאשם פעם נוספת בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

לאחר שהודה בבית המשפט בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ונשלח לקבלת תסקיר אודותיו משירות מבחן, ובעודו נתון בהליך פלילי התלוי ועומד כנגדו, כשל הנאשם שוב והפעם בתיק חמור לאין שיעור;
בעקבות מידע מודיעיני, התקשר אל הנאשם שוטר סמוי וקנה מהנאשם סם מסוג חשיש במשקל של 14.4 גרם נטו, תמורת 450 ש”ח (אשר צולמו מראש על ידי המשטרה בטרם ביצוע העסקה).
בהמשך, בחיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו, במשקל 4.2 גרם נטו, וכן חשיש במשקל 2.1 גרם נטו, שהיה מונח על דלפק בסלון.

על חומרת העבירות בהן הודה הנאשם.

על חומרת העבירה של סחר בסמים.

בהסתבכותו הנוספת (בעוד הליך פלילי מתנהל כנגדו), העמיד עצמו הנאשם מול רף ענישה אחר לגמרי; מכירת הסם לשוטר הסמוי גיבשה עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, התייחס המחוקק הישראלי לעבירות של סחר בסמים באופן שווה לעבירות של ייצוא סמים, ייבוא סמים והספקה של סמים.
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע בגין עבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים עונש מקסימלי של עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכוש של הנאשם, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
- האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
- הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
על החומרה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, עמד בית המשפט העליון פעמים רבות וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק כדלקמן:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע. בתחילה נקבע עונשם המרבי של סוחרי סמים כמערערים לעשר שנות מאסר, ובשנת 1979 הוחמר העונש והועמד על חמש-עשרה שנות מאסר. המחוקק לא אמר די, ובשנת 1989 הוסיף והחמיר בעונש בהעמידו אותו על עשרים שנות מאסר. וכהוראת סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 – כן הוא הדין כיום…

בתי-המשפט עשו כהנחיית המחוקק והחמירו בעונשים הנגזרים על סוחרי סמים. מלחמת חורמה כונתה המלחמה בסוחרי הסמים, מלחמה ללא פשרות, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, בעמ’ 787): מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכפי שלימדנו השופט קדמי בע”פ 966/94 אמזלג נ’ מדינת ישראל: נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.

עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

מהי הנפקות לכך שזו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בו עסקינן בעבירה של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, שהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בנושא:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

על חומרת העבירה של גידול סמים.

כזכור, בפרשה בה עסקינן, במסגרת חיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו גם 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו. לפיכך, הואשם הנאשם גם בעבירה של גידול סמים.
סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד למשל מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפיסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

על רקע זה, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם בתיק פלילי 15084-05-10 לבטל את ההרשעה ולהימנע מהרשעתו בדין.
דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו.

נוכח חומרת המעשים, נראה כי הימנעות מהרשעה עלולה בהקשר הנדון לפגוע בתכלית ההרתעה המתבקשת ולהעביר מסר סלחני לעוסקים בגידול סם מסוכן ובצריכתו האינטנסיבית. כך אף עלולה הימנעות מהרשעה לפגוע ביסודות השוויון והוודאות”.

החלפת הייצוג וניהול הגנתו של הנאשם ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר.

לנוכח הסתבכותו הנוספת של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים ואל מול הנזקים הכבדים שייגרמו לו באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, החליט הנאשם לשחרר אתת הסניגוריה הציבורית מייצוגו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר והתרשמנו שהתנהגותו איננה נובעת מדפוסי התנהגות עברייניים וכי מדובר בבחור צעיר, ערכי וחיובי, שכלל עתידו לפניו, הנכון לבצע שינוי אמיתי באורחות חייו.
בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתוכניותיו לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
סעיף 5(א)(4) לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991 קובע כי מי שהורשע בישראל בעבירה פלילית שיש בה קלון, לא זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית ואילו סעיף 2 (4) לתקנות הרופאים הווטרינרים, תשנ”ג – 1993 קובע, כי המבקש לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית חייב לצרף לבקשתו את הסכמתו, למסירת מידע אודותיו מן המרשם הפלילי (ובכך לחשוף את עברוו הפלילי).
לנוכח הראיות החותכות המבססות את האישומים כנגד הנאשם, ומנגד – חיסול תוכניותיו של הנאשם לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, פעל עו”ד פלילי גיא פלנטר לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לאורך כל ההליך הפלילי, קיבל הנאשם ליווי משפטי בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיעלה על דרך המלך ויזכה להמלצה חד משמעית משירות המבחן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, בתסקיר שירות המבחן שיוגש לבית המשפט.
בד בבד, צורף התיק הפלילי הנוסף שנפתח כנגד הנאשם (המייחס לו עבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים) לתיק הפלילי המתנהל בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע, בבית משפט השלום בפתח תקווה.
במסגרת הטעונים לעונש וכמקובל בעבירות מסוג זה, טענה משטרת ישראל כי העונש ההולם את העבירות המיוחסות לנאשם הינו בן 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל, ועתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל מלהחזיק ברשיון נהיגה ופסילה על תנאי.
בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לקבלת המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה?

לא אחת כבר נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה.
כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. מקרה זה עסק בשתי עבירות של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם, לאחר שהמערער הודה בכך שבשתי הזדמנויות מכר לשוטרת סמויה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.29 גרם וכן 5.34 גרם, וקיבל תמורתו 150 ש”ח ו- 300 ש”ח בהתאמה, וכן בכך שסיפק לשוטרת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 53.68 גרם ללא תמורה. בהקשר זה פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו כדלקמן:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בית משפט מחוזי מרכז דחה ערעור על הרשעת הנאשם בקובעו, כי בנסיבות המסוימות של פרשה זו, שבה נטל המערער חלק ממשי בשני מעשי תיווך בסם מסוכן, אין מקום לביטול ההרשעה, חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו.

ביטול ההרשעה – בית משפט מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

בפסק דין לא שגרתי, ביטל בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את ההרשעה בפלילים, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות והעמידו בפיקוח שירות מבחן למשך שנה.
בתמצית, קבע בית המשפט בפסק דינו כי מדובר במקרה שמתקיימים בו התנאים לביטול הרשעה והטלת עונש שיקומי של מבחן ושל”צ ללא הרשעה:
- הנאשם צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, שרת שירות מלא בצה”ל, נמצא בתחילת דרכו הלימודית והמקצועית, והשתלב בטיפול ארוך טווח להימנעות משימוש בסמים.
- עבירות ההחזקה וגידול הסמים הינן ברף הנמוך מבחינת סוג הסם וכמותו, ועבירת הסחר בסמים היתה חד פעמית ואף היא בכמות זעירה.
- נראה כי הנאשם השכיל להשאיר מאחוריו את אורח החיים השולי, והיום הוא רותם את מרצו וכישוריו לרכישת מקצוע תרומי לחברה ולהתקדמות במישורי החיים השונים.
בנסיבות אלו ולאור ההליך הטיפולי הממושך, קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה, כי הותרת ההרשעה על כנה תגרום לנאשם נזק ארוך טווח ותמנע ממנו להגשים את מטרותיו ברכישת השכלה ומקצוע, באופן שאינו מידתי לחומרת העבירות.
אשר על כן, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, והעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

תיק פלילי 15735-12-10, בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע).

עדכון – בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות.

פרקליטות המדינה לא השלימה עם סיום הליך פלילי זה ללא הרשעה והגישה ערעור לבית משפט מחוזי מרכז בתיק עפ”ג (מחוזי מרכז) 53414-11-12 אשר קיבל את הערעור, והרשיע את הנאשם בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן וגידול סם מסוכן.
יחד עם זאת, למרות שמדובר בעבירות סחר וגידול סמים, הסתפק בית המשפט המחוזי בענישה לקולא, בדמות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי בלבד.
במקרה אחר, מאוחר יותר, שעסק בעבירת סחר בסמים, קיבל בית משפט השלום בת”א -יפו בתיק פלילי
9050-04-13 את עמדת משרדנו וביטל את ההרשעה. במקרה זה בחרה הפרקליטות שלא לערער ולפיכך מדובר בפסק דין חלוט. ראו בהקשר זה: סחר בסמים | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית של איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ולדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | סחר בסמים | גידול סמים | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע - עורך דין פלילי גיא פלנטר

גרימת נזק לרכב, היזק בזדון לרכוש – ביטול כתב אישום 5 (61)

גרימת נזק לרכב, היזק בזדון לרכוש – ביטול כתב אישום.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם לבית משפט השלום בפתח תקווה – גרימת נזק לרכב.

על העבירה הפלילית בה הואשם הנאשם בכתב אישום – היזק בזדון לרכוש.

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול כתב האישום.

לקריאה נוספת.

עבירות פליליות בקשר לרכב – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

הגדרת “מסמך” בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

זיוף המשפיע על עסקאות.

שימוש במסמך מזויף.

זיוף בידי עובד ציבור.

זיוף דרכון.

זיוף של שטר כסף.

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל”ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

לקריאה נוספת.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

גניבה בסופר – אי הרשעה | גניבה מסופרמרקט – סיום ללא הרשעה פלילית 4.7 (12)

גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט – אי הרשעה.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הלקוח בעקבות גניבה בסופר.

סיום הליך פלילי ללא הרשעה למרות הודאה בעבירת גניבה בסופר.

לקריאה נוספת.

ביטול כתבי אישום – ביטול 2 כתבי אישום – תקיפה | איומים | בית משפט שלום כפר סבא 5 (6)

מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו בבית משפט השלום כפר סבא: ביטול 2 כתבי אישום המייחסים ללקוח עבירות תקיפה +איומים, בהזדמנויות שונות כנגד מתלוננים שונים.

כתב האישום הראשון אשר הוגש כנגד הנאשם: תקיפה של אימו ואיומים עליה.

כתב האישום השני אשר הוגש כנגד הנאשם: תקיפה של אחיו ואיומים עליו.

מעט על העבירות בהן הואשם הנאשם.

ביטול כתבי אישום המייחסים לנאשם עבירות תקיפה + איומים.

לקריאה נוספת.

גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר 5 (12)

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי

הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות הפרשה – פרסום חשדות לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות + גרימת חבלה ברשלנות.

תמצית עובדות המקרה – תאונת עבודה קטלנית וחשד לעבירה של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות.

חקירת תאונות עבודה וחשדות לרשלנות פלילית.

ייעוץ משפטי בחקירה ע”י עו”ד פלילי, אל מול חשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי תאונות עבודה וחשד לעבירת גרימת מוות ברשלנות.

לקריאה נוספת.

עובד רשות מקומית שהודה בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק – ללא הרשעה 5 (2)

אי הרשעה – סיום הליך פלילי כנגד עובד רשות מקומית ללא הרשעה למרות שהודה בעבירות של איומים + הטרדה באמצעות מתקן בזק.

כתב האישום שהוגש כנגד עובד רשות מקומית – עבירות של איומים והטרדה.

על העבירות בהן הואשם עובד הרשות המקומית

איומים – עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

הטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982

השלכותיה של הרשעה פלילית בעבירה שיש עמה קלון על עובדי רשויות מקומיות, לרבות עובדי עירייה.

הסדר הטעון עליו הוסכם – מניעת הרשעתו של הנאשם בפלילים וכפועל יוצא, מניעת פיטוריו מהרשות המקומית.

החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה להימנע מהרשעת הנאשם.

לקריאה נוספת.

ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה 5 (3)

ביטול הרשעה פלילית בעבירות סמים חמורות; נאשם שהודה בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים סיים ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

בעוד ההליך פלילי תלוי ועומד כנגדו, הסתבך הנאשם פעם נוספת בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

על חומרת העבירות בהן הודה הנאשם.

על חומרת העבירה של סחר בסמים.

על חומרת העבירה של גידול סמים.

החלפת הייצוג וניהול הגנתו של הנאשם ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה?

ביטול ההרשעה – בית משפט מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

עדכון – בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות.

לקריאה נוספת.

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית
בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות
סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי