ארכיון שימוע - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי; מעשה סדום | הטרדה מינית | מעשה מגונה 5 (9)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 14:14:16 +0000

שימוע בפרקליטות בעבירות מין – סגירת תיק פלילי.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה כיצד שימוש מקצועי בהליך שימוע בפרקליטות הוביל לסגירת תיק פלילי שסיכן את כל עולמו של הלקוח.
להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע עצמו ראו: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפרשה בתמצית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום; סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – מעשה סדום, הטרדה מינית, מעשה מגונה.

בעל מסעדת יוקרה בתל אביב נחשד בכך שהטריד מינית מלצרית תוך ניצול יחסי מרות ואף תקף אותה מינית בתא השירותים במסעדה וביצע בה מעשה סדום.
במסגרת הליך שימוע, שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א (פלילי) להימנע מהגשת כתב אישום וסגרה את התיק הפלילי.

הגשת תלונה במשטרה ע”י המתלוננת המייחסת ללקוח עבירות מין ובמקביל – פניה אל הלקוח באמצעות עורכת דין והצגת דרישה כספית.

פרשה זו עוסקת בתלונה פלילית שהגישה מלצרית כנגד בעל מסעדת יוקרה בתל אביב. בתמצית, התלוננה המלצרית במשטרה כי בעל המסעדה הטריד אותה מינית, תוך ניצול מרותו עליה, ואף הגדיל לעשות כאשר במהלך משמרת במסעדה, תקף אותה מינית בתא השירותים וביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים, בניגוד להסכמתה.
במקביל לחקירה הפלילית, ועוד בטרם זומן לגביית עדות במשטרה, פנתה עורכת דין מטעמה של המלצרית המתלוננת בדרישה כספית לקבל חצי מיליון שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין. דרישה זו נדחתה על הסף.
במהלך חקירת הפרשה על ידי משטרת ישראל העניק עורך דין פלילי גיא פלנטר למסעדן ייעוץ וליווי משפטי.

מכתב יידוע ראשון שקיבל הלקוח מהפרקליטות.

בתום החקירה המשטרתית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ”ב – 1982, קיבל החשוד “מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א” במסגרתו נמסר לו כי תיק המשטרה בו נחקר כחשוד הועבר לעיון הפרקליטות והוא רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב לפרקליטות בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

מכתב ידוע ראשון שקיבל החשוד מהפרקליטות – הזמנה להגיש בקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.

בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מימש החשוד את זכות השימוע אשר הוענקה לו וביקש באמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

מכתב יידוע שני שקיבל החשוד מהפרקליטות – הודעה על כוונה להגיש נגדו כתב אישום והזמנה לעריכת שימוע.

לאחר עיון בחומר החקירה, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו”ד פלילי גיא פלנטר כי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד המסעדן בגין עבירות מין ובשלב זה, העמידה הפרקליטות לעיון הסניגור את חומר החקירה.

הליך השימוע שנערך בפרקליטות.

תלונה זו העמידה בסיכון של ממש את עצם חירותו של האיש; די בכך שנציין כי סעיף 347 לחוק העונשין, שכותרתו “מעשה סדום“, קובע (בין היתר) כי העושה מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית של אישה דינו מאסר 16 שנים ואילו העושה מעשה סדום באישה שמלאו לה 18 שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, דינו מאסר 3 שנים.
הליך השימוע הפלילי כלל מפגש בין צוות ההגנה לפרקליטות, במסגרתו נשמעו בהרחבה טעוני ההגנה (בעל פה) על שום מה יש לסגור את התיק הפלילי. עוד במסגרת הליך השימוע הוגשה מטעם ההגנה גם בקשה מנומקת בכתב מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, בקשה שכללה ניתוח מעמיק של כל חומר החקירה בצרוף ראיות הגנה שבכוחן להשמיט כל סיכוי סביר להרשעה בתיק.

בעקבות הליך השימוע בפרקליטות – סגרה הפרקליטות את התיק.

כשנה ו – 3 חודשים לאחר שנפתחה החקירה הפלילית, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו”ד פלילי גיא פלנטר בכתב, כי לאחר שהפרקליטות סיכמה את כל חומר הראיות בתיק ושמעה את עמדת ההגנה כפי שהוצגה בשימוע בעל פה ובכתב, החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק בעילה של חוסר ראיות.

בעקבות שימוע פלילי שנערך לחשוד – הפרקליטות מודיעה על סגירת התיק בחוסר ראיות.

ערר שהגישה המתלוננת על סגירת תיק החקירה – נדחה ע”י פרקליטות המדינה.

המתלוננת לא השלימה עם החלטת פרקליטות מחוז תל-אביב לגנוז את תיק החקירה והגישה ערר על החלטת הסגירה לפרקליטות המדינה.
ערר המתלוננת נדחה.

סוף דבר – שימוש מקצועי בהליך השימוע הוביל לסגירת תיק החקירה.

עם קבלת החלטת פרקליטות המדינה לדחות את ערר המתלוננת, הסתיימה הפרשה במישור הפלילי.
מטעם ההגנה ייצגו בהליך השימוע הפלילי בפרקליטות עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן, בשיתוף פעולה עם עו”ד ציון אמיר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות על כוונתה להגיש כתב אישום בעבירות מין ומייד לאחר מכן בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי בעקבות הליך שימוע (ללא פרטים מזהים שלל המעורבים).

תיק פ”א 144539/2015 משטרת ישראל, תיק פרקליטות מחוז תל אביב 05/00003513/15.

לקריאה נוספת.

לקריאה נוספת ראו בעמודים:
לקריאה נוספת על ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות הטרדה מינית ועבירות מין (נושאים כגון מורכבות הטיפול המשפטי, ייעוץ משפטי בשלב טרום התלונה ו/או החקירה הפלילית, הכנה לחקירה פלילית או משמעתית, טיפול משפטי בסגירת התיק ויצוג משפטי בהליך פלילי בבית המשפט או הליך משמעתי בפני בית דין משמעתי) ראו בעמודים:

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע מול רשויות תביעה בכל הארץ.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי שימוע ראו בסוף עמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום..
ראו: דוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עו”ד פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מין ייצוג משפטי | ארכיון אינוס | ארכיון מעשה סדום | ארכיון הטרדה מינית | ארכיון מעשה סדום | מעשה מגונה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי; מעשה סדום | הטרדה מינית | מעשה מגונה 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 03:09:27 +0000

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להטרדה מינית.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות הפליליות והמשמעתיות.
כמו כן אנו מייצגים בבירורים הנערכים על ידי אחראים למניעת הטרדה מינית בגופים שונים, ואף ממונים בעצמנו כאחראים חיצוניים לבירור תלונות על הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית, זיכויים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

הטרדה מינית – פירוש המושג וסוגי הטרדות מיניות

מהי הטרדה מינית?

המושג “הטרדה מינית” הוגדר ע”י המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים;
סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
מעשים מגונים כמשמעותו בסעיף 348 לחוק העונשין;
מעשה מגונה בפומבי – כמשמעותו בסעיף 349 לחוק העונשין;
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות;
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

א. לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

ב. למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; פסקת משנה זו, “טיפול נפשי” – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;

ג. לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

ד. לתלמיד בכיתה י”ב, י”ג או י”ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ה. לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ו. למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס”ז-2007, במסגרת תעסוקה – תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;

ז. לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

כאן המקום להדגיש את הדבר הבא; כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית במקום העבודה – אין צורך להוכיח, שהעובדת הראתה למטריד שהיא לא מעוניינת בהצעותיו המיניות או בהתייחסותו המינית כלפיה.
כך גם לגבי כל מערכות היחסים האחרות שמנה המחוקק בפסקאות (א) עד (ז) שהובאו לעיל.
המכנה המשותף לכל אותן מערכות יחסים שמנה המחוקק הינו חוסר השוויון המובנה בין הצדדים, בשל קיום יחסי מרות ו/או תלות.
בהתקיים יחסי מרות, גם אם המטריד פירש את שתיקת המוטרדת כהסכמה – הדבר לא יחלצו מאחריות להטרדה מינית שכן המחוקק “פטר” את המוטרדת מלהראות למטריד שהיא לא מעוניינת בהתייחסותו המינית כלפיה.
מאחר ועבירות מין יכולות להיחשב גם כעבירות הטרדה מינית, אנו מפנים את הקורא גם לעמודים הבאים:

מהו העונש על הטרדה מינית?

במקרים הבאים, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 2 שנות מאסר:
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
- הצעות או התייחסויות כאמור, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
במקרה הבא, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 5 שנות מאסר:
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

התיישנות הטרדה מינית

שאלת ההתיישנות מורכבת וחובה להתייעץ בעניין זה עם עורך דין.

התיישנות הטרדה מינית במשפט האזרחי

תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
ככלל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה בגין הטרדה מינית שלא הוגשה עליה תובענה היא 7 שנים.

התיישנות הטרדה מינית במשפט הפלילי

כאשר מדובר בעבירה מסוג עוון (כלומר שעונשה עד 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג עוון אם עברו מיום ביצועה 5 שנים.
כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע (כלומר שעונשה מעל 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג פשע אם עברו מיום ביצועה 10 שנים.
בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף 9(ג) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982.
על פי דין, קיימים פרקי זמן שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות, ולכן שוב – בשאלה המורכבת האם עבירה של הטרדה מינית התיישנה חיוני להתייעץ עם עורך דין.

התנכלות

מהי התנכלות?

“התנכלות“, מוגדרת ע”י החוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

מהו העונש על התנכלות?

העונש המקסימלי בגין התנכלות עומד על 3 שנות מאסר.
הטריד אדם מינית אדם אחר וגם התנכל לו דינו – מאסר 4 שנים.

מה גובה הפיצוי על הטרדה מינית או התנכלות?

הטרדה מינית והתנכלות הוגדרו ע”י המחוקק הן כעבירות פליליות והן כעוולות אזרחיות, כלומר כעילות לתביעה הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי.
בהליך אזרחי, הוסמך בית משפט לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 ש”ח, ללא הוכחת נזק.

מורכבות טיפול משפטי בתלונות על עבירות הטרדה מינית

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות ההטרדה המינית.
מטבע הדברים, המטרייה בה עסקינן עמוסה במיוחד במטענים רגשיים, לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
הוסף על מורכבות זו, שעסקינן במטרייה דינמית, שחלות בה כל הזמן התפתחויות;
- כידוע, עם הזמן, חלים שינויים בנורמות החברתיות ובתפיסות של מה אסור ומה מותר, וכך למשל, מה שבעבר נתפס כהתנהגות נערית ושובבה ובשל כך גם זכה ליחס סלחני, כיום עשוי להיתקל באפס סבלנות ולהתפרש כהטרדה מינית.
- אדם אשר לא הפנים בזמן את השינויים שחלו בתחום זה, עשוי למצוא עצמו מסובך בעבירות פליליות.
הוסף על כך, שלעתים, לפחות מהצד המחזר (ולפעמים גם מהצד המחוזר), כלל לא ברור היכן נמצא קו הגבול בין חיזור עיקש ובלתי מוצלח – להטרדה מינית.
לא אחת, “קצר” בתקשורת האנושית ו/או פרשנות סובייקטיבית שונה, הובילו לתקלה חומרה ולהסתבכות פלילית.
מעבר לכך, וכאן אנו בוודאי לא מחדשים דבר – מערכות יחסים נתונות לשינויים; תפנית שלילית במערכת היחסים עשויה לגרום לכך, שהמאהבת של אתמול תהפוך להיות הסוחטת באיומים של היום, ולמתלוננת של מחר.
בשל מורכבות המטרייה אשר בה עסקינן וההשלכות הרות הגורל לכל מהלך ב”שדה מוקשים” זה, זקוקים כל הנוגעים בדבר לייעוץ משפטי דחוף, מעורך דין מיומן, בעל ניסיון בניהול משברים מסוג זה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

ייעוץ משפטי לחשודים, נאשמים, נילונים ונפגעי עבירות הטרדה מינית ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונה על עבירות הטרדה מינית, לרבות בשאלות הבאות:
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית?
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית אזרחית או גלשו להטרדה מינית פלילית?
- האם חלה התיישנות על המעשים?
- במידה ותוגש תלונה למשטרה ביחס למעשים, מה הסיכוי שיוגש כתב אישום? מה הסיכוי להרשעה?
- מי יברר את התלונה? הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה? המשטרה? ערכאה פלילית? בית דין לעבודה? ערכאה משמעתית?
- האם ללכת למסלול של תביעה אזרחית או מסלול פלילי?
- לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
- האם דרישה למתן התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה חוקית?
בהקשר הנדון אנו ממליצים לעיין גם באמור בעמודים הבאים:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
- באשר לנפגעי עבירה ומתלוננים ראו גם – הגשת תלונה במשטרה.

ייעוץ משפטי לתאגידים בהקשר לעבירות הטרדה מינית

כיצד על התאגיד להתנהל לנוכח חשד לביצוע הטרדה מינית ואיזה צעדים עליו לנקוט?
איך נמנעים מהתנכלות?
האם חלה על התאגיד חובת דיווח?
כיצד על התאגיד לברר את החשד או התלונה?
האם פתיחה בחקירה משטרתית מונעת בירור פנימי בתאגיד, מחשש לשיבוש חקירת המשטרה?
כיצד לאסוף ולשמר ראיות בנושא?
כיצד להגיע להכרעה בין גרסאות סותרות?
מה נטל ההוכחה הנדרש להכרעה?
איזה סנקציות יש להטיל על המטריד?
ככל שמדובר בתלונה כוזבת, איזה סנקציות יש להטיל?

הכנה לחקירה פלילית או משמעתית או לבירור שנערך לפי חוק למניעת הטרדה מינית

אנו מכינים חשודים cהטרדה מינית להתמודדות עם החשדות, ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בהליכי החקירה או הבירור.
מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פרסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.
לפרטים נוספים בהקשר זה ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.

ייצוג משפטי שמעניק עורך דין גיא פלנטר בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

הליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בהטרדה מינית והליכי השעיה

אנו מעניקים ייצוג משפטי לחשודים בהטרדה מינית בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
לא אחת מלווה תלונה על הטרדה מינית בהליכי השעיה או העברה מתפקיד. משרדנו מעניק ייצוג משפטי גם בהליכים אלו.

הליכי שימוע בתיקי הטרדה מינית, מול הפרקליטות או יחידות התביעה של משטרת ישראל

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בעבירות הטרדה מינית והתנכלות בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי הטרדה מינית בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי הטרדה מינית פליליים ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו פועל מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי הטרדה מינית פליליים.
דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

הליכים פליליים בתיקי הטרדה מינית בבתי משפט ובתי דין ברחבי הארץ, ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על הטרדה מינית הבשילה לכתב אישום, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט ברחבי הארץ ובערכאות הערעור השונות.

הליכים משמעתיים בתיקי הטרדה מינית

הטרדה מינית יכולה להוות גם עבירת משמעת. לא מעט טענות להטרדה מינית נדונו ונבחנו במסגרת הליכים משמעתיים בגופים משמעתיים שונים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובהקשר זה ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

תביעות הטרדה מינית בבתי דין האזוריים לעבודה ובפני בית הדין הארצי לעבודה

אנו מעניקים ייצוג משפטי בפני בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ וכן בפני בית הדין הארצי לעבודה בתביעות המייחסות לנתבעים הטרדה מינית ו/או התנכלות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתביעות בבתי הדין לעבודה.

הליכי בירור בפני אחראית למניעת הטרדה מינית במקום עבודה או במוסדות שונים

בהתאם לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), חייב מעסיק למנות אחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וככל שניתן, למנות לתפקיד זה אישה.
מתפקידה של האחראית למניעת הטרדה מינית (בין היתר) לקבל תלונות על הטרדה מינית, לברר את התלונות ובתום הבירור שערכה, להמליץ למעסיק כיצד לטפל במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בבירורים הנוגעים לטענות להטרדה מינית ולהתנכלות במקום העבודה.

מינוי כאחראי חיצוני מטעם תאגידים ומוסדות לבירור תלונות על הטרדה מינית

לא אחת, אין זה מעשי למנות אחראי פנימי לבירור תלונות על הטרדה מינית, או שמתעוררים קשיים שאינם מאפשרים מינוי אחראי פנימי (למשל ניגוד עניינים או נגיעה אישית לאחד הצדדים), או כאשר הגוף הנוגע בדבר מעוניין לנהל בירור ענייני ומקצועי על ידי גורם חיצוני, בעל הכשרה ונסיון מתאימים, נטול פניות.
על פי דין, אין חובה כי האחראי יהיה עובד של המעסיק וניתן למנות אדם חיצוני לארגון לביצוע הבירור, כגון עורך דין חיצוני.
לעורך דין גיא פלנטר נסיון כאחראי חיצוני לבירור תלונות על הטרדה מינית והתנכלות, לאחר שמונה בעבר כאחראי חיצוני על ידי תאגידים ומוסדות שונים.

נפגעי עבירות הטרדה מינית ומתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי פלילי לנפגעי הטרדה מינית בכל רחבי הארץ.
לשם המחשה – משרדנו ייצג את הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל אופק בוכריס. ניתן להאזין לראיון שנערך בעניין זה עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בעמוד – רדיו “קול אחר” 106 FM מבית “קול ישראל” ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים ראו בעמודים: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי, הגשת תלונה במשטרה.

עורך דין הטרדה מינית – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן ביקורת שכתב לקוח משרדנו שנחשד בהטרדה מינית אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל (התיק נגנז ע”י פרקליטות מחוז דרום, לאחר קבלת טענות ההגנה בהליך שימוע):

גניזת תיק הטרדה מינית בשימוע בפרקליטות

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לתלונות על הטרדה מינית והתנכלות, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ

הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78)

גיא פלנטר — Thu, 13 Feb 2025 10:19:08 +0000

רשלנות בהחזקת נשק – אובדן נשק במצב שכרות. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. מאבטח שאיבד את אקדחו כאשר היה בגילופין.

רשלנות בהחזקת נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לשחד לעבירות רשלנות בהחזקת נשק.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו – שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרת לבקשת עורך דין פלילי פלילי גיא פלנטר וסוגרת תיק פלילי של רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה וזאת למרות הודאתו של מאבטח כי בזמן שהיה מצוי תחת השפעת אלכוהול, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.

תמצית מקרה רשלנות בהחזקת נשק – מאבטח שבזמן שכרות הפקיר אקדח ברחוב

הלקוח במקרה זה הינו צעיר אשר הועסק על ידי חברת שמירה מוכרת כמאבטח חמוש במוסד חינוכי במרכז הארץ.
על פי הראיות שנאספו כנגדו, לרבות הודאתו בחקירתו במשטרה, בזמן שהיה שיכור, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.
בשל חומרת רשלנותו, עמדה משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בשלב זה פנה הצעיר למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיפעל לסגירת התיק הפלילי.

על העבירה בה נחשד המאבטח – הזנחת שמירה על כלי יריה – עבירה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין

העבירה בה נחשד המאבטח הוגדרה באופן הבא בחוק העונשין:

סעיף 339(א) הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.2.8 שכותרתה “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה” עומדת באופן הבא על השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין:

כידוע, כלי ירייה הינו אמצעי שבכוחו להביא לפגיעה קשה באדם ואף להמיתו, בין בזדון ובין בשוגג. הפקרתו עלולה לגרור את הגעתו לידי גורמים בלתי מורשים, ובכלל זאת: ילדים, גורמים עבריינים ואף פעילי טרור.

בשל כך, החזקת כלי ירייה מותנית בקבלת רישיון ומחייבת את המחזיק בקיום נהלים ונקיטת אמצעי זהירות קפדניים בהתאם להנחיות המשרד לביטחון פנים.

במונח “הזנחת כלי ירייה”, לצורך הנחיה זו, הכוונה למקרה בו המחזיק בנשק כדין, לא קיים את החובות המוטלות עליו לעניין אופן ההחזקה והשמירה עליו, ויצר בכך סיכון לנטילת כלי הנשק או שימוש בו על ידי אדם שלא הורשה לכך.

מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין הזנחת כלי ירייה תשקלל בין את השיקולים הבאים: מידת הרשלנות של המפקיר, נסיבות ההפקרה, הסיכון שהיה גלום בה, תוצאתה, יחסו והתנהלותו של המפקיר ביחס להפקרה ועוד…”.

“בשל הסיכון הגלום בהזנחה של כלי ירייה, בהתקיימותה של תשתית ראייתית מספקת ובהעדר נסיבות מקלות, קיים אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית / העמדה לדין של המפקיר. עם זאת, לעיתים, ניתן יהיה להסתפק בהליך חלופי, הכל בכפוף לתנאים ולשיקולים שיפורטו…”.

סגירת תיק רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

בפגישה שנערכה בין עו”ד פלילי גיא פלנטר לנציגיה של שלוחת הסדר מותנה מרכז, נאותה משטרת ישראל לתקן את כתב האישום באופן שיירשם כי:

“באותן נסיבות היה בתוך מכלול כלי הירייה תותב מסוג “מק פורק” שאינו מאפשר הוצאת ירי מכלי הירייה”.

תיקון משמעותי זה, הנוגע ישירות לדרגת הסיכון שיצר המאבטח, ביחד עם טענות רבות נוספות הובילו בסופו של דבר את שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר, להימנע מהגשת כתב אישום כנגד המאבטח ולסיום הפרשה בסגירת התיק הפלילי על דרך של הסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה, התחייב המאבטח להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 12 חודשים וכן – לשלם לאוצר המדינה סך של 3500 ש”ח ב- 12 תשלומים. עם עמידתו של המאבטח בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירה בהסדר”.
כך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר עבור המאבטח; מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי וללא הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, כתב האישום המקורי וכתב האישום המתוקן (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

לקריאה נוספת

אודות העבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה ועל טיפול משרדנו במקרים דומים ראו: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם טיפלנו בהפקרת נשק והזנחת שמירה על כלי ירייה ובאובדן נשק.
לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.

רשלנות בהחזקת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעניין רשלנות בהחזקת נשק.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | הזנחת שמירה על כלי יריה | ארכיון אובדן נשק | ארכיון הפקרת נשק | סגירת תיק פלילי | רשלנות בהחזקת נשק | הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח | אובדן נשק, איבוד נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47)

גיא פלנטר — Sat, 03 Jun 2023 09:38:21 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע”י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז-19777.
בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

עובד המדינה שכר את שרותיו של עו”ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו”ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה 5 (70)

גיא פלנטר — Thu, 25 May 2023 18:54:18 +0000

השעיית עובדי רשויות מקומיות – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה לעובדי הרשויות המקומיות

מניעת השעיית עובדי רשויות מקומיות – משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות אשר התגבשה כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר.

השעיה דחופה של עובדי רשויות מקומיות

בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 ולסעיף 46.216 לתקשי”ר, החלים בשינויים המחויבים גם על עובדי הרשויות המקומיות, לראש הרשות המקומית נתונה סמכות להשעות עובד בהשעיה דחופה, או להעבירו לתפקיד אחר ברשות.
השימוש בסמכות להשעות עובד רשות מקומית בהשעיה דחופה או בהעברה דחופה לתפקיד אחר קמה בהתקיים התנאים הבאים:
- יסוד סביר להניח שעובד הרשות המקומית עשה ביודעין אחד מאלו:
- מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה.
- הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה.
- עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון.
- המשך עבודתו של העובד יביא לפגישה חמורה בשירות הרשות המקומית.
משך ההשעיה הדחופה או ההעברה הדחופה לתפקיד אחר, לא יעלה על 14 ימים, אולם רשאי ראש הרשות להאריך את ההשעיה לתקופה של עד 30 ימים.
בטרם קבלת החלטה על השעיית עובד רשות מקומית בהשעיה דחופה או העברה דחופה, יש לתת לעובד הזדמנות להביא טענותיו בפני ראש הרשות.

השעיה של עובד רשות מקומית בעקבות הליכים משמעתיים

ראש רשות מקומית, בהתייעצות עם מועצת הרשות או עם עדה מיוחדת שמינתה המועצה לנושא פיטורי עובדים, רשאי להשעות מעבודתו עובד רשות מקומית שהוגשה כנגדו תלונה או קובלנה על ביצוע עבירת משמעת.
תקופת ההשעיה הראשונית לא תעלה על 45 ימים, אך ראש הרשות רשאי, לפי בקשת תובע, להאריך מפעם לפעם את השעיה, ובלבד שסך כל ימי הארכה לא יעלה על 45 ימים נוספים.
במקרה בו בעקבות התלונה הוגשה נגד העובד תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת, רשאי ראש הרשות להשעות את העובד (או להאריך את תקופת ההשעיה שהחלה עם הגשת התלונה) עד לסיום ההליכים המשמעתיים.
בידי ראש הרשות סמכות לנקוט באמצעי פחות פוגעני בעובד, ובמקום להשעות את העובד כליל מהעבודה – להעבירו זמנית לתפקיד אחר ברשות המקומית.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות חקירה פלילית

עובד רשות מקומית שהחלה נגדו חקירה פלילית של המשטרה, בחשד לעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שנועץ ביועמ”ש הרשות, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
לבקשת ראש הרשות המקומית, רשאי בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להורות על הארכת תקופת ההשעיה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות הגשת כתב אישום

עובד רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום, רשאי בית הדין למשמעת, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד עד תום ההליכים הפליליים.
בית הדין יורה על השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום אם נוכח שבנסיבות העניין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות כתב אישום בגין עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע במסגרת תפקיד

ראש הרשות המקומית מחויב להודיע לבית הדין למשמעת מיד עם היוודע לו על עובד רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע עליו הוא אחראי במסגרת עבודתו.
בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם האפשרי.
בית הדין יורה על השעיית העובד עד תום ההליכים הפליליים נגדו, אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע, בשל אי השעייתו של העובד.
עובד שהושעה יהיה רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום 6 חודשים בבקשה להפסיק את ההשעיה. אם החליט בית הדין לדחות את הבקשה, יהיה רשאי העובד לפנות בבקשה חוזרת בחלוף 9 חודשים, אלא אם התגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות, שאז יוכל להגיש בקשה להפסקת ההשעיה קודם לכן.

שיקולים רלוונטיים להחלטה האם להשעות עובד רשות מקומית בעקבות חקירה פלילית נגדו או הליכים משמעתיים

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה פרסם נוהל שכותרתו “השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה”, הקובע אמות מידה מנחות לקבלת החלטה בדבר השעיית עובד מדינה.
כל עוד לא פורסם על ידי משרד הפנים נוהל מקביל שיחול ספציפית על מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, על הרשויות המקומיות להיעזר בעקרונות המנחים שנקבעו בנוהל של נציבות שירות המדינה.
את הוראות הנוהל ניתן למצוא כאן: נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה.

עריכת שימוע בטרם החלטה האם להשעות עובד רשות מקומית או להעבירו זמנית לתפקיד אחר וחשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בשימוע

לעובד רשות מקומית שקיימת כוונה להשעותו או להעבירו לתפקיד אחר עומדת זכות שימוע;
בכל מקרה, ראש רשות מקומית לא ישעה עובד ולא יעבירו לתפקיד אחר, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין ההשעיה או ההעברה לפני ראש הרשות המקומית או לפני מי שהוסמך לכך.
עובד שלא ימסור טיעוניו במסגרת הזמן שהוקצבה לשימוע, יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לשימוע.
מטרת השימוע להבטיח הליך תקין והוגן כלפי העובד, על ידי כך שבפני ראש הרשות המקומית, בבואו להכריע בשאלת ההשעיה, תעמוד תמונה מקיפה של כלל הנסיבות והנתונים הרלבנטיים, לרבות גרסת העובד, עמדתו וההשלכות של השעיה על העובד.
לשימוע עשויות להיות השלכות משמעותיות בכל הנוגע לעתידו של עובד הרשות, שמו הטוב, מעמדו ומטה לחמו. כמו כן, בחלק מן המקרים, טיעונים המועלים במסגרת שימוע לעניין השעיה עשויים להשפיע גם על “ההליך העיקרי” לאורו התגבשה הכוונה להשעות את העובד, משמעתי או פלילי.
ככלל, בהודעה לעובד על אפשרות השעייתו יפורטו נימוקים כללים בלבד וכל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום או לא הוגשה נגדו תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת, לא יתאפשר לו לעיין בחומר החקירה שנאסף בעניינו הנוגע לחשדות. מכאן, שבשימוע לעניין השעיה שנערך לפני הגשת כתב אישום או תובענה משמעתית מתעורר קושי בהעלאת טיעונים הנוגעים למישור הראייתי של החשדות, כיוון בשלב זה העובד אינו חשוף לראיות שנאספו כנגדו.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד רשות מקומית שיש כוונה להשעותו יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בדין המשמעתי וייצג אותו בהליך השימוע.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – ייצוג משפטי לעובדי הרשויות המקומיות בשימוע לפני השעיה

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בהליכים משמעתיים בכלל, ובשימוע לפני השעיה בפרט.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית בתחומים הבאים:
- יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
- ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשות מקומית.
- ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו:
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: עובד רשות מקומית.

עורך דין משמעתי

עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי | דין משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | עובדי הרשויות המקומיות | השעיית עובדי רשויות מקומיות – ייצוג משפטי | שימוע לפני השעיה

הפוסט השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה 5 (70) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר