ארכיון מעשה פזיזות ורשלנות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 4.8 (22)

גיא פלנטר — Mon, 10 Mar 2025 15:07:38 +0000

עורך דין עבירות נשק – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי וייעוץ בכל הנוגע לעבירות נשק.

עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק בכלל, ובפרט בנוגע למקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בהחזקת נשק ואובדן נשק.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות בנשק.

עבירות נשק – פתח דבר

עוד בסמוך להקמת המדינה, הוסדר כל תחום כלי היריה בחוק ספציפי, הוא חוק כלי היריה, תש”ט-1949. מטבע הדברים, תוקן חוק זה מפעם לפעם, על מנת להתאימו לצרכים השונים שהתעוררו במהלך השנים.
בשל המסוכנות הנלווית לכל הנוגע לכלי יריה, קבע המחוקק שורה ארוכה של איסורים פליליים בחוק כלי היריה, לצידם הוקם מנגנון רישוי המאפשר פעילויות שונות בכלי יריה, בכפוף לתנאים קפדניים שנקבעו על ידי המחוקק.
עמוד זה מתמקד בהוראות החוק הנוגעות לאופן החזקת הנשק על ידי אזרחים המורשים להחזיק בכלי יריה, להבדיל מנושא רישוי כלי היריה.
בכל הנוגע לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה | חידוש רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה | ערר על החלטת פקיד רישוי | הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון לנשק.

דרישות חוק כלי היריה, תש”ט-1949 ביחס לאופן החזקת נשק על ידי אזרחים המורשים להחזיק בכלי יריה

סעיף 15 לחוק כלי היריה קובע כדלקמן:

“15. אבידות

(א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.

(ב) בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רישוי”.

המחוקק לא קבע אם כן כללים מפורשים כיצד להחזיק בנשק, אלא העדיף שכל מקרה של אובדן נשק יבחן על פי נסיבותיו הפרטניות, תוך בחינת סבירות התנאים בהם הוחזק הנשק בנסיבות המקרה.
כפי שניתן לראות בסעיף 15 לחוק, קבע המחוקק הגנה טובה, השוללת כל אחריות פלילית במקרה של אובדן נשק. יחד עם זאת, נטל ההוכחה הועבר למחזיק הנשק, הנדרש להוכיח שנתקיימו 2 תנאים מצטברים:
- שהחזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין;
- שהודיע על האובדן תוך 48 שעות מהמועד שבו נודע לו שהנשק אבד, נגנב או הושמד.
הוכיח את שני אלה גם יחד, לא ישא המחזיק באחריות פלילית.
באשר לשאלת סבירות התנאים בהם הוחזק הנשק, רלוונטיות עד מאוד הנחיות אחסון כלי ירייה אשר פורסמו על ידי המשרד לביטחון הפנים.
בתמצית, קובעות הנחיות משרד הפנים כדלקמן:
- יש לפרוק את הנשק מהתחמושת לפני ההחסנה.
- יש לאחסן בנפרד את כלי הירייה, התחמושת והמחסניות כך שיקשה לחבר בניהם.
- יש להקפיד להניח את כלי הירייה במקום נעול ומחוץ להישג ידם של ילדים ומבוגרים.
- מומלץ לרכוש כספת ביתית להחסנת הנשק ולהתקין אותה במקום מסתור (הנחיה קודמת כללה גם דרישה לקבע את הכספת לקיר במקום מסתור בבית).
- אין להשאיר כלי ירייה ותחמושת במכונית בשום מקרה, זוהי עבירה פלילית.
- במקרה של היעדרות ממושכת, מומלץ להפקיד את כלי הירייה למשמורת אצל סוחר נשק מורשה.

עבירת נשק – הזנחת השמירה על כלי ירייה

ראינו אם כן, שעצם אבדן נשק שהוחזק בתנאים לא סבירים בנסיבות העניין מהווה עבירה פלילית, וכך גם אי מתן הודעה למשטרה על האובדן תוך 48 שעות.
דרגת חומרה גבוה יותר מצא המחוקק בהחזקת, השארת או הפקרת כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע מאדם אחר מלגרום בכלי היריה נזק.
בהתאמה, קובע סעיף 339 לחוק העונשין כדלקמן:

“339. הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

(א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

להרחבה בנוגע לעבירה זו ראו בעמוד: הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
כיום, כענין של מדיניות, השארת כלי ירייה במכונית ללא השגחת המחזיק תוביל להגשת כתב אישום בעבירה לפי סעיף 339 (א) לחוק העונשין.

עבירת נשק – מעשה פזיזות או רשלנות בכלי יריה

ירי באזור מגורים סעיף 340א לחוק העונשין

מטבע הדברים, חל איסור פלילי לבצע ירי באזור מגורים ללא הסבר סביר, והדבר מקבל ביטוי בסעיף 340א לחוק העונשין:

“340א. יריות באזור מגורים

היורה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, דינו – מאסר שנה”.

מעשה פזיזות ורשלנות בכלי יריה – סעיף 338 לחוק העונשין

אנו ממשיכים “לטפס” בדרגת החומרה בכל הנוגע לאופן ההחזקה והשימוש בכלי יריה. בהתאם להוראות סעיף 338(א) לחוק העונשין, עשיית מעשה לגבי נשק בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה, או אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בנשק הינה עבירה הנושאת לצידה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר.
סעיף 338 לחוק העונשין קובע:

“338. מעשי פזיזות ורשלנות

(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א)(5) בחגיגה או בטקס, דינו – מאסר ארבע שנים”.

לענין האחריות הפלילית לעבירה של מעשה פזיזות או רשלנות בנשק יש לשים לב כי אין זה מעלה או מוריד באם נגרמה חבלה בפועל, כתוצאה מהמעשה הרשלני בנשק. די בכך שהוכח כי התקיים סיכון לחיי אדם או לגרימת חבלה.

גרימת מוות ברשלנות בנשק – סעיף 304 לחוק העונשין

לתוצאות המעשה הרשלני השלכות במישור הפלילי וכך קובע סעיף 304 לחוק העונשין, שכותרתו “גרימת מוות ברשלנות” כי הגורם ברשלנותו למותו של אדם עונשו המקסימלי 3 שנות מאסר.

המתה בקלות דעת – סעיף 301ג לחוק העונשין

לבסוף, מעשה בקלות דעת שהוביל לתוצאה קטלנית, כגון משחק “רולטה רוסית” בנשק עשוי להוביל להרשעה בעבירה הנושאת לצידה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר.
סעיף 301ג לחוק העונשין קובע:

“301ג. המתה בקלות דעת

הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

“קלות דעת” מוגדרת בחוק העונשין כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

עבירות בנשק

רכישה או החזקת נשק שלא כדין

בהתאם להוראות סעיף 144(א) לחוק העונשין, מי שרוכש או מחזיק בנשק שלא כדין – דינו מאסר מקסימלי של 7 שנות מאסר.
יחד עם זאת, אם מדובר בחלק של נשק, אבזר או תחמושת – דינו המקסימלי 3 שנות מאסר.
המחוקק קבע הגנה טובה לעבירה זו למי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, תש”ט-1949, או התקנות על פיו.

נשיאה או הובלת נשק שלא כדין

נשיאת הנשק או הובלתו שלא כדין נחשבת בעיני המחוקק כעבירה חמורה יותר, ודינה עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר.
אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת – העונש המקסימלי על נשיאתם או הובלתם – 3 שנות מאסר.
גם בהקשר לנשיאה או הובלה של נשק – מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה – יש לו הגנה טובה מפני אחריות לעבירה.

ייצור נשק שלא כדין, ייבוא או ייצוא נשק שלא כדין או סחר בנשק שלא כדין

רף ענישה חמור במיוחד נקבע לכל חוליה בשרשרת הפצת הנשק הלא חוקי;
סעיף 144(ב2) לחוק העונשין קובע:

“המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים”.

לתשומת לב שלצורך הרשעה בעבירה של סחר בנשק, אין צורך להוכיח ששולמה תמורה כלשהיא עבור הנשק. די בכך שמסירת החזקה בנשק נעשתה שלא כדין.
גם מכירה או מסירה של נשק לאדם שלא רשאי על פי דין להחזיק בנשק, דינה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר וזאת על אף אם מדובר בסוחר נשק מורשה (סעיף 144(ב3) לחוק העונשין).
יחד עם זאת, סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים בלבד (סעיף 144(ב3) לחוק העונשין).

עונשי מינימום שנקבעו ביחס לעבירות בנשק

בשל ריבוי המקרים בהם נעשה שימוש בנשק לא חוקי בארועים פליליים וחבלניים, קבע המחוקק עונשי מינימום ביחס לחלק מהעבירות בנשק.
בהתאם לתיקון בחוק העונשין, מי שהורשע בעבירות נשק שיפורטו להלן, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי:
רכישה או החזקת נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו (סעיף 144(א) רישה לחוק העונשין).
נשיאה או הובלת נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו (סעיף 144(ב) רישה לחוק העונשין).
ייצור, ייבוא או ייצוא נשק או סחר בו או עשיית כל עסקה אחרת בו שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו (סעיף 144(ב2) לחוק העונשין).
מסירה או מכירה של נשק לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו (סעיף 144(ב3) רישה לחוק העונשין).

עבירות נשק – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בשל המסוכנות הרבה הכרוכה בהחזקה ובשימוש בכלי יריה – קיימת מדיניות של “אפס סבלנות” לעבירות נשק.
בכל הנוגע לאופן ההחזקה ו/או השימוש בנשק, לכל תקלה, תאונה או סטיה מהוראות החוק עשויות להיות השלכות דרמטיות במישור הפלילי.
מכאן החשיבות הרבה להתייעץ עם עורך דין פלילי, הבקיא בתחום כלי היריה, בטרם מסירת כל גירסה. עמידה על הזכות להיוועץ עם עורך דין, בטרם מסירת גירסה, איננה יכולה לשמש לחובתו של החשוד. מנגד- עצם שלילת זכותו של חשוד להיוועץ עם עורך דין עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם או החפות.
להשלמת התמונה נציין כי במקרים של אובדן הנשק או גניבתו, לא יטפל המשרד לביטחון פנים בבקשה חדשה לקבלת רישיון לכלי ירייה חדש אלא לאחר שהמבקש הוכיח, כי תיק המשטרה שנפתח בענין נסגר בעילה של חוסר אשמה.
מכאן, שיש צורך להיוועץ עם עורך דין פלילי כיצד להוביל לסגירת תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה, ואם תיק החקירה נסגר בעילה אחרת, להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום האם ניתן לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה.

עורך דין עבירות נשק – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק בכלל, ובפרט בנוגע לעבירה של הזנחת השמירה על כלי יריה.
למידע נוסף אודות עבירות נשק ומקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמודים הבאים:
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו הנוגעים לעבירות נשק.

עו”ד פלילי

עורך דין עבירות נשק | הזנחת השמירה על כלי יריה | ירי באזור מגורים | מעשה פזיזות או רשלנות בנשק | גרימת מוות ברשלנות בנשק | המתה בקלות דעת | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי | רכישה או החזקת נשק שלא כדין | נשיאה או הובלת נשק שלא כדין | ייצור נשק שלא כדין, ייבוא או ייצוא נשק שלא כדין או סחר בנשק שלא כדין

הפוסט עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 4.8 (22) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78)

גיא פלנטר — Thu, 13 Feb 2025 10:19:08 +0000

רשלנות בהחזקת נשק – אובדן נשק במצב שכרות. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. מאבטח שאיבד את אקדחו כאשר היה בגילופין.

רשלנות בהחזקת נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לשחד לעבירות רשלנות בהחזקת נשק.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו – שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרת לבקשת עורך דין פלילי פלילי גיא פלנטר וסוגרת תיק פלילי של רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה וזאת למרות הודאתו של מאבטח כי בזמן שהיה מצוי תחת השפעת אלכוהול, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.

תמצית מקרה רשלנות בהחזקת נשק – מאבטח שבזמן שכרות הפקיר אקדח ברחוב

הלקוח במקרה זה הינו צעיר אשר הועסק על ידי חברת שמירה מוכרת כמאבטח חמוש במוסד חינוכי במרכז הארץ.
על פי הראיות שנאספו כנגדו, לרבות הודאתו בחקירתו במשטרה, בזמן שהיה שיכור, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.
בשל חומרת רשלנותו, עמדה משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בשלב זה פנה הצעיר למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיפעל לסגירת התיק הפלילי.

על העבירה בה נחשד המאבטח – הזנחת שמירה על כלי יריה – עבירה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין

העבירה בה נחשד המאבטח הוגדרה באופן הבא בחוק העונשין:

סעיף 339(א) הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.2.8 שכותרתה “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה” עומדת באופן הבא על השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין:

כידוע, כלי ירייה הינו אמצעי שבכוחו להביא לפגיעה קשה באדם ואף להמיתו, בין בזדון ובין בשוגג. הפקרתו עלולה לגרור את הגעתו לידי גורמים בלתי מורשים, ובכלל זאת: ילדים, גורמים עבריינים ואף פעילי טרור.

בשל כך, החזקת כלי ירייה מותנית בקבלת רישיון ומחייבת את המחזיק בקיום נהלים ונקיטת אמצעי זהירות קפדניים בהתאם להנחיות המשרד לביטחון פנים.

במונח “הזנחת כלי ירייה”, לצורך הנחיה זו, הכוונה למקרה בו המחזיק בנשק כדין, לא קיים את החובות המוטלות עליו לעניין אופן ההחזקה והשמירה עליו, ויצר בכך סיכון לנטילת כלי הנשק או שימוש בו על ידי אדם שלא הורשה לכך.

מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין הזנחת כלי ירייה תשקלל בין את השיקולים הבאים: מידת הרשלנות של המפקיר, נסיבות ההפקרה, הסיכון שהיה גלום בה, תוצאתה, יחסו והתנהלותו של המפקיר ביחס להפקרה ועוד…”.

“בשל הסיכון הגלום בהזנחה של כלי ירייה, בהתקיימותה של תשתית ראייתית מספקת ובהעדר נסיבות מקלות, קיים אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית / העמדה לדין של המפקיר. עם זאת, לעיתים, ניתן יהיה להסתפק בהליך חלופי, הכל בכפוף לתנאים ולשיקולים שיפורטו…”.

סגירת תיק רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

בפגישה שנערכה בין עו”ד פלילי גיא פלנטר לנציגיה של שלוחת הסדר מותנה מרכז, נאותה משטרת ישראל לתקן את כתב האישום באופן שיירשם כי:

“באותן נסיבות היה בתוך מכלול כלי הירייה תותב מסוג “מק פורק” שאינו מאפשר הוצאת ירי מכלי הירייה”.

תיקון משמעותי זה, הנוגע ישירות לדרגת הסיכון שיצר המאבטח, ביחד עם טענות רבות נוספות הובילו בסופו של דבר את שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר, להימנע מהגשת כתב אישום כנגד המאבטח ולסיום הפרשה בסגירת התיק הפלילי על דרך של הסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה, התחייב המאבטח להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 12 חודשים וכן – לשלם לאוצר המדינה סך של 3500 ש”ח ב- 12 תשלומים. עם עמידתו של המאבטח בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירה בהסדר”.
כך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר עבור המאבטח; מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי וללא הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, כתב האישום המקורי וכתב האישום המתוקן (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

לקריאה נוספת

אודות העבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה ועל טיפול משרדנו במקרים דומים ראו: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם טיפלנו בהפקרת נשק והזנחת שמירה על כלי ירייה ובאובדן נשק.
לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.

רשלנות בהחזקת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעניין רשלנות בהחזקת נשק.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | הזנחת שמירה על כלי יריה | ארכיון אובדן נשק | ארכיון הפקרת נשק | סגירת תיק פלילי | רשלנות בהחזקת נשק | הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח | אובדן נשק, איבוד נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 12:22:47 +0000

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הסבר תמציתי של עו”ד פלילי אודות מושגי יסוד במשפט הפלילי, תוך הפניה להסברים יותר מפורטים. נקודת התחלה טובה להבנת עולם המושגים במשפט הפלילי.

אחריות קפידה

בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא נדרשת רשות התביעה להוכיח את היסוד הנפשי. די שהוכיחה כי הנאשם ביצע את המעשה (היסוד הפיזי של העבירה) והנטל עובר לנאשם להוכיח במהלך משפט פלילי שעשה כל שניתן למנוע את העבירה. לא הוכיח – יורשע.

יחד עם זאת, אחריות קפידה קיימת רק כשהמחוקק קבע זאת במפורש בחוק. יתרה מכך, בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא ניתן לגזור במשפט הפלילי עונש של מאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

אי הרשעה בסיום משפט פלילי

משפט פלילי יכול להסתיים ללא הרשעה פלילית. במקרים חריגים, מוסמך בית משפט לפסוק, כי למרות שאדם אשם בעבירה פלילית, עדיין לא תירשם לחובתו הרשעה פלילית במירשם הפלילי. סיום הליך פלילי ללא הרשעה מתבצע על בסיס תסקיר של שירות מבחן המתקבל אודות הנאשם, ותמיד מלווה בצו פיקוח של שירות המבחן ו/או צו לביצוע שירות לתועלת הציבור.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

אי שפיות הדעת

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית במשפט הפלילי. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.

אימרת חוץ של נאשם

כל התבטאות של נאשם מחוץ לכתלי בית המשפט אשר הונצחה בדרך כשלהיא, לרבות בוידיאו, באודיאו, במזכר שרשם לעצמו חוקר ובהודעה שנגבתה מהנאשם בחקירתו, אותה התבקש לאשר בחתימת ידו.

איסור פרסום

ראה – צו איסור פרסום.

אליבי

טענת “במקום אחר הייתי” בזמן בו בוצעה העבירה. קבלת הטענה משמעותה, שלנאשם או לחשוד לא היתה הזדמנות לבצע את העבירה ולפיכך אין להעמידו לדין ובמידה והועמד לדין, יש לזכות אותו.

טענת אליבי יש להעלות בהזדמנות הראשונה הן בחקירה הפלילית והן במשפט פלילי.

בדיקת פוליגרף

ראה – פוליגרף, וכן ראה: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ביטול הרשעה פלילית במהלך משפט פלילי

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבטל את ההרשעה.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

ביטול כתב אישום שהוגש במשפט פלילי

חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום עשויה להוביל לביטולו וכך גם קבלת טענות הגנה מסוימות. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום או מחיקתו ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

בקשות שונות במהלך משפט פלילי

זו הכותרת של בקשות המוגשות על ידי הצדדים לבית המשפט במהלך משפט פלילי.

בקשת חנינה

ראה-חנינה. לפרטים נוספים ראה בעמודים: חנינה מהנשיא, מחיקת רישום פלילי.

בקשת עיון חוזר

ראה – עיון חוזר.

גזר דין

ההחלטה שיפוטית שבמסגרתה מטיל בית המשפט עונש על נאשם. הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק דין.

דבר מה נוסף

תוספת ראייתית, שבמקרים מסוימים בלעדי תוספת ראייתית זו, לא ניתן להרשיע. כך למשל, לא ניתן להרשיע רק על בסיס הודיה שמסר הנאשם בחקירתו, ונדרשת תוספת ראייתית של “דבר מה נוסף” לצורך ההרשעה.

עוצמת ה”דבר מה” הנדרש לצורך הרשעה משתנה בהתאם לעוצמת הראיות שה”דבר מה” בא לחזק; ככל שהראיות המפלילות חזקות יותר, כך גם נדרש “דבר מה” פחות מפליל, לצורך הרשעה.

הגנה עצמית

הגנה עצמית הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;

ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

הגנות הנטענות במהלך משפט פלילי

ראה – סייגים לאחריות פלילית

הגשת תלונה למשטרה

ראה – תלונה. לפרטים נוספים ראה בעמוד הבא: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי.

הכרעת דין

החלטה שיפוטית במסגרתה קובע בית המשפט האם הנאשם אשם או זכאי, ואם אשם – במה בדיוק הוא אשם (כיוון שלעיתים כתב האישום ייחס לנאשם מספר אישומים ומספר עבירות, על בית המשפט לקבוע במה בדיוק מצא את הנאשם אשם). הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין.

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.

סגירת התיק בהסדר מותנה חוסכת לחשוד את כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי. לפרטים נוספים ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

העדר שליטה

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

סייג זה לא יחול, אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב.

זוטי דברים

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

חטא

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על 12,900 ש”ח.

חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. ראו בהקשר זה: חנינה מהנשיא.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 הסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם וכן לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 לחוק שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה. ראו בהקשר זה: מחיקת רישום פלילי וכן: מחיקת רישום פלילי לחיילים.

טעות במצב דברים

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין:
(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה.

טעות במצב משפטי

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם להוראות חוק העונשין: לענין האחריות הפלילית אין זה משנה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

יסוד נפשי בעבירה הפלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסוד פיזי בעבירה פלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסודות עבירה פלילית

לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי (בלטינית: Actus Reas) ויסוד נפשי (בלטינית: (Mens Rea).
על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. היסוד הנפשי הינו הלך הנפש המלווה את הנאשם בשעת התנהגותו. בישראל, כל העבירות הפליליות דורשות הוכחת מחשבה פלילית (אלא אם נקבע בהגדרת העבירה, כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה, או כאשר מדובר בעבירות של אחריות קפידה).

היסוד הפיזי הינו המעשה או המחדל העובדתי, שביסוד העבירה. לשם המחשה: הדין בישראל קובע 3 עבירות שונות הנוגעות לסיטואציה של קטילת חיי אדם: רצח (עבירה שעונשה מאסר עולם), הריגה (עבירה שדינה המכסימלי 20 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (עבירה שדינה המכסימלי 3 שנות מאסר). בשלושת העבירות היסוד העובדתי זהה: גרימת מותו של אדם.

השוני בין שלושת העבירות הוא ביסוד הנפשי בלבד; בעוד שבעבירת רצח נדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה תחילה (פעולה מכוונת להמית, לאחר החלטה להמית, הכנה, ובהיעדר קינטור), הרי שבעבירה של הריגה נדרש להוכיח יסוד נפשי של פזיזות (מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית ועמה אדישות או קלות דעת לאפשרות התקיימותה של התוצאה) ואילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות (קרי – בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה לצפות את האפשרות לגרימת תוצאה קטלנית).

כורח

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

כפירה

כפירה בטענה פירושה הכחשת הטענה. ככלל, כפירה גורפת איננה מומלצת שכן היא מבזבזת לריק זמן שיפוטי ופותחת חזית מחלוקת רחבה מאוד, שקל להבקיעה.

כתב אישום

כתב הטענות של הרשות התובעת, המוגש לבית המשפט בתחילת ההליך הפלילי. ראו כתב אישום וכן התמודדות עם כתב אישום.

ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מב”ד

ראה תחת המושג: תיק מב”ד.

מבחן ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מחדל פלילי

“מחדל” = הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

מחשבה פלילית

מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) פזיזות (ראה על מושג זה בנפרד).
לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

לענין המחשבה הפלילית, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

מחשבה פלילית יכולה להיות “מועתקת” לאוביקט אחר שכן על פי דין, אין זה משנה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. כך למשל, כאשר הוכח כי אדם התכוון לרצוח את פלוני, אולם בפועל רצח בטעות את אלמוני – עדיין יורשע אותו אדם ברצח, למרות שלא התכוון לרצוח את אלמוני.

עבירה פלילית

התנהגות (במעשה או במחדל) המהווה הפרה של נורמה מסוימת. בישראל, אין עבירה פלילית ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו על ידי המחוקק בחוק. המחוקק הגדיר איזה התנהגות נופלת בתחום הפלילי, ואף איזה עונשים ניתן להשית בגין התנהגות כזו או אחרת.

עבירות פליליות מסווגות על 3 דרגות חומרה: חטא, עוון, פשע (ראה על מושגים אלו בנפרד). לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי ויסוד נפשי; על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. (ראה על מושגים אלו בנפרד).

עוון

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על 12,900 ש”ח.

פוליגרף

נקרא גם “מכונת אמת”. תוצאות בדיקת פוליגרף לא קבילות במשפט פלילי וכך גם עצם הנכונות, או הסירוב לבצע את הבדיקה. מאידך, במסגרת חקירה פלילית, הסכמה לבצע בדיקת פוליגרף ובוודאי תוצאות בדיקה המעידות על אמירת אמת – מהווים אינדיקציה חקירתית טובה וחיזוק לגרסה.

בשל השלכות הבדיקה, בטרם מתן הסכמה לביצוע הבדיקה, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף ראה בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

פזיזות

אחת החלופות למחשבה פלילית, הנדרשת להוכחת התגבשות עבירה פלילית. פזיזות מוגדרת אחת משתיים:
(א) אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה האסורה;
(ב) קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה האסורה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה האסורה.

פסק דין במשפט פלילי

הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין. במידה ובית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, עליו להודיע על כך מייד בפתח מתן הכרעת הדין (שהופכת לפסק דין).

פשע

עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

צורך

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

צידוק

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

קטינות

קטינות הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים.

רישום פלילי

ראו: מחיקת רישום פלילי.

שכרות

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן(ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

תיק מב”ד

מב”ד = ממתין לבירור דין. מדובר בתיק חקירה תלוי ועומד, שטרם הוכרע גורלו; יתכן וייסגר באחת העילות הקבועות בחוק ויתכן שיוגש בגינו כתב אישום. המושג כולל גם תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום אולם טרם הסתיים הדיון בעניינם בבית המשפט.

תיקי מב”ד מקבלים ביטוי ברישומים הפנימיים של המשטרה. הם אינם בגדר “עבר פלילי”, שכן טרם נקבעה לגביהם אחריות פלילית.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקי חקירה פתוחים ראו בעמודים:

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.

שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי או לביטולו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ראו בעמודים:

מחיקת רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי.

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה. (תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה).

תעודת יושר

כינוי עממי לאישור שניתן לאזרח ממשטרת ישראל בדבר היעדר רישום פלילי ו/או תיקים תלויים ועומדים. מהתדפיס המשטרתי שנקרא תעודת היושר ניתן ללמוד על היעדר עבר פלילי והיעדר תיקים פתוחים במשטרה כנגד אותו אזרח (הנקראים גם מב”ד).

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי ראה בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי.

משפט פלילי – קישורים חיצוניים.

עורך דין פלילי – ייצוג משפטי בהליכי משפט פלילי

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הפוסט משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (84)

גיא פלנטר — Sun, 05 Mar 2023 12:38:55 +0000

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות רשלנות פלילית – תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות רשלנות פלילית, בדגש על עבירות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה.

תאונת עבודה קטלנית – עבירות רשלנות פלילית – אכיפה פלילית

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית במספר ההרוגים בתאונות עבודה, ובפרט בענף הבניה. על פי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותיים החברתיים רוב תאונות העבודה הקטלניות (63%) התרחשו באתרי בנייה.
המציאות מלמדת כי הסיבות העיקריות לתאונות העבודה הקטלניות הן:
- נפילה מגובה (נפילה מפיגום או נפילה מסולם);
- נפילה לפיר;
- פגיעה מנפילת חפץ או נפילת חומרי בניין שונים;
- התמוטטות או קריסת קירות, קורות, תקרות או גגות;
- כשלים בביצוע עבודה בגובה (לרבות היעדר מעקות ואזני בטיחות ומחסור בציוד בטיחות מתאים);
- מעורבות של כלי הרמה (עגורן צריח או משאבת בטון);
- התחשמלות;
- כשלים הנדסיים בתכנון וביצוע הבניה.
בכל הנוגע לתאונות קטלניות באתרי בניה, ברוב המקרים מדובר בקורבנות שהם פועלי בניין באתר.
להרחבה בנושא ניתן לקרוא ב”דוח תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית, תמונת מצב 2012 – 2016“;
ריבוי המקרים של תאונות עבודה קטלניות הוביל את רשויות האכיפה להגביר את פעולות האכיפה והמניעה בקרב חברות הבניה והמעסיקים, על מנת להביא להפנמה של חוקי הבטיחות וההוראות המקצועיות להגנה על עובדים ופועלים באתרי בנייה.
ככלל, בעקבות אירוע במקום עבודה שהסתיים במוות של אדם תגיע משטרת ישראל למקום ותחל מיידית בחקירת המקרה, לרבות גביית עדויות מעדים וממעורבים כבר בזירה.
במקביל, יועבר דיווח על האירוע למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ותבוצע חקירה של האירוע גם על ידי מפקחי העבודה / הבטיחות, שיעבירו למשטרה את חוות דעתם המקצועית באשר לגורמים שהובילו לתאונה.
כמו כן, בהתאם לסעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה)(תיקון מס’ 10) תשע”ו – 2016, במקרה בו התרחש אירוע באתר בניה שגרם למוות של אדם – יוטל מידית צו הפסקת עבודה באתר, לתקופה של 48 שעות ממועד התאונה.
בד בבד, מכיוון הפרקליטות ובתי המשפט, ניכרת מגמה של החמרה בענישה כלפי מי שנמצאים כאחראים לגרימת תאונות העבודה הקטלניות, במטרה ליצור הרתעה ביחס לבעלי תפקידים המחויבים על שמירת הבטיחות בעבודה ובאתרי הבניה בפרט.
ניתן לראות, כי ביותר ויותר מקרים בהם הורשעו נאשמים בגרימת מוות ברשלנות בתאונות עבודה, מוטלים עונשי מאסר בפועל, לצד קנסות כספיים משמעותיים ופיצוי.
מידע נוסף על בטיחות בעבודה ניתן למצוא באתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעמוד בטיחות ובריאות תעסוקתית.

אחריות פלילית במקרה של תאונת עבודה בה נגרמו מוות או חבלה לאדם

חוק העונשין, התשל”ז – 1977, קובע בסעיף 341 את עבירת ה”חבלה ברשלנות“, כדלקמן:

“העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה”.

סעיף 304 לחוק העונשין, קובע את עבירת גרימת מוות ברשלנות:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

רשלנות לעניין זה, עיקרה בנטילת סיכון בלתי סביר בנסיבות העניין להתרחשות תוצאה של חבלה לאדם או מוות, או לגרימת סכנה לקרות תוצאה שכזו.
ככלל, בכל הנוגע לתאונות עבודה שהסתיימו בתוצאה קטלנית או בחבלה לאדם, תתבטא הרשלנות הפלילית, בראש ובראשונה, בהפרה או אי מילוי של חוקי הבטיחות השונים והוראות הבטיחות בעבודה.
חקיקת הבטיחות מעוגנת בשורה ארוכה של חוקים, תקנות, הוראות ונהלים, הן כללים והן ספציפיים לסוג מסוים של עבודה ועיסוק.
בראש חקיקת הבטיחות ניצבת פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש”ל–1970 והתקנות שהותקנו מכוחה, ובכללן:
בנוסף לחקיקה האמורה, בכל הנוגע לבטיחות בענף הבניה, קיימות גם הוראות מפע”ר (מפקח עבודה ראשי) ונהלים, המחייבים עובדים ומעסיקים בתחום זה.
מכאן שברוב המקרים בהם מוגש כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, באירוע של תאונת עבודה, ייכללו בכתב האישום גם הוראות חוק ספציפית, שנטען כי הפרתן או אי מילויין עלתה כדי רשלנות פלילית שגרמה לתאונה.
מהזווית המשפטית, הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, מחייבת הוכחת מספר אלמנטים, ובכללם – קיומה של רשלנות וכן קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין ההתרשלות לקרות התוצאה. כל זאת, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי – מעבר לספק סביר.
לא פעם, מתעוררות בתיקים אלו שאלות ראייתיות ומשפטיות הנוגעות להוכחת רכיב הקשר הסיבתי, שבלעדיו כאמור לא ניתן להרשיע בעבירות אלו.
בחלק מן הפעמים, מתעוררת גם סוגיה של רשלנות תורמת מצד הקורבן או הנפגע ומידת הרלוונטיות שלה בנסיבות העניין לשאלת האחריות הפלילית של החשוד / הנאשם, או למצער לעונש.
בהקשר זה חשוב להדגיש כי ככלל, רשלנות תורמת אין בה לאיין את אחריותו הפלילית של מי שהפר חובת זהירות המוטלת עליו והתרשלותו הובילה לתוצאה של חבלה או מוות.

על מי תחול אחריות פלילית לגרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות במקרה של תאונת עבודה

חקיקת הבטיחות בעבודה, בכל הנוגע לעבודות בנייה, מתייחסת למספר בעלי תפקידים ובכללם:
- מבצע הבניה (קבלן ביצוע – קבלן ראשי או קבלן משנה, מנהל פרויקט);
- מזמין (בעל הכנס, יזם;
- מנהל עבודה מוסמך.
הדין מטיל חובה על מבצע הבניה למנות מנהל עבודה מוסמך, שיהיה אחראי לוודא קיום כל הוראות הבטיחות הנוגעות לבניה וליצור סביבת עבודה בטוחה. בהיעדר מנהל עבודה מוסמך – מוטלת האחריות הכוללת לבטיחות על כתפי הקבלן המבצע.
מבצע בניה שהפר את חובתו למנות מנהל עבודה מוסמך, ובמהלך הבניה אירעה תאונה שקיפחה חייו של אדם – קרוב לוודאי יימצא עצמו נחקר כחשוד ואף נאשם בכתב אישום, בגרימת מוות ברשלנות.
מדו”ח תאונות עבודה בישראל שפורסם ע”י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה עולה כי בשליש מן התאונות הקטלניות באתרי בניה בשנת 2016 כלל לא נכח או לא מונה באתר מנהל עבודה כנדרש.
חשוב לציין, כי אף אם מונה כנדרש בחוק מנהל עבודה מוסמך והחובה למילוי כללי והוראות הבטיחות תחול בראש ובראשונה עליו, עדיין, אין בכך בהכרח לפטור את בעלי התפקידים הנוספים מאחריות פלילית במקרה בו אירעה במהלך הבנייה תאונה שגרמה למות אדם או לחבלה.
בפועל, במקרים רבים בהם מוגש כתב אישום באשמת גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה יהיו נאשמים בו הן מנהל העבודה (אם מונה) והן קבלני הביצוע, ולעתים – גם מנהל הפרויקט. כמובן, כל מקרה על פי נסיבותיו.
בתאונות עבודה שאינן בענף הבנייה, ככלל, תחול האחריות הפלילית על הגורמים האמונים על שמירת הבטיחות במקום העבודה הספציפי, על האחראים למקום ועל הפיקוח לקיום הוראות הבטיחות, כמו גם על מנהלים ונושאי משרה רלוונטיים.

“פלס” (פועלים ללא סיכון) – הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בלהב 433

במגמה להגביר את האכיפה והמניעה בתחום תאונות העבודה, הקימה משטרת ישראל בסוף 2018 יחידת חקירות חדשה בשם “פלס – פועלים ללא סיכון” – שתפעל כמפלג חקירות תאונות עבודה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל”כ) בלהב 433.
על פי פרסומי המשטרה, תעסוק היחידה לחקירת תאונות עבודה בעניינים הבאים:
- גיבוש ראייה כוללת לטיפול בתופעת תאונות העבודה.
- חקירת אירועי תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים.
- חשיפת עבירות פליליות נוספות המשיקות לתחום תאונות עבודה.
- אכיפת דיני עבודה על קבלנים.
במעמד הקמת היחידה לחקירת תאונות עבודה, הסביר מ״מ מפכ״ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, כי היחידה תפעל נגד אתרי בנייה בהם קיימים ליקויי בטיחות חמורים, לצד גורמי אכיפה נוספים כגון מפקחי משרד העבודה והרווחה ובליווי הפרקליטות. לדבריו, תפעל היחידה גם מול גורמים נוספים הנותנים שירותים לאתרי הבנייה ומשפיעים על תחום הבטיחות.
בהמשך, הבהירה משטרת ישראל כי היחידה תתמקד בעניינים הבאים:
- אירועי תאונת עבודה בעלי מאפיינים ייחודיים, כמו תאונות מורכבות המערבות קריסת תשתיות.
- תאונות עבודה שחקירתן מצריכה ידע ומשאבים רבים.
- חקירת עוברי חוק מענף הבנייה, ובהם חברות בנייה וקבלנים המפעילים אתרים בניגוד לדרישות החוק.
- איתור קבוצות העוסקות בעבירות שמשפיעות על תחום הבטיחות בענף הבנייה.

חשיבות ליווי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי במקרים של חשד לרשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה

תיקים פליליים של גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה הינם מטבעם תיקים מורכבים יותר, לעתים אף סבוכים ממש, וכרוכים לא אחת בהתמודדות לא רק עם סוגיות משפטיות אלא גם עם שאלות וסוגיות הנדסיות, תכנוניות ועם חוות דעת מקצועיות של מומחים.
הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות חושפת את המורשע, ברוב המקרים, לסיכון לעונש מאסר בפועל ולענישה כלכלית מכבידה בדמות קנס ופיצוי. זאת כמובן לצד הכתמת שמו הטוב של המורשע (שבתיקים מסוג זה לרוב נעדר כל עבר פלילי) ב”חותם” של פליליות.
אך לא זו בלבד; נאשם שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, או בעבירות על פקודת הבטיחות בעבודה, והוטל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר ומעלה או קנס בסך 7,200 ₪ ומעלה, והוא קבלן רשום – נמצא בסיכון לאבד את רישיון הקבלן או להתליית רישיונו. זאת, בהתאם לסעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ”ט – 1969 וסעיף 1 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), תשמ”ט – 1988.
בדומה, גם נאשם שהורשע ברשלנות פלילית והוא מהנדס או אדריכל רשום, נמצא בסיכון לביטול או התליית רישיונו.
מכאן שקיימת חשיבות רבה לליווי משפטי של עורך דין פלילי כבר מן השלבים הראשונים של החקירה, על אחת כמה וכמה אם מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום, או אם הוגש כתב אישום.
עוד חשוב לזכור כי עבירות של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות הן עבירות מסוג עוון, על כן לא קמה לחשוד בהן זכות מוקנית לשימוע.
עם זאת, כאשר חשוד בעבירות אלו מיוצג ע”י עורך דין, יכול הסנגור לפנות באופן יזום לפרקליטות בבקשה לקיים שימוע לפנים משורת הדין, במטרה לנסות ולשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום, ככל שניתן בנסיבות העניין.
כאמור, תיקי גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות שונים באופים מתיקים פליליים “רגילים” ולפיכך יש לבדוק האם לעורך הדין שבכוונתכם לשכור את שרותיו נסיון לא רק במשפט פלילי אלא גם בייצוג משפטי בתיקי רשלנות פלילית.
ראו מקרה להמחשה בו טיפלנו: חבלה ברשלנות – סגירת תיק בחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – עבירות רשלנות פלילית – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בכל הנוגע לחשד לפלילים בעקבות תאונת עבודה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי בבית המשפט בתיקי גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ובכתבי אישום הנוגעים לבטיחות בעבודה ולרשלנות פלילית.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות פלילית

ראו לקראת סוף עמוד זה דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

עורך דין פלילי

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | בטיחות בעבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות | עו”ד פלילי | עורך דין פלילי | כתב אישום | רשלנות בהחזקת נשק

הפוסט עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (84) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נשק בצבא 5 (68)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:34:48 +0000

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

משרד עורכי דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע וואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות נשק במסגרת השירות הצבאי.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק בצבא, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.

עבירות נשק בצבא – כללי

בתמצית, עבירות נשק בצבא כוללות:
הגדרתו של נשק לפי חוק השיפוט הצבאי רחבה מאד, וכוללת “חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש”.
למעשה – כלי נשק, על הגדרתו הנרחבת, הינו מרכיב אינהרנטי ומחויב המציאות במערכת צבאית. הנגישות לנשק גבוהה, בין אם לחיילים טירונים אשר אך מתחילים את דרכם במערכת הצבאית; בין אם לחיילים וקצינים ותיקים ומנוסים אשר בקיאים על פי רוב בשימוש בנשק; ובין אם לקצינים וחיילים אשר אמונים מכוח תפקידם על אבטחתם של כלי הנשק.
משכך, במסגרת ניסיונה של המערכת הצבאית למגר את תופעת העברייניות בכל הנוגע לכי נשק, קובע חוק השיפוט הצבאי מספר עבירות הקשורות בכלי נשק, בעלות מדרג חומרה שונה.
מעבר לכך, חוק העונשין, החל אף הוא על חיילים, קובע בסעיף 144 את האיסור על עבירות נשק, אשר כוללות איסור על שימוש לא חוקי, סחר, יבוא, יצוא, הפצה או כל עסקה אחרת בנשק.
מדיניות הענישה בעבירות נשק הינה מחמירה, ועל פי רוב כוללת רכיב של מאסר לריצוי בפועל. בעבירות שעניינן סחר בנשק, הרי שעל פי רוב מוטלים על חיילים המורשעים בהן עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות.

הוצאת נשק מרשות הצבא ועבירות של גניבת נשק בצבא, ייבוא, ייצוא, תיווך או סחר בנשק

סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי מסווג את העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא עבירת פשע חמור, וקובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
בהתאם, סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, הקובע את האיסור על ייבוא, ייצוא, תיווך, סחר או כל עיסקה אחרת בנשק – קובע אף הוא לעבירות אלו עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
בשל פוטנציאל הסיכון העצום הטמון בנשק, לרבות אובדן בנפש או פגיעות חמורות בגוף והגעתו לידיים בלתי מורשות (בין אם עברייניות ובין טרוריסטיות), מדיניות הענישה בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא מחמירה מאד, מבקשת לשים את האינטרס הציבורי במרכז – וכוללת על פי רוב רכיבי ענישה של מאסר לריצוי בפועל ולתקופות ממושכות.
לשם המחשה, בערעור 10/16 רס”ל איתי יהודה נ’ התצ”ר, מקרה בו הורשע חייל בהוצאת נשק מרשות הצבא ובעבירות נשק נוספות לפי חוק העונשין, ונדון ל-14 וחצי שנות מאסר, דחה בית הדין הצבאי לערעורים את ערעור ההגנה על העונש וקבע:

“בתי הדין הצבאיים נוקטים קו עונשי מחמיר ביחס לעבירות בנשק. קו זה מגלם את הסיכון לשלום הציבור ולביטחונו, הטמון בעבירות האמורות, ואת מגמת ההחמרה בענישה, שמצאה ביטויה בפסיקת בית המשפט העליון, על רקע שיקולי ההלימה וההרתעה, העומדים בבסיסה” (ע/31/12 רב”ט עמאר נ’ התובע הצבאי הראשי (2013)).

ברוח זו הוטעם, כי:

“סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת” (ע”פ 1768/14 גנאיים נ’ מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.7.2014), וראו גם: ע/9,11/09 התובע הצבאי הראשי נ’ טור’ אברמוב (2009)).

הפסיקה המחמירה מבטאת אף את ההיבטים הערכיים המחמירים והייחודיים למערכת הצבאית, שעיקריה הם הפגיעה הקשה בצה”ל, בכוננותו ובמוכנותו, בתדמיתו בעיני הציבור ובערכי היסוד של אמינות ומשמעת, אשר ראוי כי יוטמעו במסגרתו (ראו: ע/48,49/15 התובע הצבאי הראשי נ’ סמל לנדאו (2015))”.

לפרטים נוספים על עבירה זו ראו בעמוד: הוצאת נשק מרשות הצבא, גניבת נשק מהצבא.

שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האיסור על שימוש בלתי חוקי בנשק בזו הלשון:

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.”

מטבע הדברים, פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש בנשק בחוסר זהירות ושלא על פי ההוראות המחייבות הינו עצום. בהתאמה, מתייחסת המערכת הצבאית בחומרה לביצוע לעבירות שימוש בלתי חוקי בנשק.
בהקשר זה נפסק למשל בע”מ 58/16 רב”ט פ’ ס’ ק’ נ’ התצ”ר:

“הטיפול הזהיר וההקפדה על הוראות הבטיחות בשימוש הנשק הינם מנשמת אפו של הצבא, שפעילותו, כל כולה, נסמכת על שימוש בכלי נשק, באימון או בלוחמה. שמירת חיי אדם מחייבת כי כללי הבטיחות בנשק יילמדו ויוטמעו היטב בקרב שורות הצבא.”

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי כולל מגוון רחב של פעולות אסורות בנשק:
- החלופה הראשונה עניינה במקרים קלים יותר, כאשר הפסול נוגע לטיפול או שימוש לקוי בנשק – מבלי להפעילו;
- החלופה השנייה בסעיף 85 נוגעת למקרים חמורים יותר, אשר במסגרתם “הופעל” הנשק (כאשר גם ביצוע פעולה אחת בנשק עלול להיחשב כ”הפעלה”).
לשם המחשה; מקרים של משחק בנשק, כגון דריכתו ו/או כיוונו לעבר אדם אחר במסגרת משחק בנשק, חושפים חיילים לאישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.
בעבירות נשק מסוג זה, ישקלו מכלול הנסיבות הנוגעות לשימוש הבלתי חוקי בנשק, לרבות:
- הפעולות שביצע או נמנע מלבצע החייל בנשק;
- רמת הסיכון שנבעה מהתנהלותו של החייל כלפי עצמו וכלפי אחרים ששהו במחציתו באותה עת (“מבחן הסיכון המכוון”);
- דברים שאמר החייל במהלך האירוע מהם ניתן ללמוד על הלך רוחו וכוונתו (למשל איומים לפגוע בעצמו או באחרים, דברים המבטאים קלות ראש ביחס למשחק בנשק, או הבעת אדישות לתוצאות מעשיו);
- תפקידו של החייל, הכשרתו וניסיונו בשימוש בנשק וכן הוותק שלו בשירות צבאי;
- זירת האירוע בו נעשה שימוש בלתי חוקי בנשק;
- הנסיבות שהובילו לביצוע השימוש הבלתי חוקי בנשק (לרבות המניע);
לכל אלו – השפעה נרחבת לא רק על שאלת הענישה, אלא גם על סעיף האישום שתבקש התביעה הצבאית לייחס לחייל בכתב האישום (סעיף 85 רישא או סיפא לחוק השיפוט הצבאי).
עורך דין צבאי המייצג את החייל ינסה להוכיח כי מדובר באירוע המצוי ברף חומרה נמוך, ושלא נשקפה סכנה ממשית וקונקרטית לחייל או לסובבים אותו, ובמקרים המתאימים אף לנסות ולשכנע, כי יש מקום להעביר את המקרה לטיפול במסגרת דין משמעתי, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.
לפרטים נוספים בנוגע לעבירה זו ראו: שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק.

שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא

מטבע הדברים, נשק נמסר לחייל במסגרת שירותו הצבאי למטרות צבאיות בלבד, והשימוש בנשק נעשה על פי ההוראות המחייבות בלבד.
שימוש בנשק צבאי שלא למטרות צבאיות – כגון לספורט או לצייד – מהווה עבירה חמורה המסווגת כעבירה פלילית מסוג פשע.
סעיף 79 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא”, קובע בסעיף קטן (ב):

“79 (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים”.

אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק – אובדן נשק | הפקרת נשק

עבירה נוספת הקיימת בחוק השיפוט הצבאי עניינה באי שמירתו של הנשק. סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “אי שמירתו של רכוש צבאי“ קובע:

“חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאובדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.”

מאחר שמדובר בעבירה של רשלנות, הרי שיכולות להיות דרגות חומרה שונות של רשלנות שיש בכוחן להוביל לאובדן נשק, ולכן נסיבות אובדן הנשק והרקע לאובדן – חשובות מאד.
למידת הרשלנות שננקטה על ידי חייל, יש השפעה מכרעת על סוג הטיפול המשפטי אשר תחליט הפרקליטות הצבאית לנקוט בעניינו – אם על דרך של דין משמעתי ואם על דרך של הגשת כתב אישום לבית דין צבאי.
במקרים של הפקרת נשק, כאשר דרגת הרשלנות גבוהה, תבקש הפרקליטות הצבאית למצות את הדין עם החייל ולהגיש כנגדו כתב אישום לבין התדין הצבאי.
כך למשל, במקרה בו אובדן הנשק נעשה ברשלנות המצויה ברף חומרה נמוך מאד ובסופו של דבר אותר הנשק והוחזר לצבא – יבקש עורך דין צבאי המייצג את החייל לשכנע כי יש להסתפק בהעמדתו של החייל לדין משמעתי בלבד.
מידת הרשלנות והנסיבות אשר מצויות ברקע לאירוע אובדן נשק – יכולות להשפיע על סעיף האישום שייוחס לחייל ולענישה שתינקט בעניינו. משכך, על החייל החשוד לממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין צבאי בטרם חקירת מצ”ח.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לתיקי עבירות נשק בצבא

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות נשק מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.
להשלמת התמונה ראו גם: עבירות בנשק ייעוץ וייצוג משפטי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי – עבירות נשק בצבא

הפוסט עבירות נשק בצבא 5 (68) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר