מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

• מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
• מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

• אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
• הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019.
• רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
• אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
• מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
• סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
  • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
  • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
• אחד מגדולי שופטי ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:
  

  “… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג“.

• סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
• בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

• הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
• כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
• מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
• כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות (“בגירים-צעירים”). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
• משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
• בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
  • שיקולי חסד ורחמים;
  • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
  • מצב בריאותי או נפשי;
  • מהות העבירה;
  • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
  • הרקע לביצוע העבירה;
  • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
  • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
  • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
  • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
  • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
  • האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

• בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
• חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ”א, הרמטכ”ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
• ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה”ל

• ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
• במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
• ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05 נוהל המלצת צה”ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

• תנאי סף קשיחים:
  • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה”ל.
  • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
  • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
• ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
  • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
  • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
  • הרשעות:
    • לא הורשע בבית דין צבאי.
    • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
  • עבר משמעתי:
    • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
    • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
    • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
  • עבר תעבורתי:
    • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
• המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
  • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ”ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

• על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
• מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן; 
• הגשת בקשה ע”י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
  • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
  • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
  • להסדר ייחודי זה שזכה לשם “רישום פלילי מופחת” משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
  • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
  • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
• מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב’ הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי. 
• כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (108)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
  • עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
  • בית דין צבאי.
  • בית הדין הצבאי לערעורים. 

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

• להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

• להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה: 

• להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

• לחוות דעות נוספות ראו: 
  • ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
  • חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
• מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
• בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
• במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
• בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
• מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
• לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

• כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. 
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
• ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
  • חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
  • שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
  • שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי  ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
  • ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
  • רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
  • בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
  • הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
  • מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
  • דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
• בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי. 

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

• מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
• המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

 “חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

• מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
• מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
• על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

• הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
• גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
• כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
• ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
• בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
• פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
• בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
• לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
• מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
• פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

• לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

• לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
• התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
  • פרקליטות צפון וחיל הים.
  • פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
  • פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
• פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
• מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
  • פרקליטות לעניינים מבצעיים;
  • פרקליטות לעריקים ונפקדים.
  • תחום תעבורה.
  • פרקליטות לעניינים מיוחדים.
• עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
  • החזרת התיק להשלמת חקירה;
  • העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
  • סגירת תיק החקירה;
  • הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
• בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
• במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
• עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

• הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
• בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
  • היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות. 
  • עריקות.
  • עבירות אלימות בצבא. 
  • התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור. 
  • סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
  • עבירות נשק בצבא.
  • הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
  • שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
  • עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי.
  • פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא. 
  • עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים. 
  • תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
  • הטלת מום | התחלות. 
  • עבירות ביזה.
  • שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
  • התרשלות במילוי התפקיד.
  • סירוב לקיים פקודה.
  • התנהגות שאינה הולמת.
  • חריגה מסמכות.
  • פגיעה במשמעת הצבא. 

עבירות שאינן צבאיות

• מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
• כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
  • עבירות לפי חוק העונשין:
    • עבירות מין בצבא.
    • עבירות מין ברשת.
    • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
    • אובדן נשק | איבוד נשק.
    • רשלנות בהחזקת נשק.
    • גניבה בידי עובד ציבור.
    • קבלת דבר במרמה בצבא.
  • עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
• השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
• מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (359)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.

גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

• משרדנו עוסק בייצוג חיילים ואנשי קבע בעל הנוגע לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בצבא, החל משלב חקירת מצ”ח, דרך הליכי שימוע מול הפרקליטות הצבאית ועד הענקת ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ו –בית הדין הצבאי לערעורים.
• בעמוד זה נעמוד בתמצית על העבירה של גניבה בידי עובד ציבור ונציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. באותו מקרה, הואשם איש קבע בדרגת רס”ב בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור אולם בעקבות הסדר טעון שגיבשנו עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום, הומשפט הצבאי הסתיים ברישום פלילי מופחת, ללא פגיעה בזכויותיו הפנסיוניות של הלקוח.

על העבירה של גניבה בידי עובד ציבור בצבא

האם חיילים ואנשי קבע נחשבים “עובדי ציבור” לעניין העבירה של גניבה בידי עובד ציבור?

• התשובה חיובית, חיילים בצה”ל ואנשי צבא קבע נופלים בגדר “עובדי ציבור” לעניין העבירה של גניבה בידי עובד ציבור.
• קיימים מקרי גניבה רבים בהם הואשמו והורשעו חיילים ואנשי קבע בעבירה זו.

מה העונש על עבירה של גניבה בידי עובד ציבור?

• החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

 390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

מדוע קיימת ענישה מחמירה בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור?

• החומרה המיוחדת בעבירה זו נעוצה במעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד איש צבע קבע המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ציבור

• בעקבות חקירת מצ”ח, הגישה הפרקליטות הצבאית כנגד איש צבא קבע, נגד בדרגת רס”ב, כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
  • גניבה בידי עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.
  • התנהגות שאינה הולמת, עבירה בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
• באישום הראשון שבכתב האישום, נטען שבעת ששימש נגד מטבח ביחידתו, במשך כ- 7 חודשים, נטל מן המטבח מזון בסכום של כ-500 ₪ מדי שבוע בשבוע. את המזון שגנב, כך נטען, נטל לביתו.
• ביחס לאישום זה, ייחסה הפרקליטות הצבאית לנאשם עבירה של גניבה בידי עובד ציבור ובשפת כתב האישום – גניבת דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע אליו מכוח עבודתו וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, במטרה לשלול אותו שלילת קבע. 
• באישום השני שבכתב האישום נטען כי הנאשם ביצע את המפורט בפרט האישום הראשון בעת שהוא בתפקיד נגד מטבח בדרגת רס”ב ובכך התנהג באופן שאינו הולם את דרגתו ועמדתו בצבא.
• להרחבה בנוגע לעבירות רכוש בצבא בכלל, ולעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בפרט ראו בעמוד: עבירות רכוש בצבא.

הסדר הטעון שנחתם – שמירה על זכויות פנסיה ורישום פלילי מופחת

• למשרדנו פנה איש הקבע עם פתיחת משפטו הצבאי, לאחר שנסתיימה חקירת מצ”ח (במסגרתה הודה בעיקרי הדברים) ולאחר שכבר הוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי.
• בהתאם למעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי, להוראות חוק השיפוט הצבאי, הוראות חוק העונשין ומדיניות הענישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים, היה צפוי הרס”ב למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, הורדה לדרגת טוראי ובשל כך פגיעה ממשית בזכויותיו הפנסיוניות והסוציאליות הנלוות.
• עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, בא בדברים עם הפרקליטות הצבאית וגיבש הסדר טעון, שעיקריו כדלקמן:
  • עובדות האישום הראשון יתוקנו לקולא; תדירות הגניבות המיוחסות לנאשם תצטמצם וחשוב מכך – סה”כ ערך הגניבות יצטמצם מסכום של כ- 12,000 ₪, אשר יוחס לרס”ב בכתב האישום המקורי, לסכום של עד כ- 3,000 ₪ בלבד.
  • העבירה החמורה בה הואשם הרס”ב בכתב האישום המקורי, גניבה בידי עובד ציבור, עבירה מסוג פשע אשר דינה המקסימלי 10 שנות מאסר, תימחק מכתב האישום, ובמקומה תבוא עבירה צבאית של הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי, עבירה מסוג עוון, הקלה בהרבה מהעבירה שיוחסה לרס”ב במקור.
  • סוכם כי לא תהיה דרישה לשלילת דרגותיו של הנאשם ובכך תמנע פגיעה משמעותית בזכויותיו הסוציאליות אשר עלולה להשאירו בלי פנסיה והטבות נלוות, במקום תבוא הורדה מוסכמת בדרגה אחת בלבד, לדרגת רס”ם.
  • יובאו פרטים נוספים בהסכמה בפני בית הדין הצבאי אשר יכללו שורה ארוכה של נסיבות לקולא.
  • על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, נסיבות המקרה, בעיות ראייתיות בתיק, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מוסכם של 30 ימי מחבוש בפועל, מאסר מותנה, הורדה בדרגה אחת, וקנס.
• פנסיה צבאית – בנוסף, ידחה מועד מתן גזר הדין במספר חודשים, לאחר שיחצה הנאשם את גיל 42, על מנת שלא לפגוע בזכויותיו לקבלת פנסיה צבאית מלאה.
• 3 מטרות הושגו בהסדר טעון זה:
  • זכויותיו הפנסיוניות של איש הקבע לא נפגעו.
  • ההסדר אפשר לנאשם ליהנות מרישום פלילי מופחת. על רישום פלילי מופחת ראו בהרחבה בעמוד – רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
  • הנאשם לא ריצה ולו יום אחד של מאסר מאחורי סורג ובריח אלא ימי מחבוש בלבד – ענישה לקולא, הנהוגה בד”כ בדין משמעתי ולא בבית הדין הצבאי.

גזר הדין של ביה”ד הצבאי – אימוץ הסדר הטעון

• בגזר דינו, עמד בית הדין הצבאי בין היתר על חומרת מעשיו של הנאשם, באופן הבא:

“הנאשם נכשל בביצוע עבירה חמורה, המשקפת הפרת אמון עמוקה ופגיעה בטוהר המידות. הנאשם ניצל את מעמדו ואת תפקידו כמי שאמון על הציוד במטבח ביחידתו והוציא רכוש מן המטבח למטרותיו האישיות. זאת ועוד לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בסדרה של מעשים שנמשכו פרק זמן משמעותי…”

• יחד עם זאת, מצא בית הדין הצבאי לכבד את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם 30 ימי מחבוש,  60 ימי מאסר על תנאי, קנס והורדה בדרגה אחת.
• יתרה מכך, בית הדין הצבאי נעתר להסכמת הצדדים לדחות את מועד גזר הדין לאחר הגיעו של הנאשם לגיל 42, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכויותיו לגמלה ולאפשר לו לקבל את מלוא זכויותיו שצבר במשך שנים של שירות צבאי מסור, ללא דופי.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום החמור שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, ההודעה על הסדר הטוען, כתב האישום המתוקן וגזר הדין של בית הדין הצבאי.

בית הדין הצבאי מחוזי מחוז שיפוט מרכז, בפני הרכב בראשות אב”ד, כבוד השופטת אל”ם מאיה הלר.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ולעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים. לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים;
  • ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
  • סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
  • עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
  • דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי

• • מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית.
  • תחולת חוק השיפוט הצבאי.
  • חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
  • ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי.
  • התביעה הצבאית.
  • עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות.
    • עבירות צבאיות.
    • עבירות שאינן צבאיות.
  • חיילים, קצינים, אנשי קבע ואנשי מילואים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי בחקירת מצ”ח וייצוג משפטי בבית הדין הצבאי.
  • בית דין צבאי.
  • בית הדין הצבאי לערעורים.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | גניבה בידי עובד ציבור בצבא  | פנסיה צבאית | זכויות פנסיה

הפוסט גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (7)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמקרים המתאימים אנו פועלים לסיום המשפט הצבאי בדרך של רישום פלילי מופחת. 
• בעמוד זה אנו עומדים על מהותו של רישום פלילי מופחת, התנאים להשגתו ועל תפקידו של עורך הדין הצבאי בהקשר זה.
• בסוף עמוד זה כללנו מספר דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת.

מדוע קיים רישום פלילי מופחת?

• חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע בין היתר, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע – הוא מאגר המרשם הפלילי, אשר יכלול מידע אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצעו עבירה פלילית ועוד.
• מאגר נוסף שמנהלת המשטרה על פי החוק הוא מאגר מידע משטרתי אודות רישומיה הפנימיים של המשטרה הכולל תיקים פתוחים ותיקים סגורים. 
• ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תתועד במרשם הפלילי במשך 17 שנים (7 שנות תקופת התיישנות + 10 שנות תקופת מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
• לרישום הפלילי השלכות קשות – עצם ההרשעה בדין פוגעת בשמו הטוב של האדם, בדימויו העצמי, בעיסוקו או ביכולתו לעבוד במקצוע טעון רישוי, ביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו וכן בקשריו המשפחתיים והחברתיים. ההרשעה בפלילים מונעת ממנו מלהיבחר לתפקידים מסוימים או אפילו לקבל ויזה לארה”ב. בכוחה של הרשעה פלילית לערער אם כן את כל סדרי חייו של אזרח.
• עוד על השלכותיו הפוגעניות של רישום פלילי ניתן לקרוא בהרחבה בקישור: 
• עד שנת 2012 הרשעה של חייל בבית דין צבאי (למעט מספר מצומצם של עבירות שהוחרגו מכך) היתה גוררת רישום במרשם הפלילי בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
• כך נוצר מצב מורכב, בו חייל, אשר נמצא בראשית חייו הבוגרים במסגרת האזרחית, נאלץ לשאת על מצחו לאחר תום שירותו הצבאי את קלון ההרשעה בפלילים למשך 17 שנים, לא פעם בעבירות שהינן “צבאיות” באופן מובהק, כגון היעדר מן השירות.
• הוסף על כך שבניגוד להליך פלילי רגיל, במסגרת הליך פלילי בפני בית דין צבאי לא ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה (כלומר בקביעה, כי החייל אמנם ביצע עבירה פלילית אולם לא יורשע בגינה של עבירה זו על מנת שלא לפגוע בעתידו).
• הקושי התעצם עוד יותר – בתחום עבירות הסמים. כידוע, מדיניות צה”ל ביחס לשימוש בסמים מסוכנים מחמירה יותר מזו שבאזרחות, ועל כן באותה עת גם שימוש חד פעמי בסם מסוכן היה מוביל לכתב אישום, הרשעה בפלילים ותיוג במרשם הפלילי למשך 17 שנים. זאת, בעוד אזרח שנחשד לראשונה בשימוש או החזקה חד פעמית של סם “קל” – התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
• מצב דברים זה תוצאות בלתי סבירות וכך למשל, העמיד משתמט מגיוס לצבא בעמדה טובה יותר מאשר חייל המשרת שירות צבאי משמעותי; בעוד תיק הסמים כנגד המשתמט היה נסגר, החייל היה מוכתם בפלילים למשך 17 שנים, אך בשל מילוי חובתו לשרת בצבא.
• נוכח כל האמור, הלכה וגברה ביקורת מצד גורמים שונים ביחס להכתמתם של חיילים ברישום פלילי למשך תקופה ממושכת תוך פגיעה בעתידם.
• ביקורת זו הובילה לאחד משינויי החקיקה המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי ביחס לאוכלוסיית החיילים – רישום פלילי מופחת לחיילים.
• בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, ונוסף הסדר חדש בסעיף 404א אשר קובע כי חלף האמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים יחול הסדר ייחודי ביחס להרשעות חיילים בבתי דין צבאיים.

מהו רישום פלילי מופחת?

• חייל הזוכה לרישום פלילי מופחת, תקופת המחיקה של הרשעה פלילית בבית דין צבאי תימשך על פני חמש שנים בלבד, ללא תקופת התיישנות. כלומר, במקום תקופה בת 17 שנים בה ירחף הרישום הפלילי מעל לראשו של החייל – יימחק הרישום הפלילי תוך חמש שנים בלבד מעת מתן פסק הדין.
• כאן יש לדעת כי היקף הגורמים החשופים לרישום פלילי בתקופת התיישנות נרחב יותר מהיקף הגורמים החשופים לרישום הפלילי בתקיפת המחיקה.
• לפיכך, התיקון לחוק אף צמצם את רשימת הגופים החשופה לרישום הפלילי המופחת במשך אותן 5 שנים.
• בכך, פוטנציאל הפגיעה בעתידו של החייל בשל הרשעתו – הופחת באופן ניכר.

מה התנאים להשגת רישום פלילי מופחת?

• לא כל חייל זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר יחול רק במקרים הבאים;
• תנאי סף לסיום הליך פלילי בבית דין צבאי ברישום פלילי מופחת הינו שאין לחייל עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה, וכן – שמדובר בהרשעה בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה המקסימלי עד 3 שנות מאסר) והוטל בגינה אחד העונשים הבאים:
  • עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
  • עונש שאינו עולה על חודשיים מאסר בפועל.
  • עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
  • עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שחלקו ירוצה בדרך של עבודות צבאיות – כאשר תקופת המאסר בפועל אינה עולה על חודשיים.
• בכל הנוגע לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות, נקבע הסדר שונה:
  • אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – יחול רישום מופחת אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול.
  • אם הוטל בגינה עונש בין שלושה לשישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול רישום מופחת אלא אם הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו כי היא תחול.
  • אם הוטל עונש מעל שישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול הרישום המופחת.
• כאמור, אם לחייל שהורשע בדין יש עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה – לא יחול ההסדר בדבר רישום פלילי מופחת.

עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו

• עוד חשוב לדעת – כי בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי נקבעו מספר עבירות שהרשעה בהן לא תהווה פרט רישום כלל – כלומר הרשעה בהן בבית הדין הצבאי לא תגרור רישום פלילי כלשהו (מלא או מופחת).
• בין יתר העבירות המנויות בתוספת השנייה ניתן למצוא עבירות שהינן צבאיות באופן מובהק במהותן כגון:
  • נטישת משמרת – סעיף 58 לחוק השיפוט הצבאי.
  • איום ועלבונות כלפי מפקד – סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנגדות לפעולה חוקית – סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי.
  • חריגה מסמכות – סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי – סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
  • נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין – סעיף 82 חוק השיפוט הצבאי.
  • רשלנות לגבי תעודות – סעיף 106 לחוק השיפוט הצבאי.
  • סירוב לקיים פקודה – סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התרשלות – סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי.
  • סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים – סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנהגות פרועה – סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנהגות מבישה – סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התנהגות שאינה הולמת – סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
  • התחזות – סעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי.
  • פגיעה במשמעת – סעיף 132 לחוק השיפוט הצבאי.

האם לרישום פלילי מופחת יש תחולה רטרואקטיבית?

• בשים לב להשלכותיו הקשות של הרישום הפלילי על חייהם של חיילים אשר השתחררו מהצבא – ונאלצו במשך שנים לחיות עם תיוגם כעבריינים במרשם הפלילי, נקבע במסגרת התיקון לחוק כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי.
• כלומר, חייל שהורשע במהלך 17 השנים האחרונות בעבירה מסוג עוון והוטל עליו אחד מהעונשים שפורטו לעיל, יהיה זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר אמור להתעדכן באופן אוטומטי במערכות המשטרתיות.
• במקרים בהם ההרשעה מבית הדין הצבאי אינה ההרשעה היחידה של האדם – יש צורך בפנייה יזומה לגורמים הרלוונטיים בהגשת בקשה למעמד של רישום פלילי מופחת אשר מופנית לשר הביטחון.

חשיבות קבלת ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי

תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין  הצבאי

• רישום פלילי מופחת הינו ללא ספק הטבה חשובה שהמחוקק העניק לחיילים, על מנת למזער את פגיעת ההרשעה הפלילית בעתידם.
• יחד עם זאת, גם בהקשר זה, “הכל יחסי”; עדיין מדובר בהרשעה פלילית לכל דבר, הרשעה המכתימה את שמו של החייל למשך תקופה לא קצרה (5 שנים), תקופה קריטית בגיבוש עתידו המקצועי.
• עוד יש לזכור כי רישום פלילי מופחת מותנה בהודאה של החייל בעבירה או בעבירות פליליות, וכן בענישה.
• בטרם מסירת הודאה כזו, חובה להתייעץ עם עורך דין צבאי. לטיב הייצוג המשפטי שיקבל החייל מעורך דינו הצבאי השפעה קריטית הן על שאלת הרישום הפלילי והן על שאלת העונש שיגזר על החייל.
• תחילה יקבל הסנגור הצבאי מהתביעה הצבאית את מלוא חומר החקירה, ינתח את חומר החקירה ויבדוק האם יש בכלל סיכוי סביר להרשעה. אם אין סיכוי סביר להרשעה – כלל לא מדובר בהטבה, ואין שום סיבה להסכים להרשעה פלילית שתימחק “רק” כעבור 5 שנים.
• במקרים המתאימים, לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו ואף איסוף ראיות הגנה, יפעל עורך הדין הצבאי לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה שבדין (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, סגירה תיק בהסדר מותנה). מובן שסגירת התיק, ללא רישום פלילי כלשהו, עדיפה תמיד על רישום פלילי מופחת.
• אפילו הוגש כתב אישום, בנסיבות מתאימות ניתן לבטלו וגם לשם יכוון הסניגור הצבאי את חציו.
• ככלל, פתוח בפני תובע צבאי לבחור איזה עבירה (או עבירות) ייחס לחייל בכתב האישום שיוגש לבית הדין הצבאי:
  • עבירות הגוררות רישום פלילי;
  • עבירות הגוררות רישום פלילי מופחת;
  • עבירות שלא גוררות שום רישום פלילי;
• מעבר לרישום הפלילי, יש לדעת, כי יש קשר ישיר בין העבירות בהן הודה החייל, לעונש שייגזר עליו בבית הדין הצבאי. מטבע הדברים, ככל שהודה החייל בעבירות חמורות יותר – כך העונש שיגזר עליו יהיה חמור יותר. 
• מתפקידו של עורך הדין הצבאי שמייצג את החייל למזער ככל הניתן את נזקיו של מרשו;
  • באם לא ניתן למנוע את הגשתו של כתב האישום או לגרום לביטולו, ועדיין קיים סיכוי סביר להרשעה, יחתור הסניגור הצבאי להגיע להסדר טעון עם התביעה הצבאית במסגרתו יתוקן כתב האישום לעבירות שלא גוררות שום רישום פלילי.
  • כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו ולפיכך, לעיתים, כאשר הוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירות הגוררות רישום פלילי, יתמקד המאבק המשפטי בנסיון לשכנע את התביעה הצבאית (במסגרת מו”מ להסדר טעון) או את בית הדין הצבאי (במסגרת הליך שמיעת הראיות) להסתפק בהרשעה בעבירות הגוררות רישום פלילי מופחת.
• כך או כך, עורך דין צבאי מנוסה ישקף לחייל את הסיכונים והסיכויים שבכל מהלך משפטי כזה או אחר, באופן שהחלטותיו של החייל יתקבלו על בסיס ייעוץ משפטי רציני מגורם מקצועי, האמון על האינטרסים של החייל.

מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי

• ראינו שהמחוקק קבע, כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי, והמרשם הפלילי אמור להתעדכן באופן אוטומטי. 
• אלא, שעל אף שהתחולה הרטרואקטיבית צריכה לחול באופן אוטומטי – הניסיון מלמד שגלגלי הצדק טוחנים לאט, ולעיתים – לא טוחנים בכלל; במקרים רבים, הרשעה פלילית מבית דין צבאי שהיתה אמורה להימחק רטרואקטיבית – לא נמחקה כלל מהמרשם הפלילי.
• במצב דברים זה, על עורך דין צבאי להגיש מטעם החייל בקשה מפורטת למחיקת הרישום הפלילי, במסגרתה יפרט מדוע המקרה עומד באמות המידה לרישום פלילי מופחת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת על הרשעה בבית הדין הצבאי.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במקרים להמחשה שטופלו על ידי משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

עו”ד צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (10)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר.

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

חיילת אשר הואשמה בעריקות מהצבא – העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים סיימה את משפטה הצבאי ב- 60 ימי מאסר בלבד, למרות שהיה תלוי ועומד לחובתה מאסר על תנאי, בשל היעדרות קודמת.

המקרה בתמצית – תקופה ממושכת של היעדרות משירות צבאי שהסתיימה בענישה מקלה

• פרשה זו עוסקת בחיילת אשר יוצגה בבית הדין הצבאי על ידי משרד עורכי דין צבאיים גיא פלנטר.
• בתמצית, למרות היעדרות מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים, שוכנעה הפרקליטות הצבאית, במסגרת הליך שימוע, שלא להגיש כתב אישום בגין עבירה של עריקה (שעונשה המקסימלי 15 שנות מאסר) ולהסתפק בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות (שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
• בהמשך, למרות תקופת ההיעדרות הממושכת מהצבא שלא ברשות, ועל אף מאסר על תנאי של 60 יום, בר הפעלה, בגין הרשעה קודמת בבית דין צבאי, בעבירה זהה, שוכנעה הפרקליטות הצבאית לסיים את הפרשה בעונש של 60 ימי מאסר (כגובה משך המאסר על תנאי), עונש אותו מצא לאמץ בית הדין הצבאי.

נסיבות המקרה שהובילו להגשת כתב אישום בבית הדין הצבאי

• החיילת טור’ ק. התגייסה לשירות צבאי במהלך שנת 2010. כבר במהלך הטירונות ביצעה מספר עבירות משמעת, לרבות נפקדות, עליהן נשפטה בדין משמעתי, ואף נעדרה מן השירות הצבאי שלא ברשות לתקופה בת 96 ימים, בסיומה התייצבה.
• בשל היעדרות זו, הוגש נגדה בשנת 2010 כתב אישום בבית הדין הצבאי המייחס לה עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955. במקרה קודם זה, הטיל עליה בית הדין הצבאי מאסר של ממש למשך 53 ימים, לצד עונש מאסר מותנה בן 60 ימים, לבל תעבור עבירה מסוג זה למשך שנתיים.
• מייד בסמוך לאחר שחרורה מריצוי מאסר זה, החלה בהיעדרות חדשה מן השירות הצבאי, אשר נמשכה כארבע שנים וחצי. סה”כ נעדרה כ- 1,652 ימים.
• מאחר שהחלה בהיעדרותה החדשה 16 ימים בלבד לאחר שניתן גזר דינה, עונש המאסר המותנה שהוטל עליה הפך בר הפעלה.

נסיבות מעצרה של החיילת וחקירתה על ידי מצ”ח

• במהלך חודש פברואר 2015, עוכבה החיילת על ידי שוטר תנועה, משום שנסעה ברכב ללא חגורת בטיחות. בדיקת פרטיה האישיים במערכת המשטרתית העלתה כי מדובר במי שהוכרזה כעריקה על ידי גורמי הצבא, והחיילת נעצרה במקום והועברה לגורמי מצ”ח, להמשך טיפולם.
• במהלך חקירתה במצ”ח, נחקרה באזהרה, בחשד לביצוע עבירה של עריקה, לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי (על ההבדל בין עבירת העריקה לעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות – ראו בהמשך הדברים).

כוונתה של הפרקליטות הצבאית להגיש כנגד החיילת כתב אישום המייחס לה עבירה של עריקות מהצבא

• בשים לב לתקופת ההיעדרות הממושכת והחריגה באורכה בה נעדרה החיילת משירות הסדיר, 1652 ימים, ביקשה התביעה הצבאית, בהתאם להנחיות התובע הצבאי הראשי, להגיש כתב אישום המייחס לחיילת עבירה של עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.

על ההבדל בין הרשעה בעבירה של עריקות מהצבא (סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי) להרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות (סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי)

• מדובר אמנם בשני סעיפים העוסקים בעבירה של היעדרות מן השירות הצבאי, אך כפי שנראה להלן, יש ביניהם שוני מהותי;

סעיף 94  לחוק השיפוט הצבאי – העדר מן השירות שלא ברשות.

• סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לפיה:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

• סעיף זה הינו הסעיף המיוחס תדיר לחיילים הנעדרים משירות צבאי, בין אם מדובר בעריקים משירות סדיר, משירות מילואים או משתמטי גיוס. מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחתה הינו מודעות לעצם ההיעדרות ועונשה המקסימלי 3 שנות מאסר.

סעיף 92  לחוק השיפוט הצבאי – עריקה (עריקות מהצבא).

• סעיף 92 קובע את עבירת ה”עריקה” בזו הלשון:

“חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה. “עריקה” לעניין סעיף זה – העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.”

• עבירה העריקה הינה עבירה מסוג פשע, המונה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר, ומטבע הדברים נחשבת לחמורה יותר. בעוד שסעיף 94 דורש כאמור הוכחת רכיב נפשי של מודעות בלבד, סעיף 92 דורש הוכחה כי ההיעדרות מן השירות נעשתה מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא.
• סעיף זה שמור לאותם מקרים חמורים, בהם משך ההיעדרות הארוכה באופן משמעותי, יכול ללמד על פריקת עול השירות הצבאי מעל כתפי החייל הנעדר, באופן שמבסס כוונה שלא לחזור לצבא, ומצדיק, כנגזרת מכך, טיפול משפטי קשה יותר, וענישה מחמירה יותר.

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקות מהצבא, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

• לסעיף האישום בו מורשע חייל הנעדר משירות צבאי יש השלכות בשני מישורים עיקריים; בשאלת הכתמתו בהרשעה פלילית במרשם הפלילי ובשאלת העונש שיושת עליו.
• בענין זה ראו כאן: על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות.

על זכות השימוע במערכת הצבאית, בטרם הגשת כתב אישום לבית דין צבאי

• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו זכות השימוע לחשוד בעבירה מסוג פשע, אינו חל באופן פורמאלי במערכת המשפט הצבאית.
• עם זאת, הסעיף אומץ בהנחיות התביעה הצבאית הראשית, הקובעות כי יש ליידע חשוד בעבירת פשע על כוונת התביעה להגיש נגדו כתב אישום, ולאפשר לו להביא את טיעוניו בנושא, תוך 21 ימים מהיום שבו ניתנה לו ההודעה על כך.
• לפרטים נוספים אודות הליך השימוע הפלילי בצבא ראו בעמוד – שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית.

במסגרת הליך השימוע, שוכנעה פרקליטות עריקים על ידי עורך דין צבאי גיא פלנטר להסתפק באישום הפחות חמור של העדר מן השירות שלא ברשות, במקום עריקות מהצבא

• פרקליטות עריקים ונפקדים אמונה מטעם הפרקליטות הצבאית על אכיפת המשפט הצבאי ביחס לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ומשתמטים, המבצעים עבירות של העדר מן השירות שלא ברשות או שלעריקה.
• משגיבשה פרקליטות עריקים ונפקדים עמדה (בשים לב לתקופת ההיעדרות הממושכת של שנים, חומר הראיות ומדיניות הפרקליטות במקרים דומים), להגיש כנגד החיילת כתב אישום המייחס לה את העבירה היותר חמורה של עריקה, ביקש משרדנו לערוך לחיילת שימוע, בטרם יוגש כתב האישום לבית הדין הצבאי.
• לנוכח טעוני ההגנה שהוצגו בשימוע, הנוגעים הן לקשיים הראייתיים בהוכחת עבירה של עריקה והן למורכבות נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של החיילת, קיבל פרקליט עריקים בהגינותו את בקשתנו, וכתב האישום אשר הוגש בסופו של יום לבית הדין הצבאי ייחס לחיילת את העבירה הפחות חמורה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

גיבוש הסדר טעון על ידי עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית, המסיים את הפרשה בענישה מקלה

• שורה של שיקולים נכבדים היו אמורים להוביל לענישה מחמירה במקרה זה:
  • היעדרות מן השירות ארוכה, של כ- 4.5 שנים.
  • מדובר בהיעדרות מן השירות רביעית של החיילת.
  • בעברה הרשעה בבית דין צבאי בעבירה זהה, של העדר מן השירות שלא ברשות, ובמסגרת ההליך הקודם כבר ריצתה בעבר מאסר של ממש בגין עריקות.
  • העובדה כי תלוי ועומד כנגד החיילת מאסר מותנה בן 60 ימים, שהינו בר הפעלה. זאת, במנותק מהעונש שביקשו גורמי התביעה הצבאית להטיל על החיילת בגין ההיעדרות הממושכת הנוכחית.
• למרות אותם שיקולים, גיבש משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר הסדר טיעון עם הפרקליטות הצבאית על פיו:
  • יוטלו על החיילת 40 ימי מאסר לריצוי בפועל.
  • באשר לעונש המאסר המותנה של 60 ימים, הוסכם כי 20 ימים ירוצו במצטבר וכי 40 ימים ירוצו בחופף כך שבסופו של יום תרצה החיילת 60 ימי מאסר בפועל, לצד עונש מאסר מותנה.

גזר הדין של בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה – אימוץ הסדר הטעון והטלת ענישה מקלה

• בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י) החליט כב’ השופט אל”ם אהרון פנחס, נשיא בית הדין, לכבד את הסדר הטעון בקובעו כדלקמן:

“הצדדים הציגו בפני בית הדין עתירה לעניין העונש אשר הינה מקלה ביחס לענישה המקובלת בנוגע להיעדרויות כה ממושכות. לצד זאת, הוסברה עתירתם המשותפת של הצדדים, הן בשיקולים ראייתיים ובטענות במישור זה עליהן ויתרה ההגנה, והן בנסיבותיה האישיות-משפחתיות הסבוכות עד מאד של הנאשמת… בכלל נסיבות חריגות אלו מצאתי לכבד את עתירתם המשותפת של הצדדים…”.

• בכך תמה הפרשה כאשר באשר לשאלת המשך שירותה בצה”ל, המליצה ועדת התאמה לשירות לפטור את החיילת משירות צבאי.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד החיילת לבית הדין הצבאי ובגזר הדין שניתן בעניינה על ידי נשיא בית הדין הצבאי, כבוד השופט אל”ם אהרון פנחס. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו פרטיה המזהים של החיילת.
• טיפלו בפרשה זו מטעם משרדנו עורכי הדין הצבאיים סרן (מיל’) גיא פלנטר יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה וסרן (מיל’) רעות רחמן מתוק, יוצאת הפרקליטות הצבאית, לשעבר תובעת בכירה בפרקליטות לתפקידים מיוחדים.

תיק צבאי בפני בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה, בפני כב’ נשיא בית הדין, אל”ם אהרון פנחס.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי.

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים:
  • ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
  • סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
  • עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
  • דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי.

• • מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית.
  • תחולת חוק השיפוט הצבאי.
  • חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
  • ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי.
  • התביעה הצבאית.
  • עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות.
    • עבירות צבאיות.
    • עבירות שאינן צבאיות.
  • חיילים, קצינים, אנשי קבע ואנשי מילואים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי בחקירת מצ”ח וייצוג משפטי בבית הדין הצבאי.
  • בית דין צבאי – יצוג משפטי.
  • בית הדין צבאי לערעורים – יצוג משפטי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעריקות, היעדרות מן השירות שלא ברשות והשתמטות משירות צבאי.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | דיני צבא | בית דין צבאי | עריקות משירות צבאי | עריקה | העדר מהשירות שלא ברשות

הפוסט עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (4)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו.

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים בבקשות מחיקת רישום פלילי מופחת.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו נתקבלה בקשתינו לתיקון המרשם הפלילי ולמחיקת רישום פלילי מופחת של חייל אשר הורשע בבית דין צבאי בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל אודות שימוש בלתי חוקי בנשק.

הרשעתו של החייל בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

• ואלו פרטי המקרה; עוד בטרם נכנס התיקון לחוק המאפשר מחיקת רישום פלילי מופחת, בשנת 2009, הורשע חייל על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי.
• לאחר הרשעתו, גזר בית הדין הצבאי על החייל עונש של שלושה חודשי מאסר בדרך של עבודות צבאיות ומאסר מותנה.
• על אף שעניינו של החייל עמד בכלל הקריטריונים אשר קבועים בחוק לרישום פלילי מופחת, ועל אף קביעת המחוקק כי רישום פלילי מופחת יחול באופן אוטומטי, רטרואקטיבית, גם בחלוף תקופה בת חמש שנים מאז ניתן פסק דינו – גיליון המרשם הפלילי של החייל לא עודכן והרשעתו בבית הדין הצבאי לא נמחקה.
• הרשעה פלילית זו בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק היוותה אבן נגף בחייו, מנעה ממנו מלהתקדם ולבנות את עתידו המקצועי – ופגעה בדימויו העצמי ובשמו הטוב.

מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר הגיש מטעמו של החייל בבקשה מנומקת בכתב למחוק את הרישום הפלילי בעילה, שהתיקון לחוק הנוגע לרישום פלילי מופחת חל על הרשעה פלילית זו ולפיכך – דינה להימחק.
• לאור פניית משרדנו, בוצע על ידי מדור מידע פלילי במשטרת ישראל עדכון בחישובי תקופות ההתיישנות והמחיקה כך שתקופת המחיקה הסתיימה ביום 2.8.14. בכך אם כן נמחקה ההרשעה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה זו.

מחיקת רישום פלילי – התוצאות.

• סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קבוע כדלקמן:

“20. תוצאי מחיקת הרשעה

(א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.

(ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

(ג) בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.

(ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.

(ה) מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

לקריאה נוספת אודות רישום פלילי מופחת.

• רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי.
• רישום פלילי מופחת – על שום מה?
• מה כולל רישום פלילי מופחת?
• מה התנאים להשגת רישום פלילי מופחת?
• עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו.
• רישום פלילי מופחת – תחולה רטרואקטיבית.
• חשיבות קבלת ייצוג משפטי בכל הנוגע לרישום פלילי מופחת.
  • תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין  הצבאי.
  • מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי
• דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת על הרשעה בבית הדין הצבאי.

עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי

הפוסט מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל | שימוש בלתי חוקי בנשק  – תיקון המרשם הפלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (1)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר