ארכיון סגירת תיק בהסדר הקפאה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 09:24:06 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי מילואים בנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה הצבאית בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה או הסדר הקפאה. סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי בפני בית דין צבאי.

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או בהסדר הקפאה והימנעות מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – כללי

בשנת 2012 תוקן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב -1982, והמחוקק העשיר את ארגז הכלים של התביעה והפרקליטות בכלי אכיפתי נוסף – הוא ההסדר המותנה.
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד – לפיו החשוד יודה בביצוע העובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו ויתחייב לעמוד בתנאים אשר יוטלו עליו – ובתמורה, ייסגר נגדו התיק בעילה של “הסדר מותנה”.
על תכליותיו, מטרותיו והרציונל העומד בבסיסו של הסדר מותנה, כמו גם על התנאים להחלתו המשפט הפלילי האזרחי עמדנו בהרחבה בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בפתח שנת 2017, עודכנו הנחיות התביעה הצבאית הראשית בנושא זה, וברוח תיקון החקיקה בתחומי הסדר מותנה עוגנה “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“, המאפשרת לפרקליט צבאי או סגנו לנקוט בדרך של סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה אף במערכת השיפוט הצבאית.
כך, בנסיבות המתאימות, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי:
- טרם הגשת כתב אישום – בהסדר מותנה;
- אם הוגש כבר כתב אישום – בדרך של סגירת התיק בהסדר הקפאה.
מדובר בשינוי מבורך, אשר צפוי להקל באופן ניכר עם חיילים המובאים לדין בבתי הדין הצבאיים, ולצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הקשות הנלוות לניהול הליך פלילי בבית דין צבאי, ובפרט כזה המסתיים ברישום פלילי.
מסלול של הסדר מותנה או הסדר הקפאה מתאים, בין היתר, למקרים בהם לחייל אין עבר פלילי קודם (לרבות מקרים שהסתיימו ב”אי הרשעה”, עיכוב הליכים או התחייבות להימנע מעבירה), לא נסגר נגדו תיק אחר בעילה של הסדר מותנה – והוא לא נמנה על אוכלוסיית משרתי הקבע או קצינים בשירות חובה.

באילו עבירות ניתן להחיל הסדר מותנה במשפט הצבאי?

לא בכל עבירה ניתן יהיה לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה, אלא במקרים המצויים ברף חומרה נמוך באופן יחסי, באופן שהאינטרס הציבורי והצבאי יוכל לספוג את סגירת התיק.
על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית מס’ 3.07, ניתן יהיה להציע לחייל לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה בעבירות הבאות שלהלן;

עבירות סמים לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

כאשר מדובר בסמים “קלים” בלבד (כלומר – קנאביס או קנבינואיד סינטטי המנוי בפקודת הסמים המסוכנים), ובעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות בלבד.
כאשר מדובר בעבירות של שימוש בסם מסוכן – כאשר לא מדובר ביותר מארבעה שימושים.
כאשר מדובר בעבירות של החזקה – כאשר הכמות אינה עולה על כמות לצריכה עצמית.
ניתן לסיים אישום בחשד לסירוב להיבדק לגילוי סמים בהסדר מותנה.

עבירות רכוש בצבא בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

אי שמירתו של רכוש צבאי לפי סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 8,000 ₪).
הוצאת רכוש מרשות הצבא לפי סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 3000 ₪).
גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 2000 ₪, וכל עוד לא מדובר בסמארטפון).
גניבת כרטיס חיוב לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי.
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין.

עבירות נוספות בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה בצבא (והכל בהתאם לסייגים שנקבעו בהנחיית התביעה הצבאית הראשית ביחס לכל אחת מעבירות אלו)

התחלות, לפי סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי.
השתמטות מפעולה מסוימת, לפי סעיף 102 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה של זיוף, לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין, התשל”ז-1977.
עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
ידיעות כוזבות לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

מה כולל הסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא?

במסגרת סגירת תיק בהסדר מותנה ניתן להטיל תנאים שונים, כאשר רק אם החייל עומד במלואם – נסגר התיק נגדו.
מובן, כי כל הפרה של אחד התנאים עלולה להוביל לפתיחת התיק מחדש – באמצעות הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי או “הפשרת” ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי.
כך, ניתן להטיל בין היתר את התנאים הבאים:
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך שנה (או פחות);
- התחייבות החייל שלא לבקש מגורם צבאי לפטרו משירות ביטחון.
- אי פיטורין משירות צבאי בעילה של התנהגות רעה וחמורה או מכל טעם אחר אשר נובע מהותית מחוסר מוטיבציה לשירות, לרבות במסגרת ועדת סמים.
- ככל שהחייל יבקש מגורם צבאי כלשהו לפטרו משירות, תהא זו הפרה של ההסדר.
- המשך שירות צבאי תקין;
- מתן דגימות שתן עיתיות (בעבירות סמים);
- תשלום פיצוי.
- הסכמת החייל לחלט חפץ הקשור לעבירה והאסור בהחזקה לפי כל דין או להשמידו.
- הסכמת החייל לשינוי שיבוצו בכפוף להחלטת גורמי כוח האדם המוסמכים בצה”ל ו/או להימנע מליצור קשר עם אדם אחר (כגון: מעורבים בביצוע העבירה או מתלונן).
עוד חשוב לדעת, כי אם מדובר בחייל שהינו עצור במסגרת החקירה – חתימה על הסדר מותנה תוביל לשחרורו ממעצרו.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא על ידי עורך דין צבאי

לעתים, תעדכן התביעה הצבאית את החייל בדבר האפשרות לסגירת התיק בהסדר מותנה – אך לא תמיד.
מדובר בסמכות שמצויה בשיקול דעת – ואינה סמכות חובה, ולכן יהיו מקרי ביניים, אשר לא ברור אם הם נכללים בקריטריונים הקבועים בהנחיית התביעה הצבאית הראשית; ועל כן, יהי צורך בפנייה יזומה מצד בא כוחו של החייל לפרקליטות הצבאית, במטרה לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק בהסדר מותנה.
הדברים הם בבחינת קל וחומר שעה שכבר הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי וכעת יש ליזום פניה לפרקליטות הצבאית ולנסות לשכנעה לסגור את התיק בהסדר הקפאה.
במסגרת ההסדר המותנה או ההסדר ההקפאה יש לבחון אילו תנאים מוטלים על החייל, על מנת לוודא כי לא מדובר בגזירה שהחייל לא יוכל לעמוד בה – ואז למעשה לא נעשה דבר, וההליכים המשפטיים יחודשו תוך זמן קצר בעניינו. משכך, יש חשיבות עצומה למשא ומתן שמתנהל על תנאי ההסדר המותנה אל מול גורמי הפרקליטות הצבאית.
מעבר לכך, צריך לזכור כי מדובר במקרים בהם לכאורה אין קושי בתשתית הראייתית, והחייל צפוי להודות בעובדות המבססות עבירה פלילית כנגדו – ולכן, עיקר המשא ומתן מתמקד בצורך לשכנע כי האינטרס הציבורי והאינטרס הצבאי יחדיו – יוכלו לספוג הימנעות מהגשת כתב אישום או הקפאת הליכים הפליליים בעניינו של החייל.
משכך, חשוב כי החייל יהיה מיוצג ומלווה על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר לעומק את מדיניות התביעה הצבאית הראשית, את הנחיותיה, את מדיניות הענישה ואת רזי המשפט הצבאי.

לקריאה נוספת בהקשר לסגירת תיק בהסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא

לעיון בהנחיות התביעה הצבאית הראשית בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה או סגירת תיק בהסדר הקפאה ראו: “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמא לנוסח הסדר מותנה עם נאשם – אשר מהווה נספח ב’ להנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.07 “הסדר מותנה עם נאשם”.
לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה ראו – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס 4.3042.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | הסדר מותנה | הסדר הקפאה | סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום

עורך דין צבאי

הפוסט סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 14:32:24 +0000

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל”ג- 1973.
מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
- הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
- והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית – רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס’ 2.05 של התביעה הצבאית

מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה (“פירורים”).
העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת “חומרים אסורים בהפצה” (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים.
מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב”חומרים משכרים”.
מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
- עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
- מאסר על תנאי;
- פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
- הורדה מכל דרגה.
בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
- שימוש רב פעמי בסם;
- התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
- סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, “אקסטזי”, אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, “חגיגת” וכו’);
- ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
- שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
- רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
- הספקת הסם לחיילים אחרים;
- ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד’);
  עבר פלילי;
- עבר משמעתי לקוי;
- דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית)

בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים.
ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א’ וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר.
הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה “סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים” מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
- טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
- לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו”הקפאת” הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.