ארכיון סעיף 377 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בירושלים | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים 4.9 (127)

גיא פלנטר — Mon, 27 Feb 2023 13:35:14 +0000

עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים

עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בתי המשפט ובתי הדין בירושלים.
אנו זמינים 24 שעות ביממה,7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי פלילי בירושלים ראו בהמשך עמוד זה וכן בעמוד: ארכיב עורך דין פלילי בירושלים.
המלצות וחוות דעת אודות עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר תמצאו בעמודים הבאים:
- ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
- חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – גיא פלנטר

בשל אופיו המשברי של המשפט הפלילי, הדורש פעמים רבות התגייסות מיידית, עורך דין פלילי בירושלים חייב להיות זמין 24 שעות ביממה להענקת ייעוץ וייצוג משפטי לתושבי ירושלים וסביבתה. משרדנו, הממוקם במרכז הארץ – נותן מענה כזה.
בהקשר למשפט פלילי, מעניק משרדנו ייצוג משפטי בכל הערכאות הפליליות במחוז ירושלים: מבית משפט השלום בירושלים ובית משפט השלום בבית שמש, בית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט העליון.
למשרדנו היכרות טובה עם כל תחנות המשטרה בבירה וקשרי עבודה טובים עם פרקליטות מחוז ירושלים, פרקליטות המדינה, שמקום משכנה במזרח העיר, ולשכת תביעות ירושלים של משטרת ישראל המטפלת במרבית התיקים הפליליים בירושלים וסביבתה.
למייסד ומנהל המשרד, עו”ד גיא פלנטר, שורשים עמוקים בעיר ירושלים. גיא נולד בירושלים, גדל במוצא עלית, למד בבית ספר תיכון “בויאר” בקרית יובל ושיחק כדורסל בהפועל ירושלים.

עו”ד פלילי בירושלים – בתי המשפט ובתי הדין בירושלים בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – בבית משפט השלום

משרד עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בירושלים.
בבית משפט השלום בירושלים נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נדונים במסגרת בית משפט לנוער בירושלים. בכל הנוגע לייצוג משפטי בתיקי נוער ראו – עורך דין פלילי נוער.

עורך דין פלילי בירושלים. בתמונה: בית משפט השלום בירושלים.

ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים – בהליכים פליליים ובתיקי הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה

טענות לעבירות פליליות על חוקי העבודה ותביעות על הטרדה מינית מתבררות בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובבית הדין הארצי לעבודה (כערכאת ערעור).
עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות פליליות על חוקי העבודה. בהקשר לעניין זה ראו: עבירות פליליות על חוקי עבודה – ייעוץ וייצוג משפטי.
כמו כן אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתביעות לפי חוק למניעת הטרדה מינית ובהקשר זה ראו: עורך דין הטרדה מינית.

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – בהליכים פליליים ובערעורים בבית המשפט המחוזי

משרד עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי יושב בדין כערכאת ערעור פלילי על על הכרעות דין וגזרי דין שניתנו ע”י בית משפט השלום בירושלים ובית משפט השלום בבית שמש.

ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בירושלים. בתמונה: בית המשפט המחוזי ירושלים.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – בבית המשפט העליון

כיאה לבירת ישראל הוצב בית המשפט העליון – החולש בפסיקתו על כל בתי המשפט בארץ – בירושלים.
בבית המשפט העליון נשמעים ערעורים בזכות על הכרעות דין וגזרי דין שניתנו בכל בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.
ערעורים על הכרעות דין וגזרי דין שניתנו על ידי בתי משפט השלום ידונו בבית המשפט העליון, כערכאת ערעור שניה, רק לאחר שניתנה רשות ערעור.
משרד עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר – מעניק ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי בבית המשפט העליון בירושלים.

בית המשפט העליון. ייצוג ע”י עורך דין פלילי. צילום: פלאש 90.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – מול רשויות התביעה הפלילית בירושלים

בהליכים פליליים בפני בתי המשפט בירושלים מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות;
- מטעם משטרת ישראל מופיעה יחידת התביעות (פלילי) של מחוז ירושלים, אשר מקום משכנה ברחוב יפו 30, ירושלים.
- מטעם פרקליטות המדינה מופיעה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), אשר מקום משכנה ברחוב עוזי חסון 4 (קומה 2), ירושלים.
לפני בית המשפט העליון מופיעה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, אשר מקום משכנה ברחוב צלאח א-דין 31, ירושלים.
משרד עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייצוג משפטי פלילי מול יחידות התביעה המשטרתית בירושלים ומול פרקליטות מחוז ירושלים. בהקשר זה ראו:

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בירושלים – ביטול כתב אישום

תמצית המקרה: ביטול כתב אישום בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג

בעמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה בו ייצגנו נאשם בפני בית משפט השלום בירושלים והגענו להסכמות עם יחידת התביעות של משטרת ישראל בירושלים אשר הובילו לביטול כתב האישום.
ואלו פרטי המקרה בתמצית;
- תלונה של אישה שהחליטה לסיים את הקשר הזוגי עם בעלה, הובילה מיד למעצרו של הבעל ע”י משטרת ישראל, בחשד לעבירות של אלימות במשפחה.
- בית משפט השלום בירושלים אף נעתר לבקשת המשטרה, והאריך את מעצרו של הבעל אולם לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם יחידת התביעות של משטרת ישראל בירושלים, חזרה בה התביעה המשטרתית מכתב האישום ולבקשתה של המשטרה, ביטל בית המשפט את כתב האישום.

התלונה שהגישה האישה כנגד בעלה למשטרה – טענות לאלימות קשה

הנאשם בפרשה זו מוזיקאי ידוע, אב לשני ילדים, ללא עבר פלילי וללא כל מגעים קודמים עם משטרת ישראל.
לאחר 5 שנות נישואין, החליטה אשתו לסיים את מערכת היחסים עימו. תחילה שיתפה את הוריה ואחותה בהחלטתה והעלתה בפניהם טענות על כך שבעלה נהג בה באלימות בעבר.
בהמשך, ניצלה האישה וויכוח על עניין של מה בכך עם בעלה, הזעיקה את המשטרה לביתם והגישה כנגדו תלונה המייחסת לו מסכת של עבירות של אלימות במשפחה.
בתלונתה, טענה כי בעלה היכה אותה בראשה ודחף אותה, ומשניסתה לצאת מהבית עם הילדים מנע זאת ממנה, בכך שנעל אותה ואת הילדים בתוך הבית ולקח את המפתח (טענה המקימה עבירה של כליאת שווא, בניגוד לסעיף 377 לחוק העונשין).
האישה הוסיפה וסיפרה לשוטרים, כי בתגובה לכך שאמרה לבעלה שתתקשר למשטרה ותתלונן עליו, נטל ממנה בעלה את הטלפון ומנע ממנה להתקשר למשטרה (טענה המקימה עבירה של הדחה בחקירה, בניגוד לסעיף 245(א) לחוק העונשין).
עוד טענה המתלוננת, שלא מדובר באירוע חד פעמי, וכי בעבר, מספר שנים קודם לכן, בעט בה בעלה, ואף סיכן את חייו של אחד מילדיהם, בכך שהניח על ראשו של הילד שמיכה, במגמה לגרום לילד להפסיק לבכות. לטענתה, משניסתה במעמד זה לקחת את הילד, דחף אותה בעלה.
לסיום, במגמה להשחיר את פני בעלה, החשידה אותו המתלוננת גם בשימוש בסמים, וכיוונה את השוטרים למקום בו חשדה שבעלה מחזיק בסמים (בפועל, לא נתפס ע”י השוטרים דבר).
כתימוכין לטענותיה בדבר אלימות בעבר מצד בעלה, הפנתה את השוטרים לחקור את הוריה ואחותה, אשר מטבע הדברים תמכו בטענותיה.

בשל התלונה על עבירות אלימות במשפחה, נעצר הבעל מיד, ולבקשת המשטרה אף האריך בית משפט השלום בירושלים את מעצרו

בשל חומרת תלונתה של האישה, בו במקום, נעצר בעלה על ידי השוטרים שהגיעו לביתם. בהמשך אותו יום, הובא הבעל בפני כב’ השופט אלכסנדר רון, בבית משפט השלום בירושלים והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו ב- 4 ימים נוספים.
לבעל מונה סניגור ציבורי אשר ניסה, ללא הצלחה, לשחררו. בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופט אלכסנדר רון) קיבל חלקית את בקשת המשטרה והאריך את מעצרו של הבעל ביומיים נוספים.
כעבור יומיים, ביקשה המשטרה שוב להאריך את מעצרו של הבעל והפעם בהסתמך על דו”ח מסוכנות והטענה שעל המשטרה לבצע פעולות חקירה נוספות.
הפעם דחה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופט גד ארנברג, סגן נשיאה) את בקשת המשטרה, שכן סבר שניתן לבצע את פעולות החקירה גם אם החשוד לא יהיה במעצר של ממש, והורה לשחרר את הבעל בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית למשך 5 ימים בבית הוריו.

כתב האישום שהוגש כנגד הבעל לבית משפט השלום בירושלים – עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג)

כל הטענות שהעלה הבעל בפניו חוקריו לא הועילו, ומשטרת ישראל הגישה כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים כאשר במסגרת כתב האישום אף הודיע משטרת ישראל כי ישנה אפשרות שתעתור בתיק זה למאסר בפועל.
יחד עם זאת, צמצמה משטרת ישראל את כתב האישום “רק” לעבירה של תקיפה סתם – בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (ב) לחוק העונשין, בכך שהכה בראשה של אשתו ודחף אותה. טענותיה של האישה בדבר אלימות קודמת, כליאת שווא והדחה בחקירה, נותרו מחוץ לכתב האישום.

ייצוג משפטי של עורך דין פלילי בירושלים מוביל לביטול כתב האישום

בשלב זה, לאחר הגשת כתב האישום, שכר הבעל את שירותיו של עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר.
לאחר ניתוח חומר החקירה ואיסוף ראיות הגנה, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם עו”ד ערן אורי, רפ”ק מיחידת התביעות מחוז ירושלים הסכמה לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
בהתאם לסיכום עם הסניגור, ועוד בטרם החל משפטו הפלילי של הבעל, הודיעה יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים לבית משפט השלום בירושלים על חזרה מכתב אישום וביקשה מבית המשפט להורות על מחיקת כתב האישום וביטול הדיון שהיה קבוע להקראת כתב האישום.
בהתאמה, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב אישום, ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובץ pdf הכולל את המסמכים הבאים, ללא פרטים מזהים של המעורבים:
- החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופט אלכסנדר רון) להאריך את מעצרו של הבעל, על בסיס תלונת האישה על אלימות במשפחה והחשש לשיבוש החקירה במידה וישוחרר הבעל.
- כתב האישום שהוגש כנגד הבעל לבית משפט השלום בירושלים, המייחס לו עבירה של אלימות במשפחה.
- הודעת יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים לבית המשפט על חזרה מאישום, בקשתה לבטל את כתב האישום והחלטת בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי -בבלי) על ביטול כתב אישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום ירושלים, בפני כב’ השופטת שרון לארי -בבלי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר ייצוג משפטי לתושבי ירושלים

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים פליליים בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משרד עורכי דין פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | עורכי דין פליליים בירושלים | עורך דין פלילי מומלץ בירושלים | עורך דין פלילי בבית שמש | עורך דין פלילי ברמת גן | כתב אישום

הפוסט עורך דין פלילי בירושלים | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים 4.9 (127) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא. 5 (6)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 10:41:50 +0000

קבלת ערעור פלילי ע”י בית משפט מחוז מרכז – ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא.

קבלת ערעור פלילי – ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובערכאות ערעור.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי מרכז ערעור שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות אלימות במשפחה (תקיפת בת זוג + כליאת שווא).
בפסק דינו, חזר בית המשפט המחוזי מרכז על ההלכה הפסוקה לפיה, הימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים, אולם קיבל את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם – עבירות אלימות במשפחה – כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג.

פרשה זו עוסקת בתושב כפר סבא, גבר בן 39 העוסק בייעוץ כלכלי לתאגידים, אשר לראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם תלונה פלילית, שהוגשה על ידי אשתו.
תלונת האישה הובילה למעצרו המידי, והגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- הנאשם ואשתו שבו לביתם, כאשר המתלוננת נשאה על ידיה את בנם הקטין, שישן אותה עת.
- בכניסתם לבית, קיבל הילד מכה ממרפקו של הנאשם, והמתלוננת הגיבה באומרה לנאשם “מה אתה מטומטם“?
- בתגובה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בשערה, טלטל את ראשה, תוך שצעק עליה “את לא תקראי לי מטומטם, את לא תקללי אותי ליד הילדים“.
- המתלוננת ניסתה לבעוט בנאשם על מנת להשתחרר מאחיזתו וכתוצאה מכך מעדה ונפלה לרצפה כשהילד עדיין בידיה.
- כתוצאה מנפילה זו קיבלה המתלוננת מכה בכתפה והילד קיבל מכה בראשו.
- בהמשך, אחז הנאשם במעילה של המתלוננת והצמידה לקיר, תוך שהצמיד את אגרופו לגרונה, דבר שהקשה על נשימתה.
- בעקבות האמור לעיל, ביקשה המתלוננת לעזוב את הבית עם הילדים, אך הנאשם כלא את המתלוננת שלא כדין, בכך שנעל את דלת הבית ולקח את המפתחות לרשותו ואמר לה “את לא יוצאת מפה לאף מקום“.
- משביקשה המתלוננת להתקשר למשטרה, ניתק הנאשם את חוט הטלפון מהשקע שבקיר.
בהתאמה לטענות העובדתיות בכתב האישום, הואשם הנאשם בעבירות הפליליות הבאות:
- תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 וסיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
- כליאת שווא, עבירה בניגוד לסעיף 377 רישא לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
במקור, על בסיס הטענה העובדתית כי הנאשם מנע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, ניתן היה להאשים את הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, שכן בהתאם לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977:

“העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט”.

ניתוק חוט הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, עשוי היה להוות בסיס לטענה, כי הנאשם פעל בכוונה למנוע פתיחת חקירה פלילית, אולם בסופו של יום, נמנעה משטרת ישראל מלייחס לנאשם גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

קצת על העבירות בהן הואשם הנאשם – תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג וכליאת שווא.

כזכור, הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוגתו וכליאת שווא.
סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו “דין תקיפה סתם”, קובע:

“התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

העובדה שמדובר באלימות במשפחה מהווה נסיבה מחמירה, ולפיכך קובע סעיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין כדלקמן:

“העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו”.

מכאן, שבהתאם למצוות המחוקק, ביחס לתקיפת אשתו, עמד עונשו המקסימלי של הנאשם על 4 שנות מאסר.
באשר לעבירה של כליאת שווא, קובע סעיף 377 לחוק העונשין:

“העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים”.

הסדר הטעון שגובש על ידי בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר.

מיד עם הגשת התלונה, נעצר הבעל, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית חלקי והרחקה מאשתו המתלוננת. במקביל, החל הליך גירושין בין בני הזוג, אותו יזמה המתלוננת.
משהוגש כנגד הבעל כתב האישום, פנה לעו”ד פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו יצוג משפטי במשפט הפלילי.
בשלב ראשון, גיבש עו”ד פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית, במסגרתו:
- צומצם כתב האישום אך ורק לעובדות בהן הודה הנאשם בחקירתו במשטרה.
- במסגרת זו נמחקה הטענה לפיה הצמיד הנאשם את אגרופו לגרונה של המתלוננת, דבר שהקשה על נשימתה וכך גם נמחקו מכתב האישום הטענות בדבר כליאת שווא וניתוק הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה.
- הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו, אולם יתקבל תסקיר משירות המבחן אשר יבחן את ביטול ההרשעה.
- התביעה המשטרתית תטען להרשעתו של הנאשם ועונש של מאסר, לריצוי בעבודות שירות, בעוד הסניגור יוכל לטעון לביטול ההרשעה.
עו”ד פלנטר ליווה את הנאשם והכין אותו לקראת מפגשיו עם שירות המבחן וזאת במגמה שהנאשם יפיק את המיטב ממגעיו עם שירות המבחן ובסופו של יום, כפועל יוצא, יתקבל אודותיו תסקיר חיובי, הממליץ על ביטול ההרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על ביטול ההרשעה, מיתנה התביעה המשטרתית את עתירתה העונשית וביקשה מבית המשפט לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות להימנע מעבירה בעוד עורך דין פלילי גיא פלנטר עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולסיים את ההליך הפלילי בביטול ההרשעה.

בית משפט השלום בכפר סבא דוחה את עתירת ההגנה לסיים את ההליך ללא הרשעה.

בגזר דין מנומק, דחה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) את עתירת ההגנה לביטול ההרשעה, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות להימנע מעבירות אלימות וצו מבחן למשך שנה .
בסירובו לבטל את ההרשעה, פסק בית משפט השלום בכפר סבא בין היתר:

“הסנגור המלומד עשה ככל יכולתו לשכנע את בית-המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם…עניינו של הנאשם אינו אחד מאותם מקרים חריגים המאפשרים סטייה ממדיניות הענישה המתבקשת…הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני האינטרס של הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים…הדברים נכונים במיוחד לגבי עבירות של אלימות במשפחה, כאשר עסקינן בפגיעה בערך העליון של קדושת המשפחה וביטחונם האישי והפיזי של בני המשפחה בביתם – מבצרם.

הלכה ידועה היא, כי עבירות האלימות ככלל – וכנגד בנות זוג בפרט – הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי-המשפט מצווים להילחם בה באמצעות מענה עונשי הולם. ואכן:

“האלימות בתוך המשפחה היא לצערנו חזון נפוץ. הקושי בחשיפת מעשי האלימות והרתעת הרבים מחייבים ענישה משמעותית…”.

כך, באשר לסוג העבירה – אך הדברים נכונים גם על רקע בחינת נסיבותיה. לטעמי, אין המדובר באלימות כלפי בת-זוג המצויה ברף החומרה הנמוך, אלא ההפך הוא הנכון…האלימות שנקט בה היא אלימות מכוערת וקשה…אין להעביר מסר סלחני בדמות אי הרשעה בנסיבות אלו, תוך פגיעה באינטרס הציבורי המחייב השתת ענישה מוחשית על מי שפגע בגופה ובכבודה של אשתו בביתה פנימה”.

בסופו של יום, פסק בית משפט השלום כי אין די בנסיבותיו של הנאשם כדי לבסס הימנעות מהרשעה, נוכח סוג העבירה ונסיבותיה.

קבלת ערעור פלילי – בית משפט מחוזי מרכז מקבל את ערעור ההגנה ומורה על ביטול ההרשעה הפלילית.

הבעל לא השלים עם הרשעתו בפלילים, ובהמלצתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, כאשר הערעור מופנה כנגד הרשעתו והוא עותר לבטל את הרשעתו.
בהרכב של שלושה שופטים (כבוד השופט אברהם טל, אב”ד – סגן נשיא דאז, כבוד השופטת הדס עובדיה וכבוד השופטת בלהה טולקובסקי) קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.
בנימוקיו לקבלת הערעור, חזר בית המשפט המחוזי על ההלכה הפסוקה לפיה:

“…משהוכחה ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם בביצועה והימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים”.

יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של הסניגור, כי התקיימו התנאים המצטברים המצדיקים הליך של אי הרשעה לגבי המערער, והורה על ביטול ההרשעה ועונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער.
בכך תמה הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית. על חשיבותה של אי הרשעה בדין ראו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם על תיקוניו ובהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולבטל את ההרשעה.

ערעור פלילי עפ”ג 54071-05-13, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב”ד, סגן הנשיא כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופטת הדס עובדיה, כב’ השופטת בלהה טולקובסקי.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליכי ערעור ראו בעמוד: ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור | ערעור על הרשעה | ערעור על עונש.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ביטול הרשעה | קבלת ערעור פלילי

משפט פלילי | קבלת ערעור פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | כליאת שווא | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא. 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר