ארכיון צו למניעת הטרדה מאיימת - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 08:32:44 +0000

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

“כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”.

“פגיעה בפרטיות” מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.

ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות.
פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, הקובע כדלקמן:

“5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים”.

מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה “במזיד” בפרטיות?

חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון “מזיד”, מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג “פגיעה בפרטיות”

עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט

בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות “קלאסיות” עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות

הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית

לצד הסייגים “הכלליים” לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל”ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

“מעשה של מה בכך”

מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

“6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש”.

פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות

בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

“18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות

המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.
לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ”פ (ת”א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ’ (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

“נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…”.

“אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…”

“לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא “פלח שוק” זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ”ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה”.

על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
- הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
- הנאשם לא התכוון לפגוע.
- אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית

לא אחת, המישור המשמעתי של פגיעה בפרטיות מקבל ביטוי בשליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע חסויים.
בהקשר זה ראו בעמוד: שליפת מידע שלא כדין – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות

מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

“16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

“מידע” הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו“.
לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ’ רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה “מערכת אביב”, מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי

כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו.

עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

הפוסט עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7)

גיא פלנטר — Sat, 09 Jul 2022 13:33:27 +0000

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ על ידי עורכי דין.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות בכל רחבי הארץ ולאורך כל שלבי ההליך הפלילי;
טיפול משפטי בנפגעי עבירות מין או אלימות מחייב לא רק היכרות מעמיקה עם הדין הרלוונטי אלא גם רגישות מיוחדת וניסיון רב בתחום.
בהקשר זה אנו מפנים לעמודים הבאים, שרלוונטיים לדיון כאן:

ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשלב ההתלבטות באם להגיש תלונה פלילית.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשאלה, האם קיימת חובת דיווח ומי הגורם המתאים לטיפול בתלונה.
אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים נפגעי עבירה, בטרם הגשת תלונתם.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תלונה במשטרה.

ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין לאחר הגשת התלונה.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לזכויותיהם של נפגעי עבירות מין או אלימות וייצוג משפטי בכל הנוגע למימוש זכויות אלו.
הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים נותן מענה מקיף למפגש של נפגעי העבירה עם כל הגורמים המעורבים בתלונה ובהליך הפלילי: משטרת ישראל, הפרקליטות, בית המשפט, גורמי הרווחה, הטיפול והסיוע ולעתים – כלי התקשרות. להרחבה בנוגע לייצוג נפגעי עבירה ראו: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
ככול שנתקבלה החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין, אנו מגישים מטעם נפגעי עבירה ערר על סגירת התיק. להרחבה בעניין זה ראו: ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
בכל הנוגע לניסיון “להחזרת הגלגל לאחור” למצב בטרם הגשת התלונה, ראו בעמוד – ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי.

על זכויותיהם של נפגעי עבירה והצורך בייצוג משפטי בהליך הפלילי.

עד לפני מספר שנים, מקובל היה לחשוב כי בהליך הפלילי ישנם שני צדדים המתדיינים בפני בית המשפט – מן העבר האחד מצויה המדינה, אשר אמונה על שמירת האינטרס הציבורי ומן העבר השני עמד הנאשם, אשר סנגורו, כך על פי כללי לשכת עורכי הדין, האתיקה המקצועית, החוק והפסיקה – מחויב, בראש ובראשונה לטובת הלקוח שלו.
כך נוצר מצב שבו בפועל – נפגע העבירה, היה נטול כל מעמד בהליך הפלילי ולא היה זכאי לייצוג האינטרסים שלו באופן עצמאי במסגרת ההליך.
בשנת 2001, עיגן המחוקק באופן רשמי את זכויות שונות אשר הוכרו במהלך השנים על ידי פסיקת בתי המשפט לנפגעי עבירות אלימות ומין בשלבי ההליך הפלילי, והסדירן במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
המציאות מלמדת כי למרות עיגון זכויות אלו, עדיין נזקקים נפגעי עבירה רבים לגורם מקצועי, אשר ייצג את האינטרסים הייחודיים שלהם בהליך הפלילי.
אכן, לא פעם, חופף האינטרס של נפגע העבירה לאינטרס הציבורי – ועל כן יקבל ביטוי במסגרת הייצוג המשפטי שמעניקה הפרקליטות למדינה;
אולם האינטרסים של המדינה (הזוכים לכינוי “האינטרס הציבורי”) רחבים יותר מהאינטרסים של נפגע עבירה ספציפי ולא אחת, משיקולים שונים, מעדיפה הפרקליטות את האינטרסים המערכתיים של המדינה (כגון חסכון בזמן שיפוטי) על פני האינטרסים של נפגע עבירה כזה או אחר.
הוסף על כך שעדיין קיים חוסר איזון בהליך הפלילי;
- עורך דינו של הנאשם פועל בנאמנות ובמסירות למימוש כל זכויותיו של הנאשם בהליך – במטרה להטות את הכף לטובת הנאשם.
- מנגד, על פי רוב, נפגעי העבירה כלל לא מודעים לזכויותיהם ולא יודעים לתרגם את זכויותיהם לידי מעשה, ומעבר לכך – לא פעם, אין להם את הכוח הנפשי לעמוד על מימוש זכויותיהם.
כל אלו מדגישים את החשיבות העצומה בקבלת ייצוג וליווי משפטי בשלבי ההליך הפלילי השונים.

מקרה להמחשה – ליווי משפטי לקטינה, נפגעת עבירת מין.

אחד המקרים בהם זכינו לסייע – הינו עניינה של קטינה שחוותה מסכת של עבירות מין מצד בגיר בן 24.
לאחר שנחשפה מסכת האירועים הקשה על ידי בני משפחתה, והוגשה תלונה למשטרה – הוריה של הקטינה פנו למשרד עורכי דין גיא פלנטר בבקשה כי נייצג אותה כנפגעת עבירה, ונעמוד על זכויותיה בהליך הפלילי.
עם תום החקירה המשטרתית הגישה הפרקליטות כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים המייחס לנאשם עבירות של בעילה אסורה, מעשה סדום והחזקת חומרי תועבה.
משרדנו העניק לקטינה ולמשפחתה ייעוץ וליווי משפטי מקיף שכלל:
- הסברים שוטפים על ההליך הפלילי ושלביו;
- ייעוץ משפטי בנוגע לפעולות חקירה שונות בהן נתבקשה הקטינה לקחת חלק;
- ייצוג עמדותיה של הקטינה ומשפחתה בפני הפרקליטות תוך שמירה על האינטרסים שלה – הן במסגרת הליכי המעצר של הנאשם, הן במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט (למשל בעניין העונש הראוי) והן במסגרת הליכים נלווים– כגון תסקיר נפגעת עבירה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לזימונה של הקטינה לעדות במשפט (הקטינה עברה חוויה טראומטית, והיתה במצב נפשי קשה ביותר, מצב שעורר דילמה ביחס לעצם מתן עדותה בבית המשפט).
- קשר ישיר עם נציגי הפרקליטות, באופן אשר אפשר העברת מידע מהימן, מהיר ובזמן אמת במהלך כל ההליך הפלילי.
בסופו של הליך, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי ונדון למאסר ממושך ופיצוי הקטינה המתלוננת על סך 70,000 ש”ח.
ערעור שהוגש מטעם ההגנה הן על ההרשעה והן על העונש – נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירה, אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שהענקנו לקטינה ולמשפחתה.

אביה של הקטינה בחר לשתף את זווית ראייתו על המקרה באופן הבא:

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי – ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירת מין, אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבלו הקטינה ומשפחתה במשרדנו.

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.
פרשה זו טופלה במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו. אודות צוות משרדנו ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים.

בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי

הפוסט נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. 5 (12)

גיא פלנטר — Sun, 20 Feb 2022 13:25:11 +0000

הטרדה באמצעות מתקן בזק | הטרדה טלפונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו – ביטול כתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעבירה של הטרדה טלפונית.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – במה מדובר.

מה יכול לגבש עבירה פלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק?

האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק מוסדר בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982:

30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

“מתקן בזק” הוגדר בפרק ההגדרות שבחוק התקשורת באופן הבא:

“מיתקן בזק” – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז’ ו-ח’ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה”;

המושג “בזק” לעניין העבירה אינו מתייחס לשמה של חברת התקשורת בזק, אלא הוגדר בחוק כך:

“בזק” – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות”.

במילים אחרות, “שימוש במתקן בזק” אינו מצטמצם אך לשימוש בטלפון קווי של חברת התקשורת “בזק”, אלא הוא כל שימוש בכל סוג של מכשיר תקשורת, לרבות טלפון קווי, טלפון סלולארי, מחשב, פקס וכדומה.
שימוש במתקן בזק יכול להיות בכל דרך, בין בדרך של שיחות ובין בשליחת הודעות טקסט (מסרונים), שימוש באפליקציות כגון וואטסאפ, הודעות קוליות או הודעות דואר אלקטרוני (מיילים).
האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק, כשמו כן הוא – מתייחס למקרים בהם אדם עושה שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, לפגוע, להרגיז, ליצור חרדה או להפחיד.
דוגמה קלאסית לעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק היא כאשר אחד מבני הזוג מתקשה להשלים עם סיום הקשר ומציף את בן הזוג השני בהודעות טקסט באופן אובססיבי, או למשל כאשר אדם מנסה להפר את מנוחתו ושלוות נפשו של אחר או להלך עליו אימים ופונה אליו באופן תכוף חוזר ונשנה בשיחות ובהודעות.

הנחיותיו של בית המשפט העליון – מה נופל בגדר עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

פסק הדין המנחה בעניין העבירה הפלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק ניתן בבית המשפט העליון ברע”פ 10462/03 הלינור הראר נ’ מדינת ישראל ובו נקבע, בין היתר, כי השאלה האם התגבשה בכל מקרה ומקרה עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק תיגזר הן מהתוכן והן מהצורה – כלומר, הן מהיסוד הטכני של השימוש במתקן בזק – כגון כמות ותכיפות והן מהיסוד המהותי – תוכנו של השימוש. וכך בלשון כב’ הש’ רובינשטיין:

“התוכן שלוב בצורה, במובן מסוים בחינת תוך וקליפה או חרב ונדן, ששניהם יחד יוצרים את השלם, את “ההטרדה בשלמותה”. פעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד ביותר כשלעצמו”.

ובהמשך הדברים נפסק:

“בעיניי אפוא סימביוזה בין התוכן לצורה מאפיינת את הנושא שבפנינו, והיא לדידי הכרח אך גם עניין ראוי, בחינת כלים שלובים. בוודאי יבדוק בית המשפט כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו “מפחידים”, “יוצרים חרדה”, “פוגעים”, “מטרידים”, כלשון סעיף 30″.

בית המשפט העליון פירש הטרדה באופן מרחיב כך שיצירת אי נוחות הגורמת ללחץ, מבוכה או דאגה – עשויה להיחשב כעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק:

“קריאת הסעיף בהקשרו הכולל, בחוק ובמקביליו בחקיקה מגלה לדעתי עירוב בין תוכן לצורה, קרי כמות ההטרדות או תוכנן, או שניהם יוצרים אותה אי-נוחות הגורמת ללחץ, למבוכה, לדאגה, והערך המוגן הוא שלוותו של האדם מפני הטרדתו תוך שימוש ביכולות שמזמנת הטכנולוגיה שבה מדובר… בלשון פשוטה, דומה כי הטרדה היא יצירת אי נוחות מסוימת, המסיחה דעתו של אדם מענייניו וגורמת לו מבוכה, דאגה, בלבול והתעסקות בנושא ההטרדה”.

עוד קבע בית המשפט העליון כי הטרדת הזולת באמצעות מכשיר תקשורת איננה ביטוי לחופש ביטוי.

מקרה להמחשה במסגרתו טיפל משרדנו בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

תמצית המקרה: בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – מורה בית משפט השלום בכפר סבא על ביטול כתב אישום המייחס עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפת בת זוג.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – מקרה להמחשה – ביטול כתב אישום בבית משפט השלום בכפר סבא.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.

פרשה זו עוסקת בביטול כתב אישום שהוגש כנגד אזרח מן השורה, מנהל צוות תוכנה בחברה מובילה, ללא עבר פלילי, שחיי הנישואין שלו נקלעו למשבר ועל רקע זה הואשם בעבירות פליליות של תקיפת בת זוג והטרדה באמצעות מתקן בזק.
במועד הרלוונטי להגשת התלונה, טרם נקבעו הסדרי ראיה בין בני הזוג. בתגובה לכך שהנאשם אסף את ביתם המשותפת מהגן ללא תיאום עמה, הגישה המתלוננת כנגד הנאשם תלונה פלילית במשטרה, הנוגעת לאירועים קודמים בעברם.
בעקבות הגשת התלונה נפתחה חקירה פלילית כנגד הנאשם, אשר הובילה להגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא.

האישום בתקיפת בת זוג.

על פני הנטען באישום הראשון בכתב האישום, על רקע ויכוח בין בני הזוג, אחז הנאשם את אשתו המתלוננת בשתי ידיה, גרר אותה לחדר השינה ודחף אותה על הרצפה. בכך, כך נטען, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין ובהתאמה, ייחס לו כתב האישום עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

האישום בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

באישום השני בכתב האישום נטען כי ב- 4 הזדמנויות שונות, שלח הנאשם לאשתו המתלוננת הודעות טקסט (sms) פוגעניות ומטרידות, כגון, שיתרום את כל רכושו לצדקה ויתפטר מעבודתו, “שאם תרמוס אותו יהיה לזה מחיר” וכן “איחל” לה, שתחלה במחלה קשה ותמות בייסורים.
במעשיו המתוארים באישום השני, כך נטען בכתב האישום, הטריד הנאשם את המתלוננת באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד ולהטריד באמצעות מתקן בזק.
בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ”ב – 1982.
מקרה זה ממחיש כיצד רשויות אכיפת החוק משתמשות בסעיף 30 לחוק התקשורת על מנת לטפל במישור הפלילי בהטרדות באמצעות שיחות טלפון או הודעות טקסט, ואין זה מעלה או מוריד באם המטריד השתמש בטלפון קווי או בטלפון נייד סלולארי.

ביטול כתב האישום על ידי בית משפט השלום כפר סבא, בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו.

לאחר איסוף ראיות מצד ההגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת תביעות של משטרת כפר סבא וגיבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
כמוסכם, בטרם החל משפטו הפלילי של הנאשם, הודיעה התביעה המשטרתית על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, הורה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים) ובהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) בדבר ביטול כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת דנה מרשק מרום.

נפגעי עבירה הסובלים מהצקות והטרדות בטלפון, במיסרונים, בוואטסאפ או באפילקציות אחרות, במיילים וברשתות חברתיות באינטנרט.

כאמור, ההטרדה יכולה ללבוש כל צורה של שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, להרגיז, לפגוע, ליצור חרדה או להפחיד.
לצד הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים לחשודים ולנאשמים, משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לנפגעי עבירה בכל הארץ, הסובלים מהטרדות והצקות. ראו בהקשר זה: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

ראו דוגמאות נוספות לקראת סוף עמוד זה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי | תקיפת בת זוג | הטרדה טלפונית | מה נחשב להטרדה טלפונית | מטרידים אותי בטלפון הטרדות בוואטסאפ |עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. 5 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפרת הוראה חוקית, הפרת צו בית משפט סעיף 287 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי. 5 (13)

גיא פלנטר — Sun, 29 Mar 2020 14:54:35 +0000

הפרת הוראה חוקית – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

הפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין –
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של הפרת הוראה חוקית, בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – בוטל כתב אישום.

מהי הפרת הוראה חוקית?

- בהתאם להוראות סעיף 287 לחוק העונשין:
“(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים”.

“(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים”.
הפרת הוראה שניתנה על ידי בית משפט או גורם מוסמך אחר (כגון קצין משטרה) מהווה אם כן עבירה פלילית.
כל הפרה של פסק דין, צו שיפוטי או החלטה שיפוטית אחרת היא בגדר עבירה פלילית, לרבות הפרה של פסק דין כספי.
משמע, למשל, אדם שאינו משלם חוב שנפסק בפסק דין או הוצאות משפט שנפסקו בהחלטת ביניים, נושא באחריות פלילית.
בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא דוגמאות להרשעות פליליות בעבירה של הפרת הוראה חוקית במקרים של אי התייצבות לריצוי עונש, הפרת צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, הפרת תנאי שחרור בערובה, סירוב ליתן טביעות אצבע ואמצעי זיהוי אחרים, אי קיום הסדרי ראיה, אי קיום “צו מניעה” בין בני זוג, אי קיום צו בימ”ש בדבר העברת קטין למשמורת אמו ועוד.

מה תכליתה של עבירה זו?

תכילתה של הוראה עונשית זו – לאכוף ציות להחלטות אופרטיביות של בתי המשפט וגורמים מוסמכים אחרים, המשרתים את הציבור ו/או אמונים על שלומו.
על תכליתה של העבירה עמד כב’ השופט בדימוס י. קדמי בספרו על הדין בפלילים, חלק רביעי, עמ’ 1714 באופן הבא:

“תכליתה של ההוראה שבסעיף זה היא להעניש על הפרתם של צווים הניתנים מאת בית משפט או מאת רשות מוסמכת, באותם המקרים שבהם לא ניתן לכפות את ביצוע הצווים או להטיל עונש בשל אי ביצועם, על פי הוראת חוק אחרת; ו”הוראת חוק אחרת” בהקשר זה תהיה, בדרך כלל, הוראה מהוראות פקודת בזיון בית- המשפט או חוק הוצאה לפועל”.

מה העונש על הפרת הוראה חוקית?

העונש על הפרת הוראה חוקית “רגילה”, ללא נסיבות מחמירות, עומד על עד 2 שנות מאסר.
הפרת צו שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם נחשבת כנסיבה מחמירה, ובהתאמה – כפל העונש שלצידה של עבירה זו – עד 4 שנות מאסר.

מה נחשב צו שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם?

סעיף 287(ב) לחוק העונשין מתייחס למצבים של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר, למשל:
- צו הגנה, שניתן על ידי בית משפט לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, כגון:
  - צו הרחקה האוסר להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחה או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה.
  - צו האוסר להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.
- צו מניעת הטרדה מאיימת, שניתן על ידי בית משפט לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001, כגון:
  - צו הרחקה האוסר להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
  - צו האוסר לשאת או להחזיק נשק.

מתי תפתח חקירה פלילית בחשד להפרת הוראה חוקית?

לא כל הפרת הוראה חוקית תוביל בהכרח לפתיחה בחקירה פלילית. במקרים בהם ניתן לאכוף ציות לצווים שיפוטיים באמצעים אחרים, הקבועים בחוק – לא תיפתח חקירה.
כך למשל, ניתן לאכוף ציות לצווים שיפוטיים באמצעות הוראות פקודת ביזיון בית משפט, ובחוקים מסויימים קיימים הסדרים ספציפיים לאכיפת הציות.
על פי הנחיות של משטרת ישראל, ככלל, לא תפתח חקירה פלילית בגין הפרת הוראה חוקית כאשר;
- מעשה ההפרה מהווה עבירה לפי הוראת חוק אחרת;
  - למשל – הפרת צו הפסקת בניה מנהלי, שניתן מכוח סעיף 224 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965, מהווה עבירה לפי סעיף 237 לחוק זה.
  - וכן – הפרת צו לסגירת עסק לממכר משקאות חריפים, שניתן ע”י קצין משטרה בדרגת רפ”ק ומעלה מכוח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968, מהווה עבירה לפי סעיף 25 לחוק זה.
  - בשני המקרים, תיפתח חקירה בגין אותה עבירה ספציפית בחוק, ולא בגין העבירה של הפרת הוראה חוקית.
- ניתן לאכוף את ביצוע הצו באמצעות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.
- כאשר מצויה בחוק תרופה אחרת להפרה; למשל, כאשר בית המשפט מצווה על צד במשפט אזרחי לגלות מסמכים ליריבו, קיימת תקנה לפיה תוצאות אי קיום צו זה הינה מחיקת התביעה או כתב ההגנה. במצב כזה, לא תיפתח חקירה פלילית שכן מצויה בחוק תרופה אחרת להפרה של הצו.

פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום בגין הפרת תנאי שחרור בערובה על ידי נאשם או חשוד.

ככלל, הפרת תנאי שחרור בערובה מוטפלת באמצעות הגשת בקשה למעצר ולחילוט ערובה.
יחד עם זאת, במקרים בהם מדובר בהפרה חמורה או שקיימות נסיבות מחמירות בהפרה, תיפתח חקירה פלילית ויוגש כתב אישום בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית.
כך למשל, במקרים הבאים קיימת נטיה להגיש כתב אישום, תוך מתן משקל לטיב וסוג ההפרה של תנאי השחרור בערובה:
- במקרה שבו ההפרה הביאה לפגיעה בשלומו הפיסי או הנפשי של נפגע עבירה;
- כאשר ההפרה גררה הקצאת משאבים ציבוריים ואכיפתיים ניכרים;
- כאשר ההפרה לוותה בביצוע של עבירה נוספת או הביאה לפגיעה אחרת באמון ותחושת הביטחון של הציבור.
ככלל, הוגש כתב אישום נוסף נגד נאשם בגין עבירה שבוצעה תוך הפרה של תנאי שחרור בערובה, תיכלל בו גם עבירה של הפרת הוראה חוקית.
עוד בעניין זה ראו: הנחיית פרקליט המדינה מספר – 14.5 הפרת תנאי ערובה בידי נאשם או חשוד המשוחרר בערובה ו/או בידי ערב.

פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום כנגד סרבני גט.

כאשר בית דין רבני פסק על “חיוב גט” וסרבן הגט נמנע מלקיים את הצו, ובעקבות כך הוציא בית הדין הרבני החלטה ל”כפיית גט” – תישקל פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
התמיד סרבן הגט בסירובו, תישקל העמדתו לדין בגין הפרת צו שיפוטי פעמים נוספות.
עוד בעניין זה ראו: הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.24 – מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט.

מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטל כתב אישום שייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית.

כתב האישום שהוגש כנגד הצעירה המייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית.

כנגד צעירה ללא עבר פלילי, המועסקת בבית ספר להנדסאים, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין.
בפרק העובדתי של כתב האישום נטען, כי הצעירה סירבה לקיים הסדרי ראיה שנקבעו בהסכם הגירושין שלה.
מאחר והסכם הגירושין (לרבות הסדרי הראיה הכלולים בו) אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין, הואשמה הצעירה בעבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, שניתנה על ידי בית משפט.

ביטול כתב האישום בעקבות הסכמה עם התביעה המשטרתית.

עורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג את הנאשמת, הגיש לתביעה המשטרתית בקשה מנומקת בכתב לחזור מכתב האישום. מדובר בעריכת מעין שימוע בדיעבד, לאחר שכבר הוגש כתב האישום.
בהגינותה, הסכימה התביעה המשטרתית למחוק את כתב האישום.
על בסיס ההסכמה שהשיג עורך דין פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, הורה בית משפט השלום בכפר סבא על מחיקת כתב האישום.
בכך נחסכו מהצעירה כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הצעירה ובהחלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת הפרת הוראה חוקית.

לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת הפרת הוראה חוקית.

עורך דין פלילי

הפרת הוראה חוקית | סעיף 287 חוק העונשין | הפרת צו בית משפט | הפרת צו הרחקה | הפרת צו הגנה | צו הגנה למניעת אלימות במשפחה | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט הפרת הוראה חוקית, הפרת צו בית משפט סעיף 287 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי. 5 (13) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר