ארכיון עילות סגירת תיק חקירה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78)

גיא פלנטר — Thu, 13 Feb 2025 10:19:08 +0000

רשלנות בהחזקת נשק – אובדן נשק במצב שכרות. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. מאבטח שאיבד את אקדחו כאשר היה בגילופין.

רשלנות בהחזקת נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לשחד לעבירות רשלנות בהחזקת נשק.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו – שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרת לבקשת עורך דין פלילי פלילי גיא פלנטר וסוגרת תיק פלילי של רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה וזאת למרות הודאתו של מאבטח כי בזמן שהיה מצוי תחת השפעת אלכוהול, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.

תמצית מקרה רשלנות בהחזקת נשק – מאבטח שבזמן שכרות הפקיר אקדח ברחוב

הלקוח במקרה זה הינו צעיר אשר הועסק על ידי חברת שמירה מוכרת כמאבטח חמוש במוסד חינוכי במרכז הארץ.
על פי הראיות שנאספו כנגדו, לרבות הודאתו בחקירתו במשטרה, בזמן שהיה שיכור, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.
בשל חומרת רשלנותו, עמדה משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בשלב זה פנה הצעיר למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיפעל לסגירת התיק הפלילי.

על העבירה בה נחשד המאבטח – הזנחת שמירה על כלי יריה – עבירה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין

העבירה בה נחשד המאבטח הוגדרה באופן הבא בחוק העונשין:

סעיף 339(א) הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.2.8 שכותרתה “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה” עומדת באופן הבא על השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין:

כידוע, כלי ירייה הינו אמצעי שבכוחו להביא לפגיעה קשה באדם ואף להמיתו, בין בזדון ובין בשוגג. הפקרתו עלולה לגרור את הגעתו לידי גורמים בלתי מורשים, ובכלל זאת: ילדים, גורמים עבריינים ואף פעילי טרור.

בשל כך, החזקת כלי ירייה מותנית בקבלת רישיון ומחייבת את המחזיק בקיום נהלים ונקיטת אמצעי זהירות קפדניים בהתאם להנחיות המשרד לביטחון פנים.

במונח “הזנחת כלי ירייה”, לצורך הנחיה זו, הכוונה למקרה בו המחזיק בנשק כדין, לא קיים את החובות המוטלות עליו לעניין אופן ההחזקה והשמירה עליו, ויצר בכך סיכון לנטילת כלי הנשק או שימוש בו על ידי אדם שלא הורשה לכך.

מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין הזנחת כלי ירייה תשקלל בין את השיקולים הבאים: מידת הרשלנות של המפקיר, נסיבות ההפקרה, הסיכון שהיה גלום בה, תוצאתה, יחסו והתנהלותו של המפקיר ביחס להפקרה ועוד…”.

“בשל הסיכון הגלום בהזנחה של כלי ירייה, בהתקיימותה של תשתית ראייתית מספקת ובהעדר נסיבות מקלות, קיים אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית / העמדה לדין של המפקיר. עם זאת, לעיתים, ניתן יהיה להסתפק בהליך חלופי, הכל בכפוף לתנאים ולשיקולים שיפורטו…”.

סגירת תיק רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

בפגישה שנערכה בין עו”ד פלילי גיא פלנטר לנציגיה של שלוחת הסדר מותנה מרכז, נאותה משטרת ישראל לתקן את כתב האישום באופן שיירשם כי:

“באותן נסיבות היה בתוך מכלול כלי הירייה תותב מסוג “מק פורק” שאינו מאפשר הוצאת ירי מכלי הירייה”.

תיקון משמעותי זה, הנוגע ישירות לדרגת הסיכון שיצר המאבטח, ביחד עם טענות רבות נוספות הובילו בסופו של דבר את שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר, להימנע מהגשת כתב אישום כנגד המאבטח ולסיום הפרשה בסגירת התיק הפלילי על דרך של הסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה, התחייב המאבטח להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 12 חודשים וכן – לשלם לאוצר המדינה סך של 3500 ש”ח ב- 12 תשלומים. עם עמידתו של המאבטח בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירה בהסדר”.
כך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר עבור המאבטח; מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי וללא הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, כתב האישום המקורי וכתב האישום המתוקן (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

לקריאה נוספת

אודות העבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה ועל טיפול משרדנו במקרים דומים ראו: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם טיפלנו בהפקרת נשק והזנחת שמירה על כלי ירייה ובאובדן נשק.
לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.

רשלנות בהחזקת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעניין רשלנות בהחזקת נשק.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | הזנחת שמירה על כלי יריה | ארכיון אובדן נשק | ארכיון הפקרת נשק | סגירת תיק פלילי | רשלנות בהחזקת נשק | הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח | אובדן נשק, איבוד נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11)

גיא פלנטר — Wed, 05 Feb 2025 10:47:26 +0000

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח. בעקבות ייצוג משפטי – ביטול כתב אישום וסגירת התיק הפלילי בחוסר אשמה.

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח

פרשה זו עוסקת בסטודנטית אשר בעברה שירות קרבי בצה”ל, כלוחמת בגדוד קרקל (גדוד חי”ר המשלב לוחמים ולוחמות יחד) אשר הואשמה בהזנחת שמירה על אקדח בבעלותה.
כנגד הסטודנטית הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים המייחס לה עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, יצאה הסטודנטית מבית חברתה כאשר היא נושאת את נשקה האישי (אקדח מסוג ברטה), אולם האקדח נפל ואבד.
בשל אובדן האקדח, כך נטען בכתב האישום, החזיקה כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.

על הזנחת שמירה על אקדח

כעניין של מדיניות, מגישה משטרת ישראל כתבי אישום פליליים במקרים של אובדן כלי נשק, כאשר לטעמה לא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למנוע את האובדן.
בהתאם להוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין, הזנחת שמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, שלצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין, שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים”:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

ספציפית לגבי מצב של אובדן נשק, יש לקרוא את הוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין ביחד עם הוראות סעיף 15 לחוק כלי יריה, תש”ט – 1949 הקובע כדלקמן:

“אבידות

15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין“.

במקרה הספציפי הנדון כאן, אובדן האקדח הוביל להגשת כתב אישום כנגד הסטודנטית, המייחס לה הזנחת שמירה על האקדח שהיה בחזקתה ובבעלותה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר מגבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לבטל את כתב האישום

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הסטודנטית לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים, אולם עוד בטרם החל משפטה הפלילי של הסטודנטית, ובטרם בחן בית המשפט את השאלה האם אכן מדובר במקרה של הזנחת שמירה על אקדח, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש צוות ביחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים וגיבש את ההסכמות הבאות:
- תוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט להורות על ביטול כתב האישום.
- התיק המשטרתי שנפתח כנגד הסטודנטית יסגר בעילה של חוסר אשמה.
על בסיס בקשת הצדדים, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) על ביטול כתב האישום ובהתאמה, ביטל גם את ישיבת בית המשפט אשר במסגרתה היה אמור להתחיל משפטה הפלילי של הנאשמת.

הזנחת השמירה על כלי יריה – ביטול כתב אישום.

התיק המשטרתי שנפתח בחשד לאובדן אקדח, נסגר בעילה של חוסר אשמה ונמחק מרישומי המשטרה

משנעתרה משטרת ישראל בהגינותה, לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק המשטרתי בעילה של חוסר אשמה, נמחק רישומו של התיק המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה ושמה של הסטודנטית טוהר מכל רבב.

הזנחת השמירה על כלי יריה – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנטית (ללא פרטים מזהים כמובן), בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) לבטל את כתב האישום ובאישור המשטרה על כך שהתיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה.
למקרים נוספים ראו: עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי: הזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בנשק.

תיק פלילי 50543-09-14, בפני כבוד השופט שמואל הרבסט, בית משפט השלום בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ לרבות העיר ירושלים וסביבתה.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | חזרה מכתב אישום | מחיקת כתב אישום | הזנחת שמירה על כלי יריה | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בית משפט השלום בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום | הזנחת שמירה על אקדח | אובדן אקדח

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי 5 (196)

גיא פלנטר — Tue, 02 Jul 2024 13:00:10 +0000

מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
- “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
- “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
“רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי.

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
- נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
- נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
- הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
- צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
- קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
- החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער.
- שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
- החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.
- פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות:
- ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
- שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
- שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
- רשויות חקירה ומודיעין.
- גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין).
תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
- חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
  - הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
  - הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי.
בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
ביחס לקטינים:
- הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
- קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
- צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה:
- צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
- צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק.
אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
- המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
- עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
  - חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
  - חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
  - חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
  - חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
  - חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
  - חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
- הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
- היועץ המשפטי לממשלה,
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
  - יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
  - וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
  - הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
  - וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
  - הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
- מטעמים מיוחדים שיירשמו:
  - בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
  - בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
- האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
- מה אופי העבירה בה עסקינן?
הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
- במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
- יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
  - הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
  - בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
- במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
- הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
- הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
- התחייבות להימנע מעבירה.
- צו שירות לתועלת הציבור.
- צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
- האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
- האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
- הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
  - בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
  - בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
- הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
- עבירות שעונשן מוות;
- עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
- עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
- עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
- עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה.
- עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
- פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
- עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף 348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
- חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
- תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
- סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
- פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
- סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
- אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
- על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
- מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
- כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
- מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
- ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
- בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
- בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
- כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה.
- להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים:
- נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
- מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
- הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
- לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי.
לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי 5 (196) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בצפון 5 (11)

גיא פלנטר — Fri, 25 Aug 2023 13:33:41 +0000

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר | ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון.

עורך דין פלילי בצפון – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון

מחפשים עורך דין פלילי בצפון? משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בהליכים פליליים בצפון הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים לתושבי צפון הארץ.

בבחירת עו”ד פלילי, מיקומו הפיזי של משרד עורך הדין תמיד משני לעומת איכות הייצוג המשפטי שמעניק המשרד

מזווית ראייתו של הלקוח, אמנם נוח יותר להגיע למשרד עורכי דין הקרוב למקום מגוריו של הלקוח.
יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בדיני נפשות, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שמוענק ללקוח חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו של משרד עורכי הדין משמעות שולית.
בעמוד בחירת עורך דין פלילי אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
בשל איכות הייצוג המשפטי שהם מעניקים, קיימים משרדי עורכי דין בישראל המעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית, כלומר מגיעים לפתחם של משרדים אלו לקוחות מכל רחבי הארץ.
משרדנו נמנה על אותם משרדים; אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ, לרבות בצפון הארץ.

היישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת)

ואלו הישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון: אכסאל, בוקעעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג`אג`, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג`אר, מג`ד אל כרום, מג`דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג`ר, עילבון, עילוט, עין מאה`ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
כלי יעיל לאיתור מחוז השיפוט לפי ישוב ניתן למצוא כאן: חיפוש מחוז שיפוט לפי יישוב.

ייעוץ משפטי לחשודים, לנחקרים ולעצורים בצפון ע”י עורך דין פלילי בצפון

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה בצפון.
ואלו תחנות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי באזור הצפון;

מחוז צפון של משטרת ישראל

מטה מחוז צפון ממוקם בעיר נצרת בכביש ציפורי, ברחוב ריאוס אל ג’יבאל 1, נצרת.
מטה מחוז צפון מחולק ל-3 מרחבים ופועלות בו 17 תחנות משטרה:
מרחב כינרת.
מרחב גליל.
מרחב עמקים.

מרחב כינרת של משטרת ישראל

מטה המרחב ממוקם בצפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
במרחב כנרת פועלות 6 תחנות משטרה:
- תחנת קרית שמונה, ברחוב המכבים 8, קרית שמונה.
- תחנת גולן (בקצרין), ברחוב שיאון פינת רחוב גילבון, קצרין.
- תחנת ירדן (ראש פינה), ברחוב דרך הגליל פינת רחוב מעלה גיא אוני (כיכר ליזה), ראש פינה.
- תחנת צפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
- תחנת טבריה, סמוך לצומת הרחובות שמעון דהאן / דרך הציונות והחשמונאים, טבריה.
- תחנת מעלות (מעלות תרשיחא), כביש 8833, מעונה.

מרחב גליל של משטרת ישראל

מטה המרחב ממוקם בדרך יצחק רבין (כביש 781), קרית אתא.
במרחב גליל פועלות 5 תחנות משטרה:
- תחנת כרמיאל, ברחוב החרושת 7, כרמיאל.
- תחנת מג’ד אל כרום.
- תחנת משגב, ממוקמת בכביש 784, מול צומת הכניסה לרקפת.
- תחנת שפרעם, ממוקמת בשכונה המערבית (אל פוואר), שפרעם.
- תחנת טמרה.

מרחב עמקים של משטרת ישראל

מטה המרחב ממוקם בנצרת עילית.
במרחב עמקים פועלות 6 תחנות משטרה:
- תחנת עפולה, ברחוב הנשיא וייצמן 7, עפולה.
- תחנת מגדל העמק, ברחוב פנינת העמק פינת שדרות הבנים, מגדל העמק.
- תחנת נצרת, ברחוב 6077 מס’ 6, נצרת.
- תחנת כנא.
- תחנת נצרת עלית, ברחוב מעלה עלית פינת רחוב גלבוע, נצרת עילית.
- תחנת בית שאן, סמוך לצומת הרחובות שאול המלך ויצחק שמש, בית שאן.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר – ייצוג משפטי לעצורים, לנאשמים ולמערערים בכל בתי המשפט בצפון

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים ולעצורים בהליכים פליליים בכל בתי המשפט במחוז צפון.
ואלו בתי המשפט הנמנים על מחוז שיפוט צפון בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי בהליכים פליליים:

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי נצרת עלית
בית משפט השלום נצרת עלית
בית משפט השלום טבריה	עורך דין פלילי בטבריה
בית משפט השלום קרית-שמונה	עורך דין פלילי בקרית שמונה
בית משפט השלום קצרין
בית משפט השלום צפת	עורך דין פלילי בצפת

מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

תמצית המקרה להמחשה: סגירת תיק פלילי ע”י עורך דין פלילי בצפון – החזרת נשק מהמשטרה

אנו מציגים מקרה זה כדוגמא למקרה (אחד מיני רבים) בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון. פרשה זו התנהלה בצפון הארץ, נחקרה על ידי תחנת משטרת נהריה ונבחנה על ידי שלוחת תביעות גליל, שנעתרה לבקשתינו לסגור את התיק.

תחנת נהריה פתחה בחקירה כנגד רס”ן בצבא קבע בחשד לעבירות אלימות במשפחה

ואלו פרטי המקרה; לאחר הגשת תביעת גירושין כנגדה, הגישה אשתו של רס”ן בצבא קבע תלונה כנגדו למשטרת ישראל, שם טענה כי תקף אותה ואיים עליה.
בעקבות תלונה זו, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הרס”ן, בחשד לעבירות של תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) ועבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. במסגרת החקירה הפלילית, תפסה המשטרה מיד את אקדחו של הקצין וסירבה להחזיר את האקדח.
כל החקירה התנהלה על ידי משטרת ישראל, ולא על ידי המשטרה צבאית חוקרת (מצ”ח).
כתמיכה לתלונתה, הציגה המתלוננת בפני חוקרי המשטרה חבלות, הגישה תעודה רפואית המנציחה את החבלות, ואף הפנתה את משטרת ישראל לחקור את חברתה השכנה, אשר עדותה מחזקת לכאורה את תלונת המתלוננת.

עורך דין בצפון גיא פלנטר הגיש לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

עורך דין פלילי גיא פלנטר קיבל את הייצוג על הרס”ן, ליווה אותו בהליכי החקירה המשטרתית ופעל לשחרורו בערובה בתנאים לא מכבידים.
בהמשך, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ודרישה לסגור את התיק.

שלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל נעתרה לבקשת משרדנו וסגרה את התיק הפלילי

למרות שלל הראיות שהציגה המתלוננת כתמיכה לתלונתה, התקבלה בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום ותיק החקירה נסגר ע”י שלוחת תביעות גליל בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
סגירת תיק החקירה מנעה הגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ו”חסכה” ממנו את הצורך להוכיח את חפותו במשפט פלילי בבית המשפט. סיום החקירה הפלילית ללא הגשת כתב אישום אף הוביל להחזרת אקדחו מהמשטרה ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת קצין החקירות בתחנת נהריה לפיה, תיק החקירה נסגר על ידי ראש שלוחת תביעות גליל במשטרת ישראל.
במקרה להמחשה שהצגנו לעיל, הליכי החקירה הפלילית בתיק זה נוהלו על ידי תחנת משטרת חדרה ואת התיק סגר לבקשתינו ראש שלוחת תביעות גליל.
למרות שהרס”ן התגורר בצפון והליכי החקירה התנהלו בצפון – פנה הרס”ן למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסגירת התיק הפלילי ולהחזרת נשקו.
המקרה ממחיש (וכך גם כל הדוגמאות האחרות שאנו מציגים לקראת סוף עמוד זה), שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בצפון הארץ, משרדו של עורך דין פלילי בצפון לא חייב להיות ממומקם דווקא בצפון.

לקריאה נוספת

לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – ארכיב עורך דין פלילי בצפון.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה.
להרחבה בנושא סגירת תיקי חקירה ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
להרחבה בנוגע להחזרת נשק מהמשטרה ורישוי כלי ירייה ראו בעמוד: רישיון נשק – ייצוג משפטי.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים בצפון הארץ

לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בליכים פליליים ומשמעתיים בצפון.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בצפון הארץ.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | תקיפה בנסיבות מחמירות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי ברמת גן

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בצפון 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Thu, 03 Aug 2023 11:15:16 +0000

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
- המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
- רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם.
ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
- המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
- הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
- תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם).
- בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה.
על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

- בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
- תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
- בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן:
  - על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה.
  - כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;
- התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
- התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין.
מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
- חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
- כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם.
- מהות העבירות ברישום המשטרתי.
- חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
- צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.8 (34)

גיא פלנטר — Mon, 05 Jun 2023 15:19:47 +0000

השחתת פני מקרקעין

בעמוד זה נעסוק בתמצית בעבירה הפלילית של השחתת פני מקרקעין, בעונש שנקבע לעבירה זו, במדיניות האכיפה ובאלמנטים נוספים הנוגעים לעבירה שמצאנו מקום להתעכב עליהם.
לקראת סוף העמוד, נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בהצלחה בחשד לעבירה זו, תוך שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.

השחתת פני מקרקעין – על העבירה

היכן נמצא העיגון החוקי לעבירה הפלילית של השחתת פני מקרקעין?

סעיף 196 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “השחתת פני מקרקעין” קובע את האיסור הפלילי באופן הבא:

“196. הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה אחת”.

מה העונש על השחתת פני מקרקעין?

המוחקק קבע עונש מקסימלי של שנת מאסר אחת בגין עבירה של השחתת פני מקרקעין.
יחד עם זאת, בצו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס), תשמ”ד-1984 נקבעה העבירה הנדונה כעבירת קנס, ולכן – “דרך המלך” לאכיפת עבירה זו היא באמצעות השתת קנס, ולא בדרך של הגשת כתב אישום.
לגבי עבירה ראשונה של השחתת פני מקרקעין, שיעור הקנס לא יעלה על 730 ש”ח (נכון למועד פרסום זה).
לגבי עבירה חוזרת או נוספת, שיעור הקנס לא יעלה על 1,400 ש”ח (נכון למועד פרסום זה).

האם מוגשים כתבי אישום על עבירה של השחתת פני מקרקעין?

כאמור – “דרך המלך” לאכיפת העבירה הנדונה – בהשתת קנסות כספיים, ולא בהגשת כתבי אישום.
יחד עם זאת, עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי כתבי אישום הוגשו בעבר ביחס לעבירה זו.
- כעבירה הנלווית לעבירות אחרות; למשל, בתפ (ב”ש) 34255-06-13 הואשמו הנאשמים בקשירת קשר להשליך רימון הלם לעבר תחנת משטרה ובריסוס כתובת על קיר התחנה, כנקמה בשוטרי תחנת באר שבע.
- כאשר העבירה של התבצעה בנסיבות מחמירות, ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור מסוים.
בע”פ (ירושלים) 8747/04, איתמר בן גביר נגד מדינת ישראל עסק בית המשפט המחוזי בירושלים בהרשעתו של בן גביר בעבירה של השחתת פני מקרקעין, לאחר שהדביק כרזות על ארונות בקרת רמזורים של עריית ירושלים, כאשר האחת כוונה נגד ביקור האפיפיור בארץ והשנייה – נועדה להזמין את הציבור להילולת פורים לזכרו של ד”ר ברוך גולדשטיין.
בן גביר הואשם והורשע בפרשה זו בעבירה של השחתת פני מקרקעין, ללא עבירות נלוות. בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של בן גביר שמדובר ב”זוטי דברים”:

“מעשיו של המערער, בהדביקו את הכרזות, אינם בגדר מעשה “קל ערך” בהתייחס לעבירה של השחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 לחוק. הסעיף האמור מורה, כי “הכותב, מצייר משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה”. בענייננו מדובר בהדבקת כרזות גדולות על ארונות בקרת הרמזורים, באופן שהקשה על הסרתן …ואין מדובר במעשה מינורי ופחוּת-ערך המצדיק את החלת הסייג לאחריות פלילית שנקבע בסעיף 34יז לחוק”.

באשר לטענת בן גביר כי היה מקום לנקוט בעניינו בנסקציות לפי חוקי העסר העירוניים, פסק בית המשפט:

“בטענתו של המערער, כי היה מקום לנקוט בעניינו בסנקציות לפי חוקי העזר העירוניים, יש משום עירוב תחומים בין העבירה הרלוונטית מחוק העונשין לבין חוקי העזר.

הערך המוגן העומד ביסוד העבירה לפי סעיף 196 לחוק העונשין הנו ההגנה על מקרקעי הזולת, לרבות מקרקעי הציבור, מפני השחתה, בין-השאר, בדרך של רישום כתובות והדבקת כרזות. עבירה זו נאכפת על-ידי המשטרה – כרשות חוקרת, ועל-ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית – כרשות התובעת.

לעומת זאת, לחוקי העזר העירוניים – הנאכפים על-ידי הרשות המוניציפלית באמצעות הפקחים מטעמה – תכלית חקיקתית שונה, שהנה בעיקר שמירת הסדר האורבני, הניקיון וחזות פני העיר, ללא זיקה לפגיעה הקניינית במקרקעי הזולת.

כך למשל, חוק העזר לירושלים (שילוט), התש”מ-1980, אוסר הדבקת כרזות “על מתקן, לוח או עמוד או על נכס אחר שהם עירוניים אלא על-ידי העירייה” (סעיף 26), וחוק העזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון), התשל”ח-1978, אוסר על פיזור מודעות או חלוקתן במקום ציבורי (סעיף 11 לחוק).

לא זו אף זו: בהחלטה בדבר העמדה לדין לפי סעיף 196 לחוק העונשין, רשאית התביעה הכללית, להתחשב, בין-היתר, בנסיבות ביצוע העבירה ובעברו הפלילי של הנאשם.

בענייננו, מדובר בכרזות גדולות שהוצמדו בדבק לארונות בקרת הרמזורים בטבורה של ירושלים, אגב פגיעה משמעותית בחזות הארונות (כנחזה בתצלום ת/8); וזאת על-ידי מי שלחובתו הרשעות קודמות בעבירות על הסדר הציבורי, לרבות בעבירות לפי סעיף 196 לחוק ובגין מעשים של הדבקת מודעות וריסוס כתובות על קירות.

נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועל-רקע עברו הפלילי של המערער, לא ניתן לקבוע, כלל ועיקר, כי האכיפה כלפיו היתה בררנית ביחס למקרים דומים; ויתרה מכך, דווקא מתבקשת המסקנה כי האכיפה שננקטה הייתה מוצדקת ועניינית”.

האם יש משמעות לתוכן הדברים שנכתבו, צוירו או הודבקו?

סעיף 196 לחוק העונשין מנוסח כיום באופן שנועד להגן על זכות הקניין. לכן – ניתן להרשיע בסעיף זה, ללא קשר לתוכן הכתב, הציור, החריתה או ההדבקה.
יפים בהקשר זה הדברים שנפסקו ע”י כב’ השופט דב מגד בבית משפט השלום בבאר שבע בתיק 5961/00:

“לעבירה שבסעיף 196 לחוק העונשין שתי חלופות. הנקיטה בארבעה פעלים בחלופת הרישא (“הכותב, מצייר, משרטט או חורט”) מכוונת להבטיח תחולה רחבה של האיסור על כל מעשה של “סימון”.

אין נפקא מינה אם הסימון הוא “אסטטי” ומייפה או “מכוער” ומכער או אם הוא מוסיף לערכם של המקרקעין או מפחית ממנו. די לנזק הנדון בעצם יצירת הסימון כדי לבסס הרשעה”.

יחד עם זאת, לתוכן יש השפעה על גובה העונש שייקבע, והמחוקק אף החמיר מפורשות בענישה, כאשר עסקינן בתוכן גזעני או עוין כלפי ציבור מסוים;
התוכן יכול להעיד על המניע בבסיס המעשה, ובהתאם להוראות סעיף 1441ו.(א), העובר עבירה של השחתת פני מקרקעין מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – שנתיים מאסר.

האם חייב להיגרם נזק או חייבת להיגרם “השחתה”?

על שאלה זו השיב כב’ השופט מגד בשלילה, בתיק פלילי 5961/00:

“למושג “השחתה” שבהערת השוליים של הסעיף, יש לתת משמעות של “פגיעה” להבדיל מ”היזק”, שבאה לכלל ביטוי ב”עשיית” הסימון האמור, ללא קשר לשאלה אם יש בו כדי לגרום “נזק” למקרקעין או לבעליו…”

מה דינו של מזמין המודעה?

סעיף 196א לחוק העונשין קובע “חזקת אחריות”:

“196א. יראו כמבצע עבירה לפי סעיף 196 גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:

(1) העבירה נעשתה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

המחוקק קבע עם כן חזקת אחריות על מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה של מודעה, אלא אם הוכיח שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו, ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעילה של חוסר אשמה

בעמוד זה נציג דוגמא למקרה בו טיפלנו, במסגרתו הצלחנו לשכנע את משטרת ישראל בחפותו של לקוח שנחשד בעבירה של השחתת פני מקרקעין.

השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

הלקוח בפרשה זו בעל תואר שני במנהל עסקים אשר מזה כ- 3 עשורים עובד מול התעשיות הביטחניות ומשרד הבטחון כמנהל מכירות ויועץ טכני, מחזיק בסיווג ביטחוני ונדרש לרישום פלילי ומשטרתי נקי לצורך מילוי תפקידו.
בעקבות סכסוך משפחתי, הגיש כנגדו בן משפחה תלונה אשר הובילה לחקירה פלילית אשר התנהלה כנגדו בחשד להשחתת פני מקרקעין.
משרדנו ליווה את הלקוח בייעוץ משפטי, ובסופה של חקירה נסגר התיק בעילה, נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/ העמדה לדין (“העדר עניין לציבור”).
עילת סגירה זו, הותירה רישום משטרתי לחובתו של הלקוח, ברישומיה הפנימיים של המשטרה אודות תיקים סגורים.
הלקוח, שזעק את חפותו, עמד על כך שראוי ונכון שהתיק יסגר בעילה של חוסר אשמה, ולפיכך – הגיש משרדנו מטעמו בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה.
המשטרה נעתרה לבקשתנו לשינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעיל של חוסר אשמה, וכפועל יוצא נמחק הרישום המשטרתי אודות תיק החקירה ונוקה שמו של הלקוח.
משטרת ישראל ראתה בבקשה שהוגשה ערר, ומצאה לנכון לקבל את הערר ולשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. עם שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה, נמחק הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:

עורך דין פלילי

הפוסט השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.8 (34) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר