ארכיון שינוי עילת סגירת תיק משטרה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ערר על ביטול רישיון נשק 5 (55)

גיא פלנטר — Sat, 03 May 2025 14:57:33 +0000

ערר על ביטול רישיון נשק – מקבץ החלטות לדוגמא

ערר על ביטול רישיון נשק

משרדנו עוסק בכל הנוגע לרישוי נשק ומגיש מטעם לקוחותיו ערר על ביטול רישיון נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקבץ של החלטות לדוגמא בהם התקבלו עררים שהגשנו על החלטות לבטל או שלא לחדש רישיון נשק, בשל התנגדות המשטרה.
ממקבץ ההחלטות ניתן ללמוד, שדחיית בקשה לרישיון לכלי ירייה איננו בגדר “סוף פסוק”.
בכוחו של ערר על ביטול רישיון נשק, שנערך והוגש באופן מקצועי ע”י משרד עורכי דין העוסק בתחום זה – “להפוך את הקערה על פיה”, להסיר את התנגדות המשטרה, ו”לפתוח את הדלת” למתן רישיון לנשיאת נשק.
בכל הדוגמאות שיוצגו להלן טיפלו עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’, המרכז במשרדנו את תחום רישוי נשק.

דוגמא 1 – קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

ביטול רישיון לכלי ירייה על פי המלצת המשטרה

הלקוח במקרה זה אזרח מן השורה, טכנאי שירות במקצועו שהחזיק בנשק כדין במשך 23 שנים, בעילה של “הוראת מעבר”.
עם פתיחת חקירה פלילית כנגדו ובהמלצת המשטרה, בוטל רישיונו:

ביטול רישיון לכלי ירייה על פי המלצת משטרת ישראל.

בקשתו של הלקוח לחדש את הרישיון לנשיאת כלי ירייה – נדחתה.

קבלת ערר נשק שהגיש משרדנו

בשלב ראשון, דאג משרדנו לסגור את תיק החקירה שהיה תלוי ועומד כנגד הלקוח, וכן לקבל החלטה של קצין החקירות לפיה, בכפוף להצגת רישיון נשק בתוקף, ניתן להחזיר ללקוח את האקדח שהיה תפוס במשטרה:

סגירת תיק החקירה והחלטה להחזיר הנשק בכפוף להצגת רישיון

בשלב שני, לאחר שנסגר תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה, הגיש משרדנו ערר נשק, שהתקבל. בנימוקיה, ציינה מנהלת מחוז תל אביב באגף לרישיוי כלי ירייה כי:

“לאחר עיון בטופס הערר ובדיקה מול משטרת ישראל אודות עילת סגירת התיק וסיווג העבירה החלטתי לחדש את רישיונו של העורר בתבחין “מתוקף הוראת מעבר” ביעוד “נשיאה”.

להלן החלטה הממונה לקבל את הערר שהגשנו:

קבלת ערר נשק.

דוגמא 2 – קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

דחיית בקשתו של הלקוח לרישיון לכלי ירייה

הלקוח בפרשה זו איש הייטק בכיר, אשר בעברו שירות צבאי משמעותי ביחידה רגישה בצבא.
רישיונו של הלקוח לשאת נשק בוטל בעקבות תלונת שווא שהוגשה ע”י גרושתו, שטענה כי תקף אותה.
בהמשך, נסגר תיק החקירה התיק בעילה של חוסר ראיות, אולם בקשה שהוגשה לשנות את עילת הסגירה התקבלה;
לאחר שהפרקליטות בחנה את חומר הראיות והנימוקים שהועלו בפניה בבקשה, החליטה לשנות את עילת הגניזה של תיק החקירה לחוסר אשמה. להלן החלטת הפרקליטות;

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה

על פי דין, משנסגר תיק חקירה מחוסר אשמה, ימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה. עוד בהקשר זה ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
לפיכך, לכאורה, היה ניתן להניח, כי המשטרה לא תתנגד לבקשתו של הלקוח ודרכו לקבלת רישיון הנשק תהיה סלולה.
אלא שבפועל, בקשתו לרישיון לכלי ירייה נדחתה, וזאת משני נימוקים:
- אי עמידה בתבחינים (ללקוח היה תבחין “מתוקף הוראת מעבר” וברגע שבוטל רישיונו, לא היה לו תבחין אחר שתקף).
- התנגדות משטרת ישראל. בהקשר זה צויין בהחלטה, שמעיון בתיק החקירה, הגם שלא הוגש בו כתב אישום:

“…עולה מערכת יחסים אלימה וטעונה בין המבקש והמתלוננת, ממנה נשקפת מסוכנות בנשיאת כלי ירייה בידי המבקש”.

להלן החלטת האגף לרישוי כלי ירייה לדחות את בקשת הלקוח:

דחיית הבקשה לרישיון לכלי ירייה.

קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

הלקוח לא השלים עם ההחלטה לדחות את בקשתו, ומשרדנו הגיש מטעמו ערר על ביטול רישיון הנשק.
ערר משרדנו התקבל; מנהלת המחוז באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים נימקה את קבלת הערר בכך שהערר הועבר לתגובת משטרת ישראל וכי:

“בתגובתם הנוספת ציינו כי עניינו של העורר נבחן פעם נוספת, ולאחר שנלקחו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, משטרת ישראל סבורה כי נכון להיום אין מניעה כי העורר יישא נשק. בקשת העורר נבחנה מחדש ולאור הסרת התנגדות המשטרה החלטתי לחדש את הרישיון בתבחין “מתוקף הוראת מעבר” ביעוד “נשיאה”.

להלן ההחלטה בדבר קבלת הערר על ביטול רישיון הנשק:

קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

דוגמא 3 – קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

דחיית הבקשה לרישיון נשק

הלקוח בפרשה זו סרן במילואים, מהנדס במקצועו ומדריך ירי.
בקשתו לקבל רישיון נשק בתבחין “שירות בכוחות הביטחון” נדחתה על ידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים וזאת בשל התנגדות משטרת ישראל, אשר נומקה על בסיס שני תיקי חקירה סגורים, העוסקים בחשד לעבירות אלימות במשפחה.
את התנגדותה נימקה משטרת ישראל באופן לקוני, כדלקמן:

“התנגדות משטרת ישראל – לנ”ל שני תיקי אלמ”ב משנים 2019 ו- 2020 סגורים לאור כך ממליץ לא לאשר”.

ככלל, משמתנגדת משטרת ישראל להענקת רישיון נשק, דוחה פקיד הרישוי באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים את הבקשה, וכך גם קרה במקרה זה;

דחיית בקשה לרישיון לכלי ירייה

קבלת ערר על ביטול רישיון נשק והענקת רישיון לנשק

גם לקוח זה לא השלים עם דחיית בקשתו ופנה למשרדנו, על מנת שנגיש מטעמו ערר על ביטול רישיון נשק לאגף לרישוי לכלי ירייה במשרד לביטחון הפנים.
הערר על ביטול רישיון נשק שהגשנו – התקבל. מנהלת מחוז תל אביב באגף לרישוי כלי ירייה עדכנה את משרדנו כי הערר שהגשנו הובא לדיון בפני הממונה אשר החליט להיענות ולקבל את הערר.
קבלת הערר נומקה בכך שהערר הוגש לתגובת משטרת ישראל וכי:

“…בתגובתם הנוספת…ציינו כי עניינו של העורר נבחן פעם נוספת, ולאחר שנלקחו בחשבון כל השיקולים הרלבנטיים, משטרת ישראל סבורה כי נכון להיום אין מניעה כי העורר ישא נשק. בקשת העורר נבחנה מחדש ולאור הסרת התנגדות המשטטרה החלטתי לאפשר מתן רישיון לעורר בתבחין “שירות בכוחות הביטחון” ביעוד “נשיאה”…”.

להלן ההחלטה לקבל את הערר על ביטול רישיון הנשק:

קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

דוגמא 4 – קבלת ערר על ביטול רישיון נשק

ביטול רשיונו של הלקוח לשאת נשק

הלקוח במקרה זה חבר ועד מושב וחלקאי עצמאי.
על רקע ביצוע תפקידו בועד המושב ולאחר שהגיש תלונה על איומים מצד חשוד בגניבת מים מהמושב, גמל לו הגנב והגיש גם הוא תלונה נגדית.
בעקבות הגשת התלונות ההדדיות נפתח כנגד הלקוח תיק משטרה, בחשד לעבירת איומים.
תיק החקירה אמנם נסגר בעילה של חוסר ראיות, אולם על בסיס אותו תיק סגור המליצה משטרת ישראל לאגף לרישוי כלי ירייה לבטל את הרישיון, וכך היה. להלן החלטת ביטול הרישיון:

הודעה על ביטול רישיון לכלי ירייה

קבלת ערר נשק

גם במקרה זה פעל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה:

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.

בהמשך, התקבל גם ערר נשק שהגיש משרדנו, על החלטת ביטול הרישיון:

ערר נשק שהתקבל.

רישוי נשק – תחומי טיפול משרד עורך דין גיא פלנטר

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק לרבות:
- רישיון נשק | רישוי כלי ירייה.
- בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.
- עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- מחיקת רישום משטרתי.
- ביטול רישום משטרתי.
- שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בהמשך עמוד זה תמצאו מידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה וכן דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בתחום זה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

רישיון נשק – ייצוג משפטי

הפוסט ערר על ביטול רישיון נשק 5 (55) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Thu, 03 Aug 2023 11:15:16 +0000

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
- המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
- רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם.
ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
- המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
- הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
- תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם).
- בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה.
על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

- בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
- תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
- בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן:
  - על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה.
  - כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;
- התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
- התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין.
מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
- חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
- כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם.
- מהות העבירות ברישום המשטרתי.
- חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
- צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.8 (34)

גיא פלנטר — Mon, 05 Jun 2023 15:19:47 +0000

השחתת פני מקרקעין

בעמוד זה נעסוק בתמצית בעבירה הפלילית של השחתת פני מקרקעין, בעונש שנקבע לעבירה זו, במדיניות האכיפה ובאלמנטים נוספים הנוגעים לעבירה שמצאנו מקום להתעכב עליהם.
לקראת סוף העמוד, נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בהצלחה בחשד לעבירה זו, תוך שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.

השחתת פני מקרקעין – על העבירה

היכן נמצא העיגון החוקי לעבירה הפלילית של השחתת פני מקרקעין?

סעיף 196 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “השחתת פני מקרקעין” קובע את האיסור הפלילי באופן הבא:

“196. הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה אחת”.

מה העונש על השחתת פני מקרקעין?

המוחקק קבע עונש מקסימלי של שנת מאסר אחת בגין עבירה של השחתת פני מקרקעין.
יחד עם זאת, בצו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס), תשמ”ד-1984 נקבעה העבירה הנדונה כעבירת קנס, ולכן – “דרך המלך” לאכיפת עבירה זו היא באמצעות השתת קנס, ולא בדרך של הגשת כתב אישום.
לגבי עבירה ראשונה של השחתת פני מקרקעין, שיעור הקנס לא יעלה על 730 ש”ח (נכון למועד פרסום זה).
לגבי עבירה חוזרת או נוספת, שיעור הקנס לא יעלה על 1,400 ש”ח (נכון למועד פרסום זה).

האם מוגשים כתבי אישום על עבירה של השחתת פני מקרקעין?

כאמור – “דרך המלך” לאכיפת העבירה הנדונה – בהשתת קנסות כספיים, ולא בהגשת כתבי אישום.
יחד עם זאת, עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי כתבי אישום הוגשו בעבר ביחס לעבירה זו.
- כעבירה הנלווית לעבירות אחרות; למשל, בתפ (ב”ש) 34255-06-13 הואשמו הנאשמים בקשירת קשר להשליך רימון הלם לעבר תחנת משטרה ובריסוס כתובת על קיר התחנה, כנקמה בשוטרי תחנת באר שבע.
- כאשר העבירה של התבצעה בנסיבות מחמירות, ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור מסוים.
בע”פ (ירושלים) 8747/04, איתמר בן גביר נגד מדינת ישראל עסק בית המשפט המחוזי בירושלים בהרשעתו של בן גביר בעבירה של השחתת פני מקרקעין, לאחר שהדביק כרזות על ארונות בקרת רמזורים של עריית ירושלים, כאשר האחת כוונה נגד ביקור האפיפיור בארץ והשנייה – נועדה להזמין את הציבור להילולת פורים לזכרו של ד”ר ברוך גולדשטיין.
בן גביר הואשם והורשע בפרשה זו בעבירה של השחתת פני מקרקעין, ללא עבירות נלוות. בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של בן גביר שמדובר ב”זוטי דברים”:

“מעשיו של המערער, בהדביקו את הכרזות, אינם בגדר מעשה “קל ערך” בהתייחס לעבירה של השחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 לחוק. הסעיף האמור מורה, כי “הכותב, מצייר משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה”. בענייננו מדובר בהדבקת כרזות גדולות על ארונות בקרת הרמזורים, באופן שהקשה על הסרתן …ואין מדובר במעשה מינורי ופחוּת-ערך המצדיק את החלת הסייג לאחריות פלילית שנקבע בסעיף 34יז לחוק”.

באשר לטענת בן גביר כי היה מקום לנקוט בעניינו בנסקציות לפי חוקי העסר העירוניים, פסק בית המשפט:

“בטענתו של המערער, כי היה מקום לנקוט בעניינו בסנקציות לפי חוקי העזר העירוניים, יש משום עירוב תחומים בין העבירה הרלוונטית מחוק העונשין לבין חוקי העזר.

הערך המוגן העומד ביסוד העבירה לפי סעיף 196 לחוק העונשין הנו ההגנה על מקרקעי הזולת, לרבות מקרקעי הציבור, מפני השחתה, בין-השאר, בדרך של רישום כתובות והדבקת כרזות. עבירה זו נאכפת על-ידי המשטרה – כרשות חוקרת, ועל-ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית – כרשות התובעת.

לעומת זאת, לחוקי העזר העירוניים – הנאכפים על-ידי הרשות המוניציפלית באמצעות הפקחים מטעמה – תכלית חקיקתית שונה, שהנה בעיקר שמירת הסדר האורבני, הניקיון וחזות פני העיר, ללא זיקה לפגיעה הקניינית במקרקעי הזולת.

כך למשל, חוק העזר לירושלים (שילוט), התש”מ-1980, אוסר הדבקת כרזות “על מתקן, לוח או עמוד או על נכס אחר שהם עירוניים אלא על-ידי העירייה” (סעיף 26), וחוק העזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון), התשל”ח-1978, אוסר על פיזור מודעות או חלוקתן במקום ציבורי (סעיף 11 לחוק).

לא זו אף זו: בהחלטה בדבר העמדה לדין לפי סעיף 196 לחוק העונשין, רשאית התביעה הכללית, להתחשב, בין-היתר, בנסיבות ביצוע העבירה ובעברו הפלילי של הנאשם.

בענייננו, מדובר בכרזות גדולות שהוצמדו בדבק לארונות בקרת הרמזורים בטבורה של ירושלים, אגב פגיעה משמעותית בחזות הארונות (כנחזה בתצלום ת/8); וזאת על-ידי מי שלחובתו הרשעות קודמות בעבירות על הסדר הציבורי, לרבות בעבירות לפי סעיף 196 לחוק ובגין מעשים של הדבקת מודעות וריסוס כתובות על קירות.

נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועל-רקע עברו הפלילי של המערער, לא ניתן לקבוע, כלל ועיקר, כי האכיפה כלפיו היתה בררנית ביחס למקרים דומים; ויתרה מכך, דווקא מתבקשת המסקנה כי האכיפה שננקטה הייתה מוצדקת ועניינית”.

האם יש משמעות לתוכן הדברים שנכתבו, צוירו או הודבקו?

סעיף 196 לחוק העונשין מנוסח כיום באופן שנועד להגן על זכות הקניין. לכן – ניתן להרשיע בסעיף זה, ללא קשר לתוכן הכתב, הציור, החריתה או ההדבקה.
יפים בהקשר זה הדברים שנפסקו ע”י כב’ השופט דב מגד בבית משפט השלום בבאר שבע בתיק 5961/00:

“לעבירה שבסעיף 196 לחוק העונשין שתי חלופות. הנקיטה בארבעה פעלים בחלופת הרישא (“הכותב, מצייר, משרטט או חורט”) מכוונת להבטיח תחולה רחבה של האיסור על כל מעשה של “סימון”.

אין נפקא מינה אם הסימון הוא “אסטטי” ומייפה או “מכוער” ומכער או אם הוא מוסיף לערכם של המקרקעין או מפחית ממנו. די לנזק הנדון בעצם יצירת הסימון כדי לבסס הרשעה”.

יחד עם זאת, לתוכן יש השפעה על גובה העונש שייקבע, והמחוקק אף החמיר מפורשות בענישה, כאשר עסקינן בתוכן גזעני או עוין כלפי ציבור מסוים;
התוכן יכול להעיד על המניע בבסיס המעשה, ובהתאם להוראות סעיף 1441ו.(א), העובר עבירה של השחתת פני מקרקעין מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – שנתיים מאסר.

האם חייב להיגרם נזק או חייבת להיגרם “השחתה”?

על שאלה זו השיב כב’ השופט מגד בשלילה, בתיק פלילי 5961/00:

“למושג “השחתה” שבהערת השוליים של הסעיף, יש לתת משמעות של “פגיעה” להבדיל מ”היזק”, שבאה לכלל ביטוי ב”עשיית” הסימון האמור, ללא קשר לשאלה אם יש בו כדי לגרום “נזק” למקרקעין או לבעליו…”

מה דינו של מזמין המודעה?

סעיף 196א לחוק העונשין קובע “חזקת אחריות”:

“196א. יראו כמבצע עבירה לפי סעיף 196 גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:

(1) העבירה נעשתה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

המחוקק קבע עם כן חזקת אחריות על מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה של מודעה, אלא אם הוכיח שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו, ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעילה של חוסר אשמה

בעמוד זה נציג דוגמא למקרה בו טיפלנו, במסגרתו הצלחנו לשכנע את משטרת ישראל בחפותו של לקוח שנחשד בעבירה של השחתת פני מקרקעין.

השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

הלקוח בפרשה זו בעל תואר שני במנהל עסקים אשר מזה כ- 3 עשורים עובד מול התעשיות הביטחניות ומשרד הבטחון כמנהל מכירות ויועץ טכני, מחזיק בסיווג ביטחוני ונדרש לרישום פלילי ומשטרתי נקי לצורך מילוי תפקידו.
בעקבות סכסוך משפחתי, הגיש כנגדו בן משפחה תלונה אשר הובילה לחקירה פלילית אשר התנהלה כנגדו בחשד להשחתת פני מקרקעין.
משרדנו ליווה את הלקוח בייעוץ משפטי, ובסופה של חקירה נסגר התיק בעילה, נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/ העמדה לדין (“העדר עניין לציבור”).
עילת סגירה זו, הותירה רישום משטרתי לחובתו של הלקוח, ברישומיה הפנימיים של המשטרה אודות תיקים סגורים.
הלקוח, שזעק את חפותו, עמד על כך שראוי ונכון שהתיק יסגר בעילה של חוסר אשמה, ולפיכך – הגיש משרדנו מטעמו בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה.
המשטרה נעתרה לבקשתנו לשינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעיל של חוסר אשמה, וכפועל יוצא נמחק הרישום המשטרתי אודות תיק החקירה ונוקה שמו של הלקוח.
משטרת ישראל ראתה בבקשה שהוגשה ערר, ומצאה לנכון לקבל את הערר ולשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. עם שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה, נמחק הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:

עורך דין פלילי

הפוסט השחתת פני מקרקעין – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.8 (34) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה 5 (29)

גיא פלנטר — Tue, 11 Apr 2023 09:42:12 +0000

חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

תמצית המקרה – נחשד בשני מקרים של אוננות בפומבי – נתקבלה בקשתנו לנקות את שמו מכל רבב

בעמוד זה נציג מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
מדובר בלקוח שנחשד כמי שבשני מקרים שונים ביצע מעשה אוננות בפומבי, בחניון בסמוך לאחד מחופי תל אביב. הלקוח לא השלים עם סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות, שהותירה ספק בחפותו ואנו פעלנו מטעמו לטהר את שמו לחלוטין.
פרקליטות מחוז תל אביב נעתרה לבקשתנו, לאחר ששוכנעה כי מדובר בטעות בזיהוי. וזו הודעת הפרקליטות:

חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה, הובילה למחיקת רישום משטרתי, שהכתים את שמו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

החקירה המשטרתית בחשד לשני מקרים של אוננות בפומבי

הלקוח במקרה זה הינו אזרח זר שמתגורר מזה שנים בישראל, באמצע שנות החמישים שלו, נשוי לישראלית ואב לילדים, ללא עבר פלילי וללא כל הסתבכויות קודמות עם החוק.
שתי נשים שאין ביניהן היכרות קודמת, הגישו תלונה פלילית למשטרה אודות אדם שלטענתם ביצע מעשה אוננות בפומבי, ברכבו, בחניון שנמצא בסמוך לאחד מחופיה של העיר תל אביב.
אחת הנשים קשרה את הלקוח למעשה העבירה וכתוצאה מכך נפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה בפומבי, בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין.
עם חקירתו באזהרה במשטרה, נפתח כנגד הלקוח רישום משטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה (תיק פ”א = פרטי אירוע) בחשד לעבירה של מעשה מגונה בפומבי.
בחקירתו, וויתר הלקוח על הזכות להיוועץ עם עורך דין, שיתף פעולה באופן מלא, השיב לכל שאלות חוקריו, שלל מכל וכל את החשדות המיוחסים לו ואף הסכים לערוך עימות עם המתלוננות.
בתום החקירה הפלילית החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה בעילה של העדר ראיות מספיקות, עילה שמותירה ספק בחפותו של הלקוח, ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
בכל הנוגע לעילות סגירת תיקי חקירה וכן אודות ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי ראו בעמוד: שינוי עילת סגירה – חוסר אשמה.

פרקליטות מחוז תל אביב נעתרת לבקשתנו לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה

הרישום המשטרתי שנותר לחובתו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה, ובמיוחד טיב המעשים בהם נותר ספק בחפותו – מעשי אוננות בפומבי, הדירו שינה מעיניו של הלקוח.
משלא השלים הלקוח עם הרישום המשטרתי שנותר לחובתו ברישומיה הפנימיים של המשטרה, הסמיך את משרדנו לפעול לנקות את שמו מכל רבב.
במטרה לטהר את שמו של הלקוח ולגרום למחיקת הרישום המשטרתי הפוגעני, פנה עורך דין פלילי גיא פלנטר בבקשה מנומקת לפרקליטות מחוז תל אביב לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
בתמצית, במסגרת הבקשה שהוגשה לפרקליטות, טען עו”ד גיא פלנטר כי:
- ביחס לאחד המקרים בהם נחשד הלקוח, יש לו אליבי מוצק (כלומר שהיה במועד הרלוונטי בו בוצעה העבירה במקום אחר);
- ואילו ביחס למקרה השני בו נחשד הלקוח, התלונה שביקשה לקשור את הלקוח למעשה העבירה – מופרכת מיסודה.
משקיבלה פרקליטות מחוז תל אביב את הטענה שמדובר למעשה בטעות בזיהוי, נאותה לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
בכך טוהר לחלוטין ששמו של הלקוח שכן על פי דין, תיק חקירה שנסגר בעילה של “חוסר אשמה” – יבוטל רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע לטיפולים משפטיים דומים שלנו ראו:
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ולדוגמאות נוספות בהן טיפלנו ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה

הפוסט חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה 5 (29) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה | מעשה מגונה בפומבי 5 (28)

גיא פלנטר — Sat, 11 Mar 2023 09:26:51 +0000

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעילה של חוסר אשמה.

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעילה של חוסר אשמה – מעשה מגונה בפומבי

בעמוד זה נציג דוגמא למקרה בו טיפלנו, במסגרתו הצלחנו לשכנע את משטרת ישראל בחפותו של לקוח שנחשד בעבירת מין חמורה.
המשטרה נעתרה לבקשתנו לשינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעיל של חוסר אשמה, וכפועל יוצא נמחק הרישום המשטרתי אודות תיק החקירה וטוהר שמו של הלקוח.
להרחבה בכל הנוגע לטיפולים משפטיים דומים שלנו ראו:

תחילת הפרשה – חקירה בחשד לעבירה של מעשה מגונה בפומבי הסתיימה בסגירת תיק המשטרה בעילה של חוסר ראיות

הלקוח במקרה זה הינו אזרח מן השורה, מנהל חשבונות במקצועו, נשוי ואב לילדים, קצין במילואים אשר לראשונה בחייו הסתבך עם המשטרה.
שתי נשים שאין ביניהן שום היכרות קודמת, הגישו כנגדו תלונה פלילית למשטרה. שתיהן טענו כי היו עדות לכך שהאיש ביצע מעשה מגונה של אוננות, במקום פומבי.
בעקבות התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הלקוח והוא עוכב מייד לחקירה, בחשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה בפומבי, בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין.
בהתאמה, נפתח כנגד הלקוח רישום משטרתי ברישומי המשטרה (תיק פ”א = פרטי אירוע) בגין עבירה פלילית של מעשה מגונה בפומבי, אולם בתום החקירה נסגר התיק המשטרתי בעילה של העדר ראיות מספיקות.

מדוע פעל הלקוח לשינוי עילת הסגירה של תיק המשטרה

כאן המקום לציין כי על פי פרשנותו המשפטית של בית המשפט העליון, סגירת תיק משטרתי בעילה של חוסר ראיות פירושה שנותר ספק בחפותו של החשוד.
על עילות סגירת תיק פלילי וכן על השלכותיו הפוגעניות של רישום משטרתי ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירה – חוסר אשמה.
הלקוח, שלא היה מוכן להשלים עם הכתמת שמו בפלילים והטלת ספק בחפותו, פנה למשרדנו על מנת שנפעל למחיקת הרישום המשטרתי ולטיהור מלא של שמו.

משטרת ישראל נעתרת לבקשה לשינוי עילת סגירה של תיק משטרה

לצורך מחיקת הרישום המשטרתי, פנה עו”ד פלילי גיא פלנטר לגורם הרלוונטי במשטרת ישראל בבקשה מנומקת בכתב לשנות את עילת סגירת תיק המשטרה מחוסר ראיות לחוסר אשמה.
מדובר בבקשה משפטית, המנתחת את חומר הראיות שנאסף על ידי הרשות החוקרת ומנמקת – מדוע בפועל, אין שמץ של ראיה לחובתו של החשוד ומדוע לא נותר ספק בחפותו.
בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר לשינוי עילת הסגירה של תיק המשטרה נתקבלה, ומשטרת ישראל קבעה על בסיס הטעונים שהצגנו לה, כי לא נמצאה אשמה פלילית במעשיו של הלקוח.

כמה מילים על משמעות סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה

בהיבטים מסוימים, קביעה מסוג זה של חוסר אשמה שקולה לזיכוי מלא בבית משפט.
על פי חוק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה” – יבוטל רישומו מרישומי המשטרה. בהתאמה, מסרה לנו משטרת ישראל כי רישום התיק בוטל מרישומיה.
לאחר מחיקת רישום משטרתי, טוהר לחלוטין שמו של הלקוח ותוקן העוול שנגרם לו מעצם פתיחת חקירה פלילית כנגדו ומסיום אותה חקירה בהנצחת ספק בחפותו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בשני מסמכים הנוגעים לפרשה, ללא פרטים מזהים אודות הלקוח:
- הרישום המשטרתי המקורי בגין העבירה של מעשה מגונה בפומבי, שם נרשם כי התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות.
- ההודעה בכתב שנתקבלה ממשטרת ישראל בעקבות הטיפול של משרדנו. בהודעה זו נמסר ללקוח כי עילת הסגירה של התיק הפלילי הועמדה על חוסר אשמה פלילית, וכי רישום תיק שנסגר בעילה של העדר אשמה פלילית יבוטל מרישומי המשטרה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי בשינוי עילת סגירה של תיק משטרה ובמחיקת רישום משטרתי

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ולדוגמאות נוספות בהן טיפלנו ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה

הפוסט שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה | מעשה מגונה בפומבי 5 (28) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים 5 (71)

גיא פלנטר — Sat, 11 Mar 2023 08:48:55 +0000

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים – עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.

למשרדנו ניסיון משפטי מוכח בכל הנוגע לענייני מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.
משרדנו מטפל במחיקת רישומים משטרתיים הן באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה והן באמצעות ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו למחיקת רישום משטרתי אודות עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והחזקת סמים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים לעשרות דוגמאות נוספות של מקרים, בהם הובלנו למחיקת רישומים משטרתיים.
בכל הנוגע לרישום פלילי ראו – מחיקת רישום פלילי.

מקרה להמחשה – טיפול משפטי משולב ומדורג שהוביל למחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.

על מהות הרישום המשטרתי ועל השלכותיו הפוגעניות של הרישום המשטרתי ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בעמוד זה נציג דוגמא למקרה מורכב בו טיפלנו, במסגרתו הבאנו למחיקת רישומים משטרתיים של מספר תיקי חקירה סגורים, בשני מסלולים שונים:
- תחילה – שינוי עילת סגירת אחד מתיקי החקירה לחוסר אשמה. מדובר בתיק יחסית חמור, שאלמלא מחיקתו – לא היה ניתן להתקדם לשלב הבא.
- לאחר צמצום הרישום המשטרתי אודות הלקוח (בעקבות הטיפול המשפטי הראשון) – ביטול הרישום המשטרתי שנותר.

הרישום המשטרתי אודות עבירות הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו + העלבת עובד ציבור.

ואלו פרטי המקרה; בפרק זמן קצר יחסית, צבר לחובתו בחור צעיר בשם ערן שני רישומים משטרתיים שונים ברישום המשטרתי.
הרישום המשטרתי הראשון נגע לעימות שהתפתח בין ערן לשוטר. בעקבות העימות, הגיש השוטר תלונה פלילית כנגד ערן ודאג שיפתח כנגד ערן תיק פלילי במשטרה, בחשד לביצוע שתי עבירות פליליות:
- הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין;
- העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.
בסופה של חקירה פלילית זו, נסגר התיק הפלילי בעילה של העדר עניין לציבור, או במילים אחרות, הוחלט שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין.
נקדים את המאוחר ונציין כבר כאן, כי במסגרת הטיפול שלנו הוכחנו, שלא רק שלא נפל שום פגם בהתנהגותו של ערן, אלא שבפועל, היה מדובר במקרה מובהק של שימוש לרעה בכח המשרה דווקא מצידו של השוטר המתלונן.
בהתאמה, נתקבלה גם טענתנו כי מלכתחילה, היה מקום לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ולא בעילה של חוסר עניין לציבור.
בכל הנוגע לטיפול משפטי בשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה ראו בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

הרישום המשטרתי אודות עבירות סמים.

כחודש בלבד לאחר אותו עימות עם שוטר, הסתבך ערן שנית עם המשטרה. הפעם נתפס על ידי שוטרים מחזיק סם מסוג קנבוס, דבר שהוביל לפתיחת תיק פלילי נוסף כנגדו, בחשד לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
יחד עם זאת, בשל כמות הסם המזערית שנתפסה ברשותו של ערן, נסגר גם תיק פלילי זה, שוב בעילה של העדר עניין לציבור.

השלכות הרישום המשטרתי על חיי הלקוח.

על השלכותיו הפוגעניות של רישום משטרתי ראו בהרחבה בקישור: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
בהקשר הנוכחי נציין כי הרישום המשטרתי הפריע לערן בשני מישורים:
- באשר לרישום המשטרתי שצמח בעקבות העימות עם אותו שוטר, חש ערן שפשוט נעשה לו עוול, החל מעצם פתיחת התיק הפלילי כנגדו, והמשך בכך שבתום החקירה לא נוקה שמו לחלוטין, והתיק לא נסגר בעילה של חוסר אשמה.
- באשר לשני הרישומים המשטרתיים גם יחד, מצא ערן כי יש להם השלכות פוגעניות במישור התעסוקתי. מסתבר, שמעסיקים רבים אינם יודעים לאבחן כלל בין מושגים כגון “עבר פלילי”, “הרשעה פלילית” או “רישום פלילי” לבין המושג “רישום משטרתי”, ופוסלים מועמדים באופן גורף. ערן חווה את הדברים על בשרו; מספר מעסיקים לא קיבלו אותו לעבודה לאחר שנענה לדרישתם (הלא חוקית) להציג את הרישומים המשטרתיים שצבר לחובתו, ומעסיקים אחרים דחו אותו (שלא כדין), רק בשל סירובו להציג להם את הרישומים המשטרתיים.
לפיכך, פנה ערן למשרדנו וביקש שנפעל למחיקת הרישומים המשטרתיים.

מחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים.

ככלל, ככל שצבר אזרח יותר רישומים משטרתיים לחובתו, כך גם יקשה למחוק אותם. במקרה של ערן, היה מדובר בשני רישומים משטרתיים שונים, בגין שני אירועים שונים, דבר שהפך את משימתנו למעט מורכבת יותר.
תחילה פעלנו למחיקת הרישום הנוגע לעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.
בקשה שהגשנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה נתקבלה, ומשטרת ישראל קבעה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו של ערן. על פי חוק, תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה. בהתאמה, מסרה לנו משטרת ישראל כי רישום התיק בוטל מרישומיה ואף צרפה לנו העתק מפעולת העדכון.
כעת נותר לחובתו של ערן רק הרישום המשטרתי ביחס לעבירת הסמים, וניתן היה לעבור למהלך המשפטי הבא.
בשלב זה, נעתר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל לבקשתנו ואישר את ביטול הרישום המשטרתי השני, הנוגע לעבירת הסמים.
פלט ששלחה אלינו המשטרה הוכיח, שאכן לא נותרו יותר שום רישומים משטרתיים לחובתו של ערן, ובכך לאחר מחיקת הרישום, טוהר לחלוטין שמו של ערן והוסרו כל התוצאות הפוגעניות של אותם רישומים משטרתיים.
בהמשך עמוד זה ניתן לראות את אישורי המשטרה שקיבל משרדנו בדבר מחיקת הרישומים המשטרתיים, ללא פרטים מזהים של הלקוח.

מחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים – הטיפול במשרדנו.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: ארכיון עבירות סמים, ארכיון הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ארכיון העלבת עובד ציבור.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו למחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים, בין אם באמצעות שינוי עילת סגירת התיק לחוסר אשמה, או באמצעות ביטול הרישום המשטרתי.

עורכי דין פליליים

הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו | העלבת עובד ציבור | החזקת סמים | מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים

הפוסט מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים 5 (71) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר