ארכיון צו הגנה למניעת אלימות במשפחה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק 4.9 (74)

גיא פלנטר — Fri, 11 Apr 2025 13:19:41 +0000

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחידוש רישיון נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו הובלנו לחידוש רישיון נשק. לדוגמאות נוספות ולהרחבה בנושא ראו קישורים בסוף עמוד זה וכן בעמוד: רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק לאחר קבלת ערר – תמצית מקרה שטופל על ידי משרדנו

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה במשרדנו.
בעקבות הגשת תלונה על תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה ממשית ואיומים, בוטל רישיונו של איש כוחות הביטחון ואקדחו נתפס על ידי המשטרה.
לאחר כמעט שנתיים וחצי של מאבק משפטי עיקש, במסגרתו נסגר התיק הפלילי, בוטל צו הגנה שאסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק, נדחו שתי בקשות לחידוש רישיון הנשק וערר שהוגש בנושא, הוארכה תקופת הפקדת הנשק ואי חילוטו – התקבל לבסוף ערר שני שהגיש משרדנו על החלטת פקיד רישוי כלי יריה, ניתן אישור לחידוש רישיון הנשק והנשק הוחזר ללקוח.

תחילת הפרשה – תלונה מבת זוג המייחסת אלימות במשפחה מובילה לתפיסת הנשק וביטול הרישיון

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה, איש כוחות הביטחון, המועסק במשרה רגישה.
בעקבות וויכוח במסגרתו גרמה המתלוננת נזקים לרכוש בביתם, הגישה המתלוננת כנגד הלקוח תלונה למשטרת ישראל (תחנת קדמה בשרון).
בתמצית, טענה המתלוננת שעל רקע אותו וויכוח – תפס אותה בן זוגה, דחף אותה בחוזקה ובעקבות זאת נפלה ונחבלה.
בהמשך, כך טענה, שב והפילה ארצה, משך בשערותיה בחוזקה ואיים עליה ש”יפוצץ אותה ו”יתן לה סטירה שכל הצוואר שלה יסתובב”.
עוד טענה כי כלא אותה בביתם, וכאשר ביקשה להזמין משטרה, שב והטיח אותה על הרצפה וכתוצאה מכך נחבלה שוב בפניה ובגופה.
משטרת ישראל, המגלה מדיניות של אפס סבלנות לעבירות אלימות במשפחה, מיהרה לעכב את האיש לחקירה באזהרה, לתפוס את נשקו ולהרחיקו מביתו.
בעקבות התלונה, נפתח כנגד האיש תיק פלילי המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל”ז – 1977 ואיומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק. בהמשך, יתווסף לתיק חשד נוסף של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק.

מתן צו הגנה האוסר לשאת או להחזיק נשק + ביטול רישיון הנשק

בד בבד עם הגשת התלונה במשטרה, הגישה המתלוננת בקשה לצו הגנה לבית משפחה לענייני משפחה בפתח תקווה.
במסגרת הליך זה אף העידה המתלוננת בפני בית המשפט וגוללה שוב את המעשים הקשים אשר ייחסה לבן זוגה.
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר כמובן לבקשתה ונתן צו הגנה במסגרתו (בין היתר);
- אסר על האיש להתקרב למתלוננת ואסר עליו להימצא ברדיוס של 20 מטר ממנה.
- אסר עליו לשאת או להחזיק נשק ונתן צו לתפיסת הנשק.
באופן לא מפתיע, פתיחת החקירה הפלילית כמו גם החלטת בית המשפט ליתן צו הגנה – מיד הובילו לביטול רישיונו של האיש להחזיק בנשק.

חידוש רישיון נשק ובעקבות מאבק משפטי עיקש, שנמשך כמעט שנתיים וחצי

בשלב זה פנה הלקוח למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ וייצוג משפטי, הן ביחס לסגירת התיק הפלילי והן בקבלת החלטת חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה.

שלב ראשון בטיפול המשפטי: סגירת התיק הפלילי

תחילה טיפל משרדנו בסגירת התיק הפלילי שנפתח כנגד הלקוח. תיק החקירה נסגר על ידי שלוחת התביעות המשטרתית של כפר סבא בעילה, שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין של הלקוח.
אחד הקשיים עמם התמודד משרדנו במקרה זה – שלא ניתן היה לשנות את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

שלב שני בטיפול המשפטי: ביטול צו ההגנה האוסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק.

בהמשך, הגיש משרדנו בקשה לביטול הצו השיפוטי אשר אסר על הלקוח נשיאת נשק.
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר לבקשתנו וביטל את צו ההגנה שניתן כנגד הלקוח והורה על השבת הרישיון לכלי יריה ללקוח.

שלב שלישי בטיפול המשפטי: קבלת החלטה בערר “הפותחת את הדלת” למהלך חידוש רישיון נשק

סגירת התיק הפלילי וקבלת החלטה שיפוטית זו לא סיימו את הפרשה. בקשה ראשונה שהוגשה בעניין – לחדש את רישיון הנשק בגין תבחין “מתוקף הוראת מעבר” – נדחתה על הסף, בשל התנגדות המשטרה.
ערר שהגיש משרדנו אף הוא נדחה בהמלצת המשטרה, אולם באופן תקדימי נקבע בערר על ידי הגב’ אורלי צרפתי – מנהלת מחוז מרכז במשרד לביטחון הפנים, רישוי לכלי ירייה כי:

“לפנים משורת הדין, לאור מאפייניו של העורר, נוכל לשוב ולדון בבקשת העורר פעם נוספת, שנתיים מיום פתיחת התיק ובתנאי שלא יהיה העורר מעורב בפלילים”.

במקביל לטיפולים המשפטיים: הארכת תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים ואי חילוטו במשך כמעט 30 חודשים.

בהתאם לנוהל של משטרת ישראל, נשק שהופקד בתחנות המשטרה, יהא במשמורת בתחנות בהן הופקד במשך 18 חודשים ועם חלוף 18 חודשים ממועד ההפקדה, יחולט כלי הנשק לטובת המדינה או יושמד.
במסגרת טיפול משרדנו, הוארכה תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים והנשק לא חולט, עד שהוחזר ללקוח בחלוף כמעט 30 חודשים ממועד תפיסתו ע”י המשטרה.

שלב רביעי בטיפול המשפטי: קבלת ערר שני שהוגש על ידי משרדנו ומתן אישור חידוש רישיון נשק

כעבור שנתיים ממועד פתיחת התיק הפלילי, הגיש משרדו בקשה חדשה לרישיון לכלי ירייה, בתבחין “שירות בכוחות הביטחון”.
גם בקשה זו נדחתה על ידי האגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב – שוב בשל התנגדות המשטרה, תוך הישענות משטרת ישראל על אותו תיק חקירה סגור.
לבסוף, ערר שהגיש משרדנו התקבל על ידי הגב’ פרח קוצרו, מנהלת לשכה באגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב לאור הסרת התנגדות משטרת ישראל, ואושר חידוש רישיון הנשק.
בהתאמה, אישר האגף לרישוי לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים למשטרת ישראל להחזיר את האקדח ללקוח, ובכך הסתיים בהצלחה מאבק משפטי של כשנתיים וחצי.

חידוש רישיון נשק בעקבות קבלת ערר

תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה שלא להעמיד לדין את הלקוח (סגירת התיק הפלילי), בהחלטת בית המשפט לבטל את צו ההגנה ולהשיב ללקוח את הרישיון לכלי יריה, בהחלטות לדחות את הערר הראשון שהוגש, ולדחות בקשה נוספת שהוגשה ולבסוף – בהחלטה להיענות ולקבל את הערר האחרון שהגיש משרדנו ולחדש את רישיון הנשק (והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח).

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג בכל הנוגע לרישוי נשק

לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בענייני חידוש רישיון נשק ורישוי כלי ירייה

ראו מקבץ של החלטות לדוגמא בהם התקבלו עררים שהגשנו על החלטות לבטל או שלא לחדש רישיון נשק, בשל התנגדות המשטרה בעמוד: ערר על ביטול רישיון נשק – מקבץ החלטות לדוגמא.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון לכלי יריה פרטי | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק 4.9 (74) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7)

גיא פלנטר — Sat, 09 Jul 2022 13:33:27 +0000

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ על ידי עורכי דין.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות בכל רחבי הארץ ולאורך כל שלבי ההליך הפלילי;
טיפול משפטי בנפגעי עבירות מין או אלימות מחייב לא רק היכרות מעמיקה עם הדין הרלוונטי אלא גם רגישות מיוחדת וניסיון רב בתחום.
בהקשר זה אנו מפנים לעמודים הבאים, שרלוונטיים לדיון כאן:

ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשלב ההתלבטות באם להגיש תלונה פלילית.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשאלה, האם קיימת חובת דיווח ומי הגורם המתאים לטיפול בתלונה.
אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים נפגעי עבירה, בטרם הגשת תלונתם.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תלונה במשטרה.

ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין לאחר הגשת התלונה.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לזכויותיהם של נפגעי עבירות מין או אלימות וייצוג משפטי בכל הנוגע למימוש זכויות אלו.
הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים נותן מענה מקיף למפגש של נפגעי העבירה עם כל הגורמים המעורבים בתלונה ובהליך הפלילי: משטרת ישראל, הפרקליטות, בית המשפט, גורמי הרווחה, הטיפול והסיוע ולעתים – כלי התקשרות. להרחבה בנוגע לייצוג נפגעי עבירה ראו: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
ככול שנתקבלה החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין, אנו מגישים מטעם נפגעי עבירה ערר על סגירת התיק. להרחבה בעניין זה ראו: ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
בכל הנוגע לניסיון “להחזרת הגלגל לאחור” למצב בטרם הגשת התלונה, ראו בעמוד – ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי.

על זכויותיהם של נפגעי עבירה והצורך בייצוג משפטי בהליך הפלילי.

עד לפני מספר שנים, מקובל היה לחשוב כי בהליך הפלילי ישנם שני צדדים המתדיינים בפני בית המשפט – מן העבר האחד מצויה המדינה, אשר אמונה על שמירת האינטרס הציבורי ומן העבר השני עמד הנאשם, אשר סנגורו, כך על פי כללי לשכת עורכי הדין, האתיקה המקצועית, החוק והפסיקה – מחויב, בראש ובראשונה לטובת הלקוח שלו.
כך נוצר מצב שבו בפועל – נפגע העבירה, היה נטול כל מעמד בהליך הפלילי ולא היה זכאי לייצוג האינטרסים שלו באופן עצמאי במסגרת ההליך.
בשנת 2001, עיגן המחוקק באופן רשמי את זכויות שונות אשר הוכרו במהלך השנים על ידי פסיקת בתי המשפט לנפגעי עבירות אלימות ומין בשלבי ההליך הפלילי, והסדירן במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
המציאות מלמדת כי למרות עיגון זכויות אלו, עדיין נזקקים נפגעי עבירה רבים לגורם מקצועי, אשר ייצג את האינטרסים הייחודיים שלהם בהליך הפלילי.
אכן, לא פעם, חופף האינטרס של נפגע העבירה לאינטרס הציבורי – ועל כן יקבל ביטוי במסגרת הייצוג המשפטי שמעניקה הפרקליטות למדינה;
אולם האינטרסים של המדינה (הזוכים לכינוי “האינטרס הציבורי”) רחבים יותר מהאינטרסים של נפגע עבירה ספציפי ולא אחת, משיקולים שונים, מעדיפה הפרקליטות את האינטרסים המערכתיים של המדינה (כגון חסכון בזמן שיפוטי) על פני האינטרסים של נפגע עבירה כזה או אחר.
הוסף על כך שעדיין קיים חוסר איזון בהליך הפלילי;
- עורך דינו של הנאשם פועל בנאמנות ובמסירות למימוש כל זכויותיו של הנאשם בהליך – במטרה להטות את הכף לטובת הנאשם.
- מנגד, על פי רוב, נפגעי העבירה כלל לא מודעים לזכויותיהם ולא יודעים לתרגם את זכויותיהם לידי מעשה, ומעבר לכך – לא פעם, אין להם את הכוח הנפשי לעמוד על מימוש זכויותיהם.
כל אלו מדגישים את החשיבות העצומה בקבלת ייצוג וליווי משפטי בשלבי ההליך הפלילי השונים.

מקרה להמחשה – ליווי משפטי לקטינה, נפגעת עבירת מין.

אחד המקרים בהם זכינו לסייע – הינו עניינה של קטינה שחוותה מסכת של עבירות מין מצד בגיר בן 24.
לאחר שנחשפה מסכת האירועים הקשה על ידי בני משפחתה, והוגשה תלונה למשטרה – הוריה של הקטינה פנו למשרד עורכי דין גיא פלנטר בבקשה כי נייצג אותה כנפגעת עבירה, ונעמוד על זכויותיה בהליך הפלילי.
עם תום החקירה המשטרתית הגישה הפרקליטות כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים המייחס לנאשם עבירות של בעילה אסורה, מעשה סדום והחזקת חומרי תועבה.
משרדנו העניק לקטינה ולמשפחתה ייעוץ וליווי משפטי מקיף שכלל:
- הסברים שוטפים על ההליך הפלילי ושלביו;
- ייעוץ משפטי בנוגע לפעולות חקירה שונות בהן נתבקשה הקטינה לקחת חלק;
- ייצוג עמדותיה של הקטינה ומשפחתה בפני הפרקליטות תוך שמירה על האינטרסים שלה – הן במסגרת הליכי המעצר של הנאשם, הן במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט (למשל בעניין העונש הראוי) והן במסגרת הליכים נלווים– כגון תסקיר נפגעת עבירה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לזימונה של הקטינה לעדות במשפט (הקטינה עברה חוויה טראומטית, והיתה במצב נפשי קשה ביותר, מצב שעורר דילמה ביחס לעצם מתן עדותה בבית המשפט).
- קשר ישיר עם נציגי הפרקליטות, באופן אשר אפשר העברת מידע מהימן, מהיר ובזמן אמת במהלך כל ההליך הפלילי.
בסופו של הליך, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי ונדון למאסר ממושך ופיצוי הקטינה המתלוננת על סך 70,000 ש”ח.
ערעור שהוגש מטעם ההגנה הן על ההרשעה והן על העונש – נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירה, אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שהענקנו לקטינה ולמשפחתה.

אביה של הקטינה בחר לשתף את זווית ראייתו על המקרה באופן הבא:

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי – ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירת מין, אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבלו הקטינה ומשפחתה במשרדנו.

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.
פרשה זו טופלה במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו. אודות צוות משרדנו ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים.

בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי

הפוסט נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפרת הוראה חוקית, הפרת צו בית משפט סעיף 287 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי. 5 (13)

גיא פלנטר — Sun, 29 Mar 2020 14:54:35 +0000

הפרת הוראה חוקית – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

הפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין –
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של הפרת הוראה חוקית, בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – בוטל כתב אישום.

מהי הפרת הוראה חוקית?

- בהתאם להוראות סעיף 287 לחוק העונשין:
“(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים”.

“(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים”.
הפרת הוראה שניתנה על ידי בית משפט או גורם מוסמך אחר (כגון קצין משטרה) מהווה אם כן עבירה פלילית.
כל הפרה של פסק דין, צו שיפוטי או החלטה שיפוטית אחרת היא בגדר עבירה פלילית, לרבות הפרה של פסק דין כספי.
משמע, למשל, אדם שאינו משלם חוב שנפסק בפסק דין או הוצאות משפט שנפסקו בהחלטת ביניים, נושא באחריות פלילית.
בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא דוגמאות להרשעות פליליות בעבירה של הפרת הוראה חוקית במקרים של אי התייצבות לריצוי עונש, הפרת צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, הפרת תנאי שחרור בערובה, סירוב ליתן טביעות אצבע ואמצעי זיהוי אחרים, אי קיום הסדרי ראיה, אי קיום “צו מניעה” בין בני זוג, אי קיום צו בימ”ש בדבר העברת קטין למשמורת אמו ועוד.

מה תכליתה של עבירה זו?

תכילתה של הוראה עונשית זו – לאכוף ציות להחלטות אופרטיביות של בתי המשפט וגורמים מוסמכים אחרים, המשרתים את הציבור ו/או אמונים על שלומו.
על תכליתה של העבירה עמד כב’ השופט בדימוס י. קדמי בספרו על הדין בפלילים, חלק רביעי, עמ’ 1714 באופן הבא:

“תכליתה של ההוראה שבסעיף זה היא להעניש על הפרתם של צווים הניתנים מאת בית משפט או מאת רשות מוסמכת, באותם המקרים שבהם לא ניתן לכפות את ביצוע הצווים או להטיל עונש בשל אי ביצועם, על פי הוראת חוק אחרת; ו”הוראת חוק אחרת” בהקשר זה תהיה, בדרך כלל, הוראה מהוראות פקודת בזיון בית- המשפט או חוק הוצאה לפועל”.

מה העונש על הפרת הוראה חוקית?

העונש על הפרת הוראה חוקית “רגילה”, ללא נסיבות מחמירות, עומד על עד 2 שנות מאסר.
הפרת צו שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם נחשבת כנסיבה מחמירה, ובהתאמה – כפל העונש שלצידה של עבירה זו – עד 4 שנות מאסר.

מה נחשב צו שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם?

סעיף 287(ב) לחוק העונשין מתייחס למצבים של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר, למשל:
- צו הגנה, שניתן על ידי בית משפט לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, כגון:
  - צו הרחקה האוסר להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחה או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה.
  - צו האוסר להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.
- צו מניעת הטרדה מאיימת, שניתן על ידי בית משפט לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001, כגון:
  - צו הרחקה האוסר להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
  - צו האוסר לשאת או להחזיק נשק.

מתי תפתח חקירה פלילית בחשד להפרת הוראה חוקית?

לא כל הפרת הוראה חוקית תוביל בהכרח לפתיחה בחקירה פלילית. במקרים בהם ניתן לאכוף ציות לצווים שיפוטיים באמצעים אחרים, הקבועים בחוק – לא תיפתח חקירה.
כך למשל, ניתן לאכוף ציות לצווים שיפוטיים באמצעות הוראות פקודת ביזיון בית משפט, ובחוקים מסויימים קיימים הסדרים ספציפיים לאכיפת הציות.
על פי הנחיות של משטרת ישראל, ככלל, לא תפתח חקירה פלילית בגין הפרת הוראה חוקית כאשר;
- מעשה ההפרה מהווה עבירה לפי הוראת חוק אחרת;
  - למשל – הפרת צו הפסקת בניה מנהלי, שניתן מכוח סעיף 224 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965, מהווה עבירה לפי סעיף 237 לחוק זה.
  - וכן – הפרת צו לסגירת עסק לממכר משקאות חריפים, שניתן ע”י קצין משטרה בדרגת רפ”ק ומעלה מכוח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968, מהווה עבירה לפי סעיף 25 לחוק זה.
  - בשני המקרים, תיפתח חקירה בגין אותה עבירה ספציפית בחוק, ולא בגין העבירה של הפרת הוראה חוקית.
- ניתן לאכוף את ביצוע הצו באמצעות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.
- כאשר מצויה בחוק תרופה אחרת להפרה; למשל, כאשר בית המשפט מצווה על צד במשפט אזרחי לגלות מסמכים ליריבו, קיימת תקנה לפיה תוצאות אי קיום צו זה הינה מחיקת התביעה או כתב ההגנה. במצב כזה, לא תיפתח חקירה פלילית שכן מצויה בחוק תרופה אחרת להפרה של הצו.

פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום בגין הפרת תנאי שחרור בערובה על ידי נאשם או חשוד.

ככלל, הפרת תנאי שחרור בערובה מוטפלת באמצעות הגשת בקשה למעצר ולחילוט ערובה.
יחד עם זאת, במקרים בהם מדובר בהפרה חמורה או שקיימות נסיבות מחמירות בהפרה, תיפתח חקירה פלילית ויוגש כתב אישום בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית.
כך למשל, במקרים הבאים קיימת נטיה להגיש כתב אישום, תוך מתן משקל לטיב וסוג ההפרה של תנאי השחרור בערובה:
- במקרה שבו ההפרה הביאה לפגיעה בשלומו הפיסי או הנפשי של נפגע עבירה;
- כאשר ההפרה גררה הקצאת משאבים ציבוריים ואכיפתיים ניכרים;
- כאשר ההפרה לוותה בביצוע של עבירה נוספת או הביאה לפגיעה אחרת באמון ותחושת הביטחון של הציבור.
ככלל, הוגש כתב אישום נוסף נגד נאשם בגין עבירה שבוצעה תוך הפרה של תנאי שחרור בערובה, תיכלל בו גם עבירה של הפרת הוראה חוקית.
עוד בעניין זה ראו: הנחיית פרקליט המדינה מספר – 14.5 הפרת תנאי ערובה בידי נאשם או חשוד המשוחרר בערובה ו/או בידי ערב.

פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום כנגד סרבני גט.

כאשר בית דין רבני פסק על “חיוב גט” וסרבן הגט נמנע מלקיים את הצו, ובעקבות כך הוציא בית הדין הרבני החלטה ל”כפיית גט” – תישקל פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
התמיד סרבן הגט בסירובו, תישקל העמדתו לדין בגין הפרת צו שיפוטי פעמים נוספות.
עוד בעניין זה ראו: הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.24 – מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט.

מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטל כתב אישום שייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית.

כתב האישום שהוגש כנגד הצעירה המייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית.

כנגד צעירה ללא עבר פלילי, המועסקת בבית ספר להנדסאים, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין.
בפרק העובדתי של כתב האישום נטען, כי הצעירה סירבה לקיים הסדרי ראיה שנקבעו בהסכם הגירושין שלה.
מאחר והסכם הגירושין (לרבות הסדרי הראיה הכלולים בו) אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין, הואשמה הצעירה בעבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, שניתנה על ידי בית משפט.

ביטול כתב האישום בעקבות הסכמה עם התביעה המשטרתית.

עורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג את הנאשמת, הגיש לתביעה המשטרתית בקשה מנומקת בכתב לחזור מכתב האישום. מדובר בעריכת מעין שימוע בדיעבד, לאחר שכבר הוגש כתב האישום.
בהגינותה, הסכימה התביעה המשטרתית למחוק את כתב האישום.
על בסיס ההסכמה שהשיג עורך דין פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, הורה בית משפט השלום בכפר סבא על מחיקת כתב האישום.
בכך נחסכו מהצעירה כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הצעירה ובהחלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת הפרת הוראה חוקית.

לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת הפרת הוראה חוקית.

עורך דין פלילי

הפרת הוראה חוקית | סעיף 287 חוק העונשין | הפרת צו בית משפט | הפרת צו הרחקה | הפרת צו הגנה | צו הגנה למניעת אלימות במשפחה | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט הפרת הוראה חוקית, הפרת צו בית משפט סעיף 287 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי. 5 (13) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר