ארכיון עבירות ריגול - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (370)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (370) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מגע עם סוכן חוץ | ריגול – הקיבוצניק האוסטרלי שביקש לרגל עבור אירן. 5 (2)

גיא פלנטר — Tue, 09 May 2017 21:09:40 +0000

מגע עם סוכן חוץ; ענישה לקולא בעבירת ריגול – הקיבוצניק האוסטרלי שביקש לרגל עבור אירן ונחשף ע”י השב”כ

אנו מביאים מקרה זה להמחשה כיצד, בטיפול משפטי מקצועי, ניתן לסיים תיק פלילי חמור בעבירת מגע עם סוכן זר בענישה מתונה, שיש עימה תקומה.
ואלו פרטי המקרה בתמצית – הנאשם, מרק אנטוני עידן, אזרח אוסטרליה, השתקע בישראל בקיבוץ כפר מסריק, נשא לאישה ישראלית ושירת בצה”ל.
במסגרת חקירתו בשב”כ, הודה הנאשם כי נכנס לשגרירות האירנית בקפריסין והציע את שרותיו כמרגל. הצעתו נדחתה על ידי האירנים ובמשך שלוש וחצי שנים לא עשה הנאשם צעדים נוספים ליצור מגע עם גורמים עוינים או לפגוע בביטחון המדינה.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיון ליצור מגע עם סוכן חוץ, בניגוד לסעיף 114 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (מגע עם סוכן זר).
מדובר באחת העבירות היותר חמורות בספר החוקים ואכן, המחוקק אף קבע לצידה של עבירה זו עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר. המחוקק אף קבע שעצם הנסיון לקיים מגע עם סוכן חוץ, ללא הסבר סביר, שקול מבחינת העונש לקיום מגע כזה בפועל. יתרה מכך, אין זה מעלה או מוריד, מבחינת התגבשות העבירה הפלילית, האם במהלך המגע נמסרו ידיעות סודיות לאויב.
בשל נסיבות מיוחדות, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), על פיו יגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, וכן מאסר מותנה. הרכב פשע חמור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב אימץ את הסדר הטעון לאחר שמצא כי מדובר בהסדר טעון סביר וראוי.

תיק פשע חמור 1197/01 (בית המשפט המחוזי תל אביב) מדינת ישראל נגד עידן מרק, בפני הרכב סגנית הנשיא, כב’ השופטת שרה סירוטה, אברהם טל וד”ר עמירם בנימיני.

פורסם בישראל:

תקדין תק-מח 2002(1), 678 (2002).
נבו המאגר המשפטי הישראלי.
סקירה משפטית – הסניגור חוברת 59.
Ynet – ידיעות אחרונות – ישראלי אזרח אוסטרליה ביקש לרגל עבור איראן. שנתיים מאסר למארק עידן שניסה לרגל לאיראן.
ארכיון הארץ – תושב ישראל נעצר בחשד שהציע לאיראן לרגל עבורה מס’ כתבה: 770224; חשוד בניסיון לריגול נעצר עד תום משפטו, מס’ כתבה: 772131; מו”מ על עסקת טיעון לנאשם בניסיון ריגול מס’ כתבה: 778011; האזרח האוסטרלי מארק עידן הורשע בניסיון למגע עם סוכן זר מס’ כתבה: 784176; שנתיים מאסר בפועל למרק עידן על ניסיון ריגול לטובת איראן, מס’ כתבה: 789188.
ואללה: שנתיים מאסר בפועל לאזרח שניסה לקיים מגע עם סוכן זר.

הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית עולמית. ואלו חלק מהכתבות שפורסמו אודות הפרשה:

BBC News: Australian Israeli charged with spying.

United Press International: Court convicts would-be Iranian spy.

Associated Press: Australian charged in Israel with offering to spy for Iran. Australian jailed for two years in Israel for offering to spy for Iran.

AAP General News (Australia): Fed: Diplomats assisting Australian in Israel over spying charge.

Xinhua News Agency: Israeli Convicted of Spying for Iran.

Jerusalem Post: IDF veteran held for offering to aid Iran. Would-be spy remanded until end of trial. Would-be Iranian spy sentenced to 2 years.

Asia Africa Intelligence Wire, Financial Times: Israeli Potential Spy Rejected By Tehran Gets Two Years In Jail.

IsraelNationalNews.com, Ha’aretz and Itim: Alleged Traitor Arrested in Israel.

Haaretz, Plea Bargain Reached for Aussie Accused of Contacting Iran.

YAHOO! News of the Force: Israel arrests Australian national on spying charge.

The Jewish News Weekly, Jerusalem Post service: IDF veteran indicted for offering his assistance to Iranian Embassy.

CI Centre: The Center for Counterintelligence and Security Studies: Mark Idan to remain in jail during his trial in Israel. Australian spy called a drifter.

The Institute of Strategic Studies, Islamabad: Australian immigrant and a former IDF reserve, Mark Idan, was indicted on charges of offering assistance to Iran.

NewsMax.Com: Israel Arrests Would-be Iranian Agent.

Arotz Sheva Israel National News: Indictment Handed Down Against Would-Be Agent.

Iran Press Service: Court Extend remand for Israeli accused of spying for Iran.

Iran Va Jahan: Two years for Israeli-Australian would-be spy spurned by Iran.

עורך דין פלילי

Israeli Criminal Defense Lawyer

מגע עם סוכן חוץ | מגע עם סוכן זר | ריגול | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מגע עם סוכן חוץ | ריגול – הקיבוצניק האוסטרלי שביקש לרגל עבור אירן. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר