ארכיון סעיף 379 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (159)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 06:41:14 +0000

רישיון נשק, רישוי כלי יריה, חידוש רישיון נשק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

רישיון נשק, רישוי כלי ירייה, חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה, הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי, הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

רישיון נשק בישראל – רקע כללי

רישיון נשק, וכל הנוגע לנשיאה והחזקת כלי נשק הוסדרו בישראל בחוק כלי-היריה, התש”ט-1949 והתקנות שהותקנו על פיו.
ככלל, אין זכות מוקנית בישראל להחזיק או לשאת בכלי ירייה והחזקת או נשיאת נשק מותנית בקבלת רישיון.
במסגרת הליך בחינת מתן רישיון נשק, מתבצע איזון בין האינטרס לאפשר לאזרחים לשאת בנשק, מסיבות לגיטימיות, לבין האינטרס של הגנה על הציבור מפני שימוש בנשק אשר עלול לפגוע בציבור עצמו.
סמכות מתן הרישיונות הנוגעים לנשק הופקדה בידי האגף לרישוי כלי יריה, במשרד לביטחון הפנים.
קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בעמידה בתנאי סף ובאחד מהתבחינים (עילות וקריטריונים) שקבע השר לביטחון הפנים בתיאום עם גורמי הביטחון, וכן בקבלת המלצות ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל.
לפרטים אודות תהליך הערכת המסוכנות במשרד הבריאות ראו בעמוד – איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישיון נשק ניתן לא רק לאנשים פרטיים אלא גם לארגונים (“רישיון ארגוני“) כגון מטווחי ירי, בתי מסחר לכלי ירייה, יישובים, מפעלים שונים, משרדי ממשלה וחברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה.
בשנת 2014 ניתנו הקלות והורחבו התבחינים הקיימים לקבלת רישיון נשק. לפרטים ראו בעמוד הנחיות השר ביטחון הפנים בהקלות במתן רשיונות לכלי יריה וכן בעמוד עדכון התבחינים למתן רישיון פרטי לציבור.

רישיון נשק – תחומי טיפול במשרד עורך דין גיא פלנטר

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישיון נשק.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי כליה יריה.
- בקשה לקבלת רישיון נשק.
- הוצאת רישיון נשק | עזרה בהוצאת רישיון נשק.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- סירוב של פקיד הרישוי לחדש רישיון נשק.
- התמודדות עם ביטול או שלילת רישיון נשק.
- החזרת רישיון נשק | בקשה להחזרת רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה.
- ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק.
- כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר על סירוב לאשר רישיון נשק.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – קבלת ערר ואישור לחדש רישיון נשק, השבת הנשק מהמשטרה

תלונה על עבירות אלימות במשפחה הובילה לתפיסת האקדח ע”י המשטרה

פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בעל משרד לתיווך נדל”ן, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם. לאחר שחרורו מצה”ל, קיבל רישיון כלי ירייה (להחזקת אקדח) ובמשך שנים התנדב במשמר האזרחי והיה חבר במועדון קליעה.
במשך כל חייו לא הוגשה כנגדו ולו תלונה אחת למשטרה, כולל מצד בת זוגתו, עד שחיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון. על רקע משבר שפרץ בחיי הנישואין, הגישה כנגדו בת זוגתו תלונות למשטרה, המייחסות לו עבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג.
כדרכה בטיפול בתלונות המעלות חשד לעבירות אלימות במשפחה ומבלי להמתין לממצאי החקירה הפלילית, מיד דרשה משטרת ישראל כי האיש יפקיד את אקדחו במשטרה, וכך כמובן עשה.

למרות שתיק החקירה המשטרתי נסגר, לא הצליח האזרח לקבל את אקדחו חזרה מהמשטרה ורישיון הנשק בוטל ע”י האגף לרישוי כלי ירייה

ברגיל, הרשעה בעבירת אלימות כלפי בן משפחה גוררת במסגרת גזר הדין ביטול רישוי נשק (סעיף 18א(ב) לחוק כלי היריה, תש”ט – 1949).
אולם במקרה הנדון, כלל לא הוגש כתב אישום והאיש לא הורשע בפלילים. לפיכך, משנסתיימה חקירת המשטרה ותיק החקירה נסגר, פנה האיש שמח וטוב לב וביקש לקבל חזרה את רישיונו להחזקת כלי ירייה.
להפתעתו, למרות שמלכתחילה נדרש להפקיד את האקדח כתוצאה מפתיחת חקירה פלילית כנגדו, חקירה פלילית שנסתיימה בסגירת התיק, כל ניסיונותיו להחזיר את אקדחו כשלו, לאחר שנתקלו בחומה בצורה בעניין זה.
תחילה קיבל תשובה מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים כי בקשתו לרישוי נשק לא אושרה בשל “אי המלצת המשטרה”.
בהתאם להוראות סעיף 12(ג)(1) לחוק כלי הירייה, תש”ט – 1949, הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני הגורם המוסמך שמינה לענין זה שר הפנים (נקרא – “הממונה”).
הממונה אמור להחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו, וזאת לאחר שקיבל את תגובת המשטרה לערר.
האיש מימש את זכות הערר שהוענקה בחוק, אולם ערר שהגיש בעצמו לוועדת עררים לכלי ירייה נדחה על ידי הממונה, מהטעמים הבאים:
- עד לתפיסתו של האקדח החזיק בו בגין תבחיני העבר.
- כיום תבחין “משמר” אינו מהווה תבחין למתן רישיון נשק או חידוש רישיון נשק אלא מהווה רק עילה להמשך החזקת כלי הירייה למי שמחזיקו כחוק.
- בזמנו, בקשתו לחדש את רישיון הנשק נדחתה משום התנגדות המשטרה. עם הגשת הערר הועבר עניינו לתגובה נוספת של הקצין הממונה במשטרה, אשר החליט שלא לחזור בו מסירובו הקודם, בשל תיק הנוגע לעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפה סתם בן זוג (למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות).י
- מששקל הממונה את טיעוניו של האיש ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד ואת עמדת המשטרה והאינטרס שלה להגנה על שלום הציבור ביטחונו מאידך, החליט הממונה להכריע את הכף, לטובת האינטרס של שלום הציבור ולא לאפשר מתן רישיון לאיש.
- בשולי ההחלטה לדחות את הערר, צוין כי משטרת ישראל תבחן שוב את בקשתו באם יפנה שוב לאחר תחילת 2014 וזאת בתנאי שלא ירשמו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים.
אימרה זו, בשולי ההחלטה לדחות את הערר, הותירה בליבו של האיש זיק של תקווה שנשקו יוחזר ומשלא נפתחו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים פנה שוב לאחר תחילת 2014 בבקשה לרישיון לכלי ירייה.
לתדהמתו, גם הפעם נמסר לו על ידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים כי בקשתו נדחתה, בטענה של אי עמידה בתבחינים שנקבעו ופורסמו לציבור. את הדחייה נימק הגורם המוסמך באופן הבא: בטרם הפקדתו במשטרה, החזיק המבקש באקדח על בסיס תבחין משמר. תבחין משמר מתייחס למי שמחזיק כדין בכלי הירייה מסוג אקדח עשר שנים ברצף, ברישיון תקף. הפקדת האקדח במשטרה קטעה את הרצף ומשלא נתקיים הרצף של החזקת כלי הירייה במשך 10 שנים – נדחתה הבקשה.

קבלת ערר נשק – אישור חידוש רישוי נשק, החזרת הנשק מהמשטרה

בשלב זה, נואש האיש מניסיונותיו לחדש את רישיון הנשק ולהחזיר את אקדחו בכוחות עצמו ופנה למשרדנו, על מנת שנפעל לחידוש הרישיון לכלי ירייה שכאמור בוטל, ולהחזרת הנשק מהמשטרה.
משרד עורך דין גיא פלנטר הגיש מטעמו של האיש ערר על החלטתו של ראש ענף כלי ירייה לדחות את בקשתו של העורר לחדש את רישיונו לכלי ירייה, לאחר שהרישיון בוטל.
הממונה קיבל את הערר שהוגש על ידי משרד עורך דין גיא פלנטר והורה לאפשר לאיש לחדש את הרישיון לכלי הירייה.
עם חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה, הסתיים טיפול משרדנו.
להלן החלטת ממונה מחוז תל אביב במשרד לביטחון הפנים, האגף לרישוי כלי ירייה, לקבל את הערר ולאשר את חידוש רישיון הנשק לאקדח:

רישיון נשק – קבלת ערר, חידוש רישוי כלי ירייה והחזרת נשק מהמשטרה.

ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישיון נשק

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי כלי ירייה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי נשק | רישוי כלי ירייה.
- אי עמידה בתבחינים.
- בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- התמודדות עם ביטול רישיון נשק | שלילת רישיון נשק | שלילת רישיון החזקת כלי ירייה.
- החזרת רישיון אקדח.
- החזרת נשק מהמשטרה.
- החזרת רישיון נשק.
- ערעור על ביטול רישיון נשק / ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פיקוד רישוי נשק | הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- מחיקת רישום משטרתי, ביטול רישום משטרתי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בהמשך עמוד זה תמצאו מידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה בכלל והשבת רישוי נשק בפרט וכן דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו להחזרת נשק מהמשטרה.

קישורים למידע נוסף בנושא רישוי כלי ירייה

הליך קבלת רישיון לכלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
הוצאת רשיון כל יריה חדש אדם פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
תבחינים (קריטריונים) למתן רישיון להחזקת כלי יריה ברישוי פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
טפסים להורדה – אגף רישוי כלי יריה.
חידוש רישיון כלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
חידוש רישיון לנשיאת כלי יריה פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה + הגשת ערר לדיון בפני ועדה.
איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישוי נשק לארגונים.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני רישיון נשק

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים לרישיון נשק אשר טופלו על ידי משרדנו.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הפוסט רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (159) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ערר על החלטת פקיד רישוי נשק – חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה 4.9 (75)

גיא פלנטר — Sat, 10 May 2025 13:33:25 +0000

קבלת ערר על החלטת פקיד רישוי נשק, חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה.

קבלת ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שהגיש משרדנו, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה

תמצית המקרה

אנו מביאים כאן דוגמה נוספת לטיפול משפטי של משרדנו שהוביל לחידוש רישיון נשק, לאחר קבלת ערר שהגשנו.
בעקבות הגשת כתב אישום כנגד סוכן מכירות, בוטל רישיון הנשק שלו.
משבוטל כתב האישום, הגיש האיש בקשת חידוש רישיון נשק אשר נדחתה, על בסיס התנגדות משטרת ישראל.
ערר שהגיש משרדנו התקבל ע”י האגף לרישוי לכלי ירייה אשר הורה על חידוש רישיון הנשק;

קבלת ערר על החלטת פקיד רישוי נשק.

ביטול רישיון נשק – בעקבות הגשת כתב אישום פלילי

הלקוח בפרשה זו סוכן מכירות בשנות ה- 50 לחייו אשר החזיק ברישיון נשק (אקדח מסוג גלוק) במשך 25 שנים מכוח תבחין “הוראת מעבר”.
באפריל 2017 נפתחה כנגד הלקוח חקירה פלילית בחשד לעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, אשר הובילה להגשת כתב אישום כנגדו.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות ויכוח עסקי, תקפו הלקוח ואדם נוסף את שני המתלוננים וכתוצאה מהתקיפה, נגרמו לאחד המתלוננים חבלות של ממש.
בחלוף חודש וחצי מהאירוע נשוא כתב האישום, קיבל הלקוח הודעה בכתב בדבר ביטול רישיון לכלי ירייה על פי המלצת משטרת ישראל.
עם קבלת ההודעה, הפקיד הלקוח את כלי הירייה בתחנת המשטרה.

דחיית בקשה לחידוש רישיון נשק למרות ביטול כתב אישום

ביום 15.1.18, משנתקבלה גרסתו של הלקוח שכל שעשה באותו אירוע בגינו הוגש כנגדו כתב אישום – להפריד בין הניצים – בוטל כתב האישום כנגדו ע”י כבוד השופטת שרית זמיר בבית משפט השלום בראשון לציון.
שמח וטוב לב על ביטול כתב האישום כנגדו, הגיש הלקוח בקשה לחידוש רישיון לכלי ירייה.
להפתעתו, ביום 1.6.18 דחה האגף לרישוי כלי ירייה (מחוז תל אביב) את בקשתו לרישיון, על בסיס התנגדות המשטרה.

ערר על החלטת פקיד רישוי נשק – חידוש רישיון נשק

בשלב זה פנה הלקוח למשרד עורכי דין גיא פלנטר על מנת שיפעל לחידוש רישיון הנשק.
ערר שהגיש משרדנו התקבל; בהחלטה מיום 13.11.18 מסרה מנהלת לשכת מחוז תל אביב באגף לרישוי כלי ירייה, הגב’ פרח קצרו כי הוחלט להיענות לערר:

“ערר זה הועבר לתגובה נוספת של הקצין הבכיר הממונה במשטרה ובתגובתו מתאריך 1 נובמבר 2018, ציין כי עניינו של העורר נבחן שוב ולאחר שנלקחו בחשבון כלל השיקולים הרלוונטיים, משטרת ישראל סבורה כי נכון להיום אין מניעה כי העורר יישא בנשק.

בקשת העורר נבחנה מחדש ולאור הסרת התנגדות המשטרה החליט הממונה לחדש את הרישיון לעורר…”.

בכך הסתיימה הפרשה בחידוש רישיון הנשק. פרשה זו טופלה במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת ביטול רישיון הנשק על פי המלצת משטרת ישראל, בדחיית הבקשה לחידוש הרישיון בהסתמך על אי המלצת משטרת ישראל (למרות ביטול כתב האישום) ובהחלטה להיענות לערר על החלטת פקיד רישוי נשק שהגיש משרדנו ולחדש את רישיון הנשק (והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח).

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק

לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק והחזרת נשק מהמשטרה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו בהמשך עמוד זה וכן:

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

הפוסט ערר על החלטת פקיד רישוי נשק – חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה 4.9 (75) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק 4.9 (74)

גיא פלנטר — Fri, 11 Apr 2025 13:19:41 +0000

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחידוש רישיון נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו הובלנו לחידוש רישיון נשק. לדוגמאות נוספות ולהרחבה בנושא ראו קישורים בסוף עמוד זה וכן בעמוד: רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק לאחר קבלת ערר – תמצית מקרה שטופל על ידי משרדנו

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה במשרדנו.
בעקבות הגשת תלונה על תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה ממשית ואיומים, בוטל רישיונו של איש כוחות הביטחון ואקדחו נתפס על ידי המשטרה.
לאחר כמעט שנתיים וחצי של מאבק משפטי עיקש, במסגרתו נסגר התיק הפלילי, בוטל צו הגנה שאסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק, נדחו שתי בקשות לחידוש רישיון הנשק וערר שהוגש בנושא, הוארכה תקופת הפקדת הנשק ואי חילוטו – התקבל לבסוף ערר שני שהגיש משרדנו על החלטת פקיד רישוי כלי יריה, ניתן אישור לחידוש רישיון הנשק והנשק הוחזר ללקוח.

תחילת הפרשה – תלונה מבת זוג המייחסת אלימות במשפחה מובילה לתפיסת הנשק וביטול הרישיון

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה, איש כוחות הביטחון, המועסק במשרה רגישה.
בעקבות וויכוח במסגרתו גרמה המתלוננת נזקים לרכוש בביתם, הגישה המתלוננת כנגד הלקוח תלונה למשטרת ישראל (תחנת קדמה בשרון).
בתמצית, טענה המתלוננת שעל רקע אותו וויכוח – תפס אותה בן זוגה, דחף אותה בחוזקה ובעקבות זאת נפלה ונחבלה.
בהמשך, כך טענה, שב והפילה ארצה, משך בשערותיה בחוזקה ואיים עליה ש”יפוצץ אותה ו”יתן לה סטירה שכל הצוואר שלה יסתובב”.
עוד טענה כי כלא אותה בביתם, וכאשר ביקשה להזמין משטרה, שב והטיח אותה על הרצפה וכתוצאה מכך נחבלה שוב בפניה ובגופה.
משטרת ישראל, המגלה מדיניות של אפס סבלנות לעבירות אלימות במשפחה, מיהרה לעכב את האיש לחקירה באזהרה, לתפוס את נשקו ולהרחיקו מביתו.
בעקבות התלונה, נפתח כנגד האיש תיק פלילי המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל”ז – 1977 ואיומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק. בהמשך, יתווסף לתיק חשד נוסף של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק.

מתן צו הגנה האוסר לשאת או להחזיק נשק + ביטול רישיון הנשק

בד בבד עם הגשת התלונה במשטרה, הגישה המתלוננת בקשה לצו הגנה לבית משפחה לענייני משפחה בפתח תקווה.
במסגרת הליך זה אף העידה המתלוננת בפני בית המשפט וגוללה שוב את המעשים הקשים אשר ייחסה לבן זוגה.
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר כמובן לבקשתה ונתן צו הגנה במסגרתו (בין היתר);
- אסר על האיש להתקרב למתלוננת ואסר עליו להימצא ברדיוס של 20 מטר ממנה.
- אסר עליו לשאת או להחזיק נשק ונתן צו לתפיסת הנשק.
באופן לא מפתיע, פתיחת החקירה הפלילית כמו גם החלטת בית המשפט ליתן צו הגנה – מיד הובילו לביטול רישיונו של האיש להחזיק בנשק.

חידוש רישיון נשק ובעקבות מאבק משפטי עיקש, שנמשך כמעט שנתיים וחצי

בשלב זה פנה הלקוח למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ וייצוג משפטי, הן ביחס לסגירת התיק הפלילי והן בקבלת החלטת חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה.

שלב ראשון בטיפול המשפטי: סגירת התיק הפלילי

תחילה טיפל משרדנו בסגירת התיק הפלילי שנפתח כנגד הלקוח. תיק החקירה נסגר על ידי שלוחת התביעות המשטרתית של כפר סבא בעילה, שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין של הלקוח.
אחד הקשיים עמם התמודד משרדנו במקרה זה – שלא ניתן היה לשנות את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

שלב שני בטיפול המשפטי: ביטול צו ההגנה האוסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק.

בהמשך, הגיש משרדנו בקשה לביטול הצו השיפוטי אשר אסר על הלקוח נשיאת נשק.
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר לבקשתנו וביטל את צו ההגנה שניתן כנגד הלקוח והורה על השבת הרישיון לכלי יריה ללקוח.

שלב שלישי בטיפול המשפטי: קבלת החלטה בערר “הפותחת את הדלת” למהלך חידוש רישיון נשק

סגירת התיק הפלילי וקבלת החלטה שיפוטית זו לא סיימו את הפרשה. בקשה ראשונה שהוגשה בעניין – לחדש את רישיון הנשק בגין תבחין “מתוקף הוראת מעבר” – נדחתה על הסף, בשל התנגדות המשטרה.
ערר שהגיש משרדנו אף הוא נדחה בהמלצת המשטרה, אולם באופן תקדימי נקבע בערר על ידי הגב’ אורלי צרפתי – מנהלת מחוז מרכז במשרד לביטחון הפנים, רישוי לכלי ירייה כי:

“לפנים משורת הדין, לאור מאפייניו של העורר, נוכל לשוב ולדון בבקשת העורר פעם נוספת, שנתיים מיום פתיחת התיק ובתנאי שלא יהיה העורר מעורב בפלילים”.

במקביל לטיפולים המשפטיים: הארכת תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים ואי חילוטו במשך כמעט 30 חודשים.

בהתאם לנוהל של משטרת ישראל, נשק שהופקד בתחנות המשטרה, יהא במשמורת בתחנות בהן הופקד במשך 18 חודשים ועם חלוף 18 חודשים ממועד ההפקדה, יחולט כלי הנשק לטובת המדינה או יושמד.
במסגרת טיפול משרדנו, הוארכה תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים והנשק לא חולט, עד שהוחזר ללקוח בחלוף כמעט 30 חודשים ממועד תפיסתו ע”י המשטרה.

שלב רביעי בטיפול המשפטי: קבלת ערר שני שהוגש על ידי משרדנו ומתן אישור חידוש רישיון נשק

כעבור שנתיים ממועד פתיחת התיק הפלילי, הגיש משרדו בקשה חדשה לרישיון לכלי ירייה, בתבחין “שירות בכוחות הביטחון”.
גם בקשה זו נדחתה על ידי האגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב – שוב בשל התנגדות המשטרה, תוך הישענות משטרת ישראל על אותו תיק חקירה סגור.
לבסוף, ערר שהגיש משרדנו התקבל על ידי הגב’ פרח קוצרו, מנהלת לשכה באגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב לאור הסרת התנגדות משטרת ישראל, ואושר חידוש רישיון הנשק.
בהתאמה, אישר האגף לרישוי לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים למשטרת ישראל להחזיר את האקדח ללקוח, ובכך הסתיים בהצלחה מאבק משפטי של כשנתיים וחצי.

חידוש רישיון נשק בעקבות קבלת ערר

תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה שלא להעמיד לדין את הלקוח (סגירת התיק הפלילי), בהחלטת בית המשפט לבטל את צו ההגנה ולהשיב ללקוח את הרישיון לכלי יריה, בהחלטות לדחות את הערר הראשון שהוגש, ולדחות בקשה נוספת שהוגשה ולבסוף – בהחלטה להיענות ולקבל את הערר האחרון שהגיש משרדנו ולחדש את רישיון הנשק (והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח).

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג בכל הנוגע לרישוי נשק

לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בענייני חידוש רישיון נשק ורישוי כלי ירייה

ראו מקבץ של החלטות לדוגמא בהם התקבלו עררים שהגשנו על החלטות לבטל או שלא לחדש רישיון נשק, בשל התנגדות המשטרה בעמוד: ערר על ביטול רישיון נשק – מקבץ החלטות לדוגמא.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון לכלי יריה פרטי | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק 4.9 (74) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים. 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 08 Aug 2023 07:49:56 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר – זיכוי נאשם מעבירות אלימות במשפחה (תקיפת בת זוג ואיומים על בת זוג) בבית משפט השלום צפת.

זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג

תמצית המקרה להמחשה: לאחר ניהול משפט פלילי מורה בית המשפט על זיכוי נאשם מעבירות תקיפת בת זוג ואיומים

אנו מביאים כאם מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר.
לאחר שמיעת הראיות עד תום, מקבל בית המשפט את טעוני ההגנה ומורה על זיכוי הלקוח מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איום על בת זוג.

כתב האישום שהוגש כנגד הבעל המייחס לו עבירת תקיפת בת זוג ועבירת איום על בת זוג

הנאשם בפרשה זו אדם ללא עבר פלילי, תושב אחד המושבים בצפון.
בעיצומם של הליכי גירושין, ניגשה אשתו לתחנת המשטרה הקרובה והתלוננה כי תקף אותה באכזריות ואיים עליה.
כפי שקורה במקרים רבים מסוג זה, לא הועילו לו הכחשותיו של האיש בחקירתו במשטרה, ומשטרת ישראל הגישה כנגדו כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות:
- תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (ב) לחוק העונשין.
- איומים על בת זוג, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
בתמצית, נטען בכתב האישום כי במהלך וויכוח בין בני הזוג, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהחזיק באוזניה וניער אותה.
עוד נטען, כי במהלך עימות זה השליך הנאשם כוס קפה על הקיר, ושברי הכוס התפזרו ופגעו במתלוננת, וכן – שהשמיע איומי רצח על בת זוגתו.
לאחר ניתוח חומר החקירה המשטרתי ואיסוף ראיות הגנה, גיבש עורך דין גיא פלנטר עמדתו, שאין בפרשה זו סיכוי סביר להרשעה.
על מנת לחסוך מהנאשם הליך פלילי ארוך ומייגע, כמו גם לחסוך בזמן שיפוטי יקר, נפגש עורך דין גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית עוד בתחילת ההליך הפלילי, במגמה לשכנע את התביעה המשטרתית כי יש מקום לחזור מכתב האישום.
למרות כל מאמצי ההגנה, סירבה התביעה המשטרתית לתת הסכמתה למחיקת כתב האישום.
גם לאחר שהוברר בחקירה שכנגד של המתלוננת כי היא איננה דוברת אמת, התעקשה התביעה המשטרתית לנהל את המשפט הפלילי עד תום.

זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים על בת זוג

במשך למעלה משנה התנהל משפטו הפלילי של הנאשם, עד שבהכרעת דינו, קיבל בית המשפט את טענות ההגנה וזיכה את הנאשם מכל אשמה.
זיכוי זה השפיע גם על תלונות אחרות של המתלוננת, שהמתינו להכרעה. משנקבע בפסק הדין כי אין ליתן אמון במתלוננת ויש להעדיף את גרסת הנאשם על גרסתה, נסגרו התיקים האחרים שהיו תלויים ועומדים כנגד הנאשם.

תיק פלילי בבית משפט השלום צפת, בפני סגן הנשיא, כב’ השופט שכיב סרחאן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
למקרים דומים בהם טיפלנו ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו: דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפת

משפט פלילי | זיכוי נאשם מעבירות תקיפת בת זוג, איומים על בת זוג | איום על בת זוג | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי

הפוסט זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר