ארכיון סעיף 291 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:50:45 +0000

עד מדינה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עד מדינה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה, מנהל מטעמם מו”מ על תנאי הסכם עד המדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמה בו נרתם משרדנו לסייע בגיבוש הסכם עד מדינה, הסכם שחשף וסייע למיגור נגע שחיתות – מכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים שלא היו מורשים להיכנס לישראל, על ידי רס”ן בצה”ל, אשר קיבל שוחד בתמורה להנפקת היתרי הכניסה וסיכן את ביטחון המדינה.

קצת על מוסד “עד המדינה”

במציאות החברתית הקיימת, הסכמי עד מדינה ממלאים תפקיד חיוני. עמד על כך בית המשפט העליון למשל בע”פ 1309/06 מדינת ישראל נגד יחיא תורק:

“...עלינו לשוב ולהזכיר את התפקיד המשמעותי אותו ממלאים הסכמי עד מדינה במציאות החברתית הקיימת. אף שמוסד עד המדינה לא התקבל תמיד באהדה רבה, גם למבקריו ברור היה, כי השימוש בו ממלא תפקיד חיוני במלחמה בפשיעה, שכן “באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם…”.

“…אכן, “הסדר עם עבריין המעורב בעבירה, שלפיו ישמש ‘עד מדינה’, הוא בבחינת הכרח בל–יגונה. תכליתו לאפשר מיצוי הדין עם עבריינים שפשעו על-ידי עדות מי שחבר להם בביצוע העבירה”.

מי הוא עד מדינה?

המחוקק הגדיר את “עד המדינה” כ”שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה” (סעיף 54(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל”א – 1971).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה

הנחיה מספר 4.2201 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את מוסד “עד המדינה”. בתמצית, הנחיה זו, שכותרתה “עד מדינה” עוסקת בעניינים הבאים;
השיקולים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה.
טיב טובות ההנאה שניתן להעניק לעדי מדינה;
הפרטים האמורים להיכלל בהסכם עד המדינה;
מי מוסמך לחתום על הסכם עד מדינה ולאשרו;
זכותו של חשוד או נאשם המועמד להיות עד מדינה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין וכן לייצוג על ידי עורך דין, במעמד החתימה על הסכם עד המדינה.
כללים ביחס לדברים שאמר העד במסגרת המו”מ להסדר טעון ולהסכם עד מדינה, גם אם המו”מ לא השתכלל להסכם.
כללים ביחס לביטול הסכם עד מדינה, בין אם מטעמים של אינטרס ציבורי ובין אם בעקבות הפרתו של ההסכם ע”י עד המדינה.
כללים ביחס לשימוש באמרות עד המדינה לאחר ביטול ההסכם עקב הפרה בהליך פלילי כנגד העד עצמו או נגד אחרים.
שאלת העמדתו לדין של עד המדינה בעקבות הפרת ההסכם.
איסור על חתימת הסכם עד מדינה כאמצעי תחבולה שנועד לחלץ הודיה, אם מפי העד ואם מפי חשודים אחרים.
השלכת מידת העונש שהושת על עד המדינה לגבי ענישת הנאשמים האחרים בפרשה.

השיקולים המרכזיים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה

בתמצית, מונה הנחיית היועמ”ש את השיקולים הבאים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה;
מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על הסכם עד מדינה;
הראיות הקיימות בחומר החקירה, החיצוניות לעדותו של עד המדינה;
פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק;
מעמד העד ומרכזיותו; ככלל, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה. במקרים חריגים אשר מונה ההנחיה, ניתן לשקול הסכם עד מדינה גם עם מבצע עיקרי.
אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו;
סיוע לעדות עד המדינה: לא ניתן להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה ללא תוספת ראייתית חזקה, שבשפה המשפטית נקראת “סיוע”.
חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת הסכם עד המדינה. ככלל, לא נחתמים הסכמי עד מדינה בעבירות שאינן מסוג פשע. ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, יהא מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה על ידי שותפיו של עמד המדינה.
ריבוי עדי מדינה בפרשה אחרת; ככלל נמנעים ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה.
אבטחת עד המדינה –כבר במהלך המו”מ למעמד של עד מדינה יש לשקול את הצורך והיכולת של רשויות אכיפת החוק לאבטח את עד המדינה או בני משפחתו.

טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה

הנחיית היועמ”ש הנ”ל אף מונה טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה;
- הבטחה שלא להעמיד לדין.
- הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות.
- הבטחה לעתירה משותפת לענישה מתונה בהליך הפלילי.
- הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיקים אחרים או לסגירת תיקים אחרים.
- הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר.
- הבטחה לסיוע ביציאה לחו”ל או תכנית אחרת להגנה על עדים.
- תמורה כספית או אחרת.
הליך גיבוש הסכם עד מדינה הינו מורכב ועדין, כרוך בסיכונים רבים ולפיכך יש להפקידו רק בידיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון מתאימים.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע”י רס”ן תמורת שוחד

תמצית המקרה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה

כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו גיבש משרדנו עם התובע הצבאי הראשי הסכם עד מדינה ובהמשך, העניק ייעוץ וייצוג משפטי לעד המדינה עד סיום תפקידו בפרשה.
ואלו בתמצית העובדות; הדמויות המרכזיות בפרשה הינם קצין צה”ל בדרגת רס”ן, אשר שירת כקצין תיאום אזרחי במנהל האזרחי ואיש עסקים פלסטיני שהפך לעד מדינה ויוצג על ידי משרדנו.
במסגרת הסכם עד מדינה שגיבש משרדנו:
- נמחקו מכתב האישום שהוגש כנגד עד המדינה 6 מתוך 7 האישומים.
- עוד הוסכם במסגרת הסכם עד המדינה כי בגין מתן שוחד לקצין ייגזר על עד המדינה עונש מוסכם מינורי;
- 89 ימי מאסר שהם כימי מעצרו עד שנחתם עימו הסכם עד המדינה;
- מאסר על תנאי, ללא קנס וללא השבה של הכספים שגרף עד המדינה במסגרת פרשה זו.
לבקשתנו, קיים צו איסור פרסום האוסר על חשיפת פרטיו של עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה, העיד עד המדינה כנגד הקצין בפני בית דין צבאי, לאחר שהוגש כנגד הקצין כתב אישום בשורה ארוכה של עבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה.
בסופו של יום נגזרו על הקצין 5 שנות מאסר קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתאריך 2.3.17, אישר בית הדין הצבאי לערעורים בתיק ע/ 8/16 את עונשו של הקצין, ובכך תמה הפרשה.

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה.

הפרשה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים וראו למשל:
- מעריב: קצין בכיר בצה”ל הורשע בלקיחת שוחד של רבע מיליון שקל ונשלח ל-5 שנות מאסר.
- MyNet נעמי רייכמן, “עדת ראיה בשטחים: רס”ן נאשם במעורבות במכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים“.
- Walla חדשות: חשד: קצין הנפיק אישורי כניסה לפלסטינים עבור שוחד.
- מעריב: קצין במנהל האזרחי חשוד בעבירות חמורות של קבלת טובות הנאה.
- תקדין; מטכ”ל (מחוזי) 1031/14, התובע הצבאי נגד רס”ן יזד יוסף.
כאמור, הפרשה הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים;
- נבו: ע 8/16, התובע הצבאי הראשי נ’ רס”ן יזיד יוסף.
- פסקדין אתר המשפט הישראלי, התובע הצבאי הראשי נגד רס”ן יזיד יוסף.

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל”מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

תחילתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”מ), יחידה האמונה במצ”ח על חקירת מקרים מיוחדים ורגישים בצבא.
בעקבות ראיות שנאספו בחקירה הסמויה של הימל”מ, נעצרו הקצין ומספר פלסטינים, ביניהם איש עסקים פלסטיני והוגשו כנגדם כתבי אישום מופלגים בחומרתם.
כתב האישום שהוגש כנגד הקצין לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ”ל מנה לא פחות מ- 32 פרטי אישום ובהם עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, 14 עבירות של חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, בניגוד לסעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955; עבירות של סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 ולסעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין ועבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בנספח שצורף לכתב האישום פורטו שמותיהם של לא פחות מ- 182 פלסטינים, ביחס אליהם נטען בכתב האישום, כי הקצין אישר בקשות להיתרי כניסה לישראל שלא כדין, וזאת בנוסף לפלסטינים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום.
בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד הקצין, הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כנגד איש העסקים הפלסטיני כתב אישום המייחס לו, ב- 7 אישומים שונים, את העבירות הבאות:
- הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שיצא שטח אשר הוכרז על ידי מפקד צבאי כשטח סגור ונכנס לירושלים ללא היתר כניסה כדין, עבירה לפי סעיף 318(ו) וסעיף 333 לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- מתן שוחד, בכך שנתן לקצין צה”ל, עובד ציבור, שוחד בסך כולל של 72,800 ש”ח, עבירה בניגוד לסעיף 258(ב) ו- (ג) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- קבלת דבר במרמה, בכך שקיבל במרמה, בשני אישומים שונים, כספים עבור היתרי כניסה לישראל, אשר אינם מצריכים כל תשלום בגין הוצאתם, עבירות בניגוד לסעיף 417(2) לחוק הפלילי הירדני, מס’ 16 לשנת 1960.
- סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבשני אישומים שונים, סייע לאחרים להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 318(ו), 333 וסעיף 201(א)(3) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- פגיעה בביטחון האזור, עבירה בניגוד לסעיף 222(א) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009, בכך שעשה מעשים שיש בהם פגיעה וסכנה לביטחון האזור ולביטחון כוחות צה”ל.

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

ברגיל, נוקטים בתי המשפט במחוזותינו יד קשה בכל הנוגע לעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כך למשל פסק בית המשפט העליון ברע”פ 3674/04, אבו סאלם נגד מדינת ישראל:

“…הכול מסכימים כי תכלית החוק תכלית היא של ביטחון תושבי ישראל, ו”עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל על ידי תושבי האזור נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל” …אכן, כל מי שחיים בישראל בימים אלה יודעים כי טרוריסטים חורשי-רע אשר נכנסו לישראל שלא-כדין, נעזרו לא אחת בתושבי ישראל – אשר עשו בתום-לב ולעתים תוך עצימת-עיניים – כדי להגיע למקום הפיגוע או כדי למצוא מקום לינה ומסתור עובר לפיגוע או לאחריו. תופעה קשה זו ביקש החוק למגר…”.

“…בית-המשפט העליון ישב על המדוכה, ולאחר שהביא במניין מכלול שיקולים שלעניין, יצאה מלפניו הלכה כי לאור תכליתו המפורשת של החוק ונוכח המציאות הביטחונית הקשה השוררת בישראל, ראוי לגזור על עבריינים אשר הסיעו, הלינו או העסיקו שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית, עונשי מאסר בפועל, בכפיפות, כמובן, לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה…סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים …”.

“הלכה זו חזרה ונשנתה בהחלטות רבות של בית-המשפט העליון, תוך הבהרה כי “בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים … עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית – מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין…”.

“…טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה…מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה. מסתבר כי הפרות החוק נמשכות, ונדרשים אנו למיצוי הענישה במקרים המתאימים, מתוך תקווה כי יעלה בידינו להרתיע מי שמועדים לדבר מביצוע עבירות שאפשר נראות הן קלות ופשוטות אך טמון בהן סיכון לחיי אדם. “המעשים שפורטובסעיף 12אלחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה, שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שעונשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפגעים”…ומשנמצא לנו כי חרף סיכוני הביטחון הקשים ממשיכים ישראלים רבים לעבור על החוק ולסכן את חיי הזולת ואף את חייהם שלהם, נדרשים אנו להמשיך במדיניות המחמירה שנועדה להרתיע מפני ביצוע העבירות...”.

“… חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים – בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל – גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר”.

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

בעודו עצור, ושעה שהוא צפוי למאסר ממושך במידה ויורשע במיוחס לו בכתב האישום, שחרר איש העסקים הפלסטיני את סניגורו הקודם והסמיך את עורך דין פלילי גיא פלנטר לייצגו.
עו”ד פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, ניהל מטעמו של האיש מו”מ עם גורמי התביעה הצבאית באיו”ש, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והתובע הצבאי הראשי.
בהמשך למגעים אלו, נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה, הכולל גם הסדר טעון ביחס לאופן סיום ההליך הפלילי כנגד עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה מסר עד המדינה עדויות ובהן מידע רב אודות הפרשה ואודות נושאים נוספים בהם היה מעורב הקצין שלא היו ידועים לגורמי אכיפת החוק.
על פי פרסום של הפרקליטות הצבאית, על רקע עדויות אלו שמסר עד המדינה וחומרי חקירה נוספים שנאספו על-ידי גורמי החקירה, הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום מתוקן כנגד הקצין, המייחס לו:

“…עבירות נוספות של לקיחת שוחד, המרכזית שבהן מתארת מנגנון מסודר ושיטתי, אשר התרחב עם הזמן, של מכירת היתרי כניסה לישראל תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים בעבור כל היתר, תוך ביצוע עבירות של זיוף, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה ועוד. הקצין התחלק בחלק מהרווחים עם עד המדינה ועם פלסטיני נוסף. כתב האישום המתוקן מייחס לקצין כי קיבל שוחד בסך של למעלה מ-250,000 ש”ח, בתמורה להנפקת למעלה מ-200 היתרי כניסה לישראל. עוד יוחסו לקצין בכתב האישום המתוקן עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה, התנהגות שאינה הולמת, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, ומרמה והפרת אמונים”.

במסגרת הסדר הטעון, נמחקו מכתב האישום המקורי 6 אישומים שונים אשר ייחסו לעד המדינה עבירות של כניסה לישראל ללא היתר כדין, קבלת דבר במרמה, סיוע להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין ופגיעה בבטחון האזור.
על כנו, נותר במסגרת הסדר הטעון אישום אחד בכתב האישום המתוקן, המייחס לעד המדינה מתן שוחד כספי לקצין, עבירה לפי סעיף 258(ב) ו-(ג) וסעיף 199ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] [יהודה והשומרון] (מס’ 1651), התשע”ה – 2015.

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

בדיון בפני בית הדין הצבאי ובהתאם להסכם עד המדינה והסדר הטעון, עתרו הפרקליטות הצבאית ועורך דין גיא פלנטר לעונש מוסכם של 89 ימי מאסר, כימי מעצרו, ומאסר מותנה.
במסגרת נימוקיו לאימוץ הסדר הטעון טען סרן אבישי קפלן מטעם התביעה הצבאית:

“…המקרה שבפנינו, מאזן למעשה את הנכונות של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי החקירה ועם הפרקליטות הצבאית. בתאריך 2.2.14 חתם הנאשם על הסכם עד מדינה עם התביעה הצבאית במסגרתו הסכים למסור פרטי מידע רבים הנוגעים לעבירות אותן ביצע ביחד עם הקצין רס”ן…פרטי מידע אלו אומתו בשלב מאוחר יותר בחקירה ארוכה מקיפה על ידי מספר רב של עדי תביעה אשר אישרו את גרסת עד המדינה. עד המדינה עמד בהתחייבויותיו ומסר בחקירותיו, היו 11 חקירות אחרי חתימת הסכם עם עד המדינה, את כל הפרטים הנובעים מהנושאים עליהם התחייב להרחיב בחקירות. לאחר שחרורו מהמעצר המשיך לעמוד בהתחייבויותיו והתייצב לכל חקירה שהתבקש להגיע אליה. עד המדינה העיד 3 פעמים בפני בית הדין הצבאי ביפו, חזר פעם נוספת בדיוק רב על הדברים אותם מסר בחקירותיו המשטרתיות…עד המדינה לא קיבל שכר תמורת עדותו והתרשמנו כי הוא מוסר את הדברים כפי שהוא זוכר אותם מתוך כוונה לשתף פעולה…”.

בית המשפט הצבאי ביהודה (כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר) אימץ את הסדר הטעון, בקובעו בין היתר:

“מובן כי העונש שהציגו בפני הצדדים אינו עומד בכל מסגרת ענישתית שנקבעה בעבירות של מתן שוחד. הכלל הוא שעונשי המאסר הם חמורים פי כמה, ועשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל וזאת בשל החומרה שראה המחוקק ורואים בתי המשפט בסוג זה של עבירות. השחיתות השלטונית והניסיון לקבל טובות הנאה באמצעות תשלום הם עניין שיש לעקור מן השורש באמצעות ענישה מחמירה. כך נקבע פעם אחר פעם וכך היה צריך להיות בעניינו אלמלא הנסיבות הייחודיות אותן פירטו הצדדים.

לביהמ”ש קשה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתן של רשויות האכיפה כאשר הן מתקשרות בהסכם מורכב של עד מדינה, כיוון שבפני ביהמ”ש לא נפרסת התמונה המלאה של החשדות בתיק ושל הפרשיה הכוללת. בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר בהיותו סביר”.

בהתאמה, גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על עד המדינה 89 ימים מאסר לריצוי בפועל שהם כימי מעצרו ומאסר על תנאי.
לבקשת הצדדים ניתן צו איסור פרסום על חשיפת פרטים מזהים של עד המדינה.
בעקבות עדותו של עד המדינה, הורשע הקצין לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של עבירות חמורות:
- 3 עבירות שעניינן לקיחת שוחד, לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977;
- עבירה של זיוף, לפי סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין;
- 15 עבירות שעניינן חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, לפי סעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955;
- 4 עבירות שעניינן סיוע לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952 ולפי סעיף 31 לחוק העונשין;
- עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל;
- עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 414 ו-415 לחוק העונשין;
- עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין;
- ושתי עבירות שעניינן התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בית הדין הצבאי המחוזי השית על הקצין עונש כולל של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתיק ע/ 8/16 אישר בית הדין הצבאי לערעורים את העונש.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד עד המדינה, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט הצבאי ביהודה והכל לאחר שנמחקו פרטים מזהים אודות עד המדינה.

תיק 7077/14 בית המשפט הצבאי ביהודה, בפני כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירה במשטרה, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.

עורך דין פלילי

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 11 May 2021 08:17:16 +0000

מתן שוחד – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מתן שוחד בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו, שעוסק בספק של משרד הביטחון אשר נחשד בעבירה של מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לחוק העונשין.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחסור אשמה נתקבלה והתיק נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מתן שוחד – קצת על העבירה.

הוראות חוק העונשין בנוגע לעבירת מתן שוחד.

סעיף 291 לחוק העונשין שכותרתו “מתן שוחד” קובע:

291. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).

תחולה “אקס-טריטוריאלית” לעבירה של מתן שוחד.

במצבים מסוימים קבע המחוקק תחולה “אקס-טריטוריאלית” לעבירה של נתינת שוחד; סעיף 291א (א) לחוק העונשין שכותרתו “מתן שוחד לעובד ציבור זר” קובע:

“הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291”.

מדיניות הענישה בעבירות מתן שוחד.

באשר למדיניות הענישה בעבירה של נתינת שוחד, בתי המשפט במחוזותינו נוקטים בגישה עונשית מחמירה כנגד מי שחטאו בשחיתות. עוד בע”פ 341/73 מדינת ישראל נ’ ויטה, פ”ד כז(2) 610, 613 (1973) פסק בית המשפט העליון כי:

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש ואם כמתווך”.

בשנת 1989, במסגרת ערעור בעניינו של רפאל לוי, מי שהיה הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים והורשע בין היתר בעבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים, עמד בית המשפט העליון על החומרה היתרה שבעבירת השוחד (ע”פ 355/88 רפאל לוי נגד מדינת ישראל) תוך אזכור דברים שנפסקו ע”י בית המשפט העליון בהקשר זה בעבר:

“לא בכדי התריעו הוגי דעות, מנביאי ישראל ועד לימינו, על השוחד כרעה חולה מאין כמוה. השוחד הינו סימן ההיכר המובהק של משטרים לבנטיניים שחלילה לנו להידמות להם… כיבוד החוק דורש בראש ובראשונה פעולה חינוכית קשה וממושכת, אבל עד שיגיעו ימות המשיח, אף לא נוכל בלעדי כוח ההרתעה שבעשיית דין ובאימת הדין… רחמנות יתרה כלפי הפרט בכגון אלה עלולה לעלות כדי התאכזרות לחברה כולה, פן היא תשקע ביוון המצולה של שוחד ושל שחיתות“.

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש ואם כמתווך”.

“עבירת השוחד מטבעה גורמת להשחתת מידות במנהל הציבורי. מכאן ההכרח להטיל עונשים מרתיעים על אלה החורגים מן השורה ומביאים לשיבוש דרכי מנהל תקינים. כאן גובר האינטרס הציבורי, שעליו מצווה בית המשפט לשמור”.

“על-פי מדיניותו של בית-משפט זה משכבר הימים, העונש ההולם עברייני שוחד הוא מאסר בפועל, כעונש מרתיע. שכן ‘הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך”.

“הלכה רווחת ומיוסדת היא, כי עובד ציבור הלוקח שוחד תמורת פעולה הקשורה בתפקידו, אחת דינו להיענש במאסר ממשי. חריגה מן הכלל הזה מותרת רק בהתקיים נסיבות יוצאות דופן…”.

“השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מסוג זה הוא הרתעתם של עובדי ציבור אחרים מפני ביצוע עבירות דומות, ושיקול זה אכן מחייב, כפי שכבר צוין, להעניש על ביצוען של עבירות מסוג זה בעונש מאסר שיש עמו כליאה בפועל”.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – שינוי עילת סגירת תיק מתן שוחד לעילה של חוסר אשמה.

תחילת הפרשה – חקירה כנגד ספק של משרד הביטחון בחשד לעבירה של נתינת שוחד.

בעקבות חשד לעבירה של מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לחוק העונשין, פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל (יאח”ה) בחקירה פלילית כנגד ספק של משרד הביטחון.

סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות.

בתום החקירה ולאחר בחינת חומר החקירה, החליטה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) שלא להגיש כתב אישום בפרשה, אולם סגרה את תיק החקירה המשטרתי בעילה של חוסר ראיות.
סגירת תיק חקירה בעילה של חוסר ראיות הכתימה את שמו של החשוד ברישומיה הפנימיים של המשטרה, שכן פירושה, שנותר ספק בחפותו ורק בשל העדר מספיק ראיות, לא הועמד לדין.
להרחבה אודות עילות סגירה של תיקי חקירה פליליים ראו: איזה עילות גניזה קיימות לסגירת תיק חקירה פלילי?
במקרה ספציפי זה, לגניזת התיק הפלילי בעילה של חוסר ראיות הייתה תוצאה פוגענית במיוחד; משנותר ספק בחפותו של האיש ביחס לעבירה של מתן שוחד, סירב משרד הביטחון להמשיך ולעבוד עמו עד שיסיר עננה זו מעל ראשו.

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה וכפועל יוצא – מחיקת הרישום המשטרתי אודות חשד למתן שוחד.

במצב דברים זה, פנה האיש אל משרדנו על מנת שנפעל למחוק את הרישום המשטרתי הקיים אודותיו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
קיימים מסלולי טיפול שונים למחיקת רישום משטרתי של תיקים סגורים ועל כך ראו:
לאחר ניתוח חומר החקירה, החליט עו”ד פלילי גיא פלנטר לפעול למחיקת הרישום המשטרתי בדרך של שינוי עילת סגירת תיק החקירה ל”חוסר אשמה”. על פי דין, תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה – יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
פרקליטת מחוז תל אביב נעתרה לבקשה מטעם עורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג את האיש, והורתה על שינוי עילת הגניזה לעילה של חוסר אשמה.
בכך טוהר שמו של האיש מכל חשד, הרישום המשטרתי אודות החקירה נמחק מרישומי המשטרה והוסרה המגבלה להמשך עבודתו של האיש כספק של משרד הביטחון.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין (ללא פרטים מזהים כמובן) בהחלטת פרקליטת מחוז תל אביב דאז, להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר ולשנות את עילת גניזת התיק ל”חוסר אשמה”.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בעבירות מתן שוחד וטיפול במחיקת רישום משטרתי.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מתן שוחד או לקיחת שוחד.
בין היתר, אנו מטפלים גם במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
עורך דין פלילי

מתן שוחד | סעיף 291 לחוק העונשין | לקיחת שוחד | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10)

גיא פלנטר — Wed, 05 May 2021 10:45:16 +0000

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן מורכבים ורחבי היקף.
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

דוגמאות לפרשות הנוגעות לחשד לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו.

מטעמים מובנים של צנעת הפרט, לא נאזכר פרטים מזהים אודות לקוחות אשר טופלו על ידי משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר.
יחד עם זאת, ניתן לאזכר מספר פרשות שעסקו בחשדות לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת שמחה דיניץ ז”ל, יושב ראש הסוכנות היהודית ושגריר בוושינגטון לשעבר אשר הואשם בבית משפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בנוגע לשימוש בכרטיסי אשראי. מר דיניץ זוכה לבסוף מכל האישומים בבית המשפט העליון. עורך דין גיא פלנטר נמנה בזמנו על צוות ההגנה, בראשות עורך דין אורי וגמן.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפון וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- חקירת מלמ”ב – חשד לגניבת תוכנות מהתעשייה האווירית ע”י 2 פרופסורים – שני פרופסורים שנחשדו בגניבת תוכנה מהתעשייה האווירית ושיווקה בחו”ל לגורמים בלתי מורשים נחקרו ונחשדו בביצוע עבירות שעניינם קבלת דבר במרמה, גניבה ממעביד, הלבנת הון, הפרת אמונים בתאגיד, עבירות בניגוד לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ועבירות לפי חוק זכויות יוצרים. משרדנו העניק לחשודים ייעוץ משפטי בחקירה. משבחנה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את חומרי החקירה, החליטה להעמיד את הפרופסורים לדין, בכפוף לשימוע. לאחר שימוע ובחינת חומרי החקירה אל מול טענות ההגנה שהועלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר בשימוע, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק.

עבירות צווארון לבן בהן הענקנו ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

לצד הענקת ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים גדולים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה, ליווה משרד עורכי דין גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים, במגוון רחב שלל עבירות המאופיינות כעבירות צווארון לבן.
בין היתר, העניק משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות צווארון לבן כגון:
- עבירות מחשב.
- עבירות פגיעה בפרטיות.
- עבירות האזנת סתר.
- עבירות מרמה; קבלת דבר ברמה, תחבולה, עושק, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
- עבירות זיוף; זיוף, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד.
- עבירות הונאה | התחזות; הונאה בכרטיסי חיוב, הונאת נושים, התחזות כאדם אחר, התחזות כעובד הציבור.
- עבירות גניבה; גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד, קבלת נכסים שהושגו בעוון או בפשע, החזקת נכס חשוד.
- עבירות בקשר לרכב.
- עבירות רישוי עסקים כגון ניהול עסק ללא רשיון.
- עבירות בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
- עבירות על חוקי העבודה, כגון עבירות בניגוד לחוק שכר מינימום, העסקה שלא כדין של עובדים זרים.
- עבירות הנוגעות לעובדי ציבור, כגון: לקיחת שוחד, מתן שוחד, תיווך בשוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד הציבור, זיוף בידי עובד הציבור,שימוש לרעה בכח המשרה.
- עבירות על חוק הכניסה לישראל.
- עבירות הכנה וקשר: מתן אמצעים לביצוע פשע, קשר לפשע או לעוון.
- הפרת הוראה חוקית.
- עבירות רשלנות פלילית, כגון מעשי פזיזות ורשלנות (למשל: לגבי חומרי נפץ או מכונות), גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה, עבירות על פקודת הבטיחות בעבודה.
- עבירות שיבוש עשיית משפט: עדות שקר, בידוי ראיות, הדחה בחקירה ובעדות, עדויות סותרות, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, שבועת שקר (מסירת תצהיר כוזב), השמדת ראיה, חיפוי, הטרדת עד, אי מניעת פשע.
- עבירות פליליות הנוגעות למשחקים אסורים, הגרלות והימורים.
- עבירות הטרדה מינית – עורך דין הטרדה מינית.
- עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
- עבירות תכנון ובניה.
- עבירות איכות הסביבה.
- עבירות מס: עבירות פליליות בניגוד לפקודת מס הכנסה, עבירות פליליות בניגוד לחוק מס ערך מוסף.
- עבירות על חוק ההגבלים העסקיים.
- עבירות הנוגעות לשוק ההון.
- עבירות גז ודלק (בעבר ייצג משרדנו את משרד התשתיות הלאומיות בתביעות פליליות בתיקי גז ודלק, במינוי מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה).

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.