ארכיון צו איסור פרסום - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114)

גיא פלנטר — Sat, 08 Apr 2023 08:54:31 +0000

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ”ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ’ טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

“עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ’אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט”.

בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב’ השופט עמית בבש”פ 2065/13 פלוני נ’ מדינת ישראל כדלקמן:

“…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה”.

כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן.

עבירות מין במרחב הירטואלי

הסוג השלישי נקרא “עבירות מין וירטואליות”, כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
- החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
- בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
- עבירות על “חוק הסרטונים” האוסר “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום”.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
להרחבה בעניין זה ראו:

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 03:09:27 +0000

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להטרדה מינית.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות הפליליות והמשמעתיות.
כמו כן אנו מייצגים בבירורים הנערכים על ידי אחראים למניעת הטרדה מינית בגופים שונים, ואף ממונים בעצמנו כאחראים חיצוניים לבירור תלונות על הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית, זיכויים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

הטרדה מינית – פירוש המושג וסוגי הטרדות מיניות

מהי הטרדה מינית?

המושג “הטרדה מינית” הוגדר ע”י המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים;
סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
מעשים מגונים כמשמעותו בסעיף 348 לחוק העונשין;
מעשה מגונה בפומבי – כמשמעותו בסעיף 349 לחוק העונשין;
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות;
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

א. לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

ב. למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; פסקת משנה זו, “טיפול נפשי” – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;

ג. לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

ד. לתלמיד בכיתה י”ב, י”ג או י”ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ה. לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ו. למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס”ז-2007, במסגרת תעסוקה – תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;

ז. לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

כאן המקום להדגיש את הדבר הבא; כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית במקום העבודה – אין צורך להוכיח, שהעובדת הראתה למטריד שהיא לא מעוניינת בהצעותיו המיניות או בהתייחסותו המינית כלפיה.
כך גם לגבי כל מערכות היחסים האחרות שמנה המחוקק בפסקאות (א) עד (ז) שהובאו לעיל.
המכנה המשותף לכל אותן מערכות יחסים שמנה המחוקק הינו חוסר השוויון המובנה בין הצדדים, בשל קיום יחסי מרות ו/או תלות.
בהתקיים יחסי מרות, גם אם המטריד פירש את שתיקת המוטרדת כהסכמה – הדבר לא יחלצו מאחריות להטרדה מינית שכן המחוקק “פטר” את המוטרדת מלהראות למטריד שהיא לא מעוניינת בהתייחסותו המינית כלפיה.
מאחר ועבירות מין יכולות להיחשב גם כעבירות הטרדה מינית, אנו מפנים את הקורא גם לעמודים הבאים:

מהו העונש על הטרדה מינית?

במקרים הבאים, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 2 שנות מאסר:
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
- הצעות או התייחסויות כאמור, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
במקרה הבא, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 5 שנות מאסר:
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

התיישנות הטרדה מינית

שאלת ההתיישנות מורכבת וחובה להתייעץ בעניין זה עם עורך דין.

התיישנות הטרדה מינית במשפט האזרחי

תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
ככלל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה בגין הטרדה מינית שלא הוגשה עליה תובענה היא 7 שנים.

התיישנות הטרדה מינית במשפט הפלילי

כאשר מדובר בעבירה מסוג עוון (כלומר שעונשה עד 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג עוון אם עברו מיום ביצועה 5 שנים.
כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע (כלומר שעונשה מעל 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג פשע אם עברו מיום ביצועה 10 שנים.
בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף 9(ג) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982.
על פי דין, קיימים פרקי זמן שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות, ולכן שוב – בשאלה המורכבת האם עבירה של הטרדה מינית התיישנה חיוני להתייעץ עם עורך דין.

התנכלות

מהי התנכלות?

“התנכלות“, מוגדרת ע”י החוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

מהו העונש על התנכלות?

העונש המקסימלי בגין התנכלות עומד על 3 שנות מאסר.
הטריד אדם מינית אדם אחר וגם התנכל לו דינו – מאסר 4 שנים.

מה גובה הפיצוי על הטרדה מינית או התנכלות?

הטרדה מינית והתנכלות הוגדרו ע”י המחוקק הן כעבירות פליליות והן כעוולות אזרחיות, כלומר כעילות לתביעה הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי.
בהליך אזרחי, הוסמך בית משפט לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 ש”ח, ללא הוכחת נזק.

מורכבות טיפול משפטי בתלונות על עבירות הטרדה מינית

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות ההטרדה המינית.
מטבע הדברים, המטרייה בה עסקינן עמוסה במיוחד במטענים רגשיים, לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
הוסף על מורכבות זו, שעסקינן במטרייה דינמית, שחלות בה כל הזמן התפתחויות;
- כידוע, עם הזמן, חלים שינויים בנורמות החברתיות ובתפיסות של מה אסור ומה מותר, וכך למשל, מה שבעבר נתפס כהתנהגות נערית ושובבה ובשל כך גם זכה ליחס סלחני, כיום עשוי להיתקל באפס סבלנות ולהתפרש כהטרדה מינית.
- אדם אשר לא הפנים בזמן את השינויים שחלו בתחום זה, עשוי למצוא עצמו מסובך בעבירות פליליות.
הוסף על כך, שלעתים, לפחות מהצד המחזר (ולפעמים גם מהצד המחוזר), כלל לא ברור היכן נמצא קו הגבול בין חיזור עיקש ובלתי מוצלח – להטרדה מינית.
לא אחת, “קצר” בתקשורת האנושית ו/או פרשנות סובייקטיבית שונה, הובילו לתקלה חומרה ולהסתבכות פלילית.
מעבר לכך, וכאן אנו בוודאי לא מחדשים דבר – מערכות יחסים נתונות לשינויים; תפנית שלילית במערכת היחסים עשויה לגרום לכך, שהמאהבת של אתמול תהפוך להיות הסוחטת באיומים של היום, ולמתלוננת של מחר.
בשל מורכבות המטרייה אשר בה עסקינן וההשלכות הרות הגורל לכל מהלך ב”שדה מוקשים” זה, זקוקים כל הנוגעים בדבר לייעוץ משפטי דחוף, מעורך דין מיומן, בעל ניסיון בניהול משברים מסוג זה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

ייעוץ משפטי לחשודים, נאשמים, נילונים ונפגעי עבירות הטרדה מינית ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונה על עבירות הטרדה מינית, לרבות בשאלות הבאות:
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית?
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית אזרחית או גלשו להטרדה מינית פלילית?
- האם חלה התיישנות על המעשים?
- במידה ותוגש תלונה למשטרה ביחס למעשים, מה הסיכוי שיוגש כתב אישום? מה הסיכוי להרשעה?
- מי יברר את התלונה? הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה? המשטרה? ערכאה פלילית? בית דין לעבודה? ערכאה משמעתית?
- האם ללכת למסלול של תביעה אזרחית או מסלול פלילי?
- לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
- האם דרישה למתן התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה חוקית?
בהקשר הנדון אנו ממליצים לעיין גם באמור בעמודים הבאים:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
- באשר לנפגעי עבירה ומתלוננים ראו גם – הגשת תלונה במשטרה.

ייעוץ משפטי לתאגידים בהקשר לעבירות הטרדה מינית

כיצד על התאגיד להתנהל לנוכח חשד לביצוע הטרדה מינית ואיזה צעדים עליו לנקוט?
איך נמנעים מהתנכלות?
האם חלה על התאגיד חובת דיווח?
כיצד על התאגיד לברר את החשד או התלונה?
האם פתיחה בחקירה משטרתית מונעת בירור פנימי בתאגיד, מחשש לשיבוש חקירת המשטרה?
כיצד לאסוף ולשמר ראיות בנושא?
כיצד להגיע להכרעה בין גרסאות סותרות?
מה נטל ההוכחה הנדרש להכרעה?
איזה סנקציות יש להטיל על המטריד?
ככל שמדובר בתלונה כוזבת, איזה סנקציות יש להטיל?

הכנה לחקירה פלילית או משמעתית או לבירור שנערך לפי חוק למניעת הטרדה מינית

אנו מכינים חשודים cהטרדה מינית להתמודדות עם החשדות, ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בהליכי החקירה או הבירור.
מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פרסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.
לפרטים נוספים בהקשר זה ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.

ייצוג משפטי שמעניק עורך דין גיא פלנטר בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

הליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בהטרדה מינית והליכי השעיה

אנו מעניקים ייצוג משפטי לחשודים בהטרדה מינית בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
לא אחת מלווה תלונה על הטרדה מינית בהליכי השעיה או העברה מתפקיד. משרדנו מעניק ייצוג משפטי גם בהליכים אלו.

הליכי שימוע בתיקי הטרדה מינית, מול הפרקליטות או יחידות התביעה של משטרת ישראל

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בעבירות הטרדה מינית והתנכלות בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי הטרדה מינית בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי הטרדה מינית פליליים ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו פועל מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי הטרדה מינית פליליים.
דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

הליכים פליליים בתיקי הטרדה מינית בבתי משפט ובתי דין ברחבי הארץ, ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על הטרדה מינית הבשילה לכתב אישום, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט ברחבי הארץ ובערכאות הערעור השונות.

הליכים משמעתיים בתיקי הטרדה מינית

הטרדה מינית יכולה להוות גם עבירת משמעת. לא מעט טענות להטרדה מינית נדונו ונבחנו במסגרת הליכים משמעתיים בגופים משמעתיים שונים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובהקשר זה ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

תביעות הטרדה מינית בבתי דין האזוריים לעבודה ובפני בית הדין הארצי לעבודה

אנו מעניקים ייצוג משפטי בפני בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ וכן בפני בית הדין הארצי לעבודה בתביעות המייחסות לנתבעים הטרדה מינית ו/או התנכלות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתביעות בבתי הדין לעבודה.

הליכי בירור בפני אחראית למניעת הטרדה מינית במקום עבודה או במוסדות שונים

בהתאם לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), חייב מעסיק למנות אחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וככל שניתן, למנות לתפקיד זה אישה.
מתפקידה של האחראית למניעת הטרדה מינית (בין היתר) לקבל תלונות על הטרדה מינית, לברר את התלונות ובתום הבירור שערכה, להמליץ למעסיק כיצד לטפל במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בבירורים הנוגעים לטענות להטרדה מינית ולהתנכלות במקום העבודה.

מינוי כאחראי חיצוני מטעם תאגידים ומוסדות לבירור תלונות על הטרדה מינית

לא אחת, אין זה מעשי למנות אחראי פנימי לבירור תלונות על הטרדה מינית, או שמתעוררים קשיים שאינם מאפשרים מינוי אחראי פנימי (למשל ניגוד עניינים או נגיעה אישית לאחד הצדדים), או כאשר הגוף הנוגע בדבר מעוניין לנהל בירור ענייני ומקצועי על ידי גורם חיצוני, בעל הכשרה ונסיון מתאימים, נטול פניות.
על פי דין, אין חובה כי האחראי יהיה עובד של המעסיק וניתן למנות אדם חיצוני לארגון לביצוע הבירור, כגון עורך דין חיצוני.
לעורך דין גיא פלנטר נסיון כאחראי חיצוני לבירור תלונות על הטרדה מינית והתנכלות, לאחר שמונה בעבר כאחראי חיצוני על ידי תאגידים ומוסדות שונים.

נפגעי עבירות הטרדה מינית ומתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי פלילי לנפגעי הטרדה מינית בכל רחבי הארץ.
לשם המחשה – משרדנו ייצג את הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל אופק בוכריס. ניתן להאזין לראיון שנערך בעניין זה עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בעמוד – רדיו “קול אחר” 106 FM מבית “קול ישראל” ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים ראו בעמודים: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי, הגשת תלונה במשטרה.

עורך דין הטרדה מינית – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן ביקורת שכתב לקוח משרדנו שנחשד בהטרדה מינית אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל (התיק נגנז ע”י פרקליטות מחוז דרום, לאחר קבלת טענות ההגנה בהליך שימוע):

גניזת תיק הטרדה מינית בשימוע בפרקליטות

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לתלונות על הטרדה מינית והתנכלות, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ

הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 13:22:47 +0000

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה
בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה, תמצית המקרה

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ולעבירות הטרדה מינית, זאת בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה לטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
מדובר בנאשם שהודה בבית המשפט המחוזי בת”א-יפו בעבירה חמורה של מעשה סדום בקטין אולם באופן תקדימי, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
מאחר ומדובר בהחלטה שיפוטית חריגה ביותר, זכתה פרשה זו לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטי המעורבים). להלן למשל פרסום הפרשה ב”ידיעות אחרונות”;

פרסום בתקשורת אודות המקרה: תיק מעשה סדום בקטין שהסתיים בבית המשפט המחוזי ללא הרשעה פלילית.

מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס ועבירות חמורות נוספות – כתב האישום המקורי

ואלו פרטי המקרה בתמצית; כנגד הנאשם, חייל בשירות סדיר ביחידה קרבית, הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שורה ארוכה של עבירות מין חמורות בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים:
- מעשה סדום בקטין שלא בהסכמתו עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין,
- מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים שלא בהסכמתו החופשית עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) לחוק העונשין,
- מעשה מגונה בפומבי בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, בניגוד לסעיף 349(ב) לחוק העונשין.
- איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
בשל חומרת העבירות הפליליות המיוחסות לחייל, הוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי, בפני הרכב פשע חמור (הרכב של 3 שופטי מחוזי הדנים בעבירות החמורות ביותר במשפט הפלילי).

הסדר הטעון שהניח את התשתית לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

בעקבות מו”מ שניהל עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות, שוכנעה הפרקליטות, על בסיס ראיות שהוצגו לה ע”י הסניגור, לתקן את כתב האישום בשורה ארוכה של תיקונים לקולא;
במסגרת זו, נמחקו כליל מכתב האישום כל העבירות הנזכרות לעיל וכתב האישום המתוקן כלל עבירה של מעשה סדום בניגוד לסעיף 347(א) לחוק העונשין. על פי סעיף זה בחוק העונשין:

“העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים …דינו – מאסר חמש שנים”.

כאן המקום להדגיש – כל נסיבות האינוס, והטענות לחוסר הסכמה, להפעלת לחץ ולאיומים – נמחקו כליל מכתב האישום.
ביחס לאופן סיום הפרשה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה; בעוד הפרקליטות דרשה מבית המשפט להרשיע את החייל בהרשעה פלילית ולגזור עליו עונש מאסר, עתר עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להרשיע את הנאשם כלל, אלא להסתפק בצו מבחן ללא הרשעה.

חרף התנגדות הפרקליטות, מקבל בית המשפט המחוזי את טיעוניו של הסניגור, ונמנע מהרשעת הנאשם

בהחלטה חריגה ויוצאת דופן, ובניגוד גמור לעמדת הפרקליטות, אימץ בית המשפט את עמדת הסניגור וסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.
בכך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להכתים את החייל באות קלון של הרשעה פלילית ולפגוע בעתידו.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים את פסק הדין ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תפ”ח (תל-אביב-יפו) 40004/00, מדינת ישראל נגד פלוני, בית משפט המחוזי בתל אביב – יפו , בפני הרכב כבוד השופטים נתן עמית (אב”ד), כב’ השופטת ד”ר עדנה קפלן- הגלר, כב’ השופט אברהם טל.

פורסם: תקדין. פורסם: סקירה משפטית – הסניגור חוברת 38. פסקים.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: מעשה סדום.
להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעבירות מין ראו בעמוד:

עורך דין פלילי

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיון עבירות מין | ארכיון מעשה סדום | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82)

גיא פלנטר — Thu, 26 Jan 2023 10:58:59 +0000

עורך דין פלילי נוער | עבירות נוער – ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לקטינים בחקירה פלילית וייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער.
בעמוד שלפניכם השתדלנו להציג בשפה פשוטה את הליכי החקירה הפלילית, המעצר, השפיטה, הטיפול והענישה ביחס לקטינים בישראל ולעמוד על המאפיינים הייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטינים.

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

על פי דין, “קטין”, הינו אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל.

במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים.
כלומר ילד שהיה מתחת לגיל 12 בזמן ביצוע המעשה האסור, אין לו אחריות פלילית לאותו מעשה והטיפול בו יהיה במסגרת אזרחית ולא פלילית, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך – 1960.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

רשויות החקירה, התביעה הפלילית והשפיטה בישראל מתייחסות באופן שונה לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות. כאשר מדובר בקטינים, העיקרון המנחה את הרשויות הינו הרצון למיצוי דרכי טיפול, מניעה וחינוך – לפני ענישה – תוך הענקת סיכוי ממשי לקטין להשתקם ולחזור לדרך הישר.
בהתאם, קיימים הליכי חקירה, טיפול ושפיטה ייחודיים לקטינים, המכוונים לצמצום הפגיעה בקטינים הנלווית להליך הפלילי, לשיקומם של הקטינים, מניעת הידרדרותם לעבריינות ולפשיעה ולשילובם באופן מיטבי בחברה.
ההסדרים המיוחדים הנוגעים לחקירת קטינים, להליכי שפיטה של קטינים ודרכי טיפול בקטינים עוברי חוק מעוגנים בעיקרם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971, כמו גם בנהלי והוראות משטרת ישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו – 1955, קובע כי בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין ועבירות אלימות חמורות, חקירת קטין שהינו מתחת לגיל 14, החשוד בביצוע עבירה, תיעשה על ידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
מתוך הכרה בנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לקטינים בעקבות חקירה פלילית רגילה קבע המחוקק מגבלות בנוגע לאופן ניהול החקירה ע”י חוקר הילדים, וזאת במטרה לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקטין עקב החקירה. למשל:
- חוקר ילדים לא יחקור ילד כשהוא לבוש במדי משטרה.
- חוקר ילדים לא יחקור ילד בתחנת משטרה, אלא אם אין אפשרות לחקרו במקום אחר.
חוקר ילדים מחויב לתעד את חקירת הקטין באמצעות וידאו, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן, שאז החקירה תתועד בהקלטה קולית או בכתב.
קטין שמלאו לו 14 שנים והוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, ייחקר, ככלל, על ידי חוקר נוער ובידיעת הורהו (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק), ואם לא ניתן לאתר את הורהו במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
הזכות למעורבות הורים בחקירה הינה זכות ייחודית העומדת לקטינים בהליך פלילי, זכות הנובעת בין השאר מהחשש שבשל לחץ החקירה עלול הקטין לוותר על זכויות הנתונות לו על פי חוק כחשוד ואף להודות במעשים שלא ביצע.
בטרם ייחקר חשוד קטין, יודיע חוקר הנוער, בלשון המובנת לקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו טרם החקירה;
- זכות להיוועץ עם עורך דין ביחידות לפני החקירה.
- זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, למעט במקרים חריגים שנקבעו.
- זכות להיות מיוצג על ידי סניגור.
כמובן שגם לקטין שנחקר כחשוד עומד סל הזכויות הנתון לכל אדם בגיר הנחקר כחשוד, לרבות הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
כאן המקום להדגיש כי על פי דיני הראיות בישראל, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות שכנגד החשוד ולכן – בטרם החלטה באיזה קו הגנה לנקוט ובטרם מתן כל מענה לחוקרים – על החשוד והוריו לעמוד על כך שיתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין. היוועצות בעורך דין לעולם לא יכולה לפעול לחובתו של חשוד (ולא משנה מה החוקרים אומרים על זה, זה המצב המשפטי).

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

עיקרון יסוד שנקבע בחוק ביחס לקטינים הוא שמעצר של קטין יתבצע כמוצא אחרון, רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, ללא פגיעה בחירותו של הקטין והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש.
הוראות החוק החלות על מעצר בגיר יחולו בעיקרן גם על מעצר קטין, בשינויים הבאים:
- קטין מתחת לגיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר ל-12 שעות, לאחר מכן יש לשחררו או להביאו בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 שעות.
- קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר 24 שעות, ולאחר מכן יש לשחררו או להביאו להארכת מעצר בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות.
- בית המשפט יכול להורות על הארכת מעצרו של קטין עד 10 ימים, עם אפשרות להארכה ל-10 ימים נוספים. כלומר מקסימום 20 ימים עד הגשת כתב אישום.
- מיד עם מעצרו של קטין יש להודיע על כך לאחד מהוריו, ואם לא ניתן לאתרם לאדם אחר הקרוב לקטין או לקצין מבחן.
- קטין יוחזק בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף נפרד מעצורים בגירים, ובתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו.
בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו של הקטין. אם מצא ביהמ”ש כי קיימת עילה למעצרו של קטין, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול והשגחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו.
קטין שהוגש נגדו כתב אישום ונתבקש מעצרו, חייב בית משפט להורות על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם יורה על מעצרו עד תום ההליכים.
קטין מתחת לגיל 14, לא ניתן לעצרו עד תום הליכים המשפטיים.
חשוב לזכור- לקטין עצור עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין.

סגירת תיק פלילי לקטין.

נהלי משטרת ישראל מסדירים את השיקולים בטיפול המשטרה בתיקים בהם מעורבים בני נוער וקובעים כי בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן שלא להמשיך בהליך פלילי כנגד קטין שנחשד בביצוע עבירה, אלא להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, שאינו מכתים את הקטין במרשם הפלילי (בעבר, נקרא המסלול גניזת תיק בהליך של אי-תביעה).
חשיבותו של מסלול הטיפול המותנה, בין היתר, בכך שהתיק לא יופיע במרשם הפלילי של הקטין, פרטיו לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה והתיק למעשה ייגנז בהליך מינהלי.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון (עבירות שעונשן המקסימאלי עד 3 שנות מאסר):
- לקטין אין רישום פלילי קודם ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה.
- הקטין הודה בביצוע העבירה.
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- הממונה על החקירה במשטרה התרשם, כי הקטין לא יחזור ויבצע עבירות נוספות.
- הקטין הביע נכונות להתנצל.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן למעלה מ-3 שנות מאסר).
- כל התנאים שלעיל לגבי עבירות חטא ועוון, ובנוסף:
- נכונות הקטין והוריו לפצות את הקורבן, בגין הנזק שנגרם לו.
- בעבירות רכוש: נכונות הקטין להחזיר את הרכוש הגנוב.
- נכונות הקטין לגלות את שמות הבגירים המעורבים במעשה העבירה, ככל שהיו.
- נכונות הקטין לשתף פעולה עם המשטר, למשל במתן עדות.
בכל מקרה, בעבירות מסוג פשע המשטרה נדרשת לקבל את הסכמת הפרקליטות כדי להעביר את הקטין למסלול של טיפול מותנה.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

ואלו התנאים התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים:
- לקטין אין רישום פלילי קודם.
- הסם בו נעשה שימוש הוא חשיש או מריחואנה והשימוש הוא מזדמן בלבד
- הקטין הביע נכונות לקבל טיפול מתאים.
- הקטין גילה לחוקר את מקור הסם.
חשוב לקחת בחשבון כי נהלי המשטרה קובעים כי ככל שישתנו הנסיבות שבגינן הופנה הקטין לטיפול מותנה, למשל – אם הקטין עבר עבירות נוספות בסמוך, אם מתברר שיש לו תיקים נוספים, אם הקטין לא נענה להזמנת שירות המבחן או אם שירות המבחן לנוער המליץ שלא לגנוז את תיק החקירה – תהיה המשטרה רשאית להמשיך לטפל בתיק במסגרת הליך פלילי.
אם הקטין יחזור לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחשד את התיק שנסגר ולנהל כנגד הקטין חקירה פלילית שעלולה להסתיים בהעמדה לדין.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

חשוב לדעת כי בעבירות חמורות מסוימות בשום מקרה לא יופנה הקטין לטיפול מותנה, כמו למשל:
- בעבירות של אלימות קשה ובריונית.
- עבירות מרמה וזיוף.
- שימוש בנשק או בחומר נפץ.
- עבירות מין (למעט עבירות בעלות אופי “קל).
- עבירות ביטחון.
- עבירות סמים שאינן שימוש והחזקה עצמית.
- עבירות שגרמו למוות.
במקרים אלו, המשטרה תמשיך בחקירה וייפתח תיק פלילי כנגד הקטין .
לצד האפשרות להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, לאחר פתיחת חקירה כנגד קטין, כמובן קיימת אפשרות כי התיק ייסגר באחת מעילות הסגירה הקיימות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

כאמור, גיל האחריות הפלילית בישראל עומד על 12 שנים ולא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ביום ביצוע העבירה.
יתרה מכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין חשוד שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אין להעמיד קטין לדין ביחד עם בגיר, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
בתום חקירה במשטרה, ניתן להעמיד את הקטין לדין בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה. כאשר חלפה השנה, ניתן להעמיד לדין בכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יהיה בפני בית משפט לנוער. אם מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יתקיים בפני בית משפט שאינו לנוער, אולם יחולו חלק מסדרי הדין החלים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

בית המשפט לנוער הוא מערכת שיפוטית ייחודית הדנה בהליכים פליליים נגד קטינים ובכלל זה בהליכי מעצר.
בתוך כך, לבית המשפט לנוער קשת רחבה של סמכויות ובכלל זה רשאי בית המשפט להימנע מהרשעת קטין שביצע עבירה ובמקום זאת להורות על אמצעים ודרכי טיפול, הקבועים בחוק.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

אלא אם כן נקבע אחרת, דיונים פליליים בנוגע לבגירים מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות, וניתן לפרסם פרטים אודות ההליך וזהותו של החשוד או הנאשם.
מנגד, כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות וחל איסור לאנשים שאינם קשורים לעניין להיות נוכחים בדיונים, אלא בהסכמתו של שופט הנוער.
חל איסור פרסום פרטים מזהים על הקטין (למעט חריגים המנויים בחוק) שכן קשירת שמו של קטין לפלילים ותיוגו כעבריין עלולה לגרום לקטין נזקים קשים, בלתי ניתנים לתיקון.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הורי הקטין זכאים להיות נוכחים בדיון בעניינו של הקטין, אלא אם כן הורה בית משפט לנוער שלא להזמינם לדיון.
הורה של הקטין שנכח בדיון רשאי להשמיע טענות ולחקור עדים במקומו של הקטין, וכן רשאי להביע עמדתו טרם קבלת החלטות מסוימות.
החלטה בעניינו של הקטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדת הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

לאורך כל ההליך הפלילי בפני בית משפט לנוער, מעניק בית המשפט משקל רב לנסיבותיהם האישיות של הקטינים ולסיכויי שיקומם, מתוך מגמה להוציאם ממעגלי הפשיעה, להחזירם למוטב ולשלבם בקהילה.
בכל הנוגע לבגירים, דרך המלך לקביעת אשמתו של נאשם בפלילים – היא בהרשעתו בפלילים, הרשעה הנרשמת לחובתו במרשם הפלילי.
מנגד – אם החליט בית משפט לנוער כי קטין ביצע את עבירה פלילית, יקבע זאת בהכרעת דינו, אך בשלב זה לא ירשיע את הקטין ויורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
לאחר הגשת תסקיר של שירות מבחן רשאי בית המשפט לנוער להורות על אחד מאלה:
- להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
- לצוות על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה;
- לפטור את הקטין בלא צו, ללא הרשעה.
באשר לגזירת העונש, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנים, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
במקום להטיל על הקטין מאסר, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול.
הגישה השונה כלפי קטינים מקבלת ביטוי גם בשלב הענישה. עמד על כך בית המשפט העליון בע”פ 5048/09, 6499 פלוני נ’ מדינת ישראל והערעור שכנגד (כבוד השופט הנדל):

“קיימים שלושה נימוקים עיקריים לגישה העונשית המבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר: הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות מופחתת. לאמור: הקטין בגיל מסוים (12 על פי סעיף 34ו לחוק העונשין) אמנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול שינבע מהתפתחויות פיסיולוגיות, מהיעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר…הנימוק השני הוא השפעת העונש על הנענש. רוצה לומר, אותו העונש הוא כבד בעבור הנאשם הקטין יותר מאשר בעבור הנאשם הבגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש…הנימוק השלישי נעוץ בשיקולי שיקום. חוק הנוער על מבנהו – למשל, מקומו של שירות המבחן, קיומן של דרכי טיפול, כלל אי ההרשעה בשלב הראשון של גזר הדין – יוצא מנקודת ההנחה שראוי, ואף ניתן, לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר…”.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

שירות המבחן לנוער הוא שירות ממלכתי הפועל מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קציני המבחן העובדים בשירות, הם עובדים סוציאליים בהכשרתם העוסקים באבחון מצבם של קטינים העוברים על החוק, בטיפול פסיכו-סוציאלי בהם ובפיקוח עליהם.
בתמצית, שירות המבחן מסייע למערכת אכיפת החוק בשיקומו של הקטין במטרה למנוע הידרדרות וחזרה להתנהגות עבריינית, וזאת בעיקר בדרך של התאמת דרכי טיפול פרטניות המתאימות לכל קטין.
כאשר מדובר בקטינים, לשירות המבחן תפקיד מרכזי בכל שלבי ההליך הפלילי: החקירה במשטרה, הליכי מעצר ושחרור בערובה וכמובן בהליך הפלילי בבית המשפט לנוער.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

קטין בגיל האחריות הפלילית, אשר נחשד בביצוע עבירה, מופנה על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לשם קבלת אבחון וחוות דעת.
מטרתה של חוות הדעת להמליץ על אחד משניים: סגירת התיק, או העמדת הקטין לדין.
התסקיר שנערך על ידי קצין המבחן מתבסס בין היתר, על שיחות עם הקטין בנוגע ליחסו לעבירה שביצע, בחינת סביבתו הקרובה (משפחתו / מסגרת לימודית בה נמצא), פעילויות בשעות הפנאי ועוד.
לפגישה עם קצין המבחן, יש להיערך בצורה מקצועית; להמציא מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על טיבו של הקטין כגון איבחונים, להכין את הקטין לסוגי השאלות הנשאלות על ידי קצין המבחן ועוד.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

בשלבי המעצר לצורכי חקירה, כאשר הוחלט על מעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לביהמ”ש תסקיר מעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר או החלופות למעצר.
שירות המבחן בוחן את השלכותיו של המעצר על הקטין, את החלופות למעצר, ככל שהן קיימות, ומגיש המלצתו בפני בית המשפט לנוער גם בעניין זה.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

קבע בית משפט לנוער שקטין ביצע את עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
שירות המבחן מגיש תסקיר מקיף לבית המשפט המתייחס הן לשאלת הרשעתו של הקטין (או אי הרשעתו) בדין והן לשאלת אמצעי הטיפול והעונש המתאימים והנכונים לקטין.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

הליך חלופי, כשמו כן הוא, הינו חלופה להליך הפלילי או לחלקו, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט.
מטרת ההליך החלופי, בין היתר, להביא לנטילת אחריות של הקטין למעשה פלילי שביצע, לרבות בדרך של תיקון כלפי נפגע העבירה, או החברה וכן להימנע ככל שניתן מהכתמתו של הקטין ברישום פלילי ותיוגו כעבריין.
כיום, מפעיל שירות המבחן לנוער בשיתוף עם משטרת ישראל שתי תכניות של “הליך חלופי”:
קד”ם – קבוצת דיון משפחתית:
- מדובר במפגשים בהם משתתפים הקטין שעבר על החוק, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו וכן אנשי מקצוע.
- המפגשים נועדו לדון בדרכים להתמודד עם הפגיעה עקב ביצוע העבירה ועם תוצאותיה העתידיות וכן להסכים על תכנית לפיצוי הנפגע ולמניעת עבירות של הקטין בעתיד.
- הקריטריונים להפניית קטין להליך קד”ם הם הודאת הקטין באשמה, נטילת אחריות על העבירה והבעת רצון להשתתף בתהליך.
- עם זאת, ההליך מותנה בהסכמת נפגע העבירה להליך.
מיל”ה – מובילים יחד למען הנוער:
- מדובר בתכנית משותפת למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד החינוך ולגורמים נוספים שבה משתלב הקטין בקבוצה שמסייעת לו לאמץ ולשמור דפוסי התנהגות נורמטיביים, להשתלב בחיי חברה תקינים ולהימנע מביצוע עבירות בעתיד.
- התכנית משלבת פעילויות העשרה חווייתיות, לימודיות ותרבותיות עם פעילות של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

הסתבכותו של קטין בשלב כה מוקדם בחייו בפליליים עלולה להוות אירוע משנה חיים.
בדרך כלל, עצם הליכי החקירה (ובוודאי כאשר נלווים אליהם הליכים השוללים את חירותו של הקטין, או מגבילים את חופש תנועתו) טראומטיים מאוד עבור הקטין, המתמודד לראשונה בחייו עם משבר בהיקף מסוג זה.
בשל חוסר בגרותם, חוסר ניסיונם בחיים בכלל ובמתקפה מסוג זה בפרט, כמו גם הלחץ הבלתי רגיל בו הם נתונים ותחושות בושה או שיקולים לא עניינים, עלולים קטינים לעשות טעויות קשות במהלך חקירתם הפלילית במשטרה ואפילו במהלך המשפט הפלילי, בפני בית משפט לנוער.
מטבע הדברים, בשל גילם הצעיר, קטינים אף פגיעים יותר למניפולציות חקירתיות ועלולים לנסות לרצות את חוקריהם, או מנגד – דווקא להתבצר בעמדה שכלל איננה משרתת את האינטרסים שלהם וגורמת להם נזקים בלתי הפיכים בהליך הפלילי. בדומה, מסיבות חברתיות ושיקולים של נראות, קטינים עשויים לטעות בקו בו הם נוקטים, ושוב – לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
דווקא בשל היותם “נחקרים חלשים”, קיימת חשיבות רבה לדאוג שקטין יקבל ייעוץ וליווי משפטי דחוף מעורך דין פלילי אשר יתייצב לצידו, יחזק אותו משפטית ורגשית, ויפעל בנאמנות ובמסירות, במסגרת הדין וכללי האתיקה, להוביל אותו לחוף מבטחים.
לקטין אין את הכלים והכוחות להתמודד בגפו עם חקירה במשטרה או משפט פלילי. הוא זקוק לאיש מקצוע אשר יעניק לו ייעוץ משפטי, יכין אותו לבאות, יחזק אותו וסייע לו להתמודד עם ההליך הפלילי, להוכיח את חפותו או למזער את נזקיו ככל שרק ניתן.
קטינים לא נמצאים בעמדה להעמיד לעצמם ייעוץ וייצוג משפטי ולעתים לא יודעים לבקש עזרה או נרתעים מלבקש עזרה. פעמים אחרות, קטינים פשוט לא מפנימים את חומרת מצבם או מקלים ראש במצבם.
כאן נכנסים לתמונה הורי הקטין, שחייבים להיחלץ לעזרתו, אפילו חטא וטעה, קל וחומר שעה שהקטין חף מכל פשע. את ה”חשבונות המשפחתיים” יש להשאיר לשלב מאוחר יותר, ואל מול האיום על הקטין ועל עתידו יש להתגייס מיד, ללא דיחוי ולהעמיד לו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, שעוסק בעבירות נוער.
עורך דין פלילי נוער – מקרה להמחשה; לקראת סוף עמוד זה תמצאו מקרה להמחשה – כיצד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לזיכויו של קטין מעבירות מין חמורות בבית משפט לנוער.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי בחקירה פלילית, ייצוג משפטי בעבירות נוער ע”י עורך דין פלילי בפני בית משפט לנוער | חקירה במשטרה

הפוסט עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה 4.9 (37)

גיא פלנטר — Wed, 25 Jan 2023 12:22:51 +0000

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה במשטרה ע”י עורך דין פלילי, קבלת ייעוץ משפטי בחקירה משטרתית.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחשודים במהלך חקירה במשטרה, עורך לחשודים הכנה לחקירה פלילית, מלווה את החשודים והנחקרים בהליכי חקירה ומעניק להם ייצוג משפטי בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טופס הודעה על זכויות חשוד טרם חקירה במשטרה – הזכות לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מודגשת.

מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה במשטרה – הצורך בייעוץ משפטי מקצועי בחקירה פלילית.

חקירה במשטרה – כל אזרח מן השורה עלול למצוא עצמו בחדר החקירות, נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית.

למעשה, כל אזרח מן השורה עשוי למצוא עצמו במהלך חייו בגדר חשוד, הנתון לחקירה פלילית המתנהלת כנגדו ונחקר באזהרה.
כך למשל, שמענו בוודאי על הסיטואציות הבאות:
- איש עסקים אשר במהלך הליכי גירושין, אשתו התלוננה כנגדו שתקף אותה או איים עליה;
- רופא החשוד בהטרדה מינית של פציאנטית;
- קבלן שאחד מפועליו נפל למותו באתר בניה וכעת הקבלן חשוד בגרימת מוות ברשלנות;
- איש הי-טק שבחיפוש בביתו נתפסו סמים;
- קצין צה”ל שכתוצאה מעימות עם שוטר הוזמן לחקירה באזהרה, בחשד לעבירות פליליות של “העלבת עובד ציבור” ותקיפת שוטר;
- נהגת וותיקה אשר בחוסר תשומת לב רגעית, פגעה בהולך-רגל שחצה במעבר חציה וגרמה לפציעתו.

פגיעותם של אזרחים מן השורה הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים, בחקירה פלילית במשטרה.

סיטואציות כאלה מתרחשות מדי יום ביומו ומוכרות לכולנו. אולם דווקא אותם אנשים, שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק פגיעים יותר, בכל מישור שניתן להעלות על הדעת:
- ראשית, מבחינת תוצאותיה, מעמידה החקירה הפלילית בסכנה את כל מערכות חייהם: החל משמם הטוב, דרך פרנסתם וקשריהם המשפחתיים והחברתיים ועד עצם חירותם וחופש תנועתם, שהרי לא אחת, ננקטים במסגרת החקירה הליכי מעצר, וחשודים רבים שאינם מוחזקים במעצר של ממש משוחררים בערובה, בתנאים מגבילים כגון מעצר בית או הרחקה.
- מעבר לכך, מאחר ומדובר במפגשם הראשון עם רשויות אכיפת החוק, ההליך הפלילי כולו זר וטראומטי עד מאוד עבורם. במצב דברים זה, כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
- להבדיל מאותם עבריינים חוזרים או “מקצועיים”, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקריהם, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד להתנהל במהלך חקירה במשטרה.

מאחר וכל המעמד של חקירה פלילית זר להם, לעתים פשוט אין להם מושג כיצד לנהוג. למשל:
- מעבר לחובתם כאזרחים, האם החוק מחייבם להתייצב לחקירה המשטרתית? איזה השלכות יש לאי התייצבות לחקירה? האם בידם לתאם עם חוקריהם מועד חקירתם?
- ובחקירה עצמה – האם עליהם לשתוק או לדבר? איזה השלכות יש לשימוש בזכות השתיקה? מה עליהם להסיק מכך שהחוקר לא מכבד את בקשתם לשתוק וממשיך בחקירה להציג להם שאלות כאילו לא קרה דבר – אולי לא מדובר בכלל בזכות?
- האם ניתן למשל להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה? האם מעצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה ניתן להסיק מסקנות מפלילות כנגד החשוד?
- האם “לספר הכל” בחקירה הפלילית או אולי להצטמצם ככל הניתן, ורק להשיב על מה שנשאלים?
- האם לשתף פעולה עם כל פעולת חקירה? איזה השלכות יש לסירוב ליטול חלק בפעולת חקירה, למשל – סירוב להשתתף במסדר זיהוי?
- האם להציג בפני החוקר ראיות התומכות בגירסה או “לשמור את הקלפים קרוב לחזה”?
- האם להסכים לבדיקת פוליגרף במסגרת חקירה במשטרה? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
- האם הם יכולים לפעול במסגרת החוק מול המתלונן ל”החזרת הגלגל לאחור”? לעניין זה ראו – ביטול תלונה במשטרה.
- האם כדאי לשוחח עם עדים שיתייצבו גם הם במשטרה, או אולי הדבר יחשב כעבירה פלילית של הטרדת עדים או שיבוש הליכי החקירה?

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד חוקרי המשטרה אמורים לנהל את החקירה מבחינת הדין, וכיצד חוקרי המשטרה מנהלים את החקירה בפועל.

בדיוק כפי שאין להם מושג כיצד עליהם לנהוג בחקירה במשטרה, כך הם גם לא יודעים כיצד החוקרים מחוייבים על פי דין לנהוג בהם. למשל:
- מה מותר ומה אסור לחוקרים במסגרת חקירה במשטרה?
- האם לחוקר מותר לשקר לנחקר? להטעות אותו? לאיים עליו?
- מה מידת הלחצים הפסיכולוגיים שניתן להפעיל על נחקר?
- איזה “תרגיל חקירתי” נחשב כליגיטימי ואיזה נתפס בגדר “חציית הקווים“?
- איזה השלכות יש להתנהגות כזו או אחרת של החוקר כלפי הנחקר?
- מלכתחילה, ידם של החשודים שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, על התחתונה בהתמודדות זו;
- מולם עומדים אנשי מקצוע, חוקרים, המיומנים בשיטות חקירה ובקיאים ביסודות המשפטיים של העבירה; “גורם ההפתעה” נמצא לצידם של החוקרים. החוקרים שולטים בכל ההיבטים של החקירה: החל מעצם עיתוי פתיחת החקירה הגלויה, דרך (למשל) דרגת החשיפה התקשורתית שתקבל החקירה, ועד קצב החקירה וכיווני התפתחותה.

חוסר יכולתם של אנשים מן השורה להתמודד בגפם, ללא ייעוץ משפטי מקצועי, מול חוקרי המשטרה בחקירה במשטרה.

כאן המקום לציין כי כל חקירה פלילית הינה למעשה ניסיון לבצע “שיחזור היסטורי”, מדויק ככל הניתן, של עובדות. אולם מעצם בחירת החוקרים לאסוף ראיות מסוימות (ולא לאסוף ראיות אחרות), מעצם בחירתם איזה שאלות יוצגו לנחקרים בחקירה (ואיזה שאלות לא יוצגו), מבצעים החוקרים שיחזור סלקטיבי, ולא אחת – שיחזור מעוות של העובדות.
במישור התאורטי – אקדמאי, מוסכם על הכל (כמובן) שמתפקידה של הרשות החוקרת לחקור לבירור האמת, ולאסוף את כל הראיות הרלוונטיות למקרה, כולל ראיות המצביעות על חפותו של החשוד.
יחד עם זאת, מלמדת המציאות שלא אחת, “ננעלה” הרשות החוקרת על תיזה מפלילה כלפי חשוד מסוים, ובטענה של “חוסר רלוונטיות” פשוט לא טרחה לאסוף ראיות הסותרות או לא מתיישבות עם התיזה המפלילה.
לאורך כל שלביה של החקירה הפלילית, אוספים החוקרים ראיות מפלילות ומסבכות כנגד החשודים ומרכזים בידיהם אינפורמציה רלוונטית וחשובה, החסויה בפני החשודים.
מחשש לשיבוש החקירה, אפילו פעולות החקירה עצמן (פעולות שכבר בוצעו ופעולות שעומדות להתבצע בעתיד) – חסויות בפני החשודים. אותה אינפורמציה חסויה (עדויות וראיות), תיחשף בפני החשודים, בהיקף ובעיתוי עליו יחליטו אותם חוקרים ולצורך קידום חקירתם של החשודים.
לא אחת, חלק מחומר החקירה הרלוונטי להגנת החשודים ייחשף בפניהם, לראשונה, רק לאחר הגשת כתב אישום נגדם.
מעצם הסיטואציה המכבידה והזרה ו/או הלחץ המופעל על סוג החשודים בהם עסקינן, הם מתקשים לעמוד על גרסתם ונוטים לנסות ולרצות את איש המרות העומד מולם; כך למשל, למרות בחירתם לשתוק, הם שוברים את שתיקתם ומפלילים את עצמם.
מתוך לחץ או פיתוי הם עשויים לאמץ גרסה עובדתית לא נכונה. פעמים אחרות, הם בוחרים להשתמש בזכות השתיקה דווקא כאשר הייתה בידיהם גרסה טובה.
מחוסר ניסיונם והלחץ בו הם נתונים, הם עשויים להסתבך בשקרים מיותרים או בניסיונות סרק להרחיק את עצמם, במקום לפרט את העובדות שדווקא היו פועלות להוכחת חפותם.
במקרים אחרים, הם מסתפקים בהכחשה סתמית, מבלי להצביע על ראיות התומכות בחפותם. לא אחת, הם אפילו לא טורחים לוודא כי ההודעה אשר נגבתה מהם, אותה יאשרו בחתימת ידם, אכן משקפת את גרסתם.
אין בידיהם את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.

מעצרם של אזרחים מן השורה וחקירתם בתנאי מעצר – אף מפחית את יכולתם להתגונן בפני החשדות.

כאשר אותו מפגש ראשוני עם רשויות אכיפת החוק מלווה במעצר, כל האמור כאן הינו בבחינת קל- וחומר.
בפועל, יכולתו של החשוד לעמוד על גירסתו בשעה שהוא עצור, מצטמצמת באופן דרמטי והוא עשוי למסור גירסה כזו או אחרת אך מתוך תקווה שהדבר יסיים את מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, “הכל יסתדר”.
דא עקא, שגירסתו משמשת את חוקריו דווקא כעילה להארכת מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, “תופסים” אותו על גירסתו בחקירה, וכאמור, כמעט ולא ניתן לתקן את “הנזק” שכבר נגרם להגנתו.
יתרה מכך, יכולתו של עצור להתמודד בבית המשפט עם חוקריו או עם תובע מיומן במגמה לשכנע את בית המשפט לשחרורו – שואפת כמעט לאפס. מעבר לחוסר נסיונו של החשוד בסיטואציה מסוג זה, אנשי המשטרה נתפסים כ”אובייקטיביים”, בעוד העצור נמצא בעמדה אחרת, נחותה בהרבה; מעצם היותו בגדר “חשוד”, נתפס העצור כמי שיפעל לטובת האינטרס העצמי שלו, ויטען כל דבר שעשוי למלט אותו מהחשד המיוחס לו, גם במחיר האמת.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה ראו בעמוד: עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר.

הכנה לחקירה – חשיבות ההכנה לקראת חקירה במשטרה וקבלת ייעוץ משפטי בחקירה.

מכל האמור לעיל עולה החשיבות הקריטית לאוכלוסיה אשר בה עסקינן, בקבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת כל גירסה לרשות החוקרת, ובליווי שלבי החקירה והמעצר על ידי עו”ד המתמחה במשפט הפלילי.
ייעוץ וייצוג משפטי שכזה במהלך חקירה במשטרה, עשויים להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה למניעת עצם המעצר מלכתחילה, או לשחרורו של החשוד, באופן שחקירתו תתנהל שלא בתנאי מעצר. לעיתים, הייעוץ והייצוג המשפטי שמעניק עורך הדין הפלילי יכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי בעילה של “חוסר אשמה”, במקום בעילה של“העדר מספיק ראיות”, ובכך לטהר לחלוטין את שמו של החשוד.

לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ובמהלך החקירה עצמה צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות.

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן.
במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות. מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות.
לצד הענקת ייעוץ משפטי בחקירה לתאגידים גדולים ונושאי משרה בתאגידים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה בעבירות צווארון לבן, ליווה עו”ד גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים מן השורה, במגוון רחב של מקרים.
עו”ד גיא פלנטר מרצה קבוע במכללה הלאומית לשוטרים בפני קציני משטרה, תובעים וחוקרי משטרה וכן בפני גופים אחרים אודות היבטים שונים במשפט הפלילי ודיני הראיות, לרבות חקירות פליליות וכללי התנהגות בחקירות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – הכנה לחקירה במשטרה והענקת ייעוץ משפטי בחקירה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי רשויות חקירה ותביעה: פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פירסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פירסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע להענקת ייצוג משפטי לעצורים ראו: שחרור ממעצר.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
בחלק מהמקרים, סוגרות רשויות התביעה את תיקי החקירה בעצמן. במקרים אחרים, נדרשת פניה יזומה לסגירת התיק מצד עורך דינו של החשוד, או עריכת שימוע פלילי. לקריאה נוספת על טיפול משפטי בסגירת תיק חקירה ראו בעמודים:
- סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
- סגירת תיק בהסדר מותנה.
לקריאה נוספת על השימוע הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.

עורך דין פלילי

חקירה במשטרה | הכנה לחקירה פלילית | הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה פלילית | ליווי משפטי בחקירה משטרתית | החזרת תפוס | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה 4.9 (37) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר