ארכיון סעיף 382(ג) חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק 4.9 (74)

גיא פלנטר — Fri, 11 Apr 2025 13:19:41 +0000

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחידוש רישיון נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו הובלנו לחידוש רישיון נשק. לדוגמאות נוספות ולהרחבה בנושא ראו קישורים בסוף עמוד זה וכן בעמוד: רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק לאחר קבלת ערר – תמצית מקרה שטופל על ידי משרדנו

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה במשרדנו.
בעקבות הגשת תלונה על תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה ממשית ואיומים, בוטל רישיונו של איש כוחות הביטחון ואקדחו נתפס על ידי המשטרה.
לאחר כמעט שנתיים וחצי של מאבק משפטי עיקש, במסגרתו נסגר התיק הפלילי, בוטל צו הגנה שאסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק, נדחו שתי בקשות לחידוש רישיון הנשק וערר שהוגש בנושא, הוארכה תקופת הפקדת הנשק ואי חילוטו – התקבל לבסוף ערר שני שהגיש משרדנו על החלטת פקיד רישוי כלי יריה, ניתן אישור לחידוש רישיון הנשק והנשק הוחזר ללקוח.

תחילת הפרשה – תלונה מבת זוג המייחסת אלימות במשפחה מובילה לתפיסת הנשק וביטול הרישיון

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה, איש כוחות הביטחון, המועסק במשרה רגישה.
בעקבות וויכוח במסגרתו גרמה המתלוננת נזקים לרכוש בביתם, הגישה המתלוננת כנגד הלקוח תלונה למשטרת ישראל (תחנת קדמה בשרון).
בתמצית, טענה המתלוננת שעל רקע אותו וויכוח – תפס אותה בן זוגה, דחף אותה בחוזקה ובעקבות זאת נפלה ונחבלה.
בהמשך, כך טענה, שב והפילה ארצה, משך בשערותיה בחוזקה ואיים עליה ש”יפוצץ אותה ו”יתן לה סטירה שכל הצוואר שלה יסתובב”.
עוד טענה כי כלא אותה בביתם, וכאשר ביקשה להזמין משטרה, שב והטיח אותה על הרצפה וכתוצאה מכך נחבלה שוב בפניה ובגופה.
משטרת ישראל, המגלה מדיניות של אפס סבלנות לעבירות אלימות במשפחה, מיהרה לעכב את האיש לחקירה באזהרה, לתפוס את נשקו ולהרחיקו מביתו.
בעקבות התלונה, נפתח כנגד האיש תיק פלילי המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל”ז – 1977 ואיומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק. בהמשך, יתווסף לתיק חשד נוסף של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק.

מתן צו הגנה האוסר לשאת או להחזיק נשק + ביטול רישיון הנשק

בד בבד עם הגשת התלונה במשטרה, הגישה המתלוננת בקשה לצו הגנה לבית משפחה לענייני משפחה בפתח תקווה.
במסגרת הליך זה אף העידה המתלוננת בפני בית המשפט וגוללה שוב את המעשים הקשים אשר ייחסה לבן זוגה.
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר כמובן לבקשתה ונתן צו הגנה במסגרתו (בין היתר);
- אסר על האיש להתקרב למתלוננת ואסר עליו להימצא ברדיוס של 20 מטר ממנה.
- אסר עליו לשאת או להחזיק נשק ונתן צו לתפיסת הנשק.
באופן לא מפתיע, פתיחת החקירה הפלילית כמו גם החלטת בית המשפט ליתן צו הגנה – מיד הובילו לביטול רישיונו של האיש להחזיק בנשק.

חידוש רישיון נשק ובעקבות מאבק משפטי עיקש, שנמשך כמעט שנתיים וחצי

בשלב זה פנה הלקוח למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ וייצוג משפטי, הן ביחס לסגירת התיק הפלילי והן בקבלת החלטת חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה.

שלב ראשון בטיפול המשפטי: סגירת התיק הפלילי

תחילה טיפל משרדנו בסגירת התיק הפלילי שנפתח כנגד הלקוח. תיק החקירה נסגר על ידי שלוחת התביעות המשטרתית של כפר סבא בעילה, שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין של הלקוח.
אחד הקשיים עמם התמודד משרדנו במקרה זה – שלא ניתן היה לשנות את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

שלב שני בטיפול המשפטי: ביטול צו ההגנה האוסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק.

בהמשך, הגיש משרדנו בקשה לביטול הצו השיפוטי אשר אסר על הלקוח נשיאת נשק.
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר לבקשתנו וביטל את צו ההגנה שניתן כנגד הלקוח והורה על השבת הרישיון לכלי יריה ללקוח.

שלב שלישי בטיפול המשפטי: קבלת החלטה בערר “הפותחת את הדלת” למהלך חידוש רישיון נשק

סגירת התיק הפלילי וקבלת החלטה שיפוטית זו לא סיימו את הפרשה. בקשה ראשונה שהוגשה בעניין – לחדש את רישיון הנשק בגין תבחין “מתוקף הוראת מעבר” – נדחתה על הסף, בשל התנגדות המשטרה.
ערר שהגיש משרדנו אף הוא נדחה בהמלצת המשטרה, אולם באופן תקדימי נקבע בערר על ידי הגב’ אורלי צרפתי – מנהלת מחוז מרכז במשרד לביטחון הפנים, רישוי לכלי ירייה כי:

“לפנים משורת הדין, לאור מאפייניו של העורר, נוכל לשוב ולדון בבקשת העורר פעם נוספת, שנתיים מיום פתיחת התיק ובתנאי שלא יהיה העורר מעורב בפלילים”.

במקביל לטיפולים המשפטיים: הארכת תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים ואי חילוטו במשך כמעט 30 חודשים.

בהתאם לנוהל של משטרת ישראל, נשק שהופקד בתחנות המשטרה, יהא במשמורת בתחנות בהן הופקד במשך 18 חודשים ועם חלוף 18 חודשים ממועד ההפקדה, יחולט כלי הנשק לטובת המדינה או יושמד.
במסגרת טיפול משרדנו, הוארכה תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים והנשק לא חולט, עד שהוחזר ללקוח בחלוף כמעט 30 חודשים ממועד תפיסתו ע”י המשטרה.

שלב רביעי בטיפול המשפטי: קבלת ערר שני שהוגש על ידי משרדנו ומתן אישור חידוש רישיון נשק

כעבור שנתיים ממועד פתיחת התיק הפלילי, הגיש משרדו בקשה חדשה לרישיון לכלי ירייה, בתבחין “שירות בכוחות הביטחון”.
גם בקשה זו נדחתה על ידי האגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב – שוב בשל התנגדות המשטרה, תוך הישענות משטרת ישראל על אותו תיק חקירה סגור.
לבסוף, ערר שהגיש משרדנו התקבל על ידי הגב’ פרח קוצרו, מנהלת לשכה באגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב לאור הסרת התנגדות משטרת ישראל, ואושר חידוש רישיון הנשק.
בהתאמה, אישר האגף לרישוי לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים למשטרת ישראל להחזיר את האקדח ללקוח, ובכך הסתיים בהצלחה מאבק משפטי של כשנתיים וחצי.

חידוש רישיון נשק בעקבות קבלת ערר

תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה שלא להעמיד לדין את הלקוח (סגירת התיק הפלילי), בהחלטת בית המשפט לבטל את צו ההגנה ולהשיב ללקוח את הרישיון לכלי יריה, בהחלטות לדחות את הערר הראשון שהוגש, ולדחות בקשה נוספת שהוגשה ולבסוף – בהחלטה להיענות ולקבל את הערר האחרון שהגיש משרדנו ולחדש את רישיון הנשק (והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח).

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג בכל הנוגע לרישוי נשק

לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בענייני חידוש רישיון נשק ורישוי כלי ירייה

ראו מקבץ של החלטות לדוגמא בהם התקבלו עררים שהגשנו על החלטות לבטל או שלא לחדש רישיון נשק, בשל התנגדות המשטרה בעמוד: ערר על ביטול רישיון נשק – מקבץ החלטות לדוגמא.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון לכלי יריה פרטי | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק 4.9 (74) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום על אלימות במשפחה – ביטולו בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי 5 (7)

גיא פלנטר — Thu, 28 Apr 2022 13:00:03 +0000

כתב אישום על אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר הוביל לביטול כתב אישום בבית משפט השלום בנתניה.

כתב אישום על אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים שהוגש כנגדם כתב אישום על אלימות במשפחה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו. בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו ללקוח, ביטל בית משפט השלום בנתניה את כתב האישום.

תמונה שווה אלף מילים – כתב אישום על אלימות במשפחה בוטל על ידי בית המשפט בעקבות עבודת הסנגור, שחשף כי מדובר בתלונת שווא שקרית.

תמצית הפרשה – ביטול כתב אישום על אלימות במשפחה.

על בסיס תלונת המתלוננת כי בעלה היכה אותה באגרופים וגרם לה לחבלות בגופה ובפניה + עדויות של שתי חברותיה לפיהן ראו את החבלות – הואשם הבעל בעבירה של תקיפה שגרמה חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
עוד בטרם תחילת המשפט בוטל כתב האישום לאחר שעורך דין פלילי גיא פלנטר הציג (בין היתר) תמונה המנציחה את פניה של המתלוננת, הסותרת כליל את הטענה כי נחבלה בפניה.

החלטת בית משפט השלום בנתניה – ביטול כתב אישום על אלימות במשפחה.

כתב אישום על אלימות במשפחה אשר הוגש כנגד הלקוח לבית משפט השלום בנתניה.

כנגד מנהל ייצור בחברה מוכרת, אדם מן היישוב ללא עבר פלילי, הוגש כתב אישום לבית משפט שלום נתניה המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות של תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין.
בתמצית, נטען בכתב האישום כי במועד מסוים, בביתם, עת היו הנאשם ואשתו בהליך גירושין, תקף הנאשם את אשתו בכך שהכה אותה באגרופים מספר רב של פעמים בגופה ובפניה.
כתוצאה מהתקיפה, כך נטען, נגרמו לאישה חבלות של ממש בדמות סימן כחול בסנטרה, סימן כחול בלחייה וסימן כחול באזור מותנה.
כל הכחשותיו של הנאשם במהלך חקירתו הפלילית לא הועילו לו, שכן שתי עדות שונות מסרו עדויות במשטרה אשר תמכו בגרסת המתלוננת וחיזקו אותה.
אותן שתי עדות טענו בפני המשטרה כי במועד הרלוונטי, הבחינו בחבלות על פניה וגופה של המתלוננת והמתלוננת אף אמרה להן כי בעלה, הנאשם, תקף אותה וגרם לחבלות.

קצת על העבירה בה הואשם הנאשם – תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות (תקיפת בת זוג).

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קבוע כדלקמן:

“380. התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין שכותרתו “תקיפות בנסיבות מחמירות” קובע כדלקמן:

“העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה”.

משמע – העונש המקסימלי הקבוע לצד העבירה בה הואשם הנאשם עומד על 6 שנות מאסר.

איסוף ראיות הגנה וביטול כתב האישום על אלימות במשפחה.

משהוגש כנגד הנאשם כתב אישום במסגרתו אף מסרה התביעה המשטרתית כי בכוונתה לעתור למאסר בפועל, פנה הנאשם לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
לאחר ניתוח חומר החקירה המשטרתי ואיסוף ראיות הגנה, נפגש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם סגנית ראש שלוחת התביעות במשטרה (שלוחת נתניה) והעלה בפניה טענות רבות במישור הראייתי, על שום מה אין בתיק פלילי זה שום סיכוי סביר להרשעה.
בין היתר, הציג הסניגור תמונה המנציחה את פניה של המתלוננת במועד הרלוונטי, הסותרת כליל את טענות המתלוננת ושתי חברותיה בדבר חבלות על פניה של המתלוננת.
טענות ההגנה נבדקו ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אכן אין לה סיכוי סביר להרשעה, גובשה הסכמה לפיה תבקש התביעה המשטרתית לבטל את כתב האישום.
בישיבה שהתקיימה בבית משפט השלום בנתניה בפני כב’ השופט עמית פרייז הסבירה התביעה המשטרתית לבית המשפט כי לאור “מספר רב של טיעונים” שהועלו בפניה על ידי ההגנה, חוזרת בה התביעה המשטרתית מכתב אישום.
בהתאמה, הורה בית המשפט (כב’ השופט עמית פרייז) על ביטול כתב האישום – ובכך הסתיימה הפרשה.

תיק פלילי בבית משפט השלום נתניה, בפני כבוד השופט עמית פרייז.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו:
- ביטול כתב אישום.
- ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט זה ראו: עורך דין פלילי בנתניה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג במשפט פלילי – ביטול כתב אישום | כתב אישום על אלימות במשפחה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בת זוג | בית משפט השלום בנתניה | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | כתב אישום

הפוסט כתב אישום על אלימות במשפחה – ביטולו בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גרימת חבלה חמורה: תקיפת בת זוג (שבר ביד) – מאסר על תנאי. 5 (4)

גיא פלנטר — Sun, 08 Mar 2020 07:43:19 +0000

גרימת חבלה חמורה, תקיפת בת זוג שגרמה לשבר ביד – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו גזר בית משפט השלום בפתח תקווה מאסר על תנאי בלבד.

גרימת חבלה חמורה, תקיפת בת זוג שגרמה לשבר ביד – מאסר אל תנאי בלבד.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בתיקי אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו; למרות שהלקוח הורשע בעבירת גרימת חבלה חמורה (תקיפה שגרמה לשבר בידה של אשתו), הסתפק בית המשפט בעונש מתון של מאסר על תנאי.

קצת על העבירה של גרימת חבלה חמורה.

מהי חבלה חמורה?

“חבלה חמורה” מוגדרת בסעיף 34כד לחוק העונשין כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים“.

באשר לאופי החבלות בגינן הורשעו נאשמים שונים בעבירה של גרימת חבלה חמורה ניתן להזכיר את המקרים הבאים;
- בע”פ 6326/10 (מאיר טוויל) דובר על פצעי דקירה בחזה ובמותן;
- בתפ”ח 1099/00 (אלכסנדר ירמובסקי) דובר בין היתר בשברים בצלעות, בעמוד השדרה, באף, בפצעי כוויות וחבלות מרובות בגפיים;
- בתפ”ח 12617-02-09 (יניר קדוש) נגרם קרע במעטפת הלב, בשריר הלב וקרע בקרומי הריאה בעקבות דקירות סכין;
- בת”פ 22997-07-09 (נסיף אבו אל היג’א) דובר בחדירת להב סכין דרך חלל הבטן תוך פגיעה באיברים הפנימיים ובכלל זה במעי הדק ועוד;
- בת”פ 36487-05-12 (ג’בר עלאן) דובר בשברים מרובים בגולגולת, פצעים פתוחים ופציעות חודרות במצח ובראש;
- בת”פ 9918-05-10 (עלא בן חוסני הריש) דובר בשברים בחוליות הגב, שברים בצלעות, שברים בשיניים וחבלות מרובות בפנים;
- בת”פ 9606-03-10 (דני טזזו) דובר בקרע בריאה הימנית, קרע בסרעפת וקרע בכבד בעקבות דקירות סכין;
- בת”פ 39061-10-10 (משה לוין) דובר בשבר בגולגולת;
- בת”פ 776-11-10 (סלאמה חילו) דובר ביריית אקדח שגרמה לפצעי כניסה ויציאה בכתף עם סימני כוויה;
- בת”פ 40244/07 (פלוני) דובר בחתכים עמוקים בפנים, בגב יד, באוזן ובקרקפת שנגרמו ע”י סכין יפנית;
- בת”פ 2293-03-10 (חמד שימה) דובר בשבר באגן;
- בע”פ 2359/04 דובר בשבר בצלעות, חבלה בבטן וקרע בטחול.

מה העונש על גרימת חבלה חמורה?

ברגיל, העונש המקסימלי בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית (ללא נסיבות מחמירות) הועמד ע”י המחוקק בסעיף 380 לחוק העונשין על שלוש שנות מאסר.
בתקיפת בן זוג (או בת זוג, כמובן) שגרמה לחבלה של ממש ראה המחוקק נסיבה מחמירה, שיש להשית בגינה עונש חמור יותר מהעונש בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית שבוצעה כלפי אדם שאיננו בגדר “בן זוג”.
לפיכך, הוגדרה העבירה הפלילית של תקיפת בן זוג שגרמה לחבלה של ממש, כתקיפה בנסיבות מחמירות ולצידה נקבע עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר, כלומר כפל העונש הקבוע לעבירה של “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” שבוצעה כלפי אדם שאיננו בגדר “בן זוג“. דברים אלו מקבלים ביטוי בהוראות סעיף 382 (ג) לחוק העונשין.
בדרגת חומרה אף גבוה יותר, נמצאת העבירה הפלילית של חבלה חמורה. סעיף 333 לחוק העונשין שכותרתו “חבלה חמורה” קובע כדלקמן:

“333. החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו מאסר שבע שנים”.

להשלמת התמונה נציין כי בהתאם להוראות סעיף 335 (א1) לחוק העונשין, העובר עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 כלפי בן משפחתו, עונשו המקסימלי – מאסר עשר שנים.

מדיניות הענישה בעבירות של גרימת חבלה חמורה במסגרת אלימות בתוך התא המשפחתי.

ככלל, מכבידים בתי המשפט בענישה הנוגעת לאלימות שגרמה לחבלה חמורה לקורבן, ובמיוחד שעה שמדובר בתקיפת בן משפחה.
אך לשם המחשה, נזכיר שני מקרים שנדונו בבתי המשפט לא מזמן ועסקו באלימות במשפחה ובמסגרתם, כתוצאה מתקיפת בן הזוג, נגרמו לאישה, קורבן העבירה, שברים. שני המקרים כאחד, הסתיימו ב- 18 חודשיי מאסר לריצוי בפועל, מאחורי סורג ובריח.

גרם שבר ביד לאשתו ונדון ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

במקרה הראשון, בתיק פלילי 38998-02-10, גזר בית המשפט המחוזי בחיפה על הנאשם 18 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, לאחר שהורשע על פי הודייתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 + 335(א1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 ותקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין;
בתמצית, באותו מקרה, תקף הנאשם את אשתו באופן שבעט בה והכה אותה באגרופים וכתוצאה ממעשיו נגרם לאשה שבר ביד.
באשר לתופעת האלימות במשפחה הפנה בית המשפט המחוזי בחיפה לדברים שנפסקו על ידי בית המשפט העליון בתיק ע”א 6758/07:

“מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי… באלימות במשפחה, נגישותם של קורבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות, היא עניין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים ממד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה והצורך להגן על קורבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה”.

בהקשר למדיניות הענישה בעבירות של אלימות במשפחה הפנה בית המשפט המחוזי לדברים שנפסקו ע”י כבוד השופט לוי בבית המשפט העליון בתיק ע”פ 925/077 :

“למרבה הדאבה, התופעה של תקיפת נשים שוב אינה נדירה במקומותינו והמעט שיכולים בתי המשפט לתרום לביעור נגע זה, הוא השתתם של עונשי מאסר ממושכים, ואולי בדרך זו ניתן יהיה להרתיע בעלים אלימים, ולהביאם להרהור נוסף בטרם יתנו דרור לתוקפנותם”.

למרות שהודה בשלב מוקדם של הדיון והיה מדובר באדם ללא כל עבר פלילי, גזר עליו בית המשפט עונש מאסר של 18 חודשים, מאחורי סורג ובריח.

גרם שבר בכתף לאשתו ונדון ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

בדומה, במקרה השני שנציג כאן, בתיק פלילי 7167-08 הורשע הנאשם, שוב על פי הודאתו, בעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות – בניגוד לסעיף 335+333 (א1) לחוק העונשין ותקיפת בן זוג, עבירה לפי סעיף 382+379 (ב)(1) לחוק העונשין;
במקרה זה, חבל הנאשם באשתו המתלוננת, חבלה חמורה, בכך שתפש אותה בראשה ודחף אותה בחוזקה לעבר ארון המטבח בביתם באופן שכתפה השמאלית וראשה פגעו בארון וכתוצאה מכך נגרם למתלוננת שבר בכתף שמאל. בנוסף, בשתי הזדמנויות אחרות, תקף אותה הנאשם בכך שתפשה בשערותיה וטלטל את ראשה.
למרות שהודה במסגרת הסדר טעון (אליו הגיעו הצדדים בעקבות הליך גישור), הודאה שחסכה הן בזמן שיפוטי והן את עדותה של המתלוננת ולמרות שבית המשפט שוכנע כי התא המשפחתי, על שמונת ילדיו, זקוק לו, גזר עליו בית המשפט 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

מקרה שטופל במשרדנו; גרם שבר ביד לאשתו ונדון למאסר על תנאי.

כעת אנו עוברים למקרה שטופל במשרדנו. מדיניות הענישה במקרים דומים, שהוצגה לעיל, אך מבליטה את גודל ההישג המשפטי במקרה זה, אשר הסתיים במאסר על תנאי בלבד.
שמיעת הראיות בתיק זה עד תום, העמידה את המקרה בפרופורציות המתאימות, והובילה לענישה המתונה (ועל כך בהרחבה בהמשך).

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – אישום בעבירות חמורות של גרימת חבלה חמורה ותקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות.

כנגד גבר ללא עבר פלילי, בתחילת שנות ה- 40 לחייו המועסק בתאגיד מוכר, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות במשפחה.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, על רקע ויכוח עם אשתו, תקף אותה בכך שניסה לסגור את דלת הבית עליה ואף דחף אותה. כתוצאה מתקיפה זו, כך נטען בכתב האישום, נפלה אשתו ונגרם לה שבר במרפק.
בהתאמה, הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירות הבאות:
- תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, עבירה פלילית בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין (בהקשר לאחיזת האישה בידה ודחיפתה אל מחוץ לבית).
- גרימת חבלה חמורה, עבירה פלילית בניגוד לסעיף 333 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (בהקשר לשבר שנגרם לאישה).
לאחר שמיעת הראיות עד תום, הרשיע בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת עינת רון, כיום נשיאת בתי משפט השלום מחוז המרכז) את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסתפק במאסר על תנאי וסנקציה כספית סמלית.

עונשי המאסר הנזכרים לעיל הושתו למרות ששני הנאשמים הודו במיוחס להם, ואף בשלבים מוקדמים של משפטם.
להבדיל מאותם שני מקרים, במקרה בו אנו עוסקים, נשמעו הראיות עד תום, דבר שהיה אמור להחמיר את עונשו של הנאשם בו עסקינן, כיוון שלא ניתן היה לזקוף לזכותו הודיה ונטילת אחריות.
יחד עם זאת, למרות שהנאשם הורשע בגרימת חבלה חמורה לאשתו (שבירת ידה), שוכנע בית המשפט שלא להשית על הנאשם מאסר בפועל, אפילו לא לריצוי בעבודות שירות, אלא להסתפק במאסר על תנאי וסנקציה כספית סמלית.
במהלך שמיעת הראיות בתיק, שכנע בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, הן את התביעה והן את בית המשפט, כי הנאשם לא עשה כל מעשה מכוון על מנת לגרום חבלה לאשתו.
במילים אחרות, בסופו של יום, למרות שהרשיע את הנאשם, לא קיבל בית המשפט את עדותה של המתלוננת לפיה הנאשם שבר את ידה במעשה מכוון.
את אחריותו של הנאשם לעבירה של “חבלה חמורה” ביסס בית המשפט על הקביעה כי היה על הנאשם “לצפות באופן הסביר ביותר” כי כתוצאה ממעשיו, מי שעומד בצמוד לדלת מעברה השני ובמקרה זה המתלוננת, “עלול להיפגע בין מהדלת ובין באופן אחר כלשהו ואף להיחבל באופן כלשהו”. דהיינו – על מבחן הצפיות הסבירה. עוד קבע בית המשפט כי חבלת המתלוננת הינה אך “תוצאה מסתברת” של מעשהו של הנאשם.
מובן כי לקבלת גרסת ההגנה לפיה, לא פעל הנאשם במכוון לגרום לחבלה לאשתו וכי אף לא חפץ בתוצאה המצערת הייתה השפעה מכרעת על עונשו.
שמיעת הראיות בתיק זה אף חשפה את הן את התביעה והן את בית המשפט למערכת היחסים העכורה בין בני הזוג ולדינמיקה הבעייתית ביניהם, כאשר הוכח כי לא אחת, איימה המתלוננת עצמה לפגוע פיזית בנאשם, ואף תקפה אותו.
בשל הנסיבות הייחודיות שנחשפו בפניה במהלך שמיעת הראיות, עתרה התביעה לעונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, אולם גם עתירה עונשית זו דחה בית המשפט, בגוזרו על הנאשם מאסר על תנאי בלבד.
עוד לעניין העונש, הביא בחשבון בית המשפט:
- העדר עבר פלילי;
- חלוף הזמן מאז המקרה;
- וכן – העובדה שבני הזוג נפרדו ומדובר באב אוהב ומסור.
בסופו של יום, בהתחשב בעברו הנקי, בנסיבות הכוללות כפי שנפרשו בבית המשפט ובחלוף הזמן מצא בית המשפט להטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד וגזר עליו:
- 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה כשלהי שעניינה אלימות;
- קנס בסך 1000 ש”ח, בשני תשלומים;
- פיצוי למתלוננת בסך 2,500 ש”ח, ב- 5 תשלומים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובגזר הדין שניתן בעניינו על ידי כבוד השופטת עינת רון בבית משפט השלום בפתח תקוה (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

תיק פלילי שנדון בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני סגנית נשיא בתי משפט השלום מחוז המרכז דאז, כבוד השופטת עינת רון. הנאשם בתיק פלילי זה יוצג על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעבירות אלימות במשפחה.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים, בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות אלימות בכלל ובעבירות אלימות במשפחה בפרט ראו:
- עבירות אלימות במשפחה.
- עבירות אלימות.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ייעוץ משפטי פלילי | עבירות אלימות במשפחה | חבלה חמורה | גרימת שבר | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט גרימת חבלה חמורה: תקיפת בת זוג (שבר ביד) – מאסר על תנאי. 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר