ארכיון כבוד השופט אביב שרון - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113)

גיא פלנטר — Tue, 03 Jan 2023 08:47:03 +0000

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

לכל העוסקים במשפט הפלילי מוכר הכשל הפרדוקסלי הבא:
- במקרים יחסית נדירים, נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו.
- יחד עם זאת, מאחר וההליך הפלילי התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.
אתרים כגון תולעת המשפט, אשר חרטו על דגלם להגשים את הערכים של פומביות הדיון המשפטי, חופש הביטוי ו”הזכות לדעת”, מסרבים בתוקף להסיר פרסומים אודות הליכים פליליים, לרבות כאלה שהסתיימו ללא הרשעה, ובכך מנציחים את הקלון הפלילי לעד, ללא יכולת להשתקם, לקבל “הזדמנות שניה” ולחזור ולהיות “שווה בין שווים” בחברה.
אז מה עושים? אנו מציגים כאן מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה.
למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

תולעת המשפט, כך על פי פרסומיה, מופעלת ע”י עמותה בשם “תמנון – מידע ציבורי לכל” ונועדה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל, באמצעות סריקת מערכות מידע ואתרים ממשלתיים (נט המשפט ואתר בית המשפט העליון).
בפברואר 2020 החלה תולעת המשפט לעלות לרשת גם מסמכים שנתקבלו מגולשים כגון פרוטוקולים, החלטות וכתבי טענות.
על פי המדיניות המוצהרת של אתר תולעת המשפט, המפורסמת כאמור באתר עצמו, דוגל האתר באי הסרת מידע, פוגעני ככול שיהיה לנוגעים בדבר.
מטרתו המוצהרת של אתר תולעת המשפט להגשים את הערך של פומביות הדיון, ולשיטתו – אחת הדרכים ליישום ערכיו – לא להסיר מידע מהאתר ולא להיענות לבקשות להסרת פרסום מהאתר.
לפרטים נוספים בעניין מדיניות אי הסרת המידע של האתר ראו בעמוד אי הסרת מידע.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

ערכים של פומביות הדיון המשפטי, “הזכות לדעת”, חופש הביטוי והערך שבהנגשת המידע המשפטי לציבור הרחב – כולם – כבודם במקומם.
יחד עם זאת, לא אחת, לא ניתן להתעלם מערכים אחרים, הראויים להגנה כגון הזכות לפרטיות והזכות להישכח במרחב הדיגיטלי.
כיום, פרסומים אודות הליכים פליליים נשמרים במרחב המקוון לעד ונגישים לכל, באמצעות חיפוש מהיר ופשוט ברשת.
במצב דברים זה, עברו הפלילי של אדם רודף אותו לעד, אף במקרים בהם מדובר במעידה חד פעמית, בגיל צעיר, ובעבירה לא חמורה במיוחד. לפי המדיניות של אתרים כגון תולעת המשפט, אין סליחה, אין מחילה, אין “הזדמנות שניה”, אין שיקום ואין תקומה.
כמי שעוסקים במשפט הפלילי מזה למעלה מ- 25 שנים אנו רואים את התמורות הדרמטיות שחלו בעניין הזה בעשור האחרון;
אנו פוגשים מדי יום אנשים שמתקשים למצוא עבודה, להקים משפחה ואפילו לבסס יחסי חברות שכן גוגל מספר את קלונם ברבים, ואתרים כגון תולעת המשפט דואגים להנציח את קלונם ולבייש אותם, עד יומם האחרון (ככול שזה רק תלוי בהם).

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

ככלל, מרבית ההליכים הפליליים בישראל מתנהלים בדלתיים פתוחות וללא צו אסור פרסום, ובהתאמה – עם סיום ההליך הפלילי ופרסומו ברשת, אין עילה בדין לפנות לאתרים כגון תולעת המשפט בבקשה להסיר את הפרסום הפוגעני (כל עוד הפרסום מדוייק ולא ניתן צו איסור פרסום).
תוצאה פוגענית זו מתחדדת ביתר שאת לגבי נאשמים אשר סיימו את ההליך הפלילי באי הרשעה או בביטול הרשעתם.
אודות מוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בתמצית, במצבים נדירים יחסית (כ – 7%), יקבע בית המשפט כי הנאשם שבפניו אמנם ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו – אולם לא ירשיעו בדין – וזאת כאשר הנאשם יכול להראות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו, לבין חומרתה של העבירה.
כלומר, מדובר במקרים בהם העבירה בה עסקינן יחסית קלה, אולם הנזק הקונקרטי שיגרם לשיקומו של הנאשם אם יורשע בפלילים – חמור (למשל – נזק חמור במישור התעסוקתי).
מטעמים שיקומיים, בדומה למסירת מידע מן המרשם הפלילי אודות קטינים, קבע המחוקק בסעיף 13(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א-1981, כי מידע מן המרשם הפלילי אודות צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו של”צ שניתנו ללא הרשעה, יימסר למספר מצומצם מאוד של גורמים שבתוספת הראשונה לחוק זה, לצורך מילוי תפקידיהם.
והנה – פרסום המידע אודות ההליך הפלילי באינטרנט, כגון באתר תולעת המשפט, מרוקן מכל תוכן את התכלית השיקומית שעמדה בבסיס סעיף 13(5) לחוק זה.
בעבר, כאשר הדברים הועמדו במבחן משפטי, נדחו בקשותיהם של נאשמים שסיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה להטיל צו איסור פרסום על שמם (ראו בהקשר זה למשל את הפסיקה בת”פ 20556-08-16 (שלום ת”א) מ”י נגד עומר פורן, ות”פ 52026-06-15 (מחוזי ירושלים) מ”י נגד גיא כהן, שניהם פורסמו בנבו).
לא מן הנמנע כי באותם מקרים, לא שוכנעו בתי המשפט כי אותם נאשמים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם התנאים החריגים המצדיקים לאסור את פרסום שמם. ככול הנראה, הם לא הצליחו להצביע על נסיבות אישיות או מקצועיות מיוחדות או חריגות השונות מעניינם של נאשמים אחרים במצב דומה, כל שכן לא הוכיחו פגיעה חמורה שתגרם להם, ואשר יש בה להצדיק את החריג לכלל ולהטות את הכף לעבר איסור פרסום שמם.
לא אחת, במצב הדברים כיום, נוצר כשל פרדוקסלי: בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו, אולם מאחר וההליך התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

בדיוק למצב הפרדוקסלי המתואר לעיל נקלע לקוח משרדנו.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות (בילוש או התחקות אחרי אדם), בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמל”א – 1981.
בהתאם להסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות, הסכימו הצדדים כי ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן שיבחן בין היתר את סיום ההליך ללא הרשעה, וככל שהתסקיר ימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תאמץ הפרקליטות את עמדת שירות המבחן.
שירות המבחן אכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בעתידו ובפרנסתו של האיש.
בהמשך, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) את הסדר הטעון והורה על ביטול הרשעתו, תוך ביסוס החלטתו להימנע מהרשעה בין היתר על השלכותיה של הרשעה פלילית על עתידו התעסוקתי.
עצם התנהלות ההליך הפלילי כנגד האיש, תוך זיהוי שמו, כמו גם מספר התיק הפלילי, מועד סיום ההליך הפלילי, העובדה כי בתיק נטענו טעונים לעונש, והחתימה על צו המעמיד את המבקש במבחן, פורסמו באתר תולעת המשפט.
הנזק לא איחר לבוא; משביקש האיש להתפתח מקצועית והגיש את מועמדותו לתפקיד רגיש, הופנה להליך של בחינת מהימנות. במסגרת זו, תושאל ע”י תחקירן אודות הפרסום הפוגעני אודותיו ב”תולעת המשפט” ועל על בסיס אותו פרסום פוגעני, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, נמסר לאיש כי לא חלף מספיק זמן מאז ההליך הפלילי, לאי הרשעתו אין שום משמעות ומדובר ב”פרט טכני” וכי בשל מעורבותו בפלילים, הוא מהווה “גורם מסכן” ולפיכך – נפסלה מועמדותו.
כך קרה שהפרסום הפוגעני בתולעת המשפט פגע באופן קונקרטי (ולא מידתי) בהתפתחותו המקצועית של האיש ובניסיונו להתקבל לתפקיד משמעותי יותר, בעל שכר גבוה יותר ורוקן מתוכן את החלטת בית המשפט לבטל את הרשעתו.
לכאורה, מאחר וההליך הפלילי התנהל בזמנו בדלתיים פתוחות וללא צו איסור פרסום, עמד האיש מול שוקת שבורה, כאשר אין בידיו עילה בדין לפנות לאתר “תולעת המשפט” להסיר את הפרסום הפוגעני אודותיו.
במצב דברים זה, פנה האיש למשרדנו. למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, לאחר ש”הסוסים כבר ברחו מהאורווה”, הסכימה הפרקליטות בהגינותה לבקשתנו להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש וביום 17.10.21 נעתר בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתנו ונתן צו איסור פרסום בזו הלשון:

“לבקשת ב”כ הנאשם, מנימוקי גמר הדין שעניינם, בין היתר, חשש ממשי לפגיעה קונקרטית ומוחשית בתעסוקתו של הנאשם או באפשרות לקידומו, ותוך שאני נותן משקל להסכמת המאשימה – ניתן בזה צו האוסר לפרסם שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אודותיו”.

לנוכח צו איסור הפרסום שקיבל משרדנו מבית המשפט, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר את פרטיו המזהים של הלקוח מהפרסום, ובכך הסתיימה הפרשה. עברו של האיש לא ירדוף אותו יותר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בצו איסור פרסום שניתן לבקשת משרדנו ובאישור אתר תולעת המשפט בדבר הסרת פרטיו המזהים של הלקוח מהאתר.

עורך דין פלילי

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הפוסט הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול כתב אישום המייחס ניסיון דריסה של בת זוג לשעבר, נהיגה פוחזת ואיומים 5 (10)

גיא פלנטר — Thu, 23 Jun 2022 08:33:38 +0000

בית משפט השלום בכפר סבא מבטל כתב אישום אשר יייחס ללקוח ניסיון דריסה של בת זוגו לשעבר, נהיגה פוחזת של רכב ועבירת איומים.

ביטול כתב אישום המייחס ניסיון דריסה של בת זוג לשעבר, נהיגה פוחזת ואיומים

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו בוטל כתב אישום אשר ייחס ללקוח ניסיון דריסה של בת זוג לשעבר.
על בסיס תלונה כוזבת שהגישה בת זוגו לשעבר, עמה היה הלקוח בעיצומו של הליך גירושין, נעצר הלקוח והוגש כנגדו כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של איומים, נסיון דריסה, וכן נהיגה פוחזת של רכב.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה משטרת ישראל לעצור את הלקוח עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, אולם בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, לא נעתר בית המשפט לבקשת המשטרה.
כשנה וארבעה חודשים לאחר שנעצר והוגש כנגדו כתב אישום, ולאחר שמרבית עדי התביעה נחקרו בחקירה נגדית בבית המשפט, כאשר מעל ראשו מרחף אישום חמור של ניסיון דריסה המאיים לשלוח אותו למאסר מאחורי סורג ובריח, ביקשה משטרת ישראל לחזור בה מכתב האישום, ולבקשתה ביטל בית המשפט את כתב האישום.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הלקוח – נסיון דריסה, נהיגה פוחזת ברכב ואיומים.

הלקוח בפרשה זו אדם מן היישוב, ללא עבר פלילי, בוגר הטכניון, מהנדס ומודד מוסמך, אשר היה נשוי לפסיכולוגית.
חיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון, ובעיצומו של הליך הגירושין, במטרה לסכל החלטה שיפוטית הנוגעת להסדרי ראיה של אחד מילדיהם המשותפים, שעה שנסע ברכבו, חסמה האישה את דרכו של האיש באמצעות רכבה, הקימה מהומה, צעקה עליו, קיללה אותו והזעיקה את המשטרה למקום.
בשיחת הטלפון למוקד 100, ובהמשך, בעדויות מפורטות שמסרה למשטרה, מסרה האישה תלונה כוזבת כנגד האיש לפיה, הוא אשר חסם את דרכה, איים עליה ואף ניסה לדרוס אותה עם רכבו, אולם בנס ניצלו חייה, כאשר אביה משך אותו ברגע האחרון ממסלול נסיעתו של האיש.
על בסיס התלונה הכוזבת, ובשים לב לחשד החמור של נסיון דריסה, נעצר האיש מייד, ולא הועילו לו כל הכחשותיו. האיש טען להגנתו כי מצלמות המותקנות ברכבו מפריכות לחלוטין את התלונה, אולם חוקרי המשטרה נמנעו מלתפוס את הראיה הקריטית המעדיה על חפותו.
בנוהל מזורז, הגישה משטרת ישראל כתב אישום חמור כנגד הלקוח, בו נטען בתמצית כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג פרודים שמצויים בהליך גירושין ולהם 2 ילדים משותפים.
- הנאשם נהג ברכבו וחסם את רכבה של המתלוננת.
- המתלוננת יצאה מרכבה, התקרבה לרכבו של הנאשם ובמהלך ויכוח קולני בין הצדדים, איים הנאשם על המתלוננת באומרו כי ברשותו סרטונים בה מצולמת המתלוננת וכי יפיץ אותם לאחרים.
- בהמשך, הגיע למקום דודה של המתלוננת ועלה לרכבו של הנאשם במטרה להרגיעו. הנאשם החל בנסיעה מהמקום עד שניצת ויכוח בין הנאשם ודודה של המתלוננת.
- בנסיבות המתוארות, ביקש הדוד מהנאשם שיעצור את רכבו, הנאשם עצר את הרכב והדוד ירד מרכבו של הנאשם.
- אז, נסע הנאשם במהירות לכיוונה של המתלוננת, אולם אביה של המתלוננת אחז בכתפיה ומשך אותה מכיוון הנסיעה של רכבו של הנאשם.
- בהמשך, במהלך נסיעותו של הנאשם מהמקום, פגע ב- 2 רכבים חונים.
- במעשיו המתוארים, כך נטען בכתב האישום, איים הנאשם על המתלוננת, ניסה לתקוף אותה באמצעות רכבו ונהג ברכבו בדרך נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה.
בהתאמה לתאור עובדתי זה, ייחסה משטרת ישראל לנאשם בכתב האישום את העבירות הבאות :
- בנוגע לטענה של ניסיון דריסה – עבירה של ניסיון תקיפה בן זוג – עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, ביחד עם סעיף 25 לחוק ועבירה של נהיגה פוחזת של רכב, בניגוד לסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.
- איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
את עובדות כתב האישום סברה משטרת ישראל כי בכוחה להוכיח בבית המשפט, למעלה מכל ספק, באמצעות עדותה של המתלוננת, ושורה של “עדים”, שכולם בני משפחתה של המתלוננת, וכולם בעלי אינטרס מובהק לסייע למתלוננת במאבקה בנאשם (אמה, אביה, אחיה ודודה).
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הלקוח, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

בית המשפט דוחה את בקשת משטרת ישראל לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו.

בשלבי החקירה, הביאה משטרת ישראל את האיש בפני שופט וביקשה להאריך את מעצרו לצרכי חקירה, כאשר הטוען המשטרתי טען בין היתר:

“מה שקרה אתמול הוא ראה את אשתו ברחוב, עצר את הרכב, חסם אותה שלא תיסע ותוך כדי פגע בשני רכבים שהיו בצד הכביש. ירד אליה איים עליה שיפיץ סרטונים וגרם נזק לשני רכבים. הוא ניסה לדרוס אותה”.

על בסיס דוח סודי שהוצג בפניו ועיון בחומר החקירה, החליט בית המשפט (כב’ סגן הנשיאה עמית פרייז) להאריך את מעצרו של האיש לאחר שהתרשם כי נאספו ראיות אשר קושרות את החשוד גם לעבירה המקימה מסוכנות של ממש שהתבטאה לכאורה בנסיון לדרוס את המתלוננתף וכי ראיות אלו לא כוללות רק את גרסת המתלוננת.
מעצרו של האיש הוארך שוב ע”י בית משפט, לצרכי חקירה, אולם משביקשה המשטרה להאריך את מעצרו בשלישית, סרב בית המשפט (כב’ השופטת דורית סבן נוי) לעשות כן, והורה על שחרורו בתנאים הכוללים בין היתר מעצר בית מלא ומוחלט.
בשלב זה הגישה משטרת ישראל את כתב האישום כנגד האיש, ובשים בשים לב לחומרת תלונתה (הכוזבת) של המתלוננת, המייחסת לאיש ניסיון דריסה כמעט קטלני, הגישה משטרת ישראל בקשה לעצור את האיש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
בין היתר, הדגישה משטרת ישראל בבקשת המעצר שהגישה כדלקמן:

“…ראוי לציין כי המדובר במי שעושה שימוש ברכבו כ”כלי נשק” לכל דבר ועניין – המשיב נסע במהירות לכיוונה של המתלוננת ורק בשל הרחקתה של המתלוננת ע”י אביה – לא פגע במתלוננת באמצעות רכבו.

עוד ראוי לציין, כי המשיב נמלט מן המקום באמצעות רכבו ופגע ב- 2 רכבים חונים. ראוי לציין את הפחד והחשש שהביעה המתלוננת – עת התקשרה למוקד המשטרתי כשהיא צועקת ובוכייה. גם כאשר השוטרים הגיעו למקום, המתלוננת היתה נסערת ובוכייה…

…עצם הגשת כתב אישום כנגד המשיב, בגין אירוע חמור ותוך נהגיה פרועה ברכבו כשהוא מנסה לפגוע באמצעות הרכב במתלוננת ומאיים עליה, כל זאת מהווה שינוי בנקודת האיזון אשר מכריעה את כף המאזניים, בשלב זה, למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו”.

ניסיון דריסה – בקשה למעצר עד תום ההליכים שהגישה משטרת ישראל

בית המשפט הורה על הגשת עיקרי טעון בשאלת המעצר עד תום ההליכים, ובדיון עצמו, לאחר שמיעת טענות הצדדים, נדחתה בקשת המשטרה לעצור עד הנאשם עד תום ההליכים כנגדו. לאחר שהתובעת המשטרתית שמעה את הערות בית המשפט (כב’ השופט אביב שרון), הסכימה להקלה בתנאי שחרורו, באופן שלמעט הרחקה מן המתלוננות, בוטלו כל התנאים המגבילים כולל מעצר הבית.

משטרת ישראל עומדת על כתב האישום כפי שהוא ומסרבת לבטלו.

בהמשך, קבע בית המשפט דיון נוסף בתיק, על מנת לאפשר למשטרת ישראל הזדמנות נוספת לבחון את הראיות שהציגה ההגנה המוכיחות את חפותו של האיש.
משטרת ישראל ביקשה דחיה של הדיון, על מנת לבדוק את טענות ההגנה ולבצע השלמות חקירה.
למרות שההגנה הציגה למשטרה ראיות חותכות שמדובר בתלונה כוזבת, בישיבה אשר נערכה בפני כב’ השופט עודד מורנו ביום 12.4.21, הצהירה משטרת ישראל כי היא עומדת על כתב האישום כפי שהוא;

משטרת ישראל עומדת על כתב האישום המייחס ניסיון דריסה.

משטרת ישראל חוזרת בה מכתב האישום המייחס ניסיון דריסה, ובית המשפט מורה על ביטול כתב האישום.

התעקשותה של משטרת ישראל להמשיך במשפט פלילי כנגד האיש, למרות שהוצגו לה ראיות חותכות לחפותו החזיקה 433 ימים נוספים, במהלכם נשמעו עדותם של כל עדי התביעה עליהם התבסס כתב האישום.
תחילה (13.4.22) הודיעה משטרת ישראל לבית המשפט כי לא תעמוד על הרשעת הנאשם בעבירה של נסיון תקיפה כלפי בת הזוג לשעבר, באמצעות הרכב בו נהג הנאשם, אולם עמדה על כך שהנאשם יורשע בעבירות איומים ונהיגה פוחזת של רכב.
בהמשך, לאחר שמיעת הערות בית המשפט בעניין ופגישה עם הסניגור, הודיעה משטרת ישראל לבית המשפט כי היא חוזרת בה מכתב האישום, ובהתאמה, הורה בית המשפט (כב’ השופטת אילה אורן) ביום 19.6.22 על ביטול כתב האישום;

משטרת ישראל חוזרת מכתב האישום המייחס ניסיון דריסה.

כשנה ו- 4 חודשים לאחר שנעצר בעקבות התלונה הכוזבת שהוגשה כנגדו, כאשר מעל ראשו מרחף אישום חמור של ניסיון דריסה המאיים לשלוח אותו למאסר מאחורי סורג ובריח, בוטל כתב האישום. תם ולא נשלם.

תיק פלילי 10431-03-21, בית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת אילה אורן.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו:
- ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
- ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט זה ראו: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עו”ד פלילי

הפוסט ביטול כתב אישום המייחס ניסיון דריסה של בת זוג לשעבר, נהיגה פוחזת ואיומים 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר