ארכיון סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק, איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (86)

גיא פלנטר — Sat, 11 Feb 2023 13:12:29 +0000

שימוש בלתי חוקי בנשק – סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר.

שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטים צבאיים בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו; ייצוג חייל אשר הואשם בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק (סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי) וכן שיבוש מהלכי משפט בפני בית דין צבאי.

על העבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא

מהו שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא?

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו “שימוש בלתי חוקי בנשק” קובע:

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים”.

שימוש בלתי חוקי בנשק יכול לקבל ביטוי בקשת רחבה של מעשים אסורים בנשק, כגון:
- שימוש רשלני בנשק (הנשיאה, הטיפול או השימוש בנשק היו במסגרת סמכותו של החייל, אולם הטיפול עצמו היה רשלני, ובלא נקיטת אמצעי זהירות הולמים).
- שימוש בנשק תוך הפרת הוראות פתיחה באש (במיוחד במהלך אירועים מבצעיים).
- משחק בנשק – בהקשר זה רואים כל אחד מהשלבים הבאים כ”עליית מדרגה” מבחינת חומרת המעשה:
  - הכנסת מחסנית.
  - דריכת הנשק.
  - כיוון הנשק בחוסר זהירות.
  - כיוון הנשק כלפי אדם אחר.
  - פליטת כדור.
  - פציעה מירי כתוצאה ממשחק בנשק.
- איום בנשק כלפי אדם אחר: מפקד, חייל אחר, אוכלוסייה מקומית בשטחים המוחזקים או בנסיבות אזרחיות.
- ביצוע ירי ללא אישור – למשל במטווחים פרטיים, ירי בחתונות ובשמחות.
כפי שניתן לראות, לעבירה שתי חלופות:
- טיפול או שימוש אחר בנשק, ללא סמכות או ללא נקטיטת אמצעי זהירות נאותים – שדינה עונש מקסימלי של שנתיים מאסר.
- הפעלת הנשק כאמור, שדינה עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר.
מה יחשב “הפעלת נשק”? כאשר החייל ביצע פעולת נקירה בנשק (לחץ על ההדק), בין אם נורה מהנשק כדור ובין אם לאו.

מתי תפתח מצ”ח בחקירה פלילית בחשד לעבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק?

בכל אחד מהמקרים הבאים של שימוש בלתי חוק בנשק תפתח חקירה פלילית של מצ”ח:
- השימוש הבלתי חוקי בנשק לווה באיומים;
- במסגרת השימוש בנשק בוצע ירי;
- כתוצאה מהעבירה נפצע אדם;
- השימוש בנשק יצר סיכון מכוון לחיי אדם המתבטא בהפניית קנה הנשק אל חייל אחר המשולב בפעולה נוספת, בין אם זו בוצעה לפני או אחרי.

מתי תגיש הפרקליטות הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי במקרים של שימוש בלתי חוקי בנשק?

כלל, יוגש כתב אישום במקרים הבאים:
- נעשה שימוש בנשק לצורך איום או אלימות.
- נפצע אדם עקב השימוש הבלתי חוקי בנשק.
- בוצע ירי באמצעות הנשק, אף אם לא נפצע איש (למשל בירי ב”מטווח פרטי” או ירי בחתונה או בשמחה, להבדיל מפליטת כדור בזמן פריקת נשק, שלא גרם לפציעה).
- כאשר נוצר סיכון מכוון לחיי אדם.
מנגד, הפרקליטות הצבאית תעמיד את החייל לדין משמעתי כאשר הנסיבות מעידות על העדר סיכון ממשי, מוחשי וקונקרטי. למשל – כאשר נמצא בנשק התקן “מק-פורק” במשך כל הארוע.
בהחלטה באם להגיש כתב אישום או להעמיד לדין משמעתי ילקוח בחשבון נסיבות לקולא כגון:
- מיומנותו של מפעיל הנשק.
- סוג הנשק.
- האם נעשה שימוש בנשק בנסיבות צבאיות או אזרחיות, המיקום בו נעשה השימוש והשפעתו על הפגיעה בתדמית הצבא, והסיכון שנגרם.
- קיומם של ארועים קודמים של שימוש בלתי חוק בנשק.
- דרגתו ומעמדו של החשוד.
- הנסיבות בהן נעשה השימוש – למשל בקורס, הכשרה, זמן לחימה, במילוי תפקיד או בזמן פנאי ומנוחה.

מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום של שימוש בלתי חוקי בנשק

כעת נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא.
פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד חייל בשירות סדיר, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י). בעקבות חקירת מצ”ח, הגישה הפרקליטות הצבאית לבית הדין הצבאי כתב אישום המייחס לחייל את העבירות הפליליות הבאות:
- שימוש בלתי חוקי בנשק בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
- שיבוש מהלכי משפט בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז- 1977.
כתב האישום המקורי כלל שני אישומים שיוצגו כעת.

האישום ראשון – איום בנשק ושימוש בלתי חוקי בנשק

באישום הראשון שבכתב האישום, נטען כי בעקבות עימות עם חיילים אחרים בפלוגה, הכניס הנאשם מחסנית מלאה בכדורים לנשקו מסוג M-16, דרך את הנשק, הסיט את הנצרה למצב “אוטומט” ותוך שהוא מאיים בצעקות כי יהרוג חייל אחר, צעד לכיוון אוהל המגורים של חבריו לפלוגה.
בהמשך, כך נטען בכתב האישום, ניסו שני חיילים אחרים להרגיע את הנאשם, ואף הצליחו להוציא את המחסנית מהנשק ולהחזיר את נצרת הנשק למצב “נצור” אולם לא לפני שהנאשם עצמו הספיק לחזור על פעולת העברת הנצרה למצב ירי פעמיים נוספות.
לשיטת הפרקליטות הצבאית (שקיבלה ביטוי בכתב האישום), לא נפלט כדור מבית הבליעה מאחר והמחסנית לא נתפסה לגמרי בבית המחסנית אולם הנאשם מצידו, כך נטען, עשה את כל פעולות ההכנה לביצוע ירי (הכנסת מחסנית מלאה בכדורים, דריכה והעברת הנצרה למצב ירי) וזאת תוך השמעת איומים ברצח.
לסיום אישום זה, טענה הפרקליטות הצבאית בכתב האישום כי גם לאחר שנלקח ממנו הנשק, חיפש הנאשם בתיקו מחסנית תוך שהוא חוזר ומאיים בצעקות כי ירצח את חבריו לפלוגה.
ביחס לאישום זה, ייחסה הפרקליטות הצבאית לנאשם עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, ובשפת כתב האישום – הפעלתו של הנשק ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות.
ביחס להתנהלות המתוארת באישום הראשון, היה פתוח בפני הפרקליטות הצבאית להאשים את החייל גם בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, אולם היא לא עשתה כן מתוך מחשבה כי עבירה פלילית זו “נבלעת” בתוך העבירה היותר חמורה של שימוש בלתי חוק בנשק בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי.

האישום שני – שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין

באישום השני שבכתב האישום נטען כי הנאשם פעל בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בכך שבשתי הזדמנויות שונות ביקש מאחד העדים לאירוע המפורט באישום הראשון,, לספר בחקירתו במצ”ח, כי המחסנית אותה הכניס לנשקו הייתה ריקה.
בהתאמה לעובדות אלו, הואשם החייל באישום זה על ידי הפרקליטות הצבאית בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

למשרדנו פנה החייל עם פתיחת משפטו הצבאי, לאחר שכבר נסתיימה חקירת מצ”ח (במסגרתה הודה בעיקרי הדברים) ולאחר שכבר הוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי.
בהתאם למעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי, להוראות חוק השיפוט הצבאי, הוראות חוק העונשין ומדיניות הענישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים, היה צפוי החייל למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.
עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, בא בדברים עם הפרקליטות הצבאית וגיבש הסדר טעון, שעיקריו כדלקמן:
- יוגש כתב אישום מתוקן, ממנו ימחק כליל האישום השני, הנוגע לעבירה הפלילית של שיבוש הליכי משפט. העובדות שהינן בגדר עבירה של שיבוש מהלכי משפט יוזכרו חיצונית לכתב האישום, בפרטים הנוספים שיובאו בפני בית הדין הצבאי (הסכמה זו עם הפרקליטות הצבאית מנעה את הרשעתו של החייל בעבירה פלילית חמורה של שיבוש מהלכי משפט ובעקבות ההסכמה, לא נרשמה העבירה לחובתו של החייל במרשם הפלילי).
- עובדות כתב האישום יתוקנו לקולא במספר עניינים; למשל, בכך שיובהר בעובדות כתב האישום, כי הנאשם הוא אשר מנע, במעשה מכוון, פליטת כדור – בכך שדאג שלא להכניס את המחסנית עד הסוף לבית המחסנית (כלומר שמנע במתכוון כלל אפשרות לכניסת כדור לבית הבליעה ובפועל, דרך את הנשק “על ריק”. עובדה זו השפיעה כמובן גם על עונשו של החייל).
- הפרטים הנוספים שיובאו בהסכמה בפני בית הדין הצבאי יכללו שורה ארוכה של נסיבות לקולא (נסיבות שההגנה הצליחה להוכיח בפני הפרקליטות הצבאית), שיובאו בחשבון לעניין העונש:
  - עובר לאירועים נשוא כתב האישום, הקניטו וקיללו 3 חיילים את הנאשם, תוך שאחד מהם קילל את אביו המנוח של החייל. במסגרת העימות שקדם למעשיו של הנאשם, השפריצו עליו שלושת החיילים מים והרטיבו את מכשיר הפלאפון שלו.
  - אחד מאותם החיילים אף לקח את נשקו ואיים להרביץ לנאשם בעזרת קת הנשק (הראשון אשר עשה שימוש לא חוקי בנשק היה דווקא המתלונן, וזאת תוך ביצוע עבירה פלילית של איומים).
  - בתום המקרה ניגש הנאשם אל חבריו והתנצל על מעשיו.
- על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, נסיבות המקרה, בעיות ראייתיות בתיק, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מוסכם של 50 ימי מאסר, שירוצו בדרך של עבודה צבאית ומאסר על תנאי.

גזר הדין של בית הדין הצבאי – אימוץ הסדר הטעון והטלת עונש של עבודות צבאיות בלבד

בגזר דינו, עמד בית הדין הצבאי בין היתר על חומרת המקרה, באופן הבא:

“בבואנו לגזור את דינו של הנאשם, לא נוכל להתעלם מהחומרה הנודעת לעבירות נשק בכלל ולעבירה שתוצאתה עלולה הייתה להיות פגיעה בגופו של אדם, בפרט. ממעשים כאלו עלולות לצמוח תוצאות טרגיות וקטלניות”.

יחד עם זאת, מצא בית הדין הצבאי לכבד את הסדר הטעון וגזר על החייל 50 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודה צבאית ומאסר על תנאי.
בכך הסתיים המשפט הצבאי מבלי שנגזר על החייל לרצות ולו יום אחד של מאסר של ממש.

תיק מז”י בבית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה, בפני הרכב בראשות אב”ד, כבוד השופט הצבאי אל”מ ניר אבירם.

לקריאה נוספת

לקריאה נוספת אודות עבירות נשק בכלל ועבירות נשק בצבא בפרט ראו:
- עבירות נשק בצבא.
- עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

עורך דין צבאי

שימוש בלתי חוקי בנשק | שיבוש מהלכי משפט

הפוסט שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק, איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (86) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נשק בצבא 5 (68)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:34:48 +0000

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

משרד עורכי דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע וואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות נשק במסגרת השירות הצבאי.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק בצבא, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.

עבירות נשק בצבא – כללי

בתמצית, עבירות נשק בצבא כוללות:
הגדרתו של נשק לפי חוק השיפוט הצבאי רחבה מאד, וכוללת “חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש”.
למעשה – כלי נשק, על הגדרתו הנרחבת, הינו מרכיב אינהרנטי ומחויב המציאות במערכת צבאית. הנגישות לנשק גבוהה, בין אם לחיילים טירונים אשר אך מתחילים את דרכם במערכת הצבאית; בין אם לחיילים וקצינים ותיקים ומנוסים אשר בקיאים על פי רוב בשימוש בנשק; ובין אם לקצינים וחיילים אשר אמונים מכוח תפקידם על אבטחתם של כלי הנשק.
משכך, במסגרת ניסיונה של המערכת הצבאית למגר את תופעת העברייניות בכל הנוגע לכי נשק, קובע חוק השיפוט הצבאי מספר עבירות הקשורות בכלי נשק, בעלות מדרג חומרה שונה.
מעבר לכך, חוק העונשין, החל אף הוא על חיילים, קובע בסעיף 144 את האיסור על עבירות נשק, אשר כוללות איסור על שימוש לא חוקי, סחר, יבוא, יצוא, הפצה או כל עסקה אחרת בנשק.
מדיניות הענישה בעבירות נשק הינה מחמירה, ועל פי רוב כוללת רכיב של מאסר לריצוי בפועל. בעבירות שעניינן סחר בנשק, הרי שעל פי רוב מוטלים על חיילים המורשעים בהן עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות.

הוצאת נשק מרשות הצבא ועבירות של גניבת נשק בצבא, ייבוא, ייצוא, תיווך או סחר בנשק

סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי מסווג את העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא עבירת פשע חמור, וקובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
בהתאם, סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, הקובע את האיסור על ייבוא, ייצוא, תיווך, סחר או כל עיסקה אחרת בנשק – קובע אף הוא לעבירות אלו עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
בשל פוטנציאל הסיכון העצום הטמון בנשק, לרבות אובדן בנפש או פגיעות חמורות בגוף והגעתו לידיים בלתי מורשות (בין אם עברייניות ובין טרוריסטיות), מדיניות הענישה בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא מחמירה מאד, מבקשת לשים את האינטרס הציבורי במרכז – וכוללת על פי רוב רכיבי ענישה של מאסר לריצוי בפועל ולתקופות ממושכות.
לשם המחשה, בערעור 10/16 רס”ל איתי יהודה נ’ התצ”ר, מקרה בו הורשע חייל בהוצאת נשק מרשות הצבא ובעבירות נשק נוספות לפי חוק העונשין, ונדון ל-14 וחצי שנות מאסר, דחה בית הדין הצבאי לערעורים את ערעור ההגנה על העונש וקבע:

“בתי הדין הצבאיים נוקטים קו עונשי מחמיר ביחס לעבירות בנשק. קו זה מגלם את הסיכון לשלום הציבור ולביטחונו, הטמון בעבירות האמורות, ואת מגמת ההחמרה בענישה, שמצאה ביטויה בפסיקת בית המשפט העליון, על רקע שיקולי ההלימה וההרתעה, העומדים בבסיסה” (ע/31/12 רב”ט עמאר נ’ התובע הצבאי הראשי (2013)).

ברוח זו הוטעם, כי:

“סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת” (ע”פ 1768/14 גנאיים נ’ מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.7.2014), וראו גם: ע/9,11/09 התובע הצבאי הראשי נ’ טור’ אברמוב (2009)).

הפסיקה המחמירה מבטאת אף את ההיבטים הערכיים המחמירים והייחודיים למערכת הצבאית, שעיקריה הם הפגיעה הקשה בצה”ל, בכוננותו ובמוכנותו, בתדמיתו בעיני הציבור ובערכי היסוד של אמינות ומשמעת, אשר ראוי כי יוטמעו במסגרתו (ראו: ע/48,49/15 התובע הצבאי הראשי נ’ סמל לנדאו (2015))”.

לפרטים נוספים על עבירה זו ראו בעמוד: הוצאת נשק מרשות הצבא, גניבת נשק מהצבא.

שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האיסור על שימוש בלתי חוקי בנשק בזו הלשון:

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.”

מטבע הדברים, פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש בנשק בחוסר זהירות ושלא על פי ההוראות המחייבות הינו עצום. בהתאמה, מתייחסת המערכת הצבאית בחומרה לביצוע לעבירות שימוש בלתי חוקי בנשק.
בהקשר זה נפסק למשל בע”מ 58/16 רב”ט פ’ ס’ ק’ נ’ התצ”ר:

“הטיפול הזהיר וההקפדה על הוראות הבטיחות בשימוש הנשק הינם מנשמת אפו של הצבא, שפעילותו, כל כולה, נסמכת על שימוש בכלי נשק, באימון או בלוחמה. שמירת חיי אדם מחייבת כי כללי הבטיחות בנשק יילמדו ויוטמעו היטב בקרב שורות הצבא.”

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי כולל מגוון רחב של פעולות אסורות בנשק:
- החלופה הראשונה עניינה במקרים קלים יותר, כאשר הפסול נוגע לטיפול או שימוש לקוי בנשק – מבלי להפעילו;
- החלופה השנייה בסעיף 85 נוגעת למקרים חמורים יותר, אשר במסגרתם “הופעל” הנשק (כאשר גם ביצוע פעולה אחת בנשק עלול להיחשב כ”הפעלה”).
לשם המחשה; מקרים של משחק בנשק, כגון דריכתו ו/או כיוונו לעבר אדם אחר במסגרת משחק בנשק, חושפים חיילים לאישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.
בעבירות נשק מסוג זה, ישקלו מכלול הנסיבות הנוגעות לשימוש הבלתי חוקי בנשק, לרבות:
- הפעולות שביצע או נמנע מלבצע החייל בנשק;
- רמת הסיכון שנבעה מהתנהלותו של החייל כלפי עצמו וכלפי אחרים ששהו במחציתו באותה עת (“מבחן הסיכון המכוון”);
- דברים שאמר החייל במהלך האירוע מהם ניתן ללמוד על הלך רוחו וכוונתו (למשל איומים לפגוע בעצמו או באחרים, דברים המבטאים קלות ראש ביחס למשחק בנשק, או הבעת אדישות לתוצאות מעשיו);
- תפקידו של החייל, הכשרתו וניסיונו בשימוש בנשק וכן הוותק שלו בשירות צבאי;
- זירת האירוע בו נעשה שימוש בלתי חוקי בנשק;
- הנסיבות שהובילו לביצוע השימוש הבלתי חוקי בנשק (לרבות המניע);
לכל אלו – השפעה נרחבת לא רק על שאלת הענישה, אלא גם על סעיף האישום שתבקש התביעה הצבאית לייחס לחייל בכתב האישום (סעיף 85 רישא או סיפא לחוק השיפוט הצבאי).
עורך דין צבאי המייצג את החייל ינסה להוכיח כי מדובר באירוע המצוי ברף חומרה נמוך, ושלא נשקפה סכנה ממשית וקונקרטית לחייל או לסובבים אותו, ובמקרים המתאימים אף לנסות ולשכנע, כי יש מקום להעביר את המקרה לטיפול במסגרת דין משמעתי, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.
לפרטים נוספים בנוגע לעבירה זו ראו: שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק.

שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא

מטבע הדברים, נשק נמסר לחייל במסגרת שירותו הצבאי למטרות צבאיות בלבד, והשימוש בנשק נעשה על פי ההוראות המחייבות בלבד.
שימוש בנשק צבאי שלא למטרות צבאיות – כגון לספורט או לצייד – מהווה עבירה חמורה המסווגת כעבירה פלילית מסוג פשע.
סעיף 79 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא”, קובע בסעיף קטן (ב):

“79 (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים”.

אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק – אובדן נשק | הפקרת נשק

עבירה נוספת הקיימת בחוק השיפוט הצבאי עניינה באי שמירתו של הנשק. סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “אי שמירתו של רכוש צבאי“ קובע:

“חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאובדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.”

מאחר שמדובר בעבירה של רשלנות, הרי שיכולות להיות דרגות חומרה שונות של רשלנות שיש בכוחן להוביל לאובדן נשק, ולכן נסיבות אובדן הנשק והרקע לאובדן – חשובות מאד.
למידת הרשלנות שננקטה על ידי חייל, יש השפעה מכרעת על סוג הטיפול המשפטי אשר תחליט הפרקליטות הצבאית לנקוט בעניינו – אם על דרך של דין משמעתי ואם על דרך של הגשת כתב אישום לבית דין צבאי.
במקרים של הפקרת נשק, כאשר דרגת הרשלנות גבוהה, תבקש הפרקליטות הצבאית למצות את הדין עם החייל ולהגיש כנגדו כתב אישום לבין התדין הצבאי.
כך למשל, במקרה בו אובדן הנשק נעשה ברשלנות המצויה ברף חומרה נמוך מאד ובסופו של דבר אותר הנשק והוחזר לצבא – יבקש עורך דין צבאי המייצג את החייל לשכנע כי יש להסתפק בהעמדתו של החייל לדין משמעתי בלבד.
מידת הרשלנות והנסיבות אשר מצויות ברקע לאירוע אובדן נשק – יכולות להשפיע על סעיף האישום שייוחס לחייל ולענישה שתינקט בעניינו. משכך, על החייל החשוד לממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין צבאי בטרם חקירת מצ”ח.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לתיקי עבירות נשק בצבא

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות נשק מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.
להשלמת התמונה ראו גם: עבירות בנשק ייעוץ וייצוג משפטי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי – עבירות נשק בצבא

הפוסט עבירות נשק בצבא 5 (68) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל | שימוש בלתי חוקי בנשק – תיקון המרשם הפלילי 5 (1)

גיא פלנטר — Fri, 06 Mar 2020 15:48:30 +0000

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו.

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים בבקשות מחיקת רישום פלילי מופחת.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו נתקבלה בקשתינו לתיקון המרשם הפלילי ולמחיקת רישום פלילי מופחת של חייל אשר הורשע בבית דין צבאי בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל אודות שימוש בלתי חוקי בנשק.

הרשעתו של החייל בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

ואלו פרטי המקרה; עוד בטרם נכנס התיקון לחוק המאפשר מחיקת רישום פלילי מופחת, בשנת 2009, הורשע חייל על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי.
לאחר הרשעתו, גזר בית הדין הצבאי על החייל עונש של שלושה חודשי מאסר בדרך של עבודות צבאיות ומאסר מותנה.
על אף שעניינו של החייל עמד בכלל הקריטריונים אשר קבועים בחוק לרישום פלילי מופחת, ועל אף קביעת המחוקק כי רישום פלילי מופחת יחול באופן אוטומטי, רטרואקטיבית, גם בחלוף תקופה בת חמש שנים מאז ניתן פסק דינו – גיליון המרשם הפלילי של החייל לא עודכן והרשעתו בבית הדין הצבאי לא נמחקה.
הרשעה פלילית זו בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק היוותה אבן נגף בחייו, מנעה ממנו מלהתקדם ולבנות את עתידו המקצועי – ופגעה בדימויו העצמי ובשמו הטוב.

מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר הגיש מטעמו של החייל בבקשה מנומקת בכתב למחוק את הרישום הפלילי בעילה, שהתיקון לחוק הנוגע לרישום פלילי מופחת חל על הרשעה פלילית זו ולפיכך – דינה להימחק.
לאור פניית משרדנו, בוצע על ידי מדור מידע פלילי במשטרת ישראל עדכון בחישובי תקופות ההתיישנות והמחיקה כך שתקופת המחיקה הסתיימה ביום 2.8.14. בכך אם כן נמחקה ההרשעה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה זו.

מחיקת רישום פלילי – התוצאות.

סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קבוע כדלקמן:

“20. תוצאי מחיקת הרשעה

(א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.

(ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

(ג) בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.

(ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.

(ה) מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

לקריאה נוספת אודות רישום פלילי מופחת.

עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי

הפוסט מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל | שימוש בלתי חוקי בנשק – תיקון המרשם הפלילי 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר