חנינה מהנשיא – ייעוץ וייצוג משפטי בהגשת בקשת חנינה

• בעמוד זה נעסוק בכל ההיבטים הקושרים להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ונשתדל להשיב בתמצית לכל השאלות בנושא.
• לקראת סוף עמוד זה נציג בקשת חנינה לדוגמא שהגשנו, שהתקבלה על ידי נשיא המדינה. 

חנינה מהנשיא, הכל על הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה

מה היקף סמכות החנינה?

• סמכות החנינה של נשיא מדינת ישראל עוגנה בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה הקובע:

(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.

• נשיא המדינה הוסמך אם כן:
  • לפטור כליל מכל עונש שנגזר על ידי בית המשפט;
  • להמתיק עונש בדרך של הפחתת העונש;
  • להמתיק העונש בדרך של המרתו לעונש אחר, פחות חמור.
  • לקצוב עונש מאסר עולם.
• לצד סמכויות אלו, הוסמך נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם ולקבוע כי עבירה שעבר אדם תתיישן או תימחק, על כך ראו בנפרד בהרחבה, בעמוד – מחיקת רישום פלילי. 
• על ייחודה של סמכות החנינה ועוצמתה, עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “…סמכות החנינה כרוכה מטיבה בהתערבות בפעולת רשויות המדינה האחרות. מתן חנינה או קיצור תקופת העונש שנגזרו על עבריין יש בהם משום התערבות בקביעת הרשות השופטת שפסקה את הדין וגזרה את העונש, כמו גם התערבות בעבודת הרשות המבצעת, שחקרה, העמידה לדין ואחראית על ביצוע -גזר הדין.

במקרים מסוימים, מתן חנינה או הקלה בעונש משמעם אף התערבות בפעולת הרשות המחוקקת. כך, למשל, מקום בו נקבעו לעבירה עונשי מינימום או חובת הפעלת מאסר על תנאי, שהחנינה מונעת את הפעלתם.

השילוב שבין שיקול הדעת הרחב הכרוך בהפעלת סמכות החנינה והכוח שבידי נשיא המדינה לשנות החלטות והכרעות של הרשויות האחרות, הוא שהופך את סמכות החנינה לסמכות מיוחדת בעלת עוצמה ייחודית.”

מתי תוענק חנינה?

• ראשית יש להדגיש, כי מוסד החנינה לא מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט.
• החנינה שמורה למקרים חריגים בלבד, ותוענק ע”י הנשיא רק בנסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
• איזה נסיבות יצדיקו חנינה? על השיקולים השונים המנחים בעניין מתן חנינה – ראו בהמשך עמוד זה.

הצורך בקבלת הסכמת שר המשפטים למתן חנינה

• סמכות החנינה של נשיא המדינה לא עומדת בפני עצמה. עמד על כך בית המשפט העליון (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)‏‏:

 “לצד סמכות זו נקבע, בסעיף 12 לחוק היסוד, כי חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי, ובכלל זה חתימתו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה.

בהחלטה מיום 17.4.1949 הסמיכה הממשלה את שר המשפטים לקיים בחתימתו את מסמכיו הרשמיים של הנשיא בענייני חנינה והקלה בעונש”.

• הדרישה לחתימת קיום של שר המשפטים מהווה את הליך הבקרה המרכזי על הפעלת סמכות החנינה של הנשיא. על הליך בקרה זה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)

“עקרונות היסוד של המשטר בישראל מחייבים קיומם של הליכי בקרה על הפעלת סמכות החנינה של נשיא המדינה המוצאים ביטויים בחתימת הקיום של שר המשפטים. הליכי הבקרה, כאמור לעיל, אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל”.

• לשר המשפטים שיקול דעת אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה.
• בידי שר המשפטים אף למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל, באי מתן חתימת הקיום שלו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש.
• יחד עם זאת, שר המשפטים לא יתן את הסכמתו לחנינה, כך נפסק, רק במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, בהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה. 

הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה – תשובות לשאלות נפוצות

מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא?

• בקשת חנינה לנשיא יכולים להגיש:
  • האדם עצמו, שבקשת החנינה נוגעת אליו. 
  • בני משפחה מדרגה ראשונה של האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.
  • עורך דין מטעם האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.

מתי ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא? 

• אמנם בפרשת “קו 300” זכו בכירי השב”כ בחנינה עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, אולם שם היה מדובר במקרה חריג מאוד, וככל הנראה – חד פעמי. 
• ככלל, ניתן להגיש בקשת חנינה רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים והפיכתו של פסק הדין לחלוט (כלומר שלא ניתן לערער עליו וכל ההליכים לגבי הסתיימו לרבות בקשות לשפטים חוזרים ודיונים נוספים). 
• לפני סיום כל ההליכים המשפטיים תידחה הבקשה על הסף, והנשיא כלל לא ידון בבקשת חנינה.

האם ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה?

• לא ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה. 
• יחד עם זאת – ניתן להגיש את בקשת החנינה שוב.

כמה פעמים ניתן להגיש בקשת חנינה?

• אין מגבלה בכמות הפעמים שניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
• יחד עם זאת ברור, שאם כבר נדחתה בקשת חנינה קודמת, ולא חל שינוי משמעותי בנסיבות ממועד הגשת הבקשה הקודמת – אין טעם להגיש בקשה חדשה.
• מהו “שינוי נסיבות” המצדיק הגשת בקשת חנינה נוספת? על כך יש להתייעץ עם עורך דין, שכן יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.
• ככלל, בקשות שהוגשו בטרם חלפו 6 חודשים ממועד ההחלטה הקודמת – לא יטופלו.
• אדם שזכה לחנינה בעבר, יכול לבקש חנינה שוב שכן אין מגבלה למספר החנינות שניתן לקבל.

באיזה עונשים יכול נשיא המדינה להתערב ולהקל, במסגרת סמכות החנינה?

• הנשיא מוסמך להקל בעונשים הבאים שהוטלו על ידי בתי המשפט:
  • עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
  • עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
  • מאסר על תנאי.
  • צו שירות מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של”צ).
  • קנס, לרבות קנס מינהלי וקנס שנגזר בבית משפט לתעבורה.
  • פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
  • הורדה בדרגה צבאית ובקשה להשבת דרגה צבאית.
  • הקלה בעונש התליית רישיון שהוטל בעקבות הליכי משמעת – בהקשר זה ראו בעמוד: חנינה משמעתית.
• באשר לעונש של מאסר עולם, מוסמך הנשיא לקצוב את העונש, ואף לתת הקלה נוספת בעונש מאסר עולם שכבר נקצב בעבר.

על מה לא חלה סמכות החנינה של הנשיא?

• סמכות החנינה של הנשיא לא חלה על כל אלה:
  • תיקי משטרה סגורים; בענין זה ראו:
    • מחיקת רישום משטרתי של תיקי חיקרה סגורים.
    • שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה,
    • ביטול רישום משטרתי. 
  • תיקי משטרה פתוחים, הממתינים לבירור דין (תיקי מב”ד). בעניין זה ראו: סגירת תיק פלילי.
  • תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.
  • רישום פלילי שכבר נמחק לפי הוראות חוק המידע הפלילי.
  • בקשות הנוגעות לחופשות אסירים מהכלא, לתנאי כליאה, לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם.

האם לנפגעי עבירה יש זכות להביע עמדה בנוגע לבקשת חנינה?

• התשובה חיובית.
• בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, זכאים נפגעי עבירות מין או אלימות לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, אם ביקשו זאת.
• לא אחת, נעזרים נפגעי עבירה בייצוג משפטי של עורך דין כאשר הם מבקשים להביע את התנגדותם לחנינה.
• בהקשר זה ראו – נפגעי עבירה ייעוץ וייצוג משפטי.

מה הם השיקולים לקבלת חנינה מהנשיא?

שיקולי חסד ורחמים

• שיקולי הנשיא להעניק חנינה או להקל בעונש הינם בעיקרם שיקולים של חסד ורחמים.
• בהקשר לסמכות החנינה רואים את נשיא המדינה: 

 “…כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג” (ח’ ה’ כהן המשפט [30], בעמ’ 296).

• על כך ששיקולי חסד ורחמים מנחים את נשיא המדינה בכל הנוגע לסמכות החנינה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (הנשיא אגרנט בבג”ץ 177/50 ראובן נ’ יו”ר וחברי המועצה המשפטית): 

“…טמונה בחובה של החנינה נימה של סליחה או כפרה… מדת הרחמים, ולא מדת הדין, היא העולה במחשבתנו כשאנו משווים לנגדנו את העבריין העומד, כשהוא ‘מלא עוון’, ומפיל תחינתו לחנינה לפני הרבון, שהנהו בבחינת ‘מלא רחמים'”

• על שיקוליו של נשיא המדינה בהפעלת סמכות החנינה עמד בית המשפט העליון גם באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “סמכות החנינה היא סמכות ייחודית ומיוחדת. היא אינה מופעלת בהתאם לכללים נוקשים, ומרכיב שיקול הדעת בה מרכזי.

בהפעלה של סמכות החנינה מתערבבים זה בזה שיקולי חסד ורחמים שטמון בהם יסוד של סליחה ומחילה לצד שיקולים הנוגעים לטובת הציבור בכללותו.

“הרעיון המקורי שמאחורי סמכות החנינה”, קבע מ”מ הנשיא (כתוארו אז) ש’ אגרנט … “הוא שיש בשימוש בסמכות זו נימה של סליחה וכפרה; דבר הפעלתה נעוץ במידת הרחמים, להבדיל ממידת הדין; משמעות המעשה הזה היא שנעשה חסד עם האדם שניחן…”.

שיקולים הנוגעים למצב בריאותי או נפשי

• על כך שבהפעלת סמכות החנינה יכול נשיא המדינה לשקול שיקולים הנוגעים למצבו הבריאותי או הנפשי של המבקש עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010).

 “סמכות החנינה גם מאפשרת לנשיא לשקול שיקולים – שרשויות המדינה השונות אינן יכולות לשקול במסגרת תפקידן, בהם שיקולי חסד ורחמים, או שיקולים שעשויים להצדיק הקלה בעונש עקב מצב בריאותי או נפשי”.

תיקון תוצאות לא צודקות, הנובעות מנוקשות מערכת המשפט

• בהפעלת סמכות החנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים הנוגעים לעשיית צדק.
• בפרשת זוהר הנ”ל הסביר בית המשפט העליון שסמכות החנינה הינה סוג של מנגנון בקרה על פעולת רשויות המדינה, לשם עשיית צדק:

“סמכות החנינה מאפשרת לנשיא המדינה לפעול בגמישות הנדרשת לעיתים על מנת למנוע מיצוי דין הנובע מן האחידות בדרישות החוק. הדוגמא המובהקת לכך היא הסמכות לקצוב את עונשם של נידונים למאסר עולם”.

• כאן התייחס בית המשפט העליון למצבים, בהם ראו עצמם בתי המשפט מחויביים לגזור את הדין בצורה מסוימת, בשל עקרון אחידות הענישה, אולם הגיעו בשל כך לתוצאות לא צודקות. למצבים כאלה, מוסד החנינה  נועד לתת מענה. 

תיקון עיוות דין או טעות משפטית, או מתן מענה לעונש לא מידתי

• בדומה, עמד בית המשפט העליון בפרשת זוהר הנ”ל על כך שחנינה מהנשיא ניתנת גם במקרים של חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית, שוב במסגרת אותו מנגנון בקרה על פעולות רשויות המדינה ולשם עשיית צדק: 

“…סמכות החנינה מאפשרת “תיקון” הרשעה בפלילים מקום בו ישנו חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית. אמנם במשפטנו מקובל להעלות טענות כאלה בהליך של משפט חוזר, אך הן עשויות להיות רלוונטיות גם להפעלה של סמכות החנינה”.

• על כך שבבואו לשקול האם להעתר לבקשת חנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים של עשיית צדק, עמדה היועצת המשפטית לנשיא המדינה במאמר המפורסם באתר של בית הנשיא. לדבריה, מוסד החנינה בישראל משמש:

“…מעין מנגנון לתיקון הצדק הבלתי מושלם של ההליך המשפטי. “שסתום ביטחון”, המאפשר עשיית צדק במקרים בהם המערכת המשפטית אינה יכולה לתת מענה הולם”.

• לשיטתה, סמכות החנינה פותרת קשיים שנובעים מחוסר גמישותה של מערכת המשפט, והיא מציגה את הדוגמאות הבאות בהקשר זה:
  • מצבים, בהם המחוקק לא הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת, ובית המשפט מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת;
  •  למשל, בעבירות בהן קבע המחוקק עונשי חובה, כאשר עונש החובה שגזר בית המשפט לא הלם את המקרה שבפניו. 
  • או למשל ביחס לכלל הקובע כי בית המשפט יכול להאריך עונש מאסר על תנאי רק פעם אחת.

שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק חנינה מהנשיא

• גזר הדין מסיים את ההליך הפלילי בתוצאה עונשית מסויימת, תוצאה שבית המשפט ניסה שתהיה בהלימה לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי ענישה אחרים.
• אולם לא אחת, לאחר מתן גזר הדין, חלים שינויים דרמטיים בחייו של הנאשם או הקרובים אליו, שינויים שכמובן לא נלקחו בחשבון במעמד מתן גזר הדין.
• שינויים משמעותיים בנסיבות שהנשיא יכול לקחת בחשבון במניין שיקוליו האם להעתר לבקשת חנינה כוללים:
  • הליכי שיקום חריגים.
  • מצב רפואי או נפשי של הנאשם או קרובי משפחתו. 
  • אסונות משפחתיים או ארועים אחרים שיוצרים מצוקה קשה או צורך חיוני כלשהו.
  • כך למשל, באותו מאמר של היועצת המשפטית של בית הנשיא, מוזכר מקרה שזכה לחנינה מהנשיא – נאשמת צעירה, שבטרם תחילת ריצוי מאסרה בכלא בגין עבירת רכוש קלה, נאנסה. 
  • שינויים במדיניות הענישה לאחר מתן גזר הדין – למשל השינוי ביחס של החברה ומערכת המשפט לעבירה של החזקת סמים קלים לצריכה עצמית. בשנת 2022, קיבל נשיא המדינה 21 בקשות חנינה, במסגרת מתווה למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.

חנינה מהנשיא לצורך מימוש או הגנה על אינטרס ציבורי חשוב

• גם למטרות מימוש אינטרסים ציבוריים חשובים או הגנה עליהם, נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה. 
• כך למשל העניק נשיא המדינה חנינה:
  • לאסירים ביטחוניים, מטעמים מדיניים;
  • כחלק ממו”מ לשחרור שבויים בידי האוייב;
  • או להבדיל – בכירי השב”כ ב”פרשת קו 300″ שזכו לחנינה מהנשיא. 

מה הסיכוי לקבלת חנינה מהנשיא?

• בהקשר לסיכויי קבלת בקשת חנינה יש להפריד בין בקשות שהוגשו למחיקת רישום פלילי ליתר הבקשות. 
• מדו”ח פעילות שנתי של מחלקת חנינות של משרד המשפטים בשנת 2019 עולה:
  • כ- 31% אחוז מהבקשות למחיקת רישום פלילי הועברו עם חוות דעת חיובית, התומכת במתן חנינה.
  • מנגד, רק 6% מבקשות החנינה בעניין המתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיובית ממשרד המשפטים.
  • באשר לעבודות שירות או שירות לתועל הציבור – כ- 21% מהבקשות זכו להמלצות חיוביות.
• לפי נתונים שפורסמו ע”י בית הנשיא בנוגע לשנת 2022, 72% מבקשות החנינה שהתקבלו עניינן מחיקת רישום פלילי. 
• סיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים מאוד לא רק מאופי הבקשה אלא בעיקר מתווים מיוחדים, המונהגים מעת לעת. כך למשל;
  • במסגרת המתווה המיוחד לרגל שנת ה- 70 לעצמאות מדינת ישראל, 50% מהבקשות שהוגשו להמתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיוביות. 
  • במסגרת המתווה המיוחד ליוצאי אתיופיה, שיעור ההמלצות החיוביות שגיבשה מחלקת החנינות ביחס למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה עמד על 68.7%. 
• חיילים זוכים להעדפה ברורה בכל הנוגע להפעלת סמכות החנינה וכך, כמעט 98% מהבקשות למחיקת רישום פלילי לחיילים זכו ב- 2019 להמלצות חיוביות ממחלקת החנינות.
• מסתבר שסיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים גם ממדיניותו של נשיא המדינה המכהן באותה עת. כך פורסם למשל שהנשיא פרס נעתר ל- 17% מבקשות החנינה ב- 2013, בעוד הנשיא ריבלין נעתר ל- 7.7% מהבקשות בלבד.
• לעומת זאת, כך פורסם, בשנים 2018-2019 חל זינוק דרמטי של כ- 40% במספר החנינות שהעניק הנשיא ריבלין, בעיקר מאחר והחליט לפעול לפי קריטריונים חדשים שנקבעו לקראת מתווה החנינות לשנת ה- 70 למדינה.

מדוע יש להעזר בשרותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה?

• בפועל, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה, הדבר לא כרוך בתשלום, ויש אפילו טופס מקוון להגשת הבקשה.
• לנשיא המדינה מוגשות מדי שנה קרוב ל-2000 בקשות חנינה, ומאחר שמדובר בסמכות חריגה, המופעלת במשורה – רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לבסוף. רובן המכריע של בקשות החנינה – נדחות. 
• רובן של בקשות החנינה נדחות, משום שמלכתחילה לא היה להן שום סיכויי סביר להצלחה. כלומר מלכתחילה – לא היה מקום להגישן, שכן הן נדונו לכישלון מראש בשל אי התאמתן לשיקולים המנחים בעניין זה.
• היוועצות עם עורך דין בטרם הגשת בקשת חנינה משפרת עד מאוד את סיכויי הצלחת הבקשה, שכן עורך דין העוסק בתחום נמצא בעמדה לייעץ ללקוח האם יש בכלל סיכוי לקבל חנינה מהנשיא, במקרה הספציפי שלו.
• סיכויי קבלת הבקשה ישתפרו עד מאוד באם יעשה סינון ראשוני שכזה, על ידי איש מקצוע.
• הגשת בקשת החנינה באמצעות עורך דין משפרת את סיכויי הצלחתה, שכן:
  • מלכתחילה בקשות חסרות סיכויי לא יוגשו;
  • הבקשות שכן יוגשו, יוגשו בצורה מקצועית ומשכנעת, תוך התייחסות לכל מה שרלוונטי למקרה של הלקוח, ובשים לב לשיקולים ששוקל נשיא המדינה בבואו לבחון האם להעתר לבקשת חנינה.
  • עורך דין בעל נסיון בתחום החנינות מכיר את אמות המידה, התנאים והשיקולים הרלוונטיים המנחים את מקבלי ההחלטות בתחום, וידע לנסח בקשת חנינה סדורה, מקיפה ומשכנעת תוך הישענות על נסיונו בתחום.
• על פי הנחיות לשכת הנשיא, ככל שנדחית בקשת חנינה שהוגשה – ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף חצי שנה. יתרה מכך, מטבע הדברים, באם נדחתה פעם אחת בקשת חנינה, גם בקשת החנינה הבאה לא תתקבל – אלא אם כן ידע המבקש להציג טעונים חדשים ולהצביע על שינוי נסיבות משמעותי מאז דחיית בקשתו הקודמת.
• מכאן, שיש לרכז מאמצים ומשאבים כבר בהגשת בקשת החנינה הראשונה, ולעשות זאת באמצעות איש מקצוע שידע למצות ולהקיף את כל הטעונים הנדרשים לעניין, ולתמוך את הבקשה בראיות המתאימות.
• מאז יולי 2022 לא ניתן לקבל בתחנות משטרה תדפיס מידע פלילי. עורך דין שקיבל יפוי כח ספציפי לצורך העניין יכול לקבל תדפיס מידע פלילי שנדש לשם הכנת בקשת החנינה. לפרטים נוספים ראו: קבלת תדפיס מידע פלילי והגשת בקשה להנפקת תעודת מידע פלילי
• מאחר ולא אחת מתעכב הטיפול בבקשות החנינה, אצל הגורמים הבוחנים את הבקשות, ילווה עורך הדין את התהליך, ויקדם את הטיפול בבקשה, עד לקבלת ההחלטה.

חנינה מהנשיא – אופן הטיפול בבקשות חנינה

הטיפול בבקשת חנינה במחלקת חנינות במשרד המשפטים

• על אף שבקשות החנינה מוגשות לבית הנשיא, הן מועברות תחילה לקבלת חוות דעת והמלצה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים.
• מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים מבצעת את שלבי הבירור והניתוח של הבקשה, מגבשת חוות דעת האם להעתר לבקשת החנינה ומעבירה את חוות דעתה והמלצתה לשר המשפטים.
• בהתאם להנחיה מס’ 10.9 להנחיות פרקליט המדינה שכותרתה “תגובת הפרקליטות על בקשה לקבל חנינה”, פרקליטות המדינה רשאית להגיב על כל בקשה לחנינה של מורשע שמתקיימים בה התנאים הבאים:
  • על מבקש החנינה נגזר עונש מאסר בפועל.
  • לפחות באחד ההליכים נגד מבקש החנינה יימגה הפרקליטות את המדינה. 
• את תגובתה, מגישה הפרקליטות למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומטרתה להביא נתונים ושיקולים רלוונטיים הידועים לפרקליטות מהטיפול בתיק, ואת עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה.
• עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה, לא מחייבת את מחלקת החנינות במשרד המשפטים.
• הנחיה מספר 4.4000 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “נוהל טיפול בבקשות חנינה”, מסדיר את אופן טיפול גורמי משדר המשפטים בבקשות חנינה.  
• בקשות חנינה של נידונים בבית דין צבאי מועברות ללשכת שר הביטחון לשם קבלת חוות דעתו.

חלקו של שר המשפטים בטיפול בבקשת חנינה

• שר המשפטים בוחן את המלצת מחלקת החנינות במשרדו ומגבש את המלצתו לנשיא המדינה.
• ככול ששר המשפטים גיבש החלטה שיש להיענות לבקשה, מצורפת להמלצתו המועברת ללשכת הנשיא גם טיוטת כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, שנוסחה ע”י מחלקת חנינות במשרד המשפטים.
• נעתר נשיא המדינה לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים, שיצרף את חתימת הקיום.

הטיפול בבקשה לחנינה במחלקת חנינות בבית הנשיא

• באחריות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
  • לקלוט את בקשות החנינה ולמיין את הבקשות; 
  • להעניק שירות לפונים בנושאי בקשות חנינה;
  • לאסוף את כל החומרים רלוונטיים;
  • לקבל חוות דעת מהגורמים הרלוונטיים והבהרות, ככל הנדרש;
  • להכין חוות דעת לנשיא האם להעתר לבקשת החנינה, לקבלה חלקית, או לדחות אותה.
• מחלקת חנינות בבית הנשיא היא אשר משיבה בכתב למבקשים חנינה:
  • הן בהודעה כי בקשת החנינה התקבלה, בצרוף כתב חנינה החתום הן ע”י נשיא המדינה והן ע”י שר המשפטים;
  • והן בהודעה על דחיית הבקשה, בדרך כלל תוך מתן נימוק לקוני על פיו סמכות החנינה שמורה למקרים חריגים, והמקרה של המבקש לא נמצא מתאים להפעלת סמכות החנינה.

החלטתו של נשיא המדינה בבקשת חנינה

• לאחר שנשיא המדינה עיין בחוות הדעת ובהמלצות שהוגשו בפניו, היה ובחר לדחות את בקשת החנינה מסתיים העניין כאן, החנינה לא יוצאת אל הפועל ומחלקת חנינות בבית הנשיא שולחת הודעה בכתב למבקש כי בקשתו נדחתה.
• היה ונשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים שיצרף את חתימת הקיום.
• כאמור, ללא חתימת הקיום של שר המשפטים – החנינה לא יכולה לצאת לפועל, ולא תינתן.

תרשים שלבי הטיפול בבקשות חנינה

באתר של בית הנשיא מוצג התרשים הבא בנוגע לשלבי הטיפול בבקשת החנינה;

שלבי הטיפול בבקשת חנינה – תרשים המוצג באתר של בית הנשיא

• לקבלת מידע נרחב ומועיל בכל הנוגע לחנינות מומלץ לעיין באתר בית הנשיא.
• לחוקים ולפסקי דין בנוגע לסמכות החנינה של הנשיא ראו כאן.

מקרה להמחשה – בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

• אנו מציגים כאן דוגמא לבקשת חנינה שהתקבלה. במקרה זה נעתר נשיא המדינה לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח משרדנו, שכלל שתי הרשעות בעבירות רכוש וסמים.
• עם קבלת החנינה, נפתחה בפני הלקוח האפשרות לקבלת ויזת עבודה בחו”ל.
• להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה קיבל את בקשת החנינה;

בתמונה: בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

עברו הפלילי של המבקש – עבירות רכוש וסמים

• פרשה זו עוסקת באזרח בשנות ה- 40 לחייו, נשוי ואב לילדים, אשר הסתבך בעברו הרחוק בעבירות פליליות. 
• בתחילת שנות העשרים לחייו הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של:
  • פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
  • ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב.
  • חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
  • פירוק חלקים מרכב – עבירה בניגוד לסיף 413ד(ב) לחוק העונשין.
• בהמשך, באמצע שנות העשרים לחייו, הורשע שוב בעבירה של שימוש והחזקה בסמים לצריכה עצמית, הפעם בבית משפט השלום בקריית שמונה.
• השנים חלפו, הלקוח רכש השכלה ומקצוע, הקים משפחה בישראל, התקדם מקצועית עד שעברו הפלילי “השיג אותו” ועמד לגרום לו לנזק כבד;
  • במסגרת העסקתו בחברה בינלאומית, נדרש הלקוח לעבור בין אתרי החברה בעולם, וכפועל יוצא – נדרש לקבל ויזת עבודה.
  • כידוע, על מנת לקבל ויזת עבודה, נדרש המבקש להצהיר על היעדר עבר פלילי. מדינות שלהם יחסים דיפלומטיים עם ישראל – כמו ארה”ב ומדינות אירופה – אף מקבלות מידע על הרשעות בפלילים ישירות ממשטרת ישראל.
  • עבר פלילי עשוי לסכל קבלת ויזת עבודה במדינות מסוימות, וסירוב אחד עשוי לגרור סירובים ממדינות אחרות.
• מכאן התעורר הצורך לפעול להגיש עבור הלקוח בקשת חנינה.

קבלת חנינה מהנשיא

• כב’ נשיא המדינה זאז, מר ראובן (רובי) ריבלין, נעתר לבקשת חנינה שהוגשה על ידינו ומחק את עברו הפלילי של הלקוח.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה לקבל את בקשת החנינה, ללא פרטים מזהים כמובן.
• מקרה זה טופל על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ ממשרדו. 

טיפול משרדנו בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה ובקשות למחיקת רישום פלילי. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לבקשות חנינה שהגשנו אשר התקבלו על ידי נשיא המדינה.
• אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

חנינה מהנשיא | בקשת חנינה | בקשת חנינה מהנשיא | בקשת חנינה לנשיא | בקשת חנינה לדוגמא | עורך דין בקשת חנינה | בקשה לחנינה מהנשיא | הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה | מחיקת רישום פלילי 

הפוסט חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (55)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

• בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
• להשלמת התמונה ראו: 
  • התמודדת עם כתב אישום.
  • ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

• כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
• מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
• על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

• תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
• בתמצית, כוללים כתבי אישום;
  • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
  • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
  • פרק עובדתי.
  • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
  • רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

• יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
• יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
• יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
• יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
• כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
• במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
• יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
• לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
• לא יציג עבירות שהתיישנו.
• באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

• כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
• חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
• כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

• את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
• חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
• בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
• יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
• מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

• חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
• באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
• דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
• הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
  • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
  • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
• עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
• מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

• מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
• במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
• בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
  • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
  • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
• ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
• להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

• סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
  • היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
  • נציגיו של היועמ”ש.
  • מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
• החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
  • פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
  • מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
• תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
• לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
  • פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
  • מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים. 
• להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

• חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
• הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

• קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
  • תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
  • תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
  • תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

• הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. 
• לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

• התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
• כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
• בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי. 

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

• המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
• מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
• להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

• בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
• המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

• קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
• למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
• בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

• ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
  • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
  • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
• בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
• בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
  • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
  • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
  • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
  • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
  • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
  • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
  • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
    • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
    • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
    • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
    • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
• להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

• תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

• כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
• כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

• בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
• בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
• התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

• לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
• מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
• הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

• בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
• בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
• בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

 התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (232)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי, ביטול רישום משטרתי של 4 תיקים סגורים

• משרדנו עוסק בכל הנוגע לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים. 
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו קיבל ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל ערר שהגשנו על החלטת ראש מדור מידע פלילי, והחליט לבטל את רישומי 4 תיקים סגורים שהיו רושמים לחובת הלקוח ברישומיה הפנימים של המשטרה.

התיקים הסגורים שהיו רושמים לחובת הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

• פרשה זו עוסקת במנכ”ל חברת ייעוץ, בוגר תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, בהצטיינות, אשר לחובתו היו רשומים ברישומיה הפנימיים של המשטרה 4 תיקי חקירה סגורים, תיקים אשר נפתחו ונסגרו לאורך 17 שנים:
  • חשד לעבירות של התפרצות לבניין בניגוד לסעיף 407(ב) לחוק העונשין וגניבה לפי 384 לחוק העונשין.  התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור, לאחר שכתב האישום שהוגש לבית המשפט בוטל.
  • חשד לעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, בניגוד לסעיף 413ג לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
  • חשד לעבירות תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. התיק  נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
  • חשד לעבירה של אינוס, בניגוד לסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות.
• למרות ריבוי התיקים הסגורים והחשד לביצוע עבירות חמורות, במשך למעלה משני עשורים לא נפתחו כנגדו תיקי חקירה נוספים.

ראש מדור מידע פלילי דחה בקשה לביטול הרישום המשטרתי

• בקשה שהגשנו למדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבטל את הרישום המשטרתי של ארבעת תיקי החקירה הסגורים נדחתה על ידי ראש מדור מידע פלילי.
• בהחלטת הדחייה, קבע ראש מדור מידע פלילי כי המקרה לא עומד באמות המידה שנקבעו בחוק ובתקנות לביטול רישומי משטרה, ונימק את החלטתו בטעמים הבאים:
  • כלל הרישומים של התיקים הסגורים נבחנים כמכלול.
  • ריבוי הרישומים המשטרתיים.
  • התמשכותם של הרישומים המשטרתיים על פני זמן.
• להלן החלטת ראש מדור מידע פלילי לדחות את הבקשה לביטול רישום משטרתי:

דחיית בקשה לביטול רישום משטרתי

האפשרות להגיש ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי

• ככלל, מטעמים של עשיית צדק וביקורת ופיקוח על החלטות שמתקבלות, החלטות מנהליות ניתנות לבחינה מחודשת על ידי גורם בכיר יותר, שבסמכותו לשנות את ההחלטה המקורית. 
• כך גם בנוגע להחלטות בבקשות לביטול רישום משטרתי;
• בהתאמה, בסיפא להחלטת הדחיה, ציין רמ”ד מידע פלילי כי פתוחה בפני הלקוח הדרך להגיש ערר על החלטה זו, שתועבר להחלטת ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל.

ראש האגף לחקירות ולמודיעין קיבל ערר שהגשנו וביטל את הרישום המשטרתי

• משרדנו לא השלים עם החלטת רמ”ד מידע פלילי ולפיכך הגשנו ערר מנומק על החלטה זו לראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל.
• כ- 8 חודשים לאחר שנדחתה הבקשה המקורית, קיבל  ראש האגף לחקירות ולמודיעין את הערר, והחליט לבטל את רישומי התיקים הסגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• בכך נוקה שמו של הלקוח מכל רישום משטרתי.
• להלן ההודעה על קבלת הערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי וביטול הרישום המשטרתי:

קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי וביטול רישום משטרתי

• להרחבה בנושא ביטול רישום משטרתי ומחיקתו ולדוגמאות נוספות של מקרים בהם טיפלנו ראו:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

עורך דין פלילי

הפוסט קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי, ביטול רישום משטרתי של 4 תיקים סגורים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (9)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

• פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו? 
• הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
• כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
• התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
• דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

• אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
• קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
• ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
  • חוסר סמכות מקומית;
  • חוסר סמכות עניינית;
  • פגם או פסול בכתב האישום;
  • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
  • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
  • משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
  • חסינות;
  • התיישנות;
  • חנינה;
  • “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. 
• ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

• מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

• בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
• על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

• לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

• הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
• לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

• על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
• עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
• נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

• אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

• כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
• לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו: 
  • הכנה לחקירה פלילית;
  • סגירת תיק פלילי;
  • סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 
  • שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
• למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
  
• בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (142)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

• אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל”ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
• עבירת הגניבה “הקלאסית” היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1)   נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2)   בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

• החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
  • האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.     
  • השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך “שליחת יד” בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
• עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
• משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
• כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות  – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.  
• גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע. 

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

• עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג “עוון” אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
• מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

• לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר. 
• כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב “גניבה בנסיבות מיוחדות” ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – “שליחת יד” – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

• סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

• חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של “שליחת יד” בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
• עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.  
• בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע”י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
• הגם שהעונש שנקבע ע”י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
• עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

• הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 4430/13 נתנאל שרון נ’ מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

“באשר למתחם הענישה ההולם;  לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין “הלבן והנקי” של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש “רגילות”. לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים“.

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

• עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

“391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

• החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו. 
• מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
• כך למשל נפסק בע”פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”.

• לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע”פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

 “לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. ‘בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו’ (ע”פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד”י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…” (סעיף ד’ לפסק-הדין).

• עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
•   לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע”פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
•  בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

“עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן” .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

• עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

“392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

• כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
• הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

• החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

 390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

• עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה”ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו”ב.
• עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
• דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
  • גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית. 
  • תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

• בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
• הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
• בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
• לעניין זה נקבע בע”פ 8458/11 שובל נ’ מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

“בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת’רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ”עבירות צווארון לבן”…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות “נקיות יותר”, כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה”הילה” (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים“.

• נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.    

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

• גניבה מחנות.
• גניבת טלפון נייד.
• גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט | גניבות בשופרסל | חזרה מהודיה בגניבה בסופר.
• גניבה בדיוטי פרי.
• גניבה בידי עובד | גניבה ממעביד | גניבה ממעסיק.
• גניבה בידי מורשה | גניבת כספים ע”י מורשה.
• גניבה בידי עובד ציבור | גניבה בידי עובד מדינה.
• גניבת נשק מהצבא.
• גניבת דברי דואר | גניבת דואר.
• גניבת תוכנה.

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (99)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מקבל בקשתנו ומורה על מחיקת עבר פלילי הכולל 12 עבירות פליליות

• ביומו האחרון כנשיאה של מדינת ישראל, נעתר נשיא המדינה שמעון פרס לבקשת חנינה שהגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת עברו הפלילי של אזרח, הכולל לא פחות מ- 12 עבירות פליליות במרשם הפלילי. בכך נפתח בפני הלקוח האפשרות לקבל תעודת יושר.
• להלן ההודעה שנתקבלה מסגן היועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הלקוח. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו כמובן פרטיו של הלקוח.

בתמונה: החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבירות פליליות.

עברו הפלילי של המבקש – 12 עבירות פליליות בתחום הרכוש והסמים

• פרשה זו עוסקת אם כן בגבר בתחילת שנות ה- 40 לחייו, אשר בתקופה של כעשור, מגיל 15 ועד גיל 25 חזר והסתבך פעם אחר פעם עם החוק.
• את מעורבתו בפלילים החל כאמור עת היה נער. יחד עם חבריו, גנב רכב ומשנעצרו הנערים ע”י שוטרים, נמלטו עד אשר נתפסו שוב. בעקבות אירוע זה, נמצא הלקוח אשם בבית משפט לנוער בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 413ג לחוק העונשין ובריחה ממעצר, עבירה בניגוד לסעיף 257 (2) לחוק העונשין.
• יחד עם זאת, מאחר והיה קטין ודובר בהסתבכותו הראשונה, נקט בית המשפט לנוער בגישה שיקומית והסתפק בסיום ההליך הפלילי בתקופת מבחן של 18 חודשים וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
• חלפו כשנתיים והפעם כשל הלקוח בעבירות התפרצות וגניבה. גם הפעם זכה לגישה שיקומית. בית משפט השלום בחיפה קבע כי ביצע עבירות של כניסה למקום מגורים לבצע עבירה, בניגוד לסעיף 406(א) לחוק העונשין וגניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, אולם נמנע מלהרשיעו והשית עליו תקופת מבחן למשך שנה, התחייבות להימנעע מעבירה ותרומה צנועה לליב”י.
• בהמשך, במסגרת שירותו הצבאי, הורשע הלקוח על ידי בית דין צבאי בעבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים והפעם נגזרו עליו, מעבר לעצם ההרשעהה בפלילים, מאסר בפועל למשך חודשיים, מאחרי סורג ובריח ומאסר על תנאי. לזכותו יאמר, כי למרות הרשעתוו בפלילים, “שרד” הלקוח שירות צבאי והשלימו עד תום.
• חלפה כשנה מהרשעתו בפני בית דין צבאי, והפעם הובא הלקוח שוב בפני בית משפט השלום בחיפה, שם צירף 3 תיקים פליליים שונים שעניינם עבירות בקשר לרכב, והורשע בלא פחות משש עבירות:
  • פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
  • גניבה מרכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ד (א) לחוק העונשין (2 עבירות).
  • פריצה לרכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו רישא לחוק העונשין (2 עבירות).
  • חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
• בית משפט השלום בחיפה הרשיעו בכל העבירות, מימש ערבות שהוטלה בתיק קודם וגזר עליו מאסר על תנאי.
• לבסוף, 7 שנים מאוחר יותר, הורשע הלקוח שוב על ידי בית משפט השלום בחיפה והפעם בעבירה של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים ושוב זכה לסיים את התיק הפלילי במאסר מותנה בלבד.
• מקרה זה היה למפגשו האחרון של הלקוח עם בית משפט פלילי.

סמכות החנינה של נשיא המדינה – מחיקת עבירות פליליות, באמצעות קיצור תקופות התיישנות ומחיקה

• להרחבה בכל הנוגע לסמכות נשיא המדינה להורות על מחיקת עבירות פליליות ראו בעמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

נשיא המדינה מורה על מחיקת עבירות פליליות וכפועל יוצא – קבלת תעודת יושר

• למרות שנמצא אשם ע”י בתי משפט שונים בלא פחות מ-12 עבירות פליליות שונות, נעתר נשיא המדינה לבקשת חנינה שהוגשה על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, קיצר את תקופת המחיקה החלה על כל העבירות ובכך מחק את עברו הפלילי של הלקוח.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתדפיס מרשם פלילי אודות הלקוח (ללא פרטים מזהים כמובן), המפרט את עברו הפלילי שנמחק על ידי נשיא המדינה וכן בהחלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבר פלילי של הלקוח (שוב, ללא פרטים מזהים אודות הלקוח). מאחר ואחד מהתיקים שנמחקו על ידי הנשיא עניינו הרשעה בבית דין צבאי, לקיום חתימת נשיא המדינה חתם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. יתר התיקים נדונו בערכאות פליליות אזרחיות ולפיכך לקיום חתימת נשיא המדינה על כתב המחיקה חתמה שרת המשפטים.
• בשולי הדברים נציין כי כתב המחיקה נחתם על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ביום 24.7.14, יומו האחרון בתפקידו כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. לא מן הנמנע, שמדובר באחת מפעולותיו האחרונות כנשיא מדינת ישראל.
• קבלת תעודת יושר – משנמחק כל עברו הפלילי של הלקוח נפתחה בפניו האפשרות לקבלת תעודת יושר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי במחיקת עבירות פליליות

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה, הנוגעות למחיקת עבירות פליליות וכפועל יוצא – קבלת תעודת יושר.
• להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בתחום זה ראו בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | קבלת תעודת יושר | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | עבירות בקשר לרכב

הפוסט מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מורה על מחיקת 12 עבירות פליליות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (41)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסגת גבול פלילית, החזקת מכשירי פריצה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול כתב האישום בבית משפט השלום בקריות.

הסגת גבול פלילית – ייצוג משפטי

• בעמוד זה נעמוד בתמצית על העבירה של הסגת גבול פלילית: התנאים להרשעה בעבירה והעונש שנקבע לצידה.  
• בהמשך נציג מקרה להמחשה העוסק בעבירה של הסגת גבול כדי לעבור עבירה.
• מדובר ברופא אשר ניסה להתפרץ לכספת בסניף קופת חולים בתקופת התמכרותו לסמים והואשם בעבירות הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה. בעקבות הייצוג המשפטי שהענקנו לרופא – בוטל כתב האישום.

הסגת גבול פלילית

מהי הסגת גבול פלילית?

• העבירה של הסגת גבול כדי לעבור עבירה מוסדרת בסעיף 447 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, הקובע:

(א)  העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)   נכנס לנכס או על פניו;

(2)   לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

• כלומר – ראשית, על התביעה להוכיח אחת משתיים:
  • שהנאשם נכנס לנכס או;
  • שלאחר שהנאשם נכנס לנכס כדין, נשאר הנאשם בנכנס שלא כדין.
• שנית, על התביעה להוכיח שהכניסה לנכס הזולת נעשתה מתוך כוונה מיוחדת:
  • להפחידו ו/או להעליבו ו/או להקניטו או – 
  • לעבור עבירה.
• בהקשר לעבירה זו פסק בית המשפט העליון: בה”מ 612/80 ניסים פז נ’ מדינת ישראל, לה(3) 354 (1981)‏‏

“עבירה על סעיף 447(א) על כל החלופות שבו היא עבירה, שאחד מיסודותיה הוא ­כוונה מיוחדת, דבר אשר בא לידי ביטוי במלה “כדי”, הבאה לפני החלופות השונות שבאותו סעיף. על-כן, אם נכנס אדם לנכס או על-פניו, כאמור בסעיף 447(א), הרי גם אם כניסה זו נעשתה שלא כדין, עדיין אין הוא עובר בכך עבירה של הסגת גבול, אלא אם עשה את מעשהו מתוך כוונה “להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה”.

מה העונש על הסגת גבול פלילית?

• העונש המקסימלי שניתן לגזור בגין הסגת גבול פלילית, ללא נסיבות מחמירות עומד על 2 שנות מאסר.
• נעברה העבירה של הסגת גבול פלילית בנסיבות מחמירות, כלומר כשהעבריין נושא נשק חם או קר – העונש המקסימלי עומד על 4 שנות מאסר.

מקרה להמחשה – ביטול כתב אישום בעבירות הסגת גבול פלילית, החזקת מכשירי פריצה

תמצית הפרשה

• פרשה זו עוסקת ברופא אשר רישיונו נשלל בעקבות התמכרותו לסמים. בתקופת התמכרותו, נתפס האיש בסניף קופת חולים כאשר הוא מחזיק בכלי פריצה שונים. משהודה בחקירתו כי התכוון לפרוץ לכספת במקום – הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה.
• בהגינותה, נעתרה משטרת ישראל לבקשתו של עו”ד גיא פלנטר ועל בסיס חזרתה של משטרת ישראל מכתב האישום, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום ובכך בכך נסללה דרכו של האיש להתחיל בהליכי חידוש רישיונו לעסוק ברפואה.

כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום קריות – הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה

• כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בקריות המייחס לו את העבירות הבאות:
  • הסגת גבול פלילית – עבירה לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
  • החזקת מכשירי פריצה – עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין.
  • החזקת כלי פריצה לרכב – עבירה לפי סעיף 413ז לחוק העונשין.
• בתמצית, על פי הנטען בעובדות כתב האישום, הסיג את גבול סניף קופת חולים מסוימת בכוונה לעבור עבירה בכך שנכנס לסניף כשהוא נושא באמתחתו כלי פריצה (מברג, פטיש, מפתח צינורות, מסור יד למתכת, סכין, לום ומקדחה).
• בהמשך, המתין עד שכל האנשים כולל אנשי הצוות של הסניף יעזבו את המקום, ונותר במקום כשהוא מתכוון לפרוץ לכספת באמצעות כלי הפריצה שהביא עימו.
• בהתאמה, הואשם הנאשם בעבירות של הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה וכתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופט יוסי טורס, בבית משפט השלום קריות.

בהגינותה, הסכימה משטרת ישראל לבטל את כתב האישום

• מאחורי התיאור העובדתי הלקוני אשר בכתב האישום, עומד סיפור אנושי מורכב ונסיבות חריגות, אשר הוצגו בהרחבה בפגישה שנערכה בין עו”ד גיא פלנטר וראש שלוחת תביעות זבולון, עו”ד אנטולי קרייניס, רפ”ק.
• בהגינותה, השתכנעה משטרת ישראל כי למרות הראיות החותכות כנגד הנאשם ועל אף חומרת העבירות שביצע, אין כיום שום אינטרס ציבורי בהמשך ניהול ההליך פלילי כנגדו.
• במצב דברים זה, הסכימה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב האישום ולסגור את התיק הפלילי, ובכך נסללה דרכו של האיש להתחיל בהליכי חידוש רישיונו לעסוק ברפואה.
• להלן ההודעה המוסכמת בדבר חזרה מכתב אישום אשר הוגשה לבית משפט השלום בקריות והחלטת כבוד השופט יוסי טורס המורה על ביטול כתב האישום.

ביטול כתב אישום – הסגת גבול פלילית, החזקת מכשירי פריצה.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הרופא (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום קריות (כב’ השופט יוסי טורס) המורה על ביטול כתב אישום.
• בפרשה זו טיפלו עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 37106-08-17 בית משפט השלום קריות, בפני כב’ השופט יוסי טורס.

לקריאה נוספת

• לתרחישים לביטול כתב אישום וראו: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
• להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה ורכוש ראו בעמוד: עבירות גניבה.
• להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים.
• למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום קריות ראו – עורך דין פלילי בקריות.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | הסגת גבול פלילית | החזקת מכשירי פריצה | החזקת כלי פריצה | החזקת סכין שלא כדין | עבירות רכוש | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בקריות | עו”ד פלילי בקריות | כתב אישום

הפוסט הסגת גבול פלילית – ייצוג משפטי שהוביל לביטול כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (7)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר