עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
  • עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
  • בית דין צבאי.
  • בית הדין הצבאי לערעורים. 

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

• להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

• להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה: 

• להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

• לחוות דעות נוספות ראו: 
  • ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
  • חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
• מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
• בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
• במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
• בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
• מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
• לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

• כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. 
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
• ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
  • חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
  • שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
  • שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי  ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
  • ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
  • רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
  • בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
  • הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
  • מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
  • דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
• בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי. 

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

• מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
• המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

 “חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

• מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
• מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
• על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

• הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
• גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
• כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
• ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
• בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
• פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
• בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
• לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
• מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
• פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

• לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

• לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
• התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
  • פרקליטות צפון וחיל הים.
  • פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
  • פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
• פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
• מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
  • פרקליטות לעניינים מבצעיים;
  • פרקליטות לעריקים ונפקדים.
  • תחום תעבורה.
  • פרקליטות לעניינים מיוחדים.
• עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
  • החזרת התיק להשלמת חקירה;
  • העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
  • סגירת תיק החקירה;
  • הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
• בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
• במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
• עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

• הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
• בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
  • היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות. 
  • עריקות.
  • עבירות אלימות בצבא. 
  • התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור. 
  • סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
  • עבירות נשק בצבא.
  • הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
  • שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
  • עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי.
  • פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא. 
  • עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים. 
  • תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
  • הטלת מום | התחלות. 
  • עבירות ביזה.
  • שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
  • התרשלות במילוי התפקיד.
  • סירוב לקיים פקודה.
  • התנהגות שאינה הולמת.
  • חריגה מסמכות.
  • פגיעה במשמעת הצבא. 

עבירות שאינן צבאיות

• מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
• כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
  • עבירות לפי חוק העונשין:
    • עבירות מין בצבא.
    • עבירות מין ברשת.
    • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
    • אובדן נשק | איבוד נשק.
    • רשלנות בהחזקת נשק.
    • גניבה בידי עובד ציבור.
    • קבלת דבר במרמה בצבא.
  • עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
• השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
• מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (359)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי מילואים בנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה הצבאית בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה או הסדר הקפאה. סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי בפני בית דין צבאי.  

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או בהסדר הקפאה והימנעות מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – כללי

• בשנת 2012 תוקן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב -1982, והמחוקק העשיר את ארגז הכלים של התביעה והפרקליטות בכלי אכיפתי נוסף – הוא ההסדר המותנה.
• הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד – לפיו החשוד יודה בביצוע העובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו ויתחייב לעמוד בתנאים אשר יוטלו עליו – ובתמורה, ייסגר נגדו התיק בעילה של “הסדר מותנה”.
• על תכליותיו, מטרותיו והרציונל העומד בבסיסו של הסדר מותנה, כמו גם על התנאים להחלתו המשפט הפלילי האזרחי עמדנו בהרחבה בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בפתח שנת 2017, עודכנו הנחיות התביעה הצבאית הראשית בנושא זה, וברוח תיקון החקיקה בתחומי הסדר מותנה עוגנה “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“, המאפשרת לפרקליט צבאי או סגנו לנקוט בדרך של סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה אף במערכת השיפוט הצבאית.
• כך, בנסיבות המתאימות, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי:
  • טרם הגשת כתב אישום – בהסדר מותנה;
  • אם הוגש כבר כתב אישום – בדרך של סגירת התיק בהסדר הקפאה. 
• מדובר בשינוי מבורך, אשר צפוי להקל באופן ניכר עם חיילים המובאים לדין בבתי הדין הצבאיים, ולצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הקשות הנלוות לניהול הליך פלילי בבית דין צבאי, ובפרט כזה המסתיים ברישום פלילי.
• מסלול של הסדר מותנה או הסדר הקפאה מתאים, בין היתר, למקרים בהם לחייל אין עבר פלילי קודם (לרבות מקרים שהסתיימו ב”אי הרשעה”, עיכוב הליכים או התחייבות להימנע מעבירה), לא נסגר נגדו תיק אחר בעילה של הסדר מותנה – והוא לא נמנה על אוכלוסיית משרתי הקבע או קצינים בשירות חובה.

באילו עבירות ניתן להחיל הסדר מותנה במשפט הצבאי?

• לא בכל עבירה ניתן יהיה לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה, אלא במקרים המצויים ברף חומרה נמוך באופן יחסי, באופן שהאינטרס הציבורי והצבאי יוכל לספוג את סגירת התיק.
• על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית מס’  3.07, ניתן יהיה להציע לחייל לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה בעבירות הבאות שלהלן;

עבירות סמים לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

• כאשר מדובר בסמים “קלים” בלבד (כלומר – קנאביס או קנבינואיד סינטטי המנוי בפקודת הסמים המסוכנים), ובעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות בלבד.
• כאשר מדובר בעבירות של שימוש בסם מסוכן – כאשר לא מדובר ביותר מארבעה שימושים.
• כאשר מדובר בעבירות של החזקה – כאשר הכמות אינה עולה על כמות לצריכה עצמית.
• ניתן לסיים אישום בחשד לסירוב להיבדק לגילוי סמים בהסדר מותנה. 

עבירות רכוש בצבא בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

• אי שמירתו של רכוש צבאי לפי סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 8,000 ₪).
• הוצאת רכוש מרשות הצבא לפי סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 3000 ₪).
• גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 2000 ₪, וכל עוד לא מדובר בסמארטפון).
• גניבת כרטיס חיוב לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
• הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
• לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי.
• לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין.

עבירות נוספות בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה בצבא (והכל בהתאם לסייגים שנקבעו בהנחיית התביעה הצבאית הראשית ביחס לכל אחת מעבירות אלו)

• התחלות, לפי סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי.
• השתמטות מפעולה מסוימת, לפי סעיף 102 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
• עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
• עבירה של זיוף, לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין, התשל”ז-1977.
• עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
• ידיעות כוזבות לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

מה כולל הסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא?

• במסגרת סגירת תיק בהסדר מותנה ניתן להטיל תנאים שונים, כאשר רק אם החייל עומד במלואם – נסגר התיק נגדו.
• מובן, כי כל הפרה של אחד התנאים עלולה להוביל לפתיחת התיק מחדש – באמצעות הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי או “הפשרת” ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי.
• כך, ניתן להטיל בין היתר את התנאים הבאים:
  • התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך שנה (או פחות);
  • התחייבות החייל שלא לבקש מגורם צבאי לפטרו משירות ביטחון. 
  • אי פיטורין משירות צבאי בעילה של התנהגות רעה וחמורה או מכל טעם אחר אשר נובע מהותית מחוסר מוטיבציה לשירות, לרבות במסגרת ועדת סמים.
  • ככל שהחייל יבקש מגורם צבאי כלשהו לפטרו משירות, תהא זו הפרה של ההסדר.
  • המשך שירות צבאי תקין;
  • מתן דגימות שתן עיתיות (בעבירות סמים);
  • תשלום פיצוי.
  • הסכמת החייל לחלט חפץ הקשור לעבירה והאסור בהחזקה לפי כל דין או להשמידו.
  • הסכמת החייל לשינוי שיבוצו בכפוף להחלטת גורמי כוח האדם המוסמכים בצה”ל ו/או להימנע מליצור קשר עם אדם אחר (כגון: מעורבים בביצוע העבירה או מתלונן).
• עוד חשוב לדעת, כי אם מדובר בחייל שהינו עצור במסגרת החקירה – חתימה על הסדר מותנה תוביל לשחרורו ממעצרו.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא על ידי עורך דין צבאי

• לעתים, תעדכן התביעה הצבאית את החייל בדבר האפשרות לסגירת התיק בהסדר מותנה – אך לא תמיד.
• מדובר בסמכות שמצויה בשיקול דעת – ואינה סמכות חובה, ולכן יהיו מקרי ביניים, אשר לא ברור אם הם נכללים בקריטריונים הקבועים בהנחיית התביעה הצבאית הראשית; ועל כן, יהי צורך בפנייה יזומה מצד בא כוחו של החייל לפרקליטות הצבאית, במטרה לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק בהסדר מותנה.
• הדברים הם בבחינת קל וחומר שעה שכבר הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי וכעת יש ליזום פניה לפרקליטות הצבאית ולנסות לשכנעה לסגור את התיק בהסדר הקפאה.
• במסגרת ההסדר המותנה או ההסדר ההקפאה יש לבחון אילו תנאים מוטלים על החייל, על מנת לוודא כי לא מדובר בגזירה שהחייל לא יוכל לעמוד בה – ואז למעשה לא נעשה דבר, וההליכים המשפטיים יחודשו תוך זמן קצר בעניינו. משכך, יש חשיבות עצומה למשא ומתן שמתנהל על תנאי ההסדר המותנה אל מול גורמי הפרקליטות הצבאית.
• מעבר לכך, צריך לזכור כי מדובר במקרים בהם לכאורה אין קושי בתשתית הראייתית, והחייל צפוי להודות בעובדות המבססות עבירה פלילית כנגדו – ולכן, עיקר המשא ומתן מתמקד בצורך לשכנע כי האינטרס הציבורי והאינטרס הצבאי יחדיו – יוכלו לספוג הימנעות מהגשת כתב אישום או הקפאת הליכים הפליליים בעניינו של החייל.
• משכך, חשוב כי החייל יהיה מיוצג ומלווה על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר לעומק את מדיניות התביעה הצבאית הראשית, את הנחיותיה, את מדיניות הענישה ואת רזי המשפט הצבאי.

לקריאה נוספת בהקשר לסגירת תיק בהסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא

• לעיון בהנחיות התביעה הצבאית הראשית בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה או סגירת תיק בהסדר הקפאה ראו: “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמא לנוסח הסדר מותנה עם נאשם  – אשר מהווה נספח ב’ להנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.07 “הסדר מותנה עם נאשם”.
• לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה ראו – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס 4.3042.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
• שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
• בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | הסדר מותנה | הסדר הקפאה | סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום

עורך דין צבאי

הפוסט סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (106)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי שמירתו של רכוש צבאי – גניבת נשק מחיילת. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – הסתפקות בדין משמעתי.

אי שמירתו של רכוש צבאי
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• בעמוד זה נעסוק באחת העבירות הצבאיות הנפוצות – אי שמירתו של רכוש צבאי, בניגוד לסעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי.
• נשיב בתמצית על השאלות הנפוצות בהקשר לעבירה זו כגון – היכן היא מעוגנת בחוק, מה השיקולים להעמדה לדין או הסתפקות בדמ”ש, מה עונשה ועוד. 
• מאחר ומשרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה הצבאית של אי שמירתו של רכוש צבאי, נציג מקרה להמחשה אשר בו טיפלנו:
  • באותו מקרה, נחשדה חיילת המשרתת בחיל היום בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק, לאחר שנשקה מסוג M16 נגנב מביתה. 
  • בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החיילת וחלף כך להסתפק בהעמדתה של החיילת לדין משמעתי במסגרת יחידתה – נענתה בחיוב על ידי הפרקליטות הצבאית ותיק מצ”ח נסגר ללא סנקציות פליליות.

אי שמירתו של רכוש צבאי – יסודות העבירה

היכן מעוגנת בחוק העבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי?

• סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי קובע:

“חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה;

היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

מה העונש על אי שמירתו של רכוש צבאי?

• כפי שניתן לראות בסעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי, לעניין מידת העונש בגין אי שמירתו של רכוש צבאי, ביצע המחוקק אבחנה לפי טיב הרכוש הצבאי שניזוק, התקלקל או אבד:
  • ככול שמדובר בנשק, כלי טיס, כלי שיטה או כלי תחבורה אחר – העונש המקסמילי הועמד על 3 שנות מאסר.
  • ככול שמדובר ברכוש צבאי אחר שהגיע לרשותו של החייל או שהוא אחראי עליו – העומד העונש המקסמילי על שנת מאסר. 

מה הם השיקולים השונים בשאלת ההעמדה לדין בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי?

• ראשית יש לדעת שמדובר בעבירה התנהגותית – ולא תוצאתית;
• כלומר, גם אם רשלנותו של החייל לא הובילה בסופו של יום לאבדן או נזק לאותו רכוש – בעצם התנהלותו הרשלנית יכולה להתגבש העבירה.
• מידת רשלנותו של החייל ביחס לרכוש הצבאי יכולה להילמד מתפקידו, דרגתו או מעמדו ביחידה, מהיקף האחריות שהואצלה לו, מהנהלים ופקודות הצבא הרלוונטיות לאותו רכוש – וגם כנגזרת משיקולי הגיון ושכל ישר, על פי מבחני האדם הסביר.
• כל אלו ישוקללו לכדי קביעת רף הרשלנות אשר מיוחס לחייל ובהתאמה – האם יוגש כנגדו כתב אישום.
• מעבר לכך, ישנם שיקולים רבים אשר יכולים להשליך על גורל התיק – נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות, תוצאת הרשלנות (אם ניזוק בפועל הרכוש או אם לא) וכד’.
• ככל שתתגבש תשתית ראייתית מספקת כנגד החייל – בחינת כלל הנסיבות הנוגעות למידת רשלנותו תוביל בסופו של יום להחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום או שניתן להסתפק בהליך של דין משמעתי. משכך – ליווי על ידי עורך דין צבאי המכיר את פקודות הצבא ונבכי המשפט הצבאי – יכול לסייע באופן ממשי.
• מעבר לכך, במקרים מסוימים, כאשר מדובר באבדן רכוש לפי הרישא של הסעיף (כלומר, רכוש שאינו נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר), וששוויו אינו עולה 8,600 ₪ (נכון לשנת 2017) –  אף ניתן לפעול מול הפרקליטות בניסיון לסגור את התיק בהסדר הקפאה / הסדר מותנה להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק

• הגעתו של נשק צבאי לידיים לא מורשות (הן כאלו המשויכות לעולם הפלילי והן כאלו המשויכות לעולם הטרור הביטחוני), מהווה סיכון ממשי.
• משכך, פועלים גורמי האכיפה בצבא נמרצות  למגר התנהגות רשלנית מצד חיילים – המובילה לאבדן נשק צבאי.
• פקודת מטכ”ל 2.0101 שכותרתה “נשיאת נשק ואבטחתו” עוסקת, בין התיק, באופן אבטחת נשק מחוץ ליחידה:
  • בהתאם לפקודה, יש להפריד את מחסניות הנשק מהנשק, וכן לנעול ולהסתיר את המחסניות.
  • כמו כן, קובעת הפקודה, כי יש לנעול את הנשק בארון או בכספת, או לחילופין, להסתירו במקום מבטחים.
  • עוד נקבע בפקודה, כי יש להפריד את המכלול מהנשק ולנעול אותו או להסתירו וכן לאחסן את המכלול ואת הנשק במקומות נפרדים, רחוקים זה מזה ומוסתרים.
• חייל אשר מתרשל בשמירה על נשקו באופן שמוביל לאובדן הנשק – חשוף להגשת כתב אישום נגדו לבית דין צבאי ולאישום בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק, עבירה לפי סעיף 80 סיפא לחוק השיפוט הצבאי שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק

עובדות המקרה – גניבת נשק מחיילת אשר הותירה את הנשק בביתה, ללא השגחה

• זהו סיפורה על חיילת מצטיינת בחיל הים אשר באחת החופשות מהבסיס, עת שהתה בביתה, ביקשה לצאת למסיבה עם חבריה.
• לפי קובץ הוראת הקבע של בה”ד חיל הים, חויבה החיילת לאבטח את נשקה בביתה מאחורי שני מנעולים, תוך הפרדה בין מכלול הנשק, התחמושת ושאר גוף הנשק. ובכל מקרה – כי הותרת הנשק בביתה תיעשה רק בתנאי שקיימת בבית נוכחות רציפה של אדם בוגר.
• את נשקה האישי מסוג רובה M16 היא פירקה, הניחה את גוף הנשק תחת השמיכה בחדרה, ואת המכלול וידית הדריכה הניחה בארגז המצעים בחדר שינה אחר בבית. את מחסניות הנשק, המלאות בכדורים – הותירה החיילת על מיטתה.
• חדרי הבית לא היו נעולים – אך בטרם יצאה מהבית, נעלה את דלת הכניסה. מספר שעות לאחר מכן, כאשר שבה לביתה, גילתה כי הבית נפרץ – וכי הרובה M16, על כל חלקיו – נגנב.
• עם הדיווח על גניבת הנשק, נפתחה כנגד החיילת חקירת מצ”ח בחשד לעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק, עבירה בניגוד לסעיף 80 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו -1955.

בעקבות טיפול משרדנו – סגירת התיק הפלילי שנחקר על ידי מצ”ח

• כאמור, עם דיווחה של החיילת לגורמי הבסיס ולמצ”ח בדבר אובדן נשק – נפתחה כנגד החיילת חקירת מצ”ח פלילית.
• עם תום החקירה – הועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית לבחינת האפשרות להגשת כתב אישום כנגד החיילת לבית הדין הצבאי.
• בחינת חומר הראיות העלתה, כי החיילת עברה, לכאורה, עבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק, בניגוד לסעיף 80 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, שכן:
  • החיילת הותירה את גוף הנשק על המיטה מתחת לשמיכה בלבד, ולא הסתירה את הנשק במקום מבטחים (כגון כספת או ארון נעול).
  • החיילת לא הפרידה בין הנשק לבין המחסניות והותירה את המחסניות צמודות לגוף הנשק, על מיטתה.
  • הנשק נותר בבית, שעה שלא היו במקום אנשים אחרים.
  • כל זאת עשתה, על אף שהייתה מודעת לכללים המחייבים בנושא, בשל תדריכי בטיחות רבים שהועברו לה במסגרת שירותה. החיילת אף חתמה על מסמך המאשר את הכרת נהלים אלה ממש לפני יציאתה הביתה.
• החיילת פנתה למשרד עורכי דין גיא פלנטר וביקשה כי משרדנו יעניק לה ייעוץ משפטי ויטפל בסגירת תיק מצ”ח התלוי ועומד כנגדה מול הפרקליטות הצבאית.
• בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החיילת וחלף כך להסתפק בהעמדתה של החיילת לדין משמעתי במסגרת יחידתה – נענתה בחיוב על ידי הפרקליטות הצבאית ותיק מצ”ח נסגר ללא סנקציות פליליות.
• בכך מוזערו נזקיה של החיילת באופן משמעותי, נחסך מהחיילת ניהול הליך פלילי בבית הדין הצבאי, על הסיכונים הרבים הנלווים לו לרבות תיוג ברישום פלילי אשר היה מלווה אותה גם לאחר תום שירותה הצבאי;
• פרשה זו טופלה במשרדנו על ידי עורכי הדין רעות מתוק וגיא פלנטר, מול פרקליטות צפון וחיל הים.

בתמונה: החלטת הפרקליטות הצבאית – אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק הסתפקות בדין משמעתי בלבד.

אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק | הזנחת כלי ירייה – דוגמאות למקרים נוספים

• עוד על העבירה בה נחשדה החיילת ראו בהרחבה: 
  • משפט צבאי – עבירות נשק בצבא:.
  • עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי. 
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה.

עורך דין צבאי

עבירות נשק בצבא | אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק | אובדן נשק | הזנחת כלי ירייה הפקרת נשק

הפוסט אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק | גניבת נשק מחיילת – הסתפקות בדין משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (82)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות רכוש בצבא: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין צבאי

עבירות רכוש בצבא: גניבה בצבא, גניבה מחייל, הוצאת רכוש מרשות הצבא
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות רכוש שבוצעו במסגרת השירות הצבאי. 
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות רכוש וגניבה בצבא ומחוץ לצבא.

 הוצאת רכוש מרשות הצבא

• סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי קובע:

(א) חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו –

(1) מאסר שלוש שנים – אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;

(2) מאסר שבע שנים – אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.

(ב) בסעיף זה, “הסכום הקובע” – סכום השווה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.

הוצאת רכוש מרשות הצבא – אימתי

• בלא מעט מקרים, מסתבכים אנשי קבע בעבירה זו, כאשר במסגרת תפקידם הם אמונים על רכוש צה”ל על סוגיו השונים – ופועלים להעברת רכוש מיחידה אחת לאחרת בין אם כטובה אישית ובין אם במסגרת החלפת רכוש “ראש בראש” בין יחידות צבאיות שונות – מתוך הנחה, שכל עוד הציוד נותר בתוך צה”ל ולא יצא לידיים פרטיות, וכל עוד לא הופקה טובת הנאה כספית אישית כלשהי (נעשה למען רווחת היחידה) – פעולתם אינה מהווה עבירה.
• בעניין זה חשוב לדעת – כי הפסיקה הצבאית פירשה את המונח “רשות הצבא” באופן מרחיב – ככזה הכולל:
  • גם מקרים בהם הרכוש הוצא מהצבא באופן מלא ועבר לידיים אזרחיות או למקומות אזרחיים;
  • וגם כאשר מדובר בהוצאת רכוש מרשות הצבא בתככי הצבא – בין יחידה אחת לאחרת – כאשר הדבר נעשה בניגוד לנהלים ולפקודות בצה”ל.
• הרציונל ביחס לשתי האפשרויות האלו הוא זהה – הוצאת הציוד הצבאי מהמקום אליו יועד – עלול לפגוע במוכנות הצבא ובחוסנו, קרי, בעת הרלוונטית בו יזדקקו לאותו רכוש – הוא יחסר, והדבר עלול פגוע ביכולת הצבא לתפקד כנדרש.
• מעבר לכך – הפגיעה באמון שנותנת המערכת בחייל אשר אחראי על אותו ציוד ואשר אפשר את הוצאתו – קשה באותה מידה; ועל כן, מבחינת יסודות העבירה והאינטרסים הציבוריים עליהם היא מבקשת להגן – אין זה משנה אם הציוד הצבאי הוצא מחוץ לגבולות הצבא או הועבר ליחידה אחרת.

הוצאת רכוש מרשות הצבא – השיקולים בנקיטת הליך פלילי או משמעתי

• במסגרת החלטת הפרקליט הצבאי אם לנקוט בדרך של הגשת כתב אישום או להסתפק בהליך של דין משמעתי ישוקללו מגוון שיקולים לרבות:
  • סוג הציוד;
  • תפקידו של החייל או איש הקבע;
  • מספר הפעמים בהם הוצא הציוד הצבאי;
  • התמורה שהופקה (אם הופקה) כתוצאה מהוצאת רכוש מרשות הצבא;
  • מקום העברת הציוד (אם מחוץ לצה”ל ואם פנימה).
  • הנסיבות הייחודיות אשר מצויות ברקע לאירועים.
  • נסיבותיו האישיות של החייל החשוד.
• ראוי להדגיש – כי כאשר מדובר בנשק, ישנה עבירה ייחודית העוסקת בהוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי – עליה ניתן לקרוא בהרחבה בעמודים:
  • הוצאת נשק מרשות הצבא.
  • משפט צבאי – עבירות נשק: שימוש בלתי חוקי בנשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, אובדן נשק.
• במקרים בהם שווי הרכוש אינו עולה על 3,000 ₪ (נכון לשנת 2017), יהיה מקום לשקול גם עריכת הסדר מותנה/ הסדר הקפאה, ועל כך ראו כאן: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• הנחיה 2.09 של הפרקליטות הצבאית עוסקת בהוצאת רכוש מרשות הצבא.

גניבה מחייל

• אחת מעבירות הרכוש בצבא הנפוצות ביותר הינה “גניבה מחייל”.
• עבירת הגניבה מחייל מוסדרת בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 84 לחש”ץ, אשר קובע:

“חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו – מאסר שנתיים”

• יש לשים לב – כי עבירה זו עניינה מגניבה מחייל דווקא – והיא אינה מתאימה למקרים בהם נגנב רכוש השייך לצה”ל או ליחידה (אז מדובר בעבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא).
• הנחיה 2.08 של הפרקליטות הצבאית עוסקת בעבירות גניבה.
• כאשר מדובר בעבירה של גניבה מחייל, עומדות בפני הפרקליטות הצבאית מספר אופציות לטיפול:
  • מסלול ראשון – העברת הטיפול בתלונה לדין משמעתי – כאשר שווי הרכוש שנגנב אינו עולה על 1,000 ש”ח ואין נסיבות מחמירות נוספות.
  • מסלול שני – הגשת כתב אישום המייחס עבירה גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחש”ץ – כאשר מדובר ברכוש ששוויו עולה על 1,000 ₪.
  • מסלול שלישי – הגשת כתב אישום המייחס לחייל עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, אשר העונש הקבוע בצידה גבוה יותר, וזאת כאשר מדובר במקרים בעלי חומרה יתרה. לקריאה נרחבת על עבירה הגניבה לפי חוק העונשין ניתן לקרוא בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • מסלול רביעי – עריכת הסדר מותנה/ הסדר הקפאה. ניתן לקרוא על הסדר מותנה/ הסדר הקפאה בהרחבה בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• לאור העובדה שקיימות אופציות שונות לטיפול, אשר לחלקן עלולות להיות השלכות משמעותיות על עתידו של החייל – הרי שיש משקל רב לגרסה שמוסר החייל, להתנהלותו בחקירה וליכולת להצביע על קשיים ראייתיים המצויים בחומר החקירה שנאסף בעניינו.
• עורך דין צבאי בעל ניסיון במשפט צבאי – יידע לייעץ וללוות את החייל הנחקר, לנתח את חומר הראיות שנאסף באופן מעמיק ולנתב את עניינו של החייל למסלול הנכון המתאים בנסיבות העניין.  

גניבה על ידי עובד ציבור

• עבירה זו מוסדרת בסעיף 390 לחוק העונשין. חיילים ואנשי קבע נחשבים “עובדי ציבור” ולכן ניתן להרשיעם בתנאים מסויימים גם בעבירה זו.
• במסגרת עבירות רכוש בצבא, נחשבת העבירה של גניבה בידי עובד ציבור כאחת העבירות החמורות ביותר.
• לפרטים נוספים אודות עבירה זו ראו: גניבה בידי עובד ציבור וכן ראו מקרה נוסף בו טיפלנו בעבירה זו גם בעמוד: השמדת ראיה, בעקבות ייצוג משפטי – סיום משפט צבאי לא רישום פלילי.
• להרחבה אודות עבירות רכוש ועבירות גניבה לפי חוק העונשין ראו בעמוד: עבירות גניבה – יעוץ ייצוג משפטי.

אי שמירתו של רכוש צבאי

• עבירה זו מוסדרת בסעיף 80 לחוק השיפוט. 
• להרחבה בכל הנוגע לעבירה זו ראו – אי שמירתו של רכוש צבאי.

ביזה

• עבירה זו מוסדרת בסעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי ונחשבת לבין החמורות בעבירות הרכוש.
• העונש הקבוע בצידה עומד על עשר שנות מאסר. 
• לפרטים נוספים ראו: עבירות ביזה.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות רכוש וגניבה בצבא

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• למשרדנו נסיון עשיר בהענקת ייצוג משפטי בתיקי עבירות רכוש בצבא.
• בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות רכוש וגניבה בצבא ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | עבירות רכוש בצבא | הוצאת רכוש מרשות הצבא

הפוסט עבירות רכוש בצבא: הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (88)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

• משרד עורכי דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע וואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות נשק במסגרת השירות הצבאי.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק בצבא, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.

עבירות נשק בצבא – כללי

• בתמצית, עבירות נשק בצבא כוללות:
  • הוצאת נשק מרשות הצבא | גניבת נשק מהצבא.
  • שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק. 
  • אובדן נשק | איבוד נשק.
  • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  • מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה. 
  • רשלנות בהחזקת נשק.
• הגדרתו של נשק לפי חוק השיפוט הצבאי רחבה מאד, וכוללת “חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש”.
• למעשה – כלי נשק, על הגדרתו הנרחבת, הינו מרכיב אינהרנטי ומחויב המציאות במערכת צבאית. הנגישות לנשק גבוהה, בין אם לחיילים טירונים אשר אך מתחילים את דרכם במערכת הצבאית; בין אם לחיילים וקצינים ותיקים ומנוסים אשר בקיאים על פי רוב בשימוש בנשק; ובין אם לקצינים וחיילים אשר אמונים מכוח תפקידם על אבטחתם של כלי הנשק.
• משכך, במסגרת ניסיונה של המערכת הצבאית למגר את תופעת העברייניות בכל הנוגע לכי נשק, קובע חוק השיפוט הצבאי מספר עבירות הקשורות בכלי נשק, בעלות מדרג חומרה שונה.
• מעבר לכך, חוק העונשין, החל אף הוא על חיילים, קובע בסעיף 144 את האיסור על עבירות נשק, אשר כוללות איסור על שימוש לא חוקי, סחר, יבוא, יצוא, הפצה או כל עסקה אחרת בנשק.
• מדיניות הענישה בעבירות נשק הינה מחמירה, ועל פי רוב כוללת רכיב של מאסר לריצוי בפועל. בעבירות שעניינן סחר בנשק, הרי שעל פי רוב מוטלים על חיילים המורשעים בהן עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות.

הוצאת נשק מרשות הצבא ועבירות של גניבת נשק בצבא, ייבוא, ייצוא, תיווך או סחר בנשק

• סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי מסווג את העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא עבירת פשע חמור, וקובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
• בהתאם, סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, הקובע את האיסור על ייבוא, ייצוא, תיווך, סחר או כל עיסקה אחרת בנשק – קובע אף הוא לעבירות אלו עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
• בשל פוטנציאל הסיכון העצום הטמון בנשק, לרבות אובדן בנפש או פגיעות חמורות בגוף והגעתו לידיים בלתי מורשות (בין אם עברייניות ובין טרוריסטיות), מדיניות הענישה בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא מחמירה מאד, מבקשת לשים את האינטרס הציבורי במרכז – וכוללת על פי רוב רכיבי ענישה של מאסר לריצוי בפועל ולתקופות ממושכות.
• לשם המחשה, בערעור 10/16 רס”ל איתי יהודה נ’ התצ”ר, מקרה בו הורשע חייל בהוצאת נשק מרשות הצבא ובעבירות נשק נוספות לפי חוק העונשין, ונדון ל-14 וחצי שנות מאסר, דחה בית הדין הצבאי לערעורים את ערעור ההגנה על העונש וקבע:

“בתי הדין הצבאיים נוקטים קו עונשי מחמיר ביחס לעבירות בנשק. קו זה מגלם את הסיכון לשלום הציבור ולביטחונו, הטמון בעבירות האמורות, ואת מגמת ההחמרה בענישה, שמצאה ביטויה בפסיקת בית המשפט העליון, על רקע שיקולי ההלימה וההרתעה, העומדים בבסיסה” (ע/31/12 רב”ט עמאר נ’ התובע הצבאי הראשי (2013)).

ברוח זו הוטעם, כי:

“סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת” (ע”פ 1768/14 גנאיים נ’ מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.7.2014), וראו גם: ע/9,11/09 התובע הצבאי הראשי נ’ טור’ אברמוב (2009)).

הפסיקה המחמירה מבטאת אף את ההיבטים הערכיים המחמירים והייחודיים למערכת הצבאית, שעיקריה הם הפגיעה הקשה בצה”ל, בכוננותו ובמוכנותו, בתדמיתו בעיני הציבור ובערכי היסוד של אמינות ומשמעת, אשר ראוי כי יוטמעו במסגרתו (ראו: ע/48,49/15 התובע הצבאי הראשי נ’ סמל לנדאו (2015))”.

• לפרטים נוספים על עבירה זו ראו בעמוד: הוצאת נשק מרשות הצבא, גניבת נשק מהצבא.

 שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק

• סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האיסור על שימוש בלתי חוקי בנשק בזו הלשון:

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.”

• מטבע הדברים, פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש בנשק בחוסר זהירות ושלא על פי ההוראות המחייבות הינו עצום. בהתאמה, מתייחסת המערכת הצבאית בחומרה לביצוע לעבירות שימוש בלתי חוקי בנשק.
• בהקשר זה נפסק למשל בע”מ 58/16 רב”ט פ’ ס’ ק’ נ’ התצ”ר:

“הטיפול הזהיר וההקפדה על הוראות הבטיחות בשימוש הנשק הינם מנשמת אפו של הצבא, שפעילותו, כל כולה, נסמכת על שימוש בכלי נשק, באימון או בלוחמה. שמירת חיי אדם מחייבת כי כללי הבטיחות בנשק יילמדו ויוטמעו היטב בקרב שורות הצבא.”

• סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי כולל מגוון רחב של פעולות אסורות בנשק:
  • החלופה הראשונה עניינה במקרים קלים יותר, כאשר הפסול נוגע לטיפול או שימוש לקוי בנשק – מבלי להפעילו;
  • החלופה השנייה בסעיף 85 נוגעת למקרים חמורים יותר, אשר במסגרתם “הופעל” הנשק (כאשר גם ביצוע פעולה אחת בנשק עלול להיחשב כ”הפעלה”).
• לשם המחשה; מקרים של משחק בנשק, כגון דריכתו ו/או כיוונו לעבר אדם אחר במסגרת משחק בנשק, חושפים חיילים לאישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.
• בעבירות נשק מסוג זה, ישקלו מכלול הנסיבות הנוגעות לשימוש הבלתי חוקי בנשק, לרבות:
  • הפעולות שביצע או נמנע מלבצע החייל בנשק; 
  • רמת הסיכון שנבעה מהתנהלותו של החייל כלפי עצמו וכלפי אחרים ששהו במחציתו באותה עת (“מבחן הסיכון המכוון”);
  • דברים שאמר החייל במהלך האירוע מהם ניתן ללמוד על הלך רוחו וכוונתו (למשל איומים לפגוע בעצמו או באחרים, דברים המבטאים קלות ראש ביחס למשחק בנשק, או הבעת אדישות לתוצאות מעשיו);
  • תפקידו של החייל, הכשרתו וניסיונו בשימוש בנשק וכן הוותק שלו בשירות צבאי;
  • זירת האירוע בו נעשה שימוש בלתי חוקי בנשק;
  • הנסיבות שהובילו לביצוע השימוש הבלתי חוקי בנשק (לרבות המניע);
• לכל אלו – השפעה נרחבת לא רק על שאלת הענישה, אלא גם על סעיף האישום שתבקש התביעה הצבאית לייחס לחייל בכתב האישום (סעיף 85 רישא או סיפא לחוק השיפוט הצבאי).
• עורך דין צבאי המייצג את החייל ינסה להוכיח כי מדובר באירוע המצוי ברף חומרה נמוך, ושלא נשקפה סכנה ממשית וקונקרטית לחייל או לסובבים אותו, ובמקרים המתאימים אף לנסות ולשכנע, כי יש מקום להעביר את המקרה לטיפול במסגרת דין משמעתי, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.
• לפרטים נוספים בנוגע לעבירה זו ראו: שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק.

שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא

• מטבע הדברים, נשק נמסר לחייל במסגרת שירותו הצבאי למטרות צבאיות בלבד, והשימוש בנשק נעשה על פי ההוראות המחייבות בלבד. 
• שימוש בנשק צבאי שלא למטרות צבאיות – כגון לספורט או לצייד – מהווה עבירה חמורה המסווגת כעבירה פלילית מסוג פשע.
• סעיף 79 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא”, קובע בסעיף קטן (ב):

“79 (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים”.

אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק – אובדן נשק | הפקרת נשק

• עבירה נוספת הקיימת בחוק השיפוט הצבאי עניינה באי שמירתו של הנשק. סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “אי שמירתו של רכוש צבאי“ קובע:

“חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאובדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.”

• מאחר שמדובר בעבירה של רשלנות, הרי שיכולות להיות דרגות חומרה שונות של רשלנות שיש בכוחן להוביל לאובדן נשק, ולכן נסיבות אובדן הנשק והרקע לאובדן – חשובות מאד.
• למידת הרשלנות שננקטה על ידי חייל, יש השפעה מכרעת על סוג הטיפול המשפטי אשר תחליט הפרקליטות הצבאית לנקוט בעניינו – אם על דרך של דין משמעתי ואם על דרך של הגשת כתב אישום לבית דין צבאי. 
• במקרים של הפקרת נשק, כאשר דרגת הרשלנות גבוהה, תבקש הפרקליטות הצבאית למצות את הדין עם החייל ולהגיש כנגדו כתב אישום לבין התדין הצבאי.
• כך למשל, במקרה בו אובדן הנשק נעשה ברשלנות המצויה ברף חומרה נמוך מאד ובסופו של דבר אותר הנשק והוחזר לצבא – יבקש עורך דין צבאי המייצג את החייל לשכנע כי יש להסתפק בהעמדתו של החייל לדין משמעתי בלבד.
• מידת הרשלנות והנסיבות אשר מצויות ברקע לאירוע אובדן נשק – יכולות להשפיע על סעיף האישום שייוחס לחייל ולענישה שתינקט בעניינו. משכך, על החייל החשוד לממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין צבאי בטרם חקירת מצ”ח.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לתיקי עבירות נשק בצבא

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות נשק מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ. 
• בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.
• להשלמת התמונה ראו גם: עבירות בנשק ייעוץ וייצוג משפטי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי – עבירות נשק בצבא

הפוסט עבירות נשק בצבא<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (68)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבת נשק מהצבא, הזנחת כלי ירייה: בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין צבאי גיא פלנטר – סגירת תיק חקירה ללא נקיטת הליכים משפטיים.

גניבת נשק מהצבא, הוצאת נשק מרשות הצבא, הזנחת כלי ירייה – סיום חקירת מצ”ח בסגירת התיק

• פרשה זו עוסקת בחייל צה”ל אשר נחשד בעבירות של גניבת נשק מהצבא, הזנחת כלי ירייה ואי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק, והכל בנוגע לרובה סער מסוג תבור אשר נגנב מביתו.
• משרדנו העניק לחייל ייעוץ משפטי וליווה אותו בחקירתו ובסופו של יום, נסגר תיק החקירה ללא נקיטת שום אמצעים משפטיים כנגד החייל.

תמצית מדיניות החקירה וההעמדה לדין במקרים של גניבת נשק מהצבא והזנחת כלי ירייה

• ככלל, דיווח של חייל על אובדן או גניבה של כלי נשק, יוביל מיד לפתיחתה של חקירת מצ”ח (הנחיה מס’ 2.11 – הנחיות התביעה הצבאית הראשית).
• במסגרת החקירה, תנסה מצ”ח לברר, האם החייל עצמו היה מעורב בגניבת נשקו בדרך כזו או אחרת, או האם החייל לא קיים את החובות המוטלות עליו לעניין אופן ההחזקה והשמירה על כלי הנשק, ויצר בכך סיכון לנטילת כלי הנשק או שימוש בו על ידי אדם שלא הורשה לכך.
• מובן שאם יאספו במסגרת החקירה מספיק ראיות לכך שהחשוד היה מעורב בגניבת נשקו – יועמד לדין פלילי.
• על פי הנחיות התביעה הצבאית, במקרים של פזיזות שהובילה לאובדנו של הנשק – יועמד החייל לדין פלילי בבית הדין הצבאי. מנגד, במקרים של שכחה (רשלנות), תהייה הנטיה להורות על העמדה לדין משמעתי, וזאת גם אם הנשק הושאר במקום הנגיש לגניבה.
• באשר למקרים של הפקרת כלי נשק ברשלנות, ככל שמידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק גדולים ומשמעותיים יותר,כך גם גובר הסיכוי להגשת כתב אישום. כך למשל, השיקולים הבאים עשויים להטות את הכף להגשת כתב אישום:
  • הפקרת הנשק הביאה לפגיעה בגוף או בנפש, או הייתה קרובה בפועל להביא לכך;
  • הנשק הופקר למשך זמן רב;
  • הנשק שהופקר לא נמצא;
  • הפקרת הנשק נעשתה בנסיבות שבהן נוצרה נגישות ממשית מצד ילדים אליו עקב ההפקרה;
  • המפקיר נמנע מלדווח לרשויות האכיפה בסמוך למועד שבו נודע לו על אובדן כלי הירי או נמנע מלמסור עדות אמת ביחס לנסיבות האובדן;
  • אין מדובר במקרה ראשון של הפקרת כלי ירי או נשק אחר על ידי המפקיר;
  • הנשק הופקר במקום שהסיכוי לגניבתו גדול יחסית (כגון רכב);
  • ההפקרה הייתה של מספר כלי נשק.

עובדות המקרה – חשד לעבירות גניבת נשק מהצבא (רוס”ר תבור) או הזנחת כלי ירייה

• לוחם המשרת בחטיבת הנח”ל יצא לביתו עם נשקו הצבאי מסוג רוס”ר תבור. הנשק נגנב. מיד כאשר הבחין החייל כי הנשק נגנב, התקשר למשטרה ודיווח על גניבתו.
• בעקבות הדיווח, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית כנגד החייל, בחשד שהחייל עצמו היה מעורב באחת העבירות הפליליות הבאות:
  • הוצאת נשק מרשות הצבא, עבירה בניגוד לסעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי (גניבת נשק).
  • הזנחת כלי ירייה, עבירה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין. 
  • אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק, עבירה לפי סעיף 80 סיפא לחוק השיפוט הצבאי.
• עם מעצרו של החייל, יצרו הוריו קשר עם עורך דין צבאי גיא פלנטר, אשר הוזעק להעניק לחייל ייעוץ משפטי במקום מעצרו. בהמשך, קיבל החייל ייעוץ וליווי משפטי בכל מהלך החקירה, עד לסגירת התיק.
• החייל מסר גירסה עקבית באשר לאופן החזקת הנשק, בטרם נגנב, הפוטרת אותו מכל אחריות פלילית ו/או משמעתית. יתרה מכך, במסגרת החקירה נמצאו ונתפסו בזירת הגניבה ממצאים פיזיים, המאמתים את גירסת החייל.
• לאחר חקירת הוריו של החייל וביצוע שורה ארוכה של פעולות חקירה, כולל פעולות בסיוע משטרת ישראל, נסגר תיק מצ”ח בו נחקר החייל כחשוד, ללא נקיטת הליכים משפטיים כלשהם כנגדו.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות הצבאית בדבר סגירת תיק מצ”ח, ללא פרטים מזהים של החייל.

לקריאה נוספת

• למקרה נוסף בו טיפלנו שכנראה יעניין אתכם ראו: הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא) – סיום משפט צבאי ללא רישום פלילי. 
• על העבירות בהן נחשד החייל ולדוגמאות נוספות של מקרים בהם טיפלנו ראו בהרחבה בעמודים הבאים: 
  • עבירות נשק בצבא.
  • עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עבירות רכוש בצבא – אי שמירתו של רכוש צבאי | הוצאת רכוש מרשות הצבא | גניבה מחייל. 
• על חקירת מצ”ח ראו בעמוד: חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
• על הליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• על ייצוג חיילים בפני בתי דין צבאיים ברחבי הארץ ראו בעמוד: עורך דין צבאי | משפט צבאי | חיילים ואנשי קבע – ייצוג וייעוץ משפטי ע”י עו”ד צבאי.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים:
  • ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
  • סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
  • עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
  • דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי

• • מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית.
  • תחולת חוק השיפוט הצבאי.
  • חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
  • ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי.
  • התביעה הצבאית.
  • עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות.
    • עבירות צבאיות.
    • עבירות שאינן צבאיות.
  • חיילים, קצינים, אנשי קבע ואנשי מילואים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי בחקירת מצ”ח וייצוג משפטי בבית הדין הצבאי.
  • בית דין צבאי – יצוג משפטי.
  • בית הדין צבאי לערעורים – יצוג משפטי.

עורך דין צבאי

משפט צבאי – עבירות נשק | גניבת נשק מהצבא | הוצאת נשק מרשות הצבא | אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק | אובדן נשק | הזנחת כלי ירייה | רשלנות בהחזקת נשק

הפוסט גניבת נשק מהצבא, הזנחת כלי ירייה: סגירת תיק חקירה ללא נקיטת הליכים משפטיים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (58)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמקרים המתאימים אנו פועלים לסיום המשפט הצבאי בדרך של רישום פלילי מופחת. 
• בעמוד זה אנו עומדים על מהותו של רישום פלילי מופחת, התנאים להשגתו ועל תפקידו של עורך הדין הצבאי בהקשר זה.
• בסוף עמוד זה כללנו מספר דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת.

מדוע קיים רישום פלילי מופחת?

• חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע בין היתר, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע – הוא מאגר המרשם הפלילי, אשר יכלול מידע אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצעו עבירה פלילית ועוד.
• מאגר נוסף שמנהלת המשטרה על פי החוק הוא מאגר מידע משטרתי אודות רישומיה הפנימיים של המשטרה הכולל תיקים פתוחים ותיקים סגורים. 
• ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תתועד במרשם הפלילי במשך 17 שנים (7 שנות תקופת התיישנות + 10 שנות תקופת מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
• לרישום הפלילי השלכות קשות – עצם ההרשעה בדין פוגעת בשמו הטוב של האדם, בדימויו העצמי, בעיסוקו או ביכולתו לעבוד במקצוע טעון רישוי, ביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו וכן בקשריו המשפחתיים והחברתיים. ההרשעה בפלילים מונעת ממנו מלהיבחר לתפקידים מסוימים או אפילו לקבל ויזה לארה”ב. בכוחה של הרשעה פלילית לערער אם כן את כל סדרי חייו של אזרח.
• עוד על השלכותיו הפוגעניות של רישום פלילי ניתן לקרוא בהרחבה בקישור: 
• עד שנת 2012 הרשעה של חייל בבית דין צבאי (למעט מספר מצומצם של עבירות שהוחרגו מכך) היתה גוררת רישום במרשם הפלילי בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
• כך נוצר מצב מורכב, בו חייל, אשר נמצא בראשית חייו הבוגרים במסגרת האזרחית, נאלץ לשאת על מצחו לאחר תום שירותו הצבאי את קלון ההרשעה בפלילים למשך 17 שנים, לא פעם בעבירות שהינן “צבאיות” באופן מובהק, כגון היעדר מן השירות.
• הוסף על כך שבניגוד להליך פלילי רגיל, במסגרת הליך פלילי בפני בית דין צבאי לא ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה (כלומר בקביעה, כי החייל אמנם ביצע עבירה פלילית אולם לא יורשע בגינה של עבירה זו על מנת שלא לפגוע בעתידו).
• הקושי התעצם עוד יותר – בתחום עבירות הסמים. כידוע, מדיניות צה”ל ביחס לשימוש בסמים מסוכנים מחמירה יותר מזו שבאזרחות, ועל כן באותה עת גם שימוש חד פעמי בסם מסוכן היה מוביל לכתב אישום, הרשעה בפלילים ותיוג במרשם הפלילי למשך 17 שנים. זאת, בעוד אזרח שנחשד לראשונה בשימוש או החזקה חד פעמית של סם “קל” – התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
• מצב דברים זה תוצאות בלתי סבירות וכך למשל, העמיד משתמט מגיוס לצבא בעמדה טובה יותר מאשר חייל המשרת שירות צבאי משמעותי; בעוד תיק הסמים כנגד המשתמט היה נסגר, החייל היה מוכתם בפלילים למשך 17 שנים, אך בשל מילוי חובתו לשרת בצבא.
• נוכח כל האמור, הלכה וגברה ביקורת מצד גורמים שונים ביחס להכתמתם של חיילים ברישום פלילי למשך תקופה ממושכת תוך פגיעה בעתידם.
• ביקורת זו הובילה לאחד משינויי החקיקה המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי ביחס לאוכלוסיית החיילים – רישום פלילי מופחת לחיילים.
• בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, ונוסף הסדר חדש בסעיף 404א אשר קובע כי חלף האמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים יחול הסדר ייחודי ביחס להרשעות חיילים בבתי דין צבאיים.

מהו רישום פלילי מופחת?

• חייל הזוכה לרישום פלילי מופחת, תקופת המחיקה של הרשעה פלילית בבית דין צבאי תימשך על פני חמש שנים בלבד, ללא תקופת התיישנות. כלומר, במקום תקופה בת 17 שנים בה ירחף הרישום הפלילי מעל לראשו של החייל – יימחק הרישום הפלילי תוך חמש שנים בלבד מעת מתן פסק הדין.
• כאן יש לדעת כי היקף הגורמים החשופים לרישום פלילי בתקופת התיישנות נרחב יותר מהיקף הגורמים החשופים לרישום הפלילי בתקיפת המחיקה.
• לפיכך, התיקון לחוק אף צמצם את רשימת הגופים החשופה לרישום הפלילי המופחת במשך אותן 5 שנים.
• בכך, פוטנציאל הפגיעה בעתידו של החייל בשל הרשעתו – הופחת באופן ניכר.

מה התנאים להשגת רישום פלילי מופחת?

• לא כל חייל זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר יחול רק במקרים הבאים;
• תנאי סף לסיום הליך פלילי בבית דין צבאי ברישום פלילי מופחת הינו שאין לחייל עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה, וכן – שמדובר בהרשעה בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה המקסימלי עד 3 שנות מאסר) והוטל בגינה אחד העונשים הבאים:
  • עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
  • עונש שאינו עולה על חודשיים מאסר בפועל.
  • עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
  • עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שחלקו ירוצה בדרך של עבודות צבאיות – כאשר תקופת המאסר בפועל אינה עולה על חודשיים.
• בכל הנוגע לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות, נקבע הסדר שונה:
  • אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – יחול רישום מופחת אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול.
  • אם הוטל בגינה עונש בין שלושה לשישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול רישום מופחת אלא אם הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו כי היא תחול.
  • אם הוטל עונש מעל שישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול הרישום המופחת.
• כאמור, אם לחייל שהורשע בדין יש עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה – לא יחול ההסדר בדבר רישום פלילי מופחת.

עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו

• עוד חשוב לדעת – כי בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי נקבעו מספר עבירות שהרשעה בהן לא תהווה פרט רישום כלל – כלומר הרשעה בהן בבית הדין הצבאי לא תגרור רישום פלילי כלשהו (מלא או מופחת).
• בין יתר העבירות המנויות בתוספת השנייה ניתן למצוא עבירות שהינן צבאיות באופן מובהק במהותן כגון:
  • נטישת משמרת – סעיף 58 לחוק השיפוט הצבאי.
  • איום ועלבונות כלפי מפקד – סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנגדות לפעולה חוקית – סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי.
  • חריגה מסמכות – סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי – סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
  • נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין – סעיף 82 חוק השיפוט הצבאי.
  • רשלנות לגבי תעודות – סעיף 106 לחוק השיפוט הצבאי.
  • סירוב לקיים פקודה – סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התרשלות – סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי.
  • סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים – סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנהגות פרועה – סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנהגות מבישה – סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנהגות שאינה הולמת – סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התחזות – סעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי.
  • פגיעה במשמעת – סעיף 132 לחוק השיפוט הצבאי.

האם לרישום פלילי מופחת יש תחולה רטרואקטיבית?

• בשים לב להשלכותיו הקשות של הרישום הפלילי על חייהם של חיילים אשר השתחררו מהצבא – ונאלצו במשך שנים לחיות עם תיוגם כעבריינים במרשם הפלילי, נקבע במסגרת התיקון לחוק כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי.
• כלומר, חייל שהורשע במהלך 17 השנים האחרונות בעבירה מסוג עוון והוטל עליו אחד מהעונשים שפורטו לעיל, יהיה זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר אמור להתעדכן באופן אוטומטי במערכות המשטרתיות.
• במקרים בהם ההרשעה מבית הדין הצבאי אינה ההרשעה היחידה של האדם – יש צורך בפנייה יזומה לגורמים הרלוונטיים בהגשת בקשה למעמד של רישום פלילי מופחת אשר מופנית לשר הביטחון.

חשיבות קבלת ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי

תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין  הצבאי

• רישום פלילי מופחת הינו ללא ספק הטבה חשובה שהמחוקק העניק לחיילים, על מנת למזער את פגיעת ההרשעה הפלילית בעתידם.
• יחד עם זאת, גם בהקשר זה, “הכל יחסי”; עדיין מדובר בהרשעה פלילית לכל דבר, הרשעה המכתימה את שמו של החייל למשך תקופה לא קצרה (5 שנים), תקופה קריטית בגיבוש עתידו המקצועי.
• עוד יש לזכור כי רישום פלילי מופחת מותנה בהודאה של החייל בעבירה או בעבירות פליליות, וכן בענישה.
• בטרם מסירת הודאה כזו, חובה להתייעץ עם עורך דין צבאי. לטיב הייצוג המשפטי שיקבל החייל מעורך דינו הצבאי השפעה קריטית הן על שאלת הרישום הפלילי והן על שאלת העונש שיגזר על החייל.
• תחילה יקבל הסנגור הצבאי מהתביעה הצבאית את מלוא חומר החקירה, ינתח את חומר החקירה ויבדוק האם יש בכלל סיכוי סביר להרשעה. אם אין סיכוי סביר להרשעה – כלל לא מדובר בהטבה, ואין שום סיבה להסכים להרשעה פלילית שתימחק “רק” כעבור 5 שנים.
• במקרים המתאימים, לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו ואף איסוף ראיות הגנה, יפעל עורך הדין הצבאי לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה שבדין (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, סגירה תיק בהסדר מותנה). מובן שסגירת התיק, ללא רישום פלילי כלשהו, עדיפה תמיד על רישום פלילי מופחת.
• אפילו הוגש כתב אישום, בנסיבות מתאימות ניתן לבטלו וגם לשם יכוון הסניגור הצבאי את חציו.
• ככלל, פתוח בפני תובע צבאי לבחור איזה עבירה (או עבירות) ייחס לחייל בכתב האישום שיוגש לבית הדין הצבאי:
  • עבירות הגוררות רישום פלילי;
  • עבירות הגוררות רישום פלילי מופחת;
  • עבירות שלא גוררות שום רישום פלילי;
• מעבר לרישום הפלילי, יש לדעת, כי יש קשר ישיר בין העבירות בהן הודה החייל, לעונש שייגזר עליו בבית הדין הצבאי. מטבע הדברים, ככל שהודה החייל בעבירות חמורות יותר – כך העונש שיגזר עליו יהיה חמור יותר. 
• מתפקידו של עורך הדין הצבאי שמייצג את החייל למזער ככל הניתן את נזקיו של מרשו;
  • באם לא ניתן למנוע את הגשתו של כתב האישום או לגרום לביטולו, ועדיין קיים סיכוי סביר להרשעה, יחתור הסניגור הצבאי להגיע להסדר טעון עם התביעה הצבאית במסגרתו יתוקן כתב האישום לעבירות שלא גוררות שום רישום פלילי.
  • כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו ולפיכך, לעיתים, כאשר הוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירות הגוררות רישום פלילי, יתמקד המאבק המשפטי בנסיון לשכנע את התביעה הצבאית (במסגרת מו”מ להסדר טעון) או את בית הדין הצבאי (במסגרת הליך שמיעת הראיות) להסתפק בהרשעה בעבירות הגוררות רישום פלילי מופחת.
• כך או כך, עורך דין צבאי מנוסה ישקף לחייל את הסיכונים והסיכויים שבכל מהלך משפטי כזה או אחר, באופן שהחלטותיו של החייל יתקבלו על בסיס ייעוץ משפטי רציני מגורם מקצועי, האמון על האינטרסים של החייל.

מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי

• ראינו שהמחוקק קבע, כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי, והמרשם הפלילי אמור להתעדכן באופן אוטומטי. 
• אלא, שעל אף שהתחולה הרטרואקטיבית צריכה לחול באופן אוטומטי – הניסיון מלמד שגלגלי הצדק טוחנים לאט, ולעיתים – לא טוחנים בכלל; במקרים רבים, הרשעה פלילית מבית דין צבאי שהיתה אמורה להימחק רטרואקטיבית – לא נמחקה כלל מהמרשם הפלילי.
• במצב דברים זה, על עורך דין צבאי להגיש מטעם החייל בקשה מפורטת למחיקת הרישום הפלילי, במסגרתה יפרט מדוע המקרה עומד באמות המידה לרישום פלילי מופחת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת על הרשעה בבית הדין הצבאי.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במקרים להמחשה שטופלו על ידי משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

עו”ד צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (10)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר