ארכיון סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (161)

גיא פלנטר — Sun, 30 Jul 2023 13:56:48 +0000

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
- יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
- יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
- חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי”ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.
פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
- כללי האתיקה לעובדי המדינה.
- תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי”ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם:
- הגנה על תפקוד השירות הציבורי.
- הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש”מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין):

“יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש”מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

“…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות”.

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש”מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב):

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

“מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו” …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת”.

עבירות משמעת עובדי מדינה

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

“17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון”.

כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן “עבירות משמעת” מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין “עבירות סל”, כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת “עבירת הסל” של “התנהגות בלתי הולמת”.
עם זאת, לצד “עבירות הסל”, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
- הטרדה מינית.
- דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
- דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
- זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
- שליפות מידע שלא כדין.
- עבודה פרטית ללא היתר.
- יציאה לחו”ל ללא היתר.
- ניגוד עניינים.
- התבטאות לא הולמת.
- תקיפה / תקיפת תלמיד.
- גניבה בידי עובד מדינה.
- מרמה והפרת אמונים.
- התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, קובע:

“אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט”.

כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה“.
ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה:
- התנהגות בלתי הולמת.
- דיווחים כוזבים.
- התבטאות לא הולמת.
- הטרדות מיניות ועבירות מין.
- תקיפת תלמיד.
- תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
- איומים.
- גניבה.

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.
בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים “לפנים משורת הדין”, בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע”י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
תפקידו של השימוע:
- במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
- במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
- יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
- התראה.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- הורדה בדרגה או הקפאתה.
- הפקעת משכורת.
- העברה לתפקיד אחר.
- פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
- פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
- פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
- כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון.
מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו”יהיה בסדר” מנותקת לחלוטין מן המציאות.
מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

אנו עוסקים בכל העניינים הבאים;
חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
- ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה.
- ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (161) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד 5 (10)

גיא פלנטר — Wed, 22 Jul 2020 14:42:25 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע משלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בתיקי תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה .
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בתיק תובענה לאחר הליך פלילי; בעקבות הרשעתו של עובד מדינה בעבירה של לקיחת שוחד, עתרה נציבות שירות המדינה לשלילת 28% מפיצויי הפיטורים של הנאשם (חלקה של המדינה בכלל הפיצויים).
בגזר דין מיום 20.7.20, קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עתירתנו, ונמנע מפגיעה בפיצויי הפיטורים של העובד.

תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה כנגד עובד מדינה, בעקבות הרשעתו בקבלת שוחד

עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד בהליך פלילי, שכר את שירותנו להעניק לו ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לאחר שהוגשה כנגדו תובענה לאחר הליך פלילי.
מדובר בעובד משרד הבריאות ששימש עד להשעייתו כמרכז פיקוח בכיר במשרד לבריאות הסביבה בירושלים.
בעקבות הרשעתו בבית משפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977, הועמד עובד המדינה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נסיבות הרשעתו בעבירה של קבלת שוחד היו כדלקמן:
- הנאשם שימש מפקח במשרד הבריאות במחוז ירושלים והיה אחראי על ביצוע ביקורות תברואתיות במוסדות חינוך שונים, לרבות גני ילדים.
- בתום עריכת ביקורת תברואתית בגן ילדים מסוים, אמר הנאשם למנהלת הגן (להלן – “המתלוננת”) כי בגן קיימים ליקויים תברואתיים שונים ומאוחר יותר הוסיף, כי הוא עושה למתלוננת טובה, מפקח אחר במקומו היה סוגר לה את הגן, וביקש לקבל תמורה במעטפה.
- בעקבות דרישת השוחד, פנתה המתלוננת למשטרה ובהמשך, הפלילה המתלוננת את הנאשם בקבלת שוחד.
במסגרת ההליך הפלילי, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על הנאשם מאסר בפועל למשך 5 חודשים, לריצוי בכליאה ממשית, מאסר על תנאי וקנס.
הנאשם יוצג בהליך הפלילי ע”י עורך דין אחר.

המחלוקת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – שאלת שלילת פיצויי פיטורים

בעקבות הרשעתו בפלילים בעבירה של לקיחת שוחד, הורשע הנאשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפי סעיף 61ג. לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963, בעבירות לפי סעיפים 17(1), (2), (3), (4) ו-(6) לחוק.
המחלוקת בתיק זה נסובה בשאלת שלילית פיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.

עתירתה של התביעה + משרד הבריאות לשלילת חלק מפיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

במסגרת הטעונים לעונש, עתרה נציבות שירות המדינה לגזירת אמצעי המשמעת הבאים על הנאשם:
- נזיפה חמורה;
- פיטורים לאלתר (תוך שלילת 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין);
- פסילה לצמיתות למשרד הבריאות;
- פסילה לשירות המדינה למשך 15 שנה.
בעתירתה לשלילה מסוימת של פיצויי הפיטורים (28% מפיצויי הפיטורים – חלקה של המדינה בכלל הפיצויים), נשענה נציבות שירות המדינה על הטעמים הבאים:
- כשעובד ציבור מורשע בעבירות שוחד יש ליתן מעמד של בכורה לאינטרס הציבורי, זאת משיקולי הרתעה.
- קבלת שוחד הינה מעשה שחיתות חמור ביותר; מעשיו של הנאשם פגעו בלב ליבו של אמון הציבור במערכת הבריאות. הנאשם שביצע את המעשים במסגרת עבודתו הפר את האמון שניתן בו.
- העבירה בוצעה לאחר תכנון ומחשבה, בשיטתיות ובעזות מצח.
- המעשים נעשו כלפי גננת בשעות עבודתה בגן הילדים; בעת שהיתה מופקדת על שלומם וחינוכם של הילדים היא נאלצה לנהל שיח ממושך ומיותר עם הנאשם.
- הנאשם קיבל כספים, שלא כדין, אגב תפקידו בשירות המדינה.
משרד הבריאות הצטרף לעתירה העונשית של התביעה, כלומר לשלילת 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.

עתירתה של ההגנה להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

מנגד, טענה ההגנה כי יש להתחשב לא רק באופי העבירה שבוצעה ובחומרתה, אלא גם בנסיבות האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות הפועלים לקולא בעניינו ועתרה – להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.
בין השאר, הפנתה ההגנה לפסיקה של בית המשפט העליון לפיה, פגיעה בזכויות ממוניות של עובד היא פגיעה כואבת במיוחד, ויש להיזהר ולבחון בקפידה שימוש באמצעי הפוגע בזכויות ממוניות שצבר הועבד בשנות עבודתו.
עוד הפנתה ההגנה לפסקי דין רבים בהם נפסק, שבשים לב לעונש הפיטורים משירות המדינה, לא יהא זה נכון לשלול ולו במקצת מפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם העובד.
מלוא טיעוני ההגנה מפורטים בגזר הדין עצמו, שנמצא בהמשך עמוד זה.

על אף חומרת העבירה של קבלת שוחד, נמנע בית הדין של עובדי המדינה משלילת פיצויי פיטורים של הנאשם

בגזר הדין, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בהליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם, בהקשר למידת הפגיעה הציבורית במעשיו של הנאשם:

“הערך החברתי שנפגע הינו בראש ובראשונה הסדר הציבורי והאמון של הציבור בשלטון ומוסדותיו, בקשת שוחד ונטילת שוחד משבשות את הסדר הציבורי את האמון והסדר בו, דבר שעלול להיות אסוני”.

“נטילת שוחד חותרת תחת יסודות הסדר החברתי והשירות הציבורי, ובית המשפט העליון קבע שוב ושוב כי יש ליתן עדיפות לשיקול של הרתעת הרבים בשיקולי הענישה. נסיבות ביצוע העבירה אינן מצביעות על מקריות אלא על יוזמה, תכנון, תעוזה ודרישה מפורשת מהמתלוננת, מה עוד שמדובר בנושא בריאותי”.

עוד הפנה בית הדין לחומרה המיוחדת המיוחסת לעבירת השוחד בפסיקתו של בית המשפט העליון ולקריאה להחמרה בענישה בעבירות שוחד. במסגרת זו, הפנה בית הדין לע”פ 4301/15 יאשיהו יוסף פינטו נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 5.1.16), שם סיכם כבוד השופט מזוז את עמדת בית המשפט העליון כלפי עבירות השוחד בדברים הבאים:

“רבות נאמר ונכתב על חומרתן של עבירות השוחד וסכנתן לצביונה ולחוסנה של החברה ולהשחתת המידות במערכות השלטון. עוד לפני שנים רבות עמד בית משפט זה על החומרה היתרה שבעבירות השוחד ועל הצורך לנקוט בענישה חמורה ומרתיעה בעבירות אלה. כך…נקבע:

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כוונתן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך”.

לבסוף, הפנה בית הדין לפסיקה שיצאה תחת ידו במשך שנים על פגיעתם הקשה של מעשי השוחד בתדמית השירות הציבורי ועובדיו ובאמון הציבור ברשויות המדינה ועל ההכרח בהשתת אמצעי משמעת מחמירים, שיענו על תכליות ההרתעה והמניעה של הדין המשמעתי.
יחד עם זאת, במחלוקת בין הצדדים בשאלת שלילת פיצויי פיטורים, קיבל בית הדין את עמדת ההגנה והחליט להימנע מפגיעה בפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר דינו המלא של בית הדין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

בד”מ 12/20 נציבות שירות המדינה נגד פלוני, בפני עו”ד אורי כהן – אב בית הדין ויו”ר המותב, וחברות המותב עו”ד רחל אטיאס וגב’ סוזי לוי. מטעם נציבות שירות המדינה: עו”ד שירה שלמייב, מטעם הנאשם: עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע להליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בעקבות הליכים פלילים ראו:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר | אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה

הפוסט אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 5 (3)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 12:21:39 +0000

ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
אנו מציגים כאן מקרה של ביטול תובענה משמעתית. מדובר בהליך משמעתי בעקבות הליך פלילי (תובענה לאחר הליך פלילי).
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לעובדת המדינה – בוטלה התובענה המשמעתית שהוגשה כנגדה.

תמצית המקרה.

ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מורה על ביטול תובענה משמעתית שהוגשה כנגד עובדת מדינה, לאחר שהודתה בהליך פלילי בתקיפה.
על בסיס הודאתה של מורה בהליך פלילי בעבירה פלילית של תקיפת בן זוג, הגיש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כנגד המורה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המחייסת לה עבירות משמעת (אי קיום המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגות שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה).
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו למורה, חזרה בה נציבות שירות המדינה מהתובענה, ולבקשת הנציבות, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את התובענה המשמעתית.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, לאחר הודאה בעבירה של תקיפת בן זוג.

הנאשמת בפרשה זו מועסקת כמורה ומחנכת בבית ספר השייך למשרד החינוך.
כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, של בן זוגה, בניגוד לסעיף 380 בשילוב סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
על פי הנטען בכתב האישום, היכתה בראשו של בן זוגה עם בקבוק וגרמה לו חבלה של ממש – חתך ודימום בראשו.
במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום באופן שנמחק כי הנאשמת היכתה בראשו של בן זוגה וגרמה לחבלה בראשו וכן הומרה העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לעבירה של “תקיפה סתם” של בן זוג, בניגוד לסעיף 379, בשילוב עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יתקבל אודותיה תסקיר משירות המבחן בטרם הרשעה, ובמידה והתסקיר יהיה חיובי וימליץ אל אי הרשעה יסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.
בעקבות קבלת תסקיר חיובי הממליץ להימנע מהרשעתה של הנאשמת, אימץ בית משפט השלום את הסדר הטעון וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשמת לעמוד בפיקוח קצין מבחן ולחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירת אלימות.

הגשת תובענה לאחר הליך פלילי.

עם סיום ההליך הפלילי “נכנסה לתמונה” נציבות שירות המדינה והגישה כנגד המורה “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.
במסגרתה כתב התובענה, הואשמה המורה על ידי נציבות שירות המדינה בכך שבהתנהגותה כמפורט בכתב האישום המתוקן הפלילי, בו הודתה כאמור במסגרת ההליך הפלילי, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגה באופן שעלול לפגוע בשמו הטובב ובתדמיתו של שירות המדינה.
בהתאמה, הואשמה המורה בכתב התובענה בסעיפים 17(2) ו- (3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.

תקיפה שבוצעה על ידי מורה המועסק במשרד החינוך כלפי קרוב משפחתו – הקווים המנחים לבחינת שאלת הקלון.

בערעור שירות המדינה 6526/03 הובא לפתחו של בית המשפט העליון עניינו של מורה המועסק על ידי משרד החינוך אשר הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי קרוב משפחתו.
בתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע בית הדין כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון ושאלת הקלון (או העדרו של קלון) הובאה להכרעתו של בית המשפט העליון, אשר פסק שורה של קווים מנחים בעניין זה:
- “לצורך ההכרעה בשאלת הקלון יש להביא בגדר השיקולים, בין היתר, את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו”.
- “ניתן לזהות את הקלון שבעבירה על-פי מכלול של סממנים, אף כי אין ניתן להגדירו במבחן ברור וממצה. אמות המידה שנקבעו בפסיקה אינן ממצות, ולעניין זה הובחן בין עבירות שמטבע ברייתן יש עמן קלון, אך יכול שהנסיבות המיוחדות שבהן נעברה העבירה ישללו את פגם הקלון, לבין עבירות גבוליות שאין עמן קלון, אך יש שבנסיבות מיוחדות יהיה בהן משום קלון“.
- “עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון, עם זאת הקלון בעבירות אלה תלוי במידה רבה בחומרתו של מעשה האלימות, בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות. בין היתר תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף”.
ספציפית ביחס למקרה שהובא בפניו, פסק בית המשפט העליון כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון:

“המערער הודה בתקיפה, ובהתחשב בכך שמדובר בעובד מדינה, ובייחוד כשמדובר במורה, הרי גם כאשר המעשה בוצע שלא במסגרת מילוי התפקיד דבק בו פגם מוסרי מן הסוג המכתים אותו בקלון“.

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – ביטול תובענה משמעתית.

כזכור, במקרה הנדון כאן, סיימה המורה את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית, אולם בית המשפט קבע, על בסיס הודאתה בפניו, כי ביצעה עבירה פלילית של תקיפת בן זוג.
על בסיס הממצאים והמסקנות של פסק הדין במשפט הפלילי, הגישה נציבות שירות המדינה “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרתה האשימה את המורה בכך שבהתנהגותה כמפורט בכתב האישום המתוקן הפלילי, בו הודתה במסגרת ההליך הפלילי, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגה באופן שעלול לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה.
עם קבלת כתב התובענה וזימונה של המורה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנתה המורה למשרד עורך דין גיא פלנטר על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי.
בפגישה עם הממונה על המשמעת בשירות המדינה, שוכנעה נציבות שירות המדינה לחזור בה מכתב התובענה שהגישה לבית הדין לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכי עניינה של המורה יסתיים לאחר ביטול התובענה המשמעתית בנזיפה, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.

ההודעה על חזרה מתובענה משמעתית שהובילה לביטול תובענה משמעתית.

לאחר שהתביעה חזרה בה מהתובענה, הורה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (אב בין הדין למשמעת, עו”ד אורי כהן) על ביטול התובענה המשמעתית, ובכך הסתיים ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת.

החלטת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בדבר ביטול תובענה משמעתית.

את המורה ייצגו בפרשה זו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן, ממשרדו של עורך דין גיא פלנטר. בהליך הפלילי יוצגה המורה על ידי משרד אחר.

תיק בד”מ 122/16, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, בפני אב בית הדין למשמעת, עו”ד אורי כהן.

לקריאה נוספת.

תובענה לאחר הליך פלילי.
הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווח כוזב | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי

הפוסט ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר