ארכיון שימוע לפנים משורת הדין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47)

גיא פלנטר — Sat, 03 Jun 2023 09:38:21 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע”י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז-19777.
בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

עובד המדינה שכר את שרותיו של עו”ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו”ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112)

גיא פלנטר — Fri, 05 May 2023 07:39:44 +0000

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה.
במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
- סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

- סעיף 91.151 בתקש”יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד”מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב’ ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין):

“דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש”מ 1804/01 מדינת ישראל נ’ אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

“החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד”.

ובעש”מ 10129/01 מדינת ישראל נ’ טליה בת צ’רלס גניש (דינים עליון, כרך סא, 204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה”.

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
עו”ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו”ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
- דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
- בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ”ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום 4.9 (133)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 14:24:03 +0000

שימוע בפרקליטות הצבאית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

שימוע בפרקליטות הצבאית – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מייצג חיילים ואנשי קבע בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום ומגיש מטעמם בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי.

זכות השימוע בפרקליטות הצבאית בטרם הגשת כתב אישום לבית דין צבאי – כללי

גם בהקשר למי שמשרת בשירות צבאי, בין אם בשירות סדיר או בשירות קבע, למעבר מסטטוס של חשוד לסטטוס של נאשם בפלילים השלכות דרמטיות, בכל מישורי חייו.
לא בכדי, בדיוק בשל השלכות אלו, קובעת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3001 בדבר “טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)”:

“אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי לתקן נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה צידוק להגישו“.

במערכת השיפוט האזרחית, בשל השלכות אלו, עוגנה בשנת 2000 זכותו של חשוד לערוך שימוע בטרם יוחלט על הגשת כתב אישום בעניינו, במסגרתו תינתן לו או לעורך דינו הזדמנות להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן –”שימוע“).
עיגון זה נעשה במסגרת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982.
בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשויות התביעה במערכת השיפוט האזרחית (בכפוף למספר סייגים וביחס לעבירות מסוג פשע בלבד), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
עמוד זה מתמקד בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית. להרחבה ביחס לזכות השימוע בהליך הפלילי בכלל, ובמערכת השיפוט האזרחית בפרט ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.

הליכי שימוע בפרקליטות הצבאית – הנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.01

מערכת השיפוט הצבאי הינה מערכת עצמאית, אשר מוסדרת בקודקס חקיקה מקיף הוא חוק השיפוט הצבאי, התשי”ט-1955. ככלל, תחולה של הסדרים מדברי חקיקה חיצוניים על הליכים שיפוטיים המתקיימים במערכת הצבאית צריך שתיעשה באופן מפורש.
מאחר שסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי אינו מוחל באופן מפורש על הליכים המתנהלים במערכת השיפוט הצבאית – נוצר לכאורה מצב בו חיילים, בניגוד לאזרחים, אינם זכאים לקיום זכות שימוע בעניינם ככל שצפוי להתנהל נגדם הליך משפטי פלילי בבית הדין הצבאי.
בעבר, מטעמי הגינות, פעלה הפרקליטות הצבאית ברוח סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי אולם באופן לא מוסדר ושאינו מחייב. בשנים האחרונות, עוגנה זכותם של חיילים ואנשי קבע לעריכת שימוע בטרם יוגש כתב אישום כנגדם, בשינויים מסוימים, בהנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.01 (להלן: “ההנחיה”). כעת נעמוד בתמצית על הוראות הנחיה זו.

מתי על הפרקליטות הצבאית לערוך שימוע בטרם הגשת כתב אישום?

על פי ההנחיה, מרגע שהתביעה הצבאית סבורה כי קיימת אפשרות סבירה להגשת כתב אישום כנגד חייל בעבירה מסוג פשע – עליה לשלוח לחשוד הודעה המיידעת אותו בדבר קיומה של אפשרות זו, ובדבר זכותו להביא את טענותיו על שום מה יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.
במקרים מיוחדים בהם סבור פרקליט צבאי כי ישנה מניעה ליידע את החשוד בדבר זכותו לשימוע ולאפשר לו לממש אותה – ניתן יהיה להימנע משליחת מכתב כאמור, בהחלטה מנומקת, בכתב.
להלן דוגמא לנוסח מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום:

מה פרק הזמן שניתן לחייל לממש את זכותו לשימוע בפרקליטות הצבאית?

מרגע קבלת מכתב השימוע ניתנת לחייל תקופה בת 21 ימים בלבד להביא את טענותיו המנומקות, בכתב, בפני חוליית התביעה הצבאית הרלוונטית.
במקרים מיוחדים רשאי פרקליט צבאי לקבוע סד זמנים קצר יותר מתקופה בת 21 ימים, אך מקרים אלו יהיו חריגים, וסיבת הקיצור תתועד בכתב.
לפרקליט צבאי יש גם את הסמכות להאריך את סד הזמנים להגשת נימוקי השימוע, בהתאם לבקשת בא כוחו של החייל.
במקרים חריגים ומיוחדים יהיה רשאי פרקליט צבאי להגיש כתב אישום בטרם חלפה התקופה האמורה.

באילו עבירות נערך שימוע בפרקליטות הצבאית?

בדומה להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – בהליך פלילי המתנהל בצבא עורכת הפרקליטות הצבאית מיוזמתה שימוע רק בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש המקסימלי הקבוע לצידן מעל 3 שנות מאסר).
עם זאת, על פי ההנחיה, ניתן לערוך שימוע לפנים משורת הדין על פי שיקול דעתה של חוליית התביעה הרלוונטית, גם במקרים בהם מדובר בעבירות מסוג עוון, וזאת אם עורך דין המייצג את החייל ביקש זאת באופן ייזום.
בנוסף, במקרים בהם ישנה כוונה להגיש כתב אישום אחד נגד מספר חשודים, אך רק אחד מתוך החשודים ביקש לערוך שימוע בעניינו – תעדכן חולית התביעה הצבאית את עורכי הדין של יתר החיילים החשודים בדבר קיום שימוע והאפשרות הפתוחה בפניהם להגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

כיצד נערך שימוע בפרקליטות הצבאית?

ככלל, בדומה לדין החל במערכת השיפוט האזרחית, גם בשימוע בפרקליטות הצבאית מימוש זכות השימוע תיעשה בפנייה מנומקת בכתב.
עם זאת, עורך דינו של חייל רשאי לפנות לחולית התביעה הצבאית הרלוונטית, ולבקש כי מימוש זכות השימוע ייעשה בעל פה – ולא רק בכתב. החלטה בבקשה מסורה לשיקול דעתה של התביעה הצבאית בלבד.
בטרם תתקבל החלטה בבקשה, על עורך הדין של החייל להעביר לעיון הפרקליט הצבאי את עיקרי טיעוניו בכתב.

האם ניתן לעיין בחומר החקירה בטרם עריכת שימוע בפרקליטות הצבאית?

סעיף 74 לחסד”פ קובע כי הזכות לקבל את כל חומר החקירה הנוגע לאישום קמה רק מרגע הגשת כתב האישום.
בדומה להליכים פלילים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – גם במערכת השיפוט הצבאית חובת השימוע אינה מקימה זכות קנויה לקבלת חומרי החקירה.
עם זאת, מתוך הבנה שמימוש זכות שימוע מבלי לאפשר עיון בעיקרי חומרי החקירה תרוקן מכל תוכן זכות זו – מאמצת ההנחיה באופן מלא את עקרונות הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 “הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים” ואת פסיקותיו של ביהמ”ש העליון בנושא – ובכפוף לשיקול דעתה של התביעה הצבאית, מאפשרת לעיין בעיקרי חומר החקירה.
במקרים בהם תימצא מניעה למסור את עיקרי חומר החקירה לצרכי שימוע – לדוגמא במקרים בהם העברת החומר עלולה לגרום לפגיעה בעניינם של אחרים, להפריע להכנות למשפט או לגרום לנזק אחר – שמורה בידי התביעה הצבאית הסמכות שלא להעביר את עיקרי החומר לעיון.

ומה קורה אם החייל נתון במעצר?

ניתן להגיש נגד חייל המצוי במעצר סגור כתב אישום מבלי לאפשר לו לערוך שימוע קודם לכן.
במקרה שחשוד מצוי בתנאי מעצר “פתוח” (בדרך כלל מדובר במעצר ביחידה) ונשקלת האפשרות להגיש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע, חולית התביעה הצבאית תפנה לעורך דינו של החייל באופן ייזום, ותבדוק עמו האם הוא מעוניין לקיים שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית.

חשיבות מימוש זכות השימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי

על היתרונות העצומים הטבועים במתן אפשרות לחשוד לממש את זכותו לשימוע עמד ביהמ”ש הנכבד בע”פ 1053/13 חסן הייכל נ’ מ”י:

“השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון…“

כלומר, הליך השימוע מאפשר לצדדים להגיע להסכמות בדבר אופן סיום התיק – בין אם באמצעות הימנעות מהגשת כתב אישום בכלל או סגירת התיק בעילות השונות.
בנסיבות המתאימות, כאשר לא ניתן להימנע מהגשת כתב אישום לבית דין צבאי, ניתן לנצל את הליך השימוע הפלילי לגיבוש הסדר טיעון, במסגרתו מסכמים הצדדים איזה עובדות ועבירות יופיעו בכתב האישום ולעיתים אף מגבשים הצדדים עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
השימוע אם כן הוא שלב קריטי בהליך הפלילי, אשר יש בכוחו למזער ככל הניתן את ההשלכות הפוגעניות אשר נגזרות מעצם קיומו של הליך פלילי בפני בית דין צבאי.

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין צבאי, בעל ניסיון במשפט צבאי, בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית

נחזור ונדגיש. השימוע הפלילי הינו שלב קריטי בהליך הפלילי. חשוב לנצל הזדמנות בלתי חוזרת זו, למצות עד תום כל סיכוי להימנע מהגשת כתב אישום ויש לדאוג שעורך דין צבאי המנוסה ברזי המשפט הצבאי יוביל את המהלך באופן מקצועי ואפקטיבי.
מטבע הדברים, כרוך שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה תוך ויתור על יתרונות טקטיים במשפט הצבאי עצמו. לעיתים, הצגת קשיים ראייתיים במהלך השימוע יובילו לעריכת “מקצה שיפורים” על ידי התביעה הצבאית ולביצוע השלמות חקירה על ידי מצ”ח. כלומר, במובן זה, מימוש זכות השימוע עשויה להיות “חרב פיפיות”.
מכאן – שעצם ההחלטה האם לנצל את זכות השימוע שניתנת – צריכה להילקח בכובד ראש, תוך התייעצות עם עורך דין צבאי, המכיר את הדין הצבאי על בוריו.
מעבר לכך, תפקידו של עורך דין צבאי במסגרת השימוע מרכזי ביותר – החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (אשר כפי שהוסבר מעלה יש צורך בפנייה יזומה של עורך הדין לגורמי התביעה הצבאית בבקשה לקבלם), הגשת בקשה לארכה ככל שמתעורר צורך, ניתוח עיקרי חומר הראיות שהועבר על רקע ההיכרות עם הדין הצבאי, גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה וייצוג החייל מול התביעה הצבאית בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
יתרה מכך, כפי שאף קובעת ההנחיה, שימוע בעל פה ייערך ככלל רק עם עורך דינו של החייל – ולא עם החייל עצמו. למימוש זכות השימוע בעל פה – ולא רק בכתב – יתרונות רבים ומשמעותיים, ואף מכאן נלמדת חשיבות הייצוג על ידי עורך דין צבאי.
חייל שלא מיוצג על ידי עורך דין צבאי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם). בדרך כלל, אין לחשוד את ההשכלה, הניסיון והמומחיות להתמודד בגפו עם הראיות שנאספו לחובתו.
בנוסף, במקרים בהם מדובר בעבירות מסוג עוון בלבד – הרי שעל פי ההנחיה לא חלה חובת השימוע, והחייל יכול למצוא את עצמו עומד במפתיע בפני כתב אישום, מבלי שניתנה לו כל הזדמנות לטעון טענותיו מדוע יש להימנע מכך. משכך, יש מקום לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי כבר בשלבי החקירה, באופן שיאפשר לעורך דין צבאי לפעול לעריכת שימוע לחייל, לפנים משורת הדין.
לסיכום, השימוע בהליך הפלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעיתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה הצבאית ביחס לחומר הראיות או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
מכאן – שיש חשיבות קריטית לייצוג מקצועי של עורך דין בעל ידע נרחב בדין הצבאי, ניסיון וכישורים מתאימים – המבין בנבכי מערכת השיפוט הצבאית ואשר יוכל לשקף באופן מיטבי את כלל הטענות המתעוררות ביחס למקרה.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית במחוזות השיפוט השונים, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
לעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מלואים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים ראו בקישור: עורך דין צבאי | משפט צבאי – ייצוג חיילים ואנשי קבע | משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | שימוע בפרקליטות הצבאית | ייצוג חיילים ואנשי קבע בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

הפוסט שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום 4.9 (133) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה. הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים 5 (31)

גיא פלנטר — Sun, 01 May 2022 09:17:22 +0000

אי העמדה לדין משמעתי. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין.

אי העמדה לדין משמעתי – הסכם פרישה ללא העמדה לדין משמעתי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע להליכים משמעתיים.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו חתמנו עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על הסכם פרישה ואי העמדה לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

אי העמדה לדין משמעתי – מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים, פרשה משירות המדינה ללא העמדה לדין

החקירה המשמעתית וכתב התובענה המשמעתית שגובש כנגד עובדת המדינה

פרשה זו עוסקת בעובדת מדינה בכירה ומוערכת, אשר הועסקה כמנהלת תחום חקירות ואכיפה באחת מרשויות האכיפה בשירות המדינה.
כנגד החוקרת הבכירה נפתחה חקירה משמעתית באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה, בגין חשד להגשת דיווחים כוזבים הנוגעים לשעות עבודה ולהחזר הוצאות נסיעות.
במסגרת החקירה המשמעתית אליה זומנה בנציבות שירות המדינה, הודתה החוקרת הבכירה בחשדות ונטלה אחריות על מעשיה.
על בסיס הראיות שנאספו לחובתה, לרבות הודאתה המלאה בחקירתה, גיבשה מחלקת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה טיוטת תובענה משמעתית, אותה עמדה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בטיוטת כתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
- במשך תקופה של כשנתיים נהגה עובדת המדינה לדווח דיווחים כוזבים בדו”ח הנוכחות, בתדירות של כ- 4 פעמים בחודש, באשר ליציאות בתפקיד מחוץ למשרד.
- את אותן יציאות בתפקיד פיקטיביות שדיווחה בדו”ח הנוכחות, נהגה גם לדווח במערכת הממוחשבת של משרדה וזאת על מנת למקסם את שכר העידוד של היחידה בה עבדה.
- בנוסף, לא הקפידה כנדרש ממנה על דיווחיה במערכת הנוכחות הממוחשבת של המשרד.
- כמו כן, בתקופה של כשנתיים, בהזדמנויות רבות, דיווחה דיווחים כוזבים בעניין תעריפי הנסיעות שביצעה במסגרת עבודתה.
בהתאמה, ייחסה טיוטת התובענה לעובדת המדינה עבירות בניגוד לסעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה (תקשי”ר).

שימוע לפני הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

על חומרת עבירות המשמעת בהן עסקינן עמדנו בהרחבה במקום אחר. ראו בהקשר זה: דיווחי נוכחות כוזבים של עובד מדינה – על חומרת העבירות.
משהוברר לעובדת המדינה כי התגבשה כוונה להגיש כנגדה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שכרה את שירותיו של עו”ד גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי.
עו”ד גיא פלנטר פנה לאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בבקשה לערוך לעובדת המדינה שימוע לפנים משורת הדין, בטרם תוגש כנגדה תובענה לבית הדין למשמעת ובתוך כך ביקש כי יועמד לרשות ההגנה חומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה המשמעתית.
כאן המקום לציין כי פעמים רבות משמש הליך השימוע במה לשכנוע הרשות התובעת להימנע מהליך משפטי כנגד החשוד. ככול שמדובר בעובדי מדינה, השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה נערך לפנים משורת הדין, שכן אין בדין חובה לקיים שימוע, בטרם הגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה חלף העמדה לדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

מכל מקום, במקרה ספציפי זה, לנוכח הראיות שנאספו לחובת עובדת המדינה הבכירה, ובפרט הודאתה בחשדות המיוחסים לה, הגשת תובענה לבין הדין למשמעת של עובדי המדינה עלולה הייתה להסתיים בהרשעה ובענישה מחמירה, כמו גם בהכתמת שמה הטוב באופן שיפגע בסיכויי השתלבותה בתחומי עיסוק אחרים;
משכך, ולנוכח רצונה של עובדת המדינה להימנע מהליך משמעתי בבית הדין למשמעת, ביקשה ההגנה להשתמש בהליך השימוע לצורך גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה, ללא העמדה לדין.
הסכם כזה, נחתם בסופו של יום עם עו”ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ועו”ד תהילה פרץ, ממונה ותובעת בכירה בנציבות שירות המדינה (נצ”מ).
בתמצית, במסגרת ההסכם בכתב עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
- עובדת המדינה התחייבה לפרוש משירות המדינה עד לתאריך מסוים, תוך הקפאת זכויות הפנסיה שלה.
- בגין דיווחי נוכחות כוזבים, בשעה ששימשה בתפקיד מנהלת תחום בכיר (חקירות) באחת מרשויות האכיפה, תינזף העובדת בהליך משמעתי פנים משרדי, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
- העובדת התחייבה להשיב חלק מהכסף שקיבלה עבור דיווחי הנוכחות הכוזבים.
בכך הסתיימה הפרשה בפרישתה של עובדת המדינה הבכירה משירות המדינה, ללא העמדתה לדין משמעתי, על אף הודאתה בחשדות שיוחסו לה, לרבות בדיווחים כוזבים ובקבלת כספים שלא כדין.
מיד בהמשך ניתן לעיין בהסכם בכתב שנערך בעניינה של עובדת המדינה בין ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבין עו”ד גיא פלנטר, אשר ייצג את עובדת המדינה, ללא פרטים מזהים של עובדת המדינה.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה | הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | דיווח כוזב | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי ע”י עורך דין מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה. הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים 5 (31) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר