ארכיון סעיף 382א חוק העונשין תקיפת עובד ציבור - עורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת עבר פלילי נפשי 5 (66)

גיא פלנטר — Fri, 08 Mar 2024 09:11:31 +0000

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי. בתמונה: הרישום הפלילי הפסיכיאטרי שעמד לחבותו של הלקוח ונמחק.

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי \ נפשי

משרדנו עוסק בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי, ובכלל זה מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי, כלומר פניה לנשיא המדינה להורות על מחיקת קביעת בית משפט באישום בעבירה, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו, במסגרתו קיבל נשיא המדינה בקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי.

רישום פלילי פסיכיאטרי במרשם הפלילי

בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי – תירשם במרשם הפלילי.
משמעות הדבר, שכל התוצאות הפוגעניות הנובעות מרישום פלילי – חלות גם על מי שנקבע כי אינו כשיר לעמוד לדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, ואולי אף ביתר שאת, שכן בנוסף לעצם ההכתמה בביצוע עבירה פלילית – מתויג אותו אדם כחולה נפש או כלקוי בכושרו השכלי שבשל ליקוייו, אף מסוכן לציבור.
תיוג עברייני זה, מזין פחדים שקיימים ממילא בקרב חלק מהציבור מפני אנשים המוגדרים כחולים בנפשם או כסובלים מליקוי חמור בכושרם השכלי, הנתפסים בקרב אותם חלקים בציבור כבלתי רציונליים, בלתי צפויים ומסוכנים במיוחד.
מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי אם כן, לא רק שמנקה את אותו אדם מעברו הפלילי, אלא גם מסירה את אותו תיוג של חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי שמסוכן לציבור.

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

תמצית המקרה

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מקבל את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו, מורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח שבית המשפט קבע לגביו כי אינו מסוגל לעמוד בדין עקב מחלת נפש ממנה סובל.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הלקוח;

הודעה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח

כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, ועבירה של תקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 382א(א) לחוק העונשין.
בתמצית, נטען בכתב האישום כי הלקוח תקף והעליב עובדת סוציאלית;

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח המייחס לו עבירות של – העלבת עובד ציבור, תקיפת עובד ציבור.

הקביעה כי הלקוח אינו כשיר לעמוד בדין מחמת היותו חולה נפש

האירוע המתואר בכתב האישום התרחש יום אחרי ששוחרר הלקוח מאישפוז פסיכיאטרי שארך כחודשיים וחצי, במסגרתו אובחן לראשונה בחייו כסובל מסכיזופרניה פרנואידית.
לאחר הגשת כתב האישום, הופנה הלקוח בהחלטת בית המשפט לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי לבחינת כשירותו לעמוד לדין ואחריותו לביצוע העבירה.
הפסיכיאטר המחוזי התרשם כי הלקוח אינו כשיר לעמוד לדין והמליץ על טיפול מרפאתי כפוי. באשר לשאלת האחריות לביצוע העבירה, קבע הפסיכיאטר המחוזי, כי קרוב לוודאי שהלקוח היה במצב פסיכוטי פרנואידי בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו, ולא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר ואסור.
על יסוד חוות הדעת הפסיכיאטרית, קבע בית משפט השלום בתל אביב כי הלקוח אינו מסוגל לעמוד לדין עקב מחלת נפש ממנה סובל והורה על הפסקת ההליכים המשפטיים נגדו מכוח סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ”ב – 1982. בצד זאת, הורה בית המשפט על צו טיפול מרפאתי כפוי, ובכך הסתיים ההליך הפלילי.

פנייתו של הלקוח למשרדנו על מנת שנפעל למחיקת עברו הפלילי הנפשי

כעבור פחות משנה, הסתיים הטיפול המרפאתי בהחלטת ועדה פסיכיאטרית, אשר מצאה כי הלקוח אינו מגלה סימנים פסיכוטיים ולא נשקפת ממנו מסוכנות לסביבתו.
מאז שחרורו מבית החולים וסיום הטיפול המרפאתי, המשיך במעקב סדיר במרפאה לבריאות הנפש והקפיד על טיפול תרופתי שקיבל.
במשך שנים לא סבל הלקוח מכל אפיזודה פסיכוטית נוספת, לא הסתבך בשום אירועי אלימות, מצבו הנפשי התייצב והוא מצא איזון בחייו והשתלב בשוק העובדה.
יחד עם זאת, הרישום הפלילי שנותר לחובתו אודות עברו הפלילי הפסיכיאטרי, היווה מכשול בפני שיקומו המלא.
החברה בה הועסק החלה לדרוש מחלק מעובדיה פלט מן המרשם הפלילי וחשיפת עברו הפלילי הפסיכיאטרי היתה מעמידה את המשך העסקתו בסיכון ממשי.
כל עוד לא נמחק הרישום הפלילי הפסיכיאטרי, כתם של “פליליות” ו- “מחלת נפש” נותר מרחף מעל ראשו, ליווה אותו בכל צעדיו והיווה מקור לחששות ביחס לעתידו.
על מנת להשלים את מסלול השיקום שעשה, להפוך “שווה בין שווים” פנה הלקוח למשרדנו, על מנת שנפעל למחיקת הרישום הפלילי הפסיכיאטרי שהילך כעננה מעל ראשו.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א- 1981, הסמיך בזמנו את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות ו/ או תקופות מחיקה החלות על הרשעות פליליות, לרבות מחיקת קביעת בית משפט לפיה הנאשם אינו כשיר לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.
ביולי 2022 נכנס לתוקפו חוק חדש – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019, המעניק לנשיא המדינה סמכויות דומות.
להרחבה בכל הנוגע למחיקת עבר פלילי ולעיון בדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו למחיקת עבר פלילי ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

נשיא המדינה קיבל בקשתנו והורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי של לקוח

ביום 7.4.20 קיבל נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו קיצר את תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו של הלקוח, באופן שתקופת המחיקה הסתיימה ועברו הפלילי הנפשי של הלקוח – נמחק.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכת דין אירנה אינברג ועורך דין גיא פלנטר.
להלן החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת הרישום הפלילי הפסיכיאטרי;

החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי של לקוח משרדנו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול במחיקת רישום פלילי.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת עבר פלילי. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.
אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

לקריאה נוספת

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת רישום פלילי נפשי | מחיקת עבר פלילי נפשי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת עבר פלילי נפשי 5 (66) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51)

גיא פלנטר — Sun, 05 Mar 2023 05:23:51 +0000

עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי ויימוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות נגד שוטרים.

עבירות נגד שוטרים – כללי.

כידוע, שוטרים הינם עובדי ציבור האמונים מתוקף תפקידם על שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי. לכן, עבירות המופנות כלפי שוטרים בקשר עם מילוי תפקידם נתפסות בראש ובראשונה כפגיעה בשלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, על כלל זרועותיה, מתייחסת לעבירות אלו בחומרה יתרה.
כך למשל, אך באחרונה, ביוני 2017, התייחס בית משפט השלום בירושלים בת”פ 37159-10-15 מדינת ישראל נ’ מאגדה חוואש למדיניות הענישה בעבירות אלימות כנגד שוטרים:

“חברה שומרת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה ביצוע מעשי אלימות המופנים כלפי שוטרים הממלאים את תפקידם על פי החוק. המחוקק קבע עונש מזערי בגין העבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ובכך הביא לביטוי את תפיסתו לגבי חומרת העבירה, ואף פסיקה עקבית של בית המשפט העליון מלמדת כי אין מקום לנהוג גישה סלחנית כלפי מי שנוהג באלימות כלפי שוטרים.

בחינת רמת הענישה בפסיקה מלמדת, כי בגין עבירה של תקיפת שוטר, או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות שבוצעו בנסיבות דומות, נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל, ולעיתים אף לריצוי בדרך של עבודות שירות, אף כשמדובר היה בקטינים”

דברים דומים נשמעו גם מבית המשפט המחוזי, למשל, בעפ”ג (חיפה) 5020-03-15 ירון וייס נ’ מדינת ישראל, עת התייחס בית המשפט לעונש מאסר בפועל של 8 חודשים שהוטל על המערער בבימ”ש השלום:

“אין צורך להכביר מילים, ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע המערער. אין מחלוקת, כי התנהגותו האלימה, החוזרת ונשנית של המערער ראויה לגינוי, וככלל דורשת תגובה עונשית ראויה, בפרט שעה שמדובר בעבירות שבוצעו כלפי שוטרים, אשר מילאו תפקידם על פי דין.

לא ניתן להשלים עם תופעה של תקיפת עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים, האמונים על שמירת הסדר הציבורי. תופעה זו דורשת את הירתמותם של בתי המשפט לצורך מיגורה, וזאת באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על אותם עבריינים שפוגעים, מאיימים ותוקפים שוטרים, הממונים על שמירת הסדר הציבורי והדאגה לביטחון הציבור. על יסוד האמור, נראה לכאורה, כי העונש, שגזר בית משפט קמא על המערער, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים מן הסוג הנדון, ולא ניתן לומר כי הוא נוטה לחומרה”.

עיון בפסיקה מלמד על מסר ברור שיוצא מבית המשפט, שיש להחמיר עם מי שמורשע בפגיעה בשוטרים במילוי תפקידם. כך למשל נפסק בע”פ 3236/98, 4174/98 אבו דריס נ’ מד”י:

“…שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי … מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה…”.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין.

האיסור הפלילי על תקיפת שוטר מעוגן בסעיף 273 בחוק העונשין, התשל”ז – 1977:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. עם זאת, בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות“.

עבירת התקיפה כוללת אם כן קשת רחבה של מעשים, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה. אפשר לראות כי בצדה של עבירת תקיפת שוטר קבע המחוקק עונש מינימום של מאסר לחודש ימים, כביטוי לחומרה היתרה בטמונה בפגיעה בשוטר במילוי תפקידו.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 274 לחוק העונשין.

סעיף 274 לחוק העונשין עוסק בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וקובע כדלקמן:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2) היה מזויין בנשק חם או קר;

(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

כלומר, במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר, או אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כעבירת פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. יש לשים לב כי גם לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שלושה חודשים.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין.

העבירה של הפרעה לשוטר מעוגנת בסעיף 275 לחוק העונשין, הקובע כך:

“275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים”.

הסעיף קובע למעשה איסור פלילי על כל מעשה, שאינו בהכרח תקיפה, שנעשה מתוך כוונה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בביצוע תפקידו. כלומר, על מנת להרשיע נאשם בעבירה זו נדרש להוכיח כי פעל מתוך כוונה כאמור. גם לעבירה זו, אף שאינה עוסקת בפגיעה פיזית בשוטר, קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שבועיים ימים.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 275א לחוק העונשין.

עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות הינה עבירה מסוג פשע, שבצדה עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר:

“275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים”.

ניתן לראות כי עבירה זו ייחודית לסיטואציה בה אדם מיידה או יורה אבנים או חפצים לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, מתוך מטרה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך. עבירה זו נוספה לחוק העונשין בשנת 2015, מתוך מטרה לסייע בהתמודדות עם תופעת יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים שהפכה שכיחה במחוזותינו ובגינה הגישה המדינה כתבי אישום רבים.

העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין.

סעיף 288 קובע איסור פלילי על העלבה של עובד ציבור בקשר עם מילוי תפקידו:

288. העלבת עובד הציבור

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ”ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים”.

חשוב להדגיש כי “העלבה” לעניין עבירה זו איננה בהכרח רק במילים, אלא יכולה להיות גם בדרך של מעשים או אפילו תנועות, שאינם מלווים באמירה כלשהי.
על מנת להרשיע בעבירה של העלבת עובד ציבור, נדרש שההעלבה תופנה כלפי עובד ציבור (לענייננו, שוטר) בזיקה למילוי תפקידו. מכאן, שאם ההעלבה באה על רקע סכסוך אישי, אף אם נאמרה בעת ביצוע תקפידו של השוטר, לא תחול עבירה של העלבת עובד ציבור.
מדובר בעבירת התנהגות שאיננה מחייבת הוכחת אלמנט תוצאתי, כלומר אין משמעות לשאלה האם עובד הציבור נעלב בפועל או לאו.

עקרונות מנחים שקבע בית המשפט העליון ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור.

בפסק דין מנחה לעניין עבירה זו, דנ”פ 7382/08 יוסף אונגרפלד נ’ מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון בין היתר את הדברים הבאים:
- לא ניתן להגדיר מראש רשימה סגורה של מקרים בהם מתרחשת “העלבה”. עם זאת, קו-משותף למעשי “העלבה” כמובנם בסעיף העבירה הוא ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו.
- על-פי גישה זו, “העלבה” מתקיימת כאשר היא מכוונת כלפי ליבת כבודו האישי של העובד; אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא נדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של העובד שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים.
עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשה זו כי בכדי שאמירה תיחשב העלבה לעניין עבירה זו, עליה לעמוד בשני מבחנים;
- מבחן תוכני – האמירה צריכה להיות משום פגיעה קשה בליבת כבודו של עובר הציבור.
- מבחן הסתברותי – צריכה להתקיים ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

אמות מידה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 1103 “הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית- המשפט“, קובעת אמות מידה מנחות לשיקול הדעת של התביעה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, ובכללן:
- תוכן האמירה – חומרת האמירה, הישנות האמירה, מטרת האמירה המעליבה, אמיתות האמירה לכאורה;
- נסיבות בהן נאמרה האמירה;
- הלך רוחו של המעליב;
- היסוד הנפשי של המעליב;
- הרקע לאמירה;
- הגורם כלפיו נאמרו הדברים;
- תוצאות האמירה;
- עבירות נוספות שנלוו להעלבה;
להרחבה אודות כל אחד מהשיקולים האמורים ניתן לראות בגוף ההנחיה.

מדיניות הענישה ביחס להעלבת עובד ציבור כאשר מדובר בשוטר.

על החומרה שבה רואים בתי המשפט עבירה של העלבת עובד ציבור, שעה שמדובר בשוטר הממלא את תפקידו ניתן ללמוד למשל בפסיקת בית המשפט העליון (כב’ הש’ ג’ובראן) ברע”פ 5579/10 קריה נ’ מדינת ישראל:

“….יש לשוב ולהזכיר כי הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים גזעניים ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהווים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את ביטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי.

על התנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית.

כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, “וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד”.

עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים שטופלו ע”י משרדנו.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתיקי עבירות נגד שוטרים כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות נגד שוטרים.
בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור ראו בעמוד – תקיפת עובד ציבור.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור | איומים | ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות בצבא – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי 5 (54)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:42:06 +0000

ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי במשפט צבאי בנוגע לעבירות אלימות בצבא

עבירות אלימות בצבא –
ייצוג משפטי על ידי עו”ד צבאי

עבירות אלימות בצבא מטופלות על ידי רשויות הצבא ביד קשה.
משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לעבירות אלימות שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.

עבירות אלימות בצבא

חוק השיפוט הצבאי מונה רשימה של עבירות אלימות בצבא, אשר נבדלות זו מזו בנסיבות ביצוע העבירה.

אלימות כלפי מפקד

אלימות כלפי מפקד – סעיף 59 לחוק השיפוט הצבאי.

“חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות, דינו – מאסר שנתיים; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו – מאסר חמש שנים.”

לא כל מקרה של אלימות כלפי מפקד יוביל לפתיחת חקירת מצ”ח; בהתאם לפקודת מטכ”ל 33.0304, חקירת מצ”ח תפתח רק באם האלימות כלפי המפקד גרמה לפציעתו של המפקד;

אלימות כלפי ממלא תפקיד

אלימות כלפי ממלא תפקיד – סעיף 60 לחוק השיפוט הצבאי.

“חייל שהיכה זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, או השתמש כלפיהם באלימות, דינו – מאסר חמש שנים.”

בהתאם לפקודת מטכ”ל הנ”ל, אין חובה לפתוח בחקירת מצ”ח בכל מקרה של אלימות כלפי ממלא תפקיד. חקירת מצ”ח מתחייבת:
- כאשר ממלא התפקיד הוא שוטר צבאי; כך למשל, לא אחת הורשעו חיילים שהפעילו אלימות כלפי שוטרי מצ”ח שבאו לעצור אותם, בעבירה של אלימות כלפי ממלא תפקיד.
- כאשר האלימות גרמה לפציעתו של ממלא התפקיד.
כאשר מדובר בעבירת אלימות שבוצעה על ידי חייל כלפי סגל רפואי – עלולה להתגבש גם עבירה של תקיפת עובד ציבור.

אלימות כלפי חייל

אלימות כלפי חייל – סעיף 61 לחוק השיפוט הצבאי.

“חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות, דינו מאסר שנה.”

כפי שנראה מיד, לא כל מקרה של הפעלת כח כלפי חייל תוביל להרשעה בעבירה של אלימות כלפי חייל. עמד על כך בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוטי דרום בתיק 30/00 התובע הצבאי נ’ אלגרבלי אשר (נבו 19.11.2001):

‏‏“התמונה העולה ממכלול העדויות, ואשר משתלבת בתיאור בפנינו של האירוע נשוא פרט האישום השישי, היא כי במצבי לחץ וכעס נהג הנאשם לצעוק על חייליו ולהפעיל עליהם כוח פיזי בעוצמה מעטה. תמונה זו משתלבת אף בדברי הנאשם עצמו בעדותו כי היה צועק על החיילים כשצריך, וכי נהג “לחבק” אותם ולתת להם “טפיחות”, אם כי, לדבריו, מעולם לא מתוך כעס. במצב דברים זה, אין לדעתנו בכל אירוע בודד את מידת החומרה הנדרשת להרשעה בפלילים בעבירה של אלימות כלפי חייל, בין היתר בשים לב לתפקידו של הנאשם ולבעיות המשמעת הרבות עימן נאלץ להתמודד, כפי שפורט לעיל.

עם זאת, אנו סבורים כי הפעלת כוח פיזי כלשהו על פקודים מתוך כעס אינה עולה בקנה אחד עם הנורמות הנדרשות ממפקד בצה”ל, במיוחד כאשר אין מדובר במקרה חד פעמי אלא בהתנהגות רווחת אצל הנאשם, כפי שעולה מהראיות שהוצגו בפנינו כמפורט לעיל. לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה (ראו סקירה נרחבת על כך בעניין ביבאס (ע256/96/,קובץ פסקי דין נבחרים (1998), 197, עמ’ 224 ואילך)) נראה לנו כי מעשיו של הנאשם עולים כדי התנהגות שאינה הולמת, ולפיכך אנו מרשיעים את הנאשם בעבירה של התנהגות שאינה הולמת בגין הפעלת כוח פיזי על פקודיו מתוך כעס.”

בהתאם לפקודת מטכ”ל, בארועים של אלימות כלפי חייל, חובה לפתוח בחקירת מצ”ח במקרים הבאים:
- האלימות כלפי חייל גרמה לפציעתו;
- האלימות כלפי החייל גרמה לחבלה שפגעה בכושר עבודתו של החייל לתקופה ארוכה משבעה ימים;
- האלימות כלפי חייל גרמה לחייל חבלה חמורה.
בכל הנוגע למקרי התעללות ולסעיף 65 בחוק השיפוט הצבאי ראו בעמוד – התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא ממולץ לעיין גם בעמוד – עבירות אלימות.

חשיבות הליווי והייצוג על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא

לפרקליטות הצבאית סמכות להורות על כך שחייל החשוד באחת מעבירות האלימות – יישפט במסגרת דין משמעתי (בנסיבות המתאימות) ולא במסגרת כתב אישום בפני בית דין צבאי. מעבר לכך, ישנם מקרים בהם ניתן לחרוג ממדיניות התביעה הצבאית להטלת עונשי מאסר בגין עבירות אלימות.
משכך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין צבאי במקרים בהם מתעורר חשד לביצוע עבירות אלימות במסגרת השירות הצבאי. יעוץ וייצוג משפטי של עורך דין צבאי מנוסה ומיומן, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי – יכול לסייע לחייל באופן משמעותי, ולשנות את גורל התיק כולו.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בהקשר למשפט הצבאי ראו בעמוד: עורך דין צבאי.

עורך דין צבאי – ייצוג משפטי

משפט צבאי | עבירות אלימות בצבא | התעללות בצבא | זובור

הפוסט עבירות אלימות בצבא – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי 5 (54) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (16)

גיא פלנטר — Tue, 06 Dec 2022 14:36:11 +0000

תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של תקיפת עובד ציבור. בהקשר למדיניות הענישה ביחס לעבירה זו, נרחיב מעט בנוגע למקרים של תקיפת צוות רפואי, שם ניכרת מגמת החמרה בענישה, לנוכח ריבוי מקרי התקיפה של צוותים רפואיים.
בהמשך העמוד נציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; מדובר באישה צעירה, ללא הסתבכויות קודמות, אשר הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה תקיפת עובד ציבור.
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו ללקוחה, בוטל כתב האישום והתיק נסגר ללא רישום פלילי, בהסדר מותנה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אחרים אשר טופלו בהצלחה במשרדנו.

היכן מעוגנת העבירה של תקיפת עובד ציבור בחקיקה?

חוק העונשין, התשל”ז – 1977, ייחד עבירה עצמאית ונפרדת לתקיפה של עובד ציבור, המעוגנת בסעיף 382א:

“382א.(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים”.

ניתן לראות, כי להרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור אין הכרח כי התקיפה תגרום לחבלה כלשהי לעובד הציבור ודי בעצם התקיפה הקשורה למילוי תפקידו או חובתו של עובד הציבור.

מיהו “עובד ציבור” לעניין העבירה של תקיפת עובד ציבור?

דוגמאות קלאסיות לתקיפת עובד ציבור הן תקיפה של פקח עירוני בעקבות מתן דו”ח על חניה אסורה, תקיפת נהג אוטובוס, תקיפת מורה או רופא וכדומה.
סעיף 34כד לחוק העונשין מגדיר “עובד ציבור” כאחד מאלה:
- עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955;
- עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
- עובד מועצה דתית;
- עובד המוסד לביטוח לאומי;
- עובד בנק ישראל;
- עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
- עובד לשכת שירות התעסוקה;
- עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
- בורר;
- נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים לעיל;
- דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל”ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
העבירה של תקיפת עובד ציבור כוללת גם את תקיפתם של אחד מאלה:
- אדם שממלא חובה או תפקיד על פי דין.
- אדם שמעניק שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור.
בכל הנוגע לשוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור.

מה דינה של תקיפת עובד ציבור שלא קשורה למילוי תפקידו?

לא אחת אנו נשאלים האם לשם ביסוס הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, צריך להוכיח קשר בין מעשה התקיפה לתפקידו של הנתקף כעובד ציבור.
התשובה לכך ברורה: על מנת להרשיע בעבירה של תקיפת עובד ציבור נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף כעובד ציבור.
לכן – למשל – כאשר רופא הותקף ללא קשר למילוי תפקידו כרופא – לא ניתן להרשיע את התוקף בעבירה של תקיפת עובד ציבור.

מה העונש על תקיפת עובד ציבור?

העונש המקסימלי שקבע המחוקק על עבירה של תקיפת עובד ציבור, ללא נסיבות מחמירות, עומד על 3 שנות מאסר.
ישנם מקרים בהם תקיפת עובד ציבור תהא מלווה בחומרה יתרה ותיחשב עבירת פשע שעונשה המקסימלי 5 שנות מאסר. ואלו הם המקרים:
- כאשר תקיפת עובד ציבור נעשית מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או להפריע לו למילוי תפקידו.
- כאשר התוקף מצויד בנשק חם או קר.
- כאשר תקיפת עובד הציבור מבוצעת בצוותא ע”י יותר משני אנשים.
- כאשר המותקף הוא רופא, מתמחה, אח, חובש, מיילד, עובד חדר מיון או עובד מד”א, בהיותם מטפלים באדם המצוי בסכנה חמורה או בסכנת חיים.
ניתן לראות, כי המחוקק ראה חומרה יתרה במצב בו התקיפה בוצעה במטרה להפריע לעובד הציבור במילוי תפקידו, או כאשר התקיפה בוצעה כלפי איש צוות רפואי, בעת מתן טיפול רפואי.

החמרת הענישה בכל הנוגע למקרי תקיפת צוות רפואי

על רקע ריבוי והחרפת מעשי תקיפת צוות רפואי – תופעה לה כולנו עדים בתקופה האחרונה, החלו בתי המשפט להחמיר בענישה במקרים של תקיפת אנשי צוות רפואי. כך למשל פסק בהקשר זה סגן הנשיא כב’ הש’ פרי בת”פ (ת”א) 34650-08-19 מדינת ישראל נ’ פלוני (פס”ד מיום 18.7.22, הדגשות שלנו):

“הפכנו לחברה אלימה. אלימה בכביש, אלימה במוסדות הציבור, כלפי נותני שירות לציבור. אלימה ברשתות החברתיות. גילויי אלימות ואיומים כלפי נותני שירות, ממלאי תפקיד ציבורי ואנשי רפואה הפכו לחזון נפרץ במחוזותינו. בית המשפט אינו יכול לעמוד מנגד ולהסתפק בגינוי מילולי או באמירות חינוכיות כאלה או אחרות. על בית המשפט לנקוט ביד קשה, בענישה הולמת, כלפי כל מי שמעז לנקוט באלימות או באיומים כלפי רופאים, נותני שירותי רפואה ונותני שירות לציבור. רופאות, רופאים, אחים ואחיות, מאבטחים בבתי החולים ונותני שירותים נוספים במוסדות הרפואיים מותקפים השכם וערב במקומות עבודתם, חרף עבודת הקודש אותה הם ממלאים לטובת הציבור. יש להגן על עובדים אלה ולהוקיע כל מעשה אלימות או איומים המופנים כלפיהם”.

בית המשפט המחוזי עמד על החומרה היתרה שבתקיפת רופאים ועובדי ציבור אחרים על רקע מילוי תפקידם, הגדיר תקיפת אנשי צוות רפואי כ”מכת מדינה” והדגיש את הצורך בהחמרת הענישה בגין עבירות אלו (עפ”ג 11885-02-20 חן נ’ מדינת ישראל (פס”ד מיום 26.5.20):

“בעניינו אין צורך לומר כי מדובר בחומרה יתרה ומיוחדת שעניינה עבירת תקיפת רופאים, עובדי ציבור על רקע מילוי תפקידם ובה קיים אינטרס ציבורי מובהק להחמרת הענישה על מנת להגן על שלומם, בטחונם וכבודם ולספק להם סביבת עבודה מוגנת ובטוחה. כפי שציין בית המשפט קמא הפכו למרבה הצער עבירות של תקיפת צוותים רפואיים ובכללם רופאות ורופאים אחיות ואחים העומדים בחזית מתן השירות לאזרח בשעתו הקשה למכת מדינה שיש להילחם בה מלחמת חורמה תוך העברת מסר חד משמעי לפיו שלומם וכבודם של אנשי הרפואה לא יהיה הפקר. לכן צדק בית המשפט קמא כי חובה לספק לצוותים הרפואיים מטריית הגנה אפקטיבית למען יוכלו לבצע את תפקידם בכבוד וללא מורא ועל כן יש חשיבות רבה לאכוף את החוק בעניינים מסוג זה בבחינת מסר ברור וחד משמעי”.

גם בית המשפט העליון עמד על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין תקיפת אנשי צוות רפואי, אשר הפכו ל”חזון נפרץ” (ע”פ 7220/19 זגורי נ’ מ”י , פס”ד מיום 6.2.20):

“.. ראוי לציין כי אין להשלים עם מצב בו אנשי צוות רפואי, האמונים על צרכיו החיוניים של הציבור, יחושו כי הם מאוימים או ימצאו עצמם מוכים ומותקפים על-ידי מטופל או בני משפחתו בעת שהם עושים את מלאכתם נאמנה … שומה עלינו כחברה מתוקנת להבטיח כי אנשי הצוות הרפואי הפועלים יום-יום תחת עומסים כבדים, במסירות ובהתמדה, יוכלו לבצע את מלאכתם כשהם חשים בטוחים ומוגנים, וללא כל מורא …

…עוד יצוין כי מעשי אלימות או איומים המופנים כלפי אנשי צוות רפואי הניצבים על משמרתם אינם פוגעים “רק” בקורבן העבירה מושא התקיפה או האיומים, כי אם בשלומם של החולים …מעשים אלה מחייבים, אפוא, ענישה מחמירה – אשר תבטא גמול ראוי בגין הפגיעות האמורות, וכן תשמש אמצעי להרתעת הרבים מפני ביצועם. זאת, בייחוד על רקע המציאות בימינו, בה נוכחים אנו לצערנו כי איומים על רופאים ואחיות ואף תקיפתם של אנשי צוות רפואי – הינם חזון נפרץ”.

ואכן, ניתן לראות בפסיקה, כי בתי המשפט לא היססו להטיל עונשים כבדים על נאשמים שהורשעו בתקיפה של רופאים או אנשי צוות רפואי אחרים, ולא אחת הוטלו על נאשמים אלו עונשי מאסר בפועל.

תקיפת עובד ציבור – מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוחה

פרשה זו עוסקת באישה צעירה, ללא כל עבר או רקע פלילי, אם לשני ילדים קטנים, אשר הוגש נגדה כתב אישום באשמת תקיפת עובד ציבור.
בתמצית, תוארה בכתב האישום ההתרחשות הבאה:
- נטען כי הנאשמת הגיעה למרפאת שיניים בעיר מגוריה.
- רופאת השיניים במרפאה, שהיתה בחודש חמישי להריונה, העירה לנאשמת על כך שאיחרה וביקשה ממנה להגיע בפעם הבאה בזמן.
- נטען כי בתגובה לכך החלה הנאשמת לתקוף את הרופאה בכך שדחפה את עגלת ילדתה לכיוון רגליה ובטנה של הרופאה ופגעה בה באמצעות העגלה.
- נטען, כי בעקבות זאת פנתה הרופאה אל מנהל המרפאה בכדי לומר לו שאינה מוכנה לקבל את הנאשמת לטיפול לאור האירוע המתואר.
- נטען כי בהמשך, לאחר שהרופאה ביקשה מהנאשמת להמתין בחוץ, ולאחר שקראה למטופל הבא בתור להיכנס לחדרה, תקפה הנאשמת את הרופאה בכך שפתחה את דלת חדרה, פגעה ברופאה ודחפה את העגלה לעבר רגליה בעודה צועקת “זה התור שלי ואני אקבל שירות עכשיו”.
- נטען כי הרופאה יצאה מהחדר, אלא שאז המשיכה הנאשמת לתקוף את הרופאה בכך שאחזה בה, טלטלה את גופה, דחפה אותה בבטנה בחוזקה ואז שפכה עליה כוס מים שפגעו בפניה.
- נטען כי לאחר שהרופאה הזמינה משטרה למרפאה, נמלטה הנאשמת מהמרפאה.
- עוד נטען, כי כתוצאה מהמעשים חשה הרופאה בכאב בטן חזק והתעלפה, ובהמשך טופלה ע”י מד”א בחדר מיון.
להלן כתב האישום שהוגש כנגד הלקוחה, המייחס לה עבירה של תקיפת עובד ציבור;

עובדות כתב האישום התבססו בעיקר על תלונתה של הרופאה ועל הגרסה שמסרה למשטרה; להלן קטעים מתלונת המתלוננת במשטרה, ללא פרטים מזהים כמובן;

על אף היותה נעדרת כל עבר פלילי, כתב האישום החמור שהוגש נגדה – העמיד את הלקוחה בסיכון של עונש מאסר בפועל.
כך אף צוין במפורש בכתב האישום שהוגש נגד הלקוחה לבית המשפט “בהתאם לסעיפים 15 ו-15א’ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, מודיעה המאשימה כי ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל בנוגע לנאשמת”.
הנאשמת, בחקירתה במשטרה, תיארה השתלשלות אירועים אחרת מזו הנטענת בכתב האישום. עם זאת, הודתה כי הדפה את הרופאה ושפכה עליה כוס מים, והביעה על כך צער וחרטה.

ביטול כתב האישום וסגירת התיק בהסדר מותנה

עם קבלת הייצוג פעל משרדנו לקבל את כל חומרי החקירה שנאספו בתיק, שכללו בין היתר גם סרטון ממצלמת האבטחה במרפאה.
עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ניתחו את חומר הראיות וגילו לא מעט קשיים ראייתיים, פגמים בחקירה ונסיבות מקלות – שערערו לטעמם את יסודות כתב האישום שהוגש נגד הלקוחה.
מנגד, העובדה כי הלקוחה הודתה בחקירתה במשטרה בתקיפת הרופאה בכך שהדפה אותה ושפכה עליה כוס מים וה”אווירה” המחמירה ביחס לאירועים של תקיפת אנשי רפואה, שנתפסים כ”מכת מדינה” – הקשו על מלאכת ההגנה.
בכל אופן, לאחר ניתוח הראיות, איסוף ראיות הגנה וגיבוש טענות הגנה – נפגש עורך דין גיא פלנטר עם יחידת תביעות תל-אביב, במטרה לשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום שהוגש נגד הלקוחה ולסגור את התיק נגדה בהסדר מותנה, חרף הודאתה בתקיפת הרופאה.
טיעוני ההגנה נשמעו בקשב רב ולבסוף שכנעו את התביעה המשטרתית, אשר הסכימה בהגינותה להעביר את התיק ליחידת הסדר מותנה, ובכפוף לחתימת הנאשמת על הסדר מותנה – לחזור בה מכתב האישום.
בהמשך לכך, נפגשו עורך הדין גיא פלנטר והלקוחה נציגת יחידת הסדר מותנה שלוחת תל אביב. בכל הנוגע להליך זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.
במעמד הפגישה, נחתם עם הלקוחה הסדר מותנה, במסגרתו הודתה בעבירה של תקיפת עובד ציבור בכך שהדפה את הרופאה בידה ושפכה עליה כוס מים שפגעו בפניה.
יתר הטענות שנטענו מלכתחילה בכתב האישום המקורי שהוגש נגד הלקוחה, ובהן כפרה הלקוחה בחקירתה במשטרה – נמחקו כליל. להלן כתב האישום המתוקן, שנוסח הפעם לפי גרסת החשודה:

במסגרת ההסדר המותנה, הוסכם, כי יוטלו על הלקוחה קנס בסך 1,000 ₪ פיצוי בסך 1,200 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה במהלך תקופה של 8 חודשים.
לאחר החתימה על הסדר מותנה – הודיעה התביעה המשטרתית לבית המשפט על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, ביטל בית המשפט (כבוד השופט שאול אבינור) את כתב האישום:

תקיפת עובד ציבור – ביטול כתב אישום

כך, למרות הנטייה לטפל ביד קשה בעבירות של תקיפת עובד ציבור ותקיפת אנשי צוות רפואי בפרט – הסתיימה הפרשה ללא הליך פלילי בבית משפט, ללא הכתמת הלקוחה ברישום פלילי, וללא פרסום פרטיה של הלקוחה כמי שהסתבכה בפלילים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הנוגעים לפרשה, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

לקריאה נוספת

ביטול כתב אישום.
הסדר מותנה.
עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.
למקרה נוסף בו טיפלנו בעבירה של תקיפת עובד ציבור ראו – מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

תקיפת עובד ציבור | תקיפת צוות רפואי – ייעוץ וייצוג משפטי

הפוסט תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (16) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת עובד חינוך – על תקיפת עובדי הוראה, מקרה להמחשה 5 (6)

גיא פלנטר — Fri, 18 Nov 2022 16:11:15 +0000

תקיפת עובד חינוך – על העבירה ועונשה

בעמוד זה נעמוד על היבטים שונים הנוגעים לעבירה הפלילית של תקיפת עובד חינוך ובהמשך נציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו.
בעקבות ריבוי מקרים של תקיפת עובדי חינוך, הוחמר העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של תקיפת עובד חינוך והועמד על 5 שנות מאסר (וזאת להבדיל מהעונש המקסימלי שניתן לגזור בגין תקיפת עובד ציבור שאיננו עובד הוראה, העומד על 3 שנות מאסר).

מדוע הוחמרה הענישה בגין תקיפת עובד חינוך?

במרץ 2018, אישרה הכנסת מהלך של העלאת רף ענישתם של מי שיורשעו בתקיפת עובדי מערכת החינוך וזאת על רקע ריבוי אירועים בהם הותקפו עובדי חינוך.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

“התופעה המגונה של תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם בידי תלמידים, הורים לתלמידים ובני משפחותיהם הפכה בעת האחרונה חזון נפרץ ומכת מדינה.
כחלק מהניסיון לשקם את מעמדם של אנשי החינוך ועל מנת להרתיע את המבקשים לפגוע בהם, בא החוק להחמיר בעונשם של תוקפי עובדי חינוך כך שעונשם של אלה יעמוד על חמש שנים ללא צורך בקיומן של נסיבות מחמירות נוספות הנדרשות ביחס לתוקפי עובדי ציבור אחרים“.

מהו העונש על תקיפת עובד חינוך?

סעיף 382א לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת עובד ציבור” קובע:

“(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים“.

העלאת רף הענישה במקרים של תקיפת עובד חינוך קיבלה ביטוי בהוספת סעיף 382א(ד) לחוק העונשין, הקובע:

“(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים;

מיהו “עובד חינוך” לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך?

“עובד חינוך” הוגדר לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך כדלקמן:

“בסעיף זה, “עובד חינוך” – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש”ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור”.

“מוסד חינוך” הוגדר בחוק לימוד חובה, תש”ט – 1949 כ“מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים“ ואילו “ילד” הוגדר בחוק זה כ”אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 …“.
משמע, מעבר למורה בבית ספר, גם גננת עונה על ההגדרה של “עובד חינוך” בחוק העונשין, ודין תקיפתה של גננת – כאשר התקיפה קשורה למילוי תפקידה – עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – ניפץ באמצעות פטיש מראת רכב של עובדת חינוך. התיק הסתיים ללא הגשת כתב אישום, בדרך של סגירת תיק בהסדר מותנה

כעת נציג כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בתמצית, למרות ההחמרה בכל הנוגע לעבירות כלפי עובדי חינוך, נעתרה שלוחת הסדר מותנה תל אביב של משטרת ישראל לבקשתנו, וסגרה את תיק פלילי שעניינו גרימת היזק לרכוש במזיד לרכבה של עובדת חינוך – בהסדר מותנה, שלא גורר רישום פלילי.
בתום החקירה הפלילית, אחזה משטרת ישראל בראיות חותכות להוכחת האישום לרבות הודאתו של החשוד בכך, שניפץ באמצעות פטיש את מראת הצד ברכבה של גננת, בתגובה לסירובה של הגננת לקבל את בנו לגן ילדים פרטי.
כאמור, למרות חומרת המקרה והראיות הטובות להוכחת האישום, הוביל משרדנו לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ואולו פרטי הפרשה ביתר הרחבה;

טיוטת כתב האישום שגובשה כנגד הלקוח

החשוד בפרשה זו עובד בחב’ הייטק בשנות ה- 30 לחייו, ללא הסתבכויות קודמות עם רשויות החוק.
לאחר חקירה משטרתית, גיבשה משטרת ישראל טיוטת כתב אישום כנגד החשוד בו נטען בתמצית, כדלקמן:
- על רקע סירובה של גננת לקבל את בנו של החשוד לגן ילדים פרטי, התגנב החשוד לרכבה של הגננת וניפץ באמצעות פטיש את מראת הצד של הרכב.
- בכך, כך נטען בכתב האישום, הרס החשוד נכס ופגע בו במזיד ושלא כדין.
- בהתאמה, הואשם החשוד בכתב האישום בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

הסדר מותנה סגירת תיק פלילי היזק לרכושה של עובדת חינוך.

הראיות שנאספו לחובותו של החשוד

לאחר הגשת התלונה, פעלה משטרת ישראל (תחנת גלילות) נמרצות לאתר את מבצע העבירה.
בתום החקירה אחזה משטרת ישראל בראיות חותכות להוכחת האישום של היזק לרכוש במזיד, לרבות:
- סרט וידאו ממצלמת אבטחה, שהנציח את ביצוע העבירה.
- תלונתה של הגננת וזיהויו של החשוד בסרט הוידאו הן על ידי הגננת והן על ידי רבים אחרים.
- הודאתו המלאה של החשוד בעבירה המיוחסת לו.

סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

החשוד בפרשה בה עסקינן לא נחשד בעבירה של תקיפת עובד חינוך אלא “רק” בגרימת היזק לרכושה של עובדת חינוך.
יחד עם זאת, מגמת ההחמרה בענישתם של תוקפי עובדי חינוך “ריחפה” מעל תיק זה, ואף השימוש בפטיש על מנת לגרום לנזק ברכבה של עובדת חינוך – לא הקל על מלאכת ההגנה.
כבר בשלב החקירה הפלילית נעשו מהלכים שונים מטעם משרדנו על מנת להוביל את התיק לסגירה בהסדר מותנה.
עורך דין פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם שלוחת הסדר מותנה ת”א של משטרת ישראל (אשר מקום משכנה באור יהודה) ובסופו של יום, נעתרה התובעת, עו”ד מרינה טוניצקי, לבקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום ולסיים את הפרשה בסגירת התיק בהסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה עליו סוכם:
- תוקן כתב האישום באופן שנמחק כל איזכור של פטיש;
- הלקוח התחייב להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 8 חודשים;
- הלקוח התחייב לשלם לאוצר המדינה סך של 1000 ש”ח.
על פי ההסדר המותנה, עם עמידתו בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירת תיק בהסדר”.
למרות חומרת המקרה, הסתיימה אם כן פרשה זו ללא כתב אישום וללא הכתמת שמו של הלקוח בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, בכתב האישום המקורי ובכתב האישום המתוקן במסגרת ההסדר (כתבי אישום אשר בסופו של יום לא הוגשו לבית המשפט בעקבות סגירת התיק בהסדר מותנה).

לקריאה נוספת

לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.
אודות טיפול משרדנו בעבירות דומות ראו: גרימת היזק בזדון, היזק לרכוש במזיד, עבירות בקשר לרכב.
תקיפת עובד חינוך מסווגת כמובן כעבירת אלימות. לקריאה נוספת בהקשר זה ומקרים להמחשה בהם טיפלנו ראו: עבירות אלימות.
בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור – ראו בעמוד תקיפת עובד ציבור.

עורך דין פלילי

תקיפת עובד חינוך | תקיפת עובד הוראה | סגירת תיק בהסדר מותנה | גרימת היזק בזדון | היזק לרכוש במזיד | עבירות בקשר לרכב | סגירת תיק פלילי

הפוסט תקיפת עובד חינוך – על תקיפת עובדי הוראה, מקרה להמחשה 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון סעיף 382א חוק העונשין תקיפת עובד ציבור - עורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת עבר פלילי נפשי 5 (66)

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי \ נפשי

רישום פלילי פסיכיאטרי במרשם הפלילי

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

תמצית המקרה

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח

הקביעה כי הלקוח אינו כשיר לעמוד בדין מחמת היותו חולה נפש

פנייתו של הלקוח למשרדנו על מנת שנפעל למחיקת עברו הפלילי הנפשי

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי

נשיא המדינה קיבל בקשתנו והורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי של לקוח

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול במחיקת רישום פלילי.

לקריאה נוספת

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת רישום פלילי נפשי | מחיקת עבר פלילי נפשי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51)

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

עבירות נגד שוטרים – כללי.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 274 לחוק העונשין.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 275א לחוק העונשין.

העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין.

עקרונות מנחים שקבע בית המשפט העליון ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור.

אמות מידה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

מדיניות הענישה ביחס להעלבת עובד ציבור כאשר מדובר בשוטר.

עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים שטופלו ע”י משרדנו.

משפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור | איומים | ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | כתב אישום

עבירות אלימות בצבא – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי 5 (54)

עבירות אלימות בצבא – ייצוג משפטי על ידי עו”ד צבאי

עבירות אלימות בצבא

אלימות כלפי מפקד

אלימות כלפי ממלא תפקיד

אלימות כלפי חייל

חשיבות הליווי והייצוג על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא

משפט צבאי | עבירות אלימות בצבא | התעללות בצבא | זובור

תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (16)

תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

היכן מעוגנת העבירה של תקיפת עובד ציבור בחקיקה?

מיהו “עובד ציבור” לעניין העבירה של תקיפת עובד ציבור?

מה דינה של תקיפת עובד ציבור שלא קשורה למילוי תפקידו?

מה העונש על תקיפת עובד ציבור?

החמרת הענישה בכל הנוגע למקרי תקיפת צוות רפואי

תקיפת עובד ציבור – מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוחה

ביטול כתב האישום וסגירת התיק בהסדר מותנה

לקריאה נוספת

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

תקיפת עובד ציבור | תקיפת צוות רפואי – ייעוץ וייצוג משפטי

תקיפת עובד חינוך – על תקיפת עובדי הוראה, מקרה להמחשה 5 (6)

תקיפת עובד חינוך – על העבירה ועונשה

מדוע הוחמרה הענישה בגין תקיפת עובד חינוך?

מהו העונש על תקיפת עובד חינוך?

מיהו “עובד חינוך” לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך?

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – ניפץ באמצעות פטיש מראת רכב של עובדת חינוך. התיק הסתיים ללא הגשת כתב אישום, בדרך של סגירת תיק בהסדר מותנה

טיוטת כתב האישום שגובשה כנגד הלקוח

הראיות שנאספו לחובותו של החשוד

סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

לקריאה נוספת

תקיפת עובד חינוך | תקיפת עובד הוראה | סגירת תיק בהסדר מותנה | גרימת היזק בזדון | היזק לרכוש במזיד | עבירות בקשר לרכב | סגירת תיק פלילי

עבירות אלימות בצבא –
ייצוג משפטי על ידי עו”ד צבאי