מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

• בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
• מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
  • “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
  • “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
• מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
• “רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
• מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
• בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי. 

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

• המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
• ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
  • נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
  • נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
• המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
  • הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
  • צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
  • קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
  • החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער. 
  • שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.  
  • פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

• כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
• פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
• ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

• למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
• מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
• להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות: 
  • ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
  • שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
  • שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
• על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
• בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
• בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
  • רשויות חקירה ומודיעין.
  • גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

• משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין). 
• תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
• פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
• הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

• לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
• תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
  • חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
    • הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
• תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

• מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
• הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

• מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי. 
• בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
• ביחס לקטינים:
  • הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
  • קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
  • צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
• ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה: 
  • צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
  • צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
• קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

• עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק. 
• אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
• משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
• משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
• הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
• קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

• רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
  • המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
  • עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
    • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
    • חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
    • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
    • חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
    • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
    • חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
  • הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
  • היועץ המשפטי לממשלה,
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
    • יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
    • וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
    • הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
    • וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
    • הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
  • מטעמים מיוחדים שיירשמו:
    • בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
    • בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
• כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
  • האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
  • מה אופי העבירה בה עסקינן?
• הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
  • במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
  • יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
    • בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
• הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
  • הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
  • הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
• כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
  • התחייבות להימנע מעבירה.
  • צו שירות לתועלת הציבור.
  • צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
  • האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
  • האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
• במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
  • הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
    • בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
    • בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
  • הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
• במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
• במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור  – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
• ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

• ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
• בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
  • עבירות שעונשן מוות;
  • עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
  • עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
  • עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
  • עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה. 
  • עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
  • פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
  • עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף  348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
  • חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
  • תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
  • סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
  • פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
  • סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
• יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

• מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
• בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
• מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

• במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

• בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

• דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

• מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
• במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
  • אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
  • על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
  • מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
  • כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
• במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
  • מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
  • ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
  • בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
  • בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
  • כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. 
  • להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

• כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
• יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
• נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
• על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים: 
  • נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
  • לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
• קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
• בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
• עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
• לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
• בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
• יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
• כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
• ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין פלילי 

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (196)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
• מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

• המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
  • אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
  • בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
  • מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
  • יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
  • מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
  • מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
  • עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
• בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
• בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

• אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
•  לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
• הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
• כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
  • ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
  • לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
  • אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
  • עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
  • כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
  • התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
  • בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
  • לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
  • התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
  • חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
  • אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
  • מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
  • מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
  • לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
  • יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
  • במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
  • כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
  • המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
• כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין. 
• במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

• האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
• האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
• אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט? 

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

• דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
• כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
• למי להתלונן? 
• האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
• האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

• אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
• בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
  • מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
  • האם המשטרה תפתח בחקירה?
  • האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
  • איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
  • כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
  • האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
  • האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
  • כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
  • כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
  • כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
  • כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
  • כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

• לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
• משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

• אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
• דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

• במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
• במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
  • מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
  • כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
  • איזה ראיות כשרות במשפט?
  • כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
  • האם ניתן לבטל את התלונה?
  • האם ניתן לא להתייצב למשפט?
  • מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
  • מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים. 
• מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (239)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי; ייעוץ + ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום

שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי,
הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

חלק ניכר מפעילות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מוקדש לעריכת שימועים בפרקליטות וביחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע הפלילי לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה.

מהו שימוע פלילי?

• בהקשר למשפט הפלילי, “שימוע” פירושו הליך הקודם להגשת כתב אישום, במסגרתו ניתנת הזדמנות לחשוד או לעורך דינו המבקשים זאת, להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן – שימוע פלילי או שימוע לפני העמדה לדין).
• עד שנת 2000, זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום לא הייתה מעוגנת בחוק, אולם בשל ההשלכות הקשות הנובעות מעצם הגשת כתב אישום, נערכו בזמנו שימועים רבים, כאשר אנשי ציבור זכו באופן כמעט אוטומטי לשימוע.
• בשנת 1991 קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות מפורטות בכתב, אשר באו להסדיר את סוגיית השימוע הפלילי (הנחיה מספר 4.3001 שכותרתה: “טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)”. מדובר בהנחיות המעודכנות מפעם לפעם, ועדיין תקפות היום.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפרטות את עיקר הטעמים לעריכת שימוע בטרם הגשת כתב אישום:
  • שימוע פלילי מסייע לרשויות התביעה בקבלת החלטה אחראית וצודקת על עצם הגשת כתב האישום, על מהות האישום או על פרטי העבירות אשר ייוחסו לנאשם בכתב האישום.
  • לעיתים אפילו זיכוי לא מצליח לתקן את הנזק שנגרם לאדם כתוצאה מהגשת כתב אישום, שלא היה מקום להגישו מלכתחילה;
  • למרות חזקת החפות (על פיה, כל אדם חף מפשע עד שיוכח בבית משפט אחרת), ולמרות שנאשמים מקבלים הזדמנות להתגונן בבית משפט בפני האישום, לא ניתן להתעלם מעינויי הדין והנפש הכרוכים בהליך הפלילי – הליך הנוטה להתמשך, להסתעף ולא אחת להתפרסם, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב של הנאשם;
  • בראיה כוללת, נקיטת יתר זהירות בהגשת כתבי אישום, עשויה להפחית את העומס על מערכת המשפט וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.

סעיף 60א – עיגון זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום בחוק סדר הדין הפלילי.

• מאחר שבחברה שבה אנו חיים די בהגשת כתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם, עוגנה בשנת 2000 הזכות לשימוע בחוק – בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982.
• בכך אמר המחוקק בישראל את דברו: זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור) לבקש, במגבלות מסוימות, עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• ככלל, בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה בכתב, אולם לעתים תסכים הרשות התובעת לערוך שימוע בעל פה.
• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד” והנושא את הנדון: “הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982”. להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מכתב יידוע לחשוד.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד“, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד – פתיחת הליך שימוע פלילי והזמנה להגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

שימוע לפני הגשת כתב אישום – היקפה של הזכות.

• כיום, בכל הנוגע לעבירות מסוג “פשע” ובכפוף למספר סייגים, חייבת רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה לידע את החשוד בכתב על העברת חומר החקירה אליה (באמצעות מכתב שכותרתו: “מכתב יידוע לחשוד“).
• בעקבות קבלת הודעה זו, ניתן לפנות לרשות התביעה בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים אולם חשוב מכך, חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בתנאים מסוימים, ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה זו ורשות התביעה רשאית להסכים לכך שהשימוע יערך בעל פה.
• על פי מצוותו של בג”צ, במהלך שימוע פלילי, נדרשות רשויות התביעה לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו במלואן, להציג את מלוא הנתונים שבידיו “...ולהאזין לדברים בנפש חפצה, תוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש” (בג”צ 4175/06 אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה).
• במסגרת שימוע פלילי, יקבל החשוד הזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית אולם עד גבול מסוים, שכן מוסד השימוע לא נועד להוות תחליף למשפט הפלילי עצמו.
• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע רק ביחס לעבירות מסוג “פשע” (קרי – עבירה שנקבע לה עונש מרבי העולה על 3 שנות מאסר). מה בנוגע לעבירות יותר קלות?
• החוק לא שולל קיום שימוע בנוגע לעבירות אחרות ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל-פה, גם בתיקי חטא או עוון; הדבר יעשה לפי שיקול דעת התביעה, בהתחשב, בין היתר, ברגישות ובמורכבות התיק.

חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.

• על חשיבותו ומהותו של השימוע לפני הגשת כתב אישום עמד בית המשפט העליון ע”פ 13/1053, הייכל נגד מדינת ישראל: 

“השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין.

זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי.

השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי.

כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו”.

• לעיתים, ניתן להשתמש בשימוע פלילי על מנת לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ואף להשפיע על העילה שבה ייסגר תיק החקירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
• פעמים אחרות, מגיעים הצדדים במסגרת השימוע הפלילי להסדר טעון, במסגרתו מסכמים הצדדים במה יואשם החשוד בכתב האישום שיוגש ואפילו על עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
• לנוכח אחוז הזיכויים הזניח במשפטים פליליים בישראל ועם עיגונה של זכות השימוע בחוק, מרכזים חשודים מאמצים ומשאבים רבים בהליך השימוע הפלילי, במטרה למנוע את עצם הגשת כתב האישום כנגדם, או על מנת להגיע להסכמות אשר ימזערו נזקים וסיכונים, ויחסכו הליכים משפטיים מורכבים, ארוכים ויקרים.
• במידה לא מבוטלת, בהתחשב במרכזיות השימוע הפלילי, כמו גם במדיניות בתי המשפט לאמץ בדרך כלל הסדרי טעון, עברה זירת העשייה וההכרעה בלא מעט תיקים פליליים מאולמות בתי המשפט למשרדי הפרקליטות והתביעות של המשטרה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה:
  • כיום, הורחב “ארגז הכלים” של הרשות התובעת, ומעבר לסמכותה לסגור תיקים בעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), הוסמכה הרשות התובעת לסגור תיקי חקירה גם בעילה של סגירת תיק בהסדר.
  • עילת סגירה חדשה זו , הרחיבה את הסמכות לסגור תיקי חקירה גם לתיקים בהם נמצא כי יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום ואף יש אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום. 
  • עם הרחבת סמכויות הרשות התובעת בכל הנוגע לשיקול דעתה בסגירת תיקי חקירה, התרחב גם “מרחב התמרון” של הסנגור בשלב המקדמי שלפני המשפט הפלילי, לפעול לסגירת תיק החקירה ולמנוע הגשת כתב אישום.
  • לפרטים נוספים ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום.

• מטבע הדברים, כרוך השימוע בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה וב”הקרבת” יתרונות טקטיים במשפט עצמו (למשל גורם ההפתעה בחקירה שכנגד של עדי התביעה). לעתים, עשוי השימוע אף להוביל ל”מקצה שיפורים” במסגרתו מחזירה רשות התביעה את התיק ליחידה החוקרת להשלמת חקירה, במגמה לתת מענה לנקודות התורפה והבעיות עליהן הצביעה ההגנה בשימוע.
• מכאן, שעצם ההחלטה באם לנצל את זכות השימוע צריכה להיבחן בכובד ראש, תוך התייעצות עם איש מקצוע המתמחה בדין הפלילי.
• למעשה, בשל מרכזיות השימוע בהליך הפלילי כמו גם טעמים פרקטיים, חשוד איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על ייצוג משפטי בשלב השימוע הפלילי; לסניגור תפקיד בשימוע לפני העמדה לדין, שבלעדיו-אין, החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (שלפעמים ניתן בשלב זה, לפנים משורת הדין) וניתוח הראיות, דרך גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה ועד ייצוג החשוד מול רשויות התביעה בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
• חשוד שלא מיוצג על ידי עורך דין פלילי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, במו ידיו  – להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם).
• יש גם לזכור, שממילא מתייחסות רשויות התביעה לטענותיו של החשוד בחשדנות, שכן מעצם מעמדו כחשוד, הוא נתפס כמי שעשוי לעשות כמעט הכל על מנת לנסות למלט עצמו מהרשעה פלילית והשלכותיה.
• מטעמים אלו ואחרים (למשל, שלמרבית החשודים אין את הידע והניסיון לייצג עצמם בדיני נפשות) משתדלות רשויות התביעה שלא להיפגש עם חשודים, ושימועים בעל פה נערכים רק עם עורכי הדין של החשודים ולא עם החשודים עצמם.
• אמנם תמיד פתוח בפני חשודים להעלות את טענותיהם על הכתב, אולם בכך הולכים לאיבוד כל היתרונות של מפגש דינמי בין הצדדים, פנים אל פנים, לרבות כל כלי השכנוע הטמונים במפגש בלתי אמצעי בין ההגנה לרשויות התביעה. יתרה מכך, בכתב, עשוי חשוד לגרום לעצמו לא פחות נזק מאשר בעל-פה (ואולי אף יותר, שכן בבקשה בכתב, חותם החשוד על דבריו).
• קושי נוסף עומד בפני החשוד הלא מיוצג על ידי עורך דין; זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום; כך יכול למצוא עצמו חשוד ניגש לשימוע מבלי שהוא יודע בכלל מה עומד מולו ולהיכן לכוון את חציו. בהתאמה, חלק מתפקידו של בא כוחו של החשוד – לשכנע את גורמי התביעה כי לא ניתן לממש באופן סביר את זכות השימוע ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה.
• בשל מעמדה כזכות-יסוד של חשודים בהליך הפלילי, בלא מעט מקרים הובילה הפרתה של זכות השימוע, בפני עצמה, לביטול כתב האישום. בסוגיה זו קיימת מחלוקת פוסקים ובית המשפט העליון טרם אמר את דברו בהלכה ברורה, אולם הדבר מעיד עד כמה מרכזי נתפס כיום מוסד השימוע בהליך הפלילי.
• לסיכום, שימוע פלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה ביחס לחומר הראיות  או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
• כך או כך, עשוי שימוע פלילי להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי ובהתחשב בכך שעסקינן בדיני נפשות, יש להפקיד את הייצוג בשימוע אך ורק בידיו של איש מקצוע, עורך דין פלילי, בעל ידע, כישורים וניסיון מתאימים.
• שימוע פלילי מוצלח מוביל לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה. אודות שיקולים נוספים לגבי עצם הפניה לסגירת תיק החקירה ראו בעמוד – סגירת תיק פלילי.

לסיוע וייעוץ משפטי לפני שימוע פלילי והגשת כתב אישום צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

ייצוג משפטי בהליכי שימוע פלילי + בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
• במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בפרק אודות ביטול כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקים פלילים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע לפני העמדה לדין והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

הפוסט שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (198)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

• שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
• מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
  • ​הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
• פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

• מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (78)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מכתב יידוע לחשוד – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליכי יידוע ושימוע

מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – דוגמא.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – מצוות המחוקק ליידוע ושימוע של חשודים בעבירות מסוג פשע בטרם העמדה לדין

• בתמצית, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, עיגן המחוקק את זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור), לבקש עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• לצד זכות זו, עוגנה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי החובה על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג “פשע”, ליידע את החשוד בכתב בדבר העברת חומר החקירה אליה, והדבר נעשה באמצעות “מכתב יידוע לחשוד”.
• נשלח אל החשוד בדואר רשום “מכתב יידוע לחשוד”, רואים מכתב זה כאילו הומצא כדין, גם בלא חתימה על אישור מסירה.
• בתוך 30 יום מיום קבלת אותו “מכתב יידוע לחשוד”, רשאי החשוד לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בנסיבות מסוימות, מוסמכים פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה:
  • לא לשלוח לחשוד “מכתב יידוע לחשוד”, כי קיימת מניעה לכך.
  • להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
• יחד עם זאת, החלטות חריגות מסוג זה, שמתקבלות על ידי פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה, מחייבות תיעוד הנימוקים בבסיס ההחלטות, בכתב.
• בכל מקרה, זכות היידוע והשימוע לא חלה על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
• עוד יש לדעת שחובת היידוע והשימוע לא חלות ביחס לעבירות הבאות:
  • תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
• רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד או עורך דינו להציג בפניה את טיעוניו בעל פה, והחשוד עצמו או עורך דינו רשאים ליזום בעצמם שימוע בעל פה, אם כי במצב זה ,יערך השימוע בעל פה לפנים משורת הדין.
• רשות התביעה לא חייבת לנמק את החלטתה, אולם עליה לשלוח לחשוד או לעורך דינו הודעה בכתב על החלטתה, בהקדם האפשרי.

התנהלות רשויות התביעה השונות בכל הנוגע למכתב יידוע לחשוד

• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד”.
• ב”מכתב יידוע לחשוד” אין זכר לביטוי “שימוע” ומאחר שמרבית האזרחים מעולם לא שמעו על סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, יש להניח שלא מעט חשודים כלל לא מבינים את משמעותו של מכתב זה.
• הוסף על כך, שקיימת התנהלות שונה ברשויות התביעה השונות, בכל הנוגע לזכויות היידוע והשימוע של חשודים;
  • התביעה המשטרתית מסתפקת במשלוח “מכתב יידוע לחשוד” אחד;
  • הפרקליטות פועלת על פי נוהל במהלך דו – שלבי, כלומר משלוח “מכתב יידוע ראשון לחשוד” ולאחר מכן, ככול שנשקלת העמדתו לדין של החשוד, משלוח “מכתב יידוע שני לחשוד” (ועל כך בהמשך).

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מהתביעה המשטרתית

• בכל הנוגע להגשת כתב אישום והעמדה לדין, קיימת במדינת ישראל חלוקת סמכויות כאשר בחלק מתיקי החקירה מטפלות יחידות התביעה השונות של משטרת ישראל ובחלק אחר, (בדרך כלל בתיקים החמורים או המורכבים יותר) מטפלת הפרקליטות.
• מיום קבלת המכתב יידוע לחשוד מיחידת תביעות של משטרת ישראל, מתחיל מרוץ זמנים של 30 יום, שבמסגרתו על החשוד לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, כאשר אי עמידה במירוץ זמנים זה עשוי להוביל להגשת כתב אישום, ללא עריכת שימוע פלילי וללא הודעה נוספת.
• התביעה רשאית לעשות שימוש בכל מידע שיעלה במסגרת הבקשה להימנע מהגשת כתב האישום או במהלך השימוע  ולפיכך בטרם מסירת כל גרסה, חיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי.
• על הצורך החיוני בייצוג משפטי בשלב זה על ידי עורך דין פלילי ראו בעמוד: הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד”, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מיחידת תביעות של משטרת ישראל – דוגמא.

• כפי שניתן לראות, בסעיף 3 במכתב יידוע לחשוד, מופיעה זכותו של החשוד לפנות בכתב תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה בכתב, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.
• מטעמים השמורים עימה, לא מוסרת משטרת ישראל לחשודים כי בטרם הגשת בקשתם, לצורך קיום השימוע, הם רשאים לעיין בחומר החקירה בעניינם, או בעיקרו.
• בשל העומס על יחידות התביעה המשטרתיות, פעמים רבות תעמוד התביעה המשטרתית על כך שהשימוע יערך בכתב ולא בעל פה, בדרך של הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• להבדיל מהתנהלות הפרקליטות בכל הנוגע ליידוע ושימוע, יחידות התביעה המשטרתיות לא שולחות “מכתב יידוע שני לחשוד” ולכן חשוד שמקבל מכתב כזה מיחידת תביעות משטרתית חייב לפעול מייד, באם הוא מעוניין שלא להחמיץ את ההזדמנות לנסות ולמנוע הגשת כתב אישום כנגדו.
• את האמור כאן יש לקרוא ביחד עם הנושאים הבאים:
  • היקפה של זכות השימוע הפלילי.
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

• מכתב היידוע הראשון לחשוד יכלול את הפרטים הבאים:
  • הודעה על העברת תיק החקירה לעיון יחידת התביעה ובכל בירור ניתן לפנות לכתובת הרשומה במכתב.
  • הודעה כי החשוד רשאי לפנות בכתב ליחידת התביעה תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
  • הודעה כי טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, וככל שלאחר לימוד התיק, תתגבש החלטה להגיש כתב אישום, תימסר לחשוד הודעה נוספת שלאחריה יוכל להעלות טענות מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, בתוך 30 יום ממתן ההודעה (מכתב יידוע לחשוד שני).
• אמנם בשלב זה, כאמור בהודעה עצמה, טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, אולם יש מקום להתייעץ עם עורך דין פלילי האם לממש את הזכות לפנות כבר בשלב זה בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, ובכך להתערב בתהליך גיבוש ההחלטה ולמזער ככול האפשר את האפשרות שתתגבש החלטה להגיש כתב אישום.
• מנגד, בשלב קבלת מכתב יידוע ראשון לחשוד, לא נפתח חומר החקירה לעיון ההגנה ולפיכך, שוב – יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כיצד להתנהל בנסיבות הספציפיות הנוגעות ללקוח.
• מדיניות הפרקליטות ביחס להיבטים השונים של זכויות היידוע והשימוע מעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה – הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים (עדכון אחרון 8.12.19).
• הנחיה זו חלה באופן מחייב על הפרקליטות בלבד ולא על התביעה המשטרתית.

בתיקי גניזה מהירה ותיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני לא נשלח מכתב יידוע ושימוע

• ככלל, אם במועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות קיימת הסתברות גבוהה שהוא ייגנז, לא תשלח הודעת יידוע (סעיף 33 להנחית פרקליט המדינה).
  • כך למשל, כאשר תיק החקירה מועבר לרשות התביעה עם המלצת סגירה וקיימת סבירות נמוכה להעמדה לדין – לא יצא לחשוד מכתב יידוע, ובלבד שהתיק ייגנז בתוך 3 חודשים (סעיף 11 בהנחיית פרקליט המדינה – תיקי “גניזה מהירה”).
  • בדומה, כאשר תובע מחליט בשלב המיון הראשוני לגנוז את התיק, לא תשלח הודעת יידוע, בכפוף לכך שהגניזה תבוצע בתוך 3 חודשים ממועד הגעת התיק לפרקליטות (סעיף 12 להנחיית פרקליט המדינה – תיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני “גייטינג”).
• משמעות הדברים – שאם נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון ככל הנראה:
  • התיק לא הגיע לפרקליטות עם המלצת סגירה;
  • לא הוחלט בשלב המיון הראשוני בפרקליטות לסגור את התיק;
  • אין הסתברות גבוהה שהתיק ייגנז.

מכתב יידוע שני לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע שני לחשוד שנשלח ע”י הפרקליטות.

• מכתב היידוע השני לחשוד מהווה “עליית מדרגה” ומקרב את החשוד פסע מהעמדה לדין והליך פלילי בבית המשפט.
• לעתים, נקרא מכתב זה “כתב חשדות”, שכן אמורה להיות בו התייחסות לטיב החשדות – פירוט העבירות או לכל הפחות אפיון כללי של העבירות.
• פעמים רבות יכלול “כתב החשדות” מעין טיוטת כתב אישום, המפרטת את העובדות הנטענות וכן העבירות והוראות החיקוק המיוחסות לחשוד.
• להבדיל ממכתב היידוע הראשון, כאן תיידע הפרקליטות את החשוד בדבר אפשרותו לעיין בעיקרי חומר החקירה. ניתוח חומר החקירה חייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי.
• מכתב יידוע שני יכלול:
  • את זכות החשוד לפנות בכתב בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת, תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב.
  • את האפשרות לבקש לקיים שימוע בעל פה באמצעות עורך דין, וזאת בכפוף לפניה בכתב בנושא במסגרת אותם 30 ימים.
• מכתב היידוע השני לחשוד  מהווה את ה- “דקה ה- 90” של הליך השימוע, כאשר הפרקליטות מעמידה את החשוד על כך שכבר למדה את חומר החקירה שנאסף ובעקבות ניתוח חומר החקירה בדעתה להגיש כתב אישום נגדו לבית המשפט, בכפוף למתן הזדמנות להגנה לשכנע אותה אחרת, בהליך השימוע.
• המשך “ישיבה על הגדר” בשלב זה, ואי הצגת טעונים מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, תוביל כמעט בוודאות להגשת כתב אישום כנגד החשוד.
• על החשוד לקחת בחשבון כי בשלב זה, הגרסה שמסר בחקירה (אם מסר גירסה) לא סייעה לו להיחלץ מכתב אישום; בשלב זה כבר למדה הפרקליטות את חומר החקירה בתיק, ולמרות גרסת החשוד, גיבשה כוונה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף למה שיתרחש בשימוע.
• מכאן, שבתחנה אחרונה זו לפני העמדתו לדין, ראוי שהחשוד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי, שכן בכוחות עצמו – לא הצליח החשוד להיחלץ מהאישום הפלילי.
• עוד בעניין זה ראו:
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ושימוע לחשוד בעבירות שאינן פשע – ועריכת שימוע לפנים משורת הדין בנוגע לעבירות מסוג חטא או עוון

• כאמור, על פי מצוות המחוקק חובת היידוע ומתן אפשרות שימוע חלות רק על עבירה מסוג פשע, כלומר עבירה שדינה המקסימלי מעל 3 שנות מאסר.
• כאן המקום להדגיש, שרוב העבירות בספר החוקים בישראל מסווגות כחטא או עוון ולא כפשע, ולכן ברוב העבירות – אין חובת יידוע ושימוע.
• יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה (סעיף 21) מכירה בכך שיתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ושימוע גם בעבירות מסוג חטא ועוון.
• בעבירות חטא ועוון, ככלל, הודעת יידוע תשלח רק לאחר גיבוש כוונה להגיש כתב אישום ולכן, עם קבלת הודעה כזו יש להעמיד ייצוג משפטי מייד.
• מעבר לכך, פתוח בפני עורך דינו של חשוד בעוון או בחטא לפעול לסגירת התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין. הסניגור יכול לשכנע שיוענק שימוע גם בעבירות חטא או עוון אם הראה למשל:
  • נסיבות ייחודיות סביב העבירה לכאורה ותוצאותיה;
  • מאפיינים ייחודיים הנוגעים לחשוד שמצדיקים קיום שימוע.
  • עצם ההעמדה לדין משפיעה על היבטים רחבים החורגים מעניינו של החשוד עצמו.
  • תשתית ראייתי סבוכה או חריגה בהיקפה או מעלה שאלות משפטיות או ערכיות מורכבות.
• משמע, גם בעבירות מסוג חטא ועוון (כלומר עבירות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר) יש להתייעץ עם עו”ד פלילי האם לפעול לסגור את התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין.
• עוד בעניין זה ראו – סגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעקבות קבלת מכתב יידוע לחשוד

• משרדנו מייצג חשודים בהליכי שימוע פלילי מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת תיק החקירה. להרחבה בעניין זה ראו – שימוע פלילי – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
• למשרדנו ניסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים במסגרת הליכי שימוע. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי לאחר קבלת מכתב יידוע

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות רבות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת התיק הפלילי בהליכי שימוע.
• יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

 שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | שימוע לפני העמדה לדין | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייצוג משפטי | כתב אישום | ארכיון שימוע פלילי | ארכיון ייצוג משפטי בשימוע | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

הפוסט מכתב יידוע לחשוד – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליך שימוע<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (105)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

• סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
• במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
• בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום. 

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח

• אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
• כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
• בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.

סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי

• הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982.
• בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו “העמדה לדין וסגירת תיק”: 

“ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין”.

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי

• להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג”צ).
• לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע”א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
• שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג”צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה

• לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
• הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
• הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
• ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
  • אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
  • חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
  • נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”.
  • סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
  • סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
• כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית (“חוסר אשמה” או “העדר אשמה”)

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
• בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
  • על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“.
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
• על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע”י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
• עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק). 
• כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
• “חוסר ראיות” הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”)

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי “חוסר עניין לציבור”, והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
• ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של “אין עניין לציבור” ל”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים”. 
• בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם “חוסר עניין לציבור” וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש”נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין”.  
• יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור (“פשע” מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
• יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי

• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
  • חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
  • החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
  • קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
  • אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
• לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה

• מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
• הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
• להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות

• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
• סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
• סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
• סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

“חוסר ראיות” או “חוסר אשמה” – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

• בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה” במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים. 
• בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

“ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.

• ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ”חוסר ראיות” לבין סגירה ב”העדר אשמה”, קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

“נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של “חוסר ראיות”.

• עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

“יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה “העדר אשמה”. 

• פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

“…משמעותה של עילת הסגירה של “העדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך“.

תיק פלילי פתוח – תיק מב”ד ( = ממתין לבירור דין)

• בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
• בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
• יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים “פשוטים” לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
• תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת “תיקי מב”ד” (תיק מב”ד = תיק ממתין לבירור דין).
• רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
• במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

• ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
• כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח

• במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
  • למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
  • יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
  • ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי

• מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
  • כך למשל, במידה ואיש לא “יעורר” את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
  • האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן. 
  • במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
  • לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
  • ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
  • לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
  • כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי

• משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
• בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

לסיוע משפטי לסגירת תיק פלילי מכל סוג, צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת

• מומלץ לקרוא פרק זה, העוסק בסגירת תיק פלילי, יחד עם הפרק אודות שימוע פלילי, שכן שני הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק פלילי מהווה מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה (שימוע יכול שיעשה בכתב, בעל פה, או שניהם יחדיו).
• גורלו של כל תיק במשטרה מושפע כמובן מתפקודו של החשוד במהלך החקירה עצמה, מידת ההכנה וטיב הייעוץ המשפטי שקיבל ועל כך ראו בפרק אודות חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי. 
• לעילת סגירת תיק חקירה השלכות שונות, ולפיכך מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים בנוגע למחיקת רישום משטרתי:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• “ארגז הכלים” של רשויות התביעה הורחב לאחרונה, וכיום ניתן לסגור תיק חקירה גם בהסדר מותנה. על כך ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
• עם סגירת תיק פלילי יש לפעול גם להשבת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת החקירה הפלילית. בעניין זה ראו: החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
• מתלוננים יכולים להגיש ערר על החלטה לסגור תיק פלילי ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי – ייצוג משפטי.
• נושא נוסף שאולי יעניין את הקורא הינו – ביטול תלונה במשטרה, מהלך שבנסיבות מסויימות עשוי לתרום לסגירת התיק, ונסיבות אחרות יכול רק להזיק.

סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות

הנחיות פרקליט המדינה

• הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”. עדכון אחרון 21.10.18.
• הנחיה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”. עדכון אחרון 14.1.18.

הנחיות ופקודות של משטרת ישראל

• אגף חקירות ומודיעין. “נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים“.
• פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי – 1.10.05 – סמכות תובע משטרתי בחטיבת התביעות לסגור תיק חקירה. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

• משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
• עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה

הפוסט סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (113)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

• עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
• עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ”ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ’ טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

“עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ’אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט”.

• בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב’ השופט עמית בבש”פ 2065/13 פלוני נ’ מדינת ישראל כדלקמן:

“…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של  הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה”.

• כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

• הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
• בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

• הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
• למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן. 

עבירות מין במרחב הירטואלי

• הסוג השלישי נקרא “עבירות מין וירטואליות”, כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
  • החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
  • בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
  • עבירות על “חוק הסרטונים” האוסר “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום”. 

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

• סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
• ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
• בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
• באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
• לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
• בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

• סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

• סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

• רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
• להרחבה בעניין זה ראו:
  • נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
  • נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
  • הגשת תלונה במשטרה.
  • חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי.
  • ערר על סגירת תיק חקירה.

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

• לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
• ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
  • עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה מגונה.
  • מעשה סדום.
• בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (114)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר