ארכיון עבירות מרמה זיוף והונאה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28)

גיא פלנטר — Wed, 12 Apr 2023 08:43:53 +0000

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה”מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה”מ.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה”מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה”מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
פגע במשמעת שירות המדינה.
הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי”ר. סעיף זה בתקש”יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של “התנהגות לא הולמת עובד מדינה”.

כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש”מ 6713/96 מדינת ישראל נ’ זוהר בן אשר).
המושג “התנהגות לא הולמת” רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג”ץ 7074/93 מאיר סויסא נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג”ץ 7074/93 הנ”ל).
יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג”ץ 7074/93 הנ”ל:

“גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה”.

ביטול התובענה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ”ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה”מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד”מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 09:24:06 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי מילואים בנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה הצבאית בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה או הסדר הקפאה. סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי בפני בית דין צבאי.

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או בהסדר הקפאה והימנעות מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – כללי

בשנת 2012 תוקן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב -1982, והמחוקק העשיר את ארגז הכלים של התביעה והפרקליטות בכלי אכיפתי נוסף – הוא ההסדר המותנה.
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד – לפיו החשוד יודה בביצוע העובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו ויתחייב לעמוד בתנאים אשר יוטלו עליו – ובתמורה, ייסגר נגדו התיק בעילה של “הסדר מותנה”.
על תכליותיו, מטרותיו והרציונל העומד בבסיסו של הסדר מותנה, כמו גם על התנאים להחלתו המשפט הפלילי האזרחי עמדנו בהרחבה בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בפתח שנת 2017, עודכנו הנחיות התביעה הצבאית הראשית בנושא זה, וברוח תיקון החקיקה בתחומי הסדר מותנה עוגנה “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“, המאפשרת לפרקליט צבאי או סגנו לנקוט בדרך של סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה אף במערכת השיפוט הצבאית.
כך, בנסיבות המתאימות, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי:
- טרם הגשת כתב אישום – בהסדר מותנה;
- אם הוגש כבר כתב אישום – בדרך של סגירת התיק בהסדר הקפאה.
מדובר בשינוי מבורך, אשר צפוי להקל באופן ניכר עם חיילים המובאים לדין בבתי הדין הצבאיים, ולצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הקשות הנלוות לניהול הליך פלילי בבית דין צבאי, ובפרט כזה המסתיים ברישום פלילי.
מסלול של הסדר מותנה או הסדר הקפאה מתאים, בין היתר, למקרים בהם לחייל אין עבר פלילי קודם (לרבות מקרים שהסתיימו ב”אי הרשעה”, עיכוב הליכים או התחייבות להימנע מעבירה), לא נסגר נגדו תיק אחר בעילה של הסדר מותנה – והוא לא נמנה על אוכלוסיית משרתי הקבע או קצינים בשירות חובה.

באילו עבירות ניתן להחיל הסדר מותנה במשפט הצבאי?

לא בכל עבירה ניתן יהיה לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה, אלא במקרים המצויים ברף חומרה נמוך באופן יחסי, באופן שהאינטרס הציבורי והצבאי יוכל לספוג את סגירת התיק.
על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית מס’ 3.07, ניתן יהיה להציע לחייל לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה בעבירות הבאות שלהלן;

עבירות סמים לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

כאשר מדובר בסמים “קלים” בלבד (כלומר – קנאביס או קנבינואיד סינטטי המנוי בפקודת הסמים המסוכנים), ובעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות בלבד.
כאשר מדובר בעבירות של שימוש בסם מסוכן – כאשר לא מדובר ביותר מארבעה שימושים.
כאשר מדובר בעבירות של החזקה – כאשר הכמות אינה עולה על כמות לצריכה עצמית.
ניתן לסיים אישום בחשד לסירוב להיבדק לגילוי סמים בהסדר מותנה.

עבירות רכוש בצבא בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

אי שמירתו של רכוש צבאי לפי סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 8,000 ₪).
הוצאת רכוש מרשות הצבא לפי סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 3000 ₪).
גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 2000 ₪, וכל עוד לא מדובר בסמארטפון).
גניבת כרטיס חיוב לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי.
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין.

עבירות נוספות בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה בצבא (והכל בהתאם לסייגים שנקבעו בהנחיית התביעה הצבאית הראשית ביחס לכל אחת מעבירות אלו)

התחלות, לפי סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי.
השתמטות מפעולה מסוימת, לפי סעיף 102 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה של זיוף, לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין, התשל”ז-1977.
עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
ידיעות כוזבות לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

מה כולל הסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא?

במסגרת סגירת תיק בהסדר מותנה ניתן להטיל תנאים שונים, כאשר רק אם החייל עומד במלואם – נסגר התיק נגדו.
מובן, כי כל הפרה של אחד התנאים עלולה להוביל לפתיחת התיק מחדש – באמצעות הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי או “הפשרת” ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי.
כך, ניתן להטיל בין היתר את התנאים הבאים:
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך שנה (או פחות);
- התחייבות החייל שלא לבקש מגורם צבאי לפטרו משירות ביטחון.
- אי פיטורין משירות צבאי בעילה של התנהגות רעה וחמורה או מכל טעם אחר אשר נובע מהותית מחוסר מוטיבציה לשירות, לרבות במסגרת ועדת סמים.
- ככל שהחייל יבקש מגורם צבאי כלשהו לפטרו משירות, תהא זו הפרה של ההסדר.
- המשך שירות צבאי תקין;
- מתן דגימות שתן עיתיות (בעבירות סמים);
- תשלום פיצוי.
- הסכמת החייל לחלט חפץ הקשור לעבירה והאסור בהחזקה לפי כל דין או להשמידו.
- הסכמת החייל לשינוי שיבוצו בכפוף להחלטת גורמי כוח האדם המוסמכים בצה”ל ו/או להימנע מליצור קשר עם אדם אחר (כגון: מעורבים בביצוע העבירה או מתלונן).
עוד חשוב לדעת, כי אם מדובר בחייל שהינו עצור במסגרת החקירה – חתימה על הסדר מותנה תוביל לשחרורו ממעצרו.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא על ידי עורך דין צבאי

לעתים, תעדכן התביעה הצבאית את החייל בדבר האפשרות לסגירת התיק בהסדר מותנה – אך לא תמיד.
מדובר בסמכות שמצויה בשיקול דעת – ואינה סמכות חובה, ולכן יהיו מקרי ביניים, אשר לא ברור אם הם נכללים בקריטריונים הקבועים בהנחיית התביעה הצבאית הראשית; ועל כן, יהי צורך בפנייה יזומה מצד בא כוחו של החייל לפרקליטות הצבאית, במטרה לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק בהסדר מותנה.
הדברים הם בבחינת קל וחומר שעה שכבר הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי וכעת יש ליזום פניה לפרקליטות הצבאית ולנסות לשכנעה לסגור את התיק בהסדר הקפאה.
במסגרת ההסדר המותנה או ההסדר ההקפאה יש לבחון אילו תנאים מוטלים על החייל, על מנת לוודא כי לא מדובר בגזירה שהחייל לא יוכל לעמוד בה – ואז למעשה לא נעשה דבר, וההליכים המשפטיים יחודשו תוך זמן קצר בעניינו. משכך, יש חשיבות עצומה למשא ומתן שמתנהל על תנאי ההסדר המותנה אל מול גורמי הפרקליטות הצבאית.
מעבר לכך, צריך לזכור כי מדובר במקרים בהם לכאורה אין קושי בתשתית הראייתית, והחייל צפוי להודות בעובדות המבססות עבירה פלילית כנגדו – ולכן, עיקר המשא ומתן מתמקד בצורך לשכנע כי האינטרס הציבורי והאינטרס הצבאי יחדיו – יוכלו לספוג הימנעות מהגשת כתב אישום או הקפאת הליכים הפליליים בעניינו של החייל.
משכך, חשוב כי החייל יהיה מיוצג ומלווה על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר לעומק את מדיניות התביעה הצבאית הראשית, את הנחיותיה, את מדיניות הענישה ואת רזי המשפט הצבאי.

לקריאה נוספת בהקשר לסגירת תיק בהסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא

לעיון בהנחיות התביעה הצבאית הראשית בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה או סגירת תיק בהסדר הקפאה ראו: “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמא לנוסח הסדר מותנה עם נאשם – אשר מהווה נספח ב’ להנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.07 “הסדר מותנה עם נאשם”.
לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה ראו – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס 4.3042.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | הסדר מותנה | הסדר הקפאה | סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום

עורך דין צבאי

הפוסט סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר