ארכיון כבוד השופט יצחק יצחק - פסקי דין והחלטות בהליכים פליליים

גניבות בשופרסל – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. סטודנט למשפטים – אי הרשעה. 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 10 May 2020 12:10:32 +0000

גניבות בשופרסל – בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לסטודנט למשפטים שהודה בגניבות בשופרסל, הסתיים ההליך הפלילי בבית משפט השלום בת”א ללא הרשעה.

גניבות בשופרסל – ייצוג משפטי, אי הרשעה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או לאישום בעבירות גניבה לרבות גניבות בשופרסל.
בעמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה שטופל במשרדנו. בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לסטודנט למשפטים שהודה במקרי גניבות בשופרסל, הסתיים ההליך הפלילי בבית המשפט ללא הרשעה.

כתב האישום אשר הוגשה כנגד סטודנט למשפטים המייחס לו גניבות בשופרסל.

פרשה זו עוסקת בסטודנט מצטיין למשפטים אשר הסתבך בפלילים, לאחר שנתפס והודה בגניבות בשופרסל.
כנגד הסטודנט וחברו ללימודים הוגש כתב אישום המייחס להם, בשני אישומים שונים, עבירות גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
על פי הנטען בכתב האישום, בשני מקרים שונים בשופרסל בהרצליה, חטאו הנאשמים במעשי גניבה של בקבוקי וויסקי ומוצרי מזון.
גניבות בשופרסל מהוות עבירה פלילית שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר; סעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 קובע כדלקמן:

“384. דין הגונב

הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב”.

הסדר הטעון שגיבש משרדנו עם התביעה המשטרתית.

במגמה שלא לחבל בסיכוייו של הסטודנט להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין ולעסוק במקצוע עריכת הדין, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו, במידה ויתקבל אודות הסטודנט תסקיר משירות המבחן הממליץ לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה, יעתרו שני הצדדים לעונש מוסכם של שירות לתועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית המשפט וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

משנתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הסטודנט, אימץ בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופט יצחק יצחק) את הסדר הטעון ופסק כי הסטודנט ביצע את עבירות הגניבה המיוחסות לו, אולם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, ללא הרשעה.
הסדר הטעון שגיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עבור לקוחו, סלל את הדרך לסיים גם את עניינו של הנאשם השני ללא הרשעה פלילית.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום אשר הוגש כנגד שני הנאשמים, המייחס להם בשני אישומים שונים, עבירות גניבה ובהחלטת בית המשפט לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (ללא פרטים מזהים).

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כבוד השופט יצחק יצחק.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות רכוש ועבירות גניבה ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה וכן ראו גם בעמוד: ארכיון גניבה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | אי הרשעה | עבירות רכוש | עבירות גניבה | גניבות בשופרסל | גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט | גניבה בדיוטי פרי | גניבה מחנות | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט גניבות בשופרסל – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. סטודנט למשפטים – אי הרשעה. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה. 5 (2)

גיא פלנטר — Mon, 09 Mar 2020 19:12:54 +0000

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי שהגיש משרדנו: ביטול הרשעה פלילית.

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור: ביטול הרשעה.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות סמים בכלל ובעבירת תיווך בעסקת סמים בפרט.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לעבירת תיווך בעסקי סמים;
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור פלילי שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירה של תיווך בעסקת סמים.
בכך הסתיים משפטו הפלילי של מי שהודה בעבירה של תיווך בעסקת סמים ללא הרשעה בפלילים (“אי הרשעה”).

מהו תיווך בעסקת סמים?

פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1977 קובעת:

“סימן ב’: מסחר ומעבר

13. יצוא, יבוא, מסחר והספקה

לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו,לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.

14. תיווך

לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13″.

מה העונש על תיווך בעסקת סמים?

עבירת תיווך בעסקת סמים מסוכנים מסווגת כעבירה מסוג פשע חמור והעונש המקסימלי בגינה עומד בישראל על 20 שנות מאסר וקנס מקסימאלי של עד כ- 5 מליון ש”ח (סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים).
לא אחת, ייחס בית המשפט העליון לעבירת תיווך בעסקת סמים מידת חומרה שאינה פחותה מזו של עבירת סחר בסם, בהיות המתווך חוליה המסייעת בהפצת הסם.
ראו למשל בהקשר זה פסיקתו של כב’ השופט ס’ ג’ובראן בבש”פ 5714/03 לעבירה של תיווך בעסקת סמים:

“בא-כוח העורר טען כי העורר הינו בגדר מתווך ולא בגדר סוחר. לטעמי, אין זה מעלה או מוריד, זאת מאחר ואין לומר כי תיווך בעסקת סמים הינה פחותת ערך מאשר סחר בסמים, אדרבא: תיווך משמש חוליה בשלשלת, ושבירת חולייה אחת עשוייה לשבור את השלשלת כולה”.

מקרה להמחשה אשר טפול במשרדנו – קבלת ערעור וביטול הרשעה בעבירת תיווך בעסקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – עבירות תיווך בעסקת סמים + החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

פרשה זו עוסקת בבחור צעיר אשר שירת שירות צבאי מלא ותקין בחיל אוויר, סטודנט לתואר ראשון במנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר לראשונה בחייו הסתבך בפלילים, בעבירות סמים.
כנגד הצעיר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב – יפו המייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות פליליות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1977:
- באישום הראשון נטען כי החזיק בחדרו סם מסוכן מסוג חשיש, לצריכתו העצמית. בהתאמה, הואשם הצעיר בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
- באישום השני נטען כי רכש במועדון לילה בנמל תל אביב מאדם שזהותו לא ידועה סם מסוג מריחואנה, תמורת 350 ש”ח ובהמשך העביר את הסמים שרכש לנאשם אחר, וקיבל תמורתם את מחיר עלות הסם.
- במעשיו אלו, כך נטען בכתב האישום, תיווך הצעיר בעסקת סם בין נאשם אחר לאותו אדם ממנו רכש את הסמים.
- בהקשר זה, הואשם הצעיר בעבירה של תיווך בעסקת סמים, עבירה פלילית בניגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים.
במסגרת כתב האישום, העמידה התביעה המשטרתית את הצעיר על כך, שבשל חומרת העבירות המיוחסות לו, קיימת אפשרות שתעתור לעונש של מאסר בפועל.
כתב האישום המקורי כלל גם 2 נאשמים נוספים, אשר הואשמו אף הם בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתכניותיו להשתלב בעתיד במגזר הפיננסי, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים.
על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הסדר הטעון שנחתם עם משטרת ישראל – מחיקת האישום הראשון ופתיחת מסלול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עוד בטרם מענה לכתב האישום, ובעקבות מו”מ שניהל עו”ד פלילי גיא פלנטר עם מפלג תביעות פליליות תל אביב, נחתם הסדר טעון כדלקמן:
- כתב אישום יתוקן באופן שימחק כליל האישום הראשון.
- הנאשם יודה בעובדות האישום השני בכתב האישום המתוקן.
- תוצגנה לבית המשפט העובדות המוסכמות הבאות, המהוות את נסיבות ביצוע העבירה:
  - הנאשם ונאשם מס’ 2 הינם חברי ילדות.
  - הנאשם רכש את הסם לבקשת נאשם מס’ 2, במחיר עלות, ולא הפיק מכך כל רווח, למעט השימוש בצוותא.
  - שוטר סמוי שניסה לרכוש מהנאשם סם בשיחת טלפון נענה בשלילה, והנאשם השיב לו שאינו מתעסק בכך.
- בטרם הרשעתו, יישלח הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו אשר יבחן (בין היתר) את שאלת סיום ההליך ללא הרשעה.
- עמדת התביעה המשטרתית להרשעה ולענישה הרתעתית בדמות מאסר על תנאי, אולם היא תשוב ותבחן את עמדתה לאחר קבלת התסקיר.
- ההגנה תעתור כרצונה לעניין ההרשעה והעונש.
במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, וכן הוצגו לבית המשפט הנכבד (כב’ השופט יצחק יצחק) העובדות המוסכמות כאמור לעיל, לרבות העובדה כי הנאשם רכש לבקשת חברו (הנאשם 2) את הסם במחיר עלות, ולא הפיק מכך כל רווח. בהתאם להסדר הטעון, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר בעניינו של הנאשם.

הרשעתו של הנאשם בערכאה הראשונה – בית משפט השלום החליט להרשיע את הנאשם בעבירה של תיווך בעסקת סמים.

שירות המבחן הגיש בעניינו של הנאשם תסקיר מפורט הממליץ על הטלת צו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף נרחב של 300 שעות, ללא הרשעתו בדין.
בתסקיר שהוגש בענין הנאשם לבית המשפט, עמד שירות המבחן על כך שמדובר בבחור צעיר ונורמטיבי, נקי מכל סם, אשר אינו מאופיין בדפוסי התנהגות עבריינים או התמכרותיים, והסתבכותו בעבירה באה על רקע קלות דעת. בדיקות השתן אותן מסר העידו על ניקיון משרידי סם.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מודה בביצוע המעשה, הפנים את חומרתו, מצר על התנהגותו, והורתע לחלוטין מן ההליכים הפליליים שננקטו כנגדו ואין חשש להישנות עבירה דומה בעתיד.
לעניין שאלת סיום ההליך ללא הרשעה, נימק שירות המבחן את המלצתו להימנע מהרשעה באופן הבא :

“מבלי להתעלם מחומרת העבירה, לאור גילו הצעיר, העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה ויחידה ולאור התרשמותנו כי מדובר בעבירה שנעשתה מתוך קלות דעת וההליך המשפטי וכן הבנתו של הנאשם, יש בהם כדי למנוע הישנות עבירה דומה, אנו ממליצים להימנע מהרשעתו בדין. כעונש חינוכי וקונקרטי, שימנע טשטוש העבירה, נמליץ על הטלת של”צ בהיקף נרחב של 300 שעות”.

במעמד שמיעת הטעונים לעונש, עתרה התביעה המשטרתית להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, להימנע מהרשעה, ולהטיל על הנאשם ענישה חינוכית בדמות של”צ.
בתום שמיעת טיעוני הצדדים, נתן בית משפט השלום בת”א את פסק דינו. בית המשפט הנכבד (כב’ השופט יצחק יצחק) דחה את בקשתו של הנאשם להימנע מהרשעתו, הרשיעו והשית עליו עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 1,500 ש”ח.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, מקבל את ערעור ההגנה ומבטל את ההרשעה בעבירה של תיווך בעסקי סמים.

הצעיר לא השלים עם הרשעתו בדין, ובאמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (ערעור פלילי 39813-07-11).
מטעם המדינה, הופיעה בערעור הפלילי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), המייצגת את תביעות המשטרה בתיקי ערעור.
הערעור נשמע בפני בית המשפט המחוזי בהרכב של 3 שופטים: אב”ד, כב’ השופטת דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, כב’ השופט ג’ורג קרא (כיום שופט בית המשפט העליון) וכב’ השופטת מרים סוקולוב.
לאחר שנשמעו מלוא טיעוני באי כח הצדדים, המליץ בית המשפט המחוזי בפני הפרקליטות להסכים לביטול הרשעתו של הצעיר.
בעקבות הסכמת הפרקליטות, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול ההרשעה, כמו גם ביטול המאסר על תנאי והקנס שנגזרו על הצעיר. בהסכמת ההגנה, נקבע כי הסכום שהוטל מלכתחילה כקנס וכבר שולם – יועבר לקרן למלחמה בסמים.
לצד ביטול ההרשעה הפלילית, קבע בית המשפט המחוזי כי הצעיר יבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור.
ייחודו של פסק הדין בכך, שלמרות חומרת העבירה בה הודה הצעיר – תיווך בעסקי סמים מסוכנים, הפכה ערכאת הערעור את פסק דינו של בית משפט השלום וביטלה את ההרשעה בפלילים.
סיום ההליך הפלילי בביטול ההרשעה הבטיח, כי הצעיר יוכל להשתלב בעתיד במגזר הפיננסי וכי שמו לא יוכתם באות קלון של הרשעה פלילית.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום ובפסק הדין עצמו. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו פרטים מזהים אודות הצעיר.
הפרשה פורסמה בירחון הסניגור מספר 177 (דצמבר 2011) בעמ’ 28.

ערעור פלילי 39813-07-11, בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים, לפני אב”ד, הנשיאה דבורה ברלינר, כב’ השופט ג’ורג קרא, כב’ השופטת מרים סוקולוב.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | עבירות סמים | אי הרשעה

משפט פלילי | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | תיווך בעסקי סמים | תיווך בסם | תיווך בסמים | תיווך בעסקת סמים | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירת גניבה- ביטול כתב אישום: נהג מונית אשר הואשם בגניבה 5 (3)

גיא פלנטר — Sat, 07 Mar 2020 11:45:11 +0000

עבירת גניבה – ביטול כתב אישום: נהג מונית אשר הואשם בגניבה. בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר מורה בית משפט השלום תל אביב – יפו על ביטול כתב האישום.

עבירת גניבה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בתיק עבירות גניבה בכל רחבי הארץ.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו הובלנו לביטול כתב אישום שייחס לנהג מונית עבירת גניבה.

מקרה להמחשה – בית משפט השלום בת”א מורה על ביטול כתב אישום אשר ייחס לנהג מונית עבירת גניבה.

על עבירת הגניבה בה הואשם נהג המונית.

כנגד נהג מונית מאזור המרכז הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ת”א-יפו המייחס לו עבירת גניבה, בניגוד לסעיף 384 ביחד עם סעיף 383(ג)(1)(ד) לחוק העונשין.
סעיף 383 (ג)(1)(ד) לחוק העונשין קובע כדלקמן (ההדגשה שלנו):

“383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1)   נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2)   בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

(ג)   לענין גניבה –

(1)   “נטילה” – לרבות השגת החזקה –

(ד)   במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל“;

בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, מצא נהג מונית מזוודה עם חפצים שנוסעיו שכחו במוניתו. לשיטת התביעה המשטרתית, גנב נהג המונית את המזוודה על תכולתה ובהמשך התנה את החזרת הרכוש בתשלום של 1500 ש”ח.

ביטול כתב האישום בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר.

בעקבות פניה של בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, למפלג תביעות פליליות תל-אביב, הסכימה התביעה המשטרתית לחזור מכתב האישום.
לאור הודעתה של התביעה המשטרתית על חזרה מכתב אישום, הורה בית משפט השלום ת”א-יפו על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום אשר הוגש כנגד נהג המונית בו הואשם בעבירת גניבה ובהחלטת בית משפט השלום ת”א-יפו המורה על ביטול כתב האישום.

תיק פלילי בפני כב’ השופט יצחק יצחק, בית משפט השלום תל-אביב – יפו.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי עובד, גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל ועוד.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
להרחבה בנושא עבירות גניבה ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, ייעוץ ייצוג משפטי.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג במשפט פלילי | כתב אישום | ביטול כתב אישום | עבירות גניבה | ארכיון גניבה | בית משפט השלום ת”א – יפו | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב | כתב אישום

הפוסט עבירת גניבה- ביטול כתב אישום: נהג מונית אשר הואשם בגניבה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – תקיפה שגרמה לחבלה ממשית – ללא הרשעה 5 (2)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 12:24:25 +0000

תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מסתיים תיק תקיפה שגרמה לחבלה ממשית ללא הרשעה בבית משפט השלום בת”א.

תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – אי הרשעה.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו והסתיים בבית משפט בקביעת אי הרשעה.
מדובר בעורך דין אשר הודה בתקיפה הגורמת חבלה ממשית – תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה של המתלונן. למרות חומרת המקרה, הסתיים התיק הפלילי ללא הרשעה.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם – אישום חמור בתקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

כנגד עורך דין תושב תל אביב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל”ז 1977.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, על רקע סכסוך שכנים, תקף עורך הדין את שכנו, בכך שנגח בו באף. נגיחה זו, כך נטען, גרמה למתלונן לאבד את שיווי משקלו, למעוד אחורה וליפול על עמוד שהיה במקום.
על בסיס חוות דעתם של רופאים שבדקו את המתלונן בבית החולים, נטען בכתב האישום כי כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלונן שבר באחת מחוליות עמוד השדרה.
בשל גרימת שבר בעמוד השדרה של המתלונן, הואשם עורך הדין בעבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין. סעיף זה בחוק העונשין קובע כדלקמן:

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בת”א – יפו. לנוכח חומרת האישום, הודיעה התביעה המשטרתית לבית המשפט כי בכוונתה לעתור לעונש מאסר.

השפעתה של הרשעה בפלילים על העוסקים במקצוע עריכת הדין.

על התוצאות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
במקרה הנדון כאן, עסק הנאשם במקצוע עריכת הדין. להרשעת עורך דין בפלילים עלולות להיות השלכות קשות;
מטבע הדברים, עצם הרשעה בפלילים עשויה להוות בסיס לקביעה, כי עורך הדין ביצע מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין (סעיפים 53 ו-61(1) לחוק לשכת עורכי הדין), ועבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין (סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין).
כיצד יודעת לשכת עורכי הדין על הרשעתו של עורך דין בפלילים? העניין מוסדר בסעיף 77 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כדלקמן:

“77. הודעה על הרשעה בפלילים

בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע עורך דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה”.

משלמדה לשכת עורכי הדין על ההרשעה בפלילים, נפתח כנגד עורך הדין המורשע בפלילים גם הליך משמעתי, בהתאם להוראות סעיף 75 לחוק:

“75. הרשעה בפלילים

עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון”.

סעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין, מסמיך את בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין לגזור על עורך דין שהורשע בפלילים שורה של עונשים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה.
- השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים.
- הוצאה מן הלשכה.
עד להחלטה איזה עונש, אם בכלל, יש לגזור על עורך דין שהורשע בפלילים, הוסמכו בתי הדין המשמעתיים להורות על השעיה זמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו. סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין קובע:

“עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה סופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית”.

בחזרה למקרה בו עסקינן; בהתחשב בכך שמדובר בעורך דין, הרשעתו בפלילים היתה חושפת אותו להשעיה ממקצוע עריכת הדין ולקטיעת מטה לחמו.

קבלת טענה מקדמית של ההגנה, ביטול כתב האישום המקורי.

כזכור, לאחר סיום החקירה הפלילית, הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב – יפו. תחילה הובא האישום בפני כבוד השופט יצחק יצחק (תיק פלילי 23224-09-09).
כבוד השופט יצחק יצחק קיבל את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, ובניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, ביטל את כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בין השאר גם בהחלטתו של כבוד השופט יצחק יצחק לבטל את כתב האישום.

כתב האישום המתוקן והסדר הטעון שגובש עם מפלג תביעות פליליות תל אביב.

בהמשך, הגישה התביעה המשטרתית את כתב האישום מחדש, תוך תיקון המחדלים שהובילו בזמנו לביטולו. הפעם, הובא כתב האישום לדיון בפני כבוד השופטת הדסה נאור, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
על מנת לחסוך מהנאשם את כל ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים, גיבש בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, הסדר טעון עם ראש מפלג תביעות פליליות תל אביב.
הסדר הטעון עליו הוסכם כלל את הרכיבים הבאים:
- על בסיס ראיות שהציג עו”ד גיא פלנטר לתביעה המשטרתית, תוקן כתב האישום תיקון מהותי; נמחקה כליל הטענה העובדתית לפיה, נגח עורך הדין באפו של המתלונן, ובמקומה נרשם כי עורך הדין תקף את המתלונן “בכך שהדף אותו מעליו”.
- בתיקון זה שנערך בעובדות כתב האישום, אימצה התביעה המשטרתית את גרסת עורך הדין הנאשם, תוך דחיית גרסת המתלונן.
- כמו כן הוסכם כי הצדדים יימסרו לבית המשפט, במסגרת הטעונים לעונש, כי התקיפה באה בתגובה להתגרות מצד המתלונן.
- באי כוח הצדדים יבקשו מבית המשפט להימנע מהרשעתו של עורך הדין, למרות הודאתו בתקיפה שגרמה לחבלה של ממש.
- בהסכמה, יתבקש בית המשפט לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך הסתפקות בחתימת עורך הדין על התחייבות להימנע מביצוע עבירה פלילית בעתיד, ובהפקדת פיצוי כספי לטובת המתלונן בקופת בית המשפט.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו מכבד את הסדר הטעון ומסיים את התיק הפלילי ללא הרשעה.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת הדסה נאור) כיבד את הסדר הטעון ולמרות קביעתו כי עורך הדין ביצע עבירה פלילית של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, נמנע בית המשפט מהרשעתו של עורך הדין בפלילים.
בהתאם להסדר הטעון ומכוח סמכותו בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, חייב בית המשפט את עורך הדין לחתום על התחייבות בסך 2,500 ש”ח להימנע מביצוע כל עבירת אלימות במשך שנה וכן הורה, כי עורך הדין ישלם למתלונן פיצוי בסך 5,000 ש”ח.
בסופו של יום, למרות תקיפה שגרמה למתלונן שבר באחת מחוליות עמוד השדרה, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.
יצוין כי בדרך כלל, להחלטה לסיים הליך ללא הרשעה נלווית גם ענישה חינוכית בדמות חיוב הנאשם לבצע שירות לתועלת לציבור (הנקרא בקיצור – של”צ) ו/או אפיק טיפולי / שיקומי בדמות העמדתו של הנאשם במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
במקרה הנוכחי ובאופן חריג, השתכנעה התביעה המשטרתית כי ניתן לוותר על 2 האלמנטים הללו, ולפיכך, משכיבד בית המשפט את הסדר הטעון, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה, וגם ללא שירות לתועלת הציבור ו/או העמדת הנאשם בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך הפלילי באי הרשעה הבטיח, כי עורך הדין יוכל להמשיך בעיסוקו כעורך דין וכי שמו לא יוכתם באות קלון של הרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד עורך הדין ובהחלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת הדסה נאור) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כבוד השופטת הדסה נאור.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
להרחבה בנוגע לעבירות אלימות ראו בעמוד: עבירות אלימות – תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | תקיפה שגרמה לשבר | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות | ארכיון תקיפה | ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – תקיפה שגרמה לחבלה ממשית – ללא הרשעה 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר