ארכיון סעיף 415 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28)

גיא פלנטר — Wed, 12 Apr 2023 08:43:53 +0000

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה”מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה”מ.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה”מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה”מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
פגע במשמעת שירות המדינה.
הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי”ר. סעיף זה בתקש”יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של “התנהגות לא הולמת עובד מדינה”.

כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש”מ 6713/96 מדינת ישראל נ’ זוהר בן אשר).
המושג “התנהגות לא הולמת” רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג”ץ 7074/93 מאיר סויסא נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג”ץ 7074/93 הנ”ל).
יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג”ץ 7074/93 הנ”ל:

“גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה”.

ביטול התובענה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ”ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה”מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד”מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 16:40:06 +0000

קבלת דבר במרמה בצבא – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

קבלת דבר במרמה בצבא – איש קבע שקיבל 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סיים את משפטו הצבאי בהורדה בדרגה אחת + עבודות צבאיות תוך פגיעה מינימלית בזכויות הפנסיה שצבר

פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד נגד בכיר בשירות קבע, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י) בגין קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף; הפרשה הגיעה לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים.
פסק הדין המלא של בית הדין הצבאי לערעורים מוצג בעמוד זה, לקראת סוף העמוד.
בתום הפרשה פירסם הכתב יוסי מלמן את הדברים הבאים ב”הארץ”.

עובדות המקרה – קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים

רס”ב ר’, נגד בכיר בצה”ל, נבחר לצאת עם משפחתו לארה”ב לשליחות בת מספר שנים מטעם משרד הביטחון.
בעודו משרת בארה”ב, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית כנגדו, בחשד לעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה.
על פי החשד, במשך קרוב לשנתיים, זייף קבלות באמצעותן יצר מצג כוזב כאילו שילם לשכנתו בגין שיעורי אנגלית עבורו ועבור בני משפחתו (זכות שלה היה זכאי מתוקף תפקידו), על אף שבפועל לא נערכו שיעורי אנגלית כלל וכלל. את הקבלות המזויפות הגיש לתשלום למשרד הביטחון בצירוף לדוחות כוזבים, אשר הכילו נתונים דומים. בדרך זו, נחשד כי קיבל במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סך של 40,540 דולר.
בנוסף, חקרה מצ”ח חשד כי שיבש את החקירה הפלילית כנגדו בכך שביקש מאותה מורה כי אם יפנו אליה בנושא – תטען כי אכן העבירה שיעורי אנגלית כפי שהוצהר על ידו.
עם פתיחת החקירה הפלילית כנגדו, פנה רס”ב ר’ לעורך דין צבאי גיא פלנטר אשר טס לארה”ב ולאחר הערכת מצב מקיפה, העניק לו ייעוץ משפטי.
כבר בשלב זה, בהתחשב בראיות לחובתו של הנגד, הוצבו מספר מטרות בהגנתו:
- האחת – שלא ייגזר על הנגד עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
- השנייה – לסיים את המשפט הצבאי רק לאחר שהנגד חצה את גיל 42, “התחנה הראשונה” מבחינת גיל, המאפשרת פרישה עם זכויות גמלה (בתחילת החקירה הפלילית היה הנגד בן 40).
- השלישית – למזער ככל הניתן את הפגיעה בזכויות בפנסיה שצבר הנגד ביושר במשך שנים, בין היתר על ידי פגיעה מינימלית בדרגותיו.
בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל, עוד לפני שנחקר לראשונה ע”י מצ”ח, השיב רס”ב ר’ את מלוא סכום הכסף למשלחת משרד הביטחון.

כתב האישום שהוגש לבית הדין הצבאי – קבלת דבר במרמה בצבא

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד הנגד הבכיר כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין;
- זיוף ושימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיפים 418 סיפא ו- 420, לחוק העונשין;
- הדחה בחקירה, בניגוד לסעיף 245 לחוק העונשין;
- התנהגות שאינה הולמת בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
מעבר לכך, הושעה מתפקידו לאלתר, ומשפחתו נאלצה לעזוב את ארה”ב באופן מידי – ולשוב לישראל.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום כנגד רס”ב ר’ לקולא באופן משמעותי ואף הושמט ממנו סעיף האישום שעניינו הדחה בחקירה.
באשר לשאלת העונש, לא ניתן היה להגיע עם הפרקליטות הצבאית להסדר טעון “סגור”, ולפיכך נותרו 2 רכיבי ענישה ל”טעון פתוח”, כאשר כל צד ביקש לשכנע את בית הדין הצבאי בטעוניו:
- ביחס לרכיב המאסר – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שייגזר על הנאשם עונש הכולל כליאה ממשית אולם הסכימה, במסגרת הסדר הטעון, להגביל את עתירתה ל- 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון, כי ההגנה תעתור מצידה לריצוי ששת חודשי המאסר בעבודות צבאיות, ולא בכליאה ממשית.
- ביחס לפגיעה בדרגה – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שחומרת מעשיו של רס”ב ר’ מצדיקה הורדה מכל דרגה (כלומר – לדרגת טוראי); אך משרדנו סירב להסכים לדרישה זו ולפיכך, במסגרת הסדר הטעון, נותרה שאלת ההורדה בדרגה להכרעת בית הדין הצבאי.

על עבירות קבלת דבר במרמה בצבא, בהן הורשע רס”ב ר’

בטרם נמשיך הלאה, מספר מילים על חומרת העבירות בהן הורשע הנגד הבכיר.
עבירות המרמה בצבא נתפסות כעבירות חמורות במיוחד, וזאת בשל הפגיעה הקשה באמון השורר בצבא – בשלושה רבדים שונים: האחד, האמון בין המערכת הצבאית לחייליה וקציניה; השני, האמון בין החייל למפקדיו; והשלישי האמון בין הציבור – לצבא.
ביחס לסולם הערכים המצופה ממי שגבוה בדרגה, נאמר כבר בפסיקת בתי הדין הצבאיים כי (אמנם הדברים מתייחסים ל”קצין” אך נכונים באותה מידה גם ביחס לנגדים בכירים המהווים מפקדים לכל דבר ועניין):

“על המפקד להוות סמל ומופת לפקודיו בהילוכו, בנורמות ההתנהגות שלו, במקצועיותו, בכל אשר יפנה ויעשה. מעילה באמון מצד המפקד משליכה על הזכות ועל היכולת להמשיך ולשאת את דרגתו’ (ע/144/06 התובע הצבאי הראשי נ’ סרן בוטביה, פס’ 9 (2008)). הנה-כי-כן, על המפקד להוות מופת ודוגמא. ההיררכיה הפיקודית וסטטוס הקצונה אינם אלא סממנים חיצוניים…, שמאחוריהם מצופה כי תעמוד אישיות בעלת חוט שדרה ערכי, שתהווה כעמוד אש ההולך לפני המחנה (ראו: בג”ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון נ’ הוועדה לעיון בעונש, פ”ד נג (3) 721, 746 (1999); ע/364/83 רס”ן אבנר נ’ התובע הצבאי הראשי, פס’ 4 (1983)). חוסנם המוסרי של מפקדי הצבא הוא הערובה להבטחת אמון הציבור בצה”ל. שילוב העוצמה הצבאית עם המחויבות הערכית הם שעומדים ביסוד כוחו של הצבא (בג”ץ 1284/99 פלונית נ’ ראש המטה הכללי, פ”ד נג (2) 62, 70-69 (1999))” (מתוך ע/74/09 תא”ל תמיר הנ”ל, בסעיף 14 לפסק הדין, ההדגשות הוספו, וראו גם ע/153/03 סא”ל שגיא נ’ התובע הצבאי הראשי (2003) בעמוד 47).

נוכח האמור, עבירות המרמה נחשבות חמורות עוד יותר שעה שמדובר בקצינים או נגדים בכירים המצויים בתפקידים רגישים. משכך, במרבית מן המקרים בהם הורשעו קצינים ונגדים בעבירות ממין זה – דרשה הפרקליטות הצבאית (ועל פי רוב גם קיבלה) פגיעה משמעותית בדרגותיו של הנאשם, באופן שסימל את הפגיעה הערכית הטמונה במעשים אלו.
להרחבה בנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא ראו בעמוד: עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים ואנשי קבע – עבירות זיוף ומרמה.

גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י)

בגזר דינו, הרכב בראשותו של אלוף משנה ארז פורת, נשיא בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז”י, קיבל את מרבית טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר, דחה את עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנאשם לדרגת טוראי ובאופן חריג , נמנע מלפגוע בדרגותיו של הנאשם, אפילו בדרגה אחת.
עוד דחה בית הדין הצבאי את עתירת התביעה הצבאית לגזור על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר לכליאה ממשית, והסתפק בשלושה חודשי מאסר לכליאה ממשית בלבד, לצד מאסר מותנה, וללא השתת רכיב ענישתי של קנס או פיצוי.

הליך הערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

לאור העובדה שבית הדין הצבאי המחוזי קיבל במלואה את עתירת משרד עורכי הדין גיא פלנטר ונמנע מלפגוע בדרגתו של הנגד בכלל – הגישה התביעה הצבאית ערעור על העונש. עוד טענה התביעה הצבאית כי עונש המאסר שהוטל על הנאשם קצר – וחורג לקולא מהענישה הראויה.
מנגד – הגיש עורך דין צבאי גיא פלנטר ערעור על גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, ובו התבקש בית הדין הצבאי לערעורים לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל בדרך של כליאה ממשית ולהמירו בעבודות צבאיות.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת הדרגה. לשאלת ההורדה בדרגה היו השלכות כלכליות עצומות על הנאשם, ולו היתה מתקבלת עתירת הפרקליטות הצבאית במלואה – היה מפסיד הנאשם סכומי כסף עצומים מגמלתו לפנסיה, ממענק השחרור וכד’ – באופן שהיה פוגע קשות בו ובמשפחתו (ועל כך בהרחבה בהמשך עמוד זה).
בפסק דינו, עמד בית הדין הצבאי לערעורים (תא”ל דורון פיילס, אב”ד וסגן הנשיא, אל”מ אבי לוי, ואל”מ מיכאל זיסמן) על החומרה היתרה הנשקפת ממעשיו של רס”ב ר’, בייחוד לנוכח מעמדו ותפקידו בצבא וציין:

“אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות. אכן, על רקע הצטיינותו יוצאת הדופן של המערער בשירותו הצבאי, על רקע מסירותו האינסופית, תרומתו הייחודית והקרבתו הרבה, ביצוע מעשים שכאלו, בעלי אופי עברייני, הוא תמוה ממש. דומה, מהמעשים הללו מהווים אנטי תזה מושלמת לאופיו של המערער ולדרך התנהלותו בשנות שירותו הארוכות בצה״ל. אכן, כישלונו של המערער איננה אלא נפילה מ״אגרא רמה לבירה עמיקתא״. האמור בכישלון מהדהד, העומד בסתירה מוחלטת לדרכו של האדם, לאורח חייו ולתפיסת עולמו.

צודקת התביעה בטענתה, כי האמור בכישלון קשה, אשר לו היבטים מחמירים לא מעטים. אי אפשר להתייחס אליו כאל ,מעידה חד פעמית ומבודדת, אשר בוצעה בלא תכנון מוקדם, בבחינת טעות של רגע. המעשים היו מתוכננים ושיטתיים; הם בוצעו תוך זיוף מסמכים רבים; בביצועם, ניצל המערער אמון רב שנרחש לו; הוא השתמש לרעה בזכות־יתר, אשר ניתנה לו; אי־אפשר לומר על סכומי הכסף שהתקבלו כי היו זניחים; הם נועדו לזכות אותו עצמו בסכומי כסף, הניטלים שלא כדין. יש לראות חומרה מסוימת גם בהתנהלותו של המערער לאחר חשיפת המעשים, עת נעשתה פנייה מטעמו לשותפתו, הגב׳ …, על מנת להכינה לקראת פתיחת חקירה.”

עם זאת, ועל אף אמירות קשות אלו, דחה ביה”ד הצבאי לערעורים את מרבית מטענות הפרקליטות הצבאית, הוריד את הנגד בדרגה אחת בלבד, והמיר את עונש המאסר לריצוי בפועל – לעונש בן שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות צבאיות.
בכך, הושגו כל המטרות שהציבה לעצמה ההגנה בתחילת הדרך; נמנעה גזירה כלכלית קשה על הנאשם ובני משפחתו, גזירה שלו חלילה היתה מתקבלת – היתה ממוטטת את כל מעגלי חייו; והפרשה כולה הסתיימה מבלי שהנאשם נדרש לרצות ולו יום אחד מאחורי סורג ובריח.
בכל הנוגע לייצוג חיילים ואנשי קבע בהליכי ערעור ראו: בית הדין הצבאי לערעורים.

שאלת ההורדה בדרגה של איש קבע במשפט צבאי והפגיעה בזכויות פנסיה

בעניין זה ראוי להסביר, כי דרגתו של הקצין או הנגד בעת שחרורו או פיטוריו מהצבא משפיעה במישרין ובאופן מהותי על היקף הגמלה המשולמת לו; כלומר – הדרגה שבה השתחרר הקצין או הנגד מצה”ל היא שקובעת את היקף הגמלה המשולמת לפנסיה.
לכן, רכיב ענישה של הורדה מכל דרגה – במקרים בהם מדובר באנשי קבע – משמעה גזירה כלכלית עצומה בהיקף, היכולה להגיע לכדי מליוני שקלים, ושגורמת לנזקים עצומים – לא רק לנאשם עצמו, אלא גם לבני משפחתו (זוגתו וילדיו).
קשר זה ידוע בפיסקה הצבאית גם כ”קשר הגורדי” – המתעורר באותם מקרים בהם גם אם במישור הערכי, מעשיו של איש הקבע מצדיקים הורדתו מכל דרגה – הורדתו לדרגת טוראי תסב לו נזקים כלכליים כה כבדים, עד שיווצר חוסר פרופורציה וחוסר הלימה בין נסיבות ביצוע העבירה לנזקים שנגרמים לנאשם במסגרת ענישתו.
אותו “קשר גורדי” התעורר במלוא עוצמתו בפרשה זו הן בפני בית הדין הצבאי המחוזי והן בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אשר ניצל הזדמנות זו (תוך קבלת טעוני ההגנה) להביע את עמדתו העקרונית בעניין (ההדגשה שלנו):

“נעבור כעת לדון בסוגיית ההורדה בדרגה. כזכור, רוב שופטי ההרכב דלמטה מצא לייחס משקל־בכורה לסוגיית הנזק הכלכלי הצפוי למערער ולבני משפחתו כתוצאה מהורדתו בדרגה. רוב השופטים לא היו מוכנים לתת ידם לפגיעה נוספת שכזו. אכן, אנו עצמנו הצבענו לא פעם על הבעייתיות הטמונה ב״קשר הגורדי״ שבין הורדה בדרגה לבין הפגיעה בזכויות כלכליות (ראו לעניין זה: ע/70/09 רסי׳ב פטרושקה נ^‘התובע הצבאי הראשי (2010); ע/107/10 רס״ם ביטון נ^‘התובע הצבאי הראשי (2011)). לא פעם, מבקש בית־דין צבאי להביע גינוי ושאט נפש ממעשיו של נאשם ולהביא תחושות אלו לכלל ביטוי על ידי הטלת ענישה, הטומנת בחובה פגיעה במעמד הפיקודי, המתבטא בדרגה הצבאית. דא עקא, שאין הערכאה הצבאית יכולה להתעלם מכך, שהטלת עונש שכזה על מי שצפוי לזכות לגמלה (ולו חלקית) לרגל פיטוריו מצה״ל צפויה להמיט אסון כלכלי על הנאשם וחשוב מכך, על בני ביתו, הסמוכים על שולחנו. המלצנו בעבר להתיר את הקשר האמור ואנו שבים וממליצים על כך, ויפה שעה אחת קודם.

כל עוד לא אומצה המלצה זו, עשויה פסיקת בתי הדין הצבאיים, ופסיקתנו אנו, בכלל זאת להיות מושפעת, מאותו ״קשר גורדי״; ההשלכות הכלכליות עלולות לגרור הימנעות מעצם הטלת עונש הורדה בדרגה ולעתים מיתון במידת ההורדה. בעניינו של המערער דכאן, ובאורח תקדימי למדי, ביקשנו מהצדדים לברר מה משמעותה הכלכלית של הורדת המערער בדרגה כתוצאה מפסק דיננו. הנתונים שהובאו לפנינו אימתו את חששותינו, שלפיהם הנזק הכספי הנלווה להורדה בדרגה הוא עצום…

עיינו בנתונים הללו_;שקלנו גם אותם עת באנו לקבוע עמדתנו ביחס לעתירה להורדה בדרגה. בבואנו להכריע בדבר נחלקו דעותינו.

אחד השופטים מצא לנכון להימנע כליל מפגיעה בדרגתו של המערער. שופט זה סבר, כי מעשיו של המערער אכן לוקים בקלון, ומהוווים פגיעה בסמכותו הפיקודית של המערער ובדמותו כמפקד. אכן, אלמלא נודעו להורדת המערער בדרגה השלכות כלכליות מרחיקות לכת עליו ועל בני משפחתו, נכון היה לשקול הורדתו בדרגה אחת ואולי אף ביותר מכך; דא עקא, שמקום בו הוסבו למערער נזקים משמעותיים כתוצאה מלכידתו בכף, מסילוקו מתפקידו ומהעמדתו לדין, לא סבר שופט זה שנכון לפגוע בו פגיעה כלכלית ממשית נוספת גם אם יהיה זה במחיר של פגיעה במסר ההרתעתי החשוב, הגלום בהטלת עונש של הורדה בדרגה.

רוכ השופטים סברו, שלנוכח חומרת המעשים והפגם המוסרי החמור אשר נלווה להם, אין מנוס מהטלת עונש הורדה כדרגה לצד עונש המאסר. שופטים אלו לא התעלמו מההשלכות הכלכליות של הטלת עונש שכזה ואף לא מהפגיעות האחרות שנגרמו למערער כפועל יוצא של חשיפת מעשיו. עם זאת, הם סברו, כי מידת הקלון אשר דבקה כמעשים ופגיעתם החמורה בדמותו של המערער כמפקד חייבו הטלת רכיכ עונשי בדמות פגיעה, גם אם מתונה כדרגתו…

״דרגה צבאית… מקנה לנושאה את הזכות והחובה להימנות על שורות המפקדים בצה״ל. ממילא, במקרה של הרשעה פלילית של נושא הדרגה, נכון יהיה כי בית הדין הצבאי יבחן אם חומרת העבירה עולה כדי פגיעה בשורשי הזכות לשאתה. בהינתן פגיעה חמורה, המחייבת שלילת דרגות: פעמים, חומרת העבירה תחייב שלילת כל דרגותיו של הנאשם, ופעמים היא תחייב שלילתן במידה חלקית. קביעה זו נכונה כלפי כל מפקד העובר עבירה, והיא מקבלת משנה תוקף באותן עבירות בהן כישלונו של מפקד, שהורשע בפלילים, פוגע באשיות המנהיגות הצבאית״ (ע/107/03 סמ׳׳ר קראדי נ^‘ התובע הצבאי הראשי (2003)).

אכן גם לדעת רוב שופטי המותב, אלמלא הנזק הכספי הרב הנלווה להורדה משמעותית יותר בדרגה, היה נכון להטיל על המערער עונש של הורדה ביותר מדרגה אחת”.

בסופו של יום אם כן, נדחתה עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנגד לדרגת טוראי, ובדעת רוב החליט בית הדין הצבאי לערעורים להסתפק בהורדה בדרגה אחת בלבד. בכך צומצמה הפגיעה הכלכלית בנאשם ובני משפחתו.
פורסם בנבו: ע 36/11, ע/38/11 בבית הדין הצבאי לערעורים (קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים).
להלן דברים שכתב הלקוח עם סיום הטיפול בעניינו;

נושאים קשורים לעיון.

אודות משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה וזיוף.

עורך דין צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא | ערעור פלילי | קבלת דבר במרמה בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא

הפוסט קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי 5 (125)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:37:23 +0000

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי.

עבירות מרמה וזיוף בצבא – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים בסדיר ובמילואים ולאנשי קבע בכל הנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא ומחוץ לצבא.

עבירות מרמה וזיוף בצבא – כללי.

אמון הציבור בצבא, האמון ששורר בין כל מפקד לפקודיו והאמון שרוכשים חיילים בינם לבין עצמם – הינם אבני יסוד מהותיים ביכולתו של הצבא להמשיך ולתפקד תוך שמירה על חוסנו ומוכנותו לעמוד באתגרים המוצבים בפניו.
משכך, נוקטת מערכת אכיפת החוק בצבא מדיניות נוקשה כלפי אלו אשר בוחרים להפר את האמון הזה – וזאת, באמצעות סט של עבירות המוחלות על חיילים בסדיר ועל אנשי קבע – אשר פועלים בניגוד לערכים המצופים מהם, ובניגוד לדרישות החוק ופקודות הצבא.
חוק השיפוט הצבאי כולל עבירות אשר הרכיב האינהרנטי ברובן הוא יסוד המרמה – ביניהן עבירה במסמכים צבאיים, ידיעות כוזבות, התחלות, קבלת תפקיד במרמה, שחרור במרמה, קבלת פטור משירות ביטחון במרמה ועוד.
מעבר לכך, כלל העבירות בחוק העונשין חלות באופן ישיר גם על המשרתים בצבא – ולכן, במקרים לא מעטים תבקש הפרקליטות הצבאית לייחס בכתב אישום גם עבירות של זיוף, הונאה, התחזות, קבלת דבר במרמה וכד’ לפי חוק העונשין – והכל, בהתאם לנסיבות המקרה.

עבירה במסמכים צבאיים | זיוף | קבלת דבר במרמה.

סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי קובע רשימה של חלופות אשר בהתקיימן – תושלם עבירה במסמכים צבאיים, עבירה צבאית אשר לצידה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר:

(1) ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;

(2) מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;

(3) מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);

(4) העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו…

עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין קובעת:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

בנוסף, קובע חוק העונשין עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק לפיו:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

חשוב לשים לב – כי עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי תושלם גם אם לא הופקה בסופו של דבר טובת הנאה או תמורה כלשהי כתוצאה ממעשה זיוף המסמך, ודי בכך שמעשה הזיוף בוצע בהתאם לאחת החלופות של סעיף 105.
כיום, לאור ההתקדמות הטכנולוגית, הפכה מלאכת זיוף המסמכים לקלה עוד יותר מחד – אך מאידך לגורמי החקירה יש יכולות גבוהות יותר לאתר מסמכים מזויפים, ולהוכיח כי אכן מדובר במסמך מזויף.
לשם המחשה, כל המעשים שלהלן יפלו בגדר עבירה במסמכים צבאיים (בחוק השיפוט הצבאי) ו/או עבירת זיוף (בחוק העונשין):
- זיוף תעודות צבאיות כגון אישורי כניסה למחנות צה”ל;
- זיוף פטור מחובה כזו או אחרת – למשל זיוף פטור מחובת לבוש נעליים צבאיות וכו’;
- טפסי ציוד שונים אשר מזויפים בכדי למנוע חשיפת אבדן רכוש;
- זיוף מסמכי שק”ם בכוונה להימנע מחשיפת חסרים.
באחד המקרים עמד בית הדין הצבאי על האינטרסים שנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות מסוג זה (צפון 609/14 התובע הצבאי נ’ רב”ט א.נ.):

“מעשיו של הנאשם מגלמים פגיעה בחוסנו של צה”ל ובמשמעת הצבאית. כפי שטען התובע בסיכומיו, רכיב מרכזי בעוצמתו של צה”ל כארגון צבאי מבוסס על המשאב האנושי, יכולותיו המקצועיות, אמינותו, מסירותו ומידת האחריות שהוא מגלה. ככל שתפקודו של המשאב האנושי נפגמת, כך נפגע חוסנו של צה”ל. מעשים כדוגמת מעשיו של הנאשם, אשר עומדים בניגוד לערך האמינות, מערערים את אמון המפקדים בחיילים, ומחלישים את יכולתו של הארגון לתפקד. לא ניתן להתעלם מפוטנציאל הסכנה שבמעשים אלו. תעודות צבאיות, מסוגים שונים, מאפשרות גישה למתקני צה”ל השונים וככאלה, עלולות לשמש גם גורמים עוינים.”

בחירת סעיף האישום בכתב האישום: עבירה במסמכים צבאיים, זיוף, קבלת דבר במרמה.

על פי מדיניות התביעה הצבאית הראשית, כאשר מדובר בזיוף מסמך בלבד (בהתאם לאחת החלופות בסעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי) – על פי רוב, יוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירה במסמכים צבאיים, בניגוד לסעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי;
מנגד, כאשר נעשה שימוש באותו מסמך מזויף בכוונה להשיג במרמה טובת הנאה כלשהי – יוגש כתב אישום הכולל גם עבירות פליליות לפי חוק העונשין, כגון זיוף ואף קבלת דבר במרמה.
על עבירת קבלת דבר במרמה ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

זיוף ימי מחלה (גימלים) – עבירה במסמכים צבאיים.

אחת התופעות המוכרות בתחום העבירה במסמכים צבאיים – הינה תופעת זיוף ימי גימלים (ימי מחלה) בצבא על ידי חיילים.
בעניין זה חשוב לדעת – כי למספר ימי המחלה המזויפים על ידי החייל ישנה חשיבות. על פי מדיניות התביעה הצבאית:
- כאשר מדובר בזיוף של מעל ל- 30 ימי מחלה – יוגש כתב אישום כנגד החייל, אשר ייחס לו עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
- כאשר מדובר בזיוף של פחות מ- 30 ימים, ובאין נסיבות מחמירות נוספות – ניתן יהיה לפעול על מנת לנתב את עניינו של החייל להליך משמעתי.
במקרים מעין אלו ישנה חשיבות גם למהות המסמך שזויף:
- אם דובר במסמך רפואי אשר ניתן לכאורה מטעם מרפאה צבאית – הרי שעל פי רוב מדובר יהיה בחשד לביצוע עבירה במסמכים צבאיים לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
- בעוד שאם מדובר בזיוף מסמך רפואי מטעם מרפאה אזרחית – הרי שעל פי רוב יהיה מדובר בחשד לביצוע עבירה של זיוף מסמך או שימוש במסך מזויף לפי חוק העונשין.
ישנן דקויות רבות, חלופות רבות, נסיבות רלוונטיות שונות ומסלולים חלופיים בהם ניתן לנקוט בכל מקרה ומקרה – עורך דין צבאי המכיר את נבכי המשפט הצבאי, ידע לנתח את חומר הראיות באופן מעמיק, ללוות את החייל שנחקר באופן צמוד – ולמזער את הנזקים הצפויים לו כתוצאה מההליך הפלילי ככל הניתן.

קצינים ונגדים בשירות קבע בצבא החשודים או מואשמים בבית הדין הצבאי בעבירות זיוף ומרמה.

מטבע הדברים, מעורבותם של קצינים ונגדים בעבירות זיוף ומרמה במסגרת תפקידם, תוך שימוש בסמכויותיהם, נתפסת כחמורה במיוחד וזאת נוכח חובת האמון המוגברת החלה על אנשי קבע, והציפייה הגבוהה כי יעמדו ברף ערכי גבוה יותר.
באחד מפסקי הדין החשובים בתחום זה בו ייצג עורך דין צבאי גיא פלנטר – בעניינו של רס”ב ר’ (ע/36,38/11 התצ”ר נ’ רס”ב ר’ וערעור שכנגד) – הורשע הנגד הבכיר על פי הודאתו בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל״ז ־ 1977, זיוף, לפי סעיפים 418 סיפא ו־420 לחוק העונשין והתנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו ־1955.
באותו מקרה, בו הורשע הנגד הבכיר בקבלת 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב, עמד בית הדין הצבאי לערעורים על חומרת עבירות מסוג זה המיוחסות לאנשי קבע:

“אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות”.

כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירות זיוף ומרמה כלפי איש קבע, חשוף איש הקבע לפגיעה קשה בכל מערכות חייו; לאובדן חירותו, שמו הטוב והמוניטין שצבר, תפקידו, דרגתו, מעמדו, מטה לחמו ואף לאובדן זכויות שצבר ביושר במשך שנים.
ככלל, בעבירות זיוף ומרמה, מעבר לעתירה לענישה הכוללת רכיב של מאסר של ממש, עותרת הפרקליטות הצבאית לפגיעה משמעותית בדרגתו של איש הקבע – פגיעה שיש לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת, על איש הקבע – ועל משפחתו (זכיותיו של איש קבע בעת פרישה או פיטורין מהצבא – נגזרות מדרגתו האחרונה).
דרישה דומה מצד הפרקליטות הצבאית היתה בעניינו של רס”ב ר’ שהוזכר לעיל – אז עתרה הפרקליטות הצבאית לשלול את כל דרגותיו. בעניינו של רס”ב ר’ הצליח עורך דין צבאי גיא פלנטר לשכנע את בית הדן הצבאי לערעורים כי אין מקום לקבל את עמדת הפרקליטות הצבאית, ועל אף האמירות הקשות הנוגעות להתנהלותו – נמנע בית הדין הצבאי לערעורים משלילת כל דרגותיו של הנגד הבכיר והסתפק בהורדתו בדרגה אחת בלבד.
כנגזרת מכך, נמנעה פגיעה קשה בזכויות הפנסיה של הנגד הבכיר. בהתחשב בכך שבסופו של יום גם לא הוטל עליו ולו יום אחד של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, מוזערו ככל שרק ניתן נזקיו של איש הקבע.
בכל הנוגע לקצינים ונגדים החשודים בעבירות מרמה וזיוף, פרשה זו מדגישה:
- הן את החשיבות שבהיוועצות עם עורך דין צבאי הבקיא בתחומי המשפט הצבאי על רבדיו השונים, בטרם מסירת גרסה למצ”ח;
- והן את החשיבות בשכירת שרותיו של עורך דין צבאי מנוסה, שיעניק ייצוג משפטי מיטבי לאיש הקבע במהלך משפטו הצבאי.

מסירת ידיעות כוזבות – עבירה לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

לצד העבירה של קבלת דבר במרמה בחוק העונשין (שדינה המקסימלי ללא נסיבות מחמירות 3 שנות מאסר) קיימת חלופה פחות חמורה בחוק השיפוט הצבאי למצבים בהם הציגו חיילים מצגים כוזבים בדמות העבירה הצבאית של “מסירת ידיעות כוזבות”.
בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו “מסירת ידיעות כוזבות”, חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב, באחד העניינים שלהלן, עונשו המקסמילי מאסר שנה:

“(1) בתלונה שהגיש בצבא;

(2) בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;

(3) על מנת להשיג חופשה או להאריכה;

(4) בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו…”

אין לבלבל עבירה צבאית זו עם עבירה אחרת בחוק העונשין בעלת שם זהה – “ידיעות כוזבות”, לפי סעיף 243 לחוק העונשין העוסקת במסירת תלונה פלילית כוזבת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר בהענקת ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה וזיוף.

בהמשך עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא ומחוץ לצבא.

נושאים קשורים לעיון.

עו”ד צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא

הפוסט עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי 5 (125) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 21:38:12 +0000

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות זיוף על סוגיהן לרבות: זיוף, זיוף בנסיבות מחמירות, זיוף צוואה, שימוש במסמך מזויף, זיוף המשפיע על עסקאות וכן זיוף בידי עובד ציבור.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

“זיוף” הוגדר בחוק העונשין כאחד מאלה:
- עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
- שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
- חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
סעיף 29(א) לחוק העונשין קבוע כי מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה של זיוף, אין צורך להוכיח כי הנאשם ביצע את מעשה הזיוף במו ידיו, ודי שיוכח כי ביצע את הזיוף בצוותא עם אדם אחר או אמצעות אדם אחר.
יתרה מכך, לצורך הרשעה בעבירה של זיוף באמצעות אחר, לא חייבת הרשות התובעת להוכיח את זהותו של אותו אדם “אחר”.

הגדרת “מסמך” בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

לעניין עבירות זיוף, ההגדרה של “מסמך” הרבה יותר רחבה מאשר משמעותה המילולית של המילה.
“מסמך” מוגדר בהקשר לעבירות זיוף:

“מסמך” – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

משמע, לעניין עבירות זיוף, “מסמך” יכול להיות למשל:
- תעודות שונות כגון תעודת זהות, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת חייל או קצין, או כל מסמך זיהוי או תיעוד אחר;
- תעודות הסמכה ורישיונות שונים – למשל תארים אקדמאים, רישיון נהיגה, רישיונות לעסוק במקצוע מסוים, רישיונות עסק, תעודות כשרות וכדומה.
- אישורים שונים – כגון אישורים רפואיים, אישורי מחלה, אישור הגשת תלונה במשטרה, אישור נוטריוני ואישורים רשמיים שונים.
- מסמכים משפטיים כגון תצהירים, צוואות, חוזים, הצהרות ומסמכים משפטיים אחרים.
- מסמכים בנקאיים כגון שיקים, המחאות בנקאיות, אישורי יתרה וכדומה.
- מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת מידע פלילי (פלט רישום פלילי).
- מכתבים.
- מסמכים הקשורים בבעלות או שימוש ברכב.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

חוק העונשין קובע בסעיף 418 שלוש חלופות שונות לעבירת זיוף, וכן עונשים שונים בהתאם לחומרת נסיבות הזיוף;
- זיוף (ללא שום נסיבה מחמירה) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של מאסר שנה.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעות המסמך המזויף דבר (כלומר טובת הנאה כלשהי) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של 3 שנות מאסר.
- זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה מסוג פשע, שדינה עונש של 5 שנות מאסר.
ובלשון המחוקק בסעיף 418 לחוק העונשין:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

לסיווג העבירות כעוון או כפשע השלכות שונות; למשל, בהקשר לתקופות ההתיישנות של העבירות, ומי הרשות התובעת המוסמכת להעמיד בגין העבירות לדין או לסגור את תיקי החקירה.

זיוף המשפיע על עסקאות.

במטרה להגן על חיי מסחר תקינים, מצא המחוקק לייחד בחוק העונשין עבירה פלילית לזיוף המשפיע על עסקאות, עבירה מסוג עוון שדינה 3 שנות מאסר.
סעיף 419 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף המשפיע על עסקאות” קובע:

“המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד”.

שימוש במסמך מזויף.

סעיף 420 לחוק העונשין שכותרתו “שימוש במסמך מזויף קובע:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

העבירה של שימוש במסמך מזויף כעבירה עצמאית מעבירת הזיוף, נולדה מתוך ידיעה שיש לתת מענה עונשי לשלל מצבים שונים;
- זיוף – למשל, כאשר אדם מזייף מסמך, ללא שום כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי, או אפילו מתוך כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי בעתיד, אולם אותו אדם לא עושה שום שימוש במסמך המזויף (למשל מחביא את המסמך המזויף בכספת). במקרה זה התגבשה עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין בלבד.
- זיוף ושימוש במסמך מזוייף – אותו אדם גם זייף את המסמך (או זייף אותו באמצעות אחר) וגם עשה בו שימוש בידעו שהוא מזוייף. במקרה זה התגבשו גם עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין וגם העבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק.
- שימוש במסמך מזוייף בלבד – אותו אדם כלל לא זייף את המסמך וגם לא היה שותף לזיוף בדרך כלשהי, אולם בידעו שהוא מזוייף, עשה שימוש במסמך המזויף – למשל הגיש אותו לגורם כלשהו.

זיוף בידי עובד ציבור.

סעיף 421 לחוק העונשין נותן מענה לנסיבה המחמירה של זיוף במסגרת תפקיד ציבורי, שכן מדובר בשימוש לרעה במשרה הציבורית תוך פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי.
סעיף 421 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף בידי עובד ציבור” קובע:

“עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס”.

זיוף דרכון.

הוראות ספציפיות ביחס לזיוף דרכון נמצא בסעיף 8(א)(1) לחוק הדרכונים, תשי”ב – 1952.
בהתאם להוראות סעיף זה, דינו של אדם שעשה אחת מאלה 3 חודשי מאסר וקנס:

“זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור”.

זיוף של שטר כסף.

סעיף 462 לחוק העונשין מטפל בזיוף שטרות כסף ואף ביבוא והחזקה ביודעין של שטרות מזויפים. הסעיף שכותרתו “זיוף שטר כסף”, קבוע;

“העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

1. בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

2. מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין”.

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

חוק העונשין מטפל בעבירות זיוף מטבעות בסעיף 471, בקבעו 7 שנות מאסר לעבירה של זיוף מטבעות.
סעיפים 486 ו- 487 בחוק העונשין מטפלים בכל הנוגע לזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

סעיף 413ח לחוק העונשין עוסק בזיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב, וכן זיוף שנעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירות בקשר לרכב.
מדובר בעבירה מסוג פשע, שדינה 5 שנות מאסר.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל”ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

כנגד הנאשמת, מתווכת נדל”ן במקצועה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, המייחסים לה שורה של עבירות זיוף, מרמה וגניבה.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע, שכיהנה באותה עת בבית משפט השלום בכפר סבא.
לנוכח עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשמת, לרבות הודאותיה באשם, ובהעדר כל סיכוי להתמודד על אחריותה הפלילית של הנאשמת למעשים, עבר עורך דין פלילי גיא פלנטר לזירת העונש, שם הציב מטרה שבסופו של יום, לא תמצא עצמה הנאשמת מאחורי סורג ובריח.
בשלב ראשון, ועל מנת למנוע מצב בו תיענש הנאשמת בגין כל פרשה בנפרד, דבר שהיה מחמיר בעונשה, ביקש עורך דין פלילי גיא פלנטר מבית המשפט לאחד את הדיון בשני כתבי האישום.
בהמשך, גיבש עורך דין גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כולל, הנוגע לשני כתבי האישום.
על פי הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות, תוקנו שני כתבי האישום לקולא, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לסיים את עניינה של הנאשמת בעונש מוסכם, שאיננו כולל רכיב של מאסר של ממש.
לאחר התיקונים שנערכו בכתבי האישום במסגרת הסדר הטעון, כללו שני כתבי האישום את האישומים שיפורטו להלן.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

בתיק הפלילי הראשון הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בשלושה אישומים שונים;

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

על פי עובדות האישום הראשון, עת שימשה כמתווכת נדל”ן, קיבלה מלקוחותיה סדרת שיקים שנועדו לתשלום למוכרי הנכס. במקום להעביר את השיקים למוכרי הנכס, גנבה את השיקים בסך של מעל 8,000 שקלים חדשים, פרעה אותם, ואף זייפה מסמך לפיו הועבר הסכום למוכרים והם אישרו קבלתו.
בהתאמה לעובדות המקרה, הורשעה הנאשמת באישום הראשון בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- גניבה בידי מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

על פי עובדות האישום השני, פנתה הנאשמת אל אותם לקוחות וביקשה מהם שיק לתשלום יתרת חוב ארנונה של הנכס. הלקוחות מסרו לידיה שיק פתוח כדי שתשלם את החוב לעירייה. הנאשמת זייפה את השיק ע”י שינוי התאריך, ומילאה בו סכום של 4,800 שקלים. בשיק שזייפה השתמשה לתשלום עבור רהיטים שרכשה לעצמה. השיק לא כובד בשל חוסר כיסוי מספיק.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השני בעבירות הפליליות הבאות:
- גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביקשה הנאשמת מהלקוחות שיפקידו בידיה שיק פתוח לצורך תשלום מס רכישה. הנאשמת לא שילמה את המס באמצעות השיק, אלא זייפה שתי קבלות של מס רכישה ע”ש הלקוחות, תוך זיוף הסכומים והטבעת חותמת מזויפת המעידה על פירעונם. את הקבלות המזייפות, מסרה הנאשמת ללקוחות. לא ידוע מהו השימוש שעשתה הנאשמת, אם עשתה, באותו שיק. הלקוחות חויבו לשלם את סכום המס בתוספת ריבית והצמדה עקב האיחור בתשלום.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השלישי בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במירמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

כתב האישום בתיק הפלילי השני נגע לתקופה אחרת, בה הועסקה הנאשמת כפקידת מכירות בחברה וגנבה כספים ממעבידה.
במקום להעביר לחברה כספים שהתקבלו מלקוחות אשר רכשו מוצרים, גנבה את הכספים והעלימה את מעשיה על ידי הוצאת חשבוניות זיכוי, במקום חשבוניות מס.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת בכתב אישום זה בעבירה של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגזר דינה, עמד בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) על חומרת מעשיה של הנאשמת כלדקמן:

“מעובדות כתבי האישום בהם הורשעה הנאשמת עולה כי המדובר בשימוש לרעה שעשתה הנאשמת בעיסוקה כמתווכת דירות, תוך מעילה באמון שרחשו כלפיה הלקוחות רוכשי הנכס והמוכרים, ותוך שקיבלה לידיה, שלא כדין, כספים המגיעים למוכרים.

הנאשמת ניסתה להסתיר מעשים אלה ע”י זיוף מסמכים ואף גנבה סידרת שיקים, אשר הפקידו בידיה הרוכשים לשם מסירתם למוכרים. כמו כן ניסתה הנאשמת לקבל במרמה סכום של 4,800 ש”ח מהרוכשים, וקיבלה שיק פתוח נוסף, תוך טענת שווא כי מדובר בכספים לתשלום חוב הארנונה ומס רכישה בגין הנכס.

אותו דפוס עברייני של שליחת יד בכספי הזולת, שנתן בה את אמונו, מתגלה מעובדות כתב האישום השני, עת גנבה הנאשמת ממעבידתה סך של 2,500 ש”ח והוציאה חשבוניות זיכוי במקום חשבוניות מס כדי להסוות את המעילה”.

למרות חומרת עבירות הזיוף והמרמה, כיבד בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים והשית על הנאשמת עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

תיק פליליים בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו בעמוד: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות זיוף במשפטים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאיים ובהליכים משמעתיים בבתי דין משמעתיים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות זיוף, כאשר בדרך כלל נלוות לעבירות הזיוף עבירות נוספות כגון שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ועוד.

עו”ד פלילי

הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | ארכיון קבלת דבר במרמה | ארכיון זיוף | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17)

גיא פלנטר — Mon, 03 Oct 2022 08:31:57 +0000

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות מרמה.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות מרמה.

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – במה מדובר.

עבירות מרמה מעוגנות בחוק העונשין בפרק י”א סימן ו’, שכותרתו “עבירות מרמה, סחיטה ועושק”.
אנו עוסקים כאן בעבירות המרמה העיקריות.

מהי “מרמה” ומה הכוונה “לרמות”?

חוק העונשין מגדיר “מרמה” כדלקמן:

“מרמה” – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו”לרמות” – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

קבלת דבר במרמה – יסוד “הקבלה” בעבירה.

עיון בהגדרת המושג “מרמה” מלמד שלמעשה מדובר בטענה שיקרית כלשהי, כלומר באי אמירת אמת ביודעין.
כעת יש לדעת, שעל פי הדין במחוזותינו, עצם אמירת אי אמת איננה בגדר עבירה פלילית, אלא באם כתוצאה מהשקר התקבל דבר במרמה, או שהשקר נאמר במקום שבו קיימת חובה חוקית להצהיר או להעיד את האמת – כגון בתצהיר ערוך כדין (שאז אי אמירת אמת מהווה עבירה של שבועת שקר) או בעדות בבית המשפט (שאז אי אמירת האמת מהווה עדות שקר).
משמע, בהקשר של עבירות מרמה, על מנת שהשקר יהפוך לעבירה פלילית, צריך להתקבל בעקבות השקר דבר כלשהו. סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

ובלשון בית המשפט העליון בע”פ 1784/08, ישראל פרי נ’ מדינת ישראל:

“כדי שתשתכלל העבירה על עושה המעשה להציג, במודע, מצג מירמה ולקבל, כתוצאה מכך, דבר כלשהו. “קבלת הדבר” הוא המרכיב התוצאתי שבלעדיו לא יושלם ביצוע העבירה.

במילים אחרות, אין די בכך שאדם הגיע, כתוצאה ממעשה המרמה, להחלטה למסור את הדבר כדי להוות “קבלת דבר במרמה”, אלא יש צורך שהדבר אכן ימסר”.

הצורך להוכיח קשר סיבתי בין המרמה לקבלת “הדבר”.

קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית, המחייבת קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת ה”דבר”.
על “המרמה” להיות “הסיבה היעילה”, אך לא הבלעדית, לקבלת “הדבר” בעבירה של “קבלת דבר במרמה”, ודי בהשפעתה הניכרת על המרומה.
מצגי השווא שגרמו להעברת ה”דבר” מהמרומה למרמה חייבים לשחק תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה.

מה טיבו של “הדבר” שצריך להתקבל במרמה על מנת שתתגבש עבירה?

סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר “דבר”:

“דבר” – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

כפי שניתן לראות, ההגדרה של “דבר” רחבה מאוד אם כן וכוללת למעשה כל טובת הנאה שהיא.
בע”פ 1784/08 הנ”ל סיכם בית המשפט העליון את ההלכות בנוגע לטיבו של “הדבר”, באופן הבא:
- ה”דבר” לא חייב להיות חומרי והוא כולל גם דבר מופשט וכן “כל דבר הגורם הנאה או סיפוק גופני או נפשי”.
- לא חייבים להוכיח כי נגרם למרומה נזק או הפסד מוחשי בעטייה של המרמה. די בכך שיוכח כי היתה פגיעה בחופש הבחירה ובשיקול הדעת של המרומה.

מהי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות?

הנסיבות המחמירות שהופכות את העבירה של קבלת דבר במרמה מעבירה של עוון, שדינו 3 שנות מאסר לעבירה של פשע, שדינו 5 שנות מאסר, לא הוגדרו בחוק.
אין די באזכור סתמי של “נסיבות מחמירות” כדי להביא להרשעה בעבירה היותר חמורה ועל הרשות התובעת להתכבד ולפרט בכתב האישום (ובהמשך להוכיח במשפט) מה הן אותן נסיבות מחמירות.
אמות מידה לבחינה האם התקיימו נסיבות מחמירות הן למשל: השיטה, התכנון, התחכום, ההיקף.
רשימת הגורמים שעשויים להוות נסיבות מחמירות אינה סגורה, וכללת למשל:
- ריבוי של מעשי מרמה;
- התחכום שבהם;
- הסכומים שהועברו כתוצאה מהמרמה;
- ביצוען של עבירות נוספות שנועדו לאפשר את המרמה;
- התמדה במעשי מרמה לאורך זמן;
- היותו של עבריין המרמה עובד ציבור.

על עבירות מרמה נוספות.

חוק העונשין כולל עבירות מרמה נוספות, “קרובות משפחה” של עבירת המרמה הקלאסית – קבלת דבר במרמה.
סעיף 416 לחוק העונשין שכותרתו “תחבולה”, קובע:

“המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים”.

סעיף 422 לחוק העונשין שכותרתו “שידולי מרמה”, קובע:

“המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראות כל דין אחר בענין שידול”.

עבירות מרמה – מקרה להמחשה שטופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

תמצית הפרשה – עבירות מרמה וזיוף חמורות בתעשייה האווירית – בכיר הנאשמים סיים את ההליך הפלילי במאסר על תנאי, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה.

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג פרשת מרמה וזיוף הנוגעת לתעשייה האווירית אשר בה טיפלנו. בתמצית, קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות אודות הוצאות פיקטיביות.
בכיר הנאשמים, ומי שהיה “הרוח החיה” בפרשה, אשר יוצג על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו וזאת למרות תפקידו המרכזי בפרשה ולמרות שקיבל בעצמו במרמה במשך שנים החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.

טיוטת כתב האישום המייחסת שורה ארוכה של עבירות מרמה וזיוף חמורות.

בטיוטת כתב האישום הואשמו הנאשמים בשורה של עבירות פליליות חמורות הנוגעות לעבירות מרמה וזיוף:
- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בכך שהונו את התעשייה האווירית בהגשת החזרי הוצאות מנופחים ופיקטיביים, תוך שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות והפצת ההונאה בקרב עובדים אחרים של התעשייה האווירית.
- מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, בכך שכעובדי הציבור ובעת מילוי תפקידם, עשו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
- זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, בכך שהכינו קבלות וחשבוניות של בית מלון ושל חברת תקשורת הנחזות להיות אשר אינן ועשויות להטעות, ובכך שחתמו על קבלות בשם בית מלון ובשם חברת תקשורת ללא סמכות כדין.
- שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, בכך שהגישו בשיטתיות את הקבלות הפיקטיביות והמזויפות לתעשייה האווירית, על מנת לקבל במרמה החזר הוצאות.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, כאשר הנסיבות המחמירות מתבטאות בשימוש בחותמות מזויפות, סריקה באמצעות מחשב, מחיקת פרטים ורישום פרטים אחרים, שימוש במסמכים כוזבים וציון עובדות שיקריות, זאת באופן קבוע, שיטתי, פעמים רבות ולאורך שנים ובסכומי כסף גבוהים.

הליך השימוע הפלילי וגיבוש הסדר טעון מקל במיוחד.

במסגרת הליך שימוע פלילי, שוכנעה הפרקליטות לתקן את טיוטת כתב האישום המקורית, לכתב אישום מרוכך, שיכלול עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בלבד.
לא רק שהוסרו מכתב האישום שהוגש לבית המשפט כל הנסיבות המחמירות אלא גם נמחקו כליל שורה ארוכה של עבירות מרמה חמורות, שנכללו בטיוטת כתב האישום המקורי:
- קשירת קשר לביצוע פשע;
- מרמה והפרת אמונים;
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;
עוד מטעמי ריכוך ומיתון, הוסרה במסגרת הסדר הטעון שגובש בשימוע הטבלה המפרטת את מעשי הזיוף והמרמה ואילו במישור העונשי הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של מאסר על תנאי בלבד, וקנס כספי.
הישגי ההגנה בהסדר טעון זה קיבלו אם כן ביטוי במספר מישורים:
- במישור האחריות הפלילית:
  - הסכמתה של הפרקליטות למחוק מכתב האישום את כל הטענות והעבירות הנוגעות לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ביחס לכספים שנתקבלו כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות).
  - מחיקת הטענה שהמעשים נעשו בכובע של עובד ציבור בעת מילוי תפקידו ומחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין מכתב האישום המוסכם.
- במישור העונשי:
  - העובדה שהנאשם לא יידרש לרצות ולו יום אחד מאסר, אפילו בעבודות שירות.
  - הנאשם לא חוייב להשיב את כל הכספים שקיבל מהתעשייה האווירית, כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות;
  - תנאיו הסוציאליים של הנאשם לרבות הפנסיה שלו, לא נפגעו.

פרסומים אודות הפרשה בכלי התקשורת.

לפרטים מלאים על הפרשה ראו – עבירות צווארון לבן – פרשיית מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. בכיר הנאשמים נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בפנסיה, למרות שקיבל החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.
הפרשיה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת וראו למשל הפרסום ב- Ynet: המשטרה חוקרת חשדות לפיהם עובדים בתעשייה האווירית זייפו קבלות על הוצאות נסיעות, בתי מלון וארוחות – וקיבלו החזרים בסך אלפי שקלים.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות עבירות קשורות ראו:

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.

בסוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון רחב של מקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה בהליכים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאייים ובהליכים משמעתיים.

עו”ד פלילי

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי | עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הונאת ביטוח + שיבוש מהלכי משפט | ניסיון לקבל במרמה כספי ביטוח – אי הרשעה 4.3 (3)

גיא פלנטר — Thu, 10 Mar 2022 11:32:08 +0000

הונאת ביטוח – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי גיא פלנטר.

הונאת ביטוח – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכלח הנוגע למקרי הונאת ביטוח.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו הנוגע להונאת ביטוח, ניסיון לקבל במרמה כספי ביטוח ואף עבירה של שיבוש מהלכי משפט. המקרה הסתיים ללא הרשעה בפלילים.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו: הונאת ביטוח, ניסיון לקבל במרמה כספי ביטוח + שיבוש מהלכי משפט: סיום ללא הרשעה בפלילים.

כתב האישום שהוגש כנגד סטודנטית בעקבות ניסיון הונאת ביטוח.

כנגד סטודנטית לפסיכולוגיה וביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הוגש כתב אישום המייחס לה שורה של עבירות חמורות הנוגעות לניסיון להונאת ביטוח.
- שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;
- ניסיון לקבל דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין;
- קשירת קשר לביצוע עוון, בניגוד לסעיף 499 לחוק העונשין.
על פי הודאתה בחקירתה במשטרה, לאחר שהיתה מעורבת בתאונת דרכים, קשרה הסטודנטית קשר פלילי עם אדם נוסף להונות ולקבל במרמה כספים מחברת ביטוח, באמצעות הגשת תצהיר כוזב.
כאשר הגיעה לבית החולים בעקבות פציעתה בתאונה, מסרה כי היתה בגדר נוסעת על האופנוע ולא נהגת.
במהלך שהותה בבית החולים שונתה גרסה זו, לאחר שהיתה פניה אליה מטעמו של מי שנהג באופנוע או של בנו ובעידודם ו/או ייעוצם של עורכי דין.
בנסיבות אלה נמסרה על ידי הנאשמת גרסה שיקרית – לצורך הונאת חברת הביטוח לקבלת דבר במרמה.
משהוגש כנגד הסטודנטית כתב אישום המייחס לה הונאת ביטוח, פנתה למשרדנו על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי. יודגש כי במידה והיתה פונה אלינו ומתייעצת מוקדם יותר, קרוב לוודאי שלא היתה מסתבכת ולא היה מוגש כתב אישום.

על העבירות בהן הודתה הנאשמת הנוגעות לניסיון הונאת ביטוח.

בתיק פלילי (פ”ת) 1794/04‏, מדינת ישראל נ’ ג’ובני אופיר, עמד בית המשפט על החומרה הרבה הטמונה בעבירות של הונאת ביטוח:

“…מאידך שמתי לנגד עיני חומרת העבירות אשר מעצם טיבן וחומרתן ספק אם יש מקום כי מקום בו הודה נאשם בביצוען להימנע מהרשעה. מדובר בעבירה שמהותה הונאת חברת ביטוח. במערכת היחסים בין המוטב בחוזה ביטוח לבין המבטחת הינו חוזה שבבסיסו מערכת יחסים של אמון. הדבר נכון במיוחד במקרה “נזיקי” של גניבה שם נסמכת המבטחת לחלוטין על הצהרת המבוטח. עבירות מסוג זה מכרסמות באמונן של חברות הביטוח ופוגעות בציבור בכללו באשר הן מחייבות את חברות הביטוח שלא ליתן אמון בציבור. עבירות אלו הן שגורמות לחברות הביטוח להערים קשיים בפני המבוטח התמים המבקש לממש זכאותו לפיצוי וסופו של דבר כי הציבור כולו נפגע. עוד הונה הנאשם את משטרת ישראל במסירת ידיעה כוזבת. וגם כאן מדובר בעבירה המכרסמת ביסוד מערכת יחסים המבוססת על אמון”.

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר לסטודנטית – מסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בפגישה בין עו”ד פלילי גיא פלנטר, שייצג את הסטודנטית, לפרקליטות מחוז מרכז, הגיעו הצדדים להסכמה על פיה, במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הסטודנטית, תצטרף הפרקליטות לעתירת ההגנה לסיים את ההליך הפלילי בשירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.
תסקיר חיובי אכן התקבל, אולם בין הצדדים נסובה מחלוקת בשאלה, האם יש להעמיד את הסטודנטית גם בתקופת פיקוח של שירות המבחן, למשך 6 חודשים.
תוך אימוץ עמדתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר שאין מקום לגזור על הסטודנטית גם תקופת פיקוח, קבע בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת רות לורך) כי הנאשמת ביצעה את העבירות הפליליות המיוחסות לה, אולם היא תבצע שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.
בסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, הובטח כי עתידה של הסטודנטית בתחום המחקר לא יחסם.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כבוד השופטת רות לורך (שכיהנה באותה תקופה בבית משפט השלום בכפר סבא וכיום מכהנת כנשיאה בפועל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד).

לקריאה נוספת.

חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי.
עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
עבירות הונאה | התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי
אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
דוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות שיבוש מהלכי משפט ראו בעמוד – ארכיון שיבוש מהלכי משפט.
דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עורכי דין פליליים

משפט פלילי | סיום הליך ללא הרשעה פלילית | שיבוש מהלכי משפט | עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי | עבירות הונאה | התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | קשירת קשר | הונאת ביטוח | עבירות בקשר לרכב | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט הונאת ביטוח + שיבוש מהלכי משפט | ניסיון לקבל במרמה כספי ביטוח – אי הרשעה 4.3 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר