ארכיון סעיף 5 חוק הגנת הפרטיות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 08:32:44 +0000

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

“כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”.

“פגיעה בפרטיות” מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.

ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות.
פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, הקובע כדלקמן:

“5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים”.

מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה “במזיד” בפרטיות?

חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון “מזיד”, מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג “פגיעה בפרטיות”

עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט

בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות “קלאסיות” עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות

הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית

לצד הסייגים “הכלליים” לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל”ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

“מעשה של מה בכך”

מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

“6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש”.

פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות

בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

“18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות

המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.
לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ”פ (ת”א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ’ (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

“נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…”.

“אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…”

“לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא “פלח שוק” זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ”ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה”.

על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
- הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
- הנאשם לא התכוון לפגוע.
- אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית

לא אחת, המישור המשמעתי של פגיעה בפרטיות מקבל ביטוי בשליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע חסויים.
בהקשר זה ראו בעמוד: שליפת מידע שלא כדין – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות

מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

“16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

“מידע” הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו“.
לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ’ רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה “מערכת אביב”, מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי

כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו.

עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

הפוסט עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע בפרקליטות וסגירת תיק פלילי. 5 (4)

גיא פלנטר — Sat, 05 Mar 2022 08:55:56 +0000

חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות – סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירה של חדירה לחומר מחשב.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו בשימוע שנערך בפרקליטות לחשוד בחדירה לחומר מחשב שלא כדין, נסגר התיק הפלילי.

העבירה הפלילית של חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

מהו “חומר מחשב”?

“חומר מחשב” הוא “תוכנה או מידע”, ולמעשה מדובר בכל חומר דיגטלי (סעיף 1 לחוק המחשבים, תשנ”ה – 1995).

מה הכוונה ל”חדירה” לחומר מחשב?

פסק הדין המנחה בשאלות הנדונות כאן הינו רע”פ 8464/14, מדינת ישראל נגד עזרא, שם דן בית המשפט העליון בהרחבה בנושאים המובאים כאן בתמצית רבה.
עצם החדירה שלא כדין לחומר מחשב מהווה עבירה פלילית, אף אם החדירה לא בוצעה על מנת לעבור עבירה אחרת.
על מנת שתתגבש העבירה של, אין צורך בהתגברות על מכשול כלשהו בכניסה לחומר הדיגטלי, כגון פריצת סיסמה או פיצוח קוד.
כך למשל, גם אם הכניסה נעשתה “בדלת הראשית” תוך שימוש בסיסמה נכונה, עלולה להתגבש עבירה באם הסיסמה התקבלה במרמה או ללא רשות.
בית המשפט העליון פירש את המושג “חדירה” באופן רחב הכולל כל גישה או כניסה לחומר הדיגיטלי, וזאת בכל דרך שהיא, הן בהתחברות (לרבות התחברות מרחוק), הן בהפעלה והן בהתקשרות אל מחשב.
יחד עם זאת, עצם ההתגברות על מכשול טכנולוגי בחדירה למידע הדיגטלי, תחשב כנסיבה לעונש וגם כשיקול בהעמדה או אי העמדה לדין.

מה הכוונה שהחדירה בוצעה “שלא כדין”?

על כך השיב בית המשפט העליון כי החדירה נעשתה בהיעדר הסכמה מהבעלים של החומר הדיגטלי או ללא קבלת היתר מגורם מוסמך אחר.
חדירה שלא כדין = היעדר הרשאת גישה, כלומר כניסה אל החומר ועיון בו, כשהדבר לא הותר על ידי הבעלים או מי שמחזיק במידע כדין.
יחד עם זאת, חריגה מהרשאת שימוש, כלומר שימוש במידע שלא למטרה שלשמה ניתנה ההסכמה לגישה למידע במקור, לא מהווה עבירה של “חדירה שלא כדין” לחומר מחשב.

מה העונש שנקבע לעבירה של חדירה לחומר מחשב?

סעיף 4 בחוק המחשבים קובע כי חדירה לחומר מחשב היא עבירה, שעונשה 3 שנות מאסר:

“החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” – חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, תשל”ט-1979″.

האם ניתן לסגור את תיק החקירה בהסדר מותנה?

הפרקליטות מוסמכת לסגור תיקי חקירה בעבירות עוון (עבירות שעונשן המקסימלי לא יותר מ- 3 שנות מאסר) אשר בטיפולה, לרבות העבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
להרחבה בכל הנוגע להסדר מותנה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

מהו העונש שנקבע לעבירה של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת?

פעמים רבות הכניסה למידע דיגיטלי לא נעשית בחלל ריק, אלא כאמצעי לעבור עבירה אחרת.
חדירה לחומר מחשב שבוצעה כדי לעבור עבירה על חוק אחר (שאינו חוק המחשבים) נתפסת כנסיבה מחמירה, ולפיכך קבע המחוקק כי עונשה 5 שנות מאסר.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו: קצין בצבא קבע שנחשד בעבירות חדירה לחומר מחשב ופגיעה בפרטיות.

פרשה זו עוסקת בקצין בצבא קבע, בוגר קורס פיקוד ומטה וקורס מפקדי גדודים בצה”ל, קצין מצטיין המיועד לתפקיד מפקד גדוד לוחמים בחיל רגלים.
כנגד הקצין נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות מחשב ופגיעה בפרטיות.
על פי החשד, ביצע הקצין שורה של עבירות מחשב וכן עבירה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בכך שחדר שלא כדין לתא דואר אלקטרוני, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל תוך פגיעה בפרטיות, שינה חלק מהתכנים ושינה את ססמת הכניסה לתיבת הדוא”ל.
בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב ועבירות פגיעה בפרטיות.

עבירות מחשב בהן נחשד הקצין.

בכל הנוגע לעבירות מחשב, נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להעמידו לדין על העבירות הבאות;
- חדירה לחומר מחשב שלא כדין, בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל שלא כדין.
- חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות.
- שיבוש או הפרעה לחומר מחשב, בכך שלאחר שנכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שינה חלק מהתכנים וכן שינה את ססמת הכניסה לתיבת הדוא”ל. סעיף 2 (2) לחוק המחשבים קובע כי מי שמוחק חומר מחשב שלא כדין, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו, דינו מאסר שלוש שנים.
- להרחבה בכל הנוגע לעבירות מחשב ראו: עבירות מחשב – ייעוץ וייצוג משפטי.

עבירות פגיעה בפרטיות בהן נחשד הקצין.

בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות, נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להעמידו לדין על העבירות הבאות;
- כאמור, מעשיו של הקצין נפלו גם בגדר עבירה פלילית בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
- במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
- סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרך המתוארת לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות ראו: עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

בעקבות הליך שימוע בפרקליטות בו הענקנו לקצין ייצוג משפטי – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום וסגירת תיק פלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, אמורה הפרקליטות לשלוח לחשוד בעבירה מסוג פשע הודעה על פיה, חומר החקירה הועבר לפרקליטות והחשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום (מכתב יידוע לחשוד).
במקרה הנדון כאן, עוד בטרם קיבל הקצין הודעה זו, פנה למשרדנו וביקש שנייצג אותו בהליכי שימוע פלילי מול פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). עוד על הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
בשימוע שנערך בפני ממונה בפרקליטות, עו”ד רפי לוי והפרקליט האחראי על התיק מטעמה של הפרקליטות, עו”ד חיים ויסמונסקי, (כיום ראש יחידת סייבר בפרקליטות המדינה), קיבלה הפרקליטות את עתירתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק, בעילה של חוסר עניין לציבור.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות שהיוו תשתית מספיקה להעמדתו של הקצין לדין פלילי, קיבלה הפרקליטות את טעוני ההגנה שתמציתן – שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין.
בסגירת התיק הפלילי, הסתיימה הפרשה ללא תוצאות פוגעניות כלפי הקצין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות בדבר סגירת התיק הפלילי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מחשב ובעבירות פגיעה בפרטיות.

מומלץ לקרוא גם אודות המקרה הבא בו טיפלנו: חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות מחשב ו/או פגיעה בפרטיות.

עורך דין פלילי

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון עבירות מחשב | ארכיון חדירה לחומר מחשב שלא כדין | ארכיון פגיעה בפרטיות | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע בפרקליטות וסגירת תיק פלילי. 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7)

גיא פלנטר — Fri, 05 Mar 2021 09:38:57 +0000

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפרקליטות: סגירת תיק פלילי. חשד לעבירות חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית.

סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – חשד לעבירות מחשב; חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים, הטרדה מינית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

בעידן הדיגיטלי של היום, ניתן להסתבך בשורה ארוכה של עבירות פליליות (כגון עבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות הטרדה מינית וסחיטה באיומים), והכל תוך שימוש במקלדת המחשב בלבד, מבלי אפילו לפגוש בקורבן העבירות.
פרשה זו עוסקת בעבירות פליליות שביצע עובד התעשייה האווירית, מהנדס במקצועו, אדם מן היישוב אשר בשל קלות דעתו הסתבך בפלילים וכמעט איבד את כל עולמו.
מה שהחל כמעשה קונדס וניסיון מטופש לקבל תשומת לב גלש עד מהרה לעבירות פליליות של ממש; האיש חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של חברתו לעבודה, הוריד תמונות אישיות שלה שמצא בתיבת הדוא”ל, ותוך פגיעה בפרטיות, הפיץ חלק מהתמונות לאחרים.
בהמשך, במסגרת התכתבות עם העובדת במייל (כאשר הוא מסתתר מאחורי זהות פיקטיבית שבדה ותא דוא”ל שפתח במיוחד לצורך מעשיו), איים על המתלוננת פעם אחר פעם, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות שכבר נטל מתיבת הדוא”ל שלה.
עד מהרה, הובילו מעשיו של האיש לפתיחת חקירה פלילית, עליה הופקדה יחידת הונאה מרכז של משטרת ישראל.

על העבירות הפליליות שהתגבשו במעשיו של האיש.

בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד האיש ראיות (לרבות ראיות דיגיטליות והודאתו המלאה במעשים), המקימות תשתית מוצקה להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, והכל כמפורט להן;

עבירות מחשב בניגוד לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין (חדירה למחשב).

בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל של המתלוננת שלא כדין. סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 קובע כי מי שחודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו מאסר שלוש שנים (חדירה למחשב).

חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת.

בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירות פליליות אחרות, קרי – פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית. סעיף 5 לחוק המחשבים קובע כי מי שמבצע חדירה לחומר מחשב שלא כדין, כדי לעבור עבירה על פי כל דין, דינו מאסר 5 שנים.
לפרטים נוספים אודות עבירות מחשב, סייבר ועבירות אינטרנט ראו:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

פגיעה בפרטיות, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

פגיעה בפרטיות: בכך שחדר שלא כדין לתא הדואר האלקטרוני של העובדת, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל שלה, נטל והפיץ תמונות אישיות שלה – פגע האיש בצנעת הפרט של המתלוננת ומעשיו נפלו גם בגדר עבירות פליליות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו“.
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרכים המתוארות לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
לפרטים נוספים אודות עבירות פגיעה בפרטיות ראו – עבירות פגיעה בפרטיות .

סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

סחיטה באיומים: איומיו של האיש על המתלוננת, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות אישיות שכבר ברשותו – גיבשו את העבירה של סחיטה באיומים.
בהקשר זה קובע סעיף 428 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “סחיטה באיומים”, כדלקמן:

“המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים”.

עוד על עבירות הסחיטה ראו בעמוד: ארכיון סחיטה באיומים.

הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998.

הטרדה מינית: בכך שסחט באיומים את המתלוננת, בדרישה שתעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, כשל האיש גם בעבירה של הטרדה מינית.
סעיף 3(א)(1) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי “הטרדה מינית” כוללת גם “סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני“.
לפרטים נוספים אודות עבירות הטרדה מינית ראו בעמוד: עורך דין הטרדה מינית.
כמו כן ראו בהקשר זה – עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות – הליך לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 קיבל האיש מכתב יידוע לחשוד מפרקליטות מחוז מרכז, בזו הלשון:

“הנדון: הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נסוח משולב], תשמ”ב – 1982.

1. לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 הרינו להודיעך כי תיק פ”א של הונאה מרכז, בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

2. בכל בירור נוסף בעניין התיק הנדון, הינך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מטה ולציין את מספרינו.

3. הינך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו לפנות בכתב לפרקליטות מחוז המרכז בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך”.

מאחר והאיש נחשד בעבירות מסוג פשע הוענקה לו זכות השימוע (המעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי) לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. לפרטים נוספים אודות הליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
בשלב זה, שכר האיש את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לייצגו בהליכי שימוע מול פרקליטות מחוז מרכז.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות מוצקות להגשת כתב אישום המייחס לאיש עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, שוכנעה הפרקליטות לסגור את התיק.
בתום הליכי השימוע נתקבלה בהודעה בכתב החתומה ע”י עו”ד דן כהן, סגן בכיר בפרקליטות מחוז מרכז, לפיה – נסגר התיק בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (חוסר עניין לציבור). לפרטים נוספים אודות עילות לגניזת תיקי חקירה ראו בעמוד: עילות לגניזת תיקי חקירה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בנושאים עליהם נחקר האיש במשטרה, בהודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שנשלחה לאיש ובהודעת הפרקליטות בדבר סגירת תיק המשטרה, בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין והכל ללא פרטים מזהים כמובן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע וטיפול משפטי בסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה. לדוגמאות נוספות ראו:
- שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק פלילי.
במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בעמוד אודות ביטול כתב אישום.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אינטרנט, עבירות מחשב (לרבות חדירה למחשב) ועבירות סייבר. לפרטים נוספים:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי | סחיטה באיומים | הטרדה מינית – ייצוג משפטי | חדירה למחשב

הפוסט חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות – ביטול כתב אישום. 5 (5)

גיא פלנטר — Wed, 05 Feb 2020 11:49:03 +0000

ביטול כתב אישום בעבירות תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

ביטול כתב אישום: רו”ח אשר הואשמה בעבירות תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו מורה בית משפט השלום בראשון לציון על ביטול כתב אישום שהוגש כנגד רו”ח אשר הואשמה בעבירות של תקיפה חבלנית של בן זוגה (עו”ד במקצועו), הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

נסיבות המקרה – תלונות שהוגשו למשטרה במסגרת מאבק גירושין, הובילו להגשת כתב אישום פלילי.

הנאשמת בפרשה זו רו”ח במקצועה, אם לשני ילדים, אשר רגלה לא דרכה בתחנת משטרה בטרם עלו חיי נישואיה על שרטון.
עם פרידתם, בעלה, עורך דין במקצועו, פתח כנגדה במתקפה משפטית נרחבת הכוללת (בין היתר) תביעה לבית הדין הרבני, תלונה למועצת רו”ח וגם שתי תלונות למשטרת ישראל.
בחקירתה במשטרה, הוצפה האישה רגשית והיתה נסערת ביותר. משוויתרה על זכותה להתייעץ עם עורך דין פלילי, לא ידעה להתמודד בגפה עם החשדות ולשכנע את חוקריה בחפותה.
על בסיס תלונות הבעל (כאמור, עורך דין במקצועו) כמו גם ראיות נוספות שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הגישה משטרת ישראל כתב אישום כנגד האישה המחזיק שני אישומים:
- באישום הראשון:
  - נטען בתמצית, כי בבואו להחזיר לאישה את אחד מילדיהם המשותפים תקפה אותו בכך שדחפה אותו, משכה בחולצתו וניסתה לקחת מידיו מכשיר טלפון נייד.
  - כתוצאה ממעשיה, כך נטען בכתב האישום, נגרמו למתלונן חבלות של ממש אשר התבטאו בשריטות בידו (שריטות שהציג המתלונן במעמד הגשת תלונתו שאף צולמו על ידי המשטרה).
  - בהתאמה, ייחס האישום הראשון לאישה עבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- באישום השני:
  - נטען כי האישה הפרה הוראה חוקית ופגעה בפרטיות בעלה המתלונן, בכך שלמרות ששוחררה על ידי קצין משטרה בתנאי שלא ליצור קשר עם המתלונן, הגיעה לגן הילדים של ילדיהם המשותפים, המתינה למתלונן במקום ובהמשך נסעה ברכבה בעקבות בעלה ובכך, כך נטען בכתב האישום, בלשה והתחקתה אחריו באופן מטריד ופגעה במזיד בפרטיותו.
  - בהתאמה, ייחס אישום זה לנאשמת עבירה של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 ועבירה של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981.

על העבירות הפליליות בהן הואשמה הנאשמת – “עבירות אלימות במשפחה” הנפוצות במסגרת מאבקי גירושין ופרידה בין בני זוג.

העבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג.

סעיף 380 לחוק העונשין העוסק בתקיפה חבלנית, קובע כדלקמן:

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים“.

בתקיפת בן זוג (או בת זוג כמובן) ראה המחוקק כנסיבה מחמירה, ולפיכך קבע בסעיף 382(ג) שכותרתו “תקיפות בנסיבות מחמירות”:

“(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה”.

משמע, העונש המקסימלי הקבוע לצד עבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה ממשית הועמד על יד המחוקק על 6 שנות מאסר, וזאת בניסיון להילחם בתופעה של עבירות אלימות במשפחה.
בשים לב לחומרת עבירה זו ולמדיניות משטרת ישראל ביחס לעבירות אלימות במשפחה, העמידה התביעה המשטרתית את הנאשמת בהודעה בכתב האישום, על כך שקיימת אפשרות שתעתור לעונש של מאסר בפועל, היה ותורשע הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.
להרחבה אודות עבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

העבירה של הפרת הוראה חוקית.

סעיף 287 (א) לחוק העונשין, שכותרתו “הפרת הוראה חוקית” קובע כדלקמן:

“(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים”.

להרחבה אודות עבירה זו ראו: הפרת הוראה חוקית – ייעוץ וייצוג משפטי.

העבירה של פגיעה הפרטיות.

כזכור, במקרה בו עסקינן הואשמה הנאשמת בכתב האישום גם בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981.
להרחבה אודות עבירה זו ראו – עבירות פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי.

על בסיס הסכמה שגיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, מורה בית משפט השלום בראשון לציון על ביטול כתב אישום.

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הנאשמת לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
לאחר ניתוח חומר החקירה המשטרתי ואיסוף ראיות הגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת התביעות במשטרה (שלוחת ראשון לציון), רפ”ק הילה סלע. משנבדקו טעוני הסניגור, ובהגינותה, השתכנעה התביעה המשטרתית בחפותה המוחלטת של הנאשמת בכל הנוגע לנטען באישום השני, וכי אין סיכוי סביר להרשעה בכל הנוגע לנטען באישום הראשון, ומשכך הם פני הדברים – שיש לבטל את כתב האישום.
בהתאמה לסיכום שגיבש הסניגור עם התביעה המשטרתית, הודיעה התביעה המשטרתית בישיבה שהתקיימה בבית משפט השלום בראשון לציון בפני כב’ השופטת שירלי דקל נוה, על חזרה מכתב האישום (וזאת עוד בטרם נדרשה הנאשמת להשיב לאישום). בהתאם לבקשת התביעה המשטרתית, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום.
מחיקת כתב האישום חסכה מהנאשמת התדיינות משפטית ארוכה, הוצאות משפטיות ניכרות וכן את הסיכון להיות מורשעת בעבירות פליליות (במיוחד שעה שמדובר ברו”ח אשר להכתמתה בהרשעה פלילית השלכות קשות גם במישור התעסוקתי).

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין (ללא פרטים מזהים כמובן) בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת ובהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופטת שירלי דקל נוה) לבטל את כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופטת שירלי דקל נוה.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.
על החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם חקירה ראו בעמוד – חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | תקיפה חבלנית | הפרת הוראה חוקית – ייצוג משפטי | עבירות פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו”ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי |כתב אישום

הפוסט תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות – ביטול כתב אישום. 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תלונות שווא על עבירות אלימות במשפחה – סגירת 6 תיקים פליליים: תקיפה, איומים, פגיעה בפרטיות, היזק לרכוש, הפרת הוראה חוקית 5 (8)

גיא פלנטר — Tue, 04 Feb 2020 14:36:38 +0000

סגירת 6 תיקים פליליים שונים שנפתחו כנגד איש עסקים בגין תלונות שווא של אשתו למשטרה; האיש נחקר בחשד לעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, פגיעה בפרטיות, היזק לרכוש במזיד, הפרת הוראה חוקית.

מיד עם פתיחת מאבק גירושין בין בני זוג, החלה האישה להגיש “מבול של תלונות שווא למשטרת ישראל כנגד בעלה, איש עסקים ללא עבר פלילי.
בסך הכל, הגישה המתלוננת 6 תלונות למשטרה, שם ייחסה לבעלה, בהזדמנויות שונות, את העבירות הבאות:
- בתלונתה הראשונה, התלוננה על עבירה פלילית של תקיפת בן משפחה, בניגוד לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, ועבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
- בתלונתה השניה, התלוננה על עבירה של היזק לרכוש במזיד, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, וכן עבירה של איומים.
- בתלונתה השלישית, התלוננה שוב על עבירה פלילית של איומים.
- בתלונתה הרביעית, התלוננה על הפרת הוראה חוקית, עבירה בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין.
- בתלונתה החמישית, התלוננה שוב על עבירה פלילית של היזק לרכוש במזיד.
- ולבסוף, בתלונתה השישית, התלוננה על עבירה של פגיעה בפרטיות (באמצעות בילוש והטרדה), עבירה בניגוד לסעיף 2(1) ביחד עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות.
בשל סירוב גורמי החקירה במשטרת ישראל לבחון כל מקרה לגופו ולהפעיל שיקול דעת, הובילו חלק מהתלונות למעצרו של האיש וחלקם להרחקתו מביתו ומילדיו.
אחת התלונות אף הובילה להגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בתל אביב – יפו, שם הואשם בעבירה פלילית של היזק לרכוש במזיד.
עו”ד גיא פלנטר הגיש מטעמו של החשוד בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בגין התלונות. מפלג תביעות פליליות תל אביב נעתר לבקשה וסגר 4 מתוך התיקים, במעין הליך של שימוע. אחד התיקים אף נסגר בעילה של חוסר אשמה, לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר הוכיח כי תלונתה של המתלוננת פשוט לא יכולה להיות נכונה.
ביחס לתיק הפלילי בגינו הוגש כתב אישום, גיבש עו”ד גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית על פיה, תחזור בה מכתב האישום.
בפסק דין בתיק פלילי 5506/04 ובהסתמך על חזרה מכתב האישום מצד התביעה המשטרתית, הורה בית משפט השלום תל אביב – יפו (כב’ השופט ציון קאפח) על מחיקת כתב האישום.
בהמשך, פנה עו”ד גיא פלנטר לפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) בבקשה מנומקת בכתב לסגור את התיק שעניינו עבירות על חוק הגנת הפרטיות. גם כאן מדובר בניצול זכות השימוע. פרקליטות מחוז תל אביב נעתרה לבקשתו של לעו”ד גיא פלנטר וגם תיק זה נסגר.
בפרשה זו, קיבלו גורמי התביעה את עמדת הסנגור שמדובר בתלונות קנטרניות, שכל מטרתן להטריד את האיש, להפעיל עליו לחץ בלתי פוסק ולנסות להשתמש ברשויות אכיפת החוק על מנת להכניעו ולהגיע להישגים במאבקם המשפטי של בני הזוג בבית משפט לענייני משפחה.
לאחר סגירתם של כל ששת התיקים, חדלה המתלוננת להגיש תלונות למשטרת ישראל כנגד בעלה לשעבר (בינתיים בני הזוג התגרשו).

לקריאה נוספת

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בנושא סגירת תיקי חקירה ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי.

עורך דין פלילי | הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי

משרד עורכי דין פלילי | עבירות אלימות במשפחה | עבירות פגיעה בפרטיות | ביטול כתב אישום | תקיפה בנסיבות מחמירות | איומים | היזק לרכוש במזיד | הפרת הוראה חוקית ייעוץ וייצוג משפטי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תלונות שווא על עבירות אלימות במשפחה – סגירת 6 תיקים פליליים: תקיפה, איומים, פגיעה בפרטיות, היזק לרכוש, הפרת הוראה חוקית 5 (8) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר