עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

• עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
• התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
• החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
• כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
• פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
• מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

• פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

• החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
• סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

• העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
• כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

• סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
• מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
• רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
• מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • גידול סמים.
  • גידול קנאביס.
  • ארכיון גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
• וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

• עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

• סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

• גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

• סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

• יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
  • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
  • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
• וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

• פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
• כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
• ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
• במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
• המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

• תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
• בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
• גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
• בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
• ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

• ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

• אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
• לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
• הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
  • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
  • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
  • החשוד מודה בעבירה.
  • אין נסיבות מחמירות.
  • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
• הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

• למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
• לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

• אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
• במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

• בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

• שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
  • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
  • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
  • “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
• הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
• במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
• להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
• כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
• פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
• נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות סמים החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים 

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (111)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סמים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של גידול סמים.
• בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של גידול סמים, ונציג מקרה להמחשה בו הובלנו לביטול כתב האישום.
• יחודיות המקרה שיוצג כאן – למרות שהחיפוש המשטרתי ותפיסת הסמים בוצעו כדין, למרות שהנאשמים הודו בחקירתם בגידול הסמים שנתפסו ולמרות שמעבדת מז”פ נתנה חוות דעת שמדובר בסמים – בוטל כתב האישום.

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

• סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

• על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם, שם נפסק:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

• דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו”.

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

• לרשויות התביעה שיקול דעת נרחב באם להגיש כתב אישום בעבירות של גידול סמים. כך למשל, חלף אישום בעבירה של גידול סמים, יכולה התביעה לייחס אישם בהחזקת סם לצריכה עצמית.
• במסגרת הפעלת שיקול דעתה האם להעמיד לדין חשוד בגידול סם מסוכן או החזקתו לצריכה עצמית, תביא בחשבון הרשות התובעת את השיקולים הבאים:
  • האם מדובר בגידול סמים לצריכה עצמית, או שלא לצריכה עצמית.
  • מספר השתילים שגודלו (ככל שמספר השתילים רב יותר, כך תגבר הנטיה לייחס עבירה של גידול סם).
  • דרגת התכנון לצורך ביצוע העבירה (למשל, שכירת מבנה ייעודי, רכישת אמצעים יעודיים לצורך גידול הסם, שימוש באנשי קש, הסוואה מתוחכמת וכו’.).
  • היקף האמצעים ששימשו לגידול הסמים (כלים יעודיים לגידול, דשנים, מנורות, טפטפות ומערכות השקיה וכו’).
  • עבר פלילי (בחירת סעיף האישום תושפע מעברו הפלילי של החשוד בעבירות סחר, גידול סמים, יבוא, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית).
  • משקל הסם – יכול להוות נתון מסייע בבחירת סעיך העבירה המתאים. 

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

• בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת ישראל על כך שבדירה מסוימת בירושלים עוסקים בגידול סמים, קיבלה משטרת ישראל צו חיפוש מבית המשפט, המסמיך את שוטריה לבצע חיפוש בדירה.
• במעמד ביצוע החיפוש המשטרתי בדירה, נתפסו 3 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 15.03 גרם ושני צעירים שהתגוררו במקום עוכבו לחקירה.
• עוד בדירה, הודו 2 הצעירים כי הם אשר גידלו את הסמים אשר נתפסו בדירתם וכך גם עשו בחקירתם בתחנת המשטרה, עת נחקרו באזהרה.
• בהמשך התקבלה חוות דעת מומחה ממז”פ (המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל) לפיה, השתילים שנתפסו בדירה הם קנבוס, המוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
• בשים לב לראיות החותכות (לכאורה) שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הוגש כנגד 2 הצעירים כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, והתיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי.
• בכתב האישום נטען כי במועד התפיסה, גידלו הנאשמים בדירה 3 שתילי סם מסוג קנבוס, ללא היתר כדין ובהתאמה ייחס להם כתב האישום עבירה של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

• משהובהר לנאשמים כי עמדת התביעה המשטרתית לעתור לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, פנה אחד מהם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי במשפטו הפלילי. מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, סטודנט אשר בעברו שירות צבאי כחובש קרבי.
• למרות שעל פני הדברים, נראה היה כי בידי התביעה המשטרתית ראיות חותכות להוכחת האישום של גידול סמים, איתרה ההגנה פגמים וקשיים ראייתיים שבסופו של יום הובילו לביטול כתב האישום.
• בפגישה עם יחידת תביעות ירושלים של משטרת ישראל, הוצגו אותם פגמים וקשיים ראייתיים ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אין לה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, הגישה לבית המשפט הודעה בדבר חזרה מהאישום.
• בהחלטה מיום 1.3.17 הורה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה והתיק הפלילי נסגר ללא הפללה וללא הכתמת שמם של הנאשמים.

תיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים לפני כב’ השופטת שרון לארי-בבלי.

• את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת

• להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
• להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – ארכיון עבירות סמים.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי בירושלים

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים ובכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

הפוסט גידול סמים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (60)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

• משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
• לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
• כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

• אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל”ג- 1973.
• מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
• היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
  • הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
  • והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
• שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
• מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

• בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
• אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית –  רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס’ 2.05 של התביעה הצבאית

• מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
• העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה (“פירורים”).
• העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
• מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת “חומרים אסורים בהפצה” (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים. 
• מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב”חומרים משכרים”.
• מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
• השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
• בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
• ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
• חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

• בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
  • עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
  • מאסר על תנאי;
  • פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
  • הורדה מכל דרגה.
• בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
  • שימוש רב פעמי בסם;
  • התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
  • סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, “אקסטזי”, אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, “חגיגת” וכו’);
  • ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
  • שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
  • רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
  • הספקת הסם לחיילים אחרים;
  • ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד’);
    עבר פלילי;
  • עבר משמעתי לקוי;
  • דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית)

• בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים. 
• ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
• סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א’ וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר. 
• הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה “סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים” מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
• על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

• הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
• הנחיה מס’  3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
• סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
  • טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
  • לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו”הקפאת” הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
• בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
• יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים. 

עורך דין צבאי

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

הפוסט עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (21)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סחר בסמים – אי הרשעה – בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר בוטלה הרשעתו של איש טלוויזיה אשר הודה בסחר בסמים במשך כשנה.

סחר בסמים – ביטול הרשעה: מקרה תקדימי – איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה והודה בעבירות סחר בסמים – סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

• פרשה זו עוסקת באיש טלוויזיה המועסק באולפני החדשות של אחד מערוצי הטלוויזיה ואף מרצה בתחום מומחיותו באחת המכללות במרכז הארץ. מטעמים של צנעת הפרט, לא נחשוף כמובן את זהותו.
• בפסק דין תקדימי ונדיר שניתן בתיק פלילי 9050-04-13 בבית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט שמאי בקר), הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות הודאתו של הנאשם כי לאורך תקופה של כשנה, בלא פחות מ- 10 הזדמנויות שונות, מכר חשיש ל- 4 קונים שונים.
• בניגוד לעתירת התביעה המשטרתית לגזור על הנאשם עונש הכולל מאסר בפועל, נעתר בית המשפט לעתירת הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, ביטל את הרשעתו של הנאשם וחייב אותו לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ולרצות עונש שיקומי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ), באופן המאפשר לו להמשיך בכל עיסוקיו.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – 4 אישומים של סחר בסמים ואישום נוסף של החזקה / שימוש בסמים מסוכנים לצריכה עצמית, כולל 4 טבליות MDMA

• במקור, על בסיס חומר חקירה שנאסף כנגד הנאשם ובמיוחד הודאתו, הוגש כנגדו כתב אישום חמור, שכלל חמישה אישומים;
  • בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי במהלך כשנה מכר הנאשם לקונים שונים אותם הכיר במסגרת עבודתו חשיש. על פי הנטען, נהג הנאשם לקנות פלטה או חצי פלטה חשיש, לחלקהה ל”אצבעות” ולמכור כל אצבע ב- 300 ש”ח. עוד נטען בחלק הכללי של כתב האישום כי הנאשם היה פונה ללקוחות פוטנציאליים אותם הכיר במסגרת עבודתו, מציע להם “להתארגן”, והמשך הקשר העסקי בין הנאשם ללקוחותיו בוצע באמצעות מסרונים, כאשר מכירות הסם בוצעו באזור מגוריהם של הלקוחות, או במקום העבודה של הנאשם.
  • באישום הראשון בכתב האישום נטען כי ב- 3 הזדמנויות שונות, מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לאדם מסוים, כאשר בכל פעם מכר 3 אצבעות מסוג חשיש, תמורת 1000 ש”ח לערך.. במעשיו אלה, כך נטען, סחר בסם מסוכן ללא היתר.
  • באישום השני בכתב האישום נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לאדם אחר, כאשר בכל הזדמנות מכר 2 אצבעות חשיש תמורת 300 ש”ח לאצבעע ובמעשיו אלה, סחר בסם מסוכן, ללא היתר.
  • באישום השלישי נטען כי במשך תקופה של כשנה, בתדירות של פעם בחודש או חודשיים, מכר הנאשם סם מסוג חשיש לאדם שלישי, כאשר בכל הזדמנות מכר אצבע אחת או שתיים שלל חשיש תמורת 300 ש”ח לאצבע.
  • באישום הרביעי נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לבחורה מסוימת, כאשר בכל הזדמנות מכר אצבע חשיש תמורת 3000 ש”ח.
  • באישום החמישי בכתב האישום נטען כי החזיק בקופסא מעל ארון המטבח בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.8010, לצריכתו העצמית וכן סם מסוג חשיש במשקל 2.9846 גרם, ו- 44 טבליות MDMA, לצריכתו העצמית.
• בהתאמה לפרק העובדתי שבכתב האישום, הואשם הנאשם ב-4 אישומים שונים בעבירה של יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים, עבירה בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג –– 1973 ואישום אחד של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 77(ג) סיפא לפקודה.
• חשבון פשוט מלמד כי כתב האישום המקורי ייחס לנאשם לא פחות מ- 19 הזדמנויות שונות של סחר בסם מסוג חשיש, מול 4 קונים שונים, וכן מקרה אחד של החזקת חשיש ו- 4 טבליות MDMA, לצריכתו העצמית.
• על מנת שלא ישאר כל ספק שמדובר בסוחר סמים, הקפיד מנסח כתב האישום לתאר כיצד נהג הנאשם לקנות פלטה של חשיש, לחלקה לאצבעות, ולמכור כל אצבע על פי תעריף מסוים וכן לכנות בכתב האישום את רוכשי הסם כ”לקוחות” ולאפיין את הקשר בין הנאשם ורוכשי הסם כ- “קשר עסקי”.

על חומרת עבירות הסמים בהן הודה הנאשם – סחר בסמים.

• מכירת סמים מגבשת עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, קבע המחוקק הישראלי עונש זהה למי שהורשע בעבירות של סחר בסמים, ייצוא סמים, ייבוא סמים ביצוע עסקה בסם והספקה של סמים.
• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל“.

• סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע עונש מקסימלי זהה למי שהורשע בעבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים העומד על עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשריםם וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
• היבט חומרה נוסף נמצא בהוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, לפיו בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירהה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כיי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
• בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכושו של הנאשם, ורכוש של בת זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
  • האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
  • הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
• לא אחת עמד בית המשפט העליון על החומרה הרבה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק בין היתר:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע…”.

“…עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

• מהי הנפקות לכך שלנאשם אין עבר פלילי בכלל ובפרט אין לו עבר פלילי בעבירות של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, אשר נשען על פסיקתו של בית המשפט העליון:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

הטענה בכתב האישום המקורי להחזקת טבליות MDMA – השחרת פניו של הנאשם כמי שנמצא עמוק בתוך עולם הסמים והפצתם.

• כאמור, כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם לבית המשפט ייחס לו גם עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג.
• כידוע, למרות הדיון הציבורי בשאלת עצם ההפללה הפלילית של משתמשים בסמים “קלים”, לצריכה עצמית, החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית עדיין מהווה עבירה פלילית במדינת ישראל, על כל המשתמע מכך.  סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים אוו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-19777.

• מכאן, שבשל החזקת אותם 3.8 גרם חשיש ו- 4 טבליות MDMA, לצריכה עצמית, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הנאשם עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (כך על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.
• לאישום זה היה פוטנציאל פוגעני במיוחד ביחס לנאשם בו עסקינן, דווקא במישור אחר; הטענה כי הנאשם החזיק גם ב- 4 טבליות MDMA השחירה את פניו, כמי שמצוי עמוק בתוך עולם הסמים ומתעסק עם סמים מסוגיםם שונים, כולל סמים קשים; MDMA הינו סם פסיכואקטיבי סינתטי ממשפחת האנטקטוגנים, ששמו המדעיי Methylenedioxymethamphetamine ובקיצור MDMA. בציבור, מוכר הסם בכינוי “אקסטזי” או “אקסטה”.
• השילוב של סחר בסמים, לאורך תקופה של כשנה, מול מספר קונים שונים, ביחד עם אישום בהחזקת סם קשה מסוג “אקסטזי”, היה אמור “לשגר” את הנאשם, למרות העדר כל עבר פלילי, למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.

החלפת הייצוג המשפטי וניהול הגנתו של הנאשם על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

• לנוכח האיום על חירותו של הנאשם, כמו גם מהלכים משפטיים שלא צלחו, החליט הנאשם לשחרר את עורך הדין הפלילי הקודם שייצג אותו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
• משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר שהתרשמנו שלא מדובר ב”סוחר סמים” במובן אליו התכוון המחוקק אלא מדובר באזרח מן השורה, אשר כשל בתקופה משברית בחייו, כישלון החריג מאוד לנוף חייו. בסופו של יום, פסק הדין שניתן בעניין הנאשם, אימת התרשמות זו.
• הטיפול בפרשה זו היה מורכב במיוחד, כיוון שכל אשר נטען בכתב האישום היה מבוסס, בראש ובראשונה, על הודאתו המפורטת, לפרטי פרטים, של הנאשם עצמו, אשר הפליל עצמו באופן נרחב, במסגרת העדויות שמסר בחקירתו במשטרה.
• בשלב ראשון, על בסיס טעונים הנוגעים למישור הראייתי, נאותה התביעה המשטרתית לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לערוך תיקונים מסיביים בכתב האישום, במסגרת הסדר טעון:
  • כל סממן ל”קשר עסקי” בין הנאשם לקונים – נמחק כליל (כך למשל, ביטויים כגון “לקוחות” ו”הקשר העסקי” נמחקו מכתב האישום) ומנגד הוסף לכתב האישום המתוקן כי הקונים הם חבריו לעבודה של הנאשם וכי לפחות עם אחד מהם נהג הנאשם לעשן סמים בצוותא.
  • האישום החמישי, במסגרתו הואשם הנאשם הן בהחזקת קנבוס והן בהחזקת “אקסטזי” MDMA, נמחק כליל.
  • צומצמו באופן משמעותי מספר מקרי הסחר בסמים:
    • באישום הראשון, מ- 3 הזדמנויות של סחר בסמים, לשתיים;
    • באישום השני, מ- 2 הזדמנויות של סחר בסמים, להזדמנות אחת;
    • באישום השלישי,  מכ- 12 הזדמנויות של סחר בסמים, לכ- 6 הזדמנויות.
    • באישום הרביעי, מ- 2 הזדמנויות של סחר בסמים, להזדמנות אחת;
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום, על גילגוליו השונים.
• עוד במסגרת הסדר הטעון, הושגו הסכמות עובדתיות עם התביעה המשטרתית, אשר הוצגו לבית המשפט, בכתב. על פי הסכמות אלו:
  • מחומר הראיות עולה כי הנאשם לא היה סוחר סמים אשר כל דיכפין יכול היה להתקשר עמו ולרכוש ממנו סמים אלא מדובר בסחר לחוג מכרים מצומצם – במקום העבודה של הנאשם,, וכי הנאשם הפיק מהמכר “עמלה” אשר מימנה את צריכתו העצמית.
  • איש מעדי התביעה הנזכרים באישומים (הקונים), לא הועמד לדין.
  • מאחר ונותרה מחלוקת בנוגע לטיב מערכת היחסים בין הנאשם לאחד הקונים (באישום הראשון), במסגרת הראיות לעונש יגישו הצדדים, ביחס לאישום זה בלבד, את ההודעות שנגבו במשטרה מקונה זה, וכל צד יטען טענותיו בנוגע לטיב מערכת היחסים בין השניים.
• לענין העונש סוכם במסגרת הסדר הטעון כדלקמן:
  • הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן וישלח לקבלת תסקיר משירות מבחן, אשר יתייחס בתסקיר גם לאפשרות ביטול ההרשעה;
  • בעוד התביעה המשטרתית תעתור (בכל מקרה וללא קשר לאמור בתסקיר שירות מבחן) לעונש של מאסר בפועל פתוח בפני ההגנה לטעון לביטול ההרשעה.
• כך, באמצעות תיקון כתב האישום, הגשת מסמך של עובדות מוסכמות לבית המשפט והסכמה על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו שיתייחס גם לביטול ההרשעה, למרות שעסקינן בריבוי מקרים של סחר בסמים, צומצם עד מאוד הסיכון כי הנאשם ישלח לריצוי מאסר בכלא ומנגד – “נפתחה הדלת” לנסות ולסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים ההליך הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי?

• בהתחשב בכך שמדובר במי שמחזיק בתעודת עיתונאי, מועסק כמרצה במכללה ועומד בפני הגשת בקשה לקבלת ויזה לארה”ב, הרשעתו של הנאשם בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה). 
• יחד עם כל הנזקים עליהם ניתן היה להצביע במידה ויורשע הנאשם בפלילים, המטרה שהצבנו במסגרת ייצוגו המשפטי של נאשם זה, לסיים את ההליך הפלילי בעניינו באי הרשעה, היתה קשה במיוחד, וזאת לנוכח הקושי הרב להגיע לאי הרשעה בתיקי סחר בסמים, במיוחד כאשר מדובר בריבוי מקרים של סחר בסמים ולא למשל,, במכירה חד פעמית לחבר או אפילו לסוכן משטרה.
• נוכח חומרת עבירת הסחר בסמים, עליה עמדנו לעיל, לא אחת נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה. כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, אשר עסק בשתי עבירות בלבד של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

• בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בערעורו, ביקש המערער לבטל את הרשעתו אולם בית משפט מחוזי מרכז דחה את הערעור בקובעו, כי חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו, אין מקום לביטול ההרשעה.
• ברוח זו טענה גם התביעה המשטרתית בעניינו של הנאשם, במסגרת טיעוניה לעונש:

“התנאים לאי הרשעה מצטברים, אחד מהם מדבר על טיבה של עבירה, ישנן עבירות שזה לא מתקבל על הדעת ועבירה של סחר בסמים היא דוגמא…כאשר בוחרים להימנע מלהרשיע זה צריך להעשות במקרים חריגים, כל פעם שחורגים מהכלל במיוחד במקרים כאלה, לא ניתן להתעלם מטענות של אפליה של נאשמים אחרים, אפילו בעבירות קלות בהרבה יותר. מדובר ב- 4 אישומים של סחר ואני חושבת שקו הטיעון של אי הרשעה הוא לא רלוונטי כלל”.

בית משפט השלום תל אביב – יפו מקבל את טענות הסניגור ומבטל את ההרשעה הפלילית בעבירות סחר בסמים.

ביטול הרשעה – בית משפט השלום בת”א – יפו (כב’ השופט שמאי בקר) מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

• במסגרת הייצוג המשפטי שהוענק לנאשם, קיבל הנאשם גם ליווי משפטי ממשרדנו בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיזכה בהמלצה חד משמעית משירות המבחן לבטל את הרשעתו בפלילים.
• ואכן, בתסקיר שהגיש שירות המבחן אודות הנאשם נכללה המלצה חד משמעית לבטל את ההרשעה הפלילית ולגזור על הנאשם ענישה שיקומית בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה.
• למרות המלצה זו (וכפי שהודיעה מראש) חזרה ועתרה התביעה המשטרתית להרשעת הנאשם ולעונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה. מנגד, סניגורו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.
• את פסק דינו הבלתי שגרתי, פתח בית המשפט הנכבד (כב’ השופט שמאי בקר) בדברים הבאים:

“נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו לא פחות מארבע עבירות של סחר בסם…כבר עתה ישאל בוודאי השואל מה למשפט הפתיחה דלעיל ולכותרת “פסק דין”, המלמד על אי הרשעתו של הנאשם בדין. מדובר בשאלה ברורה, מתחייבת, ולא לחינם אני פותח כך את פסק הדין, שכן ברור שמדובר בהחלטה חריגה, גם לאורה של “הילכת כתב”, המדברת ממילא ומלכתחילה בכך שאי הרשעתו בדין של אדם מהווה חריג.

בתיק זה הצטברו להן מספר נסיבות, עובדות, ראיות, ועוד שיקולים וגורמים, אשר שכנעוני – לאחר התלבטות לא פשוטה – ללכת בדרך שהציעה ההגנה”.

• על טעמיו של בית המשפט לביטול ההרשעה ראו בהרחבה בהמשך עמוד זה, שם מובא פסק הדין במלואו (ללא פרטים מזהים של הנאשם).
• באשר לטענת התביעה המשטרתית, בטיעוניה לעונש, כי קו הטעון של ההגנה לסיום ההליך באי הרשעה “לא רלוונטי” וכי “לא מתקבל על הדעת” לסיים תיק של סחר בסמים ללא הרשעה, פסק בית המשפט:

“ההגנה, אשר שמעה מבית המשפט הערות קשות וספקניות ביחס לעתירתה, המתקבל היום, הביאה בפני בית המשפט כמה וכמה תקדימים המלמדים כי במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשקול אי הרשעתו של סוחר בסם…ועוד אחרים באסופת הפסיקה של הסנגור…והנה –אין חולק כי מדובר בחריג שבחריג, אך לא בתקדים מהפכני”.

• ולסיכום, פסק בית המשפט:

“הנה כי כן – מדובר במקרה יוצא דופן, אם ביחס לאישיותו של הנאשם, ובעיקר ביחס לנזק העצום וה”מרחבי” שעלול להיגרם לו, בן במישור התעסוקה, הן במישור המשפחה, על  כי אני מוצא לבטל את הרשעתו…ואני מסתפק בקביעה כי הנאשם ביצע עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 + 19א’ לפקודת הסמים המסוכנים (4 עבירות)”.

• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום על תיקוניו ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א-יפו לבטל את הרשעתו של הנאשם ב- 4 עבירות של סחר בסמים. 

פרסומים בתקשורת אודות הפרשה.

• התוצאה הלא שגרתית בפרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטיו של הנאשם) וראו בהקשר זה למשל:
  • Ynet – “מכר חשיש לחברים בעבודה, ההרשעה בוטלה“.
  • ג’קי כהן – “ערוץ הריאלטי“, בבלוג של אמיר זוהר – חברה, חוק ומשפט.
  • פסק דין, אתר המשפט הישראלי – “מכר חשיש לחברים בעבודה, והרשעתו בוטלה“.
  • Rotter – קהילת הפורמים של ישראל – “מכר חשיש לחברים בעבודה, ההרשעה בוטלה“.

תיק פלילי 9050-04-13, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, כבוד השופט שמאי בקר. התביעה החליטה שלא להעמיד פסק דין זה במבחן הביקורת של ערכאת ערעור, ומשלא הוגש ערעור מדובר בפסק דין חלוט.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.

עו”ד פלילי

ארכיון משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | ארכיון סחר בסמים | ארכיון הספקת סם | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט סחר בסמים במשך כשנה – ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית – איש טלוויזיה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול הרשעה פלילית בעבירות סמים חמורות; נאשם שהודה בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים סיים ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

• פרשה זו עוסקת בפסק דין לא שגרתי שניתן בתיק פלילי 15735-12-10 ע”י בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע), במסגרתו הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות שהנאשם הודה בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

• פרשה זו החלה, כאשר כנגד בחור צעיר (תושב תל אביב) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. כתב האישום התבסס על כך שהנאשם נתפס על ידי שוטרים שעה שהחזיק בסם מסוג חשיש, במשקל של 2.5 גרם נטו, וכן על הודאתו של הנאשם בחקירתו, כי החזיק את הסם שנתפס לצריכתו העצמית.
• אם היה מדובר בהסתבכות ראשונה וחד-פעמית ולנוכח הודאתו שהחזיק בסם לצריכה עצמית, יתכן והתיק הפלילי היה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור. אולם מאחר ובעברו הורשע הצעיר על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש עצמי בסמים, הוחלט ע”י משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום גם בגין מקרה זה.
• כאמור, כתב האישום שהוגש כנגד הצעיר לבית המשפט האשימו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג. סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.

• מכאן, שבשל החזקת אותם 2.5 גרם חשיש, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הצעיר עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.

בעוד ההליך פלילי תלוי ועומד כנגדו, הסתבך הנאשם פעם נוספת בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

• לאחר שהודה בבית המשפט בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ונשלח לקבלת תסקיר אודותיו משירות מבחן, ובעודו נתון בהליך פלילי התלוי ועומד כנגדו, כשל הנאשם שוב והפעם בתיק חמור לאין שיעור;
• בעקבות מידע מודיעיני, התקשר אל הנאשם שוטר סמוי וקנה מהנאשם סם מסוג חשיש במשקל של 14.4 גרם נטו, תמורת 450 ש”ח (אשר צולמו מראש על ידי המשטרה בטרם ביצוע העסקה).
• בהמשך, בחיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו, במשקל 4.2 גרם נטו, וכן חשיש במשקל 2.1 גרם נטו, שהיה מונח על דלפק בסלון.

על חומרת העבירות בהן הודה הנאשם.

על חומרת העבירה של סחר בסמים.

• בהסתבכותו הנוספת (בעוד הליך פלילי מתנהל כנגדו), העמיד עצמו הנאשם מול רף ענישה אחר לגמרי; מכירת הסם לשוטר הסמוי גיבשה עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, התייחס המחוקק הישראלי לעבירות של סחר בסמים באופן שווה לעבירות של ייצוא סמים, ייבוא סמים והספקה של סמים.
• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

• סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע בגין עבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים עונש מקסימלי של עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
• בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
• בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכוש של הנאשם, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
  • האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
  • הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
• על החומרה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, עמד בית המשפט העליון פעמים רבות וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק כדלקמן:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע. בתחילה נקבע עונשם המרבי של סוחרי סמים כמערערים לעשר שנות מאסר, ובשנת 1979 הוחמר העונש והועמד על חמש-עשרה שנות מאסר. המחוקק לא אמר די, ובשנת 1989 הוסיף והחמיר בעונש בהעמידו אותו על עשרים שנות מאסר. וכהוראת סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 – כן הוא הדין כיום…

בתי-המשפט עשו כהנחיית המחוקק והחמירו בעונשים הנגזרים על סוחרי סמים. מלחמת חורמה כונתה המלחמה בסוחרי הסמים, מלחמה ללא פשרות, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, בעמ’ 787): מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכפי שלימדנו השופט קדמי בע”פ 966/94 אמזלג נ’ מדינת ישראל: נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.

עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

• מהי הנפקות לכך שזו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בו עסקינן בעבירה של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, שהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בנושא:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

על חומרת העבירה של גידול סמים.

• כזכור, בפרשה בה עסקינן, במסגרת חיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו גם 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו. לפיכך, הואשם הנאשם גם בעבירה של גידול סמים.
• סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד למשל מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפיסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

• על רקע זה, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם בתיק פלילי 15084-05-10 לבטל את ההרשעה ולהימנע מהרשעתו בדין.
• דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו.

נוכח חומרת המעשים, נראה כי הימנעות מהרשעה עלולה בהקשר הנדון לפגוע בתכלית ההרתעה המתבקשת ולהעביר מסר סלחני לעוסקים בגידול סם מסוכן ובצריכתו האינטנסיבית. כך אף עלולה הימנעות מהרשעה לפגוע ביסודות השוויון והוודאות”.

החלפת הייצוג וניהול הגנתו של הנאשם ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר.

• לנוכח הסתבכותו הנוספת של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים ואל מול הנזקים הכבדים שייגרמו לו באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, החליט הנאשם לשחרר אתת הסניגוריה הציבורית מייצוגו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
• משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר והתרשמנו שהתנהגותו איננה נובעת מדפוסי התנהגות עברייניים וכי מדובר בבחור צעיר, ערכי וחיובי, שכלל עתידו לפניו, הנכון לבצע שינוי אמיתי באורחות חייו.
• בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתוכניותיו לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• סעיף 5(א)(4) לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991 קובע כי מי שהורשע בישראל בעבירה פלילית שיש בה קלון, לא זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית ואילו סעיף 2 (4) לתקנות הרופאים הווטרינרים, תשנ”ג – 1993 קובע, כי המבקש לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית חייב לצרף לבקשתו את הסכמתו, למסירת מידע אודותיו מן המרשם הפלילי (ובכך לחשוף את עברוו הפלילי).
• לנוכח הראיות החותכות המבססות את האישומים כנגד הנאשם, ומנגד – חיסול תוכניותיו של הנאשם לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, פעל עו”ד פלילי גיא פלנטר לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• לאורך כל ההליך הפלילי, קיבל הנאשם ליווי משפטי בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיעלה על דרך המלך ויזכה להמלצה חד משמעית משירות המבחן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, בתסקיר שירות המבחן שיוגש לבית המשפט.
• בד בבד, צורף התיק הפלילי הנוסף שנפתח כנגד הנאשם (המייחס לו עבירות של  סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים) לתיק הפלילי המתנהל בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע, בבית משפט השלום בפתח תקווה.
• במסגרת הטעונים לעונש וכמקובל בעבירות מסוג זה, טענה משטרת ישראל כי העונש ההולם את העבירות המיוחסות לנאשם הינו בן 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל, ועתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל מלהחזיק ברשיון נהיגה ופסילה על תנאי.
• בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לקבלת המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה?

• לא אחת כבר נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה.
• כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. מקרה זה עסק בשתי עבירות של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם, לאחר שהמערער הודה בכך שבשתי הזדמנויות מכר לשוטרת סמויה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.29 גרם וכן 5.34 גרם, וקיבל תמורתו 150 ש”ח ו- 300 ש”ח בהתאמה, וכן בכך שסיפק לשוטרת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 53.68 גרם ללא תמורה. בהקשר זה פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו כדלקמן:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

• בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בית משפט מחוזי מרכז דחה ערעור על הרשעת הנאשם בקובעו, כי בנסיבות המסוימות של פרשה זו, שבה נטל המערער חלק ממשי בשני מעשי תיווך בסם מסוכן, אין מקום לביטול ההרשעה, חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו.

ביטול ההרשעה – בית משפט מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

• בפסק דין לא שגרתי, ביטל בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את ההרשעה בפלילים, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות והעמידו בפיקוח שירות מבחן למשך שנה.
• בתמצית, קבע בית המשפט בפסק דינו כי מדובר במקרה שמתקיימים בו התנאים לביטול הרשעה והטלת עונש שיקומי של מבחן ושל”צ ללא הרשעה:
  • הנאשם צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, שרת שירות מלא בצה”ל, נמצא בתחילת דרכו הלימודית והמקצועית, והשתלב בטיפול ארוך טווח להימנעות משימוש בסמים.
  • עבירות ההחזקה וגידול הסמים הינן ברף הנמוך מבחינת סוג הסם וכמותו, ועבירת הסחר בסמים היתה חד פעמית ואף היא בכמות זעירה.
  • נראה כי הנאשם השכיל להשאיר מאחוריו את אורח החיים השולי, והיום הוא רותם את מרצו וכישוריו לרכישת מקצוע תרומי לחברה ולהתקדמות במישורי החיים השונים.
• בנסיבות אלו ולאור ההליך הטיפולי הממושך, קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה, כי הותרת ההרשעה על כנה תגרום לנאשם נזק ארוך טווח ותמנע ממנו להגשים את מטרותיו ברכישת השכלה ומקצוע, באופן שאינו מידתי לחומרת העבירות.
• אשר על כן, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, והעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים. 

תיק פלילי 15735-12-10, בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע).

עדכון – בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות.

• פרקליטות המדינה לא השלימה עם סיום הליך פלילי זה ללא הרשעה והגישה ערעור לבית משפט מחוזי מרכז בתיק עפ”ג (מחוזי מרכז) 53414-11-12 אשר קיבל את הערעור, והרשיע את הנאשם בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן וגידול סם מסוכן.
• יחד עם זאת, למרות שמדובר בעבירות סחר וגידול סמים, הסתפק בית המשפט המחוזי בענישה לקולא, בדמות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי בלבד. 
• במקרה אחר, מאוחר יותר, שעסק בעבירת סחר בסמים, קיבל בית משפט השלום בת”א -יפו בתיק פלילי
  9050-04-13 את עמדת משרדנו וביטל את ההרשעה. במקרה זה בחרה הפרקליטות שלא לערער ולפיכך מדובר בפסק דין חלוט. ראו בהקשר זה: סחר בסמים | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית של איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ולדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | סחר בסמים | גידול סמים |  עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (3)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר