הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעה פיצוי, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת

פתח דבר – לא כולן #Metoo

• בפוסט קודם, שכותרתו תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo:
  • עמדנו על כך שכחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות אודות הטרדות מיניות.
  • ביקשנו להדגיש, שתלונות רבות הן תלונות אמת, ושיש למגר תופעות מעין אלה, באשר הן.
  • עמדנו על כך שכמי שמייצגים לא מעט קורבנות עבירות מין, אנחנו חשופים לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם צדק וסגירת מעגל.
  • הבהרנו, שיש לפעמים צד אחר לסיפור, ואל מול גל התלונות המוצדקות בהם נתקלנו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם הואשמו לקוחותינו בהטרדה או תקיפה מינית, אולם לבסוף הוחלט שלא להעמידם לדין, כאשר בחלק מהתלונות היה מדובר בתלונות שווא מכוערות, שנבעו מאינטרסים זרים.
  • טענו, שאותם מקרים של סגירת תיקי תלונות על הטרדה מינית זוכים לטעמנו לתת- דיווח בציבור, גם במסגרת מדיניות מוצהרת של אי-יצירת “אפקט צינון” הגשת תלונות אמת.
  • באותו פוסט הצגנו שורה של דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בהם נסגרו תיקי תלונות על הטרדות מיניות, בין אם מכיוון שהוכח כי מדובר בתלונות שווא או שהתקבלה טענת הגנה שלא בוצעה עבירה פלילית או הפרת נורמה משמעתית כלל, או שהפרקליטות סברה, שאין בידיה מספיק ראיות להגיש כתב אישום. 
• בהמשך לאותן דוגמאות שניתנו באותו פוסט קודם, בעמוד זה אנו עוסקים בתלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה, שהתבררה עד תום בבית הדין לעבודה, כאשר באופן חריג למדי, במסגרת פסק הדין שדחה מכל וכל את התביעה, קבע בית הדין ממצאים קשים כנגד התובעת, ואף חייב אותה בהוצאות משמעותיות, שנאלצה לשלם למי שהאשימה, על לא עוול בחפו.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, המייחסת הטרדה מינית בעבודה

• במועדים הרלבנטיים לתביעה, הועסקה התובעת בפרשה זו בצה”ל, כרופאה. עם היוודע לה במסגרת סיכום ראיון על ההמלצה לפטרה (בשל פגמים שונים ורבים בהתנהלותה, הן במישור המקצועי והן ביחסה לחבריה לעבודה ולממונים עליה), העלתה לראשונה טענות כי ראש המדור הרפואי, הממונה עליה, הטריד אותה מינית בעבודה.
• בעקבות תלונתה, נפתחה כנגד ראש המדור הרפואי חקירת מצ”ח ובסיומה הועמד לדין משמעתי בפני שופטת צבאית בכירה. ההליך המשמעתי הסתיים בזיכוי מהדהד. משרדנו ליווה את ראש המדור הן בחקירת מצ”ח והן בהליך המשמעתי בו זוכה. בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי.
• דחיית כל טענותיה בהליך המשמעתי לא רִפָּה את ידיה והתובעת יצאה למערכה נוספת, והגישה תביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה העלתה (בתמצית) את התביעות הבאות:
  • כנגד מדינת ישראל, אשר יוצגה בהליך ע”י פרקליטות מחוז ירושלים, תבעה לקבל פיצוי כספי, בגין שימוע פיקטיבי ופיטורין שלא כדין, פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק, אי קיום חובות כמעביד על פי החוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, חוסר תום לב ועוגמת נפש. כן תבעה פיצוי כספי בגין אחריות שילוחית למעשים שייחסה למנהל המדור הרפואי.
  • כנגד מנהל המדור הרפואי, אשר יוצג ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, תבעה פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בשמה והשפלתה בשל תלונותיה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הפרת תום לב, ועוגמת נפש.
• בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה התובעת בקשה לבית הדין לעבודה לסעד זמני למניעת פיטוריה אולם לאחר שבית הדין לעבודה קיים הליך משפטי שלם ומעמיק בהקשר זה, דחה בית הדין את בקשתה.

טענותיה של התובעת בעניין הטרדה מינית בעבודה

• בתמצית, טענה התובעת כי מנהלה הישיר, ראש המדור הרפואי, הטריד אותה מינית בעבודה באמצעות הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיהי, ומאחר ומדובר במי שהיה הממונה הישיר שלה, התקיימו בין השניים יחסי מרות.
• לטענתה, החל ראש המדור הרפואי בחיזורים אחריה, וכאשר חיזורים אלו עלו בתוהו, החל להתנכל לה ואף “תפר לה תיק”, שהוביל לפיטוריה.

ממצאיו של בית הדין לעבודה, ודחיית הטענות להטרדה מינית בעבודה

• המשפט בבית הדין לעבודה נמשך כשלוש שנים ו- 4 חודשים עד למתן פסק דין, לאחר שנשמעו כל הראיות וכל העדים הרלבנטיים, עד תום.
• במסגרת פסק דין, המחזיק 55 עמודים, קיבל בית הדין לעבודה את טענות ההגנה ודחה, אחת לאחת, את טענותיה של התובעת.
• נשתדל להביא כאן את עיקרי ממצאי פסק הדין, בהקשר לטענות התובעת שהוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור הרפואי, לקוח משרדנו. 
• ואלו עיקרי הממצאים של בית הדין;
• הוכח בפני בית הדין כי טענתה כי הוטרדה מינית העלתה התובעת לראשונה עקב ההחלטה לפתוח בהליך הדחתה. 
• נפסק כי התובעת פירשה סיטואציות שונות במנותק מהמציאות כהווייתה וכי יש להעדיף את גרסת הנתבע ועדים אחרים, על פני עדותה של התובעת.
• הוכח שהתובעת לא אמרה אמת בתשובה לשאלה שנשאלה על דוכן העדים;
  • הוכח שאחרי שנודע לה על הכוונה להדיחה במייל שכותרתו “המלצה להדחה מתפקיד ושחרור מצה”ל” ובטרם התלוננה על הטרדה מינית כלפי ראש המדור הרפואי, ניגשה התובעת למקום העבודה של אשתו של ראש המדור, וטענה בפניה (במה שהתברר במשפט כטענה לא נכונה, משוללת כל יסוד) כי ראש המדור מנהל רומן עם רופאה אחרת.
  • עוד הוכח בהקשר זה במשפט, כי בהזדמנות זו בה פנתה התובעת לאישה, לא טענה התובעת בפני אשתו של ראש המדור כי ראש המדור הטריד אותה עצמה.
  • כמו כן, בית הדין קבע שבנקודה זו בעדותה לא אמרה אמת, שכן העידה בפניו, שכן טענה בפני אשתו של ראש המדור שחוותה מצדו של ראש המדור הטרדה.
  • בית הדין קבע שיש להעדיף חד משמעית את גרסת אשתו של ראש המדור על פני גרסת התובעת, שהתובעת לא אמרה דבר על הטרדתה, וכי חוסר העקביות בעדותה של התובעת, ולא רק כאן, בעלת משקל מצטבר בדבר חוסר מהימנותה.
• באשר לטענה לאירוע שבו לטענתה הוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור, פסק בית הדין לעבודה:
  • עדותו של ראש המדור הייתה עקבית, הגיונית ונכונה מהותית, ויש בה כדי לסתור טענות של התובעת.
  • מנגד, עלו סתירות שונות בגרסאותיה של התובעת בעניין זה וגרסתה לא היתה אחידה או עקבית. יתרה מכך, גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת שנאמרה אמירה שייחסה למנהל המדור, לא מצא בית הדין כי באמירה זו יש את הנדרש בחוק כדי שיעלה כדי הטרדה מינית. אין מדובר בהתייחסות משפילה או מבזה ואף אין בה התייחסות לעניין מיניותה של התובעת. 
  • התובעת בגרסתה העצימה השתלשלות האירועים בכלל, וקל וחומר בעניין טענותיה להטרדה מינית.

“מתשובות התובעת בחקירה נגדית עולה כי לא התקיים כל סממן של הטרדה מינית בכלל מכיוון הנתבע 2. …הניסוח והעדות המבולבלת יחד עם העובדה שמדובר בטענה כבושה משך חצי שנה, וכן העובדה שנסתרה בגרסאות אחרים, לא מותירים לנו אלא לדחות טענה זו במלואה”.

“…תפיסתה של התובעת את הביטויים “רומן” ו”הטרדה”, התבררו בחקירתה הנגדית בפנינו ככאלה שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה בעניין זה, ולעיתים אף לא בקנה אחד עם המציאות כהווייתה לעומת הפרשנות הסובייקטיבית שנתנה לה התובעת“.

• באשר לאירוע אחר בו נטען כי הוטרדה מינית בעבודה, פסק בין הדין לעבודה כי טענתה נסתרה כליל, ע”י עדות מי שהיתה נוכחת באירוע ועדותו של מנהל המדור.

“…הטענה המאוחרת שהיא רואה בכך חלק ממסכת ההטרדות המיניות לכאורה שעברה מהנתבע אין לה על מה שתסמוך כלל. עדותה של גב’ XXX נמצאה אמינה בעינינו בהיותה אובייקטיבית בלתי תלויה ונטולת פניות בתביעה זו”.

“…הוכח שהתובעת פיתחה אנטיגוניזם כלפי הנתבע 2, כפי שטען, עוד טרם ההמלצה להדיחה מתפקידה. הזעם כלפי הנתבע 2 הופנה לעילת ההטרדה המינית עת המליץ מפקד XXX להדיחה. רק לאחר המלצה זו הועלתה לראשונה טענה להטרדה מינית”.

• במסגרת סיכום ביניים, פסק בית הדין לעבודה כי הוכח בפניו שאחד מהאירועים הנטענים לא התרחש והשני, נסתרו נסיבותיו וכי הטענה ל”רומן” בין ראש המדור לרופאה אחרת “הומצא אף הוא” על ידי התובעת.

“…התלונה באה בתגובת נקם לרצון לסיים את העסקתה ולא ממקום אמיתי של התרחשות בפועל“.

• לסיכום עניין הטענות להטרדה מינית, פסק בין הדין לעבודה:

“גרסתה של התובעת לעניין ההטרדה המינית הייתה חסרת קוהרנטיות ועיקביות מספקת, התנהלותה ועיתוי העלאת הטענות מלמדים על כך שהתלונה על הטרדה מינית הוותה אמצעי , לנסיון למנוע את הליך הפסקת עבודתה. הסתירות שבגרסתה עצמה גם בדיעבד, שתיקתה המפורשת, התלונה המאוחרת שהוגשה על אף שהיו הזדמנויות רבות לעשות כן כמו שגם נעשו בנושאים אחרים כל אלו השפיעו על מהימנותה”.

בדיקת גרסאותיה לאירועים ספציפיים מול לשון המחוקק והפסיקה ,מעלה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר קיומה של הטרדה מינית מילולית או באופן אחר כלשהו. המעסיק, והנתבע 2 באמצעות עדים שונים הרימו, כל אחד, את הנטל להוכיח כי לא אירעה כל הטרדה מינית.

לא הוכחה טענת התובעת להטרדה מינית מצד הנתבע 2 . טענות התובעת הופרכו אחת אחת, ודין טענה זו להידחות. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם”.

דחיית הטענה להעסקה פוגענית

• דברים דומים פסק בית הדין לעבודה בהקשר לטענות להעסקה פוגענית;

“…כל הראיות ביחס לתלונות למיניהן משקפות את היותה של התובעת גורם מפריע בעבודה, גורם שאינו מקבל מרות – מקצועית ומנהלית, גורם משבש יחסי עבודה, טופל טענות שווא, בשפה בוטה ולא ראויה. לרבות, שיח לא מכבד מול חיילים … אי הסכמה לשבת לשיחות צוות; יציאה מראיונות לכל הפחות ראיון אחד עם XXX ואחד עם הנתבע 2 ; עזיבת מקום העבודה באמצע יום ועוד. כל זאת הוכח בפנינו ופורט בהרחבה לעיל. אין לתובעת להליך אלא על עצמה, בהיותה הגורם המפר סדרי מנהל תקין”.

“…הוכח כי פיטוריה של התובעת לא נבעו מחשיפת שחיתות אלא משיקולים ענייניים שנחשפו בראיות…”.

“הוכח שהתובעת חדרה לתיקים רפואיים שבהם טיפלו רופאות אחרות ובדקה את תוכנם ללא רשות וללא סמכות, בהיחבא, ואף הלינה על החלטות שגויות לדידה.

הוכח שהתובעת עקבה אחרי זמן השהייה של רופאיי המדור בהפסקות אוכל ושהייתם בשירותים, כאלו הפכה עצמה לבלשית. ואף דיווחה והלינה על שהייתם בשירותים. התובעת עקבה אחרי מהלכי הרופאים האחרים, באופן שיטתי וטורדני. ביקרה את ניהול XXX כי “עיצבנו אותה”.

“טענת חוסר השוויון בעומס, הופרכה כליל בחקירתה הנגדית של התובעת”.

“הוכח כי התובעת ידעה שהתנהגותה מציקה לחבריה לעבודה ולא חדלה מכך… התובעת התבטאה בצורה שאינה מכובדת כלפיי אנשיי XXX גם בפניי ציבור XXXX וגם בבית הדין”.

“הוכח כי לא הייתה לכתחילה סביבה עויינת והייתה אוירה קורקטית וחברית, אך התובעת, יצרה בהתנהגותה סביבת עבודה חשדנית, לא מוגנת ולא נעימה לעובדים האחרים שבלשה אחר הפסקותיהם, ודיווחה על הליכתם גם לשירותים, שבדקה תיקי עבודתם והתלוננה. צילמה ללא רשות ושמרה ללא רשות בביתה תיקים [רפואיים]”.

• בהקשר זה סיכם בית הדין לעבודה: 

“התובעת הייתה הגורם המהותי והעיקרי ביצירת סביבת העבודה הלא נעימה, לשון המעטה, ליבתה תככים והתערבה במריבות לא לה עד שהצליחה ליצור אווירה עכורה שהפכה למשכן קבע במדור הרפואה ב- XXXX. משכך אין אנו מקבלים את טענת התובעת להעסקה פוגענית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית לא הוכחה כל עילה מכח חוק השוויון בגינו תבעה . כך נדחים גם הסעדים הכספיים בהתאמה”.

דחיית הטענות לפיטורין שלא כדין, חשיפת שחיתות ומנהל לא תקין

• בתמצית, פסק בית הדין לעבודה (בין היתר) בהקשר זה:

“מהחומר שהובא לפנינו הוכח שהתובעת קיבלה אזהרות מספר על התנהגותה שאינה מתאימה, לשון המעטה, למעמדה ולתפקידה. הליך הפיטורין של התובעת ככלל, כמו גם השימוע בפרט, נעשו כדין. כפי שהוכח התובעת קיבלה את זכות השימוע ואף מימשה אותה ובהיותה מיוצגת ע”י עו”ד. טענותיה של התובעת על חשיפת שחיתות ומנהל שאינו תקין לא הוכחו ונדחו. נדגיש שהוכח באופן חד משמעי , בסיוע עדה אובייקטיבית ובלתי תלויה בדבר ,שהתובעת לא מסרה אמת בפני בית דין זה…”.

“הנתבעים הוכיחו כי התובעת התנהלה בצורה שאינה מאפשרת המשך העסקתה, בין היתר באמצעות פעולות בילוש אחרי עמיתיה למדור; אי ציות לנהלים ובדיקת חיילים XXX; שימוש בשפה גסה בריש גליי ב- XXXX. התנהגותה זו של התובעת הקשתה על התנהלות תקינה של המדור הרפואי ב- XXX הגיוס … כאשר כבר לכתחילה לא סברה שהנתבע 2 יכול להיות ממונה עליה.

הוכח שהתובעת לא עמדה בסטנדרט ההתנהגותי הדרוש מעובדי ציבור בנושאי ממלכתיות; מקצועיות; מערכתיות ושרירותיות (קוד אתי לשירות המדינה, נציב שירות המדינה ינואר 2017). התובעת אף לא עמדה בהתנהגותה בכללי הקוד האתי של הארגון בו עבדה, “רוח צה”ל”, בנושאי דוגמא אישית; ממלכתיות; משמעת; רעות ואמינות (רוח צה”ל)”.

• לסיכום עניין זה פסק בין הדין:

בנסיבות אלה גם על פי הפסיקה לעיל, גם בהיעדר כל פגם בשימוע ובהליך פיטוריה, ונוכח מכלול האמור לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המדינה להפסיק העסקתה.

לא מצאנו בסיס לתביעת התובעת לאכוף את שירותה כרופאה ב- XXX. סעד האכיפה נדחה. טענות ותביעות התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין ופיטורים שלא כדין נדחות. כך גם הסעד הכספי בהתאמה נדחה”.

דחיית הטענה בעניין לשון הרע

• בהקשר זה נפסק בין היתר:

“התובעת לא פירטה ולבטח לא הוכיחה את העילה על מרכיביה הנדרשים. לא זו אף זו, גם בשלבים המאוחרים לכתב התביעה לא מצאה התובעת לנכון להביא בפנינו בדל הוכחה לטענה זו שנטענה בעלמא.

שאלות רבות ביחס לטענה זו נשארו ללא מענה: מה נאמר בדיוק שעולה כדי אמירת לשון הרע? מי אמר אותו? באיזה עיתוי אמר אותו? מאחר שהתובעת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה בעניין זה, לא נותר לנו אלא לדחות את הטענה בדבר לשון הרע ,אשר תוכנה, מבצעה ונסיבותיה נותרו עלומות.

נדגיש למעלה מן הצורך: לפי מכלול הראיות טענת ההטרדה המינית נדחתה, גם לו הייתה התובעת עומדת בתנאים הדרושים להגשת תביעת לשון הרע ומפרטת בפרוטרוט את טענותיה ומוכיחה אותן, הייתה עומדת לנתבעים הגנת “אמת דיברתי” מכיוון שאכן אין יסוד לתלונתה אודות ההטרדה המינית גם לו הפיצו במדור הרפואה כטענתה, דבר שלא הוכח. תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית”.

חיוב התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכר טרחה של באי כח הנתבעים, בסכום משמעותי

• את פסק דינו, סיים בית הדין בדחיית כל תביעותיה של התובעת, אחת לאחת:

“תביעת התובעת לפיצוי עקב הטרדה מינית נדחית מכל וכל. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם.

תביעת התובעת להגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין (התשנ”ז- 1997) בהיותה חושפת שחיתות או מנהל לא תקין נדחית. בהליך העיקרי ביססו הנתבעים את טענתם לתקינות ההתנהלות בין היתר באמצעות מסמכים חיצוניים ל- XXX.

 תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין נדחית.

תביעת התובעת לאכיפת חזרתה לעבודה נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית. תביעה זו לא הוכחה ולו בראשית ראיה.

תביעת התובעת לביטול פיטוריה נדחית. התובעת פוטרה כדין”.

• את חיובה של התובעת בהוצאות לדוגמא נימק בית הדין לעבודה בפסק הדין באופן הבא:

“ לאחר ששקלנו בכובד ראש, את גילה, ומצבה, וחרף זאת, ונוכח כל מה שנפרש בפנינו בהרחבה, מצאנו כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכ”ט ב”כ הנתבעים בסכום משמעותי.

פסק דין (תע”א (תל אביב-יפו) 8303-06 בליסה – אמניר תעשיות מיחזור בע”מ קובע בין היתר:

“אנו סבורים כי המקרה שבפנינו אכן מצוי במתחמם של אותם מקרים חריגים בהם שוכנע בית הדין ברמה גבוהה של ודאות ומכל הטעמים שהוסברו לעיל – ובמיוחד נוכח היקף ההתדיינות ורמת הודאות הגבוהה שעל יסודה קבע בית הדין כי אדניה של התביעה ניצבים על גרסאות שאין בהן אמת – כי מן הראוי להטיל הוצאות משפט ריאליות על התובע”.

ויפים הדברים גם לעניינינו.

• אשר על כן, חייב בית הדין לעבודה בפסק דינו את התובעת כדלקמן:
  • לשלם שכר טרחת ב”כ נתבע 1 בסך 7,000  ₪.
  • לשלם הוצאות הנתבע 2 בסך 4,000 ₪ .
  • לשלם שכר טרחת ב”כ הנתבע 2 בסך 25,000 ₪.
• את ב”כ הנתבע 2 ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
• לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • מעשה מגונה. 
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה סדום.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בטענות להטרדה מינית ועבירות מין.  

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (34)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית של קטינה + מעשה מוגנה בקטינה – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) מקבלת בקשתנו להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע פלילי, ומורה על סגירת תיק בו נחשד לקוח משרדנו בעבירות של הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה בקטינה.

מקרה להמחשה – חשד להטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה בקטינה. סגירת תיק פלילי בהליך שימוע פלילי בפרקליטות

• בעמוד תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו, עמדנו על שורה של מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו באחרונה לתלונות בדבר הטרדה מינית או עבירות מין, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה נוסף אשר טופל במשרדנו באחרונה, במסגרתו שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א במסגרת הליך שימוע פלילי לסגור ללקוח משרדנו תיק פלילי אשר ייחס לו עבירות של הטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה בקטינה.

בתמונה: הודעת הפרקליטות בעקבות שימוע פלילי שנערך לחשוד – סגירת תיק פלילי. תלונה המייחסת עבירות של הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה בקטינה נגנזה בעקבות שימוע בפרקליטות, בעילה של חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.

התלונה במשטרה המייחסת לחשוד הטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה בקטינה

• החשוד במקרה זה הינו בעל עסק משגשג באמצע שנות השישים לחייו, סבא לנכדים, ללא עבר פלילי וללא תלונות קודמות בעברו, אדם אמיד המעסיק כ- 40 עובדים.
• קטינה בת 16 אשר הועסקה בעסק הגישה כנגדו תלונה במשטרה המייחסת לו הטרדה מינית ומעשה מגונה.
• בתלונתה טענה הקטינה, כי הטריד אותה מינית בכך שביקש ממנה להיכנס למשרדו, ביקש שתסגור את דלת המשרד ודיבר איתה על נושאים בעלי גוון מיני, לרבות יחסי המין שלו עם רעיתו ועם עובדות אחרות ואף הגדיל לעשות, כאשר לטענתה אמר לה, שכדאי לה למרוח זרע של גברים על הפנים כדי שיהיו לה פנים חלקות.
• עוד טענה המתלוננת בתלונתה כי החשוד ביצע מעשה מגונה, בכך שלדבריה:

“…אמר לי לעמוד לידו והדגים לי מה קורה לאיבר המין כאשר גברים רואים בחורה יפה ואמר לי תסתכלי אל תתביישי ונגע באיבר המין שלו מעל המכנסיים ואני ראיתי מזיז את איבר המין שלו, ואז הוא הראה לי את החדר ששם הוא מקיים יחסי מין תמורת כסף…ואני הייתי בהלם…”.

• סמוך ובטוח בכך שהאמת תצא לאור ויחשף כי מדובר בתלונת שווא הנובעת מבצע כסף, לא התייעץ החשוד לפני חקירתו במשטרה עם עורך דין.
• משנחקר באזהרה בחשד להטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה, הכחיש באופן נחרץ את כל הטענות נגדו. לחוקריו סיפר, שלא שוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים כפי שטענה, לא הציע לה שום הצעות מיניות, לא סיפר לה על יחסי מין עם רעיתו או עם עובדות אחרות וגם לא ביצע שום מעשה מגונה.
• האיש היה בטוח כי חוקריו האמינו לו, הפרשה מאחוריו ותיק החקירה ייסגר ללא שום צורך בטיפול משפטי.

תחילת הליך שימוע פלילי בפרקליטות – החשוד מקבל “מכתב יידוע לחשוד” ראשון

• להפתעתו של האיש, לאחר סיום החקירה המשטרתית והעברת חומר החקירה מהמשטרה לפרקליטות, קיבל מכתב מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד“.

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד ראשון שנתקבל מהפרקליטות.

• בתמצית, במכתב זה מסרה הפרקליטות לחשוד כדלקמן:

לפי סעיף 60א’ לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ”ב – 1982 הרינו להודיעך, כי תיק משטרה פלא XXXXX בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

נחקרת במשטרה בחשד לעבירות:

מעשה מגונה בפומבי, סעיף 349(א) לחוק העונשין.

הטרדה מינית, סעיף 5(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית.

הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך.

על אף האמור, הרינו להודיעך כי טרם התקבלה החלטה על שקילת הגשת כתב אישום בעניינך. במידה ולאחר לימוד התיק תתגבש החלטה לשקול להעמידך לדין, ישלח אליך מכתב יידוע שני שלאחריו תוכל להעלות את טענותיך מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו.

לפיכך, גם אם ברצונך לנמק מדוע אין מקום להגשת כתב אישום נגדך, באפשרותך להימנע בשלב זה מפניה לכתובת הרשומה, עד לאחר קבלת מכתב יידוע שני.

לתשומת ליבך כי האפשרות לעיין בחומר החקירה בעניינך, בכפוף לשיקול דעת של רשות התביעה, תינתן לך או לבא כוחך, רק במידה ולאחר שישלח אליך מכתב יידוע שני.

• גם בשלב זה, סבר האיש לתומו כי האמת תצא לאור והתיק הפלילי ייסגר בפרקליטות ללא צורך בייצוג ובטיפול משפטי בסגירת התיק.

החשוד מקבל “מכתב יידוע שני לחשוד” בו נמסר לו, כי הפרקליטות שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע.

• תקוותיו של החשוד כי בדיקה עניינית ומקצועית של הפרקליטות תוביל לסגירת התיק הפלילי כנגדו התבדו, עת קיבל מכתב מהפרקליטות שכותרתו “מכתב יידוע שני לחשוד“.

בתמונה: מכתב יידוע שני לחשוד שנתקבל מהפרקליטות.

• במכתב שכותרתו “מכתב יידוע שני לחשוד” מסרה פרקליטות מחוז ת”א (פלילי) לחשוד כדלקמן:

לפי סעיף 60א’ לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ”ב – 1982, ובהמשך למכתב יידוע ראשון שנשלח אליך הרינו להודיעך, כי לאחר עיון בתיק משטרה מס’ פלא XXXXX בו נחקרת כחשוד, אנו שוקלים להעמידך לדין בכפוף לשימוע, בעבירות המפורטות להלן:

מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

הטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית.

הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך או להימנע מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית.

הרינו להודיעך עוד כי באפשרותך לבקש להשמיע בתוך פרק הזמן האמור של 30 יום האמורים את טענותיך גם בעל פה לרשות התובעת באמצעות עורך דינך וזאת בכפוף לפניה בכתב בתוך 30 ימים כאמור לעיל. רשות התביעה תעיין בבקשתך הכתובה ותחליט לעניין קיום השימוע בעל פה.

לצורך קיום השימוע, הנך רשאי לפנות לרשות התביעה לצורך תיאום מועד שבו ינתן לך לעיין בחומר החקירה בעניינך, או בעיקרו, וזאת בכפוף לשיקולי רשות התביעה לעניין זה.

הליך השימוע הפלילי – הפרקליטות נעתרת לבקשת משרדנו, נמנעת מהגשת כתב אישום וסוגרת את התיק הפלילי

• בשלב זה, משהפנים החשוד שללא ייצוג משפטי ימצא עצמו על ספסל הנאשמים, מואשם בהטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה בקטינה, פנה למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך השימוע הפלילי מול הפרקליטות ונפעל לסגור את התיק.
• לאחר קבלת מלוא חומר החקירה, ניתוחו ואיסוף ראיות הגנה קריטיות, ראיות שעד שלב זה לא נאספו על ידי איש, נפגשו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן עם הפרקליטים האמונים על התיק בפרקליטות מחוז ת”א לשימוע.
• כאן המקום לציין, כי בשל השלב המאוחר בו פנה הלקוח למשרדנו ובשל חלוף הזמן מאז הארועים עצמם וממועד הגשת התלונה, נתקלה ההגנה בקושי רב באיסוף ראיות הגנה, כאשר ראיות משמעותיות אף אבדו לעד (למשל – סרטי וידיאו ממצלמות אבטחה נמחקים לאחר פרק זמן מסויים). למרות קושי זה, במסגרת היערכות משרדנו לשימוע הפלילי, נאספו מספיק ראיות הגנה על מנת להפוך את הקערה על פיה.
• בשימוע עצמו, שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א כי אין בידיה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה ובהתאמה – סגרה את התיק מחוסר ראיות מספיקות ובכך הסתיימה הפרשה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים במלואם (ללא פרטים מזהים של המעורבים):
  • מכתב יידוע לחשוד הראשון שנתקבל מהפרקליטות.
  • מכתב יידוע שני שנתקבל מהפרקליטות.
  • החלטת פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) מיום 20.2.19 לסגור את התיק בעקבות השימוע בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית של קטינה, מעשה מגונה בקטינה ועבירות מין.

• להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ראו – שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום. 
• לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בסגירת תיקים פליליים ראו – סגירת תיק פלילי.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות. לפרטים נוספים ולדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה מגונה.
  • מעשה סדום.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בחשדות לעבירות הטרדה מינית ועבירות מין.  

עורך דין פלילי

עורך דין הטרדה מינית | עורך דין עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית של קטינה | מעשה מגונה | שימוע פלילי – ייצוג משפטי | מכתב יידוע לחשוד

הפוסט הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה – סגירת תיק בהליך שימוע פלילי בפרקליטות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (24)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מין בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין בצבא. 
• בהקשר לעבירות מין בצבא מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
• לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים  – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מין בצבא

סמכותם של בתי הדין הצבאיים לדון בעבירות מין בצבא

• בחוק השיפוט הצבאי לא תמצאו פירוט של עבירות מין.
• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לדון חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים גם על עבירות שאינן עבירות צבאיות, כגון עבירות מין. 
• באופן זה, ניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי בכל עבירות המין, המנויות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977, לרבות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי. 
• יחד עם זאת – אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי, לצוות כי דינו של הנאשם יתברר בבית משפט אחר.
• גם לעבירות הפליליות הבאות יש נגיעה לעבירות מין בצבא:
  • הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח – 1998. ראו בהקשר זה בעמוד: הטרדה מינית בצבא.
  • עבירות פגיעה בפרטיות הנעשות על רקע מיני, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א- 1981.
  • הטרדה באמצעות אמצעי תקשורת על רקע מיני (הטרדה באמצעות מתקן בזק).

מדיניות הענישה בנוגע לעבירות מין בצבא

• מדיניות צה”ל כלפי עבירות מין בצבא מחמירה יותר מאשר המדיניות הנקוטה ע”י רשויות התביעה והשפיטה בערכאות פליליות אזרחיות, מחוץ לצבא.
• בכל הנוגע לעבירות מין בצבא, נקבעו סטנדרטים מחמירים, שמטרתם למגר את התופעות באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.

אופן הטיפול בעבירות מין בצבא מצד רשויות החקירה והתביעה

• ככלל, כאשר עסיקנן בחשד לעבירות מין חמורות בצבא (כגון אינוס, מעשה מגונה בכוח ומעשה סדום), ילווה תובע צבאי את חקירת מצ”ח, כבר מעת פתיחתה של החקירה.
• עם סיום החקירה ובטרם קבלת החלטה אילו הליכים (אם בכלל) ראוי לנקוט כנגד החשוד, ייפגש התובע הצבאי עם המתלוננת, ייתרשם באופן בלתי אמצעי מכנות תלונתה, וכן יבדוק את נכונותה להעיד בפני בית הדין הצבאי.

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

• בשל חומרתה ובשל השלכותיה, תלונה אודות עבירת מין בצבא עלולה להפוך לאירוע משנה חיים.
• הדברים נכונים הן מחוץ למסגרת השירות הצבאי, והן ביחס לחיילים ואנשי קבע, אשר תלונה מסוג זה עלולה לשלול את חירותם, לפגוע בשמם הטוב, ובמקרים של אנשי צבא קבע – לפגיעה בדרגות, חיסול קריירה צבאית ואף שלילת זכויות, שנצברו ביושר במשך שנים רבות.
• כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ומיטבי מעורך דין צבאי, מוקדם ככל האפשר.
• בשל המאפיינים הייחודים של המסגרת הצבאית, תחייב תלונה אודות הטרדה מינית בצבא או עבירות מין בדיקה עובדתית ומשפטית האם עסקינן ביחסי מרות, ואם התשובה לכך חיובית – האם היה “ניצול” של אותה מרות ביחס למעשים שנטען כי בוצעו.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעורך הדין שמייעץ ומלווה תלונות וחקירות מסוג זה יכיר את המערכת הצבאית על בוריה, את מאפייניה הייחודיים כמו גם את הרגישות הנלווית לטיפול בחשד לעבירות מין בצבא.
• להשלמת התמונה יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:
  • הטרדה מינית בצבא – ייעוץ ויצוג משפטי.
  • עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – ייצוג משפטי של הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס

• מטבע הדברים, בשל צנעת הפרט, לא נפרט מקרים בהם היה מעורב משרדנו תוך זיהוי המעורבים.
• פרשה אשר ממילא זכתה לתהודה תקשורתית הינה פרשת הסתבכותו של תא”ל אופק בוכריס בעבירות מין בצבא והטרדה מינית של קצינה וחיילת אשר שירותו תחת פיקודו.
• בפרשת תא”ל בוכריס ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו את אחת מנפגעות העבירה בפרשה, הקצינה, רס”ן ל’.
• לפרטים נוספים אודות פרשה זו ראו: פרשת תא”ל בוכריס; ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת.
• הפרשה זכתה להד תקשרותי נרחב, ראו למשל:
  • המוסף עם גאולה אבן – עו”ד גיא פלנטר המייצג את אחת המתלוננות נגד תא”ל בוכריס.
  • פרשת תא”ל אופק בוכריס. דב גיל-הר מראיין את עורך דין פלילי גיא פלנטר המייצג את הקצינה אשר התלוננה.
  • אטילה שומפלבי מראיין את עורך דין גיא פלנטר אודות פרשת תת אלוף בוכריס ב Ynet. 
  • חדשות ערוץ 10 אור הלר מדווח על פרשת תא”ל בוכריס. ראיון עם עו”ד גיא פלנטר.
  • רדיו “קול אחר” 106FM מבית “קול ישראל” – ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בנוגע לפרשת תא”ל בורכיס.

עבירות מין בצבא – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין בצבא

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהקשר לעבירות מין בצבא, ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

עבירות מין בצבא | הטרדה מינית בצבא | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים | עבירות מין – ייצוג משפטי | עורך דין הטרדה מינית | עבירות מין ברשת – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (132)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

• מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
• לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

• כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי. 
• המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
  • המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
  • המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
  • המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

• תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
• בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
  • חומר מחשב = תוכנה או מידע;
  • מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
  • מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
  • מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
  • פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
  • שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
  • תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
• המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

• סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
  • משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
  • מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
• ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

• עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
• סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” =  חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

• הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
• גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
• להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
• בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

• נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
• סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
• מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
• על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

• כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

• בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

• גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

• סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
• מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
• כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
• בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
• בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

• לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
• חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

• סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
• בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
  • התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
  • זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
  • קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
  • הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
• לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

• עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
  • גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
  • גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

• לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
  • איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
  • סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
  • הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
• בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
• הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
• הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

• מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
  • עבירות טרור;
  • עבירות ביטחוניות;
  • הסתה;
  • אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
  • עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
  • סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
  • עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

• מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
• מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
• חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
• בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
  • השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
  • שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

• משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (98)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא – דמ”ש. מקרה להמחשה שטופל במשרדנו.

הטרדה מינית בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי הטרדה מינית במסגרת השירות הצבאי. 
• בהקשר לעבירות בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
• לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים  – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

הטרדה מינית בצבא

מהי הטרדה מינית בצבא?

• בתמצית, בהקשר לדיון כאן, סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998 מגדיר הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים:

“(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;

(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

(5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:

(א) הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;

(ב) הפרסום נעשה למטרה כשרה;

(ג) יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;

בפסקה זו, “תצלום, סרט או הקלטה” – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם”.

• “התנכלות” מוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

הטרדה מינית בצבא – ניצול יחסי מרות במסגרת השירות הצבאי

• סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית ממשיך וקובע כי הטרדה מינית היא גם:

(6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

(ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.

(ח) לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור; בפסקת משנה זו, “עובד הציבור” – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין”.

• בהתאם להוראות סעיף 34כד לחוק העונשין, המושג “עובד הציבור” כולל גם עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955.
• סעיף 346(ב) לחוק העונשין קובע (בין השאר) כי הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות דינו – מאסר שלוש שנים.
• כפי שניתן לראות, המחוקק קבע, כי כאשר מדובר בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, תוך ניצול יחסי מרות, המעשים נופלים בגדר הטרדה מינית, אף אם לא הובעה כל חוסר הסכמה או התנגדות להצעות או להתייחסויות הללו.
• בדומה, קיום יחסי מין עם חיילת, תוך ניצול יחסי מרות – נופל בגדר עבירה פלילית שזכתה לכותרת “בעילה אסורה בהסכמה” בחוק העונשין.
• המאפיינים הייחודים של השירות הצבאי, הכוללים באופן מובנה פערי דרגות, גילאים ותפקידים בין המשרתים השונים בצבא (ומכאן לעתים – יחסי מרות), מהווים כר פורה להגשת תלונות ולפתיחה בחקירה פלילית בחשד לעבירות מין בצבא או להטרדה מינית בצבא.

מקרה להמחשה – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא מעבירת הטרדה מינית בצבא

תמצית המקרה

• אנו מביאים כאן מקרה שטופל באחרונה במשרדנו העוסק באזרח עובד צה”ל שנפל קורבן לעלילת שווא מצד רופאה הכפופה אליו.
• לאחר שנודע לה על הכוונה לפטרה, החליטה המתלוננת לנסות ולסכל את פיטוריה ולנקום במנהלה והגישה כנגדו תלונה כוזבת בגין הטרדה מינית.
• עם הגשת התלונה כנגדו, נאלץ הלקוח להתמודד עם 3 מתקפות משפטיות שונות שהקימה עליו המתלוננת, ובכולן סיים עם ידו על העליונה;
  • חקירת מצ”ח בחשד להטרדה מינית – התיק הפלילי נסגר.
  • דין משמעתי – הלקוח זוכה על ידי קצינת שיפוט בכירה מעבירה של הטרדה מינית.
  • בקשתה של המתלוננת למתן צו האוסר על פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה – נדחתה.  נפסק ע”י ביה”ד לעבודה כי לא הוכחה ולו לכאורה הטרדה מינית, החלטת הפיטורין של משרד הביטחון נמצאה עניינית ומבוססת ובאופן נדיר למדי, חויבה המתלוננת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של האיש.

הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא.

חקירת מצ”ח בחשד להטרדה מינית בצבא – תיק החקירה הפלילית נסגר

• מטעמים של הגנת הפרטיות, לא נחשוף כאן פרטים מזהים אודות המעורבים.
• פרשה זו עוסקת באזרח עובד צה”ל, מי ששירת בצבא קבע כמעט 4 עשורים שירות מסור וללא רבב ולאחר שיצא לפרישה, נתבקש להמשיך באותו תפקיד כאזרח עובד צה”ל.
• המתלוננת בפרשה זו רופאה במקצועה אשר אף היא הועסקה כאזרחית עובדת צה”ל והיתה כפופה למרותו של הלקוח.
• לאחר שנודע למתלוננת על כוונת הצבא להביא לפיטוריה מתפקידה, ביקשה לנקום במנהל שלה – הלקוח – וניסתה לסכל את הפיטורין בדרך היחידה אשר ידעה כי תמנע, ולו באופן זמני, את הליך פיטוריה – הגשת תלונה בדבר הטרדה מינית.
• מדובר בתלונה כוזבת, כנגד אדם חף מפשע תוך שימוש ציני ומניפולטיבי בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית.
• עם הגשת התלונה הכוזבת, נפתחה מיד חקירת מצ”ח. הלקוח עמד על חפותו המלאה, הכחיש באופן נחרץ את החשדות כנגדו, הסביר לחוקרי מצ”ח כי המניע העומד בבסיס הגשת התלונה הוא רצונה של המתלוננת לסכל את פיטוריה מהצבא – ונאות לקחת חלק בכל פעולת חקירה בה נתבקש, בכדי להוציא את האמת לאור.
• משרדנו ליווה את הלקוח בהליכי חקירתו במצ”ח והעניק לו ייעוץ משפטי. עם תום החקירה פנה משרדנו לפרקליטות הצבאית בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבין הדין הצבאי.
• במסגרת חוות דעתה, קיבלה הפרקליטות הצבאית את בקשת משרדנו ונמנעה מהגשת כתב אישום, תוך קביעה, שלא נמצאו כל תימוכין ראייתיים לטענותיה של המתלוננת בדבר התנכלות מצד הלקוח על רקע מיני.
• באשר לטענותיה של המתלוננת כי הוטרדה מינית על ידי הלקוח, החליטה הפרקליטות הצבאית כי טענות אלו מקומן להתברר לא בהליך פלילי אלא במסגרת הליך דין משמעתי פנים צבאי (וזאת, לאור הצורך בקביעת ממצאי מהימנות, אשר ראוי שייקבעו לאחר שהעדים הרלוונטיים יעידו במסגרת הליך הדין המשמעתי).

הליך דין משמעתי בצבא – זיכוי מעבירת הטרדה מינית בצבא

• משרדנו העניק ללקוח ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך הדין המשמעתי שהתנהל כנגדו ואף הגיש “חוות דעת סניגור”, במסגרתה הוכחנו על שם מה אין ליתן אמון במתלוננת ויש לעשות צדק עם הלקוח ולזכות אותו מכל אשמה.
• בפני קצינת השיפוט הבכירה, אל”ם (מיל.) אורנה דוד נשמעו 11 עדים ולאחר עיון בכל חומר החקירה שנאסף על ידי מצ”ח ושמיעת העדים, החליטה קצינת השיפוט לזכות את הלקוח מן האשמה של הטרדה מינית, כאשר ב”שורה התחתונה” של הכרעת הדין נפסק כך (ההדגשות שלנו):

“לאחר עיון בכל חומר החקירה ושמיעת הדברים כאמור, הגעתי להחלטה כי לא ניתן ליתן אימון מלא בדבריה של [המתלוננת], באופן שיש בהם כדי להביא להרשעה בדין המשמעתי. התרשמתי מאישה ורופאה בוגרת, היודעת להביא דבריה ותלונותיה מקום בו היא סבורה כי נעשה עוול או נגרם ליקוי כלשהו.

חרף כך, טענותיה בדבר הטרדה מינית, אירועים אשר התרחשו במספר הזדמנויות לטענתה, הובאו לראשונה בפני מפקד XXXX שעה שזומנה לראיון לפני פיטורין. למתלוננת היתה תקשורת ישירה עם מפקד XXXX והיא אף זומנה אליו מספר פעמים לראיונות, ובכלל זה פעם בנושא משמעתי ופעם בעניין המלצה להדחתה מתפקיד ושחרורה מצה”ל. בכל אותם פעמים, לא העלתה המתלוננת כל טענה בדבר התנהגותו של הנאשם כלפיה. עמדו למתלוננת מספר הזדמנויות ומספר גורמים, לרבות סגנית מפקד XXXXX, להבאת הדברים, אולם אלה לא נאמרו אלא בפני מפקד XXXXX כאמור…

הגורם היחיד לו מסרה פרטים בדבר התנהגות מטרידה לכאורה מצידו של הנאשם, היה סג”ם XXX XXXXX, שעזב ה XXXXX קודם לאירועים ואשר עימו נהגה לשוחח טלפונית, לעיתים תכופות לדבריו. גם לעד זה לא מסרה הדברים בזמן התרחשותם, כי אם זמן רב לאחר מכן ובסמוך לפתיחת החקירה. על כן לא מצאתי כי יש בדבריו של עד זה כדי לחזק את דברי המתלוננת.

בתשובה לשאלתי בדבר כבישת התלונה, מסרה המתלוננת, תוך שהיא משימה עצמה נרגשת מאוד, כי התביישה לדווח על הדברים.

בהתחשב באופן המעשים הנטענים, וממרום גילה של המתלוננת וניסיון חייה, סבורני כי אילו הדברים אכן התרחשו, היה ביכולתה להביאם בעת התרחשותם או קודם למועד שנמסרו, בפני גורם פיקודי כלשהו. טענתה של המתלוננת כי הנאשם בקש לגרום לה לקיים עימו יחסי מין ולהתנהג כפי שהוא דורש ומצפה מהרופאות האחרות בלשכה, אינם מתיישבים להערכתי עם בוחן המציאות.

התרשמתי מכנות דברי הנאשם ומאישיותו כפי שעלה מדבריו, מדברי העדים בפני ובתיק החקירה. התרשמתי כי הוא כואב על ההליך ומבקש להוכיח את חפותו.

נוכח כל האמור לעיל, החלטתי כאמור לזכות הנאשם מן האשמה שיוחסה לו“.

בקשתה של המתלוננת למתן צו האוסר על פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה – נדחתה

• על מנת לנסות לסכל את פיטוריה מהצבא, הגישה המתלוננת תביעה אזרחית כנגד מדינת ישראל (משרד הביטחון) והלקוח לבית דין אזורי לעבודה, שם חזרה בין היתר על טענותיה כי הוטרדה מינית על ידי הלקוח.
• בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה המתלוננת בקשה למתן צו מניעה האוסר על משרד הביטחון לפטרה ולהשיבה לעבודה עד מתן פסק דין בתביעתה.
• משרדנו העניק ללקוח ייצוג משפטי גם בפני בית הדין לעבודה.
• בתמצית, פסק בית הדין לעבודה כדלקמן:
  • הוכח לכאורה כי המתלוננת נתנה פרשנויות למצבים שונים שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • לא הוכחה ולו לכאורה הטרדה מינית בכל דרך.
  • החלטת הפיטורין של משרד הביטחון נמצאה עניינית ומבוססת.
  • באופן נדיר למדי, חויבה המתלוננת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של הלקוח.
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית בצבא

• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לאישום פלילי או משמעתי המייחס להם הטרדה מינית בצבא.
• בשלב הראשוני, אנו מכינים את החשודים לחקירת מצ”ח או לבירור שנערך על ידי יוהל”ם בעניין תלונה המייחסת הטרדה מינית בצבא.
• תלונה על הטרה מינית בצבא יכולה להתפתח להליך פלילי או משמעתי (דמ”ש).

המישור המשמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לתלונה על הטרדה מינית בצבא

• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחשודים שהועמדו לדין משמעתי בפני קצין שיפוט ובמקרים המתאימים, מגישים מטעמם חוות דעת סניגור.
• בהקשר זה ראו הקישורים הבאים;
  • דין משמעתי בצבא – דמ”ש.
  • הטרדה מינית בצבא.
  • הטרדה מינית – ייצוג משפטי.

המישור הפלילי – יעוץ וייצוג משפטי בנוגע לתלונה על הטרדה מינית בצבא

• אנו מעניקים לחשודים ייעוץ וייצוג משפטי בחקירת מצ”ח. ראו בהקשר זה:
  • חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
  • ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי.
  • חיילים, קצינים, אנשי קבע ואנשי מילואים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי בחקירת מצ”ח וייצוג משפטי בבית הדין הצבאי.
•  אנו מעניקים לחשודים ייצוג משפטי בשימוע לפני הגשת כתב אישום. ראו בהקשר זה: שימוע בפרקליטות הצבאית.
• אם מוגש כתב אישום – אנו מייצגים את הנאשמים בבית הדין הצבאי, ובהליכי ערעור – בבית הדין הצבאי לערעורים.
• מומלץ לעיין גם בעמוד עבירות מין בצבא.
• בהמשך עמוד זה תמצאו שורה של קישורים למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בתלונות המייחסות הטרדה מינית בצבא ובכלל.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ולעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים. לפרטים נוספים ראו בקישורים מייד בהמשך;
• ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
• סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
• עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
• דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

עורך דין צבאי

הטרדה מינית בצבא – זיכוי מעבירה של הטרדה מינית בהליך דין משמעתי בצבא (דמ”ש) | עורך דין הטרדה מינית

הפוסט הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (110)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית, חשד לביצוע עבירות מין.

סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית, עבירות מין.

תמצית הפרשה – סגירת תיק פלילי מעשה מוגנה, הטרדה מינית, עבירות מין.

• בעקבות תלונה למשטרה של שותפתו לדירה, נפתחה כנגד צעיר נורמטיבי חקירה פלילית בחשד לעבירות מין (מעשה מגונה והטרדה מינית).
• ייעוץ משפטי מקצועי אשר ניתן לצעיר עוד בטרם נחקר במשטרה והכנתו לחקירתו, וליווי הצעיר בייעוץ משפטי במהלך החקירה עצמה, איפשרו לו להתמודד בהצלחה עם החשדות כנגדו והתיק הפלילי נסגר ע”י הפרקליטות.

התלונה למשטרה – מעשה מגונה והטרדה מינית.

• פרשה זו עוסקת בבחור צעיר, ללא עבר פלילי וללא הסתבכויות קודמות עם המשטרה, אשר בעברו שירת בחיל האוויר בטייסת קרב ולאחר שחרורו מצה”ל סיים תואר ראשון במדעי המדינה באחת מהאוניברסיטאות המובילות בארץ.
• שותפתו לדירה של אותו צעיר הגישה כנגדו תלונה במשטרה המייחסת לו עבירות מין – מעשה מגונה ומעשים הנופלים בגדר הטרדה מינית, לפי חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998.
• בעקבות התלונה, נפתחה כנגד הצעיר חקירה במשטרה והוא זומן ע”י משטרת ישראל (תחנת כפר סבא) לחקירה באזהרה, בנוגע לחשד כי הטריד מינית את שותפתו לדירה ואף ביצע כלפיה עבירה של מעשה מגונה (עבירה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977).

הצעיר דאג לקבל ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין פלילי, בטרם נחקר ומסר גרסה למשטרה.

• בשלב זה, ועוד בטרם נחקר ע”י המשטרה, פנה הצעיר לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר הכין אותו לחקירתו הפלילית.
• עו”ד פלילי גיא פלנטר העניק לצעיר ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחקירתו במשטרה, התלווה אליו לחקירתו בתחנת המשטרה ואף חזר והעניק לו ייעוץ משפטי בחקירה גם בתחנת המשטרה עצמה, לאחר שחוקריו של הצעיר הסבירו לצעיר בדיוק על מה הוא נחקר ובמה הוא חשוד.

פרקליטות מחוז מרכז מורה על סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית.

• בתום החקירה, הביע חוקר המשטרה האחראי על התיק עמדה לפיה, יוגש כתב אישום כנגד הצעיר והוא יואשם בבית משפט בעבירה של מעשה מגונה. יחד עם זאת דאג חוקר המשטרה לסייג את דבריו בכך שההחלטה במקרה זה (לעניין שאלת ההעמדה לדין ולהגשת כתב אישום) נתונה בידי הפרקליטות.
• עו”ד פלילי פלנטר עמד בקשר עם פרקליטות מחוז מרכז, על מנת לוודא סגירת התיק הפלילי וכארבעה וחצי חודשים בלבד לאחר שנפתחה החקירה הפלילית, הודיעה פרקליטות מחוז מרכז בכתב לעורך דין פלילי גיא פלנטר כי התיק נסגר בעילה של העדר עניין לציבור (כזכור, בניגוד לעמדת חוקר המשטרה).
• משנסגר התיק הפלילי, תמה פרשה זו ואותו צעיר, שלא מצא נפשו מרגע הגשת התלונה הפלילית כנגדו, חזר לשגרת חייו.
• מסמכי סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית: בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת פרקליטות מחוז מרכז לעו”ד פלילי גיא פלנטר על כך שהתיק נסגר ע”י הפרקליטות. מטעמי הגנת הפרטיות, נמחקו פרטי החשוד.

תיק פ”א 340291/2013 (תחנת משטרת כפר סבא), תיק פרקליטות מחוז מרכז 06/00007806/13.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע להכנה לחקירה במשטרה וכן ייעוץ משפטי בחקירה ראו בעמוד: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי. 
• להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בסגירת תיק פלילי ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי.
• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ועבירות הטרדה מינית ראו:
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי בנוגע לחשד לביצוע עבירות מין.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים לקראת חקירה במשטרה, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פרסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח ובמקרים המתאימים, פועלים לסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן.

עורכי דין פליליים – סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית

חקירה במשטרה | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | גניזת תיק משטרה | עבירות מין – ייצוג משפטי | עורך דין הטרדה מינית | מעשה מגונה | סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

הפוסט סגירת תיק פלילי מעשה מגונה, הטרדה מינית, עבירות מין.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (6)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תמצית המקרה – ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

• בית המשפט המחוזי בת”א – יפו (כב’ השופט גרשון גונטובניק) מקבל ערעור שהגיש משרדנו ומורה על ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על המערער.
• בין המערער, מנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר ברשות מקומית במרכז הארץ, למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
• הממונה למניעת הטרדה מינית של הרשות המקומית קבעה כי מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וכי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה. יחד עם זאת, ראתה הממונה על מניעת הטרדה מינית בחומרה קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
• חרף קביעותיה של הממונה למניעת הטרדה מינית, הגישה הרשות המקומית תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
• התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער, על יסוד גרסתה (הכבושה והמאוחרת) של המתלוננת, גם מתן טובות הנאה, ניצול יחסי מרות והטרדה מינית.
• בית הדין המשמעתי של עובדי הרשויות המקומיות זיכה את המערער מכל הטענות הנוגעות להטרדה מינית אולם בגין קיום מערכת יחסים אינטימית בשטח ביה”ס ובשעות העבודה גזר על המערער פיטורין.
• בפסק דין מיום 9.3.21, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין והורה לרשות המקומית להחזיר את המערער לעבודה.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

התלונה שהוגשה כנגד המערער המייחסת לו הטרדה מינית, תוך ניצול יחסי מרות.

• המערער בפרשה זו  עובד רשות מקומית וותיק, אשר שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר.
• בין המערער למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס וגם בשעות העבודה.
• הפרשה החלה ביום בתאריך 20.2.19, כאשר מנהלת החשבונות הובלה על ידי בעלה אל חדרה של מנהלת בית הספר. במעמד זה ביקש בעלה ליידע את מנהלת ביה”ס כי גילה אודות מערכת יחסים בין אשתו למערער שכללה התכתבויות בעלות אופי מיני ודרש שהעניין יטופל. האישה, שנגררה למעמד זה ע”י בן זוגה, הצהירה כי “כל הדברים נעשו בהסכמה”.
• למחרת, 21.2.19, התהפכה האישה וטענה בפני מנהלת ביה”ס והממונה למניעת הטרדה מינית בעירייה כי המערער הטריד אותה מינית תוך ניצול יחסי מרות. בשלב זה הפכה אפוא אותה מנהלת חשבונות ל”מתלוננת”.

קביעותיה של הממונה על מניעת הטרדה מינית: מדובר במערכת יחסים בהסכמה הדדית, לא היתה הטרדה מינית.

• בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ערכה הממונה על הטרדה מינית בעירייה בירור בנוגע לתלונה.
• לאחר שמיעת הצדדים, קבעה הממונה על הטרדה מינית כי היא נותנת אמון בגרסת המערער, אותה תמך בראיות חיצוניות, לפיה מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וקבעה כי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה.
• יחד עם זאת, ראתה הממונה על הטרדה מינית בחומרה את העובדה כי מערכת היחסים התנהלה בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.

העירייה מגישה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו הטרדה מינית, וראש העיריה מורה על השעייתו עד תום ההליכים.

• ביום 29.4.19 הוגשה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו התנהגות שפגעה במשמעת עובדי הרשויות המקומיות, התנהגות שאינה הולמת או עלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית והתנהגות בלתי הוגנת, עבירות לפי סעיפים 9(1), (3), (4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל”ח – 1978.
• התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער על יסוד גרסתה של המתלוננת גם מתן טובות הנאה ע”י מסירת מפתח לבית הספר בזמן חופשות על מנת לאפשר לה לבצע דיווחי נוכחות כוזבים.
• עוד נטען בקובלנה, כי התקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות. אלמנט ההסכמה וההדדיות בו השתכנעה כאמור הממונה למניעת הטרדה מינית נעדר לחלוטין מן התובענה, ולמעשה, ייחסה הקובלנה למערער הטרדה מינית.
• בתמצית, נטען בקובלנה כדלקמן;
  • במסגרת תפקידו היה המערער אחראי אדמיניסטרטיבי על המתלוננת, מנהלת חשבונות בחטיבת הביניים של בית הספר ובכלל זה אחראי על חתימה ואישור דוחות הנוכחות של המתלוננת בסוף החודש, אישור חופשות מחלה, בדיקת התנהלותה לגבי ביצוע תשלומים לספקים, אישור בקשות לחופש, וכן נטען כי התקיימו ביניהם יחסי מרות.
  • כמו כן נטען, כי המערער קיים עם המתלוננת יחסי מין בשטח ביה”ס בשעות העבודה ושלח לה תמונות ומסרונים מיניים במהלך שעות העבודה.
  • עוד נטען, כי המערער העניק למתלוננת יחס מועדף בכך שנתן לה מפתח לבית הספר בזמן חופשות ביה”ס בחודשי הקיץ ובחופשת הפסח וזאת על מנת לאפשר לה להשלים מכסות שעות עבודה ולאפשר לה בכך לבצע דיווחי נוכחות כוזבים ביחס לשעות בהן לא עבדה בפועל.
• כשבוע לאחר הגשת התובענה הודיע ראש העיריה למערער על החלטה להשעותו עד תום ההליכים בתובענה.

הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – זיכוי מהטרדה מינית.

• בתאריך 2.10.19 ניתנה הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתה זיכה את המערער מהטרדה מינית.
• בתמצית, פסק בית הדין:
  • בניגוד לתלונת המתלוננת נפסק, כי מערכת היחסים בין המערער למתלוננת היתה הדדית.
  • בית הדין דחה את גרסת המתלוננת גם לעניין מתן טובות הנאה ויחס מועדף, וקבע כי לא הוכח שהמערער ידע על דיווחיה הכוזבים.
  • עוד הוסיף ביה”ד וקבע, לעניין מהימנות המתלוננת, כי היא מבקשת למזער את חלקה בפרשה שחשיפתה הסבה לה פגיעה במשפחתה, באופן שלדעת בית הדין פגם באובייקטיביות שלה.
  • הגם שהתקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות לפי פרשנות מרחיבה של הפסיקה (שכן נפסק כי לא התקיימו ביניהם פערי מעמדות מובהקים), לא ניצל המערער את מרותו כלפי המתלוננת.
• בעניין קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים ועל כן הורשע המערער על פי הודאתו בהתנהגות בלתי הולמת.

גזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – חרף הזיכוי מהטרדה מינית – פיטורין לאלתר.

• לאחר מן הכרעת הדין נשמעו טיעוני הצדדים לאמצעי המשמעת. בעוד התביעה עתרה בטיעוניה להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין ופסילה משירות ציבורי, עתרה ההגנה להסתפק בתקופת ההשעיה הארוכה ולהשית על המערער אמצעי משמעת צופים פני עתיד בדמות פיטורין על תנאי, לצד נזיפה.
• בתאריך 12.8.20 ניתן גזר דין ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתו הורה על פיטוריו של המערער לאלתר תוך שמירה על זכויות ממוניות וסוציאליות ורישום נזיפה בתיקו האישי.
• נוכח זיכויו מעבירה של הטרדה מינית, החליט בית הדין שלא לפסול את המערער מהשירות הציבורי.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין – בית המשפט המחוזי מקבל את ערעור משרדנו.

• על החלטת בית הדין הנכבד להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין הגיש משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי בת”א – יפו.
• חרף התנגדות העירייה, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת משרדנו ועיכב את עונש הפיטורין, עד למועד שמיעת הערעור.
• ביום 9.3.21 קיבל בית המשפט המחוזי (כב’ השופט גרשון גונטובניק) את הערעור שהגיש משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שכן קבע שאמצעי המשמעת של פיטורין אינו מידתי בנסיבות העניין.
• בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית הדין, על מנת שישקול להטיל על המערער אמצעי משמעת הכוללים הפקעת משכורת ו/או הורדה בדרגה או הקפאתה, לתקופה שלא תעלה על שנה + פיטורין על תנאי למשך 3 שנים ונזיפה.
• בין היתר פסק בית המשפט המחוזי בהחלטתו לבטל את אמצעי המשמעת של פיטורין כדלקמן (ההדגשות שלנו):

“יש לזכור ולהזכיר, ששיקול הדעת של גורמי המשמעת אינו מוחלט. וככל שפגיעתם של אמצעי המשמעת המוטלים על העובד היא רבה יותר, כך על התשתית העומדת בבסיסם להיות מובהקת יותר ועמוקה יותר. והדברים נכונים במיוחד שעה שעל הפרק עומד אמצעי הפיטורים ממקום העבודה. פיטורים הם בגדר צעד דרסטי. הם עלולים לגדוע את מטה לחמו של עובד הציבור, וככל שהם מוטלים בגיל מבוגר יותר, כך גם פגיעתם רבה יותר. על רקע זה, וכפי שקבעה חברתי, כב’ השופטת לבהר-שרון “הסנקציה של פיטורים היא אחת הסנקציות החמורות, ואין מקום להטילה אלא במקרים ראויים“”.

“…בנסיבות המקרה הנוכחי יש לשבח את בית הדין על מלאכת קביעת העובדות שביצע. הוא פעל בזהירות ראויה לציון, במיוחד נוכח עוצמת המטענים הרגשיים שמטבע הדברים ליוו את ההליך. כתוצאה ממלאכה זו התוצאה העובדתית הסופית שונה משמעותית מזו שנטענה בתובענה המשמעתית מלכתחילה. לא נמצאה הטרדה מינית; לא נמצא ניצול של יחסי מרות, וגם יחסי המרות עצמם מצויים במעטפת המרחיבה שלהם כפי שקבע בית הדין. נדחו טענות להתעלמות מדיווחים כוזבים שהגישה המתלוננת. לא הוכח שהמערער הבטיח למתלוננת דבר מה. נקבע שמערכת היחסים הייתה הדדית, ועוד נקבע ששני הצדדים היו בכירים יחסית ו”לא מתקיימים פערי מעמדות מובהקים ביניהם” כלשון בית הדין.

אכן, המערער והמתלוננת מימשו את מערכת היחסים ביניהם גם בשטח בית הספר, אולם כאן יש לשאול את השאלה האם – כשאלה הן הקביעות – מתבקש ומתחייב שימוש באמצעי המשמעת של פיטורין? בעיני זוהי מסקנה מרחיקת לכת.”

“בית הדין קבע שההתנהלות של המערער ושל המתלוננת הצדיקה שימוש באמצעים משמעתיים, אולם יש להימנע מהצבת רף אמצעי המשמעת במקום לא מידתי. זאת משום שמצווה על בית הדין לנהוג מידה שווה במקרים שווים, שאין ביניהם שוני רלוונטי. זוהי מצוות החובה לנהוג בשוויון, החלה על כל רשות מינהלית, ובית הדין בא בקהל הרשויות הכפופות בתחולה ישירה לכללי המשפט הציבורי.

אם נקבל אמת מידה זו במקרה הנוכחי, משמעות הדברים היא שבכל המקרים האחרים הדומים במהותם יידרש מימוש אמצעי המשמעת של פיטורין. מכאן שבכל מקרה שבו עובדים יתקשרו במערכת יחסים אינטימית, והם יהיו בכירים יחסית, ויממשו אותה במקום העבודה המשקף ערכים חינוכיים או ציבוריים חשובים, יהיה מקום לפטרם. יהיה מקום להכות בחרב הפיטורין גם כאשר לא יהיה מדובר בניצול של יחסי מרות, לא מדובר בהטרדה מינית, ואין בנמצא פערי כוחות בין הצדדים לקשר. זוהי תוצאה קשה שאינני סבור שהיא הולמת בנסיבות העניין. כל זאת עומד על כנו עוד לפני שנלקחו בחשבון הנסיבות האישיות של המערער. ב”כ המשיבה ציין כי גישה זו שהובעה אגב הישיבה שהוקדשה לשמיעת הטענות בערעור משקפת את מידת החסד והרחמים שהפגין בית המשפט ולא היא. זוהי מצוותה של המידתיות המחייבת במלאכת גזירת הדין המשמעתי. לא חסד כי אם זכות, שבצידה חובה ואת החובה יש לקיים.”

“… ועל כך יש להוסיף שבנסיבות העניין התובענה המשמעתית הראשונית שעמה התמודד המערער הייתה חמורה עוד יותר ובמידה ניכרת. המערער הואשם בהטרדה מינית. בניצול יחסי מרות. בהשלמה עם דיווחים כוזבים. כזאת נמצא לייחס לו למרות הקשיים עליהם עמדה הממונה על מניעת הטרדות מיניות ברשות. כאשר בוחר קובל משמעתי לייחס לנקבל אחריות בהיקף ניכר, ונמצא לזכותו מחלקים משמעותיים ממה שיוחס לו, הדבר צריך למצוא את ביטויו גם באמצעי המשמעת שיוטלו עליו בסוף הדרך.”

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין במלואו, ללא פרטים מזהים של המעורבים ואף ניתן להורידו. פסק הדין פורסם בנבו.

עב”י (תל אביב – יפו) 24338-09-20 פלוני נגד הרשות המקומית, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בפני כב’ השופט גרשון גונטובניק. את המערער ייצגו בתיק זה עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו בעוד הרשות המקומית יוצגה ע”י עו”ד אלון לוריה.

ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

• לפרטים נוספים אודות תחום עיסוק זה של משרדנו ראו:
  • עובדי רשויות מקומיות ועירייה: ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
  • השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
• דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה וכן ראו: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין שנגזרו ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות | עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה  – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי  | עורך דין הטרדה מינית

הפוסט בית המשפט המחוזי מבטל אמצעי משמעת של פיטורין שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (15)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר