ארכיון כבוד השופט חגי טרסי - פסקי דין והחלטות בהליכים פליליים

זיכוי במשפט פלילי מעבירת מעשה מגונה בפומבי 5 (23)

גיא פלנטר — Thu, 30 Mar 2023 08:10:25 +0000

זיכוי במשפט פלילי – מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי מעבירה של מעשה מגונה בפומבי.

זיכוי במשפט פלילי מעבירה של מעשה מוגנה בפומבי

זיכוי במשפט פלילי מעבירת מין – מעשה מגונה בפומבי; מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי) מקבל את טענות ההגנה כי בזמן אמת, בסמוך לאחר האירוע, מסרה המתלוננת גרסאות עובדתיות סותרות לזו שמסרה במשטרה ובעדותה בבית המשפט, וכי גרסתה של המתלוננת הושפעה משיחות רבות שערכה בנושא ותהליך מחשבתי שעברה קודם להגשת תלונתה. בית המשפט דחה את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית אחרת.

כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות – אישום במעשה מגונה בפומבי הנשען על עדות ראיה של המתלוננת

הנאשם בתיק זה הוא אדם נורמטיבי, בן 67, אשר עובד כמלווה הסעות לתלמידי חינוך מיוחד.
בעת שהנאשם הגיע כהרגלו מתוקף עבודתו כמלווה הסעות תלמידים, לבית ספר במרכז הארץ שהתה בחצר בית הספר בת שירות לאומי, שהתנדבה בבית הספר, היא המתלוננת בתיק.
על פי הנטען בכתב האישום, הגיע הנאשם לחצר בית הספר והמתין לתלמיד אותו הוא אסף אותה עת בקביעות. הנאשם פנה למתלוננת, שאל אותה האם מותר לעשן בחצר ונענה בשלילה. נטען, כי לאחר מכן יצא הנאשם מחצר בית הספר, נעמד מעבר לגדר, כאשר פניו פונים לכיוון חצר בית הספר, יצר קשר עין עם המתלוננת, פתח את מכנסיו, הוציא את איבר מינו והחל לגעת בו ולאונן.
בהתאמה לעובדות הנטענות בכתב האישום, האשימה פרקליטות מחוז מרכז את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בפומבי – עבירה על סעיף 349(א) לחוק העונשין תשל”ז – 1977, אשר קובע כדלקמן:

“העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה”.

“מעשה מגונה” מוגדר בסעיף 348(ו) לחוק העונשין והוא “מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים“.
על יסודות העבירה אשר בה הואשם הנאשם ראו בעמוד – מעשה מגונה בפומבי.

גדר המחלוקת – הנאשם הכחיש ביצוע מעשים מגונים וטען להגנתו כי הטיל את מימיו

עוד בחקירתו במשטרה, אישר הנאשם כי פגש במתלוננת בחצר בית הספר וכי אכן שאל אותה בעניין העישון ונענה בשלילה. עוד אישר הנאשם כי יצא מחצר בית הספר ונעמד מעבר לגדר הרשת אך כפר בכך שאונן או ביצע מעשה מיני כלשהו, ועמד על כך שרק הטיל את מימיו מאחורי השיחים, מבלי שיצר כלל קשר עין עם המתלוננת.
המחלוקת בתיק התמקדה אם כן בשאלה מה עשה הנאשם בדקות שהיה מחוץ לחצר בית הספר, האם ביצע מעשה אוננות בעל אופי מיני לנגד עיניה של המתלוננת, כנטען בכתב האישום, או, שרק הטיל את מימיו, מבלי שכלל נתן דעתו למתלוננת, כפי שטען הנאשם בעקביות לכל אורך הדרך.
לנוכח כפירתו של הנאשם, שמע בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב’ סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי) את הראיות בתיק עד תום, ובהכרעת דין מנומקת מיום 13.4.16 זיכה את הנאשם מכל אשמה.
בתמצית, קבע בית המשפט הנכבד כי הגיע לכלל מסקנה שבנסיבות העניין אין די בעדותה היחידה של המתלוננת, הגם שהותירה רושם חיובי ומהימן, כדי לבסס מעבר לכל ספק סביר את הטענה כי הנאשם ביצע מעשה מגונה ואונן בפניה. על כן, החליט לזכות את הנאשם.

זיכוי במשפט פלילי מעבירה של מעשה מגונה בפומבי – ואלו הנימוקים המרכזיים שהובילו לזיכוי במשפט הפלילי

קשיים ניכרים בעדותה היחידה של המתלוננת

בית המשפט קבע אמנם כי המתלוננת הותירה בעדותה רושם חיובי ומהימן, עם זאת, קיבל את טענת ההגנה לפיה העובדה שמדובר במתלוננת מהימנה אינה מעידה בהכרח על כך שגרסתה העדכנית, כפי שנשמעה בעדותה בבית המשפט, משקפת באופן מדויק את מהלך העניינים כפי שהתרחש ביום האירוע עצמו, כשנה וחצי קודם לכן.
בית המשפט פסק כי עלה בידי ההגנה לבסס באורח משמעותי את הטענה כי בזמן אמת, בסמוך לאחר האירוע, מסרה המתלוננת גרסאות עובדתיות סותרות לזו שמסרה בעדותה בבית המשפט, ואשר יש בהן לאשש את גרסתו העקבית של הנאשם לפיה הטיל את מימיו ולא ביצע כל מעשה בעל אופי מיני.
בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שלאורך זמן חלו התפתחויות בגרסתה העובדתית של המתלוננת וקבע שבהיעדר כל ראיה מפלילה נוספת די בכך על מנת לקבוע כי מתעוררים ספקות אשר אינם מאפשרים לבסס ממצא וודאי על סמך עדותה.
בפרט התמקד בית המשפט בעובדה כי עדותה של המתלוננת בנקודה המרכזית והשנויה במחלוקת – השאלה האם הנאשם אונן או הטיל את מימיו – נסתרה באופן חזיתי בעדותן של שתי עדות ההגנה, שמהימנותן לא הוטלה בספק.
בעוד שבעדותה עמדה המתלוננת באופן חד משמעי על הטענה כי ראתה את הנאשם באקט מיני מובהק של אוננות, שלדבריה אף הביאו לבסוף לסיפוק מיני, ושללה באופן נחרץ את האפשרות כי ביצע אקט של השתנה וכן שללה אפשרות כי סיפרה לגורם כלשהו בסמוך לאחר האירוע כי הנאשם הטיל את מימיו, מעדותן של שתי עדות ההגנה התברר כי ביום האירוע ולמחרת אותו יום שמעו מפי המתלוננת באופן מפורש כי ראתה את הנאשם מטיל את מימיו.

בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול את התיזה של ההגנה לפיה גרסתה ה”מפלילה” של המתלוננת הושפעה משיחות רבות שקיימה בנושא לאורך זמן ותהליך מחשבתי שעברה

גרסתה של המתלוננת נעה מתיאור אקט של השתנה בפני אחת מעדות ההגנה, דרך הטלת מים המלווה במגע נוסף באיבר המין בפני עדת ההגנה השנייה, ועד לאקט של אוננות שבסופו הגעה לסיפוק מיני – בעדותה בבית המשפט.
די בעצם קיומן של אותן גרסאות ראשוניות אשר אינן מאששות את הגרסה המאוחרת בעדות כדי להקים ספק המחייב זיכוי.
לצד זאת, כך פסק בית המשפט, גם לא ניתן לשלול שגרסת המתלוננת הושפעה משיחות רבות שקיימה בנושא לאורך זמן, שיחות שתוכנן לא תועד ולא נחקר, ומתהליכי מחשבה לוגיים שערכה על יסוד מידע שקיבלה, מאוחר לאירוע.

בית המשפט קיבל את טענות ההגנה ביחס למחדלי חקירה של המשטרה

כאשר מדובר בעבירת מין, בוודאי כזו המבוססת על עדות יחידה של נפגע העבירה, קיימת חשיבות רבה בעיגון פרטי התלונה בזמן אמת, על ידי גביית עדות מפורטת מאותם אנשים אשר פגשו בו בסמוך לאחר האירוע ומאלה אשר שמעו ראשונים מפיו את אשר חווה.
בית המשפט הדגיש כי מדובר בהודעות בעלות חשיבות עליונה בבחינת המסכת הראייתית הכוללת.
נפסק כי במקרה זה קשה להבין ולקבל את העובדה כי לא נעשה כל מאמץ לגבות בשלב החקירה את עדויותיהן של שתי עדות ההגנה, אשר זהותן הייתה ידועה לחוקרים מלכתחילה וניתן היה כבר במהלך חקירת המשטרה לעמוד על החשיבות הפוטנציאלית של גרסתן לחקר האמת.
עדויותיהן של שתי עדות ההגנה עומדות בסתירה חזיתית לעדות המתלוננת ועולות בקנה אחד עם גרסתו העקבית של הנאשם לפיה הטיל את מימיו ולא אונן.
בית המשפט שיבח את ההגנה על כך שטרחה והביאה עדות אלה בפני בית המשפט.
עוד נקבע כי ככל שבשל חלוף הזמן, והעובדה שגרסתן לא נגבתה בסמוך לאחר האירוע, אי בהירות ככל שעולה מעדותן של עדות ההגנה מונחת לפתחה של התביעה.

גרסת הנאשם – הכחשה עקבית של המעשה המגונה המיוחס לו ומתן הסבר תמים למעשיו

הנאשם שמר לאורך כל הדרך על גרסה אחידה לפיה יצא מהחצר על מנת להטיל את מימיו, ללא כל כוונה מינית ומבלי שהיה מודע לכך שהמתלוננת מבחינה במעשיו.
ליבת גרסתו לא נסתרה והיא אף מתיישבת עם מכלול הנסיבות אותן הוכיחה ההגנה.

חובת הנמקה בהרשעה בעבירות מין על פי עדות יחידה של קורבן העבירה

סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות מטיל חובה על בית המשפט לנמק בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה של קורבן העבירה ולבסס עליה הרשעה בעבירת מין.
בית המשפט העליון קבע כי נדרשת הנמקה מהותית וממשית אשר יהיה בה מענה משכנע לחששות המלווים באופן טבעי להרשעה בעבירה חמורה על יסוד עדות יחידה.
בית המשפט הנכבד פסק כי בנסיבות שהובאו בפניו בפרשה זו אין די בעדותה היחידה של המתלוננת כדי להסיר את הספקות המתעוררים במקרה זה.

לאחר זיכוי הנאשם מעבירה של מעשה מגונה בפומבי, דחה בית המשפט גם את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית אחרת

סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית המשפט סמכות להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
עוד במהלך שמיעת הראיות, הסתמן כי הנאשם יזוכה מהאישום של מעשה מגונה בפומבי, ולפיכך, בסיכומיה, ביקשה הפרקליטות כי ככל שלא ימצא בית המשפט די ראיות להרשעת הנאשם בעבירה של מעשה מגונה שיוחסה לו בכתב האישום, להרשיע את הנאשם בעבירה של מטרד לציבור לפי סעיף 215(א) לחוק העונשין או עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(1) או 216(4) לחוק העונשין, עבירות שלא יוחסו לנאשם בכתב האישום.
בהכרעת הדין קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה וסירב להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית כלשהי;
- ראשית, משום שלא ניתנה לנאשם ההזדמנות להתגונן בפני הטענות החלופיות שהעלתה הפרקליטות לראשונה בסיכומיה.
- שנית, ככל שהייתה הפרקליטות משתכנעת מלכתחילה כי לא הייתה כל כוונה מינית במעשיו של הנאשם, ספק אם הייתה טורחת ומגישה נגדו כתב אישום בגין אותן עבירות חלופיות.
- לפיכך, משזוכה הנאשם מהעבירה המיוחסת לו, פסק בית המשפט כי אין כל הצדקה להרשיעו בעבירה אחרת.

סוף דבר

מאחר ותיק זה התנהל בדלתיים סגורות, בהחלטה מיום 13.4.16, התיר בית המשפט לפרסם את הכרעת הדין, למעט כמובן פרטים שיש בהם כדי לזהות את הנאשם והמתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובץ pdf בהכרעת הדין שניתנה בעניינו של הנאשם, ללא ציון פרטים מזהים.
תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת הדין אירנה אינברג.

תיק פלילי 23701-06-15 בית משפט השלום פתח תקווה, בפני כבוד סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות מעשה מגונה בפומבי, עבירות מין ועבירות הטרדה מינית.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות מין והטרדה מינית. כמו כן ראו:

עורך דין פלילי

זיכוי במשפט פלילי | עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה | ארכיון זיכוי במשפט פלילי | זיכוי בתיק פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט זיכוי במשפט פלילי מעבירת מעשה מגונה בפומבי 5 (23) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – אי הרשעה 5 (1)

גיא פלנטר — Thu, 19 Mar 2020 10:38:36 +0000

ניסיון לקבל במרמה ציון במבחן של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה באמצעות הונאה, התחזות ומרמה – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

תמצית הפרשה.

בית משפט השלום בפתח תקווה מאמץ הסדר טעון שגיבש עו”ד גיא פלנטר ונמנע מהרשעתו של צעיר אשר הודה במקרה של הונאה והתחזות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (נסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית במוסד אקדמאי).

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה – כתב האישום שהוגש כנגד לקוח משרדנו.

כנגד צעיר ללא עבר פלילי, לוחם בסדיר ובמילואים ביחידה צבאית מובחרת, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בפתח-תקווה המייחס לו ניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, במסגרת לימודיו האקדמאיים.
בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- מבחן אמיר”ם (הנערך על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה) הינו מבחן אשר בוחן את רמת הידע בשפה האנגלית והשגת ציון גבוה במבחן זה מקנה פטור מלימודי אנגלית במסגרת לימודי השכלה גבוה.
- לבקשת הנאשם, הגיע אדם שזהותו אינה ידועה להיבחן במבחן אמיר”ם במקום הנאשם.
- אותו אלמוני התחזה לנאשם, הציג ומילא בכזב את פרטיו של הנאשם, נבחן במקומו ואף קיבל ציון גבוה במבחן אמיר”ם, כזה המעניק פטור מלימודי אנגלית.
- לאחר המבחן התעורר חשד במכרז הארצי לבחינות ולהערכה כי מבחנו של הנאשם נעשה באמצעות אחר וכך נחשף ניסיונו של הנאשם לקבל ברמה ציון המעניק פטור מלימודי אנגלית.
- במעשיו המתוארים ניסה הנאשם לקבל דבר במרמה – פטור מלימודי אנגלית במסגרת לימודיו האקדמאיים.
בהתאמה, הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיפים 415 רישא + 25 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כב’ השופט חגי טרסי, סגן נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז.

השלכותיה של הרשעה פלילית על חייו המקצועיים של הנאשם.

על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה בפלילים והתנאים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בחזרה למקרה בו עסקינן; במהלך 5 השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, חלו תמורות רבות בכל מישורי חייו של הנאשם ובין היתר, סיים בעמל רב תואר אקדמאי בהנדסה.
בשלב גזירת הדין היה רשום הנאשם הן בפנקס המהנדסים והאדריכלים והן בפנקס ההנדסאים ולפיכך, הרשעתו בפלילים היתה חושפת אותו לסנקציות במישור המקצועי:
- בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי”ח – 1958, בית משפט שהרשיע מהנדס או אדריכל בעבירה פלילית, ימציא למועצת ההנדסה והאדריכלות העתק מפסק הדין.
- בדומה, סעיף 18(א)(4) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשע”ג – 2012 קובע כי זכאי להירשם במרשם מי שלא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת ההסמכה, להירשם במרשם.

האם ניתן לסיים הליך פלילי הנוגע לעבירות הונאה, מרמה והתחזות במבחן אמיר”ם ללא הרשעה?

בכל הנוגע לשאלת ההרשעה בפלילים בעבירות הנוגעות להונאה, מרמה והתחזות במבחן אמיר”ם פסק בית המשפט המחוזי ביום 31.10.17 את הדברים הבאים (עפ”ג 59886-05-17, ההדגשות שלנו):

“העבירות שביצעו המערערים חמורות במהותן ובנסיבות ביצוען. כאמור, מערער 2 נעתר לבקשתו של מערער 1, לפיה יתחזה למערער 1 ויבחֵן במקומו במבחן “אמיר”ם” באנגלית, המהווה אמת מידה בזיקה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מערער 1 העביר למערער 2 את רישיון הנהיגה שלו לתכלית זו. מערער 2 הציג עצמו בכזב בעת ביצוע מבחן האמיר”ם, כמערער 1, והשתתף במבחן.

חומרת המעשים נובעת, הן בהיבט הכללי של מעשי המרמה וההתחזות בכזב, כשלעצמם; והן, ובעיקר, לנוכח הפגיעה ב”טוהר הבחינות”. סטייה מטוהר הבחינות במוסדות להשכלה גבוהה פוגעת הן בערכים של יושר והגינות, הן בתוקף ומעמד התארים הניתנים על-ידי המוסדות, והן בשוויון בקרב הסטודנטים. העבירות שביצעו המערערים ראויות לגינוי והוקעה בדרך של הרשעה בדין; זאת לאור מהות המעשים והפגיעה האמורה בטוהר הבחינות, ולשם הרתעה אפקטיבית למניעת עבירות אלו – שקל יחסית לבצען וקשה לחשפן.

על-כן, מקובלת עלינו עמדת בית-משפט קמא, לפיה – בהתאם למבחן הראשון שנקבע בהלכת כתב, העבירות שביצעו המערערים בנסיבות ביצוען אינן מאפשרות “לוותר” על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האמורים.

את עמדתנו זו הבענו במקרה דומה, אמנם חמור בנסיבותיו מהמקרה שלפנינו, בעפ”ג (י-ם) 47627-12-16 משה אמר נ’ מדינת ישראל (11.6.17). באותו מקרה בוצעו עבירות דומות, אגב התחזות באמצעות תעודת זהות מזויפת. ברע”פ 5949/17 משה אמר נ’ מדינת ישראל (25.7.17), נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש אותו מערער.

עוד יצוין, כי במקרה דומה של קשירת קשר להונות בבחינת “אמיר”ם”, וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שלא באמצעות זיוף תעודות זהות או מסמך רשמי), אשר נדון בע”פ (חי’) 17462-04-12 שואהנה נ’ מדינת ישראל (6.9.12), נדחה ערעורו של המערער (סטודנט לראיית חשבון) על הרשעתו; כאשר בית-המשפט קבע כי בעבירות מסוג זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על-פני האינטרס האישי, ולנוכח אופיין של העבירות ונסיבות ביצוען יש להותיר את ההרשעה על כנה“.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין גיא פלנטר עם הפרקליטות – סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

למרות העמדה שהוצגה לעיל, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כדלקמן:
- הנאשם יודה בעובדות כתב האישום אולם בשלב זה לא יורשע.
- שירות המבחן יגיש אודות הנאשם תסקיר שיבחן בין היתר את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- ככל שהתסקיר יהיה חיובי ויעיד על שיתוף פעולה עם שירות המבחן והפנמת חומרת העבירה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הטלת צו של”צ (שירות לתועלת הציבור).
בטיעוניה לעונש הדגישה הפרקליטות כי:

“…עתירתנו על פי רוב היא לעבודות שירות או לשל”צ והרשעה. עם זאת, במקרה דנן הוצגו בפנינו נסיבות חריגות, בגינן הסכמנו לפנים משורת הדין לענישה המקלה”.

אימוץ הסדר הטעון ע”י בית משפט השלום בפתח תקווה וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בהחלטתו מיום 11.1.18 כיבד בית המשפט את הסדר הטעון ופסק:

“אציין כי תמים דעים אני עם המאשימה על כך שבנסיבות רגילות יש מקום להרשיע נאשמים המבצעים עבירות מעין אלה, אשר למרבה הצער אינן נדירות, אך בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם כפי שהן עולות מהתסקיר, מהמסמכים שהוגשו ומהטיעונים, אין מדובר בסטייה קיצונית מרף הענישה הראוי ועל כן אכבד את ההסדר.

לפיכך אני מורה כי ההליכים בעניינו של הנאשם יסתיימו ללא הרשעה בדין”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו ניסיון קבלת דבר במרמה ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופט, סגן נשיאה חגי טרסי) לאמץ את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורכי הדין גיא פלנטר וירדן זאבי ממשרדו (כיום תובעת בפרקליטות המדינה).

ת”פ 28999-03-17 בבית משפט השלום בפתח תקווה לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה חגי טרסי (כיום שופט בית המשפט המחוזי מרכז – לוד).

לקריאה נוספת.

עבירות הונאה, מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
בסוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות.

אי הרשעה, עבירות הונאה, מרמה, זיוף והתחזות.

עורך דין פלילי

הפוסט הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – אי הרשעה 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר