משפט פלילי - ארכיון דוגמאות למקרים שטופלו ע"י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי; מעשה סדום | הטרדה מינית | מעשה מגונה 5 (9)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 14:14:16 +0000

שימוע בפרקליטות בעבירות מין – סגירת תיק פלילי.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה כיצד שימוש מקצועי בהליך שימוע בפרקליטות הוביל לסגירת תיק פלילי שסיכן את כל עולמו של הלקוח.
להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע עצמו ראו: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפרשה בתמצית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום; סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – מעשה סדום, הטרדה מינית, מעשה מגונה.

בעל מסעדת יוקרה בתל אביב נחשד בכך שהטריד מינית מלצרית תוך ניצול יחסי מרות ואף תקף אותה מינית בתא השירותים במסעדה וביצע בה מעשה סדום.
במסגרת הליך שימוע, שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א (פלילי) להימנע מהגשת כתב אישום וסגרה את התיק הפלילי.

הגשת תלונה במשטרה ע”י המתלוננת המייחסת ללקוח עבירות מין ובמקביל – פניה אל הלקוח באמצעות עורכת דין והצגת דרישה כספית.

פרשה זו עוסקת בתלונה פלילית שהגישה מלצרית כנגד בעל מסעדת יוקרה בתל אביב. בתמצית, התלוננה המלצרית במשטרה כי בעל המסעדה הטריד אותה מינית, תוך ניצול מרותו עליה, ואף הגדיל לעשות כאשר במהלך משמרת במסעדה, תקף אותה מינית בתא השירותים וביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים, בניגוד להסכמתה.
במקביל לחקירה הפלילית, ועוד בטרם זומן לגביית עדות במשטרה, פנתה עורכת דין מטעמה של המלצרית המתלוננת בדרישה כספית לקבל חצי מיליון שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין. דרישה זו נדחתה על הסף.
במהלך חקירת הפרשה על ידי משטרת ישראל העניק עורך דין פלילי גיא פלנטר למסעדן ייעוץ וליווי משפטי.

מכתב יידוע ראשון שקיבל הלקוח מהפרקליטות.

בתום החקירה המשטרתית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ”ב – 1982, קיבל החשוד “מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א” במסגרתו נמסר לו כי תיק המשטרה בו נחקר כחשוד הועבר לעיון הפרקליטות והוא רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב לפרקליטות בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

מכתב ידוע ראשון שקיבל החשוד מהפרקליטות – הזמנה להגיש בקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.

בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מימש החשוד את זכות השימוע אשר הוענקה לו וביקש באמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

מכתב יידוע שני שקיבל החשוד מהפרקליטות – הודעה על כוונה להגיש נגדו כתב אישום והזמנה לעריכת שימוע.

לאחר עיון בחומר החקירה, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו”ד פלילי גיא פלנטר כי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד המסעדן בגין עבירות מין ובשלב זה, העמידה הפרקליטות לעיון הסניגור את חומר החקירה.

הליך השימוע שנערך בפרקליטות.

תלונה זו העמידה בסיכון של ממש את עצם חירותו של האיש; די בכך שנציין כי סעיף 347 לחוק העונשין, שכותרתו “מעשה סדום“, קובע (בין היתר) כי העושה מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית של אישה דינו מאסר 16 שנים ואילו העושה מעשה סדום באישה שמלאו לה 18 שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, דינו מאסר 3 שנים.
הליך השימוע הפלילי כלל מפגש בין צוות ההגנה לפרקליטות, במסגרתו נשמעו בהרחבה טעוני ההגנה (בעל פה) על שום מה יש לסגור את התיק הפלילי. עוד במסגרת הליך השימוע הוגשה מטעם ההגנה גם בקשה מנומקת בכתב מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, בקשה שכללה ניתוח מעמיק של כל חומר החקירה בצרוף ראיות הגנה שבכוחן להשמיט כל סיכוי סביר להרשעה בתיק.

בעקבות הליך השימוע בפרקליטות – סגרה הפרקליטות את התיק.

כשנה ו – 3 חודשים לאחר שנפתחה החקירה הפלילית, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו”ד פלילי גיא פלנטר בכתב, כי לאחר שהפרקליטות סיכמה את כל חומר הראיות בתיק ושמעה את עמדת ההגנה כפי שהוצגה בשימוע בעל פה ובכתב, החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק בעילה של חוסר ראיות.

בעקבות שימוע פלילי שנערך לחשוד – הפרקליטות מודיעה על סגירת התיק בחוסר ראיות.

ערר שהגישה המתלוננת על סגירת תיק החקירה – נדחה ע”י פרקליטות המדינה.

המתלוננת לא השלימה עם החלטת פרקליטות מחוז תל-אביב לגנוז את תיק החקירה והגישה ערר על החלטת הסגירה לפרקליטות המדינה.
ערר המתלוננת נדחה.

סוף דבר – שימוש מקצועי בהליך השימוע הוביל לסגירת תיק החקירה.

עם קבלת החלטת פרקליטות המדינה לדחות את ערר המתלוננת, הסתיימה הפרשה במישור הפלילי.
מטעם ההגנה ייצגו בהליך השימוע הפלילי בפרקליטות עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן, בשיתוף פעולה עם עו”ד ציון אמיר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות על כוונתה להגיש כתב אישום בעבירות מין ומייד לאחר מכן בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי בעקבות הליך שימוע (ללא פרטים מזהים שלל המעורבים).

תיק פ”א 144539/2015 משטרת ישראל, תיק פרקליטות מחוז תל אביב 05/00003513/15.

לקריאה נוספת.

לקריאה נוספת ראו בעמודים:
לקריאה נוספת על ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות הטרדה מינית ועבירות מין (נושאים כגון מורכבות הטיפול המשפטי, ייעוץ משפטי בשלב טרום התלונה ו/או החקירה הפלילית, הכנה לחקירה פלילית או משמעתית, טיפול משפטי בסגירת התיק ויצוג משפטי בהליך פלילי בבית המשפט או הליך משמעתי בפני בית דין משמעתי) ראו בעמודים:

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע מול רשויות תביעה בכל הארץ.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי שימוע ראו בסוף עמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום..
ראו: דוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עו”ד פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מין ייצוג משפטי | ארכיון אינוס | ארכיון מעשה סדום | ארכיון הטרדה מינית | ארכיון מעשה סדום | מעשה מגונה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי; מעשה סדום | הטרדה מינית | מעשה מגונה 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו 5 (44)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 13:23:50 +0000

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו.

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo

בעת האחרונה, כחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות המפורסמות בתקשורת אודות הטרדות מיניות שבוצעו לכאורה בנסיבות שונות, חלקן לפני שנים רבות – חלקן מהעת הנוכחית.
חשוב להבהיר – תלונות רבות הן תלונות אמת, ואין חולק כי יש לפעול למיגור תופעות אסורות מעין אלה, באשר הן.
מעבר לכך, אנו כמשרד המייצג לא מעט קורבנות עבירות מין, חשופים כמעט ברמה היום-יומית לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם מזור.
אלא שלפעמים יש צד אחר לסיפור – וכאן נבקש להתמקד, כחומר למחשבה, בצד השני, בכל אותם גברים (וכמעט תמיד מדובר בגברים) ששמם נקשר לתלונה בדבר הטרדה מינית או עבירת מין, אך בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק בעניינם.
אל מול גל התלונות ששוטף את ארצנו במסגרת קמפיין #Metoo ודומיו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו לתלונות בדבר הטרדה מינית או תקיפה מינית, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
מקרים אלו לא ממש זוכים להד תקשורתי.
- מזווית הראיה של המתלוננת – אין לה שום עניין לפרסם שתלונתה נחשפה כתלונת שווא או שהוחלט כי לא די בתלונתה להעמיד לדין.
- מזווית הראיה של החשוד – אף חשוד לא חפץ לקשור שמו לתיק מין, אפילו נסגר התיק בחוסר אשמה.
- מזווית הראיה של התקשורת – בעידן הנוכחי, אין זה “politically correct” לפרסם סיפורים כאלה, וזאת משום שאין בהם אלמנט של העצמה נשית וגם לא עידוד של נפגעות עבירה להתלונן. יתרה מכך, פרסום סיפורים כאלה נתפס כ”אפקט מצנן”, המרתיע מתלוננות להתלונן.
במצב דברים זה, רק עורכי דין פליליים, המייצגים את אותם חשודים חשופים לצד השני של קמפיין #Metoo.
חלק מהתלונות היו תלונות שווא מכוערות שנבעו מאינטרסים זרים. בחלק מהמקרים סברה הפרקליטות, שלא בוצעה עבירה כלל ואילו בחלק אחר – שאין מספיק ראיות להגיש כתב אישום.
בסופו של יום, בכל המקרים שנתאר להלן, בהם משרדנו ייצג את החשודים, ידעה הפרקליטות “לעשות את הדבר הנכון” ועל כך מגיע לפרקליטות מלוא הקרדיט.

“שדה הקטל” של גברים בעידן המודרני – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

על אף שתיק החקירה הפלילית בסופו של יום נסגר – לא ניתן להתעלם מכל מה שקרה בדרך. אם נשים בצד לצורך הדיון מלחמות, תאונות דרכים ושאר מפגעים ומזיקין, בימים אלו, במחוזותינו, תלונות שווא אודות תקיפה או הטרדה מינית ו/או כאלה המונעות מאינטרסים זרים, הפכו ל”שדה הקטל” של גברים.
בכל המקרים שנציג, עולמם של הגברים שכנגדם הוגשו התלונות התערער לחלוטין. כולם הושפלו בחקירות משטרתיות פולשניות (חלקן בדיעבד – שלא לצורך), שמם הטוב נפגע, כולם נדרשו להשקיע משאבים רבים על מנת להתגונן בפני התלונות וכולם נצרבו עד סוף ימי חייהם מעצם התהליך של התמודדות עם תלונה על הטרדה מינית או עבירת מין.
לא אחת, תלונות שכלל לא הגיעו לבירור משטרתי, ומבלי שהחשוד קיבל הזדמנות הוגנת להתגונן בפני התלונה, גרמו “בדרך” לנזקים בלתי הפיכים כגון החרבת השם הטוב, אובדן מקום עבודה ופירוק התא המשפחתי.
מנגד, במקרים שנציג, אף אחת מן המתלוננות לא הועמדה לדין, לא במישור הפלילי ולא במישור המשמעתי (כאשר מדובר בעובדות מדינה), זהותה של אף אחת מהן לא נחשפה ואף אחת מהן לא “שילמה” שום מחיר – לא במישור המשפטי, לא החברתי, לא האישי ובוודאי שלא במישור הכלכלי.
מזוויות העשייה שלנו, ראוי לקיים דיון ציבורי מעמיק בסוגיה זו; לצד עידוד מתלוננות להגיש תלונה על כל פגיעה מינית בהן, וכן לצד הדאגה מפניו של “אפקט מצנן”, שירתיע מתלוננות מלהגיש תלונה – מתעורר צורך אמתי לקיים דיון מעמיק בשאלה כיצד למזער הגשת תלונות שווא, וכיצד למזער את נזקיהם של כל אותם גברים שספגו תלונות כאלה, שחייהם התהפכו באחת, על אף שבסופו של יום התיק כנגדם נסגר.

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מבחר דוגמאות למקרים בהם החליטה הפרקליטות לסגור תיקים פליליים שטופלו ע”י משרדנו

וכעת נעבור לסקירה קצרה של מספר מקרים בהם טיפל משרדנו;

תלונת דיילת המייחסת הטרדה מינית לנוסע במהלך טיסה – נסגרה בחוסר אשמה

איש עסקים שב לישראל בטיסת אל על במחלקת עסקים. בעקבות אינטראקציה מילולית בינו לבין דיילת במהלך הטיסה, הגישה הדיילת כנגד הנוסע תלונה במשטרת ישראל המייחסת לו הטרדה מינית.
על בסיס תלונת הדיילת, זמן קצר לאחר ששב ארצה, זומן האיש לחקירה בתחנת משטרת נתב”ג, שם נחקר באזהרה בחשד לעבירה של הטרדה מינית. בחקירתו, עמד האיש על חפותו, אולם כעבור כ- 3 חודשים זומן שוב לחקירה בגין אותה תלונה.
בסופו של דבר, לאחר כשנה ו- 4 חודשים של עינוי דין, נסגר התיק על ידי פרקליטות מחוז מרכז בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית:

תלונת דיילת כנגד נוסע המייחסת לו הטרדה מינית – נסגרה בחוסר אשמה.

תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה בעבודות משק בית על כך שהטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים – נסגרה בהעדר ראיות

פרופסור לרפואה מוכר, מנהל מחלקה במרכז רפואי ורעייתו העסיקו בביתם עוזרת בית.
משהטיחה האישה בעוזרת חשד כי גנבה רכוש יקר ערך מהבית, הגישה העוזרת תלונה למשטרת ישראל כנגד הפרופסור.
בתלונתה, טענה העוזרת כי הטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים.
בעקבות הגשת התלונה, נחקר הפרופסור ארוכות בחשד לעבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים. בחקירתו, נלחם על חפותו וכך גם עשה בעימות שערכה המשטרה בין השניים.
כ- 10 חודשים לאחר שנחקר, סגרה פרקליטות מחוז מרכז את התיק בעילה של העדר ראיות.
להלן ההודעה בדבר סגירת התיק בפרקליטות בהעדר ראיות:

תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה המייחסת לו עבירות מין – נסגרה ע”י הפרקליטות.

הזמינה בחור לביתה לאחר היכרות בטינדר, התלוננה כנגדו במשטרה שביצע בה מעשה מגונה תוך שימוש בכח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש – התיק נסגר ע”י הפרקליטות בחוסר אשמה

שני צעירים בשנות העשרים לחייהם הכירו בטינדר ((Tinder. למי שלא מכיר, טינדר היא אפליקציה סלולרית מבוססת מיקום המשמשת בעיקר למטרות רומנטיות ומיניות (מפגשים חד פעמיים למטרות מין מזדמן). לא אחת הושמעה ביקורת על כך שתהליך ההיכרות בטינדר שטחי ומבוסס בעיקר על הופעתו החיצונית של המשתמש וקרבתו הגיאוגרפית.
לאחר שהבהיר למתלוננת (במסגרת התכתבות) כי הוא מעוניין במפגש מיני חד פעמי, הזמינה אותו המתלוננת לביתה.
את פניו קיבלה המתלוננת בחיבוק ובנשיקה. במהלך המפגש בביתה, לא כפה עצמו הצעיר על המתלוננת, לא עשה דבר בניגוד לרצונה, לא הפעיל אלימות כלפיה, לא איים עליה ובשום שלב לא אמרה המתלוננת לצעיר שהיא לא מעוניינת בו או התנהגה באופן ממנו היה יכול להבין שהיא לא בעניין.
לתדהמתו, מספר ימים לאחר המפגש, זומן הצעיר למשטרת ישראל ונחקר באזהרה בחשד כי ביצע במתלוננת מעשה מגונה תוך שימוש בכוח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש.
בחקירתו התברר לו, כי לאחר המפגש ניגשה המתלוננת למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, משם הופנתה להגשת תלונה במשטרה. עוד התברר לו, כי במעמד הגשת תלונתה במשטרה כנגדו, אף טענה המתלוננת כי אחז בחוזקה ברגליה ובכך גרם לה לחבלות של ממש.
לאחר שעמד על חפותו, נלקח כאחרון העבריינים למסירת טביעות אצבע ו- DNA וצולם לטובת אלבום הצילומים המשטרתי.
במקרה זה פעלו רשויות אכיפת החוק מהר יחסית, וכ- 5 חודשים בלבד לאחר פתיחת החקירה כנגדו החליטה פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית:

תלונה אודות מעשה מגונה בכח ותקיפה הגורמת חבלה – סגירת התיק ע”י הפרקליטות בחוסר אשמה.

תלונה כנגד מורה בחשד למעשים מגונים במורה ובתלמידה – נסגרה בהעדר מספיק ראיות

כנגד מורה נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות של מעשים מגונים במורה ובתלמידה. על פי הנטען, חיבק את המורה שלא בהסכמתה, ובהזדמנות אחרת נגע בחזה של התלמידה וצבט את ישבנה.
בחקירתו, כפר המורה במעשים המיוחסים לו מכל וכל ובבדיקת פוליגרף שערך אובחנו תגובות המעידות על אמירת אמת בנוגע לטענות המיוחסות לו.
גם כאן טופל התיק ע”י רשויות אכיפת החוק בשקידה ראויה וכ- 5 חודשים לאחר פתיחת החקירה, סגרה פרקליטות מחוז מרכז את התיק בעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות:

תלונה אודות מעשים מגונים במורה ובתלמידה – סגירת תיק בפרקליטות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בסגירת תיקים פליליים ראו – סגירת תיק פלילי.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בהטרדה מינית ועבירות מין.

עורך דין פלילי

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | תלונות על הטרדה מינית | סגירת תיק פלילי

הפוסט תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו 5 (44) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית במקום העבודה – המצב המשפטי כיום 5 (6)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 13:07:25 +0000

הטרדה מינית במקום העבודה – קווי הגבול שהוצבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ליחסים במקום העבודה.

הטרדה מינית במקום העבודה – קווי הגבול שהוצבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ליחסים בין עובדים המשתייכים לדרגים שונים במקום העבודה.

מאמר שעוסק בתחום מורכב ושנוי במחלוקת – הטרדה מינית במקום העבודה. פורסם באתר WWW.TheMarker.com

באחרונה, פסק בית הדין הארצי לעבודה שקיום קשר אינטימי ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין עובדת לבכיר ממנה במקום העבודה, נעשה תוך ניצול יחסי מרות ומהווה הטרדה מינית מצד אותו עובד, וזאת אפילו יוכח כי אותה עובדת היא שיזמה את הקשר ופיתתה את העובד הבכיר ממנה.

פסיקה תקדימית זו מעוררת מחלוקת, שכן לא מעט סבורים שיש בה משום רגולציה פוגענית ובלתי נחוצה של יחסי מין המתבצעים בהסכמה בין שני בגירים ומשום התערבות בלתי ראויה או פלישה בלתי מוצדקת לאוטונומיית הפרט.

הדיאלוג שמובא להלן, המבוסס על עובדות המקרה שנדון בבית הדין, מחדד באופן ציורי את הבעייתיות הטמונה בפסיקה זו ואת קווי הגבול החדשים שהוצבו על יחסים בין עובדים המשתייכים לדרגים שונים במקום העבודה.

עובדת א’: חזרתי מעורך הדין והוא אמר לי שאקבל עד 50,000 ש”ח, ללא הוכחת שום נזק.
עובדת ב’: סיפרת לעורך הדין שהיה מדובר במערכת יחסים אינטימית – מינית, שנמשכה 8 חודשים?
עובדת א’: בטח. גם סיפרתי שהקשר נשמר בדיסקרטיות, כי שנינו היינו נשואים.
עובדת ב’: סיפרת לעורך הדין שהוא לא הממונה הישיר שלך, שהוא צעיר ממך ב- 4 שנים?
עובדת א’: עורך הדין הסביר לי שזה לא משנה. מספיק שהוא היה יותר בכיר ממני בחברה על מנת שזה ייחשב כ”יחסי מרות”.
עובדת ב’: ניהלתם את הקשר האינטימי שלכם גם מחוץ למקום העבודה, בבריכה ובפגישות פרטיות בחוף הים וברכב. אין לזה משמעות?
עובדת א’: ממש לא. עורך הדין הסביר לי שהשופטים יקבעו שכל המפגשים הללו היו “בקשר ישיר או עקיף למקום העבודה”, כי הכרנו במקום העבודה, וברוב המקרים נפגשנו בשעות העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממקום העבודה.
עובדת ב’: אבל קיימתם יחסי מין בהסכמה חופשית, במשך 8 חודשים, ומעולם לא אמרת לו ואפילו לא רמזת לו, שאת לא מעוניינת בקשר?
עובדת א’: עורך הדין הסביר לי שזה גם לא משנה. גם אם כל מערכת היחסים הייתה בהסכמתי החופשית והמלאה, גם אם לא אמרתי אף פעם שמשהו מפריע לי או שאני לא מעוניינת, יקבעו השופטים שבעצם, אני לא יכולה לתת הסכמה אמיתית, וכל הזמן הזה שהיינו ביחד, הוא בעצם הטריד אותי מינית.
עובדת ב’: בכל זאת. זה לא משנה שבמשך כל הקשר ביניכם הוא לא ניצל בשום דרך וצורה את מעמדו ואת יחסי המרות ביניכם?
עובדת א’: ממש לא משנה. תראי, הסברתי לעורך הדין שהוא לא ניצל לרעה את יחסי המרות שהיו לו איתי ולא השתמש בסמכותו כדי להשפיע על מעמדי או עתידי בשום דרך או צורה. אבל מסתבר, שזה עדיין הטרדה מינית. עורך הדין הסביר לי, שברגע שאני הוכחתי את פערי המעמדות, ושאני הייתי מודעת לכך שהוא יותר בכיר ממני, אז בית המשפט יקבע שהתקיים ניצול של המרות.
עובדת ב’: לא הבנתי.
עובדת א’: זה קצת מורכב. עצם העובדה שאני הייתי מודעת למעמדו היותר בכיר בחברה, מספיקה בשביל לקבוע שהוא ניצל את המרות הקיימת, מתוקף מעמדו היותר בכיר.
עובדת ב’: אבל מעמדך בחברה לא הושפע באופן כלשהו כתוצאה מהקשר הזה. לא היה כל אילוץ, כפייה או הפעלת לחץ מצידו והוא אפילו לא יצר איזה אווירה עוינת כלפיך במקום העבודה?
עובדת ב’: זה עדיין הטרדה מינית, שאלתי את עורך הדין על זה.
עובדת ב’: בטח לא סיפרת לעורך הדין שחיי הנישואים של שניכם היו בתקופת שפל, ושאת יזמת את הקשר האינטימי הזה, התנהגת באופן פרובוקטיבי כלפיו ושבמילים פשוטות, היה כאן ממש פיתוי מצידך?
עובדת א’: אז זהו, עורך הדין הסביר לי שזה עדיין הטרדה מינית. הוא ציטט לי קטע מפסק דין חדש שאומר, שהבחירה להיענות לפיתוי מצידי, תחשב כניצול של יחסי המרות מצדו. יותר מזה, לפי פסק הדין, כאשר מדובר במערכת יחסים אינטימית בין בעל מרות לעובדת, יטילו את האחריות על כתפיו של בעל המרות, תוך התעלמות מהתנהגותה של העובדת. קראתי את זה פעמיים, השופטים אומרים שם בצורה מפורשת, שבעל מרות שקיים מערכת יחסים אינטימית עם עובדת – הטריד אותה מינית,, וזה לא משנה באם מערכת היחסים נולדה כתוצאה מפיתוי מצד העובדת, או התנהגות פרובוקטיבית כזו או אחרת מצידה, שהחלה את הקשר.
עובדת ב’: תראי, אני הגשתי תביעה לבית הדין לעבודה ובה האשמתי בכלל באונס. טענתי שמישהו בכיר ממני בחברה כפה עלי יחסי מין בניגוד לרצוני. לא התלוננתי במשטרה, אבל בכתב התביעה טענתי שהוא אנס אותי. תגידי, אם בית משפט יקבע בסוף שלא היה אונס בכלל, אלא מערכת יחסים בהסכמה, שאני יזמתי, גם אז אקבל פיצוי?
עובדת א’: דיברתי עם עורך הדין גם על זה. אולי מישהו מהשופטים יגיד בפסק הדין “שיש לראות בחומרה” את העובדה שהאשמת ב”אונס”, אבל זה לא יפריע כמובן לתת לך פיצוי כספי על הטרדתך המינית.
עובדת ב’: תגידי, מה בעצם כל זה אומר, שאני לא יכולה ליזום מערכת יחסים דיסקרטית, אינטימית-מינית, בהסכמתי המלאה עם מישהו בכיר ממני בחברה?
עובדת א’: ממש לא. בפסק הדין נאמר מפורשות שהוא לא בא לשלול, ולו במקצת, את היות מקום העבודה הסביבה הטבעית ביותר ליצירת מערכות יחסים של זוגיות, ופיתוח קשרים אישיים והתאהבויות בין חברים לעבודה. לכן, את יכולה כמובן לעשות מה שאת רוצה. אבל אם הוא ייכנע חלילה לחיזוריך, הוא יהיה אשם בהטרדתך המינית. בהמשך, אם לא יתפתחו העניינים ביניכם כרצונך (למשל, אם הוא יבקש לסיים את הקשר שלא על דעתך), פתוח בפניך להכתים את שמו בבית משפט בתור מטריד מינית, ולקבל עד 50,000 ש”ח, בלי להוכיח נזק. בשביל זה הרי נועד החוק למניעת הטרדה מינית – להביא לאווירה נעימה, נוחה ובטוחה במקום העבודה.

כאמור, הדיאלוג שהובא לעיל בא לחדד בצורה ציורית את חלק מהבעייתיות העולה מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן באחרונה.

יחד עם זאת יש לדעת, כי חלק ניכר מהקביעות בפסק הדין אינן מחדשות דבר. כך למשל, הרבה לפני שניתן פסק דין זה ובהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, עובד אשר תוך ניצול יחסי מרות קיים עם עובדת הכפופה לו יחסי מין, הטריד אותה מינית, וזאת למרות שהעובדת לא הראתה לו, בשום שלב, שהיא בכלל לא מעוניינת בקשר מיני עמו.

בכך, ביקש המחוקק למנוע מבעלי מרות מלעשות שימוש לרעה בכוח סמכותם כלפי אלו הנמצאים בעמדת נחיתות לעומתם, הכפופים להם או התלויים בהם, לצורך קבלת טובות הנאה מיניות.

החדשנות שבפסק הדין נעוצה בקביעה, שגם כאשר הוכח כי העובדת יזמה את הקשר עם העובד הבכיר ממנה, ואף אם פיתתה אותו בצורה כזו או אחרת, אין בכך כדי לחלץ אותו מהקביעה, שניצל את יחסי המרות ביניהם והטריד אותה מינית.

עד לפסק דין זה, סיטואציות בהן היוזמה לקיום יחסי המין הגיעה מכיוונה של העובדת לא נתפסו כסיטואציות קלאסיות של “ניצול מרות ביחסי עבודה”. יוזמת העובדת נתפסה כאינדיקציה טובה לכך, שהסכמתה לקיום המגע המיני הנה פרי של רצונה החופשי ואינה הסכמה מאולצת וכפויה, תוצאת ניצולם הפסול של יחסי מרות.

יחד עם זאת, נמנע בית המשפט העליון מלקבוע כלל גורף בעניין, שכן ניתן היה להעלות על הדעת מצבים חריגים בהם “יוזמה” מצד עובדת לקיים יחסי מין עם בכיר ממנה, הייתה בפועל יוזמה “טכנית” בלבד. כך למשל, לא ניתן לדבר על יוזמה אמיתית מצד עובדת לקשר מיני, שעה שברור לה שהדרך היחידה להימנע מפיטורין או להתקדם במקום העבודה הנה באמצעות קיום מגע מיני עם המעביד.

כעת בא בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי ככלל, קיימת הנחה (“חזקה” משפטית) על פיה, קיום קשר אינטימי ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה ישיר או עקיף לבין עובדת כפיפה, נעשה תוך ניצול יחסי מרות כמשמעותם בחוק למניעת הטרדה מינית וזאת גם אם יוכח, כי העובדת היא שיזמה את הקשר ואפילו פיתתה את הממונה בצורה זו או אחרת.

בכך ביקש בית הדין להטיל חובת זהירות מוגברת על ממונה ביחס למעשיו אל מול עובדת הכפופה למרותו – יוזמת, מפתה ופרובוקטיבית ככל שתהיה.

די שהעובדת תוכיח שקיימה יחסי מין עם בכיר ממנה, והנטל עובר אליו להוכיח, ברמת הוכחה מוגברת, שלא ניצל את יחסי המרות ולא הטריד אותה מינית. אותו עובד או מנהל גם לא חייב להיות הממונה הישיר שלה. די שיש לו השפעה וסמכות עקיפה לגביה. אם מדובר במערכת יחסים המבוססת על יחסי מין במסגרת העבודה או עם זיקה למקום העבודה, או אז לא תתקבלנה טענות הגנה בדבר הסכמה או פיתוי.

באלו נסיבות יוכל אותו עובד להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות? בנקודה זו נפלה מחלוקת בין שופטי בית הדין; על פי עמדת המיעוט, אם יוכל העובד להראות סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפתוח מערכת יחסים של “עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים”, שאיננה מבוססת על מין בלבד – או אז תופרך הטענה בדבר ניצול יחסי המרות ובלבד – שהעובד דיווח במקום העבודה על מערכת היחסים.

כיצד מוכיחים “עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים”? למשל, כאשר הרומן המתפתח איננו מוגבל למסגרת העבודה בלבד, או ליחסי מין מזדמנים במקום העבודה, בדרך אליה או ממנה.

עמדת רוב השופטים הייתה שונה: אין צורך לבחון אם מדובר “ברומן אמיתי” או במערכת יחסי מין מזדמנים בלבד. בנוסף להוכחת העדר ניצול יחסי המרות, על העובד לעשות גם פעולות מעשיות, כבר בתחילת מערכת היחסים המפתחת, לדווח על הקשר לממונים עליו ולפעול באופן אקטיבי לביטול יחסי המרות.

נראה כי במקרים רבים, פשוט לא ניתן יהיה להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות; כך למשל, במערכת יחסים דיסקרטית, אין זה מעשי לדרוש שהצדדים ידווחו עליה, מה גם שלא תמיד יש למי לדווח (למשל כאשר מדובר בבעלים של התאגיד או בנושא המשרה הבכיר ביותר). ברוב הארגונים הקטנים, לא ניתן לפעול לביטול יחסי המרות (למשל על ידי העברה למחלקה אחרת). מאחר והצדדים הכירו במקום העבודה, יתעורר גם קושי ממשי להוכיח, שלמערכת היחסים אין זיקה למסגרת העבודה.

בניסיונו המבורך להנחיל נורמות חברתיות ראויות, עשוי בית הדין לשים קץ לרומן במקום העבודה בין עובדים המשתייכים למעמדות שונים, ולתעל את מערכות היחסים למסגרות נוקשות בתוך המעמדות בארגון. באופן זה, דרכה של עובדת לפיתוח קשר רומנטי עם בכיר ממנה במקום העבודה תהיה חסומה, ויהיה עליה “להסתפק” בקיום מערכות יחסים רק עם בני מעמדה (וההפך גם הוא נכון). בפסק דינו, לא התכוון כמובן בית הדין להנציח מעמדות בתוך מקומות העבודה, אולם זו עשויה להיות אחת התוצאות.

יתרה מכך, פסק הדין מעורר שאלות לא פשוטות לגבי מידת ההתערבות באוטונומיית הרצון של אישה בגירה, שבחרה מרצונה החופשי ליזום מערכת יחסים אינטימית עם גבר כזה או אחר, בכיר ככל שיהיה, ואפילו שעה שמדובר במערכת יחסים המושתת בעיקרה על יחסי מין מזדמנים.

ניתן להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, וסוגיה זו שמעוררת מחלוקת כה רבה תלובן ותעוצב בפסקי דין נוספים בעתיד.

לסיום, חשוב להדגיש שההלכה החדשה לא נוגעת להליכים פליליים; כידוע, הטרדה מינית יכול שתטופל בשני מישורים: מדובר בעוולה אזרחית, בגינה יכולה העובדת להגיש תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה ומדובר גם בעבירה פלילית, בגינה יכולה המדינה להגיש כתב אישום פלילי לבית משפט שלום (בעקבות חקירה פלילית של המשטרה).

בניגוד לחלק מהפרסומים בנושא, ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה איננה נוגעת להליכים פליליים והדברים נאמרו מפורשות בפסק הדין עצמו. כך למשל, בהליך פלילי, יוזמת העובדת ליצור את הקשר האינטימי עשויה לעורר ספק בשאלת ניצול המרות, ולזכות את הנאשם מעבירה פלילית של הטרדה מינית.

ע”ע 274/06 פלונית נגד אלמוני תק – אר 2008 (1), 740

המאמר פורסם ביום 1.4.2008 באתר www.TheMarker.com

לעיון במאמר עצמו לחץ כאן.

גיא פלנטר הוא עורך דין פלילי עצמאי העוסק במשפט פלילי, משפט צבאי ודין משמעתי, לשעבר תובע בפרקליטות המדינה וכיום מתמחה בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים ללא עבר פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות. לפרטים נוספים ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים להטרדה מינית שטופלו על ידי משרדנו.

עורך דין פלילי

הטרדה מינית במקום העבודה | עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין.

הפוסט הטרדה מינית במקום העבודה – המצב המשפטי כיום 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה בעקבות ייעוץ משפטי והכנה של עורך דין פלילי 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 13:04:34 +0000

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר אשמה בעקבות ייעוץ משפטי והכנה מעורך דין פלילי.

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר אשמה.

תמצית המקרה – סגירת תיק הטרדה מינית לאחר שהתברר כי מדובר בתלונת שווא כוזבת.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו הובלנו לסגירת תיק פלילי שעסק בחשד להטרדה מינית, בעילה של חוסר אשמה (משמע – שלא נותר ספק בחפותו של החשוד).
בתום החקירה הוברר כי מדובר בתלונת שווא כוזבת.

פתיחת חקירה פלילית כנגד סמנכ”ל בחשד לעבירות הטרדה מינית.

פרשה זו עוסקת בתלונה על הטרדה מינית שהגישה במשטרה עובדת שהועסקה כמזכירה באחד התאגידים הגדולים והמובילים במשק, כנגד המנהל שלה, סמנכ”ל בכיר בתאגיד.
בתלונתה, ייחסה המזכירה לסמנכ”ל עבירה פלילית של הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.
בעקבות התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הסמנכ”ל בחשד לעבירות בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי – בעקבות הכנה לחקירה וייעוץ משפטי.

עורך דין גיא פלנטר הכין את הסמנכ”ל לחקירתו במשטרה ולעימות שנערך עם המתלוננת, ליווה את החקירה ופעל מול היחידה החוקרת ופרקליטות מחוז תל אביב לסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.
בסופו של יום, לא מצאה הפרקליטות שמץ של אשמה פלילית במעשיו של הסמנכ”ל, וסגרה את תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה.
סגירת התיק בעילה של העדר אשמה הובילה למחיקת הרישום של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בשום שלב לא פורסמו פרטים מזהים אודות המעורבים בפרשה.

תיק מספר 1046/05, פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).

עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, מתלוננים נאשמים ונפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בתיקי הטרדה מינית.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין והטרדה מינית ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה לחשודים ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי בחקירה.

עורך דין פלילי

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | ארכיון הטרדה מינית | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה בעקבות ייעוץ משפטי והכנה של עורך דין פלילי 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חשד לעבירות מין – בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת 5 (6)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 11:45:11 +0000

חשד לעבירות מין – בג”צ דוחה עתירה של המתלוננת לפתוח את תיק החקירה ולהעמיד את החשוד לדין ומסיים את עינוי דינו של החשוד.

חשד לעבירות מין – מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו.

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל בממשרדנו הנוגע למקרה של חשד לעבירות מין ועבירות הטרדה מינית.
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לחשוד – דחה בג”צ את עתירת המתלוננת לפתוח את תיק החקירה מחדש ולהעמידו לדין, והפרשה הסתיימה.

בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת נגד החלטות הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום.

פלונית הגישה תלונה במשטרה כנגד פלוני במסגרתה ייחסה לו הטרדה מינית ותקיפה מינית חמורה.
בתום החקירה הפלילית, המליצה משטרת ישראל להעמיד לדין את פלוני.
בשימוע פלילי שנערך בפרקליטות מחוז תל אביב ולמרות הרושם הטוב שהותירה פולנית בראיון שערכה לה הפרקליטות, מקבלת הפרקליטות את עמדת הסנגורים גיא פלנטר ורעות רחמן, וסוגרת את התיק בעילה של חוסר ראיות, תוך קביעה שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק זה.
פלונית לא מוותרת ומגישה ערר לפרקליטות המדינה על החלטת פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את תיק החקירה.
בהחלטה מנומקת ותוך שמירה על כבודה של פלונית, דוחה המשנה לפרקליט המדינה את ערר המתלוננת ומותיר את ההחלטה לסגור את התיק על כנה.
פלונית לא מוותרת ועותרת לבג”צ על החלטת פרקליטות המדינה לדחות את הערר שלה.
בתגובה, מבקשים פרקליט המדינה והסנגורים גיא פלנטר ורעות רחמן מבג”צ לדחות את עתירה של פלונית על הסף.
ביום 7.3.19, לאחר ששמע את באי כוח הצדדים בקצרה, שם בג”צ קץ לסאגה מתמשכת זו; בהמלצתו של בג”צ, משכה פלונית את עתירתה שנדחתה ולפנים משורת הדין – לא ניתן צו להוצאות כנגד פלונית.
לאחר 4 שנות עינוי דין, הוסרה העננה הפלילית מעל ראשו של פלוני.
החלטת בג”צ ניתנה על ידי הרכב כבוד השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ויעל וילנר.

בג”ץ 1972/18 פלונית נגד פרקליט המדינה ופלוני, בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

חשד לעבירות מין – לאחר 4 שנות עינוי דין, מסיים בג”צ את עינוי דינו של לקוח משרדנו, שנחשד בעבירות מין ובהטרדה מינית ומסיר את העננה הפלילית מעל ראשו.

חשד לעבירות מין – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשד לעבירות מין.
לדוגמאות נוספות בהן הענקנו ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות דומות ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
- מעשה סדום.
- מעשה מגונה.

עו”ד פלילי

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סגירת תיק פלילי | עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי | מעשה סדום | שימוע פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

הפוסט חשד לעבירות מין – בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי מהטרדה מינית והתנכלות – קבלת ערעור על ידי ביה”ד הארצי לעבודה. ביטול פיצוי של 290,000 ש”ח. 5 (5)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 08:44:31 +0000

הפרכת טענות הטרדה מינית + התנכלות | קבלת ערעור על ידי בית הדין הארצי לעבודה וביטול פסק דין שקבע, כי קב”ט פלאפון הטריד מינית את המתלוננת וכי חברת פלאפון התנכלה למתלוננת וכן ביטוטל פיצוי של 290,000 ש”ח.

הטרדה מינית – ביה”ד הארצי לעבודה מקבל ערעור ומזכה לחלוטין את קב”ט פלאפון מהטרדה מינית ואת חברת פלאפון מהתנכלות למתלוננת.

בית הדין הארצי לעבודה ביטל פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת תוך התערבות חריגה בממצאים עובדתיים, ופסק כי עובדת חברת פלאפון שעברה עבירות משמעת פוטרה כדין, גרסתה לא אמינה וכי לא הוכח כי קצין הביטחון מטעם פלאפון שערך את החקירות כנגדה, הטרידה מינית והתנכל לה.
פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה (כב’ הנשיא סטיב אדלר) הפך את החלטת ביה”ד האזורי לעבודה להעניק לעובדת פיצוי בסך 290,000 ש”ח וחייב את העובדת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 40,000 ש”ח.
משרדנו ייצג את קב”ט פלאפון בחקירתו המשטרתית (תיק החקירה המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה) וכן בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה, ביחד עם עו”ד רחל הררי-ליפשיץ ממשרד עמית, פולק מטלון ושות’.
חברת פלאפון יוצגה בערעור על ידי עו”ד אלינור אהרונסון ועו”ד נעמה בביש ממשרד אשר חלד ושות’.

הרקע לתביעה ולתלונה במשטרה.

פרשה זו עוסקת בטענות חמורות שהעלתה עובדת ששימשה כמנהלת מרכז שירות לקוחות של חברת פלאפון תקשורת בע”מ כלפי קב”ט החברה.
כנגד אותה עובדת התעורר חשד, שנכנסה באופן בלתי מורשה למאגרי המידע של פלאפון ומסרה פירוטי שיחות לגורמים בלתי מוסמכים, תוך פגיעה בפרטיות לקוחותיה של פלאפון.
קב”ט פלאפון ניהל מטעם החברה חקירה פנימית בנושא. בעקבות ממצאי חקירתו של הקב”ט ולאחר שנערך לעובדת שימוע כדין, פוטרה ממקום עבודתה.

התביעה לבית הדין האזורי לעבודה המייחסת הטרדה מינית והתנכלות.

כחודש לאחר פיטוריה, הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. במסגרת תביעתה, עתרה להשבתה לעבודה וכן לפיצוי בגין לשון הרע, פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש והפרת הסכם העבודה בסכום כולל של 600,000 ש”ח.
בכתב התביעה, כמו גם בבקשה לסעדים זמניים, לא העלתה העובדת שום טענה בדבר הטרדה מינית ו/או התנכלות.
במהלך הדיון בתביעתה, תיקנה העובדת את כתב תביעתה וטענה לראשונה, כי קצין הביטחון שערך את החקירות נגדה, הטרידה מינית, וכי פוטרה מאחר ולא נענתה להצעותיו המיניות.
בהתאמה לטענותיה החדשות, הוסיפה העובדת בכתב התביעה המתוקן רכיב תביעה נוסף בסך 400,000 ש”ח בגין הפרה נטענת של החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988.
במישור העובדתי, טענה העובדת כי הקב”ט הפעיל עליה “לחצים אדירים…למען תענה להצעותיו המגונות ותקיים עימו יחסי מין בהסכמה”. לטענתה, היה אורב לה עת הייתה מגיעה לבניין פלאפון בגבעתיים, מספר פעמים בחודש, על מנת למצוא שעת כושר בה יוכל להציע לה את הצעותיו המיניות.
ועוד, לטענתה, הדבר קרה גם בעת ביקורו במרכז שירות הלקוחות אותו ניהלה, וכן במהלך אירוע שהתקיים לעובדי פלאפון אשר בו, לטענתה תפס אותה בזרועה בכוח והציע לה הצעה בעלת אופי מיני.
כמו כן, טענה כי ביום פיטוריה, נגע בה הקב”ט בשד, תוך שהוא מעיר הערה על קעקוע בדמות שחף הנמצא עליו.
העובדת טענה כי התלוננה מספר פעמים על הטרדות מיניות אלו בפני אחת הממונות עליה בפלאפון, אולם האחרונה לא פעלה כנדרש בדין, למרות שידעה על מסכת ההטרדות האמורה.
על אף טענותיה החמורות של העובדת כנגד הקב”ט, ולמרות תיקון כתב תביעתה, לא צרפה העובדת את הקב”ט כנתבע בתיק.

הגשת תלונה למשטרה המייחסת לקב”ט עבירות פליליות של הטרדה מינית, התנכלות ומעשים מגונים

בד בבד עם הגשת כתב התביעה המתוקן לבית הדין האזורי, הגישה העובדת תלונה למשטרת ישראל המייחסת לקב”ט עבירה פלילית של הטרדה מינית והתנכלות, בניגוד לסעיף 3 ביחד עם סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בתלונתה למשטרה, חזרה וטענה כי הקב”ט הטריד אותה במשך שנים בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני, ולאחר שהראתה לו כי היא לא מעוניינת בהצעותיו, התנכל לה ודאג לפיטוריה. בתלונתה על כך שנגע לה בשד בניגוד להסכמתה, ייחסה העובדת לקב”ט עבירה פלילית של מעשה מגונה, בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין.

סיום החקירה המשטרתית – סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.

משרדנו ליווה את חקירתו של הקב”ט במשטרה וייצג אותו מול גורמי החקירה בכל הנוגע לתלונות העובדת כנגדו.
בתום החקירה הפלילית, מסרה משטרת ישראל לקב”ט בכתב, כי התיק החקירה נסגר בעילה של העדר אשמה, מאחר ולא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
ערר שהגישה המתלוננת על סגירת התיק, נדחה על ידי פרקליטות המדינה. השארת עילת סגירת תיק החקירה (חוסר אשמה) על כנה, שמה כץ לטענות המתלוננת כי נפלה קורבן לעבירות הטרדה מינית.
לקיראה נוספת אודות סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה ודחיית ערר המתלוננת בנושא ראו בקישורים בהמשך עמוד זה.

פסק דינו של בית הדין האזורי – קביעה לפיה קצין הביטחון הטריד מינית את העובדת והתנכל לה.

אל מול ממצאי החקירה הפלילית לפיה לא היתה הטרדה מינית והתנכלות, הגיע בידת הדין האזורי לעבודה למסקנות אחרות לגמרי;
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענתה המרכזית של המתלוננת לפיה הקב”ט הטריד אותה מינית, הן פיזית והן מילולית, וכי היא פוטרה על רקע טענות שווא שהופנו כלפיה, כחלק מרצונו של הקב”ט לנקום בה על שלא נענתה להצעותיו המיניות.
עוד פסק בית הדין האזורי לעבודה, כי חברת פלאפון לא נקטה באמצעים הנדרשים למניעת ההטרדה המינית וכי פלאפון פיטרה את העובדת שלא כדין.
לאורך פסק דינו חזר וציין בית הדין האזורי, כי התרשם מאמינות עדותה של העובדת, וסמך החלטתו על התרשמות זו.
על בסיס ממצאיו, קבע בית הדין האזורי כי על פלאפון לשלם לעובדת סכום של 120,000 ש”ח בגין פיטורים שלא כדין, וסכום של 50,000 ש”ח בגין עוגמת נפש.
בנוסף, קבעו חברי מותב בית הדין האזורי (בדעת רוב) כי יש לפסוק לעובדת פיצוי כספי עקב הפרת החוק למניעת הטרדה מינית וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בסכום של 120,000 ש”ח.
פסק דין זה, שנהפך בהמשך על ידי בית דין הארצי לעבודה, זכה לפרסום נרחב: ראו למשל:
- גלובס – “פלאפון תפצה ב-300 אלף שקל עובדת שהוטרדה מינית ע”י הקב”ט שהביא לפיטוריה“;
- Y-net “איזה חזה, עכשיו שהתגרשת אפשר חופשי“.
- Nana10 “פלאפון תפצה מנהלת סניף שפוטרה מעבודתה שלא כדין“. בכתבה זו אף בחרה העובדת להיחשף בציבור והעניקה ראיון נרחב לערוץ 10.

פסק דינו של בית הדין הארצי – קבלת הערעור תוך קביעה כי גרסתה של העובדת לא אמינה ולא הוכחו הטרדה מינית והתנכלות. חיוב העובדת להשיב את הכספים ולשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.

חברת פלאפון והקב”ט הגישו לבית הדין הארצי לענייני עבודה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, תוך שעיקר טענותיהם מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי.
בתמצית, טענו חברת פלאפון והקב”ט כי בשוגג, ביסס בית הדין האזורי את הכרעתו על התרשמות מהעדים, מבלי שערך ניתוח של הראיות והעדויות שנשמעו בפניו ומבלי לתת את המשקל הראוי לסתירות בעדותה של העובדת.
בפסק דין בלתי שגרתי, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את כל טענותיהם של חברת פלאפון והקב”ט וביטל כליל את פסק דינו של בית הדין האזורי.
בהתחשב בחומרת הטענות שהוטחו בקב”ט ובחברה, בחר בית הדין הארצי לעבודה (כב’ הנשיא סטיב אדלר) להדגיש בפסק דינו את החובה המוטלת על הערכאה הדיונית לברר טענות מסוג זה באופן זהיר, מעמיק ויסודי:

“טענות הגב’ פלונית נגד מר פלוני, כמו גם נגד חברת פלאפון הן טענות קשות אשר יש בהן כדי להכפיש את שמו של מר פלוני, ואת שמה של חברת פלאפון. טענות אלו דורשות בירור עובדתי זהיר, מעמיק ויסודי, בשים לב להשלכות הרות הגורל שיש להן על חייו הפרטיים והמקצועיים של מר פלוני, כמו גם על שמה של חברת פלאפון כחברה הנותנת שירותים בשוק תחרותי למאות אלפי לקוחות בכל רחבי הארץ”.

בהקשר להחלטתו להתערב בממצאים העובדתיים, פסק בית הדין הארצי כדלקמן:

“נקדים ונאמר, כי לפנינו אחד המקרים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית.

…ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית. לערכאה הדיונית אשר שמעה עדים יש יתרון על פני ערכאת הערעור, בשל ההזדמנות להתרשם מהעדים באופן בלתי אמצעי. עם זאת, אין זה כלל בל-יעבור, ומצויים בו יוצאים מן הכלל…

“…המקרה שלפנינו הינו אחד מן המקרים יוצאי הדופן, בו נדרשים אנו להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. פסק הדין האזורי קבע ממצאים עובדתיים אשר לא עולים בקנה אחד עם חומר הראיות, ואף עומדים בסתירה אליו. במקרה מעין זה “אין בית-המשפט לערעורים רשאי לעצום את עיניו ולקבל את מסקנתו המוטעית של השופט כדבר שאין לערער עליו”.

בסופו של יום, לאחר ניתוח של הראיות, פסק בין הדין הארצי כי גרסתה של המתלוננת אינה אמינה, לא הוכחה הטרדה מינית, ולא נמצא פגם בהליך פיטוריה.
משקיבל בית הדין הארצי את ערעורם של חברת פלאפון והקב”ט, ביטל את הסכומים אשר נפסקו לזכותה של העובדת, לרבות הוצאות המשפט והורה להשיבם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
כמו כן חייב בית הדין הארצי את העובדת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לחברת פלאפון בסכום כולל של 15,000 ש”ח בתוספת מע”מ, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש”ח לקב”ט, בתוספת מע”מ.
פלאפון תקשורת בע”מ יוצגה בערעור על ידי עו”ד אלינור אהרונסון ועו”ד נעמה בביש (ממשרד עו”ד אשר חלד). קב”ט פלאפון יוצג בערעור על ידי עו”ד רחל הררי-ליפשיץ ועורך דין פלילי גיא פלנטר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.
הפרשה פורסמה בהרחבה בכלי התקשורת וראו למשל:
- גלובס – “הערעור התקבל: בוטל חיוב של קב”ט פלאפון בגין הטרדה מינית“.
- TheMarker – “ביה”ד הארצי לעבודה: עובדת פלאפון פוטרה בשל פגיעה בפרטיות לקוחות ולא על רקע הטרדה מינית“.
- ynet – “פלאפון הואשמה בגיבוי הטרדה מינית, וזוכתה“.
- נבו המאגר המשפטי.
- פסק דין “קביעת ממצאים עובדתיים – לא די בהתרשמות מן העדים – הטרדה מינית“.

עע 311/09, עע 312/09, פלאפון תקשורת בע”מ ואריה קרקו נגד לילך אלול, בפני בית הדין הארצי לעבודה, כב’ הנשיא סטיב אדלר, כב’ השופט עמירם רבינוביץ, כב’ השופט שמואל צור, נציג עובדים מר שלום חבשוש, נציג מעבידים מר מיכאל הילב.

עורך דין פלילי

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין | ערעור פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

הפוסט זיכוי מהטרדה מינית והתנכלות – קבלת ערעור על ידי ביה”ד הארצי לעבודה. ביטול פיצוי של 290,000 ש”ח. 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר