ארכיון סעיף 73 חוק השיפוט הצבאי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:50:45 +0000

עד מדינה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עד מדינה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה, מנהל מטעמם מו”מ על תנאי הסכם עד המדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמה בו נרתם משרדנו לסייע בגיבוש הסכם עד מדינה, הסכם שחשף וסייע למיגור נגע שחיתות – מכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים שלא היו מורשים להיכנס לישראל, על ידי רס”ן בצה”ל, אשר קיבל שוחד בתמורה להנפקת היתרי הכניסה וסיכן את ביטחון המדינה.

קצת על מוסד “עד המדינה”

במציאות החברתית הקיימת, הסכמי עד מדינה ממלאים תפקיד חיוני. עמד על כך בית המשפט העליון למשל בע”פ 1309/06 מדינת ישראל נגד יחיא תורק:

“...עלינו לשוב ולהזכיר את התפקיד המשמעותי אותו ממלאים הסכמי עד מדינה במציאות החברתית הקיימת. אף שמוסד עד המדינה לא התקבל תמיד באהדה רבה, גם למבקריו ברור היה, כי השימוש בו ממלא תפקיד חיוני במלחמה בפשיעה, שכן “באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם…”.

“…אכן, “הסדר עם עבריין המעורב בעבירה, שלפיו ישמש ‘עד מדינה’, הוא בבחינת הכרח בל–יגונה. תכליתו לאפשר מיצוי הדין עם עבריינים שפשעו על-ידי עדות מי שחבר להם בביצוע העבירה”.

מי הוא עד מדינה?

המחוקק הגדיר את “עד המדינה” כ”שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה” (סעיף 54(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל”א – 1971).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה

הנחיה מספר 4.2201 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את מוסד “עד המדינה”. בתמצית, הנחיה זו, שכותרתה “עד מדינה” עוסקת בעניינים הבאים;
השיקולים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה.
טיב טובות ההנאה שניתן להעניק לעדי מדינה;
הפרטים האמורים להיכלל בהסכם עד המדינה;
מי מוסמך לחתום על הסכם עד מדינה ולאשרו;
זכותו של חשוד או נאשם המועמד להיות עד מדינה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין וכן לייצוג על ידי עורך דין, במעמד החתימה על הסכם עד המדינה.
כללים ביחס לדברים שאמר העד במסגרת המו”מ להסדר טעון ולהסכם עד מדינה, גם אם המו”מ לא השתכלל להסכם.
כללים ביחס לביטול הסכם עד מדינה, בין אם מטעמים של אינטרס ציבורי ובין אם בעקבות הפרתו של ההסכם ע”י עד המדינה.
כללים ביחס לשימוש באמרות עד המדינה לאחר ביטול ההסכם עקב הפרה בהליך פלילי כנגד העד עצמו או נגד אחרים.
שאלת העמדתו לדין של עד המדינה בעקבות הפרת ההסכם.
איסור על חתימת הסכם עד מדינה כאמצעי תחבולה שנועד לחלץ הודיה, אם מפי העד ואם מפי חשודים אחרים.
השלכת מידת העונש שהושת על עד המדינה לגבי ענישת הנאשמים האחרים בפרשה.

השיקולים המרכזיים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה

בתמצית, מונה הנחיית היועמ”ש את השיקולים הבאים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה;
מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על הסכם עד מדינה;
הראיות הקיימות בחומר החקירה, החיצוניות לעדותו של עד המדינה;
פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק;
מעמד העד ומרכזיותו; ככלל, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה. במקרים חריגים אשר מונה ההנחיה, ניתן לשקול הסכם עד מדינה גם עם מבצע עיקרי.
אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו;
סיוע לעדות עד המדינה: לא ניתן להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה ללא תוספת ראייתית חזקה, שבשפה המשפטית נקראת “סיוע”.
חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת הסכם עד המדינה. ככלל, לא נחתמים הסכמי עד מדינה בעבירות שאינן מסוג פשע. ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, יהא מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה על ידי שותפיו של עמד המדינה.
ריבוי עדי מדינה בפרשה אחרת; ככלל נמנעים ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה.
אבטחת עד המדינה –כבר במהלך המו”מ למעמד של עד מדינה יש לשקול את הצורך והיכולת של רשויות אכיפת החוק לאבטח את עד המדינה או בני משפחתו.

טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה

הנחיית היועמ”ש הנ”ל אף מונה טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה;
- הבטחה שלא להעמיד לדין.
- הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות.
- הבטחה לעתירה משותפת לענישה מתונה בהליך הפלילי.
- הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיקים אחרים או לסגירת תיקים אחרים.
- הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר.
- הבטחה לסיוע ביציאה לחו”ל או תכנית אחרת להגנה על עדים.
- תמורה כספית או אחרת.
הליך גיבוש הסכם עד מדינה הינו מורכב ועדין, כרוך בסיכונים רבים ולפיכך יש להפקידו רק בידיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון מתאימים.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע”י רס”ן תמורת שוחד

תמצית המקרה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה

כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו גיבש משרדנו עם התובע הצבאי הראשי הסכם עד מדינה ובהמשך, העניק ייעוץ וייצוג משפטי לעד המדינה עד סיום תפקידו בפרשה.
ואלו בתמצית העובדות; הדמויות המרכזיות בפרשה הינם קצין צה”ל בדרגת רס”ן, אשר שירת כקצין תיאום אזרחי במנהל האזרחי ואיש עסקים פלסטיני שהפך לעד מדינה ויוצג על ידי משרדנו.
במסגרת הסכם עד מדינה שגיבש משרדנו:
- נמחקו מכתב האישום שהוגש כנגד עד המדינה 6 מתוך 7 האישומים.
- עוד הוסכם במסגרת הסכם עד המדינה כי בגין מתן שוחד לקצין ייגזר על עד המדינה עונש מוסכם מינורי;
- 89 ימי מאסר שהם כימי מעצרו עד שנחתם עימו הסכם עד המדינה;
- מאסר על תנאי, ללא קנס וללא השבה של הכספים שגרף עד המדינה במסגרת פרשה זו.
לבקשתנו, קיים צו איסור פרסום האוסר על חשיפת פרטיו של עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה, העיד עד המדינה כנגד הקצין בפני בית דין צבאי, לאחר שהוגש כנגד הקצין כתב אישום בשורה ארוכה של עבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה.
בסופו של יום נגזרו על הקצין 5 שנות מאסר קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתאריך 2.3.17, אישר בית הדין הצבאי לערעורים בתיק ע/ 8/16 את עונשו של הקצין, ובכך תמה הפרשה.

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה.

הפרשה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים וראו למשל:
- מעריב: קצין בכיר בצה”ל הורשע בלקיחת שוחד של רבע מיליון שקל ונשלח ל-5 שנות מאסר.
- MyNet נעמי רייכמן, “עדת ראיה בשטחים: רס”ן נאשם במעורבות במכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים“.
- Walla חדשות: חשד: קצין הנפיק אישורי כניסה לפלסטינים עבור שוחד.
- מעריב: קצין במנהל האזרחי חשוד בעבירות חמורות של קבלת טובות הנאה.
- תקדין; מטכ”ל (מחוזי) 1031/14, התובע הצבאי נגד רס”ן יזד יוסף.
כאמור, הפרשה הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים;
- נבו: ע 8/16, התובע הצבאי הראשי נ’ רס”ן יזיד יוסף.
- פסקדין אתר המשפט הישראלי, התובע הצבאי הראשי נגד רס”ן יזיד יוסף.

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל”מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

תחילתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”מ), יחידה האמונה במצ”ח על חקירת מקרים מיוחדים ורגישים בצבא.
בעקבות ראיות שנאספו בחקירה הסמויה של הימל”מ, נעצרו הקצין ומספר פלסטינים, ביניהם איש עסקים פלסטיני והוגשו כנגדם כתבי אישום מופלגים בחומרתם.
כתב האישום שהוגש כנגד הקצין לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ”ל מנה לא פחות מ- 32 פרטי אישום ובהם עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, 14 עבירות של חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, בניגוד לסעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955; עבירות של סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 ולסעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין ועבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בנספח שצורף לכתב האישום פורטו שמותיהם של לא פחות מ- 182 פלסטינים, ביחס אליהם נטען בכתב האישום, כי הקצין אישר בקשות להיתרי כניסה לישראל שלא כדין, וזאת בנוסף לפלסטינים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום.
בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד הקצין, הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כנגד איש העסקים הפלסטיני כתב אישום המייחס לו, ב- 7 אישומים שונים, את העבירות הבאות:
- הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שיצא שטח אשר הוכרז על ידי מפקד צבאי כשטח סגור ונכנס לירושלים ללא היתר כניסה כדין, עבירה לפי סעיף 318(ו) וסעיף 333 לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- מתן שוחד, בכך שנתן לקצין צה”ל, עובד ציבור, שוחד בסך כולל של 72,800 ש”ח, עבירה בניגוד לסעיף 258(ב) ו- (ג) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- קבלת דבר במרמה, בכך שקיבל במרמה, בשני אישומים שונים, כספים עבור היתרי כניסה לישראל, אשר אינם מצריכים כל תשלום בגין הוצאתם, עבירות בניגוד לסעיף 417(2) לחוק הפלילי הירדני, מס’ 16 לשנת 1960.
- סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבשני אישומים שונים, סייע לאחרים להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 318(ו), 333 וסעיף 201(א)(3) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- פגיעה בביטחון האזור, עבירה בניגוד לסעיף 222(א) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009, בכך שעשה מעשים שיש בהם פגיעה וסכנה לביטחון האזור ולביטחון כוחות צה”ל.

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

ברגיל, נוקטים בתי המשפט במחוזותינו יד קשה בכל הנוגע לעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כך למשל פסק בית המשפט העליון ברע”פ 3674/04, אבו סאלם נגד מדינת ישראל:

“…הכול מסכימים כי תכלית החוק תכלית היא של ביטחון תושבי ישראל, ו”עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל על ידי תושבי האזור נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל” …אכן, כל מי שחיים בישראל בימים אלה יודעים כי טרוריסטים חורשי-רע אשר נכנסו לישראל שלא-כדין, נעזרו לא אחת בתושבי ישראל – אשר עשו בתום-לב ולעתים תוך עצימת-עיניים – כדי להגיע למקום הפיגוע או כדי למצוא מקום לינה ומסתור עובר לפיגוע או לאחריו. תופעה קשה זו ביקש החוק למגר…”.

“…בית-המשפט העליון ישב על המדוכה, ולאחר שהביא במניין מכלול שיקולים שלעניין, יצאה מלפניו הלכה כי לאור תכליתו המפורשת של החוק ונוכח המציאות הביטחונית הקשה השוררת בישראל, ראוי לגזור על עבריינים אשר הסיעו, הלינו או העסיקו שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית, עונשי מאסר בפועל, בכפיפות, כמובן, לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה…סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים …”.

“הלכה זו חזרה ונשנתה בהחלטות רבות של בית-המשפט העליון, תוך הבהרה כי “בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים … עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית – מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין…”.

“…טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה…מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה. מסתבר כי הפרות החוק נמשכות, ונדרשים אנו למיצוי הענישה במקרים המתאימים, מתוך תקווה כי יעלה בידינו להרתיע מי שמועדים לדבר מביצוע עבירות שאפשר נראות הן קלות ופשוטות אך טמון בהן סיכון לחיי אדם. “המעשים שפורטובסעיף 12אלחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה, שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שעונשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפגעים”…ומשנמצא לנו כי חרף סיכוני הביטחון הקשים ממשיכים ישראלים רבים לעבור על החוק ולסכן את חיי הזולת ואף את חייהם שלהם, נדרשים אנו להמשיך במדיניות המחמירה שנועדה להרתיע מפני ביצוע העבירות...”.

“… חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים – בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל – גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר”.

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

בעודו עצור, ושעה שהוא צפוי למאסר ממושך במידה ויורשע במיוחס לו בכתב האישום, שחרר איש העסקים הפלסטיני את סניגורו הקודם והסמיך את עורך דין פלילי גיא פלנטר לייצגו.
עו”ד פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, ניהל מטעמו של האיש מו”מ עם גורמי התביעה הצבאית באיו”ש, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והתובע הצבאי הראשי.
בהמשך למגעים אלו, נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה, הכולל גם הסדר טעון ביחס לאופן סיום ההליך הפלילי כנגד עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה מסר עד המדינה עדויות ובהן מידע רב אודות הפרשה ואודות נושאים נוספים בהם היה מעורב הקצין שלא היו ידועים לגורמי אכיפת החוק.
על פי פרסום של הפרקליטות הצבאית, על רקע עדויות אלו שמסר עד המדינה וחומרי חקירה נוספים שנאספו על-ידי גורמי החקירה, הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום מתוקן כנגד הקצין, המייחס לו:

“…עבירות נוספות של לקיחת שוחד, המרכזית שבהן מתארת מנגנון מסודר ושיטתי, אשר התרחב עם הזמן, של מכירת היתרי כניסה לישראל תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים בעבור כל היתר, תוך ביצוע עבירות של זיוף, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה ועוד. הקצין התחלק בחלק מהרווחים עם עד המדינה ועם פלסטיני נוסף. כתב האישום המתוקן מייחס לקצין כי קיבל שוחד בסך של למעלה מ-250,000 ש”ח, בתמורה להנפקת למעלה מ-200 היתרי כניסה לישראל. עוד יוחסו לקצין בכתב האישום המתוקן עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה, התנהגות שאינה הולמת, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, ומרמה והפרת אמונים”.

במסגרת הסדר הטעון, נמחקו מכתב האישום המקורי 6 אישומים שונים אשר ייחסו לעד המדינה עבירות של כניסה לישראל ללא היתר כדין, קבלת דבר במרמה, סיוע להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין ופגיעה בבטחון האזור.
על כנו, נותר במסגרת הסדר הטעון אישום אחד בכתב האישום המתוקן, המייחס לעד המדינה מתן שוחד כספי לקצין, עבירה לפי סעיף 258(ב) ו-(ג) וסעיף 199ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] [יהודה והשומרון] (מס’ 1651), התשע”ה – 2015.

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

בדיון בפני בית הדין הצבאי ובהתאם להסכם עד המדינה והסדר הטעון, עתרו הפרקליטות הצבאית ועורך דין גיא פלנטר לעונש מוסכם של 89 ימי מאסר, כימי מעצרו, ומאסר מותנה.
במסגרת נימוקיו לאימוץ הסדר הטעון טען סרן אבישי קפלן מטעם התביעה הצבאית:

“…המקרה שבפנינו, מאזן למעשה את הנכונות של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי החקירה ועם הפרקליטות הצבאית. בתאריך 2.2.14 חתם הנאשם על הסכם עד מדינה עם התביעה הצבאית במסגרתו הסכים למסור פרטי מידע רבים הנוגעים לעבירות אותן ביצע ביחד עם הקצין רס”ן…פרטי מידע אלו אומתו בשלב מאוחר יותר בחקירה ארוכה מקיפה על ידי מספר רב של עדי תביעה אשר אישרו את גרסת עד המדינה. עד המדינה עמד בהתחייבויותיו ומסר בחקירותיו, היו 11 חקירות אחרי חתימת הסכם עם עד המדינה, את כל הפרטים הנובעים מהנושאים עליהם התחייב להרחיב בחקירות. לאחר שחרורו מהמעצר המשיך לעמוד בהתחייבויותיו והתייצב לכל חקירה שהתבקש להגיע אליה. עד המדינה העיד 3 פעמים בפני בית הדין הצבאי ביפו, חזר פעם נוספת בדיוק רב על הדברים אותם מסר בחקירותיו המשטרתיות…עד המדינה לא קיבל שכר תמורת עדותו והתרשמנו כי הוא מוסר את הדברים כפי שהוא זוכר אותם מתוך כוונה לשתף פעולה…”.

בית המשפט הצבאי ביהודה (כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר) אימץ את הסדר הטעון, בקובעו בין היתר:

“מובן כי העונש שהציגו בפני הצדדים אינו עומד בכל מסגרת ענישתית שנקבעה בעבירות של מתן שוחד. הכלל הוא שעונשי המאסר הם חמורים פי כמה, ועשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל וזאת בשל החומרה שראה המחוקק ורואים בתי המשפט בסוג זה של עבירות. השחיתות השלטונית והניסיון לקבל טובות הנאה באמצעות תשלום הם עניין שיש לעקור מן השורש באמצעות ענישה מחמירה. כך נקבע פעם אחר פעם וכך היה צריך להיות בעניינו אלמלא הנסיבות הייחודיות אותן פירטו הצדדים.

לביהמ”ש קשה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתן של רשויות האכיפה כאשר הן מתקשרות בהסכם מורכב של עד מדינה, כיוון שבפני ביהמ”ש לא נפרסת התמונה המלאה של החשדות בתיק ושל הפרשיה הכוללת. בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר בהיותו סביר”.

בהתאמה, גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על עד המדינה 89 ימים מאסר לריצוי בפועל שהם כימי מעצרו ומאסר על תנאי.
לבקשת הצדדים ניתן צו איסור פרסום על חשיפת פרטים מזהים של עד המדינה.
בעקבות עדותו של עד המדינה, הורשע הקצין לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של עבירות חמורות:
- 3 עבירות שעניינן לקיחת שוחד, לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977;
- עבירה של זיוף, לפי סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין;
- 15 עבירות שעניינן חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, לפי סעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955;
- 4 עבירות שעניינן סיוע לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952 ולפי סעיף 31 לחוק העונשין;
- עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל;
- עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 414 ו-415 לחוק העונשין;
- עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין;
- ושתי עבירות שעניינן התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בית הדין הצבאי המחוזי השית על הקצין עונש כולל של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתיק ע/ 8/16 אישר בית הדין הצבאי לערעורים את העונש.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד עד המדינה, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט הצבאי ביהודה והכל לאחר שנמחקו פרטים מזהים אודות עד המדינה.

תיק 7077/14 בית המשפט הצבאי ביהודה, בפני כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירה במשטרה, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.

עורך דין פלילי

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר