ארכיון עו"ד פלילי בירושלים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93)

גיא פלנטר — Thu, 10 Apr 2025 09:05:00 +0000

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשדות ואישומים בהפקרת נשק ובהזנחת השמירה על כלי ירייה, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של הזנחת השמירה על כל ירייה ונציג מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הובלנו לסיום ההליך ללא הרשעה ולהחזרת הנשק ללקוח.
ממולץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

על העבירה הפלילית של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה

סעיף 339 (א) בחוק העונשין, שכותרתו: “הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים”, קובע שהזנחת השמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, ולצד עבירה זו נקבע עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

באחורנה קיימת מגמת החמרה של רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לעבירות של הזנחת השמירה על כלי ירייה והפקרת כלי נשק.
מגמת ההחמרה נובעת מריבוי המקרים בהם הנשק הגיע לידיים עברייניות או חמור מכך – טרוריסטיות, ונעשה בו שימוש קטלני. בהקשר זה ראו למשל הכתבה: כעבור 24 שנה: כתב אישום הוגש נגד אדם שאקדחו נעלם ב-1996 באזור רחובות.
לא אחת עמד בית המשפט על האינטרסים הציבוריים הנפגעים במקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה וכך למשל פסק בית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 15216-09-19 (כבוד השופטת רות שפילברג כהן):

“הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות שבוצעו במקרה דנן הנם שלום הציבור, ביטחונו, והחשש מפני הגעת כלי נשק בעל פוטנציאל קטלני לידיים בלתי מורשות. החזקת נשק בידיים בלתי מורשות מקימה את החשש לפגיעה בחפים מפשע, לשימוש בו לצורך פעילות בלתי חוקית ולהסלמת אלימות. כן נפגעים במעשים ערכים הקשורים בשלטון החוק ובצורך להסדיר את נושא רישוי כלי ירייה לטובת כלל הציבור.

העבירה הקבועה בסעיף 339(א) לחוק העונשין – הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים – מטילה אחריות פלילית על אדם ה”מחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר”. העונש הקבוע בצד העבירה הנו שנת מאסר אחת”.

מקרה להמחשה: הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק: סיום הליך פלילי ללא הרשעה

כעת נציג מקרה להמחשה הנוגע להפקרת נשק שטופל ע”י משרדנו;
בתמצית: למרות שהלקוח הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה (בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין), סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה ובית המשפט נעתר לבקשתנו והורה על החזרת האקדח מהמשטרה.

הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק – אי הרשעה + החזרת האקדח מהמשטרה. בתמונה בית משפט השלום שם הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עובדות המקרה – הפקרת נשק ואישום בעבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה

כנגד איש חינוך אשר בעברו שירות צבאי כסגן מפקד פלוגה בצה”ל הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, החזיק הנאשם ברישיון אקדח מסוג גלוק 9 מ”מ. בשלב מסוים במהלך נסיעתו במכוניתו, הניח הנאשם את האקדח בתא דלת הנהג. משפתח את דלת מכוניתו, נפל האקדח מבלי שהנאשם הרגיש בכך. רק למחרת נמצא האקדח על ידי עובר אורח.
בכך, כך נטען בכתב האישום, הפקיר הנאשם כלי ירייה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום נזק לעצמו או לאחר.
בהתאמה, בשל העובדה שאיבד את האקדח בנסיבות המתוארות לעיל, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הזנחת כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (“אי הרשעה“)

עם הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם לעו”ד פלילי גיא פלנטר על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
מתוך ניתוח חומר החקירה המשטרתי הוברר, כי הנאשם לא יצליח להיחלץ מהאחריות הפלילית המיוחסת לו, וכי במידה ויעמוד על שמיעת הראיות שנאספו לחובתו בבית המשפט, יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה פלילית.
על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשל אותן השלכות פוגעניות הנובעות מהרשעה פלילית, חתרה ההגנה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
עו”ד פלילי גיא פלנטר שייצג את הנאשם, ניהל משא ומתן עם התביעה המשטרתית שהבשיל להסדר טעון.
על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
- יודה הנאשם בפני בית המשפט בעבירה פלילית של הזנחת השמירה על כלי ירייה אולם בשלב זה לא יורשע.
- יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן, אשר יבחן בין היתר גם את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- התביעה המשטרתית תגבש את עמדתה בשאלת ההרשעה והעונש לאחר קבלת התסקיר ואילו הסנגור יהיה חפשי לטעון לסיום ההליך ללא הרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימצה התביעה המשטרתית את המלצות שירות המבחן, והצטרפה אף היא לעתירה לסיום ההליך באי הרשעה.
משעתרו כל הצדדים הנוגעים בדבר לסיום ההליך ללא הרשעה, נמנע בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) מהרשעת הנאשם והטיל על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה דומה לפרק זמן של 3 שנים.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ללא רישום הרשעה פלילית לחובתו, באופן ששמו לא הוכתם בפלילים ועתידו המקצועי לא נחסם.

החזרת אקדח מהמשטרה, למרות הפקרת הנשק ולמרות שהנאשם הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה

כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי כנגד הנאשם, החזיקה משטרת ישראל באקדח שאיבד הנאשם כראיה (מוצג), להוכחת האישום כנגדו.
משהודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו (הזנחת שמירה על כלי ירייה) התיתר הצורך בהחזקת האקדח כמוצג, ומשעמד ההליך הפלילי לקראת סיומו, נתעוררה השאלה מה יעלה בגורל האקדח.
התביעה המשטרתית עתרה לחלט את האקדח. בעתירתה, נשענה התביעה המשטרתית על הוראות סעיף סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] תשכ”ט – 1969:

“א. על אף האמור בכול דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כול עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. דין צו זה כדין עונש שהוטל על נאשם.

ב…

ג. צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם התובע”.

בעבר כבר נפסק, כי בית המשפט מוסמך לצוות על חילוט חפץ בו נעשתה עבירה גם במקרה בו ההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה, כלומר, די בכך שבית המשפט קבע שהנאשם עשה את המעשה ואין נדרשת הרשעה כדי לחלט חפץ בו נעברה העבירה.
בהקשר האחרון ראו למשל החלטה בתיק פלילי פ/ 3011/05 של בית משפט השלום בתל –אביב – יפו (כבוד השופטת מרים דיסקין), בו הורה בית המשפט על חילוט אקדח, מחסנית וכדורים של הנאשם, למרות שההליך במסגרתו הודה הנאשם כי הזניח שמירתם הסתיים ללא הרשעה.
במקרה בו עסקינן, קיבל בית משפט השלום בירושלים את טענות עורך דין פלילי גיא פלנטר, דחה את בקשת המשטרה לחילוט האקדח והורה על החזרת הנשק מהמשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הוראה בדבר החזרת האקדח מהמשטרה.

תיק פלילי, בפני כבוד השופטת אילתה זיסקינד, בית משפט השלום בירושלים.

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

רשלנות בהחזקת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | ארכיון סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עבירות נשק | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17)

גיא פלנטר — Sun, 09 Feb 2025 09:50:25 +0000

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה ע”י בית המשפט המחוזי להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם.

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה. מקרה להמחשה – המשטרה חויבה להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים. ערר שהגישה המשטרה – נדחה ע”י ביהמ”ש המחוזי.

לא חייבים להשלים עם תפיסת רכוש ע”י המשטרה. ניתן לתקוף את החלטת תפיסת הרכוש ולחייב את המשטרה להשיב את הרכוש לבעליו. להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו חויבה משטרת ישראל ע”י בית משפט השלום בירושלים להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים.
ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום נדחה ע”י בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חייב את המשטרה לקיים את החלטת בית משפט השלום, ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
משביקשה המשטרה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון בנושא, שוכנעה פרקליטות המדינה שאין מקום להביא את העניין לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי” ובכך הסתיימה הפרשה, בהשבת רובי האיירסופט התפוסים למטווח.

רובי איירסופט – במה מדובר?

איירסופט Airsoft הוא ענף ספורט אתגרי שעניינו במשחק המדמה שימוש בכלי נשק. במסגרת המשחק, משתמש השחקן בכלי המדמה נשק, ובמקרה הנדון כאן, מתאמן השחקן בקליעה במטרה דיגיטלית או מטרה מנייר במטווח מאושר.
מדובר בכלי שאין בכוחו להרוג ובשימוש במיגון מתאים (משקף ו/או מיגון פנים) גם לא מסוגל לפצוע. יודגש כי לא מדובר ברובה אוויר (היורה קליעי מתכת, מסוגל לפצוע ולהרוג ומצריך רישיון) ולמרות שמדובר בהעתקים של כלי נשק, איירסופט אינו בגדר אמצעי לחימה או “נשק” כהגדרתו בדין.
בהיותם צעצועים המהווים חיקוי של כלי ירייה ונראים ככלי ירייה, נכנסים כלי איירסופט תחת הגדרה של “צעצוע מסוכן” המופיעה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצוא, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), התשמ”ז – 1986 ומפוקחים ע”י משרד הכלכלה.

החיפוש המשטרתי במטווח איירסופט, תפיסת 71 רובי איירסופט וסירוב המשטרה להחזיר את התפוסים.

על בסיס צו חיפוש, ערכה משטרת ישראל חיפוש במטווח איירסופט ותפסה 71 רובי איירסופט עם אביזריהם, מחשב ששימש את המטווח ואת הטלפון הנייד של בעל המטווח.
בו ביום, במהלך חקירתו, הציג בעל המטווח את כל הרישיונות הדרושים להחזקת המלאי העסקי וכן רישיון עסק בתוקף וביקש להשיב למטווח את רובי האיירסופט התפוסים, הדרושים לניהולו התקין של המטווח.
בהמשך פנה משרדנו בכתב ליחידה החוקרת בבקשה מנומקת להשבת התפוסים.
משטרת ישראל הסכימה כבר בשלב זה להחזיר את המחשב שנתפס במטווח אולם טענה כי יתר התפוסים נתפסו כדין במסגרת סמכויותיה של המשטרה וכי עד לסיום החקירה לא יוחזרו רובי האיירסופט והטלפון הנייד.

בית משפט השלום בירושלים מורה למשטרת ישראל להשיב את הרכוש התפוס לבעליו.

לנוכח סירוב משטרת ישראל להחזיר את התפוסים, הגיש משרדנו בקשה להחזרת התפוסים לבית משפט השלום בירושלים.
בתמצית, טען משרדנו בבקשה להחזרת תפוסים כדלקמן:
- לא התקיימו התנאים המאפשרים ביצוע תפיסת המלאי העסקי של המטווח והטלפון הנייד.
- צו החיפוש שעל בסיסו נתפסו רובי האיירסופט והטלפון הנייד, ניתן על בסיס מצגים עובדתיים מטעים של היחידה החוקרת.
- הצו השיפוטי שניתן – לא מאפשר תפיסת המלאי העסקי של המטווח.
- הטלפון הנייד נתפס שלא כדין, בניגוד לחוק ולפקודות המשטרה.
- התפיסה גורמת נזק בלתי מידתי ובלתי סביר.
שני דיונים התקיימו בבקשה להחזרת התפוסים בפני כבוד השופט ביאלין אלעזר בבית משפט השלום בירושלים, כאשר בתום הדיון הראשון, ואף בטרם מתן החלטה שיפוטית, הסכימה המשטרה להשיב את הטלפון הנייד ללקוח.
משעמדה המשטרה בסירובה להשיב את 71 רובי האיירסופט למטווח, קיבל בית משפט השלום את בקשת משרדנו והורה על שחרור כל רובי האיירסופט, ללא תנאים.
החלטת בית משפט השלום בירושלים בדבר השבת התפוסים מוצגת במלואה בהמשך עמוד זה. בתמצית, נימק בית משפט השלום את החלטתו להורות על השבת רכוש תפוס מהמשטרה כדלקמן:
- המבקשים מחזיקים בכל האישורים הנדרשים להחזקת כלי איירסופט ואף לייבא ולמכור אותם לאחרים.
- לא ניתן לקשור את המבקשים להסבת כלי איירסופט לנשק חם והמבקשים גם לא ידעו כי כלי איירסופט שנרכשו מהם לכאורה נועדו להסבה לנשק חם.
- אין חולק כי בכלי האיירסופט התפוסים לא בוצעה עבירה כלשהי.
- אין עילת תפיסה ברורה ומובהקת להמשך החזקתם של התפוסים. נציג המשטר התקשה להשיב על השאלה אילו עבירות מיוחסות למבקשים ומהי עילת התפיסה.
- ככול שקיים חשד לביצוע עבירות בהתאם לחוק הפיקוח על המצרכים והשירותים והצווים שניתנו מכוחו, הרי שפעילות במישור זה צריכה להיות מנהלית.
- לא נראה שיש מקום לתת משקל גבוה לעילת התפיסה המניעתית.
כאמור, את החלטת בית משפט השלום המורה על השבת התפוסים תמצאו בהמשך עמוד זה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דוחה ערר שהגישה המשטרה ושב ומצווה על השבת תפוסים.

משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום בירושלים והגישה ערר על החלטה זו לבית משפט המחוזי.
את טיעוניה בערר מיקדה המשטרה בעיקר בטענה, כי רובי איירסופט ניתנים להסבה לנשק חם, וכי החזרת רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור;

בתמונה: נימוקי הערר שהגישה משטרת ישראל לבית המשפט המחוזי.

למרות מצב החירום במערכת המשפט (בעקבות משבר נגיף הקורונה), נקבע ערר המשטרה לדיון בפני כבוד השופט אריה רומנוב, בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לדחות את ערר המשטרה, ופסק בין היתר כדלקמן:

“…מקובלת עליי התוצאה אליה בית משפט קמא הגיע, שלפיה אין מקום להורות על המשך החזקתם של הכלים בידי העוררת.

כאמור, שני המשיבים מפעילים את עסקיהם במשך שנים לא מעטות כשהן מצוידים בכל האישורים הנדרשים. אין טענה שהמשיבים מכרו כלים למאן דהו בידיעה שבכוונתו להסב אותם לכלי נשק. כך גם אין טענה שבכלים שנתפסו בעסקיהם של המשיבים נעברה עבירה כלשהי או שהייתה למשיבים כוונה לעבור בהם עבירה.

וגם אם יסתבר בסופו של דבר כי המשיבים, או מי מהם, מכרו כלים בניגוד להוראות הפיקוח, לא יהא זה מידתי לתפוס מהם כבר עכשיו את הכלים המשמשים לעסקיהם, ובכך להביא לפגיעה קשה בעסקיהם.

לטענת משיב 1, “תפיסת המלאי העסקי של העסק…שיתקה את החנות, עצרה יכולת לתפעל את המטווח, פגעה בחברי המועדון, והסבה פגיעה כלכלית לעסק ולבעליו. לא ניתן כמובן לנהל מטווח איירסופט ללא הכלים” (סעיף 43 לבקשה שהוגשה לבית משפט השלום).

סוף דבר. מהטעמים עליהם עמדתי החלטתי לדחות את הערר”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט המחוזי במלואה.

משטרת ישראל מבקשת מבית המשפט המחוזי לעכב את החלטתו ב- 3 חודשים, על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון.

באם סברתם שבהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ערר המשטרה הסתיים העניין, טעיתם.
משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישה בקשה לעיכוב ביצוע השבת התפוסים ב- 90 ימים (!).
בין היתר, טענה המשטרה בבקשה לעיכוב ביצוע כדלקמן:
- כלי איירסופט נסחרים שלא כדין ומגיעים לידי גורמים המסבים אותם לאמצעי לחימה המסוגל לירות ולהמית אדם.
- משטרת ישראל מנסה להתמודד עם תופעה זו:

“…מתוך כוונה למגר את השימוש בכלי איירסופט, לגביהם נקבע ע”י מומחי תוכן כי לאחר מספר פעולות הסבה פשוטות משמשים כאמל”ח בעל פוטנציאל ממשי להרוג ולהמית”.

- לאור פוטנציאל המסוכנות של כלי איירסופט, מתבקש עיכוב השבת הכלים התפוסים ב- 90 ימים לטובת ביצוע השלמות חקירה ופגישות לשם הגשת כתבי אישום פליליים.
- מתקיימים מגעים עם פרקליטות המדינה על מנת לגבש עמדה בכל הקשור להגשת ערר לבית המשפט העליון בסוגיה זו.

פרקליטות המדינה משתכנעת שאין מקום להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון – רובי האיירסופט התפוסים מוחזרים למטווח.

משרדנו הגיש תגובה לבית המשפט המחוזי, מדוע יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע שהגישה משטרת ישראל.
בד בבד, פנה משרדנו לפרקליטות המדינה וביקש מהפרקליטות לדחות את בקשת משטרת ישראל לנסות ולהביא עניין זה לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי”, לשים קץ לפגיעה הממושכת והבלתי סבירה בזכויות יסוד ולהורות למשטרת ישראל לכבד את החלטות השיפוטיות שניתנו ולהשיב את התפוסים, ללא כל דיחוי נוסף.
בינתיים קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת עינת אבמן – מולר) כי בתיק נדון ערר על החלטת בימ”ש קמא להורות על השבת תפוסים ועל פניו הבקשה שהוגשה אין מקומה במסגרת תיק הערר במחוזי, שנדחה, וככל שמשטרת ישראל סבורה אחרת, שתנמק ותבהיר בקשתה.
סוף דבר – פרקליטת המדינה השתכנעה שלא להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון והעבירה החלטתה למשטרת ישראל. בכך חויבה משטרת ישראל לקיים את החלטות בתי המשפט ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
להלן ההתכתבות עם פרקליטות המדינה בנושא:

בתמונה: החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש ערר לבית המשפט העליון.

השבת רכוש תפוס מהמשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת תפוסים מהמשטרה.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת רכוש תפוס במשטרה.
להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
בהקשר להליכי חקירה ותפיסה, מומלץ לקרוא גם את העמוד אודות חקירה במשטרה.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בענייני נשק.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענייני נשק.

עורך דין פלילי

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה | החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | | עבירות נשק – ייצוג משפטי | עבירות נשק בצבא – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי בירושלים

רישוי נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון אקדח | החזרת רישיון נשק | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | ייצוג משפטי – השבת רישיון כלי ירייה | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11)

גיא פלנטר — Wed, 05 Feb 2025 10:47:26 +0000

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח. בעקבות ייצוג משפטי – ביטול כתב אישום וסגירת התיק הפלילי בחוסר אשמה.

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח

פרשה זו עוסקת בסטודנטית אשר בעברה שירות קרבי בצה”ל, כלוחמת בגדוד קרקל (גדוד חי”ר המשלב לוחמים ולוחמות יחד) אשר הואשמה בהזנחת שמירה על אקדח בבעלותה.
כנגד הסטודנטית הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים המייחס לה עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, יצאה הסטודנטית מבית חברתה כאשר היא נושאת את נשקה האישי (אקדח מסוג ברטה), אולם האקדח נפל ואבד.
בשל אובדן האקדח, כך נטען בכתב האישום, החזיקה כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.

על הזנחת שמירה על אקדח

כעניין של מדיניות, מגישה משטרת ישראל כתבי אישום פליליים במקרים של אובדן כלי נשק, כאשר לטעמה לא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למנוע את האובדן.
בהתאם להוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין, הזנחת שמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, שלצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין, שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים”:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

ספציפית לגבי מצב של אובדן נשק, יש לקרוא את הוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין ביחד עם הוראות סעיף 15 לחוק כלי יריה, תש”ט – 1949 הקובע כדלקמן:

“אבידות

15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין“.

במקרה הספציפי הנדון כאן, אובדן האקדח הוביל להגשת כתב אישום כנגד הסטודנטית, המייחס לה הזנחת שמירה על האקדח שהיה בחזקתה ובבעלותה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר מגבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לבטל את כתב האישום

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הסטודנטית לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים, אולם עוד בטרם החל משפטה הפלילי של הסטודנטית, ובטרם בחן בית המשפט את השאלה האם אכן מדובר במקרה של הזנחת שמירה על אקדח, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש צוות ביחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים וגיבש את ההסכמות הבאות:
- תוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט להורות על ביטול כתב האישום.
- התיק המשטרתי שנפתח כנגד הסטודנטית יסגר בעילה של חוסר אשמה.
על בסיס בקשת הצדדים, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) על ביטול כתב האישום ובהתאמה, ביטל גם את ישיבת בית המשפט אשר במסגרתה היה אמור להתחיל משפטה הפלילי של הנאשמת.

הזנחת השמירה על כלי יריה – ביטול כתב אישום.

התיק המשטרתי שנפתח בחשד לאובדן אקדח, נסגר בעילה של חוסר אשמה ונמחק מרישומי המשטרה

משנעתרה משטרת ישראל בהגינותה, לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק המשטרתי בעילה של חוסר אשמה, נמחק רישומו של התיק המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה ושמה של הסטודנטית טוהר מכל רבב.

הזנחת השמירה על כלי יריה – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנטית (ללא פרטים מזהים כמובן), בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) לבטל את כתב האישום ובאישור המשטרה על כך שהתיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה.
למקרים נוספים ראו: עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי: הזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בנשק.

תיק פלילי 50543-09-14, בפני כבוד השופט שמואל הרבסט, בית משפט השלום בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ לרבות העיר ירושלים וסביבתה.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | חזרה מכתב אישום | מחיקת כתב אישום | הזנחת שמירה על כלי יריה | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בית משפט השלום בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום | הזנחת שמירה על אקדח | אובדן אקדח

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו”ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום 4.8 (18)

גיא פלנטר — Sun, 20 Aug 2023 17:21:52 +0000

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ.

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

להבדיל מרוב תחומי המשפט האחרים, המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות; על כף המאזניים מונחים נכסיו החשובים ביותר של האדם – חירותו ושמו הטוב.
משכך הם פני הדברים, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו הפיזי של משרד עורכי הדין משמעות משנית.
בעמוד “בחירת עורך דין פלילי” אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מקצוענות, מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
עורכי דין פליליים מובילים, מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית; את שרותיהם שוכרים לקוחות מכל רחבי הארץ – מצפת ועד אילת.
לכן תמצאו את משרדיהם ממוקמים לרוב במרכז הארץ, במיקום המאפשר להם לתת מענה לכלל תושבי הארץ.
משרדנו ממוקם במרכז הארץ, אנו זמינים 24 שעות ביממה ומעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ.
כל צוות עורכי הדין המועסקים במשרד באים מזרועות אכיפת החוק – חוקרים ותובעים לשעבר, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי סיווג ביטחוני גבוה ואישור לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחוזות השיפוט השונים ברחבי הארץ ורשימת בתי המשפט בהם נשמעים הליכים פליליים במחוזות השיפוט השונים. ביחס למרבית בתי המשפט, כללנו הפניות לעמודים ספציפיים, המפרטים את פעילותנו באזורי השיפוט של בתי משפט אלו.
בישראל אם כן 6 מחוזות שיפוט, לפי הפירוט הבא;

מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת עלית)

למחוז שיפוט צפון משתייכים היישובים הבאים: אכסאל, בוקעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג’אג’, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג’אר, מג’ד אל כרום, מג’דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג’ר, עילבון, עילוט, עין מאה’ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בצפון ראו: עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון.

בתי משפט במחוז צפון בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי נצרת עלית
בית משפט השלום נצרת עלית
בית משפט השלום טבריה	עורך דין פלילי בטבריה
בית משפט השלום קרית-שמונה	עורך דין פלילי בקרית שמונה
בית משפט השלום קצרין
בית משפט השלום צפת	עורך דין פלילי בצפת

מחוז שיפוט חיפה (בית המשפט המחוזי חיפה)

למחוז שיפוט חיפה משתייכים היישובים הבאים: אבו סנאן, אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, אעבלין, באקה אל גרביה, בועיינה-נוג’יידאת, ביענה, ביר אל-מכסור, בית ג’ן, בנימינה, בסמ”ה, ג’דייה-מכר, ג’וליס, ג’סר א-זרקא, ג’ת, גבעת עדה, דאלית אל-כרמל, דיר אל-אסד, דיר חנא, זבולון, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, חורפיש, חיפה, טירת כרמל, ינוח-ג’ת, ירכא, כאבול, כאוכב אבו אל-היג’, כסרא-סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, כפר מנדא, כפר קרע, כרמיאל, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מנשה, מעיליא, מעלה יוסף, מעלה עירון, מעלות תרשיחא, משגב, נהריה, נחף, נשר, סאג’ור, סח’נין, עכו, עספיא, עראבה, ערערה, עתלית, פוריידיס, פסוטה, פקיעין (בוקייעה), פרדס חנה-כרכור, קציר-חריש, קרית אתא, קרית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, ראמה, רכסים, שבי ציון, שלומי, שעב, שפרעם, תמרה, נחף.

בתי משפט במחוז חיפה בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי חיפה	עורך דין פלילי בחיפה
בית משפט השלום חיפה	עורך דין פלילי בחיפה
בית משפט השלום קריות	עורך דין פלילי בקריות
בית משפט השלום עכו	עורך דין פלילי בעכו
בית משפט השלום חדרה	עורך דין פלילי בחדרה

מחוז שיפוט מרכז (בית המשפט המחוזי מרכז לוד)

למחוז שיפוט מרכז משתייכים היישובים הבאים: אבן יהודה, אליכין, אלעד, באר יעקב, בית דגן, בני עי”ש, ברנר, בת ים, ג’לג’וליה, גבעת שמואל, גדרה, גדרות, גזר, גן יבנה, גן רוה, גני תקוה, דרום השרון, הוד השרון, זמר, חבל יבנה, חבל מודיעין, חולון, חוף השרון, טייבה, טירה, יבנה, יהוד, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר יונה, כפר סבא, כפר קאסם, לב השרון, לוד, מכבים-רעות, מזכרת בתיה, מודיעין, נווה אפרים (מונוסון), נחל שורק, נס ציונה, נתניה, סביון, עמק לוד, עמק חפר, פרדסיה, פתח תקווה, צורן, קדימה, קלנסווה, קריית עקרון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמלה, רמות השבים, רעננה, שהם, תל מונד.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו באזור מרכז הארץ ראו: עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה.

בתי משפט במחוז מרכז בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי מרכז לוד	עורך דין פלילי במרכז
בית משפט השלום ראשון-לציון	עורך דין פלילי בראשון לציון
בית משפט השלום רחובות	עורך דין פלילי ברחובות
בית משפט השלום רמלה	עורך דין פלילי ברמלה
בית משפט השלום כפר-סבא	עורך דין פלילי בכפר סבא
בית משפט השלום נתניה	עורך דין פלילי בנתניה
בית משפט השלום פתח-תקוה	עורך דין פלילי בפתח תקווה

מחוז שיפוט תל-אביב (בית-המשפט המחוזי תל-אביב)

למחוז שיפוט תל אביב משתייכים היישובים הבאים: אור יהודה, אזור, אפעל, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב-יפו.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתל אביב וסביבתה ראו:
- עורך דין פלילי בתל אביב.
- עורך דין פלילי ברמת גן.

בתי משפט במחוז תל-אביב בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו	עורך דין פלילי בתל אביב
בית משפט השלום תל אביב-יפו	עורך דין פלילי בתל אביב

מחוז שיפוט ירושלים (בית המשפט המחוזי ירושלים)

למחוז שיפוט ירושלים משתייכים היישובים הבאים: אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בירושלים וסביבתה ראו: עורך דין פלילי בירושלים.

בתי המשפט במחוז ירושלים בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי ירושלים	עורך דין פלילי בירושלים
בית משפט השלום ירושלים	עורך דין פלילי בירושלים
בית משפט השלום בית-שמש	עורך דין פלילי בבית שמש

מחוז שיפוט דרום (בית המשפט המחוזי באר-שבע)

למחוז שיפוט דרום משתייכים היישובים הבאים: אופקים, אילת, אשדוד, אשכול, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, בני שמעון, דימונה, הערבה התיכונית, חבל אילות, חוף אשקלון, חורה, יואב, ירוחם, כסיפה, להבים, לכיש, לקיה, מצפה רמון, מרחבים, נתיבות, עומר, עזתה, ערד, ערערה בנגב, קרית גת, קרית מלאכי, רהט, רמת חובב, רמת נגב, שגב שלום, שדרות, שער הנגב, שפיר, תל-שבע, תמר, מיתר.

בתי המשפט במחוז דרום בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי באר-שבע	עורך דין פלילי בבאר שבע
בית משפט השלום באר-שבע	עורך דין פלילי בבאר שבע
בית משפט השלום אשדוד	עורך דין פלילי באשדוד
בית משפט השלום אשקלון	עורך דין פלילי אשקלון
בית משפט השלום קרית-גת	עורך דין פלילי קרית גת
בית משפט השלום אילת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים ומשמעתיים בכל רחבי הארץ.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עו”ד פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | עורך דין פלילי בכפר סבא | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עורך דין פלילי בבית שמש | עורך דין פלילי באשדוד | עו”ד פלילי באשדוד | עורך דין פלילי באשקלון | עו”ד פלילי באשקלון | עורך דין פלילי בקרית גת | עו”ד פלילי בקרית גת | עורך דין פלילי בבאר שבע | עו”ד פלילי בבאר שבע | כתב אישום

הפוסט בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו”ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום 4.8 (18) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה 4.9 (113)

גיא פלנטר — Tue, 11 Apr 2023 04:30:55 +0000

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח

אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.

סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי

הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982.
בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו “העמדה לדין וסגירת תיק”:

“ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין”.

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי

להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג”צ).
לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע”א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג”צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה

לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
- אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
- חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
- נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”.
- סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
- סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית (“חוסר אשמה” או “העדר אשמה”)

תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
- על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
  - ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“.
  - ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע”י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין

תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק).
כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
“חוסר ראיות” הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”)

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי “חוסר עניין לציבור”, והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של “אין עניין לציבור” ל”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים”.
בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם “חוסר עניין לציבור” וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש”נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין”.
יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור (“פשע” מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי

נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
- חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
- החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
- קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
- אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה

מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות

סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

“חוסר ראיות” או “חוסר אשמה” – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה” במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים.
בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

“ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.

ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ”חוסר ראיות” לבין סגירה ב”העדר אשמה”, קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

“נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של “חוסר ראיות”.

עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

“יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה “העדר אשמה”.

פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

“…משמעותה של עילת הסגירה של “העדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך“.

תיק פלילי פתוח – תיק מב”ד ( = ממתין לבירור דין)

בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים “פשוטים” לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת “תיקי מב”ד” (תיק מב”ד = תיק ממתין לבירור דין).
רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח

במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
- למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
- יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
- ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי

מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
- כך למשל, במידה ואיש לא “יעורר” את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
- האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן.
- במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
- לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
- ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
- לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
- כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

לסיוע משפטי לסגירת תיק פלילי מכל סוג, צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת

מומלץ לקרוא פרק זה, העוסק בסגירת תיק פלילי, יחד עם הפרק אודות שימוע פלילי, שכן שני הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק פלילי מהווה מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה (שימוע יכול שיעשה בכתב, בעל פה, או שניהם יחדיו).
גורלו של כל תיק במשטרה מושפע כמובן מתפקודו של החשוד במהלך החקירה עצמה, מידת ההכנה וטיב הייעוץ המשפטי שקיבל ועל כך ראו בפרק אודות חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי.
לעילת סגירת תיק חקירה השלכות שונות, ולפיכך מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים בנוגע למחיקת רישום משטרתי:
“ארגז הכלים” של רשויות התביעה הורחב לאחרונה, וכיום ניתן לסגור תיק חקירה גם בהסדר מותנה. על כך ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
עם סגירת תיק פלילי יש לפעול גם להשבת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת החקירה הפלילית. בעניין זה ראו: החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
מתלוננים יכולים להגיש ערר על החלטה לסגור תיק פלילי ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי – ייצוג משפטי.
נושא נוסף שאולי יעניין את הקורא הינו – ביטול תלונה במשטרה, מהלך שבנסיבות מסויימות עשוי לתרום לסגירת התיק, ונסיבות אחרות יכול רק להזיק.

סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות

הנחיות פרקליט המדינה

הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”. עדכון אחרון 21.10.18.
הנחיה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”. עדכון אחרון 14.1.18.

הנחיות ופקודות של משטרת ישראל

אגף חקירות ומודיעין. “נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים“.
פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי – 1.10.05 – סמכות תובע משטרתי בחטיבת התביעות לסגור תיק חקירה.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה

הפוסט סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה 4.9 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סמים 5 (60)

גיא פלנטר — Tue, 07 Mar 2023 15:22:42 +0000

גידול סמים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של גידול סמים.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של גידול סמים, ונציג מקרה להמחשה בו הובלנו לביטול כתב האישום.
יחודיות המקרה שיוצג כאן – למרות שהחיפוש המשטרתי ותפיסת הסמים בוצעו כדין, למרות שהנאשמים הודו בחקירתם בגידול הסמים שנתפסו ולמרות שמעבדת מז”פ נתנה חוות דעת שמדובר בסמים – בוטל כתב האישום.

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם, שם נפסק:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו”.

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

לרשויות התביעה שיקול דעת נרחב באם להגיש כתב אישום בעבירות של גידול סמים. כך למשל, חלף אישום בעבירה של גידול סמים, יכולה התביעה לייחס אישם בהחזקת סם לצריכה עצמית.
במסגרת הפעלת שיקול דעתה האם להעמיד לדין חשוד בגידול סם מסוכן או החזקתו לצריכה עצמית, תביא בחשבון הרשות התובעת את השיקולים הבאים:
- האם מדובר בגידול סמים לצריכה עצמית, או שלא לצריכה עצמית.
- מספר השתילים שגודלו (ככל שמספר השתילים רב יותר, כך תגבר הנטיה לייחס עבירה של גידול סם).
- דרגת התכנון לצורך ביצוע העבירה (למשל, שכירת מבנה ייעודי, רכישת אמצעים יעודיים לצורך גידול הסם, שימוש באנשי קש, הסוואה מתוחכמת וכו’.).
- היקף האמצעים ששימשו לגידול הסמים (כלים יעודיים לגידול, דשנים, מנורות, טפטפות ומערכות השקיה וכו’).
- עבר פלילי (בחירת סעיף האישום תושפע מעברו הפלילי של החשוד בעבירות סחר, גידול סמים, יבוא, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית).
- משקל הסם – יכול להוות נתון מסייע בבחירת סעיך העבירה המתאים.

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת ישראל על כך שבדירה מסוימת בירושלים עוסקים בגידול סמים, קיבלה משטרת ישראל צו חיפוש מבית המשפט, המסמיך את שוטריה לבצע חיפוש בדירה.
במעמד ביצוע החיפוש המשטרתי בדירה, נתפסו 3 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 15.03 גרם ושני צעירים שהתגוררו במקום עוכבו לחקירה.
עוד בדירה, הודו 2 הצעירים כי הם אשר גידלו את הסמים אשר נתפסו בדירתם וכך גם עשו בחקירתם בתחנת המשטרה, עת נחקרו באזהרה.
בהמשך התקבלה חוות דעת מומחה ממז”פ (המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל) לפיה, השתילים שנתפסו בדירה הם קנבוס, המוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
בשים לב לראיות החותכות (לכאורה) שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הוגש כנגד 2 הצעירים כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, והתיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי.
בכתב האישום נטען כי במועד התפיסה, גידלו הנאשמים בדירה 3 שתילי סם מסוג קנבוס, ללא היתר כדין ובהתאמה ייחס להם כתב האישום עבירה של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

משהובהר לנאשמים כי עמדת התביעה המשטרתית לעתור לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, פנה אחד מהם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי במשפטו הפלילי. מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, סטודנט אשר בעברו שירות צבאי כחובש קרבי.
למרות שעל פני הדברים, נראה היה כי בידי התביעה המשטרתית ראיות חותכות להוכחת האישום של גידול סמים, איתרה ההגנה פגמים וקשיים ראייתיים שבסופו של יום הובילו לביטול כתב האישום.
בפגישה עם יחידת תביעות ירושלים של משטרת ישראל, הוצגו אותם פגמים וקשיים ראייתיים ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אין לה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, הגישה לבית המשפט הודעה בדבר חזרה מהאישום.
בהחלטה מיום 1.3.17 הורה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה והתיק הפלילי נסגר ללא הפללה וללא הכתמת שמם של הנאשמים.

תיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים לפני כב’ השופטת שרון לארי-בבלי.

את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת

להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – ארכיון עבירות סמים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים ובכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

הפוסט גידול סמים 5 (60) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר