ארכיון קבלת ערעור פלילי של ההגנה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

בית דין צבאי – ייצוג משפטי 5 (116)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 14:27:27 +0000

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

בעמוד זה נשיב בתמצית על שאלות נפוצות הנוגעות לבתי הדין הצבאיים.
בהמשך נעמוד על חשיבות קבלת ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין צבאי בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאיים.
משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בפני בתי הדין הצבאיים ובסוף עמוד זה נציג דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

בית דין צבאי – תשובות לשאלות נפוצות

היכן נמצא בין הדין הצבאי?

בתי הדין הצבאיים – הקריה המשפטית נווה צדק

כל בתי הדין הצבאיים המחוזיים מרוכזים כיום תחת קורת גג אחת ב”קריה המשפטית נווה צדק”, במחנה גור בסמוך לכפר יונה.
“הקריה המשפטית נווה צדק” כוללת כיום את כל הגופים והמסגרות הצבאיות הבאות:
- בתי הדין הצבאיים של מחוזות השיפוט השונים.
- התביעה הצבאית (שנקראת גם הפרקליטות הצבאית).
- הסנגוריה הצבאית.
- הכלא הצבאי המאוחד.
ניתן לנווט לבית הדין הצבאי בלחיצה על הקישור הבא: ניווט לקריה המשפטית נווה צדק.
להלן מפת התמצאות הכוללת את מיקומו של בית הדין הצבאי במתחם הקריה המשפטית:

כיצד יוצרים קשר עם בתי הדין הצבאיים?

מספר טלפון בית הדין הצבאי נווה צדק – מרכזיה לכלל מחוזות השיפוט של בתי הדין הצבאיים: 073-3103801.
להלן כתובות הדואר האלקטרוני של בתי הדין הצבאיים השונים בקריה המשפטית נווה צדק;
- בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף: mtkl_oref@idf.il
- בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל אוויר): mrkz_ha@idf.il
- בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה): yvdz_darom@idf.il
- בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים): yvdz_tzafon@idf.il
- בית הדין הצבאי לתעבורה (כלל מחוזות השיפוט): tavura_yvdz@idf.il

בקישור הבא ניתן למצוא מספרי טלפון ניידים של קציני בתי הדין השונים ושל עוזריהם, וזאת לצורך פניות אחרי שעות העבודה ובמקרים דחופים: טלפונים של קציני בית הדין.

לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום?

השאלה לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום נגזרת מהסיווג הפיקודי שאליו משתייך החייל והאם מדובר בקצין בדרגת סא”ל ומעלה.
קיימים כיום 4 בתי דין צבאיים מחוזיים.
- בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף.
- בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל האוויר).
- בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה).
- בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים).
כמו כן קיימים 2 בתי דין צבאיים נוספים:
- בית הדין הצבאי המיוחד – כאשר מדובר בקצינים בדרגת סא”ל ומעלה, בנסיבות המתאימות, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד.
- בית הדין הצבאי לתעבורה – לכלל מחוזות השיפוט.

מתי נשפטים בבית דין צבאי?

חוק השיפוט הצבאי קובע מפורשות מתי נשפטים בבית דין צבאי ומתי לא ניתן להעמיד לדין בפני בית הדין.
חוק השיפוט הצבאי חל על מגוון של אוכלוסיות, כאשר ביחס לכל אחת מהן קובע החוק סייגים והגבלות שונות ביחס לתחולתו.
בין האוכלוסיות שניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי ניתן למצוא:
- חיילים בסדיר ובשירות קבע.
- חיילים במילואים – כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בעת היות החייל בשירות מילואים פעיל.
- מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא.
- מי שמצוי במשמורת הצבא.
- מי שעובד בצבא.
- מי שעובד בשליחות הצבא.
חשוב לדעת – כי גם כאשר חייל חדל, לחלוטין או באופן זמני, מלשמש כחייל (והדבר נכון ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות שנזכרו) – תחולת חוק השיפוט הצבאי אינה פוסקת באופן מיידי, וקיים פרק זמן במהלכו, על אף שהחייל כבר אינו נמצא בתוך המערכת הצבאית – עדיין מרחפת מעליו סמכותו של החוק, וניתן להגיש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי.
ביחס למרבית מן העבירות, פרק זמן זה עומד על 180 ימים (למעט עבירות: בגידה, עריקה, שחרור במרמה ופטור משירות ביטחון במרמה).
במקרים הבאים תהיה לפרקליטות הצבאית תקופה של שנה מהיום שבו חדל החייל להיות חייל – כדי להגיש כתב אישום:
- עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה.
- עבירה שאינה צבאית שהיא פשע.
- עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (גרימת מוות ברשלנות).
- עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (גרימת מוות בנהיגה רשלנית).

איזה עונשים מוסמך בית הדין הצבאי לגזור?

חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לגזור מגוון של עונשים.
אלו העונשים, מן הקל אל החמור:
- עונשים משמעתיים: אתראה, ריתוק (שלא יעלה על 35 ימים), נזיפה ונזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש (שלא יעלה על 35 ימים).
- הורדה בדרגה.
- מאסר לתקופה קצובה.
- מאסר עולם.
- עונש מוות.
בנוסף, מדרגת סמל ומעלה – חייל שנידון ע”י בית הדין הצבאי על עבירה שדינה מאסר, מוסמך בית הדין להטיל עליו גם עונש של גירוש מהצבא. גירוש מהצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית.
בתנאים מסויימים, ניתן לרצות עונש מאסר שניגזר לא בכליאה ממשית אלא בעבודות צבאיות.
מאסר על תנאי: חלף מאסר או מחבוש, רשאי בית הדין להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.
כאשר חייל או איש קבע הורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט האזרחי היה מוסמך להטיל על אותה עבירה וכן – עונש משמעתי, מחבוש (אם קבוע לעבירה עונש מאסר) והורדה בדרגה.
בית דין צבאי רשאי לחייב את הנאשם, בנוסף לכל עונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה פיצויים.

היכן ניתן לעיין בפסקי דין והחלטות של בתי הדין הצבאיים?

חלק מפסקי הדין והחלטות בתי הדין הצבאיים פורסמו באתר של צה”ל.
בהקשר זה ראו בקישורים הבאים:
- פסקי דין של בתי הדין הצבאיים לפי עבירות.
- החלטות מעצר.
- בקשות שונות.
- פסקי דין בנושא עבירות תעבורה ותאונות.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית דין צבאי?

בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה, כולם יושבים בדין כערכאה שיפוטית ראשונה.
על פסקי דין של בתי הדין הצבאיים קיימת תמיד זכות ערעור. בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

ייצוג משפטי בפני בית דין הצבאי

מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בבית הדין הצבאי?

בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, מרגע הגשת כתב אישום, כל חייל או איש קבע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.
מעצם פערי הכוחות בין הנאשם לרשות התובעת – לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו.
בתביעה הצבאית משרתים עורכי דין בעלי ניסיון, ותק וידע משפטי רב – וממולם ניצב נאשם, שבדרך כלל נמצא בטריטוריה זרה לו, כאשר הוא נאלץ להתמודד לראשונה בחייו עם אישומים פליליים שעלולים לשנות את נתיב חייו.
קושי זה אך מתעצם כאשר מדובר בחיילים, צעירים בגילם, חסרי נסיון חיים, המומים ומבויישים מעצם הסיטואציה אליה נקלעו.
על פי רוב, מדובר בצעירים שטרם התגבשו במישור המקצועי, שכל חייהם עוד לפניהם, ושהכתמתם בהרשעה פלילית ו/או שליחתם למאסר עלולה לגרום להם נזקים בלתי הפיכים.
משכך – קיימת חשיבות עצומה לעמוד על כך שהנאשם יקבל ייצוג משפטי מעורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי.
תפקידו של עורך הדין הצבאי הוא קריטי – הוא מהווה את קולו של החייל הן בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת מגעים שמתקיימים עימם והן במסגרת ההליכים המשפטיים השונים המתנהלים בפני בית הדין הצבאי.
בשל ההשלכות הרות הגורל של המשפט הצבאי, אין להתפשר על טיב הייצוג המשפטי, על בקיאותו של עורך הדין במשפט הצבאי (ולא רק הפלילי) ועל ניסיונו בהופעות בפני ערכאות השיפוט הצבאיות, מבית הדין הצבאי בערכאה ראשונה ועד לבית הדין הצבאי לערעורים.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעיתים יתמקד המאבק במשפט הצבאי בסוגית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגית חומרת העונש. כך או כך, ייצוג משפטי בידי עורך דין צבאי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי, אם לא מכריע, על התוצאה.

הרקע והניסיון שלנו בייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה. בעברו שירת כראש מדור פח”ע במודיעין פיקוד מרכז ובאמתחתו 27 שנות ניסיון כעורך דין.
- עו”ד עמנואל טראץ שירת במשך 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי וכן שירת בעבר כחוקר פלילי בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ).

סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה.
שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים.
ייצוג משפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים ופליליים.

עורך דין צבאי

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

הפוסט בית דין צבאי – ייצוג משפטי 5 (116) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי 5 (124)

גיא פלנטר — Thu, 09 Mar 2023 09:29:10 +0000

ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין הצבאי לערעורים

בעמוד זה נעמוד בתמצית על תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ועל סמכויותיו, נשיב על שאלות נפוצות הנוגעות אליו ונעמוד על החשיבות של ייצוג משפטי בהליכי הערעור.
משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכי הערעור ובהמשך עמוד זה נציג מקרה להמחשה בו טיפלנו וכן את חוות דעתו של הלקוח לגבי טיב הייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.
בכל הנוגע למשפטים צבאיים המתנהלים בפני ערכאת השיפוט הראשונה ראו – בית דין צבאי – ייצוג משפטי.

תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ומקום מושבו

בית הדין הצבאי לערעורים הינו ערכאת השיפוט העליונה בצה”ל.
תפקידו להכריע ולפסוק בערעורים שהוגשו על פסקי הדין של בתי הדין הצבאיים המחוזיים ובתי הדין הצבאיים המיוחדים.
מקום מושבו של בית הדין הצבאי לערעורים במחנה רבין אשר בקריה בתל אביב.

כיצד ניתן ליצור קשר עם בית הדין הצבאי לערעורים?

טלפון מרכזית בית הדין הצבאי לערעורים: 03-5691603.
פקס: 030-5694670.
כתובת מייל של בית הדין הצבאי לערעורים: Mzkirut_yvdz@idf.il
לפרטים נוספים על דרכי התקשרות עם בית הדין הצבאי לערעורים ראו – כאן.

האם ניתן לערער על כל פסק דין של בית דין צבאי?

התשובה חיובית; חוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955 קובע כי על פסק דינו של בית דין צבאי מחוזי ניתן לערער בזכות לבית הדין הצבאי לערעורים.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור?

חוק השיפוט הצבאי קובע סד זמנים קצר יותר מזה שקיים המערכת האזרחית – וניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים תוך 15 ימים בלבד.

מי יכול להגיש ערעור?

ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יכול להיות מוגש מטעם התביעה הצבאית או מטעם הנאשם.
לא אחת, שני הצדדים למשפט הצבאי מגישים ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.

על מה ניתן להגיש ערעור?

ניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים הן ביחס לשאלת האחריות (אשמה/זיכוי) והן ביחס לחומרת העונש שהוטל.
בנוסף, מאפשר חוק השיפוט הצבאי להגיש ערעור על “החלטות אחרות הניתנות לערעור” המפורטות בסעיף 415 לחוק השיפוט הצבאי.

איזה סמכויות יש לבית הדין?

סעיף 436 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האפשרויות בהן מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים לנקוט בהחליטו בערעור שהוגש בפניו.
כך, בין היתר, מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים, ביחס לכל ערעור שהוגש לו (אם מטעם התביעה ואם מטעם הנאשם):
- לדחות את הערעור.
- לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם.
- להקל בעונש.
- להחמיר בעונש.
- לשנות את פסק הדין שמערערים עליו – לבטלו או לתת אחר במקומו.

היכן ניתן למצוא פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים?

לבית הדין הצבאי לערעורים פסיקה עשירה ורבת שנים, בכל תחומי העבירות.
ניתן לעיין בחלק מפסקי הדין שפורסמו, לפי סוגי עבירות, כאן.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין הצבאי לערעורים?

על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט העליון.
רשות להגיש ערעור יכול שתינתן בפסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים, או מאת נשיא בית המשפט העליון או משנהו.
ללא קבלת רשות מאחד הגורמים המוסמכים להעניק רשות, לא ניתן לערער.
מבחינת לוחות הזמנים – ככל שמבקש נאשם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – עליו לעשות זאת תוך 15 ימים.
מרגע שניתנה רשות לערעור, יש להגיש את הערעור עצמו לבית המשפט העליון תוך 30 ימים.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

בטרם הגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים, חשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי אשר מכיר את ההלכה, המדיניות והפסיקה הצבאית הנוהגת בבית הדין הצבאי לערעורים ונמצא בעמדה טובה להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.
להליכי ערעור סדרי דין משלהם והופעה בפני ערכאת ערעור שונה מהופעה בפני הערכאה הראשונה שדנה בתיק (בית דין צבאי במחוז שיפוט מסוים).
ככל שנמצא סיכוי סביר להצלחתו של ערעור, יש לוודא כי עורך הדין הצבאי המייצג לא רק בקיא ברזי המשפט הצבאי אלא גם בעל נסיון בייצוג בפני בית הדין הצבאי לערעורים.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי לערעורים

במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני כל בתי הדין הצבאיים, לרבות בית הדין הצבאי לערעורים.
למשרדנו נסיון מוכח בייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים.

מקרה להמחשה בו טיפלנו וחוות דעתו של הלקוח

בהמשך עמוד זה תמצאו פסק דין אודות איש קבע שהענקנו לו ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
לפרטים נוספים אודות המקרה ראו: קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר.
להלן חוות דעתו של לקוח זה אודות הייצוג המשפטי שהענקנו לו:

בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים.

עורך דין צבאי

הפוסט בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי 5 (124) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (252)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 12:29:43 +0000

דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פתח דבר – הצלחות הם עניין יחסי

בהמשך עמוד זה נפנה את הקורא לדוגמאות שונות של מקרים בהם טיפל משרדנו שהסתיימו בסגירת תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, הקלה משמעותית בענישה, מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי, קבלת רישוי לכלי ירייה, החזרת כלי ירייה מהמשטרה ועוד.
כאן המקום להזכיר כי גם בעולם המשפט, הצלחות והישגים משפטיים הינם עניין יחסי.
אפילו זיכוי מוחלט של נאשם מכל אשמה, מה שעשוי להיתפס באופן טבעי כהצלחה מסחררת של הסניגור, במציאות, עשוי להיות כישלון לא קטן. למשל, באם ניתן היה למנוע מראש את עצם הגשת כתב האישום, לסגור את התיק עוד בשלב השימוע ולחסוך מהנאשם (שאמנם זוכה בסופו של דבר) את עינוי דינו, את עצם הסיכון שיורשע בהליך הפלילי כמו גם את כל הנזקים וההוצאות הכרוכים בניהול משפטו.
במציאות, לא כל תיק פלילי אפשר לסגור, לא כל כתב אישום אפשר לבטל, לא כל נאשם אפשר לזכות ולא כל רישום פלילי אפשר למחוק.
חלק מתפקידו של הסניגור, לשקף ללקוחותיו נכונה את מצבם המשפטי, לייעץ להם בחכמה כיצד לנהוג והיכן בדיוק למקד את מאבקם המשפטי, כלומר:
- בשאלת עצם האחריות לעבירה.
- בשאלת היקף ומידת האחריות לעבירה.
- בשאלת סיום ההליך הפלילי בהרשעה או באי ההרשעה בפלילים, למרות אחריותם לעבירה כזו או אחרת.
- או – בשאלת העונש.
גישתנו בעניין, שתמיד צריך “לכוון גבוה”, שכן כידוע, מי שמכוון גבוה בדך כלל גם פוגע גבוה או במילים של לס בראון: “כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין כוכבים“. יחד עם זאת, הצבת המטרות חייבת להיות מציאותית, עם לפחות סיכוי סביר להצלחה.
בסופו של יום, כל מקרה ומקרה הינו עולם ומלואו, המוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות. עסקינן באנשים ובגורלם ולא במתמטיקה ותפקידו של הסניגור ללמוד את המקרה לפרטי פרטיו, להתאים את הייעוץ והייצוג המשפטי לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו ולחתור בתעוזה, בנאמנות ובמסירות להשגת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג.
ועוד מילה בטרם נעבור לדוגמאות עצמן. בכל המקרים שיובאו להלן היה מעורב באופן אישי עורך דין גיא פלנטר. יחד עם זאת, ברוב המקרים, התוצאות הן גם פרי עמלם של אחד או יותר מצוות עורכי הדין במשרד: עורכת דין אירנה אינברג, עורך דין עמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו (לחיצה על הכותרת תפתח את העמוד הרלוונטי)

ארכיון סגירת תיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם נסגרו תיקי החקירה בתיקים בהם הענקנו ייעוץ וליווי משפטי.
ארכיון סגירת תיק בשימוע פלילי – דוגמאות לתיקים פליליים שנסגרו בהליכי שימוע מול רשויות התביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
ארכיון ביטול כתב אישום – דוגמאות למקרים בהם בוטל כתב אישום, נמחקו כתבי אישום או הרשות התובעת חזרה בה מכתב האישום.
ארכיון עיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – דוגמאות למקרים בהם נתקבלו בקשות לעיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה במשפטים פליליים.
ארכיון זיכוי בתיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו במשפט פלילי או במשפט צבאי.
ארכיון זיכוי בתיק משמעתי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו בהליכים משמעתיים.
ארכיון ביטול תובענה משמעתית – דוגמאות למקרים בהם בוטלו תובענות משמעתיות בהליכים משמעתיים בהם ייצגנו.
ארכיון אי הרשעה – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פלילים בהם ייצגנו תוך הימנעות מהרשעה פלילית, סיום ההליך פלילי ללא הרשעה או בביטול הרשעה.
ארכיון ענישה לקולא – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פליליים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענישה מתונה, לקולא.
ארכיון מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי – דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו, והורה על קיצור תקופות התיישנות ומחיקה במרשם הפלילי.
ארכיון חנינה מהנשיא – דוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות חנינה שהגשנו.
ארכיון ביטול רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם נתקבלה בקשה מטעמנו לביטול הרישום המשטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
ארכיון מחיקת רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
ארכיון רישוי כלי ירייה – דוגמאות למקרים בהם הוסדר רישוי לכלי ירייה, בין אם בהגשת בקשה, בערר או בעתירה מנהלית.
ארכיון החזרת נשק מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם הוחזר כלי ירייה, אשר היה תפוס במשטרה.
החזרת רכוש תפוס מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם שיחררנו רכוש וחפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשבנו אותם לבעליהם.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי

הפוסט דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (252) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 16:40:06 +0000

קבלת דבר במרמה בצבא – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

קבלת דבר במרמה בצבא – איש קבע שקיבל 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סיים את משפטו הצבאי בהורדה בדרגה אחת + עבודות צבאיות תוך פגיעה מינימלית בזכויות הפנסיה שצבר

פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד נגד בכיר בשירות קבע, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י) בגין קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף; הפרשה הגיעה לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים.
פסק הדין המלא של בית הדין הצבאי לערעורים מוצג בעמוד זה, לקראת סוף העמוד.
בתום הפרשה פירסם הכתב יוסי מלמן את הדברים הבאים ב”הארץ”.

עובדות המקרה – קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים

רס”ב ר’, נגד בכיר בצה”ל, נבחר לצאת עם משפחתו לארה”ב לשליחות בת מספר שנים מטעם משרד הביטחון.
בעודו משרת בארה”ב, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית כנגדו, בחשד לעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה.
על פי החשד, במשך קרוב לשנתיים, זייף קבלות באמצעותן יצר מצג כוזב כאילו שילם לשכנתו בגין שיעורי אנגלית עבורו ועבור בני משפחתו (זכות שלה היה זכאי מתוקף תפקידו), על אף שבפועל לא נערכו שיעורי אנגלית כלל וכלל. את הקבלות המזויפות הגיש לתשלום למשרד הביטחון בצירוף לדוחות כוזבים, אשר הכילו נתונים דומים. בדרך זו, נחשד כי קיבל במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סך של 40,540 דולר.
בנוסף, חקרה מצ”ח חשד כי שיבש את החקירה הפלילית כנגדו בכך שביקש מאותה מורה כי אם יפנו אליה בנושא – תטען כי אכן העבירה שיעורי אנגלית כפי שהוצהר על ידו.
עם פתיחת החקירה הפלילית כנגדו, פנה רס”ב ר’ לעורך דין צבאי גיא פלנטר אשר טס לארה”ב ולאחר הערכת מצב מקיפה, העניק לו ייעוץ משפטי.
כבר בשלב זה, בהתחשב בראיות לחובתו של הנגד, הוצבו מספר מטרות בהגנתו:
- האחת – שלא ייגזר על הנגד עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
- השנייה – לסיים את המשפט הצבאי רק לאחר שהנגד חצה את גיל 42, “התחנה הראשונה” מבחינת גיל, המאפשרת פרישה עם זכויות גמלה (בתחילת החקירה הפלילית היה הנגד בן 40).
- השלישית – למזער ככל הניתן את הפגיעה בזכויות בפנסיה שצבר הנגד ביושר במשך שנים, בין היתר על ידי פגיעה מינימלית בדרגותיו.
בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל, עוד לפני שנחקר לראשונה ע”י מצ”ח, השיב רס”ב ר’ את מלוא סכום הכסף למשלחת משרד הביטחון.

כתב האישום שהוגש לבית הדין הצבאי – קבלת דבר במרמה בצבא

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד הנגד הבכיר כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין;
- זיוף ושימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיפים 418 סיפא ו- 420, לחוק העונשין;
- הדחה בחקירה, בניגוד לסעיף 245 לחוק העונשין;
- התנהגות שאינה הולמת בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
מעבר לכך, הושעה מתפקידו לאלתר, ומשפחתו נאלצה לעזוב את ארה”ב באופן מידי – ולשוב לישראל.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום כנגד רס”ב ר’ לקולא באופן משמעותי ואף הושמט ממנו סעיף האישום שעניינו הדחה בחקירה.
באשר לשאלת העונש, לא ניתן היה להגיע עם הפרקליטות הצבאית להסדר טעון “סגור”, ולפיכך נותרו 2 רכיבי ענישה ל”טעון פתוח”, כאשר כל צד ביקש לשכנע את בית הדין הצבאי בטעוניו:
- ביחס לרכיב המאסר – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שייגזר על הנאשם עונש הכולל כליאה ממשית אולם הסכימה, במסגרת הסדר הטעון, להגביל את עתירתה ל- 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון, כי ההגנה תעתור מצידה לריצוי ששת חודשי המאסר בעבודות צבאיות, ולא בכליאה ממשית.
- ביחס לפגיעה בדרגה – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שחומרת מעשיו של רס”ב ר’ מצדיקה הורדה מכל דרגה (כלומר – לדרגת טוראי); אך משרדנו סירב להסכים לדרישה זו ולפיכך, במסגרת הסדר הטעון, נותרה שאלת ההורדה בדרגה להכרעת בית הדין הצבאי.

על עבירות קבלת דבר במרמה בצבא, בהן הורשע רס”ב ר’

בטרם נמשיך הלאה, מספר מילים על חומרת העבירות בהן הורשע הנגד הבכיר.
עבירות המרמה בצבא נתפסות כעבירות חמורות במיוחד, וזאת בשל הפגיעה הקשה באמון השורר בצבא – בשלושה רבדים שונים: האחד, האמון בין המערכת הצבאית לחייליה וקציניה; השני, האמון בין החייל למפקדיו; והשלישי האמון בין הציבור – לצבא.
ביחס לסולם הערכים המצופה ממי שגבוה בדרגה, נאמר כבר בפסיקת בתי הדין הצבאיים כי (אמנם הדברים מתייחסים ל”קצין” אך נכונים באותה מידה גם ביחס לנגדים בכירים המהווים מפקדים לכל דבר ועניין):

“על המפקד להוות סמל ומופת לפקודיו בהילוכו, בנורמות ההתנהגות שלו, במקצועיותו, בכל אשר יפנה ויעשה. מעילה באמון מצד המפקד משליכה על הזכות ועל היכולת להמשיך ולשאת את דרגתו’ (ע/144/06 התובע הצבאי הראשי נ’ סרן בוטביה, פס’ 9 (2008)). הנה-כי-כן, על המפקד להוות מופת ודוגמא. ההיררכיה הפיקודית וסטטוס הקצונה אינם אלא סממנים חיצוניים…, שמאחוריהם מצופה כי תעמוד אישיות בעלת חוט שדרה ערכי, שתהווה כעמוד אש ההולך לפני המחנה (ראו: בג”ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון נ’ הוועדה לעיון בעונש, פ”ד נג (3) 721, 746 (1999); ע/364/83 רס”ן אבנר נ’ התובע הצבאי הראשי, פס’ 4 (1983)). חוסנם המוסרי של מפקדי הצבא הוא הערובה להבטחת אמון הציבור בצה”ל. שילוב העוצמה הצבאית עם המחויבות הערכית הם שעומדים ביסוד כוחו של הצבא (בג”ץ 1284/99 פלונית נ’ ראש המטה הכללי, פ”ד נג (2) 62, 70-69 (1999))” (מתוך ע/74/09 תא”ל תמיר הנ”ל, בסעיף 14 לפסק הדין, ההדגשות הוספו, וראו גם ע/153/03 סא”ל שגיא נ’ התובע הצבאי הראשי (2003) בעמוד 47).

נוכח האמור, עבירות המרמה נחשבות חמורות עוד יותר שעה שמדובר בקצינים או נגדים בכירים המצויים בתפקידים רגישים. משכך, במרבית מן המקרים בהם הורשעו קצינים ונגדים בעבירות ממין זה – דרשה הפרקליטות הצבאית (ועל פי רוב גם קיבלה) פגיעה משמעותית בדרגותיו של הנאשם, באופן שסימל את הפגיעה הערכית הטמונה במעשים אלו.
להרחבה בנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא ראו בעמוד: עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים ואנשי קבע – עבירות זיוף ומרמה.

גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י)

בגזר דינו, הרכב בראשותו של אלוף משנה ארז פורת, נשיא בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז”י, קיבל את מרבית טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר, דחה את עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנאשם לדרגת טוראי ובאופן חריג , נמנע מלפגוע בדרגותיו של הנאשם, אפילו בדרגה אחת.
עוד דחה בית הדין הצבאי את עתירת התביעה הצבאית לגזור על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר לכליאה ממשית, והסתפק בשלושה חודשי מאסר לכליאה ממשית בלבד, לצד מאסר מותנה, וללא השתת רכיב ענישתי של קנס או פיצוי.

הליך הערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

לאור העובדה שבית הדין הצבאי המחוזי קיבל במלואה את עתירת משרד עורכי הדין גיא פלנטר ונמנע מלפגוע בדרגתו של הנגד בכלל – הגישה התביעה הצבאית ערעור על העונש. עוד טענה התביעה הצבאית כי עונש המאסר שהוטל על הנאשם קצר – וחורג לקולא מהענישה הראויה.
מנגד – הגיש עורך דין צבאי גיא פלנטר ערעור על גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, ובו התבקש בית הדין הצבאי לערעורים לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל בדרך של כליאה ממשית ולהמירו בעבודות צבאיות.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת הדרגה. לשאלת ההורדה בדרגה היו השלכות כלכליות עצומות על הנאשם, ולו היתה מתקבלת עתירת הפרקליטות הצבאית במלואה – היה מפסיד הנאשם סכומי כסף עצומים מגמלתו לפנסיה, ממענק השחרור וכד’ – באופן שהיה פוגע קשות בו ובמשפחתו (ועל כך בהרחבה בהמשך עמוד זה).
בפסק דינו, עמד בית הדין הצבאי לערעורים (תא”ל דורון פיילס, אב”ד וסגן הנשיא, אל”מ אבי לוי, ואל”מ מיכאל זיסמן) על החומרה היתרה הנשקפת ממעשיו של רס”ב ר’, בייחוד לנוכח מעמדו ותפקידו בצבא וציין:

“אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות. אכן, על רקע הצטיינותו יוצאת הדופן של המערער בשירותו הצבאי, על רקע מסירותו האינסופית, תרומתו הייחודית והקרבתו הרבה, ביצוע מעשים שכאלו, בעלי אופי עברייני, הוא תמוה ממש. דומה, מהמעשים הללו מהווים אנטי תזה מושלמת לאופיו של המערער ולדרך התנהלותו בשנות שירותו הארוכות בצה״ל. אכן, כישלונו של המערער איננה אלא נפילה מ״אגרא רמה לבירה עמיקתא״. האמור בכישלון מהדהד, העומד בסתירה מוחלטת לדרכו של האדם, לאורח חייו ולתפיסת עולמו.

צודקת התביעה בטענתה, כי האמור בכישלון קשה, אשר לו היבטים מחמירים לא מעטים. אי אפשר להתייחס אליו כאל ,מעידה חד פעמית ומבודדת, אשר בוצעה בלא תכנון מוקדם, בבחינת טעות של רגע. המעשים היו מתוכננים ושיטתיים; הם בוצעו תוך זיוף מסמכים רבים; בביצועם, ניצל המערער אמון רב שנרחש לו; הוא השתמש לרעה בזכות־יתר, אשר ניתנה לו; אי־אפשר לומר על סכומי הכסף שהתקבלו כי היו זניחים; הם נועדו לזכות אותו עצמו בסכומי כסף, הניטלים שלא כדין. יש לראות חומרה מסוימת גם בהתנהלותו של המערער לאחר חשיפת המעשים, עת נעשתה פנייה מטעמו לשותפתו, הגב׳ …, על מנת להכינה לקראת פתיחת חקירה.”

עם זאת, ועל אף אמירות קשות אלו, דחה ביה”ד הצבאי לערעורים את מרבית מטענות הפרקליטות הצבאית, הוריד את הנגד בדרגה אחת בלבד, והמיר את עונש המאסר לריצוי בפועל – לעונש בן שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות צבאיות.
בכך, הושגו כל המטרות שהציבה לעצמה ההגנה בתחילת הדרך; נמנעה גזירה כלכלית קשה על הנאשם ובני משפחתו, גזירה שלו חלילה היתה מתקבלת – היתה ממוטטת את כל מעגלי חייו; והפרשה כולה הסתיימה מבלי שהנאשם נדרש לרצות ולו יום אחד מאחורי סורג ובריח.
בכל הנוגע לייצוג חיילים ואנשי קבע בהליכי ערעור ראו: בית הדין הצבאי לערעורים.

שאלת ההורדה בדרגה של איש קבע במשפט צבאי והפגיעה בזכויות פנסיה

בעניין זה ראוי להסביר, כי דרגתו של הקצין או הנגד בעת שחרורו או פיטוריו מהצבא משפיעה במישרין ובאופן מהותי על היקף הגמלה המשולמת לו; כלומר – הדרגה שבה השתחרר הקצין או הנגד מצה”ל היא שקובעת את היקף הגמלה המשולמת לפנסיה.
לכן, רכיב ענישה של הורדה מכל דרגה – במקרים בהם מדובר באנשי קבע – משמעה גזירה כלכלית עצומה בהיקף, היכולה להגיע לכדי מליוני שקלים, ושגורמת לנזקים עצומים – לא רק לנאשם עצמו, אלא גם לבני משפחתו (זוגתו וילדיו).
קשר זה ידוע בפיסקה הצבאית גם כ”קשר הגורדי” – המתעורר באותם מקרים בהם גם אם במישור הערכי, מעשיו של איש הקבע מצדיקים הורדתו מכל דרגה – הורדתו לדרגת טוראי תסב לו נזקים כלכליים כה כבדים, עד שיווצר חוסר פרופורציה וחוסר הלימה בין נסיבות ביצוע העבירה לנזקים שנגרמים לנאשם במסגרת ענישתו.
אותו “קשר גורדי” התעורר במלוא עוצמתו בפרשה זו הן בפני בית הדין הצבאי המחוזי והן בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אשר ניצל הזדמנות זו (תוך קבלת טעוני ההגנה) להביע את עמדתו העקרונית בעניין (ההדגשה שלנו):

“נעבור כעת לדון בסוגיית ההורדה בדרגה. כזכור, רוב שופטי ההרכב דלמטה מצא לייחס משקל־בכורה לסוגיית הנזק הכלכלי הצפוי למערער ולבני משפחתו כתוצאה מהורדתו בדרגה. רוב השופטים לא היו מוכנים לתת ידם לפגיעה נוספת שכזו. אכן, אנו עצמנו הצבענו לא פעם על הבעייתיות הטמונה ב״קשר הגורדי״ שבין הורדה בדרגה לבין הפגיעה בזכויות כלכליות (ראו לעניין זה: ע/70/09 רסי׳ב פטרושקה נ^‘התובע הצבאי הראשי (2010); ע/107/10 רס״ם ביטון נ^‘התובע הצבאי הראשי (2011)). לא פעם, מבקש בית־דין צבאי להביע גינוי ושאט נפש ממעשיו של נאשם ולהביא תחושות אלו לכלל ביטוי על ידי הטלת ענישה, הטומנת בחובה פגיעה במעמד הפיקודי, המתבטא בדרגה הצבאית. דא עקא, שאין הערכאה הצבאית יכולה להתעלם מכך, שהטלת עונש שכזה על מי שצפוי לזכות לגמלה (ולו חלקית) לרגל פיטוריו מצה״ל צפויה להמיט אסון כלכלי על הנאשם וחשוב מכך, על בני ביתו, הסמוכים על שולחנו. המלצנו בעבר להתיר את הקשר האמור ואנו שבים וממליצים על כך, ויפה שעה אחת קודם.

כל עוד לא אומצה המלצה זו, עשויה פסיקת בתי הדין הצבאיים, ופסיקתנו אנו, בכלל זאת להיות מושפעת, מאותו ״קשר גורדי״; ההשלכות הכלכליות עלולות לגרור הימנעות מעצם הטלת עונש הורדה בדרגה ולעתים מיתון במידת ההורדה. בעניינו של המערער דכאן, ובאורח תקדימי למדי, ביקשנו מהצדדים לברר מה משמעותה הכלכלית של הורדת המערער בדרגה כתוצאה מפסק דיננו. הנתונים שהובאו לפנינו אימתו את חששותינו, שלפיהם הנזק הכספי הנלווה להורדה בדרגה הוא עצום…

עיינו בנתונים הללו_;שקלנו גם אותם עת באנו לקבוע עמדתנו ביחס לעתירה להורדה בדרגה. בבואנו להכריע בדבר נחלקו דעותינו.

אחד השופטים מצא לנכון להימנע כליל מפגיעה בדרגתו של המערער. שופט זה סבר, כי מעשיו של המערער אכן לוקים בקלון, ומהוווים פגיעה בסמכותו הפיקודית של המערער ובדמותו כמפקד. אכן, אלמלא נודעו להורדת המערער בדרגה השלכות כלכליות מרחיקות לכת עליו ועל בני משפחתו, נכון היה לשקול הורדתו בדרגה אחת ואולי אף ביותר מכך; דא עקא, שמקום בו הוסבו למערער נזקים משמעותיים כתוצאה מלכידתו בכף, מסילוקו מתפקידו ומהעמדתו לדין, לא סבר שופט זה שנכון לפגוע בו פגיעה כלכלית ממשית נוספת גם אם יהיה זה במחיר של פגיעה במסר ההרתעתי החשוב, הגלום בהטלת עונש של הורדה בדרגה.

רוכ השופטים סברו, שלנוכח חומרת המעשים והפגם המוסרי החמור אשר נלווה להם, אין מנוס מהטלת עונש הורדה כדרגה לצד עונש המאסר. שופטים אלו לא התעלמו מההשלכות הכלכליות של הטלת עונש שכזה ואף לא מהפגיעות האחרות שנגרמו למערער כפועל יוצא של חשיפת מעשיו. עם זאת, הם סברו, כי מידת הקלון אשר דבקה כמעשים ופגיעתם החמורה בדמותו של המערער כמפקד חייבו הטלת רכיכ עונשי בדמות פגיעה, גם אם מתונה כדרגתו…

״דרגה צבאית… מקנה לנושאה את הזכות והחובה להימנות על שורות המפקדים בצה״ל. ממילא, במקרה של הרשעה פלילית של נושא הדרגה, נכון יהיה כי בית הדין הצבאי יבחן אם חומרת העבירה עולה כדי פגיעה בשורשי הזכות לשאתה. בהינתן פגיעה חמורה, המחייבת שלילת דרגות: פעמים, חומרת העבירה תחייב שלילת כל דרגותיו של הנאשם, ופעמים היא תחייב שלילתן במידה חלקית. קביעה זו נכונה כלפי כל מפקד העובר עבירה, והיא מקבלת משנה תוקף באותן עבירות בהן כישלונו של מפקד, שהורשע בפלילים, פוגע באשיות המנהיגות הצבאית״ (ע/107/03 סמ׳׳ר קראדי נ^‘ התובע הצבאי הראשי (2003)).

אכן גם לדעת רוב שופטי המותב, אלמלא הנזק הכספי הרב הנלווה להורדה משמעותית יותר בדרגה, היה נכון להטיל על המערער עונש של הורדה ביותר מדרגה אחת”.

בסופו של יום אם כן, נדחתה עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנגד לדרגת טוראי, ובדעת רוב החליט בית הדין הצבאי לערעורים להסתפק בהורדה בדרגה אחת בלבד. בכך צומצמה הפגיעה הכלכלית בנאשם ובני משפחתו.
פורסם בנבו: ע 36/11, ע/38/11 בבית הדין הצבאי לערעורים (קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים).
להלן דברים שכתב הלקוח עם סיום הטיפול בעניינו;

נושאים קשורים לעיון.

אודות משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה וזיוף.

עורך דין צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא | ערעור פלילי | קבלת דבר במרמה בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא

הפוסט קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור ע”י עורך דין פלילי | ערעור על הרשעה או על עונש 5 (120)

גיא פלנטר — Sat, 12 Feb 2022 13:28:33 +0000

ערעור פלילי – ייצוג משפטי בהליכי ערעור ע”י עו”ד פלילי בערעור על הרשעה ו/או ערעור על עונש

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי בפני בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
אנו מייצגים בפני ערכאות ערעור הן בשאלת האחריות הפלילית (ערעור על הכרעת הדין) והן בשאלת העונש (ערעור על גזר הדין).
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי.

בית המשפט העליון. ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. צילום: פלאש 90.

על זכות הערעור במשפט פלילי

זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית ונועדה להבטיח את הגינותו, סבירותו וצדקתו של ההליך המשפטי.
משמעותה של זכות הערעור היא שצד להליך שרואה עצמו “נפגע” מהכרעה שיפוטית יכול להעמיד את ההכרעה לבחינה ולביקורת של ערכאה שיפוטית גבוהה יותר.
במשפט פלילי, לכל נאשם מוקנית זכות ערעור על פסק דין מרשיע בעניינו – ערעור בזכות.
הערעור בזכות יוגש תמיד לערכאה אחת גבוהה יותר מזו שנתנה את ההכרעה השיפוטית הראשונה;
- נאשם שעניינו נדון על ידי בית משפט השלום (כערכאה ראשונה) – יוגש הערעור לבית המשפט המחוזי.
- נאשם שעניינו נדון על ידי בית המשפט המחוזי (כערכאה ראשונה) – יוגש הערעור לבית המשפט העליון.
ככלל, ערכאת הערעור לא תדון בתיק מחדש, אלא תתמקד בבחינה האם נפלה בהכרעה של הערכאה הראשונה טעות מהותית ומשמעותית, המצדיקה התערבות בהכרעה.
על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס לשנת 2017, מבין הערעורים שהוגשו מטעם הנאשמים לבית המשפט העליון, התקבלו 38% באופן מלא או חלקי.

ערעור פלילי – על מה ניתן לערער? ערעור על הרשעה | ערעור על עונש

פסק דין במשפט פלילי מורכב משני חלקים – הכרעת דין וגזר דין;
- בהכרעת דין נקבעת אשמתו או חפותו של הנאשם (מורשע או מזוכה);
- בגזר הדין נקבע עונשו של נאשם שהורשע.
ערעור פלילי יכול להיות מופנה כלפי פסק הדין על שני רכיביו, או כלפי רכיב גזר הדין (חומרת העונש) בלבד;
- “ערעור על פסק הדין” – ערעור על הכרעת הדין המרשיעה ולחלופין על גזר הדין.
- “ערעור על גזר הדין” – ערעור המכוון אך ורק כנגד חומרת העונש.
נאשם שבמסגרת ההליך בפני הערכאה הראשונה עתר לסיום ההליך בעניינו “ללא הרשעה” או לביטול הרשעתו, אולם בסופו של יום הורשע, יוכל במסגרת ערעור על פסק הדין לערער על החלטת הערכאה הראשונה שלא להימנע מהרשעתו או לא לבטל את הרשעתו.
חשוב להדגיש, כי ככלל, נאשם שהורשע על פי הודאתו, בין במסגרת הסדר טיעון ובין אם לאו, לא יוכל לערער על הרשעתו.
במקרים נדירים וחריגים בלבד, רשאי בית המשפט בשלב הערעור להתיר למערער לחזור מהודאה (עוד על חזרה מהודאה ראו בקישור: חזרה מהודיה | חזרה מהודאה – ביטול הכרעת דין מרשיעה בפלילים– הדין והפסיקה.
נאשם שזוכה מחמת הספק – לא תעמוד לו זכות ערעור ואינו יכול לערער על כך שלא זוכה זיכוי מלא.
צריך לזכור כי זכות הערעור אינה נתונה לנאשם בלבד וגם לתביעה עומדת זכות ערעור;
כמו הנאשם, גם התביעה רשאית לערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין:
- ערעור על הכרעת דין מזכה – ערעור על זיכוי נאשם.
- ערעור על גזר דין בלבד – ערעור על קולת העונש שהוטל לשיטת התביעה על הנאשם.

ערעור על החלטות ביניים – אימתי?

החלטות ביניים הן החלטות הניתנות על ידי הערכאה הדיונית במהלך ההליך המשפטי, מכריעות בסוגיה מסוימת ושאינן מביאות לסיום ההליך.
בהליך פלילי אין ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט, אלא אם כן קיימת הוראה מפורשת בחוק.
מכאן, שנאשם המבקש לערער על החלטת ביניים בעניינו ייאלץ להמתין לסיום המשפט ולערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין.
עם זאת, במקרים חריגים קיימת אפשרות לערער על החלטות ביניים בהליך פלילי. כך למשל, ניתן לערער על החלטות הביניים הבאות:
- החלטה לגבי פסלות שופט.
- החלטה בבקשה לעיון בחומר חקירה.
- החלטה שלא לשחרר סנגור מייצוג.
- החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.
- החלטות ביניים המהוות פסק דין – החלטות שמביאות למעשה לסיום ההליך, כדוגמת קבלת טענה “אין להשיב לאשמה” שמביאה לזיכוי נאשם.

ערעור ברשות – אימתי?

פסק דין שניתן בערכאת ערעור ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון רק אם ניתנה רשות לכך מבית המשפט המחוזי (במסגרת פסק הדין בערעור) או שבית המשפט העליון העניק רשות להגיש ערעור בפניו.
נאשם המבקש לערער על פסק הדין של ערכאת הערעור נדרש להגיש בקשת רשות ערעור מנומקת.
רשות ערעור תינתן במשורה, למשל במקרים הבאים:
- כאשר בקשת רשות הערעור מעלה שאלה משפטית חשובה, שלהכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים.
- כאשר מתעורר חשש ממשי מפני עיוות דין מהותי או אי צדק שנגרם למבקש הערעור.
- בערעור על חומרת העונש – כאשר מדובר במקרה חריג בו תחושת הצדק מחייבת ליתן רשות לערער (למשל, כאשר קיים פער חריג בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור).

מה פרק הזמן להגשת ערעור פלילי?

פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת ערעור פלילי הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין. אם ניתן פסק הדין ללא נימוקים – יש להגיש את הערעור תוך 45 ימים מיום מתן הנימוקים.
בקשת רשות ערעור תוגש גם היא בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין בערעור והודעת הערעור יש להגיש תוך 30 ימים מיום מתן הרשות.
עם זאת, בית המשפט העליון רשאי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו היתה הודעת ערעור.
לבקשת המערער, רשאי בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור יש להגיש לערכאת הערעור.
בהליך פלילי, ימי הפגרה נספרים במניין הימים להגשת ערעור. עם זאת, ככל שהמועד האחרון להגשת ערעור נופל בתקופת פגרת הקיץ, תידחה הגשת הערעור ליום הראשון שלאחר תום הפגרה.

סמכויות בית המשפט שלערעור

בית המשפט שלערעור רשאי לעשות בפסק דינו אחת מאלה:
- לקבל את הערעור – לשנות את פסק הדין או ליתן אחר במקומו
- לדחות את הערעור
- להחזיר את התיק לערכאה הראשונה לשמיעה חוזרת
- לתת כל החלטה אחרת שהערכאה הראשונה היתה מוסמכת לתת
- להרשיע בעבירה שונה מזו שהורשע בה הנאשם בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין – אימתי?

ככלל, ימעט בית משפט שלערעור להתערב בקביעותיה העובדתיות ובמסקנותיה של הערכאה הדיונית.
עם זאת, אין מדובר בכלל בל יעבור, כאשר ברבות השנים התפתחו בפסיקת בתי המשפט חריגים שונים, בהתקיימם קיימת אפשרות שערכאת הערעור תתערב בקביעותיה ומסקנותיה של הערכאה הראשונה, לרבות בקביעות הנוגעות למהימנות. כך למשל:
- כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על ראיות בכתב ולא על הופעתם, התנהגותם ודבריהם של עדים.
- כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים שבהיגיון.
- כאשר נפלו טעויות מהותיות בהערכת המהימנות של העדויות ע”י הערכאה הראשונה.
- כאשר קיימות עובדות ממשיות לפיהן לא היה באפשרותה של הערכאה הדיונית לקבוע את הממצאים אותם קבעה.
- כאשר הערכאה הראשונה התעלמה מסתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין בעדות מסוימת או מסתירות כבדות משקל בינה לבין עדויות אחרות.
- כאשר הערכאה הראונה לא נתנה את דעתה לפרטים מהותיים בחומר הראיות אשר עשויים היו לשנות את מסקנתה.
- כאשר קביעותיה של הערכאה הדיונית אינן סבירות בעליל.
יפים לעניין דברי ביהמ”ש העליון (כב’ הש’ ארבל) בע”פ 6643/05 מדינת ישראל נ’ פלוני:

“חרף היותו ערכאת ערעור, בית משפט זה אינו פטור מבדיקת הראיות, בחינה מחודשת של העדויות ובדיקת המסקנות אותן הסיק בית המשפט דלמטה, וכאשר הוא מוצא על בסיס התשתית שביסודן כי נפלה בהן טעות בולטת, יתערב בית המשפט שלערעור, בזהירות ובאחריות, בממצאים אלה, ויקבע את המסקנות המתבקשות”.

גם בשאלת העונש שנגזר על ידי הערכאה הראשונה לא ימהר בית המשפט שלערעור להתערב. המקרים בהם עשויה ערכאת הערעור להתערב בגזר הדין הינם למשל המקרים המקרים:
- כאשר נפלה טעות מהותית ובולטת בגזר הדין.
- כאשר טמונה בגזר הדין סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות דומות.
- כאשר גזר הדין ניתן ללא הנמקה או עם הנמקה חלקית.
חשוב לדעת, כי בערעור על גזר הדין, לא יחמיר בית המשפט שלערעור בעונשו של הנאשם, אלא אם התביעה ערערה על קולת העונש. כלומר, נאשם שהגיש ערעור על חומרת העונש והתביעה לא ערערה על קולת העונש מנגד, אינו נמצא בסיכון שערכאת הערעור תחמיר בעונשו.
בכל מקרה, בערעור על קולת העונש, כלל הוא שבית המשפט שלערעור לא ימצה את הדין עם הנאשם ולא יטיל את העונש שהיה מטיל לו היה יושב כערכאה ראשונה.

עיכוב ביצוע עונש עד להכרעה בערעור פלילי

ההלכה קובעת כי ככלל גזר הדין, בפרט עונש מאסר, צריך להיות מבוצע מיד ע”י מי שהורשע בדין.
צריך לזכור כי הגשת ערעור איננה מעכבת אוטומטית את תחילת ריצוי העונש כך שנאשם הוטל עליו עונש מאסר ובכוונתו לערער על גזר הדין נדרש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, עד להכרעה בערעור.
הרציונאל בעיכוב ביצוע עונש עד להכרעת בית המשפט שלערעור נעוץ בכך שהנאשם עשוי לרצות חלק נכבד מעונשו עד שיישמע ויוכרע ערעורו, ובכך למעשה יהפוך הערעור לתיאורטי גרידא ולבלתי רלוונטי, במיוחד אם מדובר בערעור על הכרעת הדין, שאם יתקבל ע”י ערכאת הערעור הנאשם יזוכה.
בית המשפט העליון, בע”פ 111/99 שוורץ נ’ מד”י, התווה רשימה של קריטריונים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בשאלת עיכוב ביצוע גזר דין, כאשר אין מדובר ברשימה ממצה. בין היתר, ישקול בית המשפט לעניין עיכוב ביצוע עונש את השיקולים הבאים:
- אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון (ככל שמדובר במאסר קצר יותר כך יטה יותר בית המשפט לעבר עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור).
- סיכויי הערעור.
- האם הערעור מכוון רק כנגד גזר הדין או גם על הכרעת הדין.
- המסוכנות הנשקפת ממבקש עיכוב הביצוע.
- עברו הפלילי של מבקש עיכוב הביצוע.
- היות מבקש עיכוב הביצוע עצור או משוחרר בערובה במהלך משפטו.
- נסיבותיו האישיות של המבקש.
בפועל, עיון בפסיקה מגלה כי גם במקרים של עונשי מאסר ארוכים ולמרות חומרת העבירות ואף סיכויי ערעור נמוכים, נוטים בתי המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר וזאת על מנת שלא לרוקן את זכות הערעור מתוכן.

חשיבות הייצוג המשפטי בערעור פלילי

בטרם הגשת ערעור פלילי או בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי אשר יבחן את ההכרעה שניתנה על ידי הערכאה הראשונה ואת החומר הרלוונטי ויעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת ערעור.
החוק קובע כי על המערער להגיש הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלערעור. עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ידע לאבחן בין עיקר לטפל לעניין הערעור ויגבש נימוקי ערעור ענייניים, משפטיים וראייתיים, תוך מתן דגש על טעויות שנפלו בידי הערכאה הדיונית והובילו לקביעות או למסקנות מוטעות.
במעמד הדיון בערעור עורך דין פלילי מקצועי ידע למקד את טיעוניו לנקודות הרלוונטיות וינסה לשכנע את ערכאת הערעור מדוע יש מקום להתערב בהכרעת בית המשפט שלמטה.
כדאי לזכור, כי הערעור מהווה חלון הזדמנויות בידי הנאשם לנסות ולשנות את הגזרה בעניינו, בין אם לעניין הכרעת הדין ובין אם לעניין העונש. ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפר באופן משמעותי את סיכויי הערעור.
במקרה בו מוגש ערעור על ידי התביעה על הכרעת דין מזכה או על קולת העונש, קם סיכון להרשעתו של הנאשם או להחמרה בעונשו, ועל כן חשוב לא פחות ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מנוסה.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי בפני בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
אנו מייצגים בהליכי ערעור הן בשאלת האחריות הפלילית (ערעור על הכרעת הדין) והן בשאלת העונש (ערעור על גזר הדין).
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי.

עורך דין פלילי

ערעור פלילי – ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי | ערעור על הכרעת הדין – ערעור על הרשעה | ערעור על גזר הדין – ערעור על עונש | עיכוב ביצוע עונש עד לשמיעת הערעור

הפוסט ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור ע”י עורך דין פלילי | ערעור על הרשעה או על עונש 5 (120) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול הרשעת צעיר שהודה ביבוא סמים מסוג GBL 5 (11)

גיא פלנטר — Mon, 19 Apr 2021 08:58:43 +0000

נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול הרשעת צעיר שהודה ביבוא סמים מסוג GBL

מדובר בפסק דין תקדימי: לראשונה בישראל הסתיים תיק יבוא סמים מסוג GBL בביטול ההרשעה, כאשר פסק הדין עבר ביקורת שיפוטית של ערכאת הערעור והפך לחלוט.
הפרשה בתמצית; בחיפוש אצל צעיר אשר הגיע לנתב”ג בטיסה מחו”ל נתפס בקבוק המכיל 157.5 מ”ל סם מסוכן מסוג GBL.
בעקבות הודאתו ביבוא הסם לישראל, הוגש כנגד הצעיר כתב אישום המייחס לו עבירה של יבוא סמים.
בפסק דין תקדימי, נעתר בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט עמית מיכלס) לבקשת הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וחרף התנגדות התביעה המשטרתית – הורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.
הפרקליטות לא השלימה עם ביטול ההרשעה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
לאחר שמיעת הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי את טענות ההגנה, והמליץ לפרקליטות להסכים לדחיית הערעור שהגישה.
בהסכמת הפרקליטות, שקיבלה את המלצת בית המשפט, נדחה ערעור הפרקליטות וההחלטה על סיום ההליך ללא הרשעה – נותרה על כנה והפכה לחלוטה.

ההליך בבית משפט השלום – ביטול הרשעה בעבירה של יבוא סמים מסוג GBL.

כנגד צעיר ללא עבר פלילי הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל”ג – 1973.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, הגיע הצעיר לישראל בטיסה מפריז ובחיפוש שבוצע, נתפס בקבוק ובו 157.5 מ”ל סם מסוכן מסוג GBL, המכונה בישראל “סם האונס”.
במעשיו, כך נטען בכתב האישום, ייבא הנאשם סם מסוכן לשטח מדינת ישראל.
המחלוקת בתיק זה נסובה על שאלת ביטול הרשעתו של הנאשם;
- בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה.
- התביעה המשטרתית עתרה לדחות את עתירת ההגנה לביטול הרשעת הנאשם, בטענה שביטול ההרשעה לא מתיישבת עם ההלכה הפסוקה. באשר לעונש, ביקשה התביעה לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס כספי משמעותי והתחייבות להימנע מעבירה.
- מנגד, עתרה ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם, שכן לשיטתה, הנזק שיגרם כתוצאה מההרשעה לשיקומו של הנאשם עולה במידה רבה על התועלת בהותרת ההרשעה על כנה.
לאחר ששמע את נימוקי הצדדים ונתן דעתו לפסיקה, קיבל בית המשפט (כבוד השופט עמית מיכלס) את עתירת ההגנה והורה על ביטול ההרשעה הפלילית (תיק פלילי 65092-02-19 בבית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופט עמית מיכלס, ניתן ביום 31.5.20).
מדובר בפסק דין תקדימי, מקרה ראשון אשר בו למרות חומרת העבירה – יבוא סם מסוכן מסוג GBL, וחרף התנגדות התביעה המשטרתית, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה הפלילית.
לפרטים נוספים אודות החלטת בית משפט השלום לבטל את ההרשעה, למידע על טיבו של הסם GBL ולעיון בפסק הדין עצמו ראו: יבוא סם מסוכן מסוג GBL “סם האונס” – ביטול הרשעה פלילית.

הפרקליטות מגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום לבטל את הרשעתו של הנאשם.

הפרקליטות לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום לבטל את הרשעתו של הנאשם והגישה הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט המחוזי המרכז, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים.
בתמצית, טענה הפרקליטות בהודעת הערעור כדלקמן:
- ביטול הרשעת נאשמים במיוחס להם הינו מהלך משפטי חריג, בו נוקט בית המשפט רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.
- שגה בית משפט השלום בכך שביטל את הרשעתו של הנאשם, וזאת בניגוד להלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, ובניגוד לכלל לפיו האינטרס הציבורי מחייב הרשעתו של מי שנמצא אשם בדין.
- סוג העבירה (יבוא סם מסוג GBL) אינו מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה.
- לא הוכח כי הרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וההגנה לא הוכיחה נזקים קונקרטיים ומשמעותיים שיגרמו לנאשם באם ההרשעה תיוותר על כנה.
- שגה בית משפט השלום, שעה שהעדיף את האינטרס הפרטי של הנאשם על פני האינטרס הציבורי המובהק בדבר הרשעה בעבירות סמים, וודאי בעבירת יבוא סם.
- טעה בית המשפט בכך שלא נתן לשיקולי הגמול וההרתעה את מעמד הבכורה השמור להם בעבירות סמים.
- ביחס לסם מסוג GBL נקבע בפסיקה כי נפיצותו של הסם וסכנותיו מחייבים ענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח וכך מתחייב על מנת להשיג הרתעה אפקטיבית.
- בית המשפט העליון פסק זה מכבר: “…ראוי שיידעו הכל, מי שיורשע בעתיד בעבירה של סחר, או החזקה בסם מסוג GBL – ידון, בהיעדר נסיבות מיוחדות במינן, למאסר ממשי בפועל” וכי: “בחלוף השנים מוצתה אפוא מידת החסד שנטה בית המשפט עם עוברי עבירות בסם מסוכן זה”.
- אף באם ייגרם לנאשם נזק בשל הרשעתו, הרי שיש לשקול אותו אל מול האינטרס הציבורי שבהרשעה, כמו גם אל מול האינטרס שבהתרעת הנאשם ובהרתעת הרבים. לעמדת הפרקליטות, אין מדובר בפגיעה קונקרטית קשה בשיקומו של הנאשם מעבר לפגיעה בעניינו של כל אדם אחר שהורשע בפלילים, ואין כל מקום להוציא נאשם זה משורת הדין באופן היוצר חוסר שוויון בינו לבין נאשמים אחרים.
- אי הרשעתו של הנאשם עלולה לפגוע באינטרס הציבורי ולהעביר מסר סלחני שגוי לפיו מדובר במעשים קלי ערך, ולא במעשים אשר יש בהם כדי לפגוע בבריאותו ושלומו הפיזי של הציבור.
את הודעת הערעור חתמה הפרקליטות בכך שלא נעלמו מעיניה נסיבותיו האישיות של הנאשם, אולם בשים לב להלכה הפסוקה של ביהמ”ש העליון לפיה ההתחשבות בנסיבות האישיות תהא פחותה כאשר מדובר במי שביצעו עבירות סמים, בשים לב לכמות הסם שיובאה ארצה, לסוגו ולהשפעותיו, העונש שהוטל על הנאשם חורג ממתחם העונש ההולם ויש לקבל את הערעור, להרשיע את הנאשם.

בית המשפט המחוזי מקבל את טעוני ההגנה, דוחה את ערעור הפרקליטות ומשאיר את ההחלטה לבטל את ההרשעה על כנה.

ביום 20.12.20 נשמע ערעור הפרקליטות בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לפני כב’ השופטת אברהם טל, כב’ השופט אברהם יעקב וכב’ השופט שמואל בורנשטין.
לאחר שמיעת טעוני הצדדים בהרחבה, המליץ בית המשפט המחוזי לפרקליטות להסכים לדחיית הערעור שהגישה הפרקליטות.
לאחר שניתנה הסכמת הפרקליטות לדחיית הערעור, נדחה הערעור (תוך ציון שהסכמת הפרקליטות לא תשמש תקדים למקרים אחרים), ובכך נותרה ההחלטה בדבר ביטול ההרשעה על כנה.

ע”פ 17192-07-20 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפני כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופט אברהם יעקב וכב’ השופט שמואל בורנשטין.

בפרשה זו ייצגו את הנאשם עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות סמים ראו: עבירות סמים וכן: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה או בביטול ההרשעה ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה וכן: ארכיון אי הרשעה.

עו”ד פלילי

עבירות סמים | ארכיון אחזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית | ארכיון יבוא סמים | ייצוג משפטי | יבוא סמים מסוג GBL | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשל”צ

הפוסט נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול הרשעת צעיר שהודה ביבוא סמים מסוג GBL 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חשד לעבירות מין – בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת 5 (6)

גיא פלנטר — Fri, 12 Mar 2021 12:45:11 +0000

חשד לעבירות מין – בג”צ דוחה עתירה של המתלוננת לפתוח את תיק החקירה ולהעמיד את החשוד לדין ומסיים את עינוי דינו של החשוד.

חשד לעבירות מין – מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו.

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל בממשרדנו הנוגע למקרה של חשד לעבירות מין ועבירות הטרדה מינית.
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לחשוד – דחה בג”צ את עתירת המתלוננת לפתוח את תיק החקירה מחדש ולהעמידו לדין, והפרשה הסתיימה.

בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת נגד החלטות הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום.

פלונית הגישה תלונה במשטרה כנגד פלוני במסגרתה ייחסה לו הטרדה מינית ותקיפה מינית חמורה.
בתום החקירה הפלילית, המליצה משטרת ישראל להעמיד לדין את פלוני.
בשימוע פלילי שנערך בפרקליטות מחוז תל אביב ולמרות הרושם הטוב שהותירה פולנית בראיון שערכה לה הפרקליטות, מקבלת הפרקליטות את עמדת הסנגורים גיא פלנטר ורעות רחמן, וסוגרת את התיק בעילה של חוסר ראיות, תוך קביעה שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק זה.
פלונית לא מוותרת ומגישה ערר לפרקליטות המדינה על החלטת פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את תיק החקירה.
בהחלטה מנומקת ותוך שמירה על כבודה של פלונית, דוחה המשנה לפרקליט המדינה את ערר המתלוננת ומותיר את ההחלטה לסגור את התיק על כנה.
פלונית לא מוותרת ועותרת לבג”צ על החלטת פרקליטות המדינה לדחות את הערר שלה.
בתגובה, מבקשים פרקליט המדינה והסנגורים גיא פלנטר ורעות רחמן מבג”צ לדחות את עתירה של פלונית על הסף.
ביום 7.3.19, לאחר ששמע את באי כוח הצדדים בקצרה, שם בג”צ קץ לסאגה מתמשכת זו; בהמלצתו של בג”צ, משכה פלונית את עתירתה שנדחתה ולפנים משורת הדין – לא ניתן צו להוצאות כנגד פלונית.
לאחר 4 שנות עינוי דין, הוסרה העננה הפלילית מעל ראשו של פלוני.
החלטת בג”צ ניתנה על ידי הרכב כבוד השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ויעל וילנר.

בג”ץ 1972/18 פלונית נגד פרקליט המדינה ופלוני, בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

חשד לעבירות מין – לאחר 4 שנות עינוי דין, מסיים בג”צ את עינוי דינו של לקוח משרדנו, שנחשד בעבירות מין ובהטרדה מינית ומסיר את העננה הפלילית מעל ראשו.

חשד לעבירות מין – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשד לעבירות מין.
לדוגמאות נוספות בהן הענקנו ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות דומות ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
- מעשה סדום.
- מעשה מגונה.

עו”ד פלילי

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סגירת תיק פלילי | עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי | מעשה סדום | שימוע פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

הפוסט חשד לעבירות מין – בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר