ארכיון עריקות ממילואים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדרת מעמד בצבא: דחיית שירות צבאי, פטור משירות ביטחון – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Sat, 04 Mar 2023 14:08:12 +0000

הסדרת מעמד בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי בנוגע להסדרת מעמד צבאי.

הסדרת מעמד בצבא | דחיית שירות צבאי | קבלת פטור משירות ביטחון – טיפול ע”י עורך דין צבאי בהסדרת מעמד צבאי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מטפל בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות וכן בני מהגרים.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לקבלת פטור משירות ביטחון או דחיית שירות צבאי.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לישראלים השוהים בחו”ל שלא ברשות, משתמטים ועריקים ופועלים מטעמם להסדרת מעמדם הצבאי.
לעמוד באנגלית ראו: Resolving Military Status with the Israeli Army.
המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. על צוות משרדנו נמנים עורכי דין צבאיים, יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, המורשים להופיע בפני בתי הדין הצבאיים.

דוגמא למקרה שטופל בהצלחה על ידי משרדנו – נמלט לחו”ל לפני גיוסו לצבא, שהה במשך שנים בחו”ל תוך השתמטות מחובת שירותו הצבאי אולם מעמדו הוסדר ע”י משרדנו, באופן שקיבל פטור משירות צבאי, ללא כל עונש

תמצית נסיבות המקרה – יציאה מישראל בסמוך למועד הגיוס לצבא והשתמטות משירות צבאי

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג דוגמא למקרה בו העניק משרדנו טיפול משפטי בהסדרת מעמד בצבא.
בתמצית, מדובר בהסדרת מעמדו של משתמט משירות צבאי אשר נמלט לחו”ל לפני גיוסו לצבא, שהה במשך שנים בחו”ל שלא כדין, תוך השתמטות מחובתו לשרת בצבא אולם לאחר טיפול משפטי של משרדנו, הוסדר מעמדו, באופן שלא נאלץ להישפט בבית דין צבאי, לא קיבל שום עונש, הוענק לו פטור משירות ביטחון ונפתחה בפניו הדלת לחזור לישראל בכל עת.
עסקינן בסטודנט בן 29 המתגורר בגרמניה, אשר פנה למשרדנו על מנת שנפעל מטעמו להסדרת מעמדו מול רשויות הצבא.
הסטודנט יליד קזחסטאן, עלה לישראל עם הוריו בגיל 14 וקיבל אזרחות ישראלית.
בהיותו כמעט בן 18, במקום למלא את חובתו ולהתגייס לצבא ובמטרה להשתמט משירות צבאי, בחר לעשות מה שרשויות הצבא מכנות “דין עצמי”, יצא את ישראל ומאז לא שב אליה.
משלא התייצב לגיוסו במועד שנקבע ותחת זאת בחר לצאת את ישראל, הוכרז במעמד של משתמט מחובת שירות ביטחון השוהה בניכר (שלעתים מכונים “משתמטי חו”ל”).
השתמטות משירות צבאי עלולה לגבש אחת משתי העבירות הבאות, בניגוד לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955:
- סעיף 94, שכותרתו “העדר מן השירות שלא ברשות”, קובע:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

- סעיף 92, שכותרות “עריקה”, קובע:

“חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים”.

ניסיון של הלקוח להסדיר בעצמו את מעמדו מול הצבא – לא צלח

כעבור שנים, משפנה לקונסוליה הישראלית בגרמניה בניסיון להסדרת מעמדו בצבא, נמסר לו כדלקמן:
- ככלל, לא נוהג צה”ל לדון בעניינם של מבצעי עבירת השתמטות מן השירות, או להיענות לבקשותיהם.
- מעצם העובדה כי ביצע עלייה לישראל והפך בעשותו כן לאזרח בה, היה מחויב בשירות ביטחון על פי חוק.
- חובתו בשירות נותרה על כנה ועמה עבירת השתמטותו משירות ביטחון.
- באם יהיה מעוניין להסדיר את מעמדו אל מול רשויות הצבא, עליו לשוב לישראל ולשאת בתוצאות עבירת השתמטותו ארוכת השנים, ולאחר שיעשה כן, רשאי יהיה לפרוש את טענותיו ככל שתהיינה אל מול גורמי הצבא.
- באם יכנס לישראל, ייעצר בשדה התעופה ולא תורשה עזיבתו את הארץ בטרם יסדיר את המעמד.

הסדרת מעמד בצבא וקבלת פטור משירות ביטחון בעקבות טיפול משפטי של משרדנו

לנוכח תשובות אלו, פנה הסטודנט לעורך דין צבאי גיא פלנטר, על מנת שיפעל להסדרת מעמדו בצבא, מבלי שייאלץ לחזור לישראל.
עו”ד צבאי גיא פלנטר קיבל מהצעיר את כל הנתונים הנדרשים לעניין ופנה מטעמו בכתב לרשויות הצבא, בבקשה מנומקת לקבל מידע אודות מעמדו העדכני ולהסדיר את מעמדו בדרך של פטור משירות ביטחון.
במסגרת החלטה מיוחדת ולפנים משורת הדין קיבל הגורם המוסמך בצבא את טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר והעניק לצעיר פטור משרות ביטחון (=פטור משירות צבאי).
משנקבע כי הצעיר אינו חייב בשירות ביטחון, הוסדר מעמדו בצה”ל והכל:
- מבלי שנאלץ לחזור לישראל להסדרת מעמדו בצבא.
- מבלי שנעצר בכניסתו לישראל ושהה במעצר עד להסדרת מעמדו בצבא.
- מבלי שנאלץ לשרת ולו יום אחד שירות צבאי בצבא.
- מבלי שהועמד לדין בפני בית דין צבאי בגין עבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות או עריקה.
- מבלי שהורשע בעבירות פליליות המכתימות אותו ברישום פלילי.
- מבלי שריצה ולו יום אחד של עונש מאסר.
- מבלי שהושת עליו כל עונש אחר בגין השתמטות ארוכת שנים מהצבא.
- מבלי שנאלץ “להחזיר” לצבא את התקופה אשר במסגרתה ריצה עונש מאסר.
מרגע הסדרת מעמדו בצבא והענקת פטור משרות ביטחון, נפתחו בפניו גם שערי הגבול של מדינת ישראל באופן שכיום הצעיר חופשי להיכנס ולצאת את ישראל, כאוות נפשו.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת רשויות הצבא להיעתר לבקשתו של עו”ד צבאי גיא פלנטר ולהעניק לצעיר פטור משירות צבאי וכן בתעודת הפטור משרות ביטחון שקיבל הצעיר, כתוצאה מטיפול משרדנו.

For the relevant English page on this topic please see: Resolving Military Status with the I.D.F. – Obtaining exemption from Israeli military service or deferral.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – הסדרת מעמד בצבא

משרד עורכי דין גיא פלנטר מטפל בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות ובני מהגרים.
להשלמת התמונה יש לקרוא את האמור בעמוד: משפט צבאי – היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | נפקדות.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי

לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי | הסדרת מעמד בצבא | משתמט גיוס | עריק חו”ל | שוהה בחו”ל שלא ברשות | בן מהגרים | טיפול משפטי – קבלת פטור משירות ביטחון או קבלת דחיית שירות צבאי

עורך דין צבאי

הפוסט הסדרת מעמד בצבא: דחיית שירות צבאי, פטור משירות ביטחון – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים, הכנה לחקירת מצח ע”י עורך דין צבאי 4.9 (112)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 14:21:36 +0000

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים והכנה ע”י עורך דין צבאי לחקירת מצח.

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בחקירת מצ”ח, מכין אותם לחקירתם במצ”ח, מלווה את החשודים בהליכי החקירה ומייצג אותם בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בבתי הדין הצבאיים ברחבי הארץ.

משטרה צבאית חוקרת – מצ”ח

המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח) היא הגוף המופקד על חקירת עבירות בצה”ל וחוקרי מצ”ח הוסמכו לחקור חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים החשודים בעבירות שונות. גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
לאחרונה עברה יחידת מצ”ח שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי -– פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון). בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכד’.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

חקירת מצ”ח – על זכות ההיוועצות בעורך דין צבאי

זכות ההיוועצות בעורך דין בחקירה פלילית הינה זכות מהותית, אשר מימושה יכול להשפיע על גורל התיק כולו.
בעוד שבעבר רווחה בקרב הציבור התפיסה המוטעית לפיה אדם אשר מבקש להיוועץ בעורך דין מלמד בהתנהגותו על אשמתו – תפיסה זו חלפה מן העולם, וכיום כל בר דעת עומד על מימוש זכותו להיוועץ עם עורך דין בטרם ייחקר וימסור גרסה.
חקירת מצ”ח היא חקירה פלילית לכל דבר. לכל חייל או איש קבע הנתון בחקירת מצ”ח זכות להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו, אף אם חוקריו לא הודיעו לו על כך (ומחובתם להודיע לו על כך לפני תחילת חקירת מצ”ח) ואף אם חוקריו טוענים אחרת (למעט במקרים חריגים העוסקים בחשד לעבירות על ביטחון המדינה, שם ניתן לדחות את ההיוועצות עם עורך דין).
מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין בחקירת מצ”ח לעולם לא יכולה להיזקף לחובתו של החשוד ולעולם גם לא יכולה לחזק את הראיות כנגדו.
מנגד, עצם מניעת ההיוועצות עם עורך דין עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם או החפות של הנחקר. מכאן, ששום נזק לא יכול להיגרם לנחקר באם יעמוד על זכותו להיוועץ עם עורך דין בטרם חקירתו ע”י מצ”ח.

מדוע לממש את זכות ההיוועצות בעורך דין צבאי? על חשיבות קבלת ייעוץ משפטי במסגרת חקירת מצח

במסגרת חקירת מצ”ח עלולים להיגרם לנחקר נזקים משפטיים כבדים ובלתי הפיכים, שחלקם לא ניתנים לתיקון בהמשך – במשפט הצבאי עצמו.
לייעוץ בעורך דין צבאי במסגרת חקירת מצ”ח חשיבות ייחודית דווקא לנוכח העובדה שמדובר בחיילים, אשר נמנים על אוכלוסיית ה”בגירים-צעירים” ומרביתם נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, המפגש הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו – טראומטי עבורם במיוחד.
משכך, יכולתו של חייל להתמודד עם החשדות והאישומים המוטחים בו, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבו, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגרסתו – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין החייל יודע את זכויותיו וחובותיו וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הוא אינו מכיר את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות הפעולה בהן הם נוקטים, כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים שהם עורכים (כדוגמת הפעלת “מדובבים”).
מעבר לזה, בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם של חיילים אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם, והם מושפעים ביתר קלות מהתנהגות אשר עלולה להתפרש כמאיימת מצד חוקריהם.
במקרים רבים, בהם חייל אינו מממש את זכותו להיוועץ בעורך דין, הוא גם לא ער לכך “שהנזקים” שנגרמים לקו ההגנה שלו במהלך חקירת מצ”ח (ככל שהצליח בכלל לגבש קו הגנה בעצמו) כמעט ולא ניתנים לתיקון במהלך המשפט הצבאי עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד צבאי, אשר ילווה אותו בחקירת מצ”ח וככל שיהיה צורך גם ייצג אותו בפני בית הדין הצבאי.
על פי חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, חייל אשר נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית זכאי לקבל ייעוץ משפטי מטעם הסניגוריה הצבאית. עם זאת, מתיר החוק לחייל (או להוריו) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי, ואשר יכול להעניק לחייל ליווי משפטי צמוד – הן במסגרת חקירת מצ”ח, הליכי מעצר או במהלך המשפט הצבאי עצמו.

חקירת מצ”ח – עיתוי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה במצ”ח זכאי להיוועץ בעורך דין צבאי טרם התייצבותו לחקירה – וכך מומלץ לעשות.
בדרך כלל הזימון לחקירת מצ”ח לא יהיה מ”הרגע לרגע”, ולכן פער הזמנים בין מועד הזימון לחקירה לבין מועד החקירה בפועל – תאפשר פנייה לעורך דין צבאי אשר יכין את החייל לחקירה.
עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם נעצר חייל או איש קבע במפתיע, אם בסמוך לביצוע מעשה עבירה ואם בעקבות מעצרו ביחידה או בבית לצרכי חקירתו. במקרים מעין אלו, מיד עם מעצרו, זכותו של החשוד להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
בכל מקרה, ללא קשר לשאלה כיצד הובא הנחקר לחקירה, בפתח החקירה, לאחר הצגת החשדות ולפני קבלת כל גרסה מהחשוד, חייב חוקר מצ”ח לאפשר לנחקר להתייעץ עם עורך דין ואם הנחקר טרם התייעץ עם עורך דין – עליו לעמוד על זכותו שלא להיחקר בטרם קיבל ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי.
על פי ניסיוננו, פעמים רבות לא ער החייל לחומרת מצבו, או חושב בתמימות שיוכל להתמודד עם החשדות בגפו, או שחוקר מצ”ח משכנע אותו לוותר על היוועצות עם עורך דין, בטענות שונות ומשונות. במצב דברים זה, דווקא ערנות מצד הוריו של החייל, היא אשר גורמת לכך שהחייל יקבל ייעוץ משפטי דחוף. הוריו של החייל פונים טלפונית ישירות לעו”ד צבאי, אשר “מוקפץ” להעניק לחשוד “עזרה ראשונה” משפטית, בין אם בביקור החשוד במתקן החקירה של מצ”ח או במתן ייעוץ משפטי טלפוני.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי דחוף לחיילים ואנשי קבע בחקירת מצח

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ליווי וייעוץ משפטי מקיף בחקירת מצ”ח, בבסיסי מצ”ח בכל רחבי הארץ.
עורכי הדין במשרד יוצאי שב”כ, מצ”ח והפרקליטות, עוסקים במשפט צבאי כתחום עיסוק מרכזי במשרד, בעלי ניסיון עשיר בליווי וייעוץ בחקירות מצ”ח ומחזיקים ב”אישור לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים”.
לפרטים נוספים ראו אודות עיסוק משרדנו במשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.
להשלמת התמונה בנוגע לחקירה פלילית ראו – חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי וכן: היוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה – טיפים מעורכי דין מובילים.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר לחקירת מצ”ח ולמשפט הצבאי

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבתי דין צבאיים או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים | חקירת מצח (משטרה צבאית חוקרת) – הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי

הפוסט חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים, הכנה לחקירת מצח ע”י עורך דין צבאי 4.9 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (65)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 06:33:21 +0000

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי וייעוץ בכל הנוגע לעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עריקות (עריקה), נפקדות.
בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא יש לעיין בעמוד הבא: הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
לקראת סוף עמוד זה אנו תמצאו קישור למקרה להמחשה – טיפול בהיעדרות מן השירות שלא ברשות במשך 4.5 שנים.

עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקה

חלק ניכר מהמשפטים הצבאיים בבתי הדין הצבאיים נוגעים לעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות ועריקה.
במקרים רבים מתקשים חיילים להתמודד עם המרחק מהבית; עם קשיים כלכליים הנובעים מתנאי שכר נמוכים בעת השירות הצבאי אשר לעיתים מחריפים מצב כלכלי קשה מבית; עם ירידה במוטיבציה לשרת בתפקיד מסוים בו שובץ החייל שלא על פי רצונו; עם חיכוכים הולכים וגוברים עם המפקדים; ועוד שלל נסיבות שונות.
לא מעט חיילים בוחרים להתמודד עם קשיים אלו באמצעות בריחה מבסיס יחידתם.

היעדר מן השירות שלא ברשות – סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי

כאשר אין לאותו חייל “היתר או הצדק סביר” להיעדרותו מהצבא, הרי שהוא נכנס בגדר סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, הקובע כי מדובר בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות.
סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לפיה:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

סעיף זה הינו הסעיף המיוחס תדיר לחיילים הנעדרים משירות צבאי, בין אם מדובר בעריקים משירות סדיר, משירות מילואים או משתמטי גיוס. מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחתה הינו מודעות לעצם ההיעדרות ועונשה המקסימלי 3 שנות מאסר.

עריקה – סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי

כאשר מדובר בחייל שנעדר מן השירות ללא כוונה לחזור לשרת – אזי מדובר בעבירה חמורה יותר, עבירה של עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.
סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי קובע את עבירת ה”עריקה” בזו הלשון:

“חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה. “עריקה” לענין סעיף זה – העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.”

עבירה העריקה הינה עבירה מסוג פשע, המונה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר, ומטבע הדברים נחשבת לחמורה יותר. בעוד שסעיף 94 דורש כאמור הוכחת רכיב נפשי של מודעות בלבד, סעיף 92 דורש הוכחה כי ההיעדרות מן השירות נעשתה מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא.
חשוב לדעת, כי כאשר מדובר בעבירת העריקה, חוק השיפוט הצבאי קובע חזקה בסעיף 93 לפיה, אם חייל נעדר מן השירות שלא ברשות למשך שמונה עשר חודשים – רואים אותו כמי עשה זאת מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
האישום בעריקה שמור לאותם מקרים חמורים, בהם משך ההיעדרות הארוכה מלמדת על פריקת עול השירות הצבאי מעל כתפי החייל הנעדר, באופן שמבסס כוונה שלא לחזור לצבא, ומצדיק, כנגזרת מכך, טיפול משפטי קשה יותר, וענישה מחמירה יותר.

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

לסעיף האישום בו מורשע חייל הנעדר משירות צבאי יש השלכות בשני מישורים עיקריים; בשאלת הכתמתו בהרשעה פלילית במרשם הפלילי ובשאלת העונש שיושת עליו.

השלכות סעיף האישום לעניין רישום ההרשעה במרשם הפלילי

ברגיל (בכפוף לסייגים שונים, שלא כאן המקום להרחיב עליהם), הרשעה בפלילים בעבירה מסוג פשע או עוון נרשמת במרשם הפלילי, יוצרת מה שנקרא “רישום פלילי”, מתיישנת כעבור 7 שנים ונמחקת כעבור 17 שנים (בחלוף 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות).
לפרטים נוספים אודות רישום פלילי ראו – רישום פלילי במרשם הפלילי המשטרתי – מהותו.
סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי קובע הסדר ייחודי המגביל את מסירת המידע מהמרשם הפלילי ומקצר את תקופת הרישום למי שהורשע בבית דין צבאי בעבירה מסוג עוון. כך, הרישום הפלילי יתיישן באופן מיידי, ויימחק בחלוף חמש שנים בלבד (להלן: “רישום פלילי מופחת”).
באשר לעבירות שעניינן היעדר מן השירות שלא ברשות, סעיף 404א קובע הסדר ספציפי, לפיו הפעלה של “רישום פלילי מופחת“, תיגזר ממשכה של תקופת המאסר המוטלת על המורשע בדין (כך לדוגמא, עונש מאסר מעל שישה חודשים בפועל בעבירה זו, לא תאפשר רישום פלילי מופחת). מכל מקום, אפשרות ליהנות מ”רישום פלילי מופחת”, מתאפשרת רק לאלו שהורשעו בעבירה לפי סעיף 94, שהינה כאמור עבירה מסוג עוון.
כלומר, הרשעה בעבירה לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי ועמידה בקריטריונים שקובע הסעיף, תוביל, על פי רוב, לרישום פלילי מופחת. מנגד, הרשעה בעבירה על פי סעיף 92, אשר כאמור מסווגת כעבירה מסוג פשע, לא תיכנס מלכתחילה בגדרי ההסדר הקבוע בסעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, ומשכך, לא תאפשר לאלו המורשעים בה לזכות ב”רישום פלילי מופחת”.
לשאלת הרישום הפלילי יש משמעויות ארוכות טווח, אשר עלולות להשפיע על יכולתו של המורשע בדין לעבוד בעבודות מסוימות בעתיד או לקבל רישיון לעסוק בתחום מסוים (בהקשר זה ראו – השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים), ומכאן חשיבותו הקריטית של סעיף האישום בו מורשע הנאשם.

השלכות סעיף האישום לעניין הענישה בעבירות של עריקות מהצבא

מטבע הדברים, לחומרת סעיף האישום בו מורשע הנאשם יש השפעה ישירה על מידת העונש שתוטל על הנאשם. הדברים נכונים ביתר שאת כיום, לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה.
על פי תיקון חקיקה זה, במסגרת גזירת דינו של נאשם, ייקבע מתחם ענישה, אשר יושפע מהערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה בה הורשע, בהיקף הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת באותה סוג עבירה בה הורשע הנאשם ובנסיבות נוספות הרלוונטיות לביצוע העבירה.
משכך, ברור הוא, כי ככל שהעבירה חמורה יותר – הדבר ישליך על שאלת הערכים המוגנים המונחים בבסיס העבירה, על מידת הפגיעה בהן ועל מדיניות הענישה הנוהגת; ואלו יובילו לקביעת מתחם ענישה מחמיר יותר עם הנאשם, ובהתאמה לעתירה עונשית חמורה יותר מצד הפרקליטות.

מדיניות העמדה לדין בעבירות היעדרות מן השירות שלא ברשות

לא כל מקרה שבו חייל נעדר מן השירות יוביל להגשת כתב אישום.
הנחיות התביעה הצבאית הראשית קובעות באילו מקרים יוחלט על הגשת כתב אישום – וזאת, על פי קריטריון ראשי של משך תקופת ההיעדרות (אשר היום עומדת על 100 ימים), ובהתחשב בשיקולים נוספים אחרים כגון עבר פלילי או משמעתי קודם או עבירות פליליות נלוות נוספות.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות היעדרות מן השירות הצבאי, עריקות, השתמטות משירות צבאי ונפקדות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים:

עו”ד צבאי

משפט צבאי | דיני צבא | היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

הפוסט היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (65) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (4)

גיא פלנטר — Fri, 11 Mar 2022 12:53:16 +0000

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר.

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

חיילת אשר הואשמה בעריקות מהצבא – העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים סיימה את משפטה הצבאי ב- 60 ימי מאסר בלבד, למרות שהיה תלוי ועומד לחובתה מאסר על תנאי, בשל היעדרות קודמת.

המקרה בתמצית – תקופה ממושכת של היעדרות משירות צבאי שהסתיימה בענישה מקלה

פרשה זו עוסקת בחיילת אשר יוצגה בבית הדין הצבאי על ידי משרד עורכי דין צבאיים גיא פלנטר.
בתמצית, למרות היעדרות מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים, שוכנעה הפרקליטות הצבאית, במסגרת הליך שימוע, שלא להגיש כתב אישום בגין עבירה של עריקה (שעונשה המקסימלי 15 שנות מאסר) ולהסתפק בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות (שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
בהמשך, למרות תקופת ההיעדרות הממושכת מהצבא שלא ברשות, ועל אף מאסר על תנאי של 60 יום, בר הפעלה, בגין הרשעה קודמת בבית דין צבאי, בעבירה זהה, שוכנעה הפרקליטות הצבאית לסיים את הפרשה בעונש של 60 ימי מאסר (כגובה משך המאסר על תנאי), עונש אותו מצא לאמץ בית הדין הצבאי.

נסיבות המקרה שהובילו להגשת כתב אישום בבית הדין הצבאי

החיילת טור’ ק. התגייסה לשירות צבאי במהלך שנת 2010. כבר במהלך הטירונות ביצעה מספר עבירות משמעת, לרבות נפקדות, עליהן נשפטה בדין משמעתי, ואף נעדרה מן השירות הצבאי שלא ברשות לתקופה בת 96 ימים, בסיומה התייצבה.
בשל היעדרות זו, הוגש נגדה בשנת 2010 כתב אישום בבית הדין הצבאי המייחס לה עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955. במקרה קודם זה, הטיל עליה בית הדין הצבאי מאסר של ממש למשך 53 ימים, לצד עונש מאסר מותנה בן 60 ימים, לבל תעבור עבירה מסוג זה למשך שנתיים.
מייד בסמוך לאחר שחרורה מריצוי מאסר זה, החלה בהיעדרות חדשה מן השירות הצבאי, אשר נמשכה כארבע שנים וחצי. סה”כ נעדרה כ- 1,652 ימים.
מאחר שהחלה בהיעדרותה החדשה 16 ימים בלבד לאחר שניתן גזר דינה, עונש המאסר המותנה שהוטל עליה הפך בר הפעלה.

נסיבות מעצרה של החיילת וחקירתה על ידי מצ”ח

במהלך חודש פברואר 2015, עוכבה החיילת על ידי שוטר תנועה, משום שנסעה ברכב ללא חגורת בטיחות. בדיקת פרטיה האישיים במערכת המשטרתית העלתה כי מדובר במי שהוכרזה כעריקה על ידי גורמי הצבא, והחיילת נעצרה במקום והועברה לגורמי מצ”ח, להמשך טיפולם.
במהלך חקירתה במצ”ח, נחקרה באזהרה, בחשד לביצוע עבירה של עריקה, לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי (על ההבדל בין עבירת העריקה לעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות – ראו בהמשך הדברים).

כוונתה של הפרקליטות הצבאית להגיש כנגד החיילת כתב אישום המייחס לה עבירה של עריקות מהצבא

בשים לב לתקופת ההיעדרות הממושכת והחריגה באורכה בה נעדרה החיילת משירות הסדיר, 1652 ימים, ביקשה התביעה הצבאית, בהתאם להנחיות התובע הצבאי הראשי, להגיש כתב אישום המייחס לחיילת עבירה של עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.

על ההבדל בין הרשעה בעבירה של עריקות מהצבא (סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי) להרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות (סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי)

מדובר אמנם בשני סעיפים העוסקים בעבירה של היעדרות מן השירות הצבאי, אך כפי שנראה להלן, יש ביניהם שוני מהותי;

סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי – העדר מן השירות שלא ברשות.

סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לפיה:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

סעיף זה הינו הסעיף המיוחס תדיר לחיילים הנעדרים משירות צבאי, בין אם מדובר בעריקים משירות סדיר, משירות מילואים או משתמטי גיוס. מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחתה הינו מודעות לעצם ההיעדרות ועונשה המקסימלי 3 שנות מאסר.

סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי – עריקה (עריקות מהצבא).

סעיף 92 קובע את עבירת ה”עריקה” בזו הלשון:

“חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה. “עריקה” לעניין סעיף זה – העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.”

עבירה העריקה הינה עבירה מסוג פשע, המונה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר, ומטבע הדברים נחשבת לחמורה יותר. בעוד שסעיף 94 דורש כאמור הוכחת רכיב נפשי של מודעות בלבד, סעיף 92 דורש הוכחה כי ההיעדרות מן השירות נעשתה מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא.
סעיף זה שמור לאותם מקרים חמורים, בהם משך ההיעדרות הארוכה באופן משמעותי, יכול ללמד על פריקת עול השירות הצבאי מעל כתפי החייל הנעדר, באופן שמבסס כוונה שלא לחזור לצבא, ומצדיק, כנגזרת מכך, טיפול משפטי קשה יותר, וענישה מחמירה יותר.

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקות מהצבא, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

לסעיף האישום בו מורשע חייל הנעדר משירות צבאי יש השלכות בשני מישורים עיקריים; בשאלת הכתמתו בהרשעה פלילית במרשם הפלילי ובשאלת העונש שיושת עליו.
בענין זה ראו כאן: על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות.

על זכות השימוע במערכת הצבאית, בטרם הגשת כתב אישום לבית דין צבאי

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו זכות השימוע לחשוד בעבירה מסוג פשע, אינו חל באופן פורמאלי במערכת המשפט הצבאית.
עם זאת, הסעיף אומץ בהנחיות התביעה הצבאית הראשית, הקובעות כי יש ליידע חשוד בעבירת פשע על כוונת התביעה להגיש נגדו כתב אישום, ולאפשר לו להביא את טיעוניו בנושא, תוך 21 ימים מהיום שבו ניתנה לו ההודעה על כך.
לפרטים נוספים אודות הליך השימוע הפלילי בצבא ראו בעמוד – שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית.

במסגרת הליך השימוע, שוכנעה פרקליטות עריקים על ידי עורך דין צבאי גיא פלנטר להסתפק באישום הפחות חמור של העדר מן השירות שלא ברשות, במקום עריקות מהצבא

פרקליטות עריקים ונפקדים אמונה מטעם הפרקליטות הצבאית על אכיפת המשפט הצבאי ביחס לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ומשתמטים, המבצעים עבירות של העדר מן השירות שלא ברשות או שלעריקה.
משגיבשה פרקליטות עריקים ונפקדים עמדה (בשים לב לתקופת ההיעדרות הממושכת של שנים, חומר הראיות ומדיניות הפרקליטות במקרים דומים), להגיש כנגד החיילת כתב אישום המייחס לה את העבירה היותר חמורה של עריקה, ביקש משרדנו לערוך לחיילת שימוע, בטרם יוגש כתב האישום לבית הדין הצבאי.
לנוכח טעוני ההגנה שהוצגו בשימוע, הנוגעים הן לקשיים הראייתיים בהוכחת עבירה של עריקה והן למורכבות נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של החיילת, קיבל פרקליט עריקים בהגינותו את בקשתנו, וכתב האישום אשר הוגש בסופו של יום לבית הדין הצבאי ייחס לחיילת את העבירה הפחות חמורה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

גיבוש הסדר טעון על ידי עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית, המסיים את הפרשה בענישה מקלה

שורה של שיקולים נכבדים היו אמורים להוביל לענישה מחמירה במקרה זה:
- היעדרות מן השירות ארוכה, של כ- 4.5 שנים.
- מדובר בהיעדרות מן השירות רביעית של החיילת.
- בעברה הרשעה בבית דין צבאי בעבירה זהה, של העדר מן השירות שלא ברשות, ובמסגרת ההליך הקודם כבר ריצתה בעבר מאסר של ממש בגין עריקות.
- העובדה כי תלוי ועומד כנגד החיילת מאסר מותנה בן 60 ימים, שהינו בר הפעלה. זאת, במנותק מהעונש שביקשו גורמי התביעה הצבאית להטיל על החיילת בגין ההיעדרות הממושכת הנוכחית.
למרות אותם שיקולים, גיבש משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר הסדר טיעון עם הפרקליטות הצבאית על פיו:
- יוטלו על החיילת 40 ימי מאסר לריצוי בפועל.
- באשר לעונש המאסר המותנה של 60 ימים, הוסכם כי 20 ימים ירוצו במצטבר וכי 40 ימים ירוצו בחופף כך שבסופו של יום תרצה החיילת 60 ימי מאסר בפועל, לצד עונש מאסר מותנה.

גזר הדין של בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה – אימוץ הסדר הטעון והטלת ענישה מקלה

בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י) החליט כב’ השופט אל”ם אהרון פנחס, נשיא בית הדין, לכבד את הסדר הטעון בקובעו כדלקמן:

“הצדדים הציגו בפני בית הדין עתירה לעניין העונש אשר הינה מקלה ביחס לענישה המקובלת בנוגע להיעדרויות כה ממושכות. לצד זאת, הוסברה עתירתם המשותפת של הצדדים, הן בשיקולים ראייתיים ובטענות במישור זה עליהן ויתרה ההגנה, והן בנסיבותיה האישיות-משפחתיות הסבוכות עד מאד של הנאשמת… בכלל נסיבות חריגות אלו מצאתי לכבד את עתירתם המשותפת של הצדדים…”.

בכך תמה הפרשה כאשר באשר לשאלת המשך שירותה בצה”ל, המליצה ועדת התאמה לשירות לפטור את החיילת משירות צבאי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד החיילת לבית הדין הצבאי ובגזר הדין שניתן בעניינה על ידי נשיא בית הדין הצבאי, כבוד השופט אל”ם אהרון פנחס. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו פרטיה המזהים של החיילת.
טיפלו בפרשה זו מטעם משרדנו עורכי הדין הצבאיים סרן (מיל’) גיא פלנטר יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה וסרן (מיל’) רעות רחמן מתוק, יוצאת הפרקליטות הצבאית, לשעבר תובעת בכירה בפרקליטות לתפקידים מיוחדים.

תיק צבאי בפני בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה, בפני כב’ נשיא בית הדין, אל”ם אהרון פנחס.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים:

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעריקות, היעדרות מן השירות שלא ברשות והשתמטות משירות צבאי.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | דיני צבא | בית דין צבאי | עריקות משירות צבאי | עריקה | העדר מהשירות שלא ברשות

הפוסט עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדרת מעמד של שוהה בחו”ל שלא ברשות לאחר קבלת ערעור | פטור משירות צבאי 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 09 Mar 2022 19:56:45 +0000

הסדרת מעמד של שוהה בחו”ל שלא ברשות לאחר קבלת ערעור שהוגש ע”י משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר, קבלת פטור משירות צבאי.

הסדרת מעמד של שוהה בחו”ל שלא ברשות וקבלת פטור משירות צבאי -בעקבות קבלת ערעור שהגיש משרדנו למפקד מיטב

תמצית המקרה – הסדרת מעמד

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג דוגמא למקרה בו העניק משרדנו טיפול משפטי בהסדרת מעמד בצבא.
לאחר שנדחתה בקשתו של שוהה בחו”ל שלא ברשות להסדיר את מעמדו מול הצבא באמצעות הכרה בו כ”בן מהגרים”, מקבל מפקד מיטב ערעור שהגישו עו”ד גיא פלנטר ורעות רחמן, ומורה לפנים משורת הדין על פטור מחובת שירות ביטחון והסרת כל מגבלה הנוגעת לכניסה לישראל או יציאה ממנה.
להלן החלטת מפקד מיטב לקבל את הערעור שהגיש משרדנו;

הסדרת מעמד קבלת ערעור פטור משירות ביטחון

עובדות המקרה והכרזתו של הלקוח כמי ששוהה בחו”ל שלא ברשות

הלקוח בפרשה זו נולד באוקראינה בשנת 1989, לאם ואב אזרחי אוקראינה. בשנת 1997, בהיותו בן 8 בלבד, החליטה המשפחה לעשות “עלייה” לארץ מטעמים אידאולוגיים. עם הגיעם לארץ, קיבלו ההורים, הלקוח ואחיו הגדול ממנו בשנה – אזרחות ישראלית.
בהגיעו לגיל 16, ככל נער בן גילו, קיבל ‘צו ראשון’ המורה לו להתייצב בלשכת הגיוס במהלך חודש יולי 2006, לצורך עריכת בדיקות רפואיות. ללקוח היתה מוטיבציה עצומה לשירות צבאי, והוא ביקש לתרום בתפקיד משמעותי בצה”ל.
במהלך חודש מאי 2006 (חודשיים לפני המועד שנקבע ללקוח להתייצב) נסעו כלל בני המשפחה לאוקראינה לצורך ביקור קרובי משפחה שנותרו במולדת. מאז אותו מועד לא שבו בני המשפחה לישראל, וכלל בני המשפחה, לרבות הלקוח, נותרו להתגורר באוקראינה.
מאחר שהלקוח לא התייצב ל”צו ראשון” ובהמשך – לא התייצב לצורך מילוי חובת שירותו הצבאי – הוא הוכרז כמי ש”שוהה בחו”ל שלא ברשות”.

ניסיונותיו של הלקוח להסדיר את מעמדו

הלקוח ביקש כי יכירו בו כ”בן מהגרים” – הגדרה אשר מאפשרת דחיית שירות צבאי עד לקבלת פטור קבוע משירות ביטחון; אך פניותיו לקונסוליה, לשגרירות ולמיטב – סורבו.
בשנת 2015 אף פנה הלקוח באמצעות משרד עו”ד אחר בניסיון נוסף להסדיר את מעמדו הצבאי – אך נמסר לו בלשון שאינה משתמעת לשני פנים כי הוא אינו זכאי להכרה כ’בן מהגרים’, וכי “טוב יעשה אם ישוב לישראל על אתר לצורך מילוי חובתו לשירות“. עוד הובהר לו כי אם ייכנס לגבולות המדינה לא יוכל לצאת מישראל בטרם יסדיר מעמדו כנדרש.

סגן מפקד מיטב דוחה את בקשת הלקוח להסדיר את מעמדו מול הצבא באמצעות הכרה בו כ”בן מהגרים”

לאחר שמיצה את כל הכלים העומדים לרשותו, יצר הלקוח קשר עם משרדנו, בהיותו באוקראינה, וביקש את סיוענו בהסדרת מעמדו מול רשויות הצבא.
עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן ממשרדו הגישו בקשה מנומקת ללשכת מפקד מיטב, המבוססת על מסמכים וראיות שנתקבלו מהלקוח; ובה ביקשו מרשויות הצבא להכיר בלקוח כ’בן מהגרים’ – ולו לפנים משורת הדין, להסדיר את מעמדו מול הצבא ולהעניק לו פטור משירות צבאי, באופן שיאפשר לו לשוב ולבקר בישראל ללא מפריע בעתיד.
כאן המקום לפתוח סוגריים ולציין – כי אחד הקריטריונים להכרה כ’בן מהגרים’ הינו כי מדובר באזרח המדינה אשר עזב את ישראל עם משפחתו בטרם הגיעו לגיל 16 (ובמקרים חריגים ביותר עד לגיל 16 וארבעה חודשים). מדובר בתנאי סף מבחינת רשויות הצבא, אשר אי עמידה בו – אינה מאפשרת הכרה כ’בן מהגרים’.
מאחר שהלקוח עזב את הארץ בהיותו בן 16 ותשעה חודשים – סירבו רשויות הצבא עד לאותו מועד להכיר בו כ’בן מהגרים’. בקשתנו נבחנה ע”י סגן מפקד מיטב אשר החליט לדחותה. במסגרת המענה נכתב כי:

“מבדיקתי עולה כי מרשך הינו יליד ברית המועצות, אשר עלה ארצה עם משפחתו ביום 9/10/97… מרשך גדל והתחנך בישראל תקופה משמעותית של קרוב ל – 9 שנים, עד שביום 24/5/06 עקר עם משפחתו מחוץ לישראל – 11 חודשים לאחר הגיעו לגיל 16. בהיבט זיקתו לישראל, נכון אמנם כי מרשך שוהה בניכר משך מעל לעשור, אך שאלת זיקתו לישראל לעניין זה אינה נבחנת על פי העת הנוכחית, אלא על פי המועד הקבוע בפקודות הצבא לעניין זה, ואין חולק כי במועד הרלוונטי- גיל 16- מרשך התגורר דרך קבע בישראל.

…לאור האמור לא מצא סגן מפקד מיטב כי נסיבותיו מצדיקות הכרה בו כ”בן מהגרים”, אף לא לפנים משורת הדין…”

מפקד מיטב מקבל ערעור שהגיש משרד עו”ד גיא פלנטר ומורה – לפנים משורת הדין – על פטור מחובת שירות בטחון והסרת כל מגבלה להיכנס לישראל או לצאת ממנה

על החלטה זו החליטו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן להגיש ערעור למפקד מיטב. במסגרת הערעור למפקד מיטב התבקש האחרון לשנות את ההחלטה שניתנה על ידי סגן מפקד מיטב בעניינו של הלקוח.
במסגרת הגשת הערעור חזרנו על בקשתנו להכיר בלקוח כ’בן מהגרים’, להסדיר את מעמדו, ולפטור אותו מחובת שירות ביטחון – והכל לפנים משורת הדין ובשל טעמי חסד, אשר פורטו בהרחבה במסגרת הערעור שהוגש.
מפקד מיטב בחן את הערעור שהוגש ע”י משרדנו – והחליט לקבלו. וכך נכתב בהודעה מטעמו (שהוצגה לעיל):

“… ערעורך נבחן על ידי מפקד מיטב, אשר החליט לקבל אותו, והורה לפנים משורת הדין על פיטוריו של מרשך מחובת שירות ביטחון. לפיכך, לא חלים עליו כל הגבלים בכניסה ויציאה מישראל, ככל שהדבר נוגע לצה”ל”.

בכך, הסתיים עניינו של לקוח משרדנו על הצד הטוב ביותר; מעמדו הוסדר, הוענק לו פטור משירות ביטחון ונפתחה בפניו הדלת לחזור לישראל בכל עת והכל:
- מבלי שנאלץ להתייצב בישראל ולהיחשף לסיכון כי יוטלו עלו סנקציות כלשהן, בעקבות שהותו בחו”ל שלא ברשות.
- מבלי שנעצר או עוכב בכניסה לישראל או ביציאה ממנה.
- מבלי שנשפט בפני בית דין צבאי.
- מבלי שנדרש לשרת בצבא ולו יום אחד.
- מבלי שהוטלה עליו כל סנקציה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה הראשונה של סגן מפקד מיטב, הדוחה את הבקשה להסדרת מעמד; ובהמשך את החלטת מפקד מיטב לקבל את הערעור של עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן, ולהעניק ללקוח משרדנו פטור משירות צבאי תוך הסדרת מעמדו באופן מלא.

For the relevant english page on this topic please see: Resolving Military Status with the IDF; Obtaining exemption from Israeli military service or deferral.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

משרדנו עוסק במשפט הצבאי כתחום עיסוק מרכזי. במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים, יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, המורשים להופיע בפני בתי הדין הצבאיים.
אנו מטפלים בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות ובני מהגרים. לפרטים נוספים ראו: הסדרת מעמד בצבא.
להשלמת התמונה יש לקרוא את האמור בעמוד: משפט צבאי – היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | נפקדות.

הסדרת מעמד בצבא – דוגמאות למקרים נוספים שטופלו על ידי משרדנו

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בהסדרת מעמד בצבא.

עו”ד צבאי | הסדרת מעמד בצבא

הפוסט הסדרת מעמד של שוהה בחו”ל שלא ברשות לאחר קבלת ערעור | פטור משירות צבאי 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדרת מעמד צבאי | הסדרת מעמד משתמט גיוס לצה”ל – פטור משירות ביטחון 5 (3)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 10:29:14 +0000

הסדרת מעמד צבאי | הסדרת מעמד משתמט גיוס לצה”ל – פטור משירות ביטחון בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין צבאי.

הסדרת מעמד צבאי – קבלת פטור משירות ביטחון – טיפול ע”י עורך דין צבאי

בין יתר תחומי המשרד, מטפל משרדנו בהסדרת מעמד צבאי של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות וכן בני מהגרים.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לקבלת פטור משירות ביטחון או דחיית שירות צבאי.
אנו מביאים בעמוד זה מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו להסדרת מעמד צבאי של משתמט גיוס לצה”ל בדרך של קבלת פטור משירות בצה”ל, מבלי שהלקוח נדרש לחזור לישראל להסדרת מעמדו ומבלי שנשפט בגין השתמטות משירות צבאי או עריקות.

הסדרת מעמד צבאי – פטור משירות ביטחון בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין צבאי גיא פלנטר.

בתמצית יסופר, כי הלקוח, בן 29, נולד בגרמניה לזוג הורים בעלי אזרחות ישראלית. בגיל 16 עלה לישראל במסגרת פרויקט נעל”ה והוכרז כמי שמצוי במעמד של “מיועד לשירות ביטחון שנולד בחו”ל להורים אזרחים ישראלים”. כלומר – כי חלה עליו חובת גיוס לצה”ל.
זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, ובעיקר על רקע קשיי הסתגלות – שב לגרמניה, מבלי להסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
מאז, לא שב הלקוח לישראל ובנה את חייו בגרמניה. עם זאת, נוכח העובדה שעזב את הארץ מבלי שהסדיר את מעמדו כנדרש – הוכרז כמשתמט גיוס חו”ל.
השנים חלפו, הלקוח ביסס את חייו בגרמניה, סיים את לימודיו האקדמאיים שם ופיתח את הקריירה המקצועית שלו. עם זאת, משפחתו נותרה בארץ – והוא נמנע מלבקרם מחשש שעם כניסתו לארץ – ייעצר, ייפתחו נגדו בהליכים פליליים צבאיים – והוא יחויב לשרת בצבא.
נוכח רצונו של הלקוח לשוב ולבקר בישראל, ולאפשר לו להיות בקשר קרוב עם בני משפחתו, פנה למשרדנו וביקש כי נסייע לו להסדיר את מעמדו הצבאי מול רשויות הצבא.
אחד הקשיים המתעוררים במצבים מעין אלו, הינו דרישת רשויות הצבא כי מי שמבקש להסדיר את מעמדו בצבא – עליו להתייצב פיזית לשם כך; כלומר, כי על פי רוב, לא ניתן להסדיר מעמד בצבא – בעודך שוהה בחו”ל.
משרדנו פנה בבקשה לרשויות הצבא בה פורטו נסיבותיו האישיות של הלקוח, ואת רצונו להסדיר את מעמדו בצבא, ולקבל פטור כדין מחובת גיוסו לצה”ל.
רשויות הצבא קיבלו את מלוא טענותינו בעניין, אפשרו ללקוח להסדיר את מעמדו בעודו שוהה בחו”ל, מבלי שהוא נדרש להתייצב מול רשויות הצבא, ופטרו אותו משירות צבאי.
בהמשך עמוד זה ניתן לראות את החלטת סגן מפקד מיט”ב המסדירה את מעמדו של הלקוח מול רשויות הצבא בדרך של מתן פטור משירות ביטחון.
למען הסר ספק אף נרשם בהחלטה זו, כי לאחר הסדרת מעמדו הצבאי של הלקוח – הוסרו כל המגבלות על חופש תנועתו – והוא זכאי להיכנס לישראל ולצאת ממנה כאוות נפשו.

For the relevant english page on this topic please see: Resolving Military Status with the IDF; Obtaining exemption from Israeli military service or deferral.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. על צוות משרדנו נמנים עורכי דין צבאיים, יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, המורשים להופיע בפני בתי הדין הצבאיים.
אנו מטפלים בכל הנוגע להסדרת מעמדם הצבאי של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות ובני מהגרים. ראו בהקשר זה:
- הסדרת מעמד בצבא.
להשלמת התמונה יש לקרוא האמור בעמודים הבאים:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- עריקות מהצבא – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי | הסדרת מעמד צבאי | משתמט גיוס | עריק חו”ל | שוהה בחו”ל שלא ברשות | בן מהגרים | טיפול משפטי – קבלת פטור משירות ביטחון או קבלת דחיית שירות צבאי

הפוסט הסדרת מעמד צבאי | הסדרת מעמד משתמט גיוס לצה”ל – פטור משירות ביטחון 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר