ארכיון שימוש בלתי חוקי בנשק - עורך דין פלילי גיא פלנטר

רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (160)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 06:41:14 +0000

רישיון נשק, רישוי כלי יריה, חידוש רישיון נשק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

רישיון נשק, רישוי כלי ירייה, חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה, הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי, הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

רישיון נשק בישראל – רקע כללי

רישיון נשק, וכל הנוגע לנשיאה והחזקת כלי נשק הוסדרו בישראל בחוק כלי-היריה, התש”ט-1949 והתקנות שהותקנו על פיו.
ככלל, אין זכות מוקנית בישראל להחזיק או לשאת בכלי ירייה והחזקת או נשיאת נשק מותנית בקבלת רישיון.
במסגרת הליך בחינת מתן רישיון נשק, מתבצע איזון בין האינטרס לאפשר לאזרחים לשאת בנשק, מסיבות לגיטימיות, לבין האינטרס של הגנה על הציבור מפני שימוש בנשק אשר עלול לפגוע בציבור עצמו.
סמכות מתן הרישיונות הנוגעים לנשק הופקדה בידי האגף לרישוי כלי יריה, במשרד לביטחון הפנים.
קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בעמידה בתנאי סף ובאחד מהתבחינים (עילות וקריטריונים) שקבע השר לביטחון הפנים בתיאום עם גורמי הביטחון, וכן בקבלת המלצות ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל.
לפרטים אודות תהליך הערכת המסוכנות במשרד הבריאות ראו בעמוד – איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישיון נשק ניתן לא רק לאנשים פרטיים אלא גם לארגונים (“רישיון ארגוני“) כגון מטווחי ירי, בתי מסחר לכלי ירייה, יישובים, מפעלים שונים, משרדי ממשלה וחברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה.
בשנת 2014 ניתנו הקלות והורחבו התבחינים הקיימים לקבלת רישיון נשק. לפרטים ראו בעמוד הנחיות השר ביטחון הפנים בהקלות במתן רשיונות לכלי יריה וכן בעמוד עדכון התבחינים למתן רישיון פרטי לציבור.

רישיון נשק – תחומי טיפול במשרד עורך דין גיא פלנטר

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישיון נשק.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי כליה יריה.
- בקשה לקבלת רישיון נשק.
- הוצאת רישיון נשק | עזרה בהוצאת רישיון נשק.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- סירוב של פקיד הרישוי לחדש רישיון נשק.
- התמודדות עם ביטול או שלילת רישיון נשק.
- החזרת רישיון נשק | בקשה להחזרת רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה.
- ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק.
- כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר על סירוב לאשר רישיון נשק.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – קבלת ערר ואישור לחדש רישיון נשק, השבת הנשק מהמשטרה

תלונה על עבירות אלימות במשפחה הובילה לתפיסת האקדח ע”י המשטרה

פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בעל משרד לתיווך נדל”ן, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם. לאחר שחרורו מצה”ל, קיבל רישיון כלי ירייה (להחזקת אקדח) ובמשך שנים התנדב במשמר האזרחי והיה חבר במועדון קליעה.
במשך כל חייו לא הוגשה כנגדו ולו תלונה אחת למשטרה, כולל מצד בת זוגתו, עד שחיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון. על רקע משבר שפרץ בחיי הנישואין, הגישה כנגדו בת זוגתו תלונות למשטרה, המייחסות לו עבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג.
כדרכה בטיפול בתלונות המעלות חשד לעבירות אלימות במשפחה ומבלי להמתין לממצאי החקירה הפלילית, מיד דרשה משטרת ישראל כי האיש יפקיד את אקדחו במשטרה, וכך כמובן עשה.

למרות שתיק החקירה המשטרתי נסגר, לא הצליח האזרח לקבל את אקדחו חזרה מהמשטרה ורישיון הנשק בוטל ע”י האגף לרישוי כלי ירייה

ברגיל, הרשעה בעבירת אלימות כלפי בן משפחה גוררת במסגרת גזר הדין ביטול רישוי נשק (סעיף 18א(ב) לחוק כלי היריה, תש”ט – 1949).
אולם במקרה הנדון, כלל לא הוגש כתב אישום והאיש לא הורשע בפלילים. לפיכך, משנסתיימה חקירת המשטרה ותיק החקירה נסגר, פנה האיש שמח וטוב לב וביקש לקבל חזרה את רישיונו להחזקת כלי ירייה.
להפתעתו, למרות שמלכתחילה נדרש להפקיד את האקדח כתוצאה מפתיחת חקירה פלילית כנגדו, חקירה פלילית שנסתיימה בסגירת התיק, כל ניסיונותיו להחזיר את אקדחו כשלו, לאחר שנתקלו בחומה בצורה בעניין זה.
תחילה קיבל תשובה מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים כי בקשתו לרישוי נשק לא אושרה בשל “אי המלצת המשטרה”.
בהתאם להוראות סעיף 12(ג)(1) לחוק כלי הירייה, תש”ט – 1949, הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני הגורם המוסמך שמינה לענין זה שר הפנים (נקרא – “הממונה”).
הממונה אמור להחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו, וזאת לאחר שקיבל את תגובת המשטרה לערר.
האיש מימש את זכות הערר שהוענקה בחוק, אולם ערר שהגיש בעצמו לוועדת עררים לכלי ירייה נדחה על ידי הממונה, מהטעמים הבאים:
- עד לתפיסתו של האקדח החזיק בו בגין תבחיני העבר.
- כיום תבחין “משמר” אינו מהווה תבחין למתן רישיון נשק או חידוש רישיון נשק אלא מהווה רק עילה להמשך החזקת כלי הירייה למי שמחזיקו כחוק.
- בזמנו, בקשתו לחדש את רישיון הנשק נדחתה משום התנגדות המשטרה. עם הגשת הערר הועבר עניינו לתגובה נוספת של הקצין הממונה במשטרה, אשר החליט שלא לחזור בו מסירובו הקודם, בשל תיק הנוגע לעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפה סתם בן זוג (למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות).י
- מששקל הממונה את טיעוניו של האיש ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד ואת עמדת המשטרה והאינטרס שלה להגנה על שלום הציבור ביטחונו מאידך, החליט הממונה להכריע את הכף, לטובת האינטרס של שלום הציבור ולא לאפשר מתן רישיון לאיש.
- בשולי ההחלטה לדחות את הערר, צוין כי משטרת ישראל תבחן שוב את בקשתו באם יפנה שוב לאחר תחילת 2014 וזאת בתנאי שלא ירשמו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים.
אימרה זו, בשולי ההחלטה לדחות את הערר, הותירה בליבו של האיש זיק של תקווה שנשקו יוחזר ומשלא נפתחו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים פנה שוב לאחר תחילת 2014 בבקשה לרישיון לכלי ירייה.
לתדהמתו, גם הפעם נמסר לו על ידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים כי בקשתו נדחתה, בטענה של אי עמידה בתבחינים שנקבעו ופורסמו לציבור. את הדחייה נימק הגורם המוסמך באופן הבא: בטרם הפקדתו במשטרה, החזיק המבקש באקדח על בסיס תבחין משמר. תבחין משמר מתייחס למי שמחזיק כדין בכלי הירייה מסוג אקדח עשר שנים ברצף, ברישיון תקף. הפקדת האקדח במשטרה קטעה את הרצף ומשלא נתקיים הרצף של החזקת כלי הירייה במשך 10 שנים – נדחתה הבקשה.

קבלת ערר נשק – אישור חידוש רישוי נשק, החזרת הנשק מהמשטרה

בשלב זה, נואש האיש מניסיונותיו לחדש את רישיון הנשק ולהחזיר את אקדחו בכוחות עצמו ופנה למשרדנו, על מנת שנפעל לחידוש הרישיון לכלי ירייה שכאמור בוטל, ולהחזרת הנשק מהמשטרה.
משרד עורך דין גיא פלנטר הגיש מטעמו של האיש ערר על החלטתו של ראש ענף כלי ירייה לדחות את בקשתו של העורר לחדש את רישיונו לכלי ירייה, לאחר שהרישיון בוטל.
הממונה קיבל את הערר שהוגש על ידי משרד עורך דין גיא פלנטר והורה לאפשר לאיש לחדש את הרישיון לכלי הירייה.
עם חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה, הסתיים טיפול משרדנו.
להלן החלטת ממונה מחוז תל אביב במשרד לביטחון הפנים, האגף לרישוי כלי ירייה, לקבל את הערר ולאשר את חידוש רישיון הנשק לאקדח:

רישיון נשק – קבלת ערר, חידוש רישוי כלי ירייה והחזרת נשק מהמשטרה.

ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישיון נשק

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי כלי ירייה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי נשק | רישוי כלי ירייה.
- אי עמידה בתבחינים.
- בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- התמודדות עם ביטול רישיון נשק | שלילת רישיון נשק | שלילת רישיון החזקת כלי ירייה.
- החזרת רישיון אקדח.
- החזרת נשק מהמשטרה.
- החזרת רישיון נשק.
- ערעור על ביטול רישיון נשק / ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פיקוד רישוי נשק | הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- מחיקת רישום משטרתי, ביטול רישום משטרתי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בהמשך עמוד זה תמצאו מידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה בכלל והשבת רישוי נשק בפרט וכן דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו להחזרת נשק מהמשטרה.

קישורים למידע נוסף בנושא רישוי כלי ירייה

הליך קבלת רישיון לכלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
הוצאת רשיון כל יריה חדש אדם פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
תבחינים (קריטריונים) למתן רישיון להחזקת כלי יריה ברישוי פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
טפסים להורדה – אגף רישוי כלי יריה.
חידוש רישיון כלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
חידוש רישיון לנשיאת כלי יריה פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה + הגשת ערר לדיון בפני ועדה.
איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישוי נשק לארגונים.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני רישיון נשק

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים לרישיון נשק אשר טופלו על ידי משרדנו.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הפוסט רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (160) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק, איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (86)

גיא פלנטר — Sat, 11 Feb 2023 13:12:29 +0000

שימוש בלתי חוקי בנשק – סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר.

שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטים צבאיים בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו; ייצוג חייל אשר הואשם בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק (סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי) וכן שיבוש מהלכי משפט בפני בית דין צבאי.

על העבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא

מהו שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא?

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו “שימוש בלתי חוקי בנשק” קובע:

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים”.

שימוש בלתי חוקי בנשק יכול לקבל ביטוי בקשת רחבה של מעשים אסורים בנשק, כגון:
- שימוש רשלני בנשק (הנשיאה, הטיפול או השימוש בנשק היו במסגרת סמכותו של החייל, אולם הטיפול עצמו היה רשלני, ובלא נקיטת אמצעי זהירות הולמים).
- שימוש בנשק תוך הפרת הוראות פתיחה באש (במיוחד במהלך אירועים מבצעיים).
- משחק בנשק – בהקשר זה רואים כל אחד מהשלבים הבאים כ”עליית מדרגה” מבחינת חומרת המעשה:
  - הכנסת מחסנית.
  - דריכת הנשק.
  - כיוון הנשק בחוסר זהירות.
  - כיוון הנשק כלפי אדם אחר.
  - פליטת כדור.
  - פציעה מירי כתוצאה ממשחק בנשק.
- איום בנשק כלפי אדם אחר: מפקד, חייל אחר, אוכלוסייה מקומית בשטחים המוחזקים או בנסיבות אזרחיות.
- ביצוע ירי ללא אישור – למשל במטווחים פרטיים, ירי בחתונות ובשמחות.
כפי שניתן לראות, לעבירה שתי חלופות:
- טיפול או שימוש אחר בנשק, ללא סמכות או ללא נקטיטת אמצעי זהירות נאותים – שדינה עונש מקסימלי של שנתיים מאסר.
- הפעלת הנשק כאמור, שדינה עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר.
מה יחשב “הפעלת נשק”? כאשר החייל ביצע פעולת נקירה בנשק (לחץ על ההדק), בין אם נורה מהנשק כדור ובין אם לאו.

מתי תפתח מצ”ח בחקירה פלילית בחשד לעבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק?

בכל אחד מהמקרים הבאים של שימוש בלתי חוק בנשק תפתח חקירה פלילית של מצ”ח:
- השימוש הבלתי חוקי בנשק לווה באיומים;
- במסגרת השימוש בנשק בוצע ירי;
- כתוצאה מהעבירה נפצע אדם;
- השימוש בנשק יצר סיכון מכוון לחיי אדם המתבטא בהפניית קנה הנשק אל חייל אחר המשולב בפעולה נוספת, בין אם זו בוצעה לפני או אחרי.

מתי תגיש הפרקליטות הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי במקרים של שימוש בלתי חוקי בנשק?

כלל, יוגש כתב אישום במקרים הבאים:
- נעשה שימוש בנשק לצורך איום או אלימות.
- נפצע אדם עקב השימוש הבלתי חוקי בנשק.
- בוצע ירי באמצעות הנשק, אף אם לא נפצע איש (למשל בירי ב”מטווח פרטי” או ירי בחתונה או בשמחה, להבדיל מפליטת כדור בזמן פריקת נשק, שלא גרם לפציעה).
- כאשר נוצר סיכון מכוון לחיי אדם.
מנגד, הפרקליטות הצבאית תעמיד את החייל לדין משמעתי כאשר הנסיבות מעידות על העדר סיכון ממשי, מוחשי וקונקרטי. למשל – כאשר נמצא בנשק התקן “מק-פורק” במשך כל הארוע.
בהחלטה באם להגיש כתב אישום או להעמיד לדין משמעתי ילקוח בחשבון נסיבות לקולא כגון:
- מיומנותו של מפעיל הנשק.
- סוג הנשק.
- האם נעשה שימוש בנשק בנסיבות צבאיות או אזרחיות, המיקום בו נעשה השימוש והשפעתו על הפגיעה בתדמית הצבא, והסיכון שנגרם.
- קיומם של ארועים קודמים של שימוש בלתי חוק בנשק.
- דרגתו ומעמדו של החשוד.
- הנסיבות בהן נעשה השימוש – למשל בקורס, הכשרה, זמן לחימה, במילוי תפקיד או בזמן פנאי ומנוחה.

מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום של שימוש בלתי חוקי בנשק

כעת נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא.
פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד חייל בשירות סדיר, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י). בעקבות חקירת מצ”ח, הגישה הפרקליטות הצבאית לבית הדין הצבאי כתב אישום המייחס לחייל את העבירות הפליליות הבאות:
- שימוש בלתי חוקי בנשק בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
- שיבוש מהלכי משפט בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז- 1977.
כתב האישום המקורי כלל שני אישומים שיוצגו כעת.

האישום ראשון – איום בנשק ושימוש בלתי חוקי בנשק

באישום הראשון שבכתב האישום, נטען כי בעקבות עימות עם חיילים אחרים בפלוגה, הכניס הנאשם מחסנית מלאה בכדורים לנשקו מסוג M-16, דרך את הנשק, הסיט את הנצרה למצב “אוטומט” ותוך שהוא מאיים בצעקות כי יהרוג חייל אחר, צעד לכיוון אוהל המגורים של חבריו לפלוגה.
בהמשך, כך נטען בכתב האישום, ניסו שני חיילים אחרים להרגיע את הנאשם, ואף הצליחו להוציא את המחסנית מהנשק ולהחזיר את נצרת הנשק למצב “נצור” אולם לא לפני שהנאשם עצמו הספיק לחזור על פעולת העברת הנצרה למצב ירי פעמיים נוספות.
לשיטת הפרקליטות הצבאית (שקיבלה ביטוי בכתב האישום), לא נפלט כדור מבית הבליעה מאחר והמחסנית לא נתפסה לגמרי בבית המחסנית אולם הנאשם מצידו, כך נטען, עשה את כל פעולות ההכנה לביצוע ירי (הכנסת מחסנית מלאה בכדורים, דריכה והעברת הנצרה למצב ירי) וזאת תוך השמעת איומים ברצח.
לסיום אישום זה, טענה הפרקליטות הצבאית בכתב האישום כי גם לאחר שנלקח ממנו הנשק, חיפש הנאשם בתיקו מחסנית תוך שהוא חוזר ומאיים בצעקות כי ירצח את חבריו לפלוגה.
ביחס לאישום זה, ייחסה הפרקליטות הצבאית לנאשם עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, ובשפת כתב האישום – הפעלתו של הנשק ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות.
ביחס להתנהלות המתוארת באישום הראשון, היה פתוח בפני הפרקליטות הצבאית להאשים את החייל גם בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, אולם היא לא עשתה כן מתוך מחשבה כי עבירה פלילית זו “נבלעת” בתוך העבירה היותר חמורה של שימוש בלתי חוק בנשק בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי.

האישום שני – שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין

באישום השני שבכתב האישום נטען כי הנאשם פעל בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בכך שבשתי הזדמנויות שונות ביקש מאחד העדים לאירוע המפורט באישום הראשון,, לספר בחקירתו במצ”ח, כי המחסנית אותה הכניס לנשקו הייתה ריקה.
בהתאמה לעובדות אלו, הואשם החייל באישום זה על ידי הפרקליטות הצבאית בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

למשרדנו פנה החייל עם פתיחת משפטו הצבאי, לאחר שכבר נסתיימה חקירת מצ”ח (במסגרתה הודה בעיקרי הדברים) ולאחר שכבר הוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי.
בהתאם למעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי, להוראות חוק השיפוט הצבאי, הוראות חוק העונשין ומדיניות הענישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים, היה צפוי החייל למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.
עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, בא בדברים עם הפרקליטות הצבאית וגיבש הסדר טעון, שעיקריו כדלקמן:
- יוגש כתב אישום מתוקן, ממנו ימחק כליל האישום השני, הנוגע לעבירה הפלילית של שיבוש הליכי משפט. העובדות שהינן בגדר עבירה של שיבוש מהלכי משפט יוזכרו חיצונית לכתב האישום, בפרטים הנוספים שיובאו בפני בית הדין הצבאי (הסכמה זו עם הפרקליטות הצבאית מנעה את הרשעתו של החייל בעבירה פלילית חמורה של שיבוש מהלכי משפט ובעקבות ההסכמה, לא נרשמה העבירה לחובתו של החייל במרשם הפלילי).
- עובדות כתב האישום יתוקנו לקולא במספר עניינים; למשל, בכך שיובהר בעובדות כתב האישום, כי הנאשם הוא אשר מנע, במעשה מכוון, פליטת כדור – בכך שדאג שלא להכניס את המחסנית עד הסוף לבית המחסנית (כלומר שמנע במתכוון כלל אפשרות לכניסת כדור לבית הבליעה ובפועל, דרך את הנשק “על ריק”. עובדה זו השפיעה כמובן גם על עונשו של החייל).
- הפרטים הנוספים שיובאו בהסכמה בפני בית הדין הצבאי יכללו שורה ארוכה של נסיבות לקולא (נסיבות שההגנה הצליחה להוכיח בפני הפרקליטות הצבאית), שיובאו בחשבון לעניין העונש:
  - עובר לאירועים נשוא כתב האישום, הקניטו וקיללו 3 חיילים את הנאשם, תוך שאחד מהם קילל את אביו המנוח של החייל. במסגרת העימות שקדם למעשיו של הנאשם, השפריצו עליו שלושת החיילים מים והרטיבו את מכשיר הפלאפון שלו.
  - אחד מאותם החיילים אף לקח את נשקו ואיים להרביץ לנאשם בעזרת קת הנשק (הראשון אשר עשה שימוש לא חוקי בנשק היה דווקא המתלונן, וזאת תוך ביצוע עבירה פלילית של איומים).
  - בתום המקרה ניגש הנאשם אל חבריו והתנצל על מעשיו.
- על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, נסיבות המקרה, בעיות ראייתיות בתיק, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מוסכם של 50 ימי מאסר, שירוצו בדרך של עבודה צבאית ומאסר על תנאי.

גזר הדין של בית הדין הצבאי – אימוץ הסדר הטעון והטלת עונש של עבודות צבאיות בלבד

בגזר דינו, עמד בית הדין הצבאי בין היתר על חומרת המקרה, באופן הבא:

“בבואנו לגזור את דינו של הנאשם, לא נוכל להתעלם מהחומרה הנודעת לעבירות נשק בכלל ולעבירה שתוצאתה עלולה הייתה להיות פגיעה בגופו של אדם, בפרט. ממעשים כאלו עלולות לצמוח תוצאות טרגיות וקטלניות”.

יחד עם זאת, מצא בית הדין הצבאי לכבד את הסדר הטעון וגזר על החייל 50 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודה צבאית ומאסר על תנאי.
בכך הסתיים המשפט הצבאי מבלי שנגזר על החייל לרצות ולו יום אחד של מאסר של ממש.

תיק מז”י בבית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה, בפני הרכב בראשות אב”ד, כבוד השופט הצבאי אל”מ ניר אבירם.

לקריאה נוספת

לקריאה נוספת אודות עבירות נשק בכלל ועבירות נשק בצבא בפרט ראו:
- עבירות נשק בצבא.
- עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

עורך דין צבאי

שימוש בלתי חוקי בנשק | שיבוש מהלכי משפט

הפוסט שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק, איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (86) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נשק בצבא 5 (68)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:34:48 +0000

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

משרד עורכי דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע וואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות נשק במסגרת השירות הצבאי.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק בצבא, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.

עבירות נשק בצבא – כללי

בתמצית, עבירות נשק בצבא כוללות:
הגדרתו של נשק לפי חוק השיפוט הצבאי רחבה מאד, וכוללת “חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש”.
למעשה – כלי נשק, על הגדרתו הנרחבת, הינו מרכיב אינהרנטי ומחויב המציאות במערכת צבאית. הנגישות לנשק גבוהה, בין אם לחיילים טירונים אשר אך מתחילים את דרכם במערכת הצבאית; בין אם לחיילים וקצינים ותיקים ומנוסים אשר בקיאים על פי רוב בשימוש בנשק; ובין אם לקצינים וחיילים אשר אמונים מכוח תפקידם על אבטחתם של כלי הנשק.
משכך, במסגרת ניסיונה של המערכת הצבאית למגר את תופעת העברייניות בכל הנוגע לכי נשק, קובע חוק השיפוט הצבאי מספר עבירות הקשורות בכלי נשק, בעלות מדרג חומרה שונה.
מעבר לכך, חוק העונשין, החל אף הוא על חיילים, קובע בסעיף 144 את האיסור על עבירות נשק, אשר כוללות איסור על שימוש לא חוקי, סחר, יבוא, יצוא, הפצה או כל עסקה אחרת בנשק.
מדיניות הענישה בעבירות נשק הינה מחמירה, ועל פי רוב כוללת רכיב של מאסר לריצוי בפועל. בעבירות שעניינן סחר בנשק, הרי שעל פי רוב מוטלים על חיילים המורשעים בהן עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות.

הוצאת נשק מרשות הצבא ועבירות של גניבת נשק בצבא, ייבוא, ייצוא, תיווך או סחר בנשק

סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי מסווג את העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא עבירת פשע חמור, וקובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
בהתאם, סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, הקובע את האיסור על ייבוא, ייצוא, תיווך, סחר או כל עיסקה אחרת בנשק – קובע אף הוא לעבירות אלו עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
בשל פוטנציאל הסיכון העצום הטמון בנשק, לרבות אובדן בנפש או פגיעות חמורות בגוף והגעתו לידיים בלתי מורשות (בין אם עברייניות ובין טרוריסטיות), מדיניות הענישה בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא מחמירה מאד, מבקשת לשים את האינטרס הציבורי במרכז – וכוללת על פי רוב רכיבי ענישה של מאסר לריצוי בפועל ולתקופות ממושכות.
לשם המחשה, בערעור 10/16 רס”ל איתי יהודה נ’ התצ”ר, מקרה בו הורשע חייל בהוצאת נשק מרשות הצבא ובעבירות נשק נוספות לפי חוק העונשין, ונדון ל-14 וחצי שנות מאסר, דחה בית הדין הצבאי לערעורים את ערעור ההגנה על העונש וקבע:

“בתי הדין הצבאיים נוקטים קו עונשי מחמיר ביחס לעבירות בנשק. קו זה מגלם את הסיכון לשלום הציבור ולביטחונו, הטמון בעבירות האמורות, ואת מגמת ההחמרה בענישה, שמצאה ביטויה בפסיקת בית המשפט העליון, על רקע שיקולי ההלימה וההרתעה, העומדים בבסיסה” (ע/31/12 רב”ט עמאר נ’ התובע הצבאי הראשי (2013)).

ברוח זו הוטעם, כי:

“סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת” (ע”פ 1768/14 גנאיים נ’ מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.7.2014), וראו גם: ע/9,11/09 התובע הצבאי הראשי נ’ טור’ אברמוב (2009)).

הפסיקה המחמירה מבטאת אף את ההיבטים הערכיים המחמירים והייחודיים למערכת הצבאית, שעיקריה הם הפגיעה הקשה בצה”ל, בכוננותו ובמוכנותו, בתדמיתו בעיני הציבור ובערכי היסוד של אמינות ומשמעת, אשר ראוי כי יוטמעו במסגרתו (ראו: ע/48,49/15 התובע הצבאי הראשי נ’ סמל לנדאו (2015))”.

לפרטים נוספים על עבירה זו ראו בעמוד: הוצאת נשק מרשות הצבא, גניבת נשק מהצבא.

שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האיסור על שימוש בלתי חוקי בנשק בזו הלשון:

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.”

מטבע הדברים, פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש בנשק בחוסר זהירות ושלא על פי ההוראות המחייבות הינו עצום. בהתאמה, מתייחסת המערכת הצבאית בחומרה לביצוע לעבירות שימוש בלתי חוקי בנשק.
בהקשר זה נפסק למשל בע”מ 58/16 רב”ט פ’ ס’ ק’ נ’ התצ”ר:

“הטיפול הזהיר וההקפדה על הוראות הבטיחות בשימוש הנשק הינם מנשמת אפו של הצבא, שפעילותו, כל כולה, נסמכת על שימוש בכלי נשק, באימון או בלוחמה. שמירת חיי אדם מחייבת כי כללי הבטיחות בנשק יילמדו ויוטמעו היטב בקרב שורות הצבא.”

סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי כולל מגוון רחב של פעולות אסורות בנשק:
- החלופה הראשונה עניינה במקרים קלים יותר, כאשר הפסול נוגע לטיפול או שימוש לקוי בנשק – מבלי להפעילו;
- החלופה השנייה בסעיף 85 נוגעת למקרים חמורים יותר, אשר במסגרתם “הופעל” הנשק (כאשר גם ביצוע פעולה אחת בנשק עלול להיחשב כ”הפעלה”).
לשם המחשה; מקרים של משחק בנשק, כגון דריכתו ו/או כיוונו לעבר אדם אחר במסגרת משחק בנשק, חושפים חיילים לאישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.
בעבירות נשק מסוג זה, ישקלו מכלול הנסיבות הנוגעות לשימוש הבלתי חוקי בנשק, לרבות:
- הפעולות שביצע או נמנע מלבצע החייל בנשק;
- רמת הסיכון שנבעה מהתנהלותו של החייל כלפי עצמו וכלפי אחרים ששהו במחציתו באותה עת (“מבחן הסיכון המכוון”);
- דברים שאמר החייל במהלך האירוע מהם ניתן ללמוד על הלך רוחו וכוונתו (למשל איומים לפגוע בעצמו או באחרים, דברים המבטאים קלות ראש ביחס למשחק בנשק, או הבעת אדישות לתוצאות מעשיו);
- תפקידו של החייל, הכשרתו וניסיונו בשימוש בנשק וכן הוותק שלו בשירות צבאי;
- זירת האירוע בו נעשה שימוש בלתי חוקי בנשק;
- הנסיבות שהובילו לביצוע השימוש הבלתי חוקי בנשק (לרבות המניע);
לכל אלו – השפעה נרחבת לא רק על שאלת הענישה, אלא גם על סעיף האישום שתבקש התביעה הצבאית לייחס לחייל בכתב האישום (סעיף 85 רישא או סיפא לחוק השיפוט הצבאי).
עורך דין צבאי המייצג את החייל ינסה להוכיח כי מדובר באירוע המצוי ברף חומרה נמוך, ושלא נשקפה סכנה ממשית וקונקרטית לחייל או לסובבים אותו, ובמקרים המתאימים אף לנסות ולשכנע, כי יש מקום להעביר את המקרה לטיפול במסגרת דין משמעתי, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.
לפרטים נוספים בנוגע לעבירה זו ראו: שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק.

שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא

מטבע הדברים, נשק נמסר לחייל במסגרת שירותו הצבאי למטרות צבאיות בלבד, והשימוש בנשק נעשה על פי ההוראות המחייבות בלבד.
שימוש בנשק צבאי שלא למטרות צבאיות – כגון לספורט או לצייד – מהווה עבירה חמורה המסווגת כעבירה פלילית מסוג פשע.
סעיף 79 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא”, קובע בסעיף קטן (ב):

“79 (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים”.

אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק – אובדן נשק | הפקרת נשק

עבירה נוספת הקיימת בחוק השיפוט הצבאי עניינה באי שמירתו של הנשק. סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “אי שמירתו של רכוש צבאי“ קובע:

“חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאובדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.”

מאחר שמדובר בעבירה של רשלנות, הרי שיכולות להיות דרגות חומרה שונות של רשלנות שיש בכוחן להוביל לאובדן נשק, ולכן נסיבות אובדן הנשק והרקע לאובדן – חשובות מאד.
למידת הרשלנות שננקטה על ידי חייל, יש השפעה מכרעת על סוג הטיפול המשפטי אשר תחליט הפרקליטות הצבאית לנקוט בעניינו – אם על דרך של דין משמעתי ואם על דרך של הגשת כתב אישום לבית דין צבאי.
במקרים של הפקרת נשק, כאשר דרגת הרשלנות גבוהה, תבקש הפרקליטות הצבאית למצות את הדין עם החייל ולהגיש כנגדו כתב אישום לבין התדין הצבאי.
כך למשל, במקרה בו אובדן הנשק נעשה ברשלנות המצויה ברף חומרה נמוך מאד ובסופו של דבר אותר הנשק והוחזר לצבא – יבקש עורך דין צבאי המייצג את החייל לשכנע כי יש להסתפק בהעמדתו של החייל לדין משמעתי בלבד.
מידת הרשלנות והנסיבות אשר מצויות ברקע לאירוע אובדן נשק – יכולות להשפיע על סעיף האישום שייוחס לחייל ולענישה שתינקט בעניינו. משכך, על החייל החשוד לממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין צבאי בטרם חקירת מצ”ח.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לתיקי עבירות נשק בצבא

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות נשק מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.
להשלמת התמונה ראו גם: עבירות בנשק ייעוץ וייצוג משפטי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי – עבירות נשק בצבא

הפוסט עבירות נשק בצבא 5 (68) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (10)

גיא פלנטר — Sun, 27 Mar 2022 08:16:17 +0000

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמקרים המתאימים אנו פועלים לסיום המשפט הצבאי בדרך של רישום פלילי מופחת.
בעמוד זה אנו עומדים על מהותו של רישום פלילי מופחת, התנאים להשגתו ועל תפקידו של עורך הדין הצבאי בהקשר זה.
בסוף עמוד זה כללנו מספר דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת.

מדוע קיים רישום פלילי מופחת?

חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע בין היתר, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע – הוא מאגר המרשם הפלילי, אשר יכלול מידע אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצעו עבירה פלילית ועוד.
מאגר נוסף שמנהלת המשטרה על פי החוק הוא מאגר מידע משטרתי אודות רישומיה הפנימיים של המשטרה הכולל תיקים פתוחים ותיקים סגורים.
ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תתועד במרשם הפלילי במשך 17 שנים (7 שנות תקופת התיישנות + 10 שנות תקופת מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לרישום הפלילי השלכות קשות – עצם ההרשעה בדין פוגעת בשמו הטוב של האדם, בדימויו העצמי, בעיסוקו או ביכולתו לעבוד במקצוע טעון רישוי, ביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו וכן בקשריו המשפחתיים והחברתיים. ההרשעה בפלילים מונעת ממנו מלהיבחר לתפקידים מסוימים או אפילו לקבל ויזה לארה”ב. בכוחה של הרשעה פלילית לערער אם כן את כל סדרי חייו של אזרח.
עוד על השלכותיו הפוגעניות של רישום פלילי ניתן לקרוא בהרחבה בקישור:
עד שנת 2012 הרשעה של חייל בבית דין צבאי (למעט מספר מצומצם של עבירות שהוחרגו מכך) היתה גוררת רישום במרשם הפלילי בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
כך נוצר מצב מורכב, בו חייל, אשר נמצא בראשית חייו הבוגרים במסגרת האזרחית, נאלץ לשאת על מצחו לאחר תום שירותו הצבאי את קלון ההרשעה בפלילים למשך 17 שנים, לא פעם בעבירות שהינן “צבאיות” באופן מובהק, כגון היעדר מן השירות.
הוסף על כך שבניגוד להליך פלילי רגיל, במסגרת הליך פלילי בפני בית דין צבאי לא ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה (כלומר בקביעה, כי החייל אמנם ביצע עבירה פלילית אולם לא יורשע בגינה של עבירה זו על מנת שלא לפגוע בעתידו).
הקושי התעצם עוד יותר – בתחום עבירות הסמים. כידוע, מדיניות צה”ל ביחס לשימוש בסמים מסוכנים מחמירה יותר מזו שבאזרחות, ועל כן באותה עת גם שימוש חד פעמי בסם מסוכן היה מוביל לכתב אישום, הרשעה בפלילים ותיוג במרשם הפלילי למשך 17 שנים. זאת, בעוד אזרח שנחשד לראשונה בשימוש או החזקה חד פעמית של סם “קל” – התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
מצב דברים זה תוצאות בלתי סבירות וכך למשל, העמיד משתמט מגיוס לצבא בעמדה טובה יותר מאשר חייל המשרת שירות צבאי משמעותי; בעוד תיק הסמים כנגד המשתמט היה נסגר, החייל היה מוכתם בפלילים למשך 17 שנים, אך בשל מילוי חובתו לשרת בצבא.
נוכח כל האמור, הלכה וגברה ביקורת מצד גורמים שונים ביחס להכתמתם של חיילים ברישום פלילי למשך תקופה ממושכת תוך פגיעה בעתידם.
ביקורת זו הובילה לאחד משינויי החקיקה המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי ביחס לאוכלוסיית החיילים – רישום פלילי מופחת לחיילים.
בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, ונוסף הסדר חדש בסעיף 404א אשר קובע כי חלף האמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים יחול הסדר ייחודי ביחס להרשעות חיילים בבתי דין צבאיים.

מהו רישום פלילי מופחת?

חייל הזוכה לרישום פלילי מופחת, תקופת המחיקה של הרשעה פלילית בבית דין צבאי תימשך על פני חמש שנים בלבד, ללא תקופת התיישנות. כלומר, במקום תקופה בת 17 שנים בה ירחף הרישום הפלילי מעל לראשו של החייל – יימחק הרישום הפלילי תוך חמש שנים בלבד מעת מתן פסק הדין.
כאן יש לדעת כי היקף הגורמים החשופים לרישום פלילי בתקופת התיישנות נרחב יותר מהיקף הגורמים החשופים לרישום הפלילי בתקיפת המחיקה.
לפיכך, התיקון לחוק אף צמצם את רשימת הגופים החשופה לרישום הפלילי המופחת במשך אותן 5 שנים.
בכך, פוטנציאל הפגיעה בעתידו של החייל בשל הרשעתו – הופחת באופן ניכר.

מה התנאים להשגת רישום פלילי מופחת?

לא כל חייל זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר יחול רק במקרים הבאים;
תנאי סף לסיום הליך פלילי בבית דין צבאי ברישום פלילי מופחת הינו שאין לחייל עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה, וכן – שמדובר בהרשעה בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה המקסימלי עד 3 שנות מאסר) והוטל בגינה אחד העונשים הבאים:
- עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על חודשיים מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
- עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שחלקו ירוצה בדרך של עבודות צבאיות – כאשר תקופת המאסר בפועל אינה עולה על חודשיים.
בכל הנוגע לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות, נקבע הסדר שונה:
- אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – יחול רישום מופחת אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול.
- אם הוטל בגינה עונש בין שלושה לשישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול רישום מופחת אלא אם הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו כי היא תחול.
- אם הוטל עונש מעל שישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול הרישום המופחת.
כאמור, אם לחייל שהורשע בדין יש עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה – לא יחול ההסדר בדבר רישום פלילי מופחת.

עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו

עוד חשוב לדעת – כי בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי נקבעו מספר עבירות שהרשעה בהן לא תהווה פרט רישום כלל – כלומר הרשעה בהן בבית הדין הצבאי לא תגרור רישום פלילי כלשהו (מלא או מופחת).
בין יתר העבירות המנויות בתוספת השנייה ניתן למצוא עבירות שהינן צבאיות באופן מובהק במהותן כגון:
- נטישת משמרת – סעיף 58 לחוק השיפוט הצבאי.
- איום ועלבונות כלפי מפקד – סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנגדות לפעולה חוקית – סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי.
- חריגה מסמכות – סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי.
- אי שמירתו של רכוש צבאי – סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
- נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין – סעיף 82 חוק השיפוט הצבאי.
- רשלנות לגבי תעודות – סעיף 106 לחוק השיפוט הצבאי.
- סירוב לקיים פקודה – סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.
- התרשלות – סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי.
- סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים – סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות פרועה – סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות מבישה – סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות שאינה הולמת – סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
- התחזות – סעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי.
- פגיעה במשמעת – סעיף 132 לחוק השיפוט הצבאי.

האם לרישום פלילי מופחת יש תחולה רטרואקטיבית?

בשים לב להשלכותיו הקשות של הרישום הפלילי על חייהם של חיילים אשר השתחררו מהצבא – ונאלצו במשך שנים לחיות עם תיוגם כעבריינים במרשם הפלילי, נקבע במסגרת התיקון לחוק כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי.
כלומר, חייל שהורשע במהלך 17 השנים האחרונות בעבירה מסוג עוון והוטל עליו אחד מהעונשים שפורטו לעיל, יהיה זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר אמור להתעדכן באופן אוטומטי במערכות המשטרתיות.
במקרים בהם ההרשעה מבית הדין הצבאי אינה ההרשעה היחידה של האדם – יש צורך בפנייה יזומה לגורמים הרלוונטיים בהגשת בקשה למעמד של רישום פלילי מופחת אשר מופנית לשר הביטחון.

חשיבות קבלת ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי

תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין הצבאי

רישום פלילי מופחת הינו ללא ספק הטבה חשובה שהמחוקק העניק לחיילים, על מנת למזער את פגיעת ההרשעה הפלילית בעתידם.
יחד עם זאת, גם בהקשר זה, “הכל יחסי”; עדיין מדובר בהרשעה פלילית לכל דבר, הרשעה המכתימה את שמו של החייל למשך תקופה לא קצרה (5 שנים), תקופה קריטית בגיבוש עתידו המקצועי.
עוד יש לזכור כי רישום פלילי מופחת מותנה בהודאה של החייל בעבירה או בעבירות פליליות, וכן בענישה.
בטרם מסירת הודאה כזו, חובה להתייעץ עם עורך דין צבאי. לטיב הייצוג המשפטי שיקבל החייל מעורך דינו הצבאי השפעה קריטית הן על שאלת הרישום הפלילי והן על שאלת העונש שיגזר על החייל.
תחילה יקבל הסנגור הצבאי מהתביעה הצבאית את מלוא חומר החקירה, ינתח את חומר החקירה ויבדוק האם יש בכלל סיכוי סביר להרשעה. אם אין סיכוי סביר להרשעה – כלל לא מדובר בהטבה, ואין שום סיבה להסכים להרשעה פלילית שתימחק “רק” כעבור 5 שנים.
במקרים המתאימים, לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו ואף איסוף ראיות הגנה, יפעל עורך הדין הצבאי לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה שבדין (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, סגירה תיק בהסדר מותנה). מובן שסגירת התיק, ללא רישום פלילי כלשהו, עדיפה תמיד על רישום פלילי מופחת.
אפילו הוגש כתב אישום, בנסיבות מתאימות ניתן לבטלו וגם לשם יכוון הסניגור הצבאי את חציו.
ככלל, פתוח בפני תובע צבאי לבחור איזה עבירה (או עבירות) ייחס לחייל בכתב האישום שיוגש לבית הדין הצבאי:
- עבירות הגוררות רישום פלילי;
- עבירות הגוררות רישום פלילי מופחת;
- עבירות שלא גוררות שום רישום פלילי;
מעבר לרישום הפלילי, יש לדעת, כי יש קשר ישיר בין העבירות בהן הודה החייל, לעונש שייגזר עליו בבית הדין הצבאי. מטבע הדברים, ככל שהודה החייל בעבירות חמורות יותר – כך העונש שיגזר עליו יהיה חמור יותר.
מתפקידו של עורך הדין הצבאי שמייצג את החייל למזער ככל הניתן את נזקיו של מרשו;
- באם לא ניתן למנוע את הגשתו של כתב האישום או לגרום לביטולו, ועדיין קיים סיכוי סביר להרשעה, יחתור הסניגור הצבאי להגיע להסדר טעון עם התביעה הצבאית במסגרתו יתוקן כתב האישום לעבירות שלא גוררות שום רישום פלילי.
- כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו ולפיכך, לעיתים, כאשר הוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירות הגוררות רישום פלילי, יתמקד המאבק המשפטי בנסיון לשכנע את התביעה הצבאית (במסגרת מו”מ להסדר טעון) או את בית הדין הצבאי (במסגרת הליך שמיעת הראיות) להסתפק בהרשעה בעבירות הגוררות רישום פלילי מופחת.
כך או כך, עורך דין צבאי מנוסה ישקף לחייל את הסיכונים והסיכויים שבכל מהלך משפטי כזה או אחר, באופן שהחלטותיו של החייל יתקבלו על בסיס ייעוץ משפטי רציני מגורם מקצועי, האמון על האינטרסים של החייל.

מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי

ראינו שהמחוקק קבע, כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי, והמרשם הפלילי אמור להתעדכן באופן אוטומטי.
אלא, שעל אף שהתחולה הרטרואקטיבית צריכה לחול באופן אוטומטי – הניסיון מלמד שגלגלי הצדק טוחנים לאט, ולעיתים – לא טוחנים בכלל; במקרים רבים, הרשעה פלילית מבית דין צבאי שהיתה אמורה להימחק רטרואקטיבית – לא נמחקה כלל מהמרשם הפלילי.
במצב דברים זה, על עורך דין צבאי להגיש מטעם החייל בקשה מפורטת למחיקת הרישום הפלילי, במסגרתה יפרט מדוע המקרה עומד באמות המידה לרישום פלילי מופחת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת על הרשעה בבית הדין הצבאי.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במקרים להמחשה שטופלו על ידי משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

עו”ד צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל | שימוש בלתי חוקי בנשק – תיקון המרשם הפלילי 5 (1)

גיא פלנטר — Fri, 06 Mar 2020 15:48:30 +0000

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו.

מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים בבקשות מחיקת רישום פלילי מופחת.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו נתקבלה בקשתינו לתיקון המרשם הפלילי ולמחיקת רישום פלילי מופחת של חייל אשר הורשע בבית דין צבאי בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל אודות שימוש בלתי חוקי בנשק.

הרשעתו של החייל בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

ואלו פרטי המקרה; עוד בטרם נכנס התיקון לחוק המאפשר מחיקת רישום פלילי מופחת, בשנת 2009, הורשע חייל על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי.
לאחר הרשעתו, גזר בית הדין הצבאי על החייל עונש של שלושה חודשי מאסר בדרך של עבודות צבאיות ומאסר מותנה.
על אף שעניינו של החייל עמד בכלל הקריטריונים אשר קבועים בחוק לרישום פלילי מופחת, ועל אף קביעת המחוקק כי רישום פלילי מופחת יחול באופן אוטומטי, רטרואקטיבית, גם בחלוף תקופה בת חמש שנים מאז ניתן פסק דינו – גיליון המרשם הפלילי של החייל לא עודכן והרשעתו בבית הדין הצבאי לא נמחקה.
הרשעה פלילית זו בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק היוותה אבן נגף בחייו, מנעה ממנו מלהתקדם ולבנות את עתידו המקצועי – ופגעה בדימויו העצמי ובשמו הטוב.

מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר הגיש מטעמו של החייל בבקשה מנומקת בכתב למחוק את הרישום הפלילי בעילה, שהתיקון לחוק הנוגע לרישום פלילי מופחת חל על הרשעה פלילית זו ולפיכך – דינה להימחק.
לאור פניית משרדנו, בוצע על ידי מדור מידע פלילי במשטרת ישראל עדכון בחישובי תקופות ההתיישנות והמחיקה כך שתקופת המחיקה הסתיימה ביום 2.8.14. בכך אם כן נמחקה ההרשעה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה זו.

מחיקת רישום פלילי – התוצאות.

סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קבוע כדלקמן:

“20. תוצאי מחיקת הרשעה

(א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.

(ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

(ג) בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.

(ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.

(ה) מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

לקריאה נוספת אודות רישום פלילי מופחת.

עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי

הפוסט מחיקת רישום פלילי מופחת של חייל | שימוש בלתי חוקי בנשק – תיקון המרשם הפלילי 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר