ארכיון עיסוק בעסק הטעון רישיון ללא רישוי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 4.6 (5)

גיא פלנטר — Thu, 10 Mar 2022 10:36:46 +0000

הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – אי הרשעה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בעבירת הפעלת עסק ללא רישיון עסק (ניהול עסק ללא רישיון) בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו עורך דין שהודה בהפעלת עסק ללא רישיון עסק סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.
בית המשפט השלום בנתניה (כב’ השופט אלי ברנד) מאמץ הסדר טעון שגיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם נציג היועץ המשפטי לממשלה ומורה לסיים את עניינו של נאשם, רו”ח ועורך דין במקצועו, בקביעה כי למרות שביצע עבירה פלילית של ניהול עסק ללא רישיון, ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה בפלילים וללא כל ענישה.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים – הפעלת עסק ללא רישיון עסק.

פרשה זו עוסקת במרכול ותיק, הנמצא באחד המושבים בתחום המועצה האזורית לב השרון, עסק אשר פעל ללא רישיון במשך כמעט 3 שנים (לרבות במועד הגשת כתב האישום).
כנגד בעלי עסק זה – חברה ושני אחים שאחד מהם רו”ח ועורך דין במקצועו, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנתניה המייחס להם עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בניגוד לסעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ”ח – 1968 ופריטים 4.7ב’, 4.7ג’ ו- 4.7 ד’ לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע”ג – 2013.
כתב האישום הוגש כנגד החברה – כמי שמוטלת עליה החובה להשיג רישיון כדין לעסק, וכנגד שני האחים – בשל היותם בעלי החברה והאחראים להפעלת העסק.
להרחבה אודות חוק רישוי עסקים, ראו בעמוד: עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רשיון – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפעלת עסק ללא רישיון – האם ניתן לסיים את ההליך הפלילי בהודאה באישום אולם ללא הרשעה?

על נושאים כגון השלכותיה של הרשעה פלילית, חשיבותה של אי הרשעה בדין ועל השיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה עמדנו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
ככלל, כך נפסק על ידי בית המשפט העליון, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
ומה בנוגע לעבירה של הפעלת עסק ללא רישיון? מה דינם של הנאשמים אשר נקבע כי הפעילו עסק ללא רישיון? בחינת פסיקת בתי המשפט בסוגיה זו מלמדת, כי מרבית הנאשמים אשר התמודדו על שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או על ביטולה של ההרשעה – הורשעו בדין והוכתמו בהרשעה פלילית.
כך למשל, בתיק עפ”א 26137-11-10, סירב בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת טלי חיימוביץ) לבטל את ההרשעה; המערער במקרה זה, מנהל בית ספר לנהיגה, הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בבאר שבע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, לאחר שנדחתה בקשתו לסיים את ההליך ללא הרשעה.
בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, טען כי יש לבטל את ההרשעה, ולהסתפק בענישה ללא הרשעה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והשאיר את ההרשעה הפלילית על כנה ואלו נימוקיו; תחילה, חזר בית המשפט המחוזי על ההלכה של בית המשפט העליון הנוגעת לנסיבות בהן יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו להימנע מהרשעה (כפי שנפסק בערעור פלילי 2513/96, פרשת שמש):

“שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זה הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק בהעמדת נאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק“.

בהמשך, חזר בית המשפט המחוזי על התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון לסיום הליך פלילי ללא הרשעה (כפי שנפסק בערעור פלילי 2083/96, פרשת כתב):

“הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל“.

באשר לתנאי הראשון להימנעות מהרשעה, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי נוכח נסיבות ביצוע העבירה, שאינן מן החמורות, ניתן היה לשקול אי הרשעה, באם היה מתקיים התנאי הנוסף – הפגיעה בפרנסת המערער. בהקשר לתנאי השני לסיום הליך פלילי ללא הרשעה, פסק בית המשפט המחוזי כדלקמן:

“האינטרס הציבורי אותו יש להביא בחשבון, מעבר לצורך בהרשעת עבריינים, הוא הצורך בקיום שוויון בין נאשמים.

כפי שציינתי, רוב הנאשמים בעבירות אלה, אנשים נורמטיביים, והרשעה עלולה לגרום לכל אחד מהם נזק כזה או אחר. לפיכך, יש צורך בבחינה מדוקדקת של הנזק הצפוי מההרשעה. אם לא כן, עלולה להיווצר אפליה בין נאשמים שנסיבותיהם דומות.

הנזק הנטען הוא החשש מאי חידוש רישיון לניהול בית ספר לנהיגה. עיון בתקנה 15 הנ”ל מלמד, כי לרשות הרישוי שיקול דעת להימנע ממתן רישיון בנסיבות של הרשעה, שלדעת הרשות יש בה למנוע מתן תעודה או חידושה. אני מתקשה לראות כיצד עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, אשר לאחרונה כבר תוקנה בקבלת היתר זמני, נכללת בין העבירות שיצדיקו ביטולו של רישיון לניהול בית ספר לנהיגה. רשות הרישוי אמורה לאזן בין אינטרסים ציבוריים, לבין אינטרסים פרטיים, כגון חופש העיסוק, וליישם את שיקול דעתה באופן מידתי … אשר על כן, לאחר שלא נחה דעתי כי ביטול ההרשעה יגרום לנזק קונקרטי לעתידו המקצועי של המערער, ונוכח החשיבות שבאינטרס קיום שוויון בין נאשמים, אני מותירה את ההרשעה על כנה”.

לתוצאה זהה הגיעו גם בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ערעור פלילי 2243-06-13, שם השאיר בית המשפט המחוזי את ההרשעה הפלילית על כנה (ניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון העסק) ובית משפט השלום ירושלים בתיק פלילי 2126/07, אשר דחה את בקשת הנאשם להימנע מהרשעתו בעבירה של ניהול עסק של מסעדה ללא רשיון.

משרד עו”ד גיא פלנטר מגבש הסדר טעון עם נציג היועץ המשפטי לממשלה המוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עם הגשת כתב האישום כנגדם לבית משפט השלום בנתניה, פנו הנאשמים למשרדנו. אחד הנאשמים בכתב האישום בו עסקינן כאן, שירת כלוחם חי”ר בצנחנים וכקצין בבית ספר לקצינים, הוסמך כעורך דין ורואה חשבון והינו בוגר קורס השקעות וניהול תיקי ניירות ערך.
לאחר הליך הידברות ממושך, גיבשו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו הסדר טעון עם נציג היועץ המשפטי לממשלה לפיו שני הצדדים יעתרו במשותף לסיים את ההליך הפלילי ביחס לאותו נאשם ללא הרשעה ולמעשה גם ללא כל ענישה.
לאחר שמיעת טיעונים לעניין סיום ההליך ללא הרשעה, אימץ בית משפט השלום בנתניה (כב’ השופט אלי ברנד) את הסדר הטעון, אם כי “לא בלב קל” כלשונו:

“במסגרת הסדר הטיעון מבקשים הצדדים כי רק הנאשמים 1 ו- 2 יורשעו על פי הודאתם ואילו הנאשם 3 לא יורשע הגם שהודה במיוחס לו בכתב האישום.

אי הרשעה בנסיבות הודיה הינה חריג, המצריך נסיבות מיוחדות.

שמעתי את טיעוני הצדדים, בדגש על טיעוני בא כח הנאשמים לעניין אי ההרשעה, לאור הנזק הקיצוני אשר תגרום הרשעה שכזו לעתידו המקצועי של הנאשם, בשים לב לעובדה שהוא אוחז במקצועות טעוני רישוי.

לאחר ששקלתי את האמור ולא בלב קל, מצאתי לנכון לכבד את ההסכמה אליה הגיעו באי כח הצדדים לעניין אי הרשעתו של נאשם 3 בעבירות נשוא כתב האישום, וזאת בשים לב לנזק הכבד העלול להיגרם לו אם יורשע.

לאור האמור, אני מרשיע את הנאשמים 1 ו- 2 במיוחס להם בכתב האישום וקובע את אשמתו של נאשם 3 ללא הרשעה”.

להלן הקטע הרלוונטי בהחלטת בית המשפט להימנע מהרשעתו של הנאשם, למרות שהודה בעבירה של הפעלת עסק ללא רישיון;

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש, הודעת נציגת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר הטעון, הטעונים שנשמעו בעניין סיום ההליך ללא הרשעה, ולבסוף – החלטתו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופט אלי ברנד) לכבד את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ביחס לנאשם שהינו רו”ח ועו”ד במקצועו ללא הרשעה (והכל ללא פרטים מזהים של המעורבים).
את הנאשמים בפרשה זו ייצגו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו ואילו את המאשימה ייצג בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עורך דין רן דרוק.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיב אי הרשעה.
להרחבה אודות חוק רישוי עסקים, ראו בעמוד: עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רשיון – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בנתניה.

עורך דין פלילי

ארכיב משפט פלילי | ארכיב אי הרשעה | ארכיב ביטול הרשעה פלילית | ארכיב הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיב סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיב עבירות רישוי עסקים | ארכיב ניהול עסק ללא רישיון | הפעלת עסק ללא רישיון עסק | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

הפוסט הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 4.6 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי הרשעת תאגיד שניהל עסק ללא רישיון וביטול כתב האישום שהוגש נגד מנהלי התאגיד 5 (6)

גיא פלנטר — Wed, 08 Apr 2020 13:58:47 +0000

אי הרשעת תאגיד – ניהול עסק ללא רישיון; בוטלה הרשעת תאגיד שניהל עסק ללא רישיון.

בית המשפט השלום בפתח תקווה בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים (כבוד השופט נחום שטרנליכט) מאמץ הסדר טעון שגיבש משרדנו עם נציגת היועץ המשפטי לממשלה ומורה לסיים את עניינו של תאגיד (ספק של משרד הביטחון), בקביעה כי למרות שביצע עבירה פלילית של ניהול עסק ללא רישיון, ההליך הפלילי יסתיים באי הרשעת התאגיד.

אי הרשעת תאגיד | ניהול עסק ללא רישיון

בהמשך, על בסיס הסכמת הצדדים, ביטל בית המשפט את כתב האישום שהוגש כנגד שני מנהלי התאגיד וייחס להם עבירה של ניהול עסק ללא רישיון.

ביטול כתב אישום שהוגש כנגד מנהלי התאגיד | ניהול עסק ללא רישיון.

תחילת הפרשה: כתב האישום שהוגש כנגד התאגיד ושני מנהליו – ניהול עסק ללא רישיון.

פרשה זו עוסקת בתאגיד הנותן שירותי קבלנות למשרד הביטחון וליחידות שונות בצה”ל.
כנגד התאגיד ושני מנהליו הוגש כתב אישום פלילי המייחס לשלושת הנאשמים עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בניגוד לסעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים, תשכ”ח – 1968 ולפי פריט 10.9 מהתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשע”ג – 2013.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, מאז חודש ינואר 2016, עסקו הנאשמים ללא רישיון בעסק טעון רישיון.
כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים ונקבע לדיון לפני כבוד השופט נחום שטרנליכט.
בשים לב לראיות החותכות שהחזיקה המאשימה (עיריית ראש העין) להוכחת האישום, כפירה באישום היתה מובילה לשמיעת הראיות, להרשעתם בפלילים של כל הנאשמים, לקנסות כבדים ולצו סגירה.
בשל אופי עיסוקיהם, הרשעה בפלילים היתה גורמת לנאשמים נזקים כבדים.
עם הגשת כתב האישום כנגדם, החליפו הנאשמים ייצוג משפטי והסמיכו את משרדנו להעניק להם ייצוג משפטי בהליך הפלילי.

אודות מוסד אי ההרשעה, ראו בהרחבה בקישורים הבאים.

אי הרשעת תאגיד – האם ניתן לסיים הליך פלילי כנגד תאגיד באי הרשעה?

השאלה האם ניתן להחיל את הוראות הדין שעניינן אי הרשעה על תאגיד שנמצא אחראי בפלילים עמדה במוקד הדיון בבית המשפט העליון ברע”פ 8487/11, אשר השיב עליה בחיוב.
בפסק דינו, חזר בית המשפט העליון על ההלכות המוכרות לעניין סיום הליך פלילי באי הרשעה. בכל הנוגע לשאלת אי הרשעת תאגיד פסק ביהמ”ש העליון בין היתר כדלקמן (כב’ השופט רובינשטיין, ההדגשה שלנו):

“הרשעת תאגיד עלולה – במקרים מסוימים – לפגוע במוניטין העסקי שרכש, דבר שעלולות להיות לו השלכות על עתידו העסקי. ככלל, במישור האזרחי, הזכות לשם טוב עומדת לתאגיד כשם שעומדת היא לאדם בשר ודם, והפגיעה בה עלולה להביא, בשינויים המתחייבים, לגיבושה של עילת תביעה…”.

“…במישור הפלילי, הרשעה בפלילים כשלעצמה עלולה להסב נזק לתאגיד. בפגיעה בשמו הטוב של התאגיד יש – למצער בכוח ואולי גם בפועל – כדי לפגוע ברצונם של אחרים להתקשר עמו, כגון עובדים, לקוחות ובעלי עניין…”.

“בפסיקת בית משפט זה נקבע בעבר, כי כשם שנושא תאגיד באחריות הפלילית, ראוי עקרונית כי יעמדו לו אותן הגנות שהחוק מקנה לאדם בשר ודם…”.

השאלה היא האם הטעמים להימנעות מהרשעת אדם מתקיימים – ויכול שבשינויים המתחייבים – גם אצל תאגיד.

כפי שראינו, כאשר בעבריין בשר ודם עסקינן, מקום שאין יחס סביר בין הפגיעה שההרשעה תסב לעבריין לבין חומרתה של העבירה, ישקול בית המשפט לבכר את שיקומו על פני יתר שיקולי הענישה… ואכן, כפי שהובהר, הרשעה בפלילים עלולה לפגוע בתאגיד, ודומה כי אין מניעה מבחינת חומרתה ותוצאותיה של פגיעה זו מקום שבנעלי העבריין ניצב תאגיד. ועוד, כשם שניתן לבחון את חומרתה של עבירה שעבר אדם בשר ודם, ניתן לבחנה מקום שנעברה על-ידי תאגיד. משכך, ראוי באופן עקרוני, כי האפשרות להימנע מהרשעה תעמוד לתאגיד, כשם שעומדת היא לאדם בשר ודם.”

אילו עונשים ניתן לגזור על תאגיד שסיים הליך הפלילי באי הרשעה?

בשל ההבדלים בין נאשם בשר ודם ותאגיד, התעוררה השאלה איזה עונשים ניתן לגזור על תאגיד שבית המשפט נמנע מהרשעתו.
בדיוק על שאלה זו השיב בית המשפט העליון בדנ”פ 8062/12:
- על תאגיד שלא הורשע, אף שנמצא אחראי בפלילים, ניתן להטיל התחייבות להימנע מעבירה ללא סנקציה נוספת, או לצד חיוב בתשלום פיצוי.
- לעומת זאת, פיצוי בצד אי הרשעת תאגיד עשוי לבוא רק בצירוף התחייבות להימנע מעבירה.
- אין אפשרות על פי הדין הקיים להטיל על תאגיד צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, בין אם הורשע ובין אם לאו.
יתרה מכך, לא ניתן לגזור על תאגיד שסיים הליך פלילי באי הרשעה קנס כספי.

הסדר טעון שהוביל לאי הרשעת התאגיד ובהמשך, לביטול כתב האישום כנגד מנהלי התאגיד.

כאמור, עם הגשת כתב האישום כנגדם לבית משפט השלום בפתח תקווה, פנו הנאשמים למשרדנו והסמיכו את משרדנו לייצגם בהליך הפלילי.
לאחר הליך הידברות ממושך, גיבש משרדנו הסדר טעון עם נציגת היועץ המשפטי לממשלה (עורכת דין רוזה דהרי – הלוי), באישור הפרקליטות, על פיו יעתרו הצדדים במשותף לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעת התאגיד.

אימוץ הסדר טעון ע”י ביהמ”ש, ביטול הרשעת התאגיד ובהמשך, על בסיס הסכמת הצדדים, ביטול האישום כנגד מנהלי התאגיד.

בגזר דינו מיום 6.11.18, עמד בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט נחום שטרנליכט) על ההלכה לפיה ניתן שלא להרשיע תאגיד, גם אם נמצא שאותו תאגיד עבר עבירה פלילית.
בהמשך, איזכר בית המשפט כי בכל הנוגע לעונש, משהסתיים הליך פלילי באי הרשעת תאגיד, ידיו של בית המשפט כבולות;
- להבדיל מנאשם בשר ודם, לא מוסמך בית משפט לגזור על תאגיד שסיים הליך פלילי באי הרשעה צו מבחן או שירות לתועלת הציבור (וגם לא קנס כספי).
- “מרחב התמרון” העונשי של בית המשפט לאחר אי הרשעת תאגיד מוגבל להטלת עונשים של תשלום פיצוי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
חרף חוסר הנוחות שעורר הסדר הטעון, כיבד בית המשפט את הסדר הטעון שגיבש משרדנו, ביטל את הרשעת התאגיד והטיל על התאגיד את העונשים הבאים:
- פיצוי בסך 40,000 ₪.
- חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בניגוד לחוק רישוי עסקים במשך שנתיים, מיום 5.4.19.
- צו סגירה ואיסור עיסוק בחצרים שיכנס לתוקפו ביום 5.4.19, אלא אם יהא בידי התאגיד רישיון עסק כדין עד אז.
בהמשך דיון זה, סוכם כי שני מנהלי התאגיד ימחקו מכתב האישום ובית המשפט פסק כי כתב האישום, ככול שהוא נוגע לשני המנהלים – מבוטל.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד התאגיד ושני מנהליו, בטעונים שנשמעו בעניין אי הרשעת התאגיד, ולבסוף – בהחלטת בית המשפט לבטל את הרשעת התאגיד ולבטל את כתב האישום ביחס למנהלי התאגיד (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה התקדימית פורסמה באתר פוסטה.

תיק רע”ס 49255-04-17 בבית משפט השלום בפתח תקווה בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים לפני כב’ השופט נחום שטרנליכט. ב”כ הנאשמים: עו”ד גיא פלנטר ועו”ד עמנואל טראץ’ ממשרדו. ב”כ המאשימה: עו”ד רוזה דהרי – הלוי.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות רישוי עסקים, ראו בעמוד: עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רישיון – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בפתח תקווה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בפתח תקווה.

עורך דין פלילי

אי הרשעת תאגיד | הימנעות מהרשעת תאגיד | סיום הליך פלילי כנגד תאגיד ללא הרשעה | עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רישיון
ארכיון משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיון עבירות רישוי עסקים | ארכיון ניהול עסק ללא רישיון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | כתב אישום

הפוסט אי הרשעת תאגיד שניהל עסק ללא רישיון וביטול כתב האישום שהוגש נגד מנהלי התאגיד 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ניהול עסק ללא רישיון: ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי – ביטול כתב אישום 5 (3)

גיא פלנטר — Sun, 05 Apr 2020 10:54:23 +0000

ניהול עסק ללא רישיון – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

ניהול עסק ללא רישיון. ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי שהוביל לביטול כתב אישום.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל רחבי הארץ באישומי ניהול עסק ללא רישיון.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לביטול כתב אישום אשר ייחס עבירה של ניהול עסק ללא רישיון.

ניהול עסק ללא רישיון – מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

בעקבות הסכמה שגיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם נציגת היועץ המשפטי לממשלה, מורה בית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון (כב’ השופט אילן בן-דור) על ביטול כתב אישום שהוגש כנגד חברת פלאפון ו- 4 אנשיי עסקים בכירים, במסגרתו הואשמו בעבירות רישוי עסקים – ניהול עסק ללא רישיון (סניף ראשל”צ של פלאפון).
הפרשה פורסמה זה מכבר בכלי התקשורת וראו בהקשר זה למשל:
- תקדין: רע”ס (ראשון-לציון) 7632-02-13 – מדינת ישראל נ’ פלאפון תקשורת בע”מ ואח‘.
- Courts מדריך עורכי דין ומידע משפטי: מדינת ישראל נ’ פלאפון תקשורת בע”מ ואח’ – רע”ס 7632-02-13.
משנחשפו זה מכבר שמות הנאשמים בכלי התקשורת ושעה שבוטל כתב האישום כנגדם וטוהר שמם לחלוטין, חרגנו ממנהגנו שלא לחשוף פרטים מזהים אודות המעורבים.

כתב האישום שהוגש כנגד חב’ פלאפון ו-4 אנשי עסקים בכירים – ניהול עסק ללא רישיון.

כנגד פלאפון תקשורת בע”מ ו-4 אנשי עסקים, לרבות יו”ר דירקטוריון חברת בזק (חברת האם של פלאפון) והבעלים בשרשור של מניות השליטה בבזק הוגש כתב אישום המייחס להם עיסוק בעסק הטעון רישיון מאת הרשות המוסמכת ללא רישיון – עבירה לפי סעיפים 4, 14, ו- 15 לחוק רישוי עסקים התשכ”ח – 1968 ופריטים 6.5 א’ לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התנש”ה – 1995.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
- ניהלו הנאשמים עסק בראשון לציון (סניף ראשל”צ של חב’ פלאפון) הטעון רישיון מאת הרשות המוסמכת, עירית ראשון לציון.
- במועד הנקוב בכתב האישום, כך נטען, ניהלו הנאשמים את העסק מבלי שיהיה בידם רישיון כדין מאת הרשות המוסמכת ולמרות שהעסק טעון רישיון כאמור.
- פלאפון הואשמה כמי שמטולת עליה החובה להשיג רישיון כדין לעסק בעוד יתר הנאשמים הואשמו בתור מנהליה הפעילים של פלאפון ו/או מנהליה הרשומים ו/או בתוקף היותם עובדים מנהליים בכירים בפלאפון ואחראים לעניין הנדון.
להרחבה אודות חוק רישוי עסקים ומטרותיו ועל העבירה הפלילית של ניהול עסק ללא רישיון ראו בעמוד – עבירות רישוי עסקים.

ניהול עסק ללא רישיון – על העבירה.

ככלל, עסק המופעל ללא רישיון עסק, עובר עבירה פלילית.
כזכור, הואשמו הנאשמים בפרשה זו בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בניגוד לסעיפים 4, 14, ו- 15 לחוק רישוי עסקים + פריטים 6.5א’ לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי).
סעיף 4 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “רישיון עסק, היתר זמני והיתר מזורז”, קובע כדלקמן:

“4. לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם ברישיון או בהיתר הזמני שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק”.

סעיף 14 לחוק רישוי עסקים שכותרתו: “עונשים על עיסוק ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז ואי קיום תקנות ותנאים”, קובע כדלקמן:

“14 (א) אדם שעסק ללא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רישיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז, מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע”ב-2012 (בחוק זה – מפקד כבאות מחוזי) או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

(ב) לעניין סעיף זה אין נפקא מינה –

1. אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;

2. אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;

3. אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולעניין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

4. אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק”.

אחריותו של תאגיד לניהול עסק ללא רישיון.

סעיף 15 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “אחריות של תאגיד”, קובע כדלקמן:

“15. נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –

1. רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;

2. יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מנהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לעניין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה”.

בית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון מורה על ביטול כתב האישום, בטרם פתיחת המשפט.

בטרם מתן מענה לכתב האישום, נפגש עו”ד פלילי גיא פלנטר, בא כוחם של חברת פלאפון וארבעת אנשי העסקים, עם עו”ד עפרה יעקב, נציגת היועץ המשפטי לממשלה וסגנית היועצת המשפטית של עיריית ראשון לציון וגיבש עמה הסכמה לפיה תוגש לבית המשפט הודעה על חזרה מכתב האישום ובית המשפט יתבקש לבטל את כתב האישום.
משחזרה בה התביעה מכתב האישום החליט בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון (כב’ השופט אילן בן-דור) להורות על ביטול כתב האישום ובכך נסתיימה הפרשה כאשר שמם של פלאפון וארבעת אנשיי העסקים הבכירים טוהר לחלוטין מכל אשמה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש, הודעת נציגת היועץ המשפטי לממשלה בדבר חזרה מהאישום והחלטת בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון (כב’ השופט אילן בן-דור) לבטל את כתב האישום.

תיק רע”ס 7632-02-13 מדינת ישראל נגד פלאפון תקשורת בע”מ ואחרים.

לקריאה נוספת.

עוד על העבירה של ניהול עסק ללא רישיון ולהרחבה על הנוגע לעבירות רישוי עסקים ראו בעמוד: עבירות רישוי עסקים.
בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי ביטול כתב אישום | עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רישיון | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו”ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי | כתב אישום

הפוסט ניהול עסק ללא רישיון: ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי – ביטול כתב אישום 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רשיון – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.7 (12)

גיא פלנטר — Tue, 04 Feb 2020 14:02:46 +0000

עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רישיון – ייצוג משפטי על ידי עורך דין.

עבירות רישוי עסקים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות רישוי עסקים ולניהול עסק ללא רשיון. הייעוץ והייצוג המשפטי ניתן לעצמאים ולתאגידים כאחד, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים לדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רישוי עסקים וניהול עסק ללא רשיון.

רקע אודות מטרותיו של חוק רישוי עסקים.

בתמצית, נועד חוק רישוי עסקים להבטיח את המטרות הבאות (כאמור בסעיף 1 לחוק עצמו):
- איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;
- מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;
- בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;
- מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;
- בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;
- קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה;
- קיום הדינים הנוגעים לכבאות.
על הרציונל העומד בבסיס חוק רישוי עסקים עמד בית משפט לעניינים מקומיים הרצליה (כב’ השופטת ארנה לוי) בפסק דינו בתיק פלילי 1085/03, מדינת ישראל נגד גלוגובר גל:

“העיקרון הטבוע בחוק רישוי עסקים הוא ברור. אין כל זכות לאדם לנהל עסק ללא רישיון. לא כל עסק טעון רישוי, אך נקבעו סוגי עיסוקים אשר לגביהם מצא המחוקק לנכון לבצע פיקוח והליך של הפעלת שיקול דעת מנהלי, אשר יבחן את האינטרסים השונים הרלוונטיים להפעלת עסק. על חופש העיסוק המוקנה לכל אזרח או תושב של המדינה על פי חוק יסוד: חופש העיסוק מוטלות, אפוא, ההגבלות על פי חוק רישוי עסקים, וזאת למען תכלית ראויה, כמפורט בסעיף 1 לחוק רישוי עסקים. זוהי נקודת המוצא”.

על העבירות הפליליות בחוק רישוי עסקים – ניהול עסק ללא רשיון.

ככלל, עסק המופעל ללא רישיון עסק, עובר עבירה פלילית.
מרבית כתבי האישום הנוגעים לעבירות רישוי עסקים כוללים אישום בעבירה של עיסוק בעסק הטעון רישיון מאת הרשות המוסמכת, ללא רישיון, בניגוד לסעיפים 4, 14, ו- 15 לחוק רישוי עסקים + פריטים 6.5א’ לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי).
סעיף 4 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “רישיון עסק, היתר זמני והיתר מזורז”, קובע כדלקמן:

“4. לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם ברישיון או בהיתר הזמני שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק”.

סעיף 14 לחוק רישוי עסקים שכותרתו: “עונשים על עיסוק ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז ואי קיום תקנות ותנאים”, קובע כדלקמן:

“14 (א) אדם שעסק ללא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רישיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז, מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע”ב-2012 (בחוק זה – מפקד כבאות מחוזי) או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

(ב) לעניין סעיף זה אין נפקא מינה –

1. אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;

2. אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;

3. אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולעניין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

4. אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק”.

חוק רישוי עסקים מטיל אחריות פלילית ישירה על תאגידים, מנהלים ועובדים בכירים; סעיף 15 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “אחריות של תאגיד”, קובע כדלקמן:

“15. נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –

1. רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;

2. יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מנהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לעניין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה”.

סמכויות נוספות הנתונות בידי בית המשפט משהוגש כתב אישום לפי חוק רישוי עסקים – צו סגירה וצווים נוספים.

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “אמצעים נוספים”, קובע כדלקמן:

“16. הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –

1. לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;

2. לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;

3. לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”.

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “סמכות בית המשפט אחרי הגשת כתב אישום”, קובע כדלקמן:

“17. הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו”.

אי קיום צו שיפוטי לפי חוק רישוי עסקים מקים אחריות פלילית ומהווה עבירה פלילית עצמאית; סעיף 18 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “אי קיום צו בית המשפט”, קובע כדלקמן:

“18. מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, דינו – מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16”.

ולבסוף, סעיף 19 לחוק רישוי עסקים שכותרתו “בזיון בית המשפט”, קובע כדלקמן:

“19. שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא יישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט”.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות רישוי עסקים.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות רישוי עסקים ולניהול עסק ללא רשיון. הייעוץ והייצוג המשפטי ניתן לעצמאים ולתאגידים כאחד, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים לדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רישוי עסקים וניהול עסק ללא רשיון.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עבירות רישוי עסקים

הפוסט עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רשיון – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.7 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר