ארכיון שוחד - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47)

גיא פלנטר — Sat, 03 Jun 2023 09:38:21 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע”י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז-19777.
בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

עובד המדינה שכר את שרותיו של עו”ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו”ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:50:45 +0000

עד מדינה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עד מדינה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה, מנהל מטעמם מו”מ על תנאי הסכם עד המדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמה בו נרתם משרדנו לסייע בגיבוש הסכם עד מדינה, הסכם שחשף וסייע למיגור נגע שחיתות – מכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים שלא היו מורשים להיכנס לישראל, על ידי רס”ן בצה”ל, אשר קיבל שוחד בתמורה להנפקת היתרי הכניסה וסיכן את ביטחון המדינה.

קצת על מוסד “עד המדינה”

במציאות החברתית הקיימת, הסכמי עד מדינה ממלאים תפקיד חיוני. עמד על כך בית המשפט העליון למשל בע”פ 1309/06 מדינת ישראל נגד יחיא תורק:

“...עלינו לשוב ולהזכיר את התפקיד המשמעותי אותו ממלאים הסכמי עד מדינה במציאות החברתית הקיימת. אף שמוסד עד המדינה לא התקבל תמיד באהדה רבה, גם למבקריו ברור היה, כי השימוש בו ממלא תפקיד חיוני במלחמה בפשיעה, שכן “באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם…”.

“…אכן, “הסדר עם עבריין המעורב בעבירה, שלפיו ישמש ‘עד מדינה’, הוא בבחינת הכרח בל–יגונה. תכליתו לאפשר מיצוי הדין עם עבריינים שפשעו על-ידי עדות מי שחבר להם בביצוע העבירה”.

מי הוא עד מדינה?

המחוקק הגדיר את “עד המדינה” כ”שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה” (סעיף 54(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל”א – 1971).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה

הנחיה מספר 4.2201 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את מוסד “עד המדינה”. בתמצית, הנחיה זו, שכותרתה “עד מדינה” עוסקת בעניינים הבאים;
השיקולים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה.
טיב טובות ההנאה שניתן להעניק לעדי מדינה;
הפרטים האמורים להיכלל בהסכם עד המדינה;
מי מוסמך לחתום על הסכם עד מדינה ולאשרו;
זכותו של חשוד או נאשם המועמד להיות עד מדינה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין וכן לייצוג על ידי עורך דין, במעמד החתימה על הסכם עד המדינה.
כללים ביחס לדברים שאמר העד במסגרת המו”מ להסדר טעון ולהסכם עד מדינה, גם אם המו”מ לא השתכלל להסכם.
כללים ביחס לביטול הסכם עד מדינה, בין אם מטעמים של אינטרס ציבורי ובין אם בעקבות הפרתו של ההסכם ע”י עד המדינה.
כללים ביחס לשימוש באמרות עד המדינה לאחר ביטול ההסכם עקב הפרה בהליך פלילי כנגד העד עצמו או נגד אחרים.
שאלת העמדתו לדין של עד המדינה בעקבות הפרת ההסכם.
איסור על חתימת הסכם עד מדינה כאמצעי תחבולה שנועד לחלץ הודיה, אם מפי העד ואם מפי חשודים אחרים.
השלכת מידת העונש שהושת על עד המדינה לגבי ענישת הנאשמים האחרים בפרשה.

השיקולים המרכזיים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה

בתמצית, מונה הנחיית היועמ”ש את השיקולים הבאים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה;
מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על הסכם עד מדינה;
הראיות הקיימות בחומר החקירה, החיצוניות לעדותו של עד המדינה;
פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק;
מעמד העד ומרכזיותו; ככלל, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה. במקרים חריגים אשר מונה ההנחיה, ניתן לשקול הסכם עד מדינה גם עם מבצע עיקרי.
אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו;
סיוע לעדות עד המדינה: לא ניתן להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה ללא תוספת ראייתית חזקה, שבשפה המשפטית נקראת “סיוע”.
חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת הסכם עד המדינה. ככלל, לא נחתמים הסכמי עד מדינה בעבירות שאינן מסוג פשע. ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, יהא מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה על ידי שותפיו של עמד המדינה.
ריבוי עדי מדינה בפרשה אחרת; ככלל נמנעים ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה.
אבטחת עד המדינה –כבר במהלך המו”מ למעמד של עד מדינה יש לשקול את הצורך והיכולת של רשויות אכיפת החוק לאבטח את עד המדינה או בני משפחתו.

טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה

הנחיית היועמ”ש הנ”ל אף מונה טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה;
- הבטחה שלא להעמיד לדין.
- הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות.
- הבטחה לעתירה משותפת לענישה מתונה בהליך הפלילי.
- הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיקים אחרים או לסגירת תיקים אחרים.
- הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר.
- הבטחה לסיוע ביציאה לחו”ל או תכנית אחרת להגנה על עדים.
- תמורה כספית או אחרת.
הליך גיבוש הסכם עד מדינה הינו מורכב ועדין, כרוך בסיכונים רבים ולפיכך יש להפקידו רק בידיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון מתאימים.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע”י רס”ן תמורת שוחד

תמצית המקרה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה

כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו גיבש משרדנו עם התובע הצבאי הראשי הסכם עד מדינה ובהמשך, העניק ייעוץ וייצוג משפטי לעד המדינה עד סיום תפקידו בפרשה.
ואלו בתמצית העובדות; הדמויות המרכזיות בפרשה הינם קצין צה”ל בדרגת רס”ן, אשר שירת כקצין תיאום אזרחי במנהל האזרחי ואיש עסקים פלסטיני שהפך לעד מדינה ויוצג על ידי משרדנו.
במסגרת הסכם עד מדינה שגיבש משרדנו:
- נמחקו מכתב האישום שהוגש כנגד עד המדינה 6 מתוך 7 האישומים.
- עוד הוסכם במסגרת הסכם עד המדינה כי בגין מתן שוחד לקצין ייגזר על עד המדינה עונש מוסכם מינורי;
- 89 ימי מאסר שהם כימי מעצרו עד שנחתם עימו הסכם עד המדינה;
- מאסר על תנאי, ללא קנס וללא השבה של הכספים שגרף עד המדינה במסגרת פרשה זו.
לבקשתנו, קיים צו איסור פרסום האוסר על חשיפת פרטיו של עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה, העיד עד המדינה כנגד הקצין בפני בית דין צבאי, לאחר שהוגש כנגד הקצין כתב אישום בשורה ארוכה של עבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה.
בסופו של יום נגזרו על הקצין 5 שנות מאסר קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתאריך 2.3.17, אישר בית הדין הצבאי לערעורים בתיק ע/ 8/16 את עונשו של הקצין, ובכך תמה הפרשה.

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה.

הפרשה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים וראו למשל:
- מעריב: קצין בכיר בצה”ל הורשע בלקיחת שוחד של רבע מיליון שקל ונשלח ל-5 שנות מאסר.
- MyNet נעמי רייכמן, “עדת ראיה בשטחים: רס”ן נאשם במעורבות במכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים“.
- Walla חדשות: חשד: קצין הנפיק אישורי כניסה לפלסטינים עבור שוחד.
- מעריב: קצין במנהל האזרחי חשוד בעבירות חמורות של קבלת טובות הנאה.
- תקדין; מטכ”ל (מחוזי) 1031/14, התובע הצבאי נגד רס”ן יזד יוסף.
כאמור, הפרשה הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים;
- נבו: ע 8/16, התובע הצבאי הראשי נ’ רס”ן יזיד יוסף.
- פסקדין אתר המשפט הישראלי, התובע הצבאי הראשי נגד רס”ן יזיד יוסף.

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל”מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

תחילתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”מ), יחידה האמונה במצ”ח על חקירת מקרים מיוחדים ורגישים בצבא.
בעקבות ראיות שנאספו בחקירה הסמויה של הימל”מ, נעצרו הקצין ומספר פלסטינים, ביניהם איש עסקים פלסטיני והוגשו כנגדם כתבי אישום מופלגים בחומרתם.
כתב האישום שהוגש כנגד הקצין לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ”ל מנה לא פחות מ- 32 פרטי אישום ובהם עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, 14 עבירות של חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, בניגוד לסעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955; עבירות של סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 ולסעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין ועבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בנספח שצורף לכתב האישום פורטו שמותיהם של לא פחות מ- 182 פלסטינים, ביחס אליהם נטען בכתב האישום, כי הקצין אישר בקשות להיתרי כניסה לישראל שלא כדין, וזאת בנוסף לפלסטינים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום.
בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד הקצין, הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כנגד איש העסקים הפלסטיני כתב אישום המייחס לו, ב- 7 אישומים שונים, את העבירות הבאות:
- הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שיצא שטח אשר הוכרז על ידי מפקד צבאי כשטח סגור ונכנס לירושלים ללא היתר כניסה כדין, עבירה לפי סעיף 318(ו) וסעיף 333 לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- מתן שוחד, בכך שנתן לקצין צה”ל, עובד ציבור, שוחד בסך כולל של 72,800 ש”ח, עבירה בניגוד לסעיף 258(ב) ו- (ג) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- קבלת דבר במרמה, בכך שקיבל במרמה, בשני אישומים שונים, כספים עבור היתרי כניסה לישראל, אשר אינם מצריכים כל תשלום בגין הוצאתם, עבירות בניגוד לסעיף 417(2) לחוק הפלילי הירדני, מס’ 16 לשנת 1960.
- סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבשני אישומים שונים, סייע לאחרים להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 318(ו), 333 וסעיף 201(א)(3) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- פגיעה בביטחון האזור, עבירה בניגוד לסעיף 222(א) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009, בכך שעשה מעשים שיש בהם פגיעה וסכנה לביטחון האזור ולביטחון כוחות צה”ל.

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

ברגיל, נוקטים בתי המשפט במחוזותינו יד קשה בכל הנוגע לעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כך למשל פסק בית המשפט העליון ברע”פ 3674/04, אבו סאלם נגד מדינת ישראל:

“…הכול מסכימים כי תכלית החוק תכלית היא של ביטחון תושבי ישראל, ו”עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל על ידי תושבי האזור נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל” …אכן, כל מי שחיים בישראל בימים אלה יודעים כי טרוריסטים חורשי-רע אשר נכנסו לישראל שלא-כדין, נעזרו לא אחת בתושבי ישראל – אשר עשו בתום-לב ולעתים תוך עצימת-עיניים – כדי להגיע למקום הפיגוע או כדי למצוא מקום לינה ומסתור עובר לפיגוע או לאחריו. תופעה קשה זו ביקש החוק למגר…”.

“…בית-המשפט העליון ישב על המדוכה, ולאחר שהביא במניין מכלול שיקולים שלעניין, יצאה מלפניו הלכה כי לאור תכליתו המפורשת של החוק ונוכח המציאות הביטחונית הקשה השוררת בישראל, ראוי לגזור על עבריינים אשר הסיעו, הלינו או העסיקו שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית, עונשי מאסר בפועל, בכפיפות, כמובן, לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה…סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים …”.

“הלכה זו חזרה ונשנתה בהחלטות רבות של בית-המשפט העליון, תוך הבהרה כי “בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים … עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית – מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין…”.

“…טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה…מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה. מסתבר כי הפרות החוק נמשכות, ונדרשים אנו למיצוי הענישה במקרים המתאימים, מתוך תקווה כי יעלה בידינו להרתיע מי שמועדים לדבר מביצוע עבירות שאפשר נראות הן קלות ופשוטות אך טמון בהן סיכון לחיי אדם. “המעשים שפורטובסעיף 12אלחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה, שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שעונשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפגעים”…ומשנמצא לנו כי חרף סיכוני הביטחון הקשים ממשיכים ישראלים רבים לעבור על החוק ולסכן את חיי הזולת ואף את חייהם שלהם, נדרשים אנו להמשיך במדיניות המחמירה שנועדה להרתיע מפני ביצוע העבירות...”.

“… חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים – בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל – גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר”.

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

בעודו עצור, ושעה שהוא צפוי למאסר ממושך במידה ויורשע במיוחס לו בכתב האישום, שחרר איש העסקים הפלסטיני את סניגורו הקודם והסמיך את עורך דין פלילי גיא פלנטר לייצגו.
עו”ד פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, ניהל מטעמו של האיש מו”מ עם גורמי התביעה הצבאית באיו”ש, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והתובע הצבאי הראשי.
בהמשך למגעים אלו, נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה, הכולל גם הסדר טעון ביחס לאופן סיום ההליך הפלילי כנגד עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה מסר עד המדינה עדויות ובהן מידע רב אודות הפרשה ואודות נושאים נוספים בהם היה מעורב הקצין שלא היו ידועים לגורמי אכיפת החוק.
על פי פרסום של הפרקליטות הצבאית, על רקע עדויות אלו שמסר עד המדינה וחומרי חקירה נוספים שנאספו על-ידי גורמי החקירה, הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום מתוקן כנגד הקצין, המייחס לו:

“…עבירות נוספות של לקיחת שוחד, המרכזית שבהן מתארת מנגנון מסודר ושיטתי, אשר התרחב עם הזמן, של מכירת היתרי כניסה לישראל תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים בעבור כל היתר, תוך ביצוע עבירות של זיוף, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה ועוד. הקצין התחלק בחלק מהרווחים עם עד המדינה ועם פלסטיני נוסף. כתב האישום המתוקן מייחס לקצין כי קיבל שוחד בסך של למעלה מ-250,000 ש”ח, בתמורה להנפקת למעלה מ-200 היתרי כניסה לישראל. עוד יוחסו לקצין בכתב האישום המתוקן עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה, התנהגות שאינה הולמת, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, ומרמה והפרת אמונים”.

במסגרת הסדר הטעון, נמחקו מכתב האישום המקורי 6 אישומים שונים אשר ייחסו לעד המדינה עבירות של כניסה לישראל ללא היתר כדין, קבלת דבר במרמה, סיוע להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין ופגיעה בבטחון האזור.
על כנו, נותר במסגרת הסדר הטעון אישום אחד בכתב האישום המתוקן, המייחס לעד המדינה מתן שוחד כספי לקצין, עבירה לפי סעיף 258(ב) ו-(ג) וסעיף 199ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] [יהודה והשומרון] (מס’ 1651), התשע”ה – 2015.

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

בדיון בפני בית הדין הצבאי ובהתאם להסכם עד המדינה והסדר הטעון, עתרו הפרקליטות הצבאית ועורך דין גיא פלנטר לעונש מוסכם של 89 ימי מאסר, כימי מעצרו, ומאסר מותנה.
במסגרת נימוקיו לאימוץ הסדר הטעון טען סרן אבישי קפלן מטעם התביעה הצבאית:

“…המקרה שבפנינו, מאזן למעשה את הנכונות של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי החקירה ועם הפרקליטות הצבאית. בתאריך 2.2.14 חתם הנאשם על הסכם עד מדינה עם התביעה הצבאית במסגרתו הסכים למסור פרטי מידע רבים הנוגעים לעבירות אותן ביצע ביחד עם הקצין רס”ן…פרטי מידע אלו אומתו בשלב מאוחר יותר בחקירה ארוכה מקיפה על ידי מספר רב של עדי תביעה אשר אישרו את גרסת עד המדינה. עד המדינה עמד בהתחייבויותיו ומסר בחקירותיו, היו 11 חקירות אחרי חתימת הסכם עם עד המדינה, את כל הפרטים הנובעים מהנושאים עליהם התחייב להרחיב בחקירות. לאחר שחרורו מהמעצר המשיך לעמוד בהתחייבויותיו והתייצב לכל חקירה שהתבקש להגיע אליה. עד המדינה העיד 3 פעמים בפני בית הדין הצבאי ביפו, חזר פעם נוספת בדיוק רב על הדברים אותם מסר בחקירותיו המשטרתיות…עד המדינה לא קיבל שכר תמורת עדותו והתרשמנו כי הוא מוסר את הדברים כפי שהוא זוכר אותם מתוך כוונה לשתף פעולה…”.

בית המשפט הצבאי ביהודה (כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר) אימץ את הסדר הטעון, בקובעו בין היתר:

“מובן כי העונש שהציגו בפני הצדדים אינו עומד בכל מסגרת ענישתית שנקבעה בעבירות של מתן שוחד. הכלל הוא שעונשי המאסר הם חמורים פי כמה, ועשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל וזאת בשל החומרה שראה המחוקק ורואים בתי המשפט בסוג זה של עבירות. השחיתות השלטונית והניסיון לקבל טובות הנאה באמצעות תשלום הם עניין שיש לעקור מן השורש באמצעות ענישה מחמירה. כך נקבע פעם אחר פעם וכך היה צריך להיות בעניינו אלמלא הנסיבות הייחודיות אותן פירטו הצדדים.

לביהמ”ש קשה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתן של רשויות האכיפה כאשר הן מתקשרות בהסכם מורכב של עד מדינה, כיוון שבפני ביהמ”ש לא נפרסת התמונה המלאה של החשדות בתיק ושל הפרשיה הכוללת. בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר בהיותו סביר”.

בהתאמה, גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על עד המדינה 89 ימים מאסר לריצוי בפועל שהם כימי מעצרו ומאסר על תנאי.
לבקשת הצדדים ניתן צו איסור פרסום על חשיפת פרטים מזהים של עד המדינה.
בעקבות עדותו של עד המדינה, הורשע הקצין לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של עבירות חמורות:
- 3 עבירות שעניינן לקיחת שוחד, לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977;
- עבירה של זיוף, לפי סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין;
- 15 עבירות שעניינן חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, לפי סעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955;
- 4 עבירות שעניינן סיוע לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952 ולפי סעיף 31 לחוק העונשין;
- עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל;
- עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 414 ו-415 לחוק העונשין;
- עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין;
- ושתי עבירות שעניינן התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בית הדין הצבאי המחוזי השית על הקצין עונש כולל של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתיק ע/ 8/16 אישר בית הדין הצבאי לערעורים את העונש.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד עד המדינה, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט הצבאי ביהודה והכל לאחר שנמחקו פרטים מזהים אודות עד המדינה.

תיק 7077/14 בית המשפט הצבאי ביהודה, בפני כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירה במשטרה, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.

עורך דין פלילי

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 11 May 2021 08:17:16 +0000

מתן שוחד – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מתן שוחד בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו, שעוסק בספק של משרד הביטחון אשר נחשד בעבירה של מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לחוק העונשין.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחסור אשמה נתקבלה והתיק נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מתן שוחד – קצת על העבירה.

הוראות חוק העונשין בנוגע לעבירת מתן שוחד.

סעיף 291 לחוק העונשין שכותרתו “מתן שוחד” קובע:

291. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).

תחולה “אקס-טריטוריאלית” לעבירה של מתן שוחד.

במצבים מסוימים קבע המחוקק תחולה “אקס-טריטוריאלית” לעבירה של נתינת שוחד; סעיף 291א (א) לחוק העונשין שכותרתו “מתן שוחד לעובד ציבור זר” קובע:

“הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291”.

מדיניות הענישה בעבירות מתן שוחד.

באשר למדיניות הענישה בעבירה של נתינת שוחד, בתי המשפט במחוזותינו נוקטים בגישה עונשית מחמירה כנגד מי שחטאו בשחיתות. עוד בע”פ 341/73 מדינת ישראל נ’ ויטה, פ”ד כז(2) 610, 613 (1973) פסק בית המשפט העליון כי:

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש ואם כמתווך”.

בשנת 1989, במסגרת ערעור בעניינו של רפאל לוי, מי שהיה הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים והורשע בין היתר בעבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים, עמד בית המשפט העליון על החומרה היתרה שבעבירת השוחד (ע”פ 355/88 רפאל לוי נגד מדינת ישראל) תוך אזכור דברים שנפסקו ע”י בית המשפט העליון בהקשר זה בעבר:

“לא בכדי התריעו הוגי דעות, מנביאי ישראל ועד לימינו, על השוחד כרעה חולה מאין כמוה. השוחד הינו סימן ההיכר המובהק של משטרים לבנטיניים שחלילה לנו להידמות להם… כיבוד החוק דורש בראש ובראשונה פעולה חינוכית קשה וממושכת, אבל עד שיגיעו ימות המשיח, אף לא נוכל בלעדי כוח ההרתעה שבעשיית דין ובאימת הדין… רחמנות יתרה כלפי הפרט בכגון אלה עלולה לעלות כדי התאכזרות לחברה כולה, פן היא תשקע ביוון המצולה של שוחד ושל שחיתות“.

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש ואם כמתווך”.

“עבירת השוחד מטבעה גורמת להשחתת מידות במנהל הציבורי. מכאן ההכרח להטיל עונשים מרתיעים על אלה החורגים מן השורה ומביאים לשיבוש דרכי מנהל תקינים. כאן גובר האינטרס הציבורי, שעליו מצווה בית המשפט לשמור”.

“על-פי מדיניותו של בית-משפט זה משכבר הימים, העונש ההולם עברייני שוחד הוא מאסר בפועל, כעונש מרתיע. שכן ‘הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך”.

“הלכה רווחת ומיוסדת היא, כי עובד ציבור הלוקח שוחד תמורת פעולה הקשורה בתפקידו, אחת דינו להיענש במאסר ממשי. חריגה מן הכלל הזה מותרת רק בהתקיים נסיבות יוצאות דופן…”.

“השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מסוג זה הוא הרתעתם של עובדי ציבור אחרים מפני ביצוע עבירות דומות, ושיקול זה אכן מחייב, כפי שכבר צוין, להעניש על ביצוען של עבירות מסוג זה בעונש מאסר שיש עמו כליאה בפועל”.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – שינוי עילת סגירת תיק מתן שוחד לעילה של חוסר אשמה.

תחילת הפרשה – חקירה כנגד ספק של משרד הביטחון בחשד לעבירה של נתינת שוחד.

בעקבות חשד לעבירה של מתן שוחד, בניגוד לסעיף 291 לחוק העונשין, פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל (יאח”ה) בחקירה פלילית כנגד ספק של משרד הביטחון.

סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות.

בתום החקירה ולאחר בחינת חומר החקירה, החליטה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) שלא להגיש כתב אישום בפרשה, אולם סגרה את תיק החקירה המשטרתי בעילה של חוסר ראיות.
סגירת תיק חקירה בעילה של חוסר ראיות הכתימה את שמו של החשוד ברישומיה הפנימיים של המשטרה, שכן פירושה, שנותר ספק בחפותו ורק בשל העדר מספיק ראיות, לא הועמד לדין.
להרחבה אודות עילות סגירה של תיקי חקירה פליליים ראו: איזה עילות גניזה קיימות לסגירת תיק חקירה פלילי?
במקרה ספציפי זה, לגניזת התיק הפלילי בעילה של חוסר ראיות הייתה תוצאה פוגענית במיוחד; משנותר ספק בחפותו של האיש ביחס לעבירה של מתן שוחד, סירב משרד הביטחון להמשיך ולעבוד עמו עד שיסיר עננה זו מעל ראשו.

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה וכפועל יוצא – מחיקת הרישום המשטרתי אודות חשד למתן שוחד.

במצב דברים זה, פנה האיש אל משרדנו על מנת שנפעל למחוק את הרישום המשטרתי הקיים אודותיו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
קיימים מסלולי טיפול שונים למחיקת רישום משטרתי של תיקים סגורים ועל כך ראו:
לאחר ניתוח חומר החקירה, החליט עו”ד פלילי גיא פלנטר לפעול למחיקת הרישום המשטרתי בדרך של שינוי עילת סגירת תיק החקירה ל”חוסר אשמה”. על פי דין, תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה – יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
פרקליטת מחוז תל אביב נעתרה לבקשה מטעם עורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג את האיש, והורתה על שינוי עילת הגניזה לעילה של חוסר אשמה.
בכך טוהר שמו של האיש מכל חשד, הרישום המשטרתי אודות החקירה נמחק מרישומי המשטרה והוסרה המגבלה להמשך עבודתו של האיש כספק של משרד הביטחון.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין (ללא פרטים מזהים כמובן) בהחלטת פרקליטת מחוז תל אביב דאז, להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר ולשנות את עילת גניזת התיק ל”חוסר אשמה”.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בעבירות מתן שוחד וטיפול במחיקת רישום משטרתי.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מתן שוחד או לקיחת שוחד.
בין היתר, אנו מטפלים גם במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
עורך דין פלילי

מתן שוחד | סעיף 291 לחוק העונשין | לקיחת שוחד | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10)

גיא פלנטר — Wed, 05 May 2021 10:45:16 +0000

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן מורכבים ורחבי היקף.
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

דוגמאות לפרשות הנוגעות לחשד לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו.

מטעמים מובנים של צנעת הפרט, לא נאזכר פרטים מזהים אודות לקוחות אשר טופלו על ידי משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר.
יחד עם זאת, ניתן לאזכר מספר פרשות שעסקו בחשדות לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת שמחה דיניץ ז”ל, יושב ראש הסוכנות היהודית ושגריר בוושינגטון לשעבר אשר הואשם בבית משפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בנוגע לשימוש בכרטיסי אשראי. מר דיניץ זוכה לבסוף מכל האישומים בבית המשפט העליון. עורך דין גיא פלנטר נמנה בזמנו על צוות ההגנה, בראשות עורך דין אורי וגמן.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפון וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- חקירת מלמ”ב – חשד לגניבת תוכנות מהתעשייה האווירית ע”י 2 פרופסורים – שני פרופסורים שנחשדו בגניבת תוכנה מהתעשייה האווירית ושיווקה בחו”ל לגורמים בלתי מורשים נחקרו ונחשדו בביצוע עבירות שעניינם קבלת דבר במרמה, גניבה ממעביד, הלבנת הון, הפרת אמונים בתאגיד, עבירות בניגוד לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ועבירות לפי חוק זכויות יוצרים. משרדנו העניק לחשודים ייעוץ משפטי בחקירה. משבחנה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את חומרי החקירה, החליטה להעמיד את הפרופסורים לדין, בכפוף לשימוע. לאחר שימוע ובחינת חומרי החקירה אל מול טענות ההגנה שהועלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר בשימוע, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק.

עבירות צווארון לבן בהן הענקנו ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

לצד הענקת ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים גדולים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה, ליווה משרד עורכי דין גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים, במגוון רחב שלל עבירות המאופיינות כעבירות צווארון לבן.
בין היתר, העניק משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות צווארון לבן כגון:
- עבירות מחשב.
- עבירות פגיעה בפרטיות.
- עבירות האזנת סתר.
- עבירות מרמה; קבלת דבר ברמה, תחבולה, עושק, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
- עבירות זיוף; זיוף, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד.
- עבירות הונאה | התחזות; הונאה בכרטיסי חיוב, הונאת נושים, התחזות כאדם אחר, התחזות כעובד הציבור.
- עבירות גניבה; גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד, קבלת נכסים שהושגו בעוון או בפשע, החזקת נכס חשוד.
- עבירות בקשר לרכב.
- עבירות רישוי עסקים כגון ניהול עסק ללא רשיון.
- עבירות בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
- עבירות על חוקי העבודה, כגון עבירות בניגוד לחוק שכר מינימום, העסקה שלא כדין של עובדים זרים.
- עבירות הנוגעות לעובדי ציבור, כגון: לקיחת שוחד, מתן שוחד, תיווך בשוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד הציבור, זיוף בידי עובד הציבור,שימוש לרעה בכח המשרה.
- עבירות על חוק הכניסה לישראל.
- עבירות הכנה וקשר: מתן אמצעים לביצוע פשע, קשר לפשע או לעוון.
- הפרת הוראה חוקית.
- עבירות רשלנות פלילית, כגון מעשי פזיזות ורשלנות (למשל: לגבי חומרי נפץ או מכונות), גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה, עבירות על פקודת הבטיחות בעבודה.
- עבירות שיבוש עשיית משפט: עדות שקר, בידוי ראיות, הדחה בחקירה ובעדות, עדויות סותרות, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, שבועת שקר (מסירת תצהיר כוזב), השמדת ראיה, חיפוי, הטרדת עד, אי מניעת פשע.
- עבירות פליליות הנוגעות למשחקים אסורים, הגרלות והימורים.
- עבירות הטרדה מינית – עורך דין הטרדה מינית.
- עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
- עבירות תכנון ובניה.
- עבירות איכות הסביבה.
- עבירות מס: עבירות פליליות בניגוד לפקודת מס הכנסה, עבירות פליליות בניגוד לחוק מס ערך מוסף.
- עבירות על חוק ההגבלים העסקיים.
- עבירות הנוגעות לשוק ההון.
- עבירות גז ודלק (בעבר ייצג משרדנו את משרד התשתיות הלאומיות בתביעות פליליות בתיקי גז ודלק, במינוי מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה).

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

עורך דין פלילי

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד 5 (10)

גיא פלנטר — Wed, 22 Jul 2020 14:42:25 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע משלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בתיקי תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה .
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בתיק תובענה לאחר הליך פלילי; בעקבות הרשעתו של עובד מדינה בעבירה של לקיחת שוחד, עתרה נציבות שירות המדינה לשלילת 28% מפיצויי הפיטורים של הנאשם (חלקה של המדינה בכלל הפיצויים).
בגזר דין מיום 20.7.20, קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עתירתנו, ונמנע מפגיעה בפיצויי הפיטורים של העובד.

תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה כנגד עובד מדינה, בעקבות הרשעתו בקבלת שוחד

עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד בהליך פלילי, שכר את שירותנו להעניק לו ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לאחר שהוגשה כנגדו תובענה לאחר הליך פלילי.
מדובר בעובד משרד הבריאות ששימש עד להשעייתו כמרכז פיקוח בכיר במשרד לבריאות הסביבה בירושלים.
בעקבות הרשעתו בבית משפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977, הועמד עובד המדינה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נסיבות הרשעתו בעבירה של קבלת שוחד היו כדלקמן:
- הנאשם שימש מפקח במשרד הבריאות במחוז ירושלים והיה אחראי על ביצוע ביקורות תברואתיות במוסדות חינוך שונים, לרבות גני ילדים.
- בתום עריכת ביקורת תברואתית בגן ילדים מסוים, אמר הנאשם למנהלת הגן (להלן – “המתלוננת”) כי בגן קיימים ליקויים תברואתיים שונים ומאוחר יותר הוסיף, כי הוא עושה למתלוננת טובה, מפקח אחר במקומו היה סוגר לה את הגן, וביקש לקבל תמורה במעטפה.
- בעקבות דרישת השוחד, פנתה המתלוננת למשטרה ובהמשך, הפלילה המתלוננת את הנאשם בקבלת שוחד.
במסגרת ההליך הפלילי, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על הנאשם מאסר בפועל למשך 5 חודשים, לריצוי בכליאה ממשית, מאסר על תנאי וקנס.
הנאשם יוצג בהליך הפלילי ע”י עורך דין אחר.

המחלוקת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – שאלת שלילת פיצויי פיטורים

בעקבות הרשעתו בפלילים בעבירה של לקיחת שוחד, הורשע הנאשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפי סעיף 61ג. לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963, בעבירות לפי סעיפים 17(1), (2), (3), (4) ו-(6) לחוק.
המחלוקת בתיק זה נסובה בשאלת שלילית פיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.

עתירתה של התביעה + משרד הבריאות לשלילת חלק מפיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

במסגרת הטעונים לעונש, עתרה נציבות שירות המדינה לגזירת אמצעי המשמעת הבאים על הנאשם:
- נזיפה חמורה;
- פיטורים לאלתר (תוך שלילת 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין);
- פסילה לצמיתות למשרד הבריאות;
- פסילה לשירות המדינה למשך 15 שנה.
בעתירתה לשלילה מסוימת של פיצויי הפיטורים (28% מפיצויי הפיטורים – חלקה של המדינה בכלל הפיצויים), נשענה נציבות שירות המדינה על הטעמים הבאים:
- כשעובד ציבור מורשע בעבירות שוחד יש ליתן מעמד של בכורה לאינטרס הציבורי, זאת משיקולי הרתעה.
- קבלת שוחד הינה מעשה שחיתות חמור ביותר; מעשיו של הנאשם פגעו בלב ליבו של אמון הציבור במערכת הבריאות. הנאשם שביצע את המעשים במסגרת עבודתו הפר את האמון שניתן בו.
- העבירה בוצעה לאחר תכנון ומחשבה, בשיטתיות ובעזות מצח.
- המעשים נעשו כלפי גננת בשעות עבודתה בגן הילדים; בעת שהיתה מופקדת על שלומם וחינוכם של הילדים היא נאלצה לנהל שיח ממושך ומיותר עם הנאשם.
- הנאשם קיבל כספים, שלא כדין, אגב תפקידו בשירות המדינה.
משרד הבריאות הצטרף לעתירה העונשית של התביעה, כלומר לשלילת 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.

עתירתה של ההגנה להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

מנגד, טענה ההגנה כי יש להתחשב לא רק באופי העבירה שבוצעה ובחומרתה, אלא גם בנסיבות האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות הפועלים לקולא בעניינו ועתרה – להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.
בין השאר, הפנתה ההגנה לפסיקה של בית המשפט העליון לפיה, פגיעה בזכויות ממוניות של עובד היא פגיעה כואבת במיוחד, ויש להיזהר ולבחון בקפידה שימוש באמצעי הפוגע בזכויות ממוניות שצבר הועבד בשנות עבודתו.
עוד הפנתה ההגנה לפסקי דין רבים בהם נפסק, שבשים לב לעונש הפיטורים משירות המדינה, לא יהא זה נכון לשלול ולו במקצת מפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם העובד.
מלוא טיעוני ההגנה מפורטים בגזר הדין עצמו, שנמצא בהמשך עמוד זה.

על אף חומרת העבירה של קבלת שוחד, נמנע בית הדין של עובדי המדינה משלילת פיצויי פיטורים של הנאשם

בגזר הדין, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בהליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם, בהקשר למידת הפגיעה הציבורית במעשיו של הנאשם:

“הערך החברתי שנפגע הינו בראש ובראשונה הסדר הציבורי והאמון של הציבור בשלטון ומוסדותיו, בקשת שוחד ונטילת שוחד משבשות את הסדר הציבורי את האמון והסדר בו, דבר שעלול להיות אסוני”.

“נטילת שוחד חותרת תחת יסודות הסדר החברתי והשירות הציבורי, ובית המשפט העליון קבע שוב ושוב כי יש ליתן עדיפות לשיקול של הרתעת הרבים בשיקולי הענישה. נסיבות ביצוע העבירה אינן מצביעות על מקריות אלא על יוזמה, תכנון, תעוזה ודרישה מפורשת מהמתלוננת, מה עוד שמדובר בנושא בריאותי”.

עוד הפנה בית הדין לחומרה המיוחדת המיוחסת לעבירת השוחד בפסיקתו של בית המשפט העליון ולקריאה להחמרה בענישה בעבירות שוחד. במסגרת זו, הפנה בית הדין לע”פ 4301/15 יאשיהו יוסף פינטו נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 5.1.16), שם סיכם כבוד השופט מזוז את עמדת בית המשפט העליון כלפי עבירות השוחד בדברים הבאים:

“רבות נאמר ונכתב על חומרתן של עבירות השוחד וסכנתן לצביונה ולחוסנה של החברה ולהשחתת המידות במערכות השלטון. עוד לפני שנים רבות עמד בית משפט זה על החומרה היתרה שבעבירות השוחד ועל הצורך לנקוט בענישה חמורה ומרתיעה בעבירות אלה. כך…נקבע:

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כוונתן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך”.

לבסוף, הפנה בית הדין לפסיקה שיצאה תחת ידו במשך שנים על פגיעתם הקשה של מעשי השוחד בתדמית השירות הציבורי ועובדיו ובאמון הציבור ברשויות המדינה ועל ההכרח בהשתת אמצעי משמעת מחמירים, שיענו על תכליות ההרתעה והמניעה של הדין המשמעתי.
יחד עם זאת, במחלוקת בין הצדדים בשאלת שלילת פיצויי פיטורים, קיבל בית הדין את עמדת ההגנה והחליט להימנע מפגיעה בפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר דינו המלא של בית הדין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

בד”מ 12/20 נציבות שירות המדינה נגד פלוני, בפני עו”ד אורי כהן – אב בית הדין ויו”ר המותב, וחברות המותב עו”ד רחל אטיאס וגב’ סוזי לוי. מטעם נציבות שירות המדינה: עו”ד שירה שלמייב, מטעם הנאשם: עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע להליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בעקבות הליכים פלילים ראו:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר | אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה

הפוסט אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

לקיחת שוחד – עובדת עירייה בכירה. סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות 5 (7)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 09:09:36 +0000

עובדת בכירה בעירית ירושלים נחשדה בעבירת לקיחת שוחד. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – התיק הפלילי נסגר בהליך שימוע בפרקליטות.

לקיחת שוחד – סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי ציבור בכל הנוגע לעבירת לקיחת שוחד.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לעובדת עירייה בכירה בעיריית ירושלים אשר נחשדה בעבירה של לקיחת שוחד והתגבשה כוונה להעמידה לדין.
במסגרת הליך שימוע בפרקליטות נעתרה הפרקליטות לבקשתנו וסגרה את התיק הפלילי.

לקיחת שוחד וקבלת שוחד – קצת על העבירה.

סעיף 290 לחוק העונשין – האיסור על לקיחת שוחד.

סעיף 290 לחוק העונשין, העוסק בעבירה הפלילית של לקיחת שוחד, קובע כי עונשו המרבי של עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו – מאסר שבע שנים (כלומר מדובר בעבירה פלילית חמורה מסוג פשע).
העבירה של לקיחת שוחד נחשבת ל”עבירת הרצח” של עובדי הציבור, כלומר לעבירה החמורה ביותר שעובד ציבור יכול לבצע הקשורה בתפקידו (למעט כמובן עבירות על ביטחון המדינה).

מדיניות הענישה בעבירה של לקיחת שוחד.

בערעור פלילי 3295/15, מדינת ישראל נגד שמעון גפסו, חזר בית המשפט העליון על החומרה היתרה הנלווית לעבירה של לקיחת שוחד ומדיניות הענישה לפיה עובד ציבור שהורשע בלקיחת שוחד דינו למאסר בפועל, לתקופה ממשית (ההדגשה של הח”מ):

“על החומרה היתרה הנלווית לעבירת השוחד אין צורך להכביר מילים. בית משפט זה עמד על כך לא אחת בפסיקתו באמצו גישה עונשית מחמירה נגד נבחרי ציבור שחטאו בשחיתות, במטרה לגמול להם על כישלונם וכן על מנת להרתיע את הרבים … באשר לעבירת השוחד אף התווה בית משפט זה בפסיקתו מדיניות לפיה “מי שהורשע בעבירה של שוחד ראוי לו שיישא במאסר בפועל, ולתקופה ממשית” …בהדגישו כי החשיבות הנודעת לענישה קפדנית בגין עבירות שחיתות שלטונית “נובעת לא רק מחומרת העבירות ונזקיהן אלא גם מן הקושי הטמון באופן טבעי בגילויין“.

מדיניות הענישה כלפי עובדי ציבור בכירים אשר הורשעו בלקיחת שוחד.

מעמדה הבכיר של עובדת העירייה החשודה חשף אותה לסיכון, שאם חלילה תורשע בעבירה של לקיחת שוחד, יחמיר עמה בית המשפט אך בשל מעמדה הבכיר וזאת בשל מדיניות הענישה כלפי עובדי ציבור בכירים.
כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 3575/99 אריה דרעי נגד מדינת ישראל, נד(2) 721 (2000) (ההדגשה שלנו):

“אנו סבורים, כי החומרה הרבה שבה לקו עבירותיו של דרעי, על רקע מעמדו הרם ואורך התקופה שבמהלכה ביצע את עבירותיו, אכן חייבו את הענשתו במאסר ממשי לתקופה לא מבוטלת. בצדק ציין בית^–המשפט המחוזי, כי “רום כהונתו של נאשם המקבל שוחד נימוק הוא לחומרה, לא לקולא“. דרעי, שהחל לקחת שוחד מעת מינויו כעוזר לשר הפנים, המשיך בכך, לאורך ימים ושנים, גם במהלך כהונותיו הרמות כמנכ”ל משרד הפנים וכשר הפנים. הבאתו לדין בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל והרשעתו בלקיחת שוחד הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל. עד שנחשפה פרשת עבירותיו, נטו הכול לסמוך ולבטוח ששרי ישראל ונושאי משרות בכירים אחרים במערכות השלטון עושים את שליחותם באמונה. האפשרות כי תת^–תרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים, תפגע במי שנמצא ראוי לשבת על כיסאו של שר, או של מנכ”ל, בישראל, הייתה רחוקה מן הדעת. באה פרשתו של דרעי וטפחה על פני כולנו. התופעה שנגלתה לעיני בית^–המשפט בפרשה זו המחישה היטב, כי גם מי שמוחזקים בעיני רבים כראשי הציבור וכמנהיגיו עלולים להיכשל בעבירה הקשה של לקיחת שוחד. אין תמה, שבנסיבות אלו עמד בית^–המשפט המחוזי על הצורך לגזור על דרעי עונש שיהיה בו כדי להרתיע גם את הרבים, ובדין, לדעתנו, קבע כי הרתעתם של בעלי עמדות בכירות במעלות השלטון והמינהל הציבורי מפני ההתפתות ללקיחת שוחד אינה יכולה להיות מושגת בדברי אזהרה גרידא, וכי הרתעת אחרים מקרב בעלי השררה מפני מעשים כאלה מחייבת להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה יותר מאשר עם עובדי ציבור מן השורה“.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – סגירת תיק לקיחת שוחד בשימוע בפרקליטות.

החקירה הפלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

כעת נחזור למקרה שטופל על ידי משרדנו; כנגד מנהלת מחלקה בעירית ירושלים נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
החקירה, אשר נוהלה על ידי מפלג הונאה ירושלים במשטרת ישראל, התמקדה בחשד שגורם העובד מול עירית ירושלים העניק לעובדת העירייה הבכירה טובות הנאה אסורות, העולות כדי שוחד.

הליך השימוע הפלילי בפרקליטות מחוז ירושלים וההחלטה לסגור את התיק.

בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, המעגן את זכות השימוע הפלילי בישראל בעבירות מסוג פשע, שלחה פרקליטות מחוז ירושלים לחשודה הודעה על פיה, חומר החקירה הועבר לפרקליטות והחשודה רשאית, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום (מכתב יידוע לחשוד).
כשנה לאחר פתיחת החקירה ובעקבות פניה של עורך דין גיא פלנטר לפרקליטות מחוז ירושלים, החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (כלומר שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתה של החשודה לדין) ובכך תמה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי הנוגע לחשד לעבירה של קבלת שוחד בעילה של חוסר ראיות.

לקריאה נוספת.

להרחבה אודות הליך השימוע הפלילי ולדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול רשויות תביעה שונות ברחבי הארץ ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
להרחבה אודות עבירות צווארון לבן ראו בעמוד: עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעובדי עירייה ורשויות מקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בבירה ראו –עורך דין פלילי בירושלים.

עורך דין פלילי | שימוע פלילי

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי | קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | מכתב יידוע לחשוד | עבירות צווארון לבן | לקיחת שוחד | סעיף 290 לחוק העונשין | מתן שוחד | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים

הפוסט לקיחת שוחד – עובדת עירייה בכירה. סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון שוחד - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47)

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

סגירת תיק מח”ש

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

לקריאה נוספת

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5)

עד מדינה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

קצת על מוסד “עד המדינה”

מי הוא עד מדינה?

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה

השיקולים המרכזיים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה

טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע”י רס”ן תמורת שוחד

תמצית המקרה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה.

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל”מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה.

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה | לקיחת שוחד | מתן שוחד

מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה 5 (3)

מתן שוחד – ייצוג משפטי, שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה.

מתן שוחד – קצת על העבירה.

הוראות חוק העונשין בנוגע לעבירת מתן שוחד.

תחולה “אקס-טריטוריאלית” לעבירה של מתן שוחד.

מדיניות הענישה בעבירות מתן שוחד.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – שינוי עילת סגירת תיק מתן שוחד לעילה של חוסר אשמה.

תחילת הפרשה – חקירה כנגד ספק של משרד הביטחון בחשד לעבירה של נתינת שוחד.

סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות.

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה וכפועל יוצא – מחיקת הרישום המשטרתי אודות חשד למתן שוחד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בעבירות מתן שוחד וטיפול במחיקת רישום משטרתי.

מתן שוחד | סעיף 291 לחוק העונשין | לקיחת שוחד | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10)

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

דוגמאות לפרשות הנוגעות לחשד לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו.

עבירות צווארון לבן בהן הענקנו ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן.

אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד 5 (10)

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע משלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה כנגד עובד מדינה, בעקבות הרשעתו בקבלת שוחד

המחלוקת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – שאלת שלילת פיצויי פיטורים

עתירתה של התביעה + משרד הבריאות לשלילת חלק מפיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

עתירתה של ההגנה להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

על אף חומרת העבירה של קבלת שוחד, נמנע בית הדין של עובדי המדינה משלילת פיצויי פיטורים של הנאשם

לקריאה נוספת

לקיחת שוחד – עובדת עירייה בכירה. סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות 5 (7)

לקיחת שוחד – סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

לקיחת שוחד וקבלת שוחד – קצת על העבירה.

סעיף 290 לחוק העונשין – האיסור על לקיחת שוחד.

מדיניות הענישה בעבירה של לקיחת שוחד.

מדיניות הענישה כלפי עובדי ציבור בכירים אשר הורשעו בלקיחת שוחד.