ארכיון קובלנה פלילית פרטית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77)

גיא פלנטר — Wed, 01 Feb 2023 10:07:50 +0000

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי. בתמונה: הוראות חוק סדר הדין הפלילי בנוגע להגשת קובלנה פלילית.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית פרטית ומייצג נפגעי עבירה ונאשמים בהליכי קובלנה פלילית בכל רחבי הארץ.

מהי קובלנה פלילית?

באמצעות הקובלנה הפלילית, איפשר המחוקק לכל אזרח להניע הליך פלילי בבית משפט כנגד מי שביצע עבירות פליליות מסוימות, וזאת באופן עצמאי, ללא מעורבותן של רשויות החקירה והתביעה.
מדובר בחריג לכלל על פיו, המדינה היא האחראית להבאת עבריינים לדין ולניהול ההליך הפלילי.
זכותו של האזרח לנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית, נחשבת כערובה חוקתית לאכיפת החוק וכנגד סירוב או מחדל שרירותי, מושחת, או משוחד, להעמיד עבריינים לדין.
הקובלנה הפלילית משרתת את הערכים של הבאת עבריינים לדין ושמירת אמון הציבור באכיפת החוק. באמצעותה יודע כל אזרח, ובמיוחד נפגע עבירה, כי בכוחו לתרום להשלטת הסדר הציבורי.

קובלנה פלילית פרטית – היקפה וגבולותיה

הגשת קובלנה פלילית לא מותנית בפניה מוקדמת למשטרה או במהלכיה של התביעה

הקובלנה אינה מסלול חלופי, הננקט כמוצא אחרון במקרה של אי הגשת כתב אישום על ידי התביעה, ויכולה לשמש ערוץ בלעדי או מקביל להבאת נאשם לדין.
הזכות להגיש קובלנה פלילית איננה מותנית בתלונה מוקדמת למשטרה, גם לא בפתיחת חקירה משטרתית; ניתן להגיש לבית המשפט קובלנה פלילית, ללא כל מעורבות משטרתית בפרשה.
אין גם צורך לגייס את תמיכתה של הפרקליטות או התביעה המשטרתית להליך, וניתן להגיש קובלנה פרטית אפילו חרף עמדתם של רשויות התביעה, אשר סברו למשל שאין מקום להגיש כתב אישום בפרשה;
רשויות התביעה עשויות לגנוז את התלונה בעילה שאין עניין ציבורי בפרשה, או אין מספיק ראיות להוכחת האישום ואפילו בעילה של חוסר אשמה. אין בכל אלו כדי לחסום מתלונן מלנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית.
להבדיל מהליכים הננקטים בידי רשויות התביעה, ההחלטה להגיש קובלנה פרטית היא החלטתו של הקובל, שהוא בדרך כלל הקורבן, ללא חובת חקירה ובדיקה מוקדמת של הראיות בידי רשויות המדינה.

יכולתו של הפרט להניע הליך פלילי על כל השלכותיו הפוגעניות, מעוררת חששות רבים

חשש מהגשת קובלנה פלילית ללא תשתית עובדתית מספקת.
חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו.
חשש משימוש בקובלנה הפלילית ככלי ניגוח במאבק שבמהותו איננו פלילי אלא אזרחי.
חשש מפני ביזבוב זמן שיפוטי יקר, ביחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך-דין פלילי ואינו יודע איך לנהל את הדיון.

חששות לניצול לרעה של קובלנה פלילית, הובילו את המחוקק לתחום את גבולותיה של הקובלנה, ולהציב לה שורה של בלמים ואיזונים

הזכות לנקוט בהליך פלילי עצמאי בדרך של קובלנה הוגבלה לרשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות (ועל כך בהמשך).
עבירות אלו מאופיינות בכך, שברובן המכריע מדובר בעבירות הפחות חמורות, מסוג עוון (עבירות פליליות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר). את הטיפול הבלעדי בעבירות היותר חמורות, השאיר המחוקק בידי רשויות החקירה והתביעה.
עובדי מדינה זכו להגנה מיוחדת מפני קובלנות פליליות; לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה בשל מעשה שעשה תוך מלוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, להלן – “החסד”פ”).
בכפוף למספר סייגים, הליך שמיעת הקובלנה בבית המשפט מתנהל כמשפט פלילי לכל דבר. גם הנאשם וגם הקובל יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ולעתים אף כופה בית המשפט על הקובל ייצוג משפטי.
בפועל, כל קובלנה שהוגשה נבחנת לגופה על ידי הפרקליטות; על פי דין, מחויב בית המשפט להעביר העתק של כל קובלנה פרטית לפרקליט המחוז, ולזה האחרון מוקנית הסמכות, תוך חמישה עשר ימים מעת קבלתה, להודיע לבית המשפט על הפקעת ההליך מאת הקובל ועל אימוצו בידי פרקליטות המדינה, במובן זה שהיא תנהל את התביעה על פי הקובלנה (סעיף 71 לחסד”פ).
במצב דברים זה, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם הפרקליטות (סעיף 72 לחסד”פ) והקובל “נסוג” מעמדה של בעל דין, לעמדה של אחד מעדי התביעה, או מאבד את מעמדו בהליך כליל.
סמכותה של הפרקליטות להפקיע את הקובלנה מידיו של הקובל, עשויה לשמש את הפרקליטות “לחסל” את ההליך, שכן במידה ולא תביא הפרקליטות עדים להוכחת האישום, יוביל הדבר לזיכוי.
בלם נוסף נמצא בסמכותו הכללית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים; סמכות זו, להפסיק את ההליך הפלילי בכל שלב, מיושמת גם במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בהליכי קובלנה פלילית.
המחוקק העניק לבית המשפט כלי להתמודד עם קובלנות המתנהלות בצורה בלתי יעילה או באופן טורדני; כאשר נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו חזר בו מהקובלנה, ולבטל את הקובלנה או לזכות את הנאשם (סעיף 73 לחסד”פ).
אין להגיש קובלנה נגד קטין שבעת בצוע העבירה טרם מלאו לו 14 שנה. זאת מתוך ההנחה הכללית שניהול משפט פלילי נגד קטין עלול לגרום לו נזק נפשי וטובתו דורשת שהעניין יישקל על ידי רשויות המדינה.
בלם נוסף, כנגד קובלנות שווא, מצוי בסעיף 80 לחוק העונשין, לפיו ניתן לחייב את הקובל שלקובלנתו לא היה יסוד (או בנסיבות אחרות המצדיקות זאת) לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו, ובסעיף 81 של חוק העונשין, לפיו נתן לחייב את המתלונן שהגיש תלונה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, בתשלום הוצאות הנאשם והתביעה.
בנוסף לכך, מסתכן הקובל שהגיש קבילת נפל בזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת, בתביעת פיצויים בעילת נגישה.

באיזה עבירות פליליות ניתן להגיש קובלנה פלילית?

זכותו של האזרח להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, צומצמה לרשימה סגורה של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות (מסוג עוון). בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
חלק ניכר מהעבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית נושאות סממנים של סכסוך אזרחי. חלקן בעלות “אופי פרטי”, כמו הסגת גבול, תקיפה סתם, גרימת נזק לרכוש, פגיעה בקניין רוחני ועוד.
חלקן האחר דווקא בעלות עניין ציבורי מובהק, כגון עבירות על חוקי הבחירות. המחוקק התיר להגיש בגינן קובלנה, על מנת שלא להשאיר את אכיפתן רק בידי רשויות המדינה.
עבירות אחרות בעלות חשיבות ציבורית הן עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירות הנוגעות לאיכות הסביבה. בהקשר לעבירות אלו, הניח המחוקק שלקובל הפרטי מניע חזק לדאוג לאכיפתן.
להלן פירוט העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי, בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית.
יש להקפיד ולקבל יעוץ משפטי פרטני ועדכני האם הדין מאפשר להגיש קובלנה פלילית והאם מומלץ לעשות כן בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עבירות לפי חוק העונשין בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה 379, 380, 447, זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו-496 ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לעניין זה, “בן משפחה” – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991;

עבירות לפי חוקים אחרים בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ”א-1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;
עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007.
עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;
עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;
עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל”ב-1972;
עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל”ב-1972;
עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט-1969;
עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ”ה-1965;
עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי”ד-1954;
עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעיתונות;
עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981.
עבירות לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ”ד-1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;
עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ”ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור.
עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, התשי”ט-1959.
עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ”ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל.
חוק צער בעלי חיים, התשנ”ד-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור.
חוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב’2 סימן ב’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב.
עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ”ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע למתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו’ סימן ה’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.
לשון הרע, בניגוד לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקובלנות פליליות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית לבית המשפט ומייצג אותם בבית משפט, בקובלנה פלילית כנגד הנאשם.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לצד התובע – הקובל – בהליכי קובלנה פלילית בבתי משפט בכל רחבי הארץ.
עניינים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין 4.9 (70)

גיא פלנטר — Sun, 29 Jan 2023 06:13:53 +0000

ערר על סגירת תיק חקירה. דוגמא לקבלת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.

ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – ייצוג משפטי של עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג מתלוננים ונפגעי עבירה בהליכי ערר על סגירת תיק חקירה והחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
אנו מגישים מטעם מתלוננים ונפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ערר על סגירת תיק פלילי והחלטות שלא להעמיד לדין ובהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם עררים שהגשנו התקבלו.

מהו ערר על סגירת תיק חקירה או ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

עמוד זה עוסק בהרחבה בכל הנוגע להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ובתוך כך, לסגור את תיק החקירה.
מדובר בהליך משפטי שזכה ללא פחות מ- 5 ביטויים, שמשמעותם המעשית זהה:
- ערר על החלטה שלא לחקור.
- ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.
- ערר על החלטה לסגור תיק פלילי.
- ערר על החלטה לסגור תיק חקירה.
- ערר על החלטה לסגור תיק משטרה.
באופן מעשי, בכולם מדובר במצב בו תיק החקירה הפלילי נסגר, וכעת מבקש המתלונן (שנקרא גם “נפגע עבירה”), לערער בפני גורם בכיר יותר על החלטת הסגירה (ובלשון החוק להגיש “ערר”), וזאת על מנת שתיק החקירה יבחן מחדש, יפתח מחדש, במידת הצורך יבוצעו השלמות חקירה ובסופו של יום – יוגש כתב אישום כנגד החשוד או החשודים.

מה ההבדל בין המושגים “ערר על החלטה שלא לחקור” ו”ערר על החלטה שלא להעמיד לדין”?

ההבדל בין המושג ערר על החלטה שלא לחקור למושג ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, נעוץ בשלב בו נסגר התיק;
- במקרה הראשון (ערר על החלטה שלא לחקור), כלל לא החלה חקירה, או אם החלה חקירה, לאחר מספר מאוד מצומצם של פעולות חקירה, הוחלט שלא להמשיך בחקירה ולסגור את תיק החקירה (נקרא גם “אי פתיחה בחקירה”).
- במקרה השני, (ערר על החלטה שלא להעמיד לדין), יתכן בהחלט שבוצעו פעולות חקירה ואפילו אולי אף מוצו עד תום כל פעולות החקירה, אולם הוחלט שלא להעמיד לדין מאחת העילות הקבועות בחוק, ולסגור את התיק.
המהות היא אם כן אחת – לגרום לרשויות החקירה לעשות את תפקידם, לפתוח מחדש את התיק שנסגר, לבצע השלמות חקירה ככול שנדרש, ולהעמיד לדין את החשוד או החשודים.

הזכות להגיש ערר על סגירת תיק חקירה ועל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

הדין לא מתיר למשטרה להתעלם כליל מתלונה פלילית; במידה ונודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, מחויבת המשטרה לפתוח בחקירה.
יחד עם זאת, בידי רשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב לעצור בכל שלב את גלגלי החקירה והמשפט הפלילי, ולסגור את תיק החקירה באחת העילות הקבועות בחוק. אודות עילות הסגירה ואופן הפעלת שיקול הדעת בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק חקירה ראו בהרחבה בעמוד – סגירת תיק פלילי.
מתלוננים אינם חייבים להשלים עם ההחלטה לגנוז את תלונתם; במסגרת זכויותיהם כנפגעי עבירה, העניק להם המחוקק גם את הזכות להגיש ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982) מעגן את זכותו של כל מתלונן להגיש ערר, בקובעו:

על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור…”.

ויודגש – לא מדובר בבקשה לעיון חוזר בתלונה, מתוך תקווה שהפעם אולי מישהו יחשוב אחרת. מדובר בהליך משפטי לכל דבר, שחייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי, בעל נסיון בהליכים מסוג זה.

חובת עדכון המתלונן אודות עצם סגירת התיק, על מנת לאפשר למתלונן לממש את זכות הערר

על מנת לאפשר למתלוננים לממש את זכותם לערר על החלטה לסגור תיק חקירה, חייב המחוקק את רשויות החקירה והתביעה לעדכן מתלוננים בגורל תלונתם;
רשות חקירה או רשות תביעה שהחליטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, מחויבת על פי דין למסור למתלונן הודעה בכתב על החלטה לסגור את תיק החקירה.

חשיבות עילת הסגירה בהגשת הערר

לעילת סגירת התיק חשיבות עצומה שכן מבלי לדעת את עילת הסגירה, לא ניתן להגיש ערר רציני על ההחלטה לסגור תיק חקירה.
ערר רציני חייב לתקוף את עילת הסגירה, ואם למשל נסגר התיק בעילה של חוסר ראיות, חייב הערר להתמודד עם מסקנה זו ולהוכיח, שדווקא כן נמצאו מספיק ראיות.
בהקשר זה מתעורר קושי, שכן כפי שנראה מייד, במצבים מסויימים, יעודכן המתלונן בעילת סגירת התיק ובאחרים לא יעודכן.
עידכון המתלונן בעילת סגירת התיק תלוי:
- בשלב בו הוחלט לסגור את התיק (בשלב הראשוני, לפני שבוצעו פעולות חקירה, או בשלב הסופי של החקירה, לאחר שכבר בוצעו פעולות החקירה).
- באיזה עבירות מדובר, כאשר נקבע כי למעט עבירות מין או אלימות, לא תימסר למתלונן הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

הודעה על החלטה שלא לחקור בתלונה

על החלטה שלא לחקור, תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק (סעיף 63(א)(1) לחסד”פ).
הודעה לעניין אי-פתיחה בחקירה, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא: :

“לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו”.

הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין

על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה (סעיף 63(א)(2) לחסד”פ).
הודעה לעניין אי העמדה לדין, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא:

“לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו”.

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין לעניין עבירת מין או אלימות

ראינו שכלל, על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת נקבע, לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס”א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

מהו המועד להגשת ערר על סגירת תיק חקירה?

את הערר חייבים להגיש תוך 60 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אולם ניתן לבקש להאריך את המועד להגשת הערר (סעיף 65 לחסד”פ).
לא הוגש הערר בחלון הזמנים שנקבע לכך ולא הוגשה בקשה להאריך את המועד להגשת הערר, עלול הערר להידחות על בסיס זה, מבלי להידרש כלל לטענות לגופו של עניין. לפיכך, יש להקפיד להגיש את הערר במועד, ולאפשר לעורך הדין זמן סביר ללמוד המקרה, להכנת הערר ולהגשתו.

האם ניתן לעיין בחומר חקירה בטרם הגשת הערר?

ערר רציני ומקצועי, חייב להתמודד עם הראיות שנאספו (או לא נאספו) במסגרת החקירה ולשם כך, בטרם הגשת הערר חיוני לעיין בחומר החקירה.
מנגד, כאשר התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות (ולעיתים גם כאשר התיק נסגר בעילה של העדר אינטרס ציבורי), חשיפת המתלונן לחומרי החקירה לפני המשפט עלולה להחליש את משקל עדותו ועדותם של העדים הקשורים אליו, דבר שעלול לחבל בסיכויי ההרשעה בתיק.
קיימות הנחיות פנימיות של פרקליט המדינה המסדירות עניין זה אולם בשל מורכבות ההחלטה באם לבקש לעיין בחומר החקירה ובשל השלכות העיון בחומר החקירה על המשך ההליך הפלילי (ככול שיתקבל הערר), יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בנושא.

למי יוגש ערר על ההחלטה לסגור תיק חקירה, לא לחקור או לא להעמיד לדין?

הגורם שיכריע בערר לא יהיה הגורם שקיבל את ההחלטה המקורית לסגור את תיק החקירה, אלא גורם בכיר יותר.
יחד עם זאת, הערר יוגש דווקא לגוף שקיבל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה (“הגוף הסוגר”) וזאת על מנת שהגוף הסוגר יבחן את הערר ויעביר את הערר ביחד עם חוות דעתו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.

מה המועד למתן החלטה בערר?

הגורם המוסמך להכריע בערר חייב למסור למתלונן את החלטתו. יחד עם זאת, למעט תלונות הנוגעות לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, לא הגביל המחוקק את הרשות המוסמכת בפרק זמן מסויים לקבלת ההחלטה בערר.
כאשר מדובר בתלונה הנוגעת לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה בערר חייבת להתקבל ולהימסר למתלונן לא יאוחר משישה חודשים מיום הגשת הערר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ניתן להאריך מועד זה (סעיף 65א לחוק הנ”ל).
בפועל, משך הטיפול בערר ממושך. משמע, מתפקידו של עורך הדין שהגיש את הערר לעמוד בקשר עם הרשות המוסמכת, לקדם ככול הניתן את הטיפול בערר ולנסות לגרום לרשות המוסמכת לתת החלטה בערר, בפרק זמן סביר.

האם לחשוד נמסרת הודעה על כך שהמתלונן הגיש ערר ועל ההחלטה שהתקבלה בערר שהוגש?

בכפוף למספר חריגים, מחויב הגורם המוסמך להחליט בערר להודיע לחשוד שהמתלונן הגיש ערר, ואף על האפשרות שיוגש נגד החשוד כתב אישום.
חובה זו להודיע לחשוד שהוגש ערר, בטרם תתקבל החלטה באם להעמידו לדין, נוגעת רק לערר בעבריות מסוג פשע או עוון (סעיף 65ב לחסד”פ).
באם כתוצאה מהגשת הערר החליט הגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה (למשל מחוסר אשמה להעדר מספיק ראיות), תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות אח עילת הסגירה.

האם ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה לדחות ערר?

התשובה לכך פשוטה – לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר.

מה בנוגע לעתירה לבג”צ, שיתערב בהחלטה לסגור את תיק החקירה, או בהחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

הדרך היחידה לתקוף את ההחלטה לדחות את הערר – היא בהגשת עתירה לבג”צ.
יחד עם זאת, בג”צ כבר פסק פעמים רבות, כי מדיניות ההתערבות שלו בנושאי העמדה לדין ופתיחה בחקירה מצומצם ביותר (בבג”צ 5722/12 אבו גוש נ’ היועץ המשפטי לממשלה):

“התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ”ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים, ורק אם בית המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו”.

עילות ההתערבות של בג”צ מצומצמות למצבים בהם ישתכנע בג”צ כי נפל בהחלטה פגם מהותי, שעלול להתבטא:
- בחוסר תום לב או במשוא פנים;
- בקבלת החלטה מתוך מניעים נפסדים או בסתירה לאינטרס ציבורי;
- בטעות היורדת לשורשו של עניין.
- בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני.
בפועל, בכל ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, ניתן לספור על יד אחת את כל המקרים בהם התערב בג”צ בהחלטה האם לפתוח בחקירה או להעמיד לדין.

חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי בהגשת ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי

בשים לב למדיניות ההתערבות המצומצמת של בג”צ בעניין הנדון, בפועל, לאחר שהמתלונן כבר כשל בלהניע את גלגלי רשויות אכיפת החוק והתיק נסגר, יש למתלונן הזדמנות אחת ויחידה לנסות ולשנות את ההחלטה.
כעת יש לזכור, כי ברוב המקרים כבר עשה המתלונן כמיטב יכולתו לשכנע, כי יש מקום להמשיך ולחקור בתלונתו או להעמיד לדין את החשוד.
למרות כל מאמציו של המתלונן, גורם מקצועי שהוא על פי רוב גם נטול פניות וענייני, בחן את תלונתו ואת חומר החקירה שנאסף (ככול שנאסף חומר חקירה) והגיע למסקנה, על בסיס ניתוח משפטי, שדינו של התיק להיסגר באחת מהעילות הקבועות בחוק.
אלברט אינשטיין פעם אמר בלשונו הציורית כי;

“אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות”.

ובמקרה שלנו, הגשת ערר על ידי המתלונן בגפו, מבלי להסתייע בעורך דין פלילי, קרוב לוודאי שתוביל לאותה תוצאה שכן בדרך כלל, אין למתלונן את הידע המשפטי, הנסיון המקצועי והכלים לשנות את התוצאה.
ויובהר – הגשת ערר על החלטה לסגור את התיק איננה בגדר “סיבוב נוסף”, מיחזור של אותן טענות, בתקווה שהפעם מישהו יחשוב אחרת, ויורה על פתיחת התיק והעמדה לדין.
ערר על החלטה לסגור תיק חקירה הינו הליך משפטי לכל דבר, ויש להעמיד לעניין זה איש מקצוע, עורך דין פלילי, שזה בדיוק תחום עיסוקו.
עם סגירת התיק, ולפני הגשת ערר יש לפנות לעורך דין פלילי, אשר יבחן האם יש בכלל סיכוי סביר להצלחתו של הערר.
במסגרת זו יבחן עורך הדין הפלילי:
- האם עילת סגירת תיק החקירה מבוססת מבחינה משפטית?
- האם התלונה מגבשת בכלל עבירה פלילית, ואם כן – איזה?
- האם המתלונן הצביע או הוביל למספיק ראיות להוכחת התלונה?
- איזה ראיות עשויות להפוך את הקערה על פיה ולהוביל לפתיחת התיק, לחקירה בתלונה ולהגשת כתב אישום?
- כיצד ניתן לחזק את התלונה ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול?
- כיצד ניתן לשכנע, כי נסיבות העניין מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין?
- מה חסר בתלונה ו/או בחומר החקירה שנאסף, על מנת לשקם את התלונה ולהניע מחדש את גלגלי החקירה ולהוביל להגשת כתב אישום.

בחינת אלטרנטיבה להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – הגשת קובלנה פלילית פרטית

למתלונן הניצב בפני ההחלטה באם להגיש ערר על ההחלטה לגנוז את תלונתו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי גם בשאלה, האם המקרה מתאים להגשת קובלנה פלילית פרטית.
הקובלנה הפלילית הפרטית, בדומה למוסד הערר, מהווה גם היא מעין מנגנון פיקוח ובקרה על החלטת הרשויות לגנוז תלונה. הכל הנוגע לקובלנה פלילית ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – הגשת ערר על סגירת תיק חקירה, ערר על החלטה שלא לחקור או ערר על החלטה שלא להעמיד לדין

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג מתלוננים, נפגעי עבירה וחשודים בכל הארץ בהליכי ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

נפגעי עבירה ומתלוננים – לקריאה נוספת

דוגמאות למקרים בהם הגשנו ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

בהמשך עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם התקבל ערר שהגשנו על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
מנגד, תמצאו בהמשך גם דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים – והערר נדחה.

עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי | ערר על סגירת תיק פלילי | ערר על סגירת תיק משטרה | ערר על החלטה לסגור תיק משטרה | ערר על החלטה שלא לחקור | ערר על החלטה שלא להעמיד לדין | ערר על סגירת תיק חקירה | פתיחת תיק שנסגר מחוסר ראיות | חקירה במשטרה

הפוסט הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין 4.9 (70) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר