ארכיון שירות המבחן - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132)

גיא פלנטר — Wed, 03 Jul 2024 11:38:28 +0000

אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= ” אי הרשעה “).

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או “מקצועיים”, רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין “סיכון מקצועי”.
לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו’); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ”ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי (“תעודת יושר”), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו “כבול” בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
מטרתו המרכזית של סעד “אי הרשעה” – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
- ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
- ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
- טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
- האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
- האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
- מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
- אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
- מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
- יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
- משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
- השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
- כל נסיבה מקילה אחרת.
בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, “נתוני הפתיחה” של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בחדרה 5 (65)

גיא פלנטר — Fri, 14 Apr 2023 11:36:06 +0000

עורך דין פלילי בחדרה – ייעוץ וייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה. צילום: מיכאל יעקובסון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בחדרה

מחפשים עורך דין פלילי בחדרה? משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בחדרה ובסביבתה.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי. לפרטים נוספים עלינו ראו:
באם אתם מתלבטים כיצד לבחור עורך דין פלילי בחדרה אנו ממליצים לעיין בעמוד הבא: בחירת עורך דין פלילי | כיצד לבחור עו”ד פלילי לייעוץ וייצוג במשפט פלילי.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו הורה בית משפט השלום בחדרה על אי הרשעתו של לקוח שהודה בעבירות אלימות במשפחה.

עורך דין פלילי בחדרה – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בית משפט השלום בחדרה

חיפשתם עורך דין פלילי בחדרה, שיעניק לכם ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט השלום בחדרה?
עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק במשפט הפלילי למעלה מ- 27 שנים, הן כתובע בפרקליטות והן כסניגור ומעניק ייצוג משפטי לנאשמים, לעצורים ולנפגעי עבירה בבית משפט השלום בחדרה. לפרטים נוספים ראו: ייצוג משפטי במשפט פלילי.
כמה נתונים על בית משפט השלום בחדרה:
- כתובתו של בית משפט השלום בחדרה: רחוב הלל יפה 7 א’ חדרה.
- מספר הטלפון של בית המשפט: 077-2703333 ומספר הפקס: 074-7937813
- בית משפט השלום בחדרה שייך למחוז שיפוט חיפה ובמישור הפלילי נשמעים בו:
  - הליכי מעצר ושחרור בערובה;
  - תיקים פליליים;
  - תיקי נוער פליליים.
- בית המשפט המחוזי בחיפה יושב כערכאת ערעור על פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט השלום בחדרה.

עורך דין בחדרה המעניק ייעוץ משפטי לפני חקירה והכנה לחקירה פלילית

הוזמנתם לחקירה במשטרת חדרה ואתם מחפשים עורך דין פלילי בחדרה שיעניק לכם ייעוץ משפטי והכנה לחקירה?
למשרדנו נסיון רב בתחום ספציפי זה של ייעוץ משפטי והכנה לחקירה פלילית.
לפרטים נוספים ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.
כמה נתונים על תחנת משטרת חדרה:
- כתובתה של תחנת משטרת חדרה: כביש 4, צומת המשטרה, חדרה.
- תחנה חדרה נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: חדרה, אור עקיבא, גבעת אולגה, פרדס חנה –כרכור, משמרות, כפר פינס, עין עירון, עין שמר, גן שומרון, גבעת חביבה, שער מנשה, תלמי אליעזר, גן שמואל, שדות י, קיסריה ואליכין.
תיקי משטרה פליליים מנוהלים באזור חדרה על ידי יחידת תביעות מחוז חוף וצפון, שלוחת חדרה.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בחדרה

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו הענקנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות במשפחה ולאחר שחיפש עורך דין פלילי בחדרה, פנה למשרדנו.
הלקוח פנה אלינו כבר בשלב מתקדם, לאחר שנחקר במשטרה, הודה במיוחס לו והוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה.
מדובר בפקח טיסה בכיר, שבהתבסס על הודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, בכך שתקף את אשתו.
רישום הרשעה פלילית לחובתו של פקח הטיסה במרשם הפלילי הייתה מכתימה את שמו כעבריין פלילי וקוטעת את מטה לחמו. על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לא אחת, מחוייב עורך דין פלילי בחדרה לעבוד מול שלוחת התביעות המקומית של משטרת ישראל, על מנת לגבש הסכמות לטובת לקוחו. כך גם היה במקרה זה;
משהודה הלקוח בחקירתו במשטרה, ומשנאספו לחובתו ראיות נוספות שבכוחם להוכיח את אשמתו, טובתו חייבה לנהל מו”מ עם שלוחת תביעות חדרה על מנת לנסות להגיע להסדר טעון במסגרתו לא תרשם לחובתו הרשעה פלילית במרשם הפלילי.
בא כוחו של פקח הטיסה, עו”ד גיא פלנטר, ניהל מו”מ עם שלוחת התביעות בחדרה וגיבש הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו:
- במידה ויתקבל אודות הנאשם תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- באופן חריג, אף הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי לא יוטל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור (של”צ), רכיב ענישה חינוכי אשר בדרך כלל מוטל על נאשמים אשר זוכים לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על אי הרשעה, אימץ בית משפט השלום בחדרה (סגן הנשיא, כב’ השופט עמירם שרון) את הסדר הטעון וקבע כי הנאשם ביצע את העבירה אולם נמנע מהרשעתו.
כאמור, באופן חריג, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה ואף ללא צו לביצוע עבודות לשירות תועלת הציבור. בית משפט השלום בחדרה נעתר לבקשת עו”ד גיא פלנטר להסתפק בהעמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה – ללא הרשעה.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום חדרה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופט עמירם שרון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר

מושגים משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה |עבירות אלימות במשפחה | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בחדרה | עו”ד פלילי בחדרה | ארכיון בית משפט השלום בחדרה

הפוסט עורך דין פלילי בחדרה 5 (65) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25)

גיא פלנטר — Mon, 10 Apr 2023 08:02:23 +0000

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר סיום הליך פלילי ללא הרשעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות תקיפת בן או בת זוג בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו בעל אשר הואשם בתקיפת בת זוג סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
ייחודו של המקרה בכך שבאופן לא שגרתי, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדתה לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, אולם בית המשפט קיבל את טיעוני ההגנה והורה כי הלקוח יבצע שירות לתועלת הציבור – ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת בת זוג ואיומים

פרשה זו עוסקת בנהג רכב ציבורי, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לעימותים עם אשתו, עימותים אשר הובילו לתלונה במשטרה.
בהסתמך על תלונת אשתו והודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגד האיש כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
- עבירות של איומים (שני מקרים), בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
- תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

קצת על עבירות תקיפת בן או בת זוג

ראשית יש לדעת שמבחינת חוק העונשין, “בן זוג” כולל גם בן או בת זוג לשעבר, וכן ידועים בציבור.
תקיפת בן או בת זוג נחשבת כתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש עליה חמור פי שתיים מתקיפה “סתם”.
בעוד העונש המקסימלי על תקיפה “סתם” עומד על שנתיים מאסר, העונש המקסימלי על תקיפת בני זוג עומד על 4 שנות מאסר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
בדומה, העונש המקסימלי על תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בן או בת זוג עומד על 6 שנים (סעיף 382(ג) לחוק העונשין), לעומת עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית שלא בנסיבות מחמירות (סעיף 380 לחוק העונשין).
להרחבה בכל הנוגע לעבירות תקיפת בן או בת זוג ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

התביעה המשטרתית חזרה בה מהסכמתה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

בחזרה למקרה להמחשה שאנו מציגים כאן; בתחילת המשפט הפלילי הסכימה התביעה המשטרתית כי ההליך הפלילי יסתיים באי הרשעה וצו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ואף הדגישה בפני בית המשפט את החשיבות שבסיום תיק זה ללא הרשעה.
בהמשך, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדה זו וביקשה להרשיע את הנאשם ולהענישו בחומרה.

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסיים את ההליך ללא הרשעה, חרף עמדת התביעה המשטרתית

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בנושא, קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד) את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, והורה כי הנאשם יבצע 250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
משהסתיים המשפט הפלילי ללא הרשעה, הוסר האיום על עתידו המקצועי של הנאשם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט, במסגרתה הביע מורת רוחו מהתנהלות התביעה המשטרתית, דחה את עתירתה של המשטרה והורה כי ההליך הפלילי יסתיים בצו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופטת נגה אוהד.

לקריאה נוספת

כאמור, להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות תקיפת בן או בת זוג

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לכ- 30 מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי תקיפת בני זוג.
בחרנו להציג מקרים שנדונו בבתי משפט בכל רחבי הארץ כגון בנתניה, תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, רמלה, צפת, ראשון לציון, רחובות, קרית גת, כפר סבא, חדרה, אשדוד, מחוזי – מרכז, ועוד.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | איומים | תקיפת בן זוג | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 13:22:47 +0000

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה
בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה, תמצית המקרה

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ולעבירות הטרדה מינית, זאת בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה לטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
מדובר בנאשם שהודה בבית המשפט המחוזי בת”א-יפו בעבירה חמורה של מעשה סדום בקטין אולם באופן תקדימי, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
מאחר ומדובר בהחלטה שיפוטית חריגה ביותר, זכתה פרשה זו לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטי המעורבים). להלן למשל פרסום הפרשה ב”ידיעות אחרונות”;

פרסום בתקשורת אודות המקרה: תיק מעשה סדום בקטין שהסתיים בבית המשפט המחוזי ללא הרשעה פלילית.

מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס ועבירות חמורות נוספות – כתב האישום המקורי

ואלו פרטי המקרה בתמצית; כנגד הנאשם, חייל בשירות סדיר ביחידה קרבית, הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שורה ארוכה של עבירות מין חמורות בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים:
- מעשה סדום בקטין שלא בהסכמתו עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין,
- מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים שלא בהסכמתו החופשית עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) לחוק העונשין,
- מעשה מגונה בפומבי בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, בניגוד לסעיף 349(ב) לחוק העונשין.
- איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
בשל חומרת העבירות הפליליות המיוחסות לחייל, הוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי, בפני הרכב פשע חמור (הרכב של 3 שופטי מחוזי הדנים בעבירות החמורות ביותר במשפט הפלילי).

הסדר הטעון שהניח את התשתית לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

בעקבות מו”מ שניהל עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות, שוכנעה הפרקליטות, על בסיס ראיות שהוצגו לה ע”י הסניגור, לתקן את כתב האישום בשורה ארוכה של תיקונים לקולא;
במסגרת זו, נמחקו כליל מכתב האישום כל העבירות הנזכרות לעיל וכתב האישום המתוקן כלל עבירה של מעשה סדום בניגוד לסעיף 347(א) לחוק העונשין. על פי סעיף זה בחוק העונשין:

“העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים …דינו – מאסר חמש שנים”.

כאן המקום להדגיש – כל נסיבות האינוס, והטענות לחוסר הסכמה, להפעלת לחץ ולאיומים – נמחקו כליל מכתב האישום.
ביחס לאופן סיום הפרשה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה; בעוד הפרקליטות דרשה מבית המשפט להרשיע את החייל בהרשעה פלילית ולגזור עליו עונש מאסר, עתר עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להרשיע את הנאשם כלל, אלא להסתפק בצו מבחן ללא הרשעה.

חרף התנגדות הפרקליטות, מקבל בית המשפט המחוזי את טיעוניו של הסניגור, ונמנע מהרשעת הנאשם

בהחלטה חריגה ויוצאת דופן, ובניגוד גמור לעמדת הפרקליטות, אימץ בית המשפט את עמדת הסניגור וסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.
בכך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להכתים את החייל באות קלון של הרשעה פלילית ולפגוע בעתידו.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים את פסק הדין ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תפ”ח (תל-אביב-יפו) 40004/00, מדינת ישראל נגד פלוני, בית משפט המחוזי בתל אביב – יפו , בפני הרכב כבוד השופטים נתן עמית (אב”ד), כב’ השופטת ד”ר עדנה קפלן- הגלר, כב’ השופט אברהם טל.

פורסם: תקדין. פורסם: סקירה משפטית – הסניגור חוברת 38. פסקים.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: מעשה סדום.
להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעבירות מין ראו בעמוד:

עורך דין פלילי

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיון עבירות מין | ארכיון מעשה סדום | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (67)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 09:45:41 +0000

אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרים של אובדן נשק.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה של איבוד נשק במסגרתו הובלנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

חובת הדיווח על אובדן נשק

ראשית יש לדעת שברגע שאבד נשק, קמה חובה לדווח על האובדן וזאת לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר האבידה. הדברים נכונים גם ביחס לנשק שהושמד מסיבה כלשהיא. חובת דיווח זו עוגנה בחוק בסעיף 15 בחוק כלי היריה, תש”ט-1949, שכותרתו “אבידות”:

“אבידות
15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות לאחר האבידה או ההשמדה;

בהתאם להוראות סעיף 15(ב) לאותו חוק, בעל רשיון לנשק שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רישוי.
בהתאם להוראות סעיף 16(2) לאותו חוק, אי דיווח על אובדן נשק מהווה עבירה פלילית, שעונשה המקסימלי מאסר 6 חודשים.
המחוקק ראה בחומרה רבה יותר מקרים של אי דיווח על אובדן נשק צבאי, ולפיכך קבע עונש מקסימלי של שנת מאסר על אי אובדן כלי ירייה צבאי (סעיף 17 לאותו חוק).
יחד עם קביעת אחריות פלילית לאי דיווח על אובדן נשק, קבע המחוקק פטור מאחריות פלילית על אי הדיווח, אם הוכיח החשוד שני תנאי מצטברים:
- שהודיע על אבידת הנשק תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;
- שהחזיק בכלי היריה ב”תנאים שהם סבירים בנסיבות הענין”.
מה הם אותם “תנאים שהם סבירים בנסיבות הענין” שיחלצו מאחריות פלילית? על כך יש לקבל ייעוץ משפטי פרטני המתאים לנסיבות המקרה הספציפי.

מה המשמעות המשפטית של אובדן נשק, או איבוד נשק בצבא או באזרחות?

לכל המקרים של אובדן נשק או איבוד נשק, בין אם בצבא או באזרחות, משמעות משפטית אחת.
כל מי שמאבד או מפקיר את נשקו נמצא בחשיפה להעמדה לדין פלילי, מכח סעיף 339 (א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
סעיף זה בחוק העונשין קובע שהזנחת השמירה על כלי ירייה מהווה עבירה פלילית, ולצד עבירה זו אף נקבע עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר:

“339. הזנחת השמירה של כלי ירייה וחמרים מסוכנים

(א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי ירייה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

כאמור, אין זה מעלה או מוריד באם אובדן הנשק ארע במסגרת שירות צבאי או “באזרחות”, על ידי אזרח שהחזיק בנשק כדין.
גם בהקשר לשאלה מה הם אותם “אמצעי זהירות סבירים”, המחלצים מאחריות פלילית במצבים של אובדן נשק – יש לקבל ייעוץ משפטי פרטני, בהתאם לנסיבות המקרה.

אובדן נשק – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

כתב האישום אשר הוגש כנגד מורה שאיבדה את נשקה

פרשה זו עוסקת במורה אשר הואשמה על ידי משטרת ישראל בעבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
במשך למעלה מ- 10 שנים, החזיקה המורה נשק ברישיון עד שבמהלך אחד השעורים שהעבירה בבית ספר, נגנב תיקה האישי על ידי שניים מתלמידיה. בתוך התיק היה מוסלק אקדח, שנעלם ביחד עם תיקה האישי.
למרות שהזעיקה מייד את המשטרה, לא אותר הנשק.
בשל התנהלותה עובר לגניבת הנשק, החליטה משטרת ישראל לנקוט כנגדה בהליך פלילי. על פי הנטען בעובדות כתב האישום שהוגש כנגדה, השאירה ללא השגחה מספקת את הנשק, דבר שאיפשר לתלמידיה הקטינים לגנוב אותו.
במעשיה, כך נטען בכתב האישום, החזיקה כלי ירייה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.

ייצוג משפטי במקרה של אובדן נשק מוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הנאשמת למשרדנו על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
מתוך ניתוח חומר החקירה המשטרתי הוברר, כי הנאשמת לא תצליח להיחלץ מהאחריות הפלילית המיוחסת לה, וכי במידה ותעמוד על שמיעת הראיות שנאספו לחובתה בבית המשפט, יסתיים ההליך הפלילי בהרשעתה בפלילים.
על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשל אותן השלכות פוגעניות הנובעות מהרשעה פלילית, חתרה ההגנה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
עורך דין פלילי גיא פלנטר שייצג את הנאשמת, ניהל משא ומתן עם התביעה המשטרתית שהבשיל להסדר טעון.
על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים, במידה ויתקבל אודות הנאשמת תסקיר חיובי משירות המבחן, יעתרו הצדדים לעונש מוסכם של שירות לתועלת הציבור (של”צ) לתקופה מינימלית, ללא הרשעה.

בית משפט השלום בבית שמש מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מהרשעת הלקוחה

בעקבות קבלת תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשמת, אימץ בית המשפט את הסדר הטעון, נמנע מהרשעת הנאשמת בפלילים והטיל עליה שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד המורה ללא רישום הרשעה פלילית לחובתה, באופן שעתידה המקצועי לא נחסם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד המורה (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום בבית שמש (כבוד השופטת חגית מאק – קלמנוביץ) לאמץ את הסדר הטעון ולהימנע מהרשעה בדין.

תיק פלילי בפני כבוד השופטת חגית מאק – קלמנוביץ, בית משפט השלום בית שמש.

אובדן נשק | איבוד נשק – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

משרדנו עסק רבות במקרים של אובדן נשקים ויש לנו ניסיון משפטי מוכח בתחום.
בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בכל הנוגע למקרים של איבוד נשק.

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמודים:
- עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
להרחבה אודות ייצוג משפטי בפני בית משפט השלום בית שמש ראו: עורך דין פלילי בבית שמש.

עורך דין פלילי

איבוד נשק | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | עורך דין פלילי בבית שמש | עבירות נשק | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים

הפוסט אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (67) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82)

גיא פלנטר — Thu, 26 Jan 2023 10:58:59 +0000

עורך דין פלילי נוער | עבירות נוער – ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לקטינים בחקירה פלילית וייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער.
בעמוד שלפניכם השתדלנו להציג בשפה פשוטה את הליכי החקירה הפלילית, המעצר, השפיטה, הטיפול והענישה ביחס לקטינים בישראל ולעמוד על המאפיינים הייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטינים.

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

על פי דין, “קטין”, הינו אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל.

במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים.
כלומר ילד שהיה מתחת לגיל 12 בזמן ביצוע המעשה האסור, אין לו אחריות פלילית לאותו מעשה והטיפול בו יהיה במסגרת אזרחית ולא פלילית, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך – 1960.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

רשויות החקירה, התביעה הפלילית והשפיטה בישראל מתייחסות באופן שונה לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות. כאשר מדובר בקטינים, העיקרון המנחה את הרשויות הינו הרצון למיצוי דרכי טיפול, מניעה וחינוך – לפני ענישה – תוך הענקת סיכוי ממשי לקטין להשתקם ולחזור לדרך הישר.
בהתאם, קיימים הליכי חקירה, טיפול ושפיטה ייחודיים לקטינים, המכוונים לצמצום הפגיעה בקטינים הנלווית להליך הפלילי, לשיקומם של הקטינים, מניעת הידרדרותם לעבריינות ולפשיעה ולשילובם באופן מיטבי בחברה.
ההסדרים המיוחדים הנוגעים לחקירת קטינים, להליכי שפיטה של קטינים ודרכי טיפול בקטינים עוברי חוק מעוגנים בעיקרם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971, כמו גם בנהלי והוראות משטרת ישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו – 1955, קובע כי בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין ועבירות אלימות חמורות, חקירת קטין שהינו מתחת לגיל 14, החשוד בביצוע עבירה, תיעשה על ידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
מתוך הכרה בנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לקטינים בעקבות חקירה פלילית רגילה קבע המחוקק מגבלות בנוגע לאופן ניהול החקירה ע”י חוקר הילדים, וזאת במטרה לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקטין עקב החקירה. למשל:
- חוקר ילדים לא יחקור ילד כשהוא לבוש במדי משטרה.
- חוקר ילדים לא יחקור ילד בתחנת משטרה, אלא אם אין אפשרות לחקרו במקום אחר.
חוקר ילדים מחויב לתעד את חקירת הקטין באמצעות וידאו, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן, שאז החקירה תתועד בהקלטה קולית או בכתב.
קטין שמלאו לו 14 שנים והוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, ייחקר, ככלל, על ידי חוקר נוער ובידיעת הורהו (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק), ואם לא ניתן לאתר את הורהו במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
הזכות למעורבות הורים בחקירה הינה זכות ייחודית העומדת לקטינים בהליך פלילי, זכות הנובעת בין השאר מהחשש שבשל לחץ החקירה עלול הקטין לוותר על זכויות הנתונות לו על פי חוק כחשוד ואף להודות במעשים שלא ביצע.
בטרם ייחקר חשוד קטין, יודיע חוקר הנוער, בלשון המובנת לקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו טרם החקירה;
- זכות להיוועץ עם עורך דין ביחידות לפני החקירה.
- זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, למעט במקרים חריגים שנקבעו.
- זכות להיות מיוצג על ידי סניגור.
כמובן שגם לקטין שנחקר כחשוד עומד סל הזכויות הנתון לכל אדם בגיר הנחקר כחשוד, לרבות הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
כאן המקום להדגיש כי על פי דיני הראיות בישראל, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות שכנגד החשוד ולכן – בטרם החלטה באיזה קו הגנה לנקוט ובטרם מתן כל מענה לחוקרים – על החשוד והוריו לעמוד על כך שיתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין. היוועצות בעורך דין לעולם לא יכולה לפעול לחובתו של חשוד (ולא משנה מה החוקרים אומרים על זה, זה המצב המשפטי).

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

עיקרון יסוד שנקבע בחוק ביחס לקטינים הוא שמעצר של קטין יתבצע כמוצא אחרון, רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, ללא פגיעה בחירותו של הקטין והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש.
הוראות החוק החלות על מעצר בגיר יחולו בעיקרן גם על מעצר קטין, בשינויים הבאים:
- קטין מתחת לגיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר ל-12 שעות, לאחר מכן יש לשחררו או להביאו בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 שעות.
- קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר 24 שעות, ולאחר מכן יש לשחררו או להביאו להארכת מעצר בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות.
- בית המשפט יכול להורות על הארכת מעצרו של קטין עד 10 ימים, עם אפשרות להארכה ל-10 ימים נוספים. כלומר מקסימום 20 ימים עד הגשת כתב אישום.
- מיד עם מעצרו של קטין יש להודיע על כך לאחד מהוריו, ואם לא ניתן לאתרם לאדם אחר הקרוב לקטין או לקצין מבחן.
- קטין יוחזק בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף נפרד מעצורים בגירים, ובתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו.
בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו של הקטין. אם מצא ביהמ”ש כי קיימת עילה למעצרו של קטין, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול והשגחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו.
קטין שהוגש נגדו כתב אישום ונתבקש מעצרו, חייב בית משפט להורות על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם יורה על מעצרו עד תום ההליכים.
קטין מתחת לגיל 14, לא ניתן לעצרו עד תום הליכים המשפטיים.
חשוב לזכור- לקטין עצור עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין.

סגירת תיק פלילי לקטין.

נהלי משטרת ישראל מסדירים את השיקולים בטיפול המשטרה בתיקים בהם מעורבים בני נוער וקובעים כי בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן שלא להמשיך בהליך פלילי כנגד קטין שנחשד בביצוע עבירה, אלא להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, שאינו מכתים את הקטין במרשם הפלילי (בעבר, נקרא המסלול גניזת תיק בהליך של אי-תביעה).
חשיבותו של מסלול הטיפול המותנה, בין היתר, בכך שהתיק לא יופיע במרשם הפלילי של הקטין, פרטיו לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה והתיק למעשה ייגנז בהליך מינהלי.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון (עבירות שעונשן המקסימאלי עד 3 שנות מאסר):
- לקטין אין רישום פלילי קודם ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה.
- הקטין הודה בביצוע העבירה.
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- הממונה על החקירה במשטרה התרשם, כי הקטין לא יחזור ויבצע עבירות נוספות.
- הקטין הביע נכונות להתנצל.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן למעלה מ-3 שנות מאסר).
- כל התנאים שלעיל לגבי עבירות חטא ועוון, ובנוסף:
- נכונות הקטין והוריו לפצות את הקורבן, בגין הנזק שנגרם לו.
- בעבירות רכוש: נכונות הקטין להחזיר את הרכוש הגנוב.
- נכונות הקטין לגלות את שמות הבגירים המעורבים במעשה העבירה, ככל שהיו.
- נכונות הקטין לשתף פעולה עם המשטר, למשל במתן עדות.
בכל מקרה, בעבירות מסוג פשע המשטרה נדרשת לקבל את הסכמת הפרקליטות כדי להעביר את הקטין למסלול של טיפול מותנה.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

ואלו התנאים התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים:
- לקטין אין רישום פלילי קודם.
- הסם בו נעשה שימוש הוא חשיש או מריחואנה והשימוש הוא מזדמן בלבד
- הקטין הביע נכונות לקבל טיפול מתאים.
- הקטין גילה לחוקר את מקור הסם.
חשוב לקחת בחשבון כי נהלי המשטרה קובעים כי ככל שישתנו הנסיבות שבגינן הופנה הקטין לטיפול מותנה, למשל – אם הקטין עבר עבירות נוספות בסמוך, אם מתברר שיש לו תיקים נוספים, אם הקטין לא נענה להזמנת שירות המבחן או אם שירות המבחן לנוער המליץ שלא לגנוז את תיק החקירה – תהיה המשטרה רשאית להמשיך לטפל בתיק במסגרת הליך פלילי.
אם הקטין יחזור לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחשד את התיק שנסגר ולנהל כנגד הקטין חקירה פלילית שעלולה להסתיים בהעמדה לדין.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

חשוב לדעת כי בעבירות חמורות מסוימות בשום מקרה לא יופנה הקטין לטיפול מותנה, כמו למשל:
- בעבירות של אלימות קשה ובריונית.
- עבירות מרמה וזיוף.
- שימוש בנשק או בחומר נפץ.
- עבירות מין (למעט עבירות בעלות אופי “קל).
- עבירות ביטחון.
- עבירות סמים שאינן שימוש והחזקה עצמית.
- עבירות שגרמו למוות.
במקרים אלו, המשטרה תמשיך בחקירה וייפתח תיק פלילי כנגד הקטין .
לצד האפשרות להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, לאחר פתיחת חקירה כנגד קטין, כמובן קיימת אפשרות כי התיק ייסגר באחת מעילות הסגירה הקיימות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

כאמור, גיל האחריות הפלילית בישראל עומד על 12 שנים ולא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ביום ביצוע העבירה.
יתרה מכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין חשוד שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אין להעמיד קטין לדין ביחד עם בגיר, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
בתום חקירה במשטרה, ניתן להעמיד את הקטין לדין בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה. כאשר חלפה השנה, ניתן להעמיד לדין בכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יהיה בפני בית משפט לנוער. אם מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יתקיים בפני בית משפט שאינו לנוער, אולם יחולו חלק מסדרי הדין החלים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

בית המשפט לנוער הוא מערכת שיפוטית ייחודית הדנה בהליכים פליליים נגד קטינים ובכלל זה בהליכי מעצר.
בתוך כך, לבית המשפט לנוער קשת רחבה של סמכויות ובכלל זה רשאי בית המשפט להימנע מהרשעת קטין שביצע עבירה ובמקום זאת להורות על אמצעים ודרכי טיפול, הקבועים בחוק.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

אלא אם כן נקבע אחרת, דיונים פליליים בנוגע לבגירים מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות, וניתן לפרסם פרטים אודות ההליך וזהותו של החשוד או הנאשם.
מנגד, כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות וחל איסור לאנשים שאינם קשורים לעניין להיות נוכחים בדיונים, אלא בהסכמתו של שופט הנוער.
חל איסור פרסום פרטים מזהים על הקטין (למעט חריגים המנויים בחוק) שכן קשירת שמו של קטין לפלילים ותיוגו כעבריין עלולה לגרום לקטין נזקים קשים, בלתי ניתנים לתיקון.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הורי הקטין זכאים להיות נוכחים בדיון בעניינו של הקטין, אלא אם כן הורה בית משפט לנוער שלא להזמינם לדיון.
הורה של הקטין שנכח בדיון רשאי להשמיע טענות ולחקור עדים במקומו של הקטין, וכן רשאי להביע עמדתו טרם קבלת החלטות מסוימות.
החלטה בעניינו של הקטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדת הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

לאורך כל ההליך הפלילי בפני בית משפט לנוער, מעניק בית המשפט משקל רב לנסיבותיהם האישיות של הקטינים ולסיכויי שיקומם, מתוך מגמה להוציאם ממעגלי הפשיעה, להחזירם למוטב ולשלבם בקהילה.
בכל הנוגע לבגירים, דרך המלך לקביעת אשמתו של נאשם בפלילים – היא בהרשעתו בפלילים, הרשעה הנרשמת לחובתו במרשם הפלילי.
מנגד – אם החליט בית משפט לנוער כי קטין ביצע את עבירה פלילית, יקבע זאת בהכרעת דינו, אך בשלב זה לא ירשיע את הקטין ויורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
לאחר הגשת תסקיר של שירות מבחן רשאי בית המשפט לנוער להורות על אחד מאלה:
- להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
- לצוות על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה;
- לפטור את הקטין בלא צו, ללא הרשעה.
באשר לגזירת העונש, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנים, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
במקום להטיל על הקטין מאסר, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול.
הגישה השונה כלפי קטינים מקבלת ביטוי גם בשלב הענישה. עמד על כך בית המשפט העליון בע”פ 5048/09, 6499 פלוני נ’ מדינת ישראל והערעור שכנגד (כבוד השופט הנדל):

“קיימים שלושה נימוקים עיקריים לגישה העונשית המבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר: הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות מופחתת. לאמור: הקטין בגיל מסוים (12 על פי סעיף 34ו לחוק העונשין) אמנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול שינבע מהתפתחויות פיסיולוגיות, מהיעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר…הנימוק השני הוא השפעת העונש על הנענש. רוצה לומר, אותו העונש הוא כבד בעבור הנאשם הקטין יותר מאשר בעבור הנאשם הבגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש…הנימוק השלישי נעוץ בשיקולי שיקום. חוק הנוער על מבנהו – למשל, מקומו של שירות המבחן, קיומן של דרכי טיפול, כלל אי ההרשעה בשלב הראשון של גזר הדין – יוצא מנקודת ההנחה שראוי, ואף ניתן, לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר…”.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

שירות המבחן לנוער הוא שירות ממלכתי הפועל מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קציני המבחן העובדים בשירות, הם עובדים סוציאליים בהכשרתם העוסקים באבחון מצבם של קטינים העוברים על החוק, בטיפול פסיכו-סוציאלי בהם ובפיקוח עליהם.
בתמצית, שירות המבחן מסייע למערכת אכיפת החוק בשיקומו של הקטין במטרה למנוע הידרדרות וחזרה להתנהגות עבריינית, וזאת בעיקר בדרך של התאמת דרכי טיפול פרטניות המתאימות לכל קטין.
כאשר מדובר בקטינים, לשירות המבחן תפקיד מרכזי בכל שלבי ההליך הפלילי: החקירה במשטרה, הליכי מעצר ושחרור בערובה וכמובן בהליך הפלילי בבית המשפט לנוער.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

קטין בגיל האחריות הפלילית, אשר נחשד בביצוע עבירה, מופנה על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לשם קבלת אבחון וחוות דעת.
מטרתה של חוות הדעת להמליץ על אחד משניים: סגירת התיק, או העמדת הקטין לדין.
התסקיר שנערך על ידי קצין המבחן מתבסס בין היתר, על שיחות עם הקטין בנוגע ליחסו לעבירה שביצע, בחינת סביבתו הקרובה (משפחתו / מסגרת לימודית בה נמצא), פעילויות בשעות הפנאי ועוד.
לפגישה עם קצין המבחן, יש להיערך בצורה מקצועית; להמציא מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על טיבו של הקטין כגון איבחונים, להכין את הקטין לסוגי השאלות הנשאלות על ידי קצין המבחן ועוד.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

בשלבי המעצר לצורכי חקירה, כאשר הוחלט על מעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לביהמ”ש תסקיר מעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר או החלופות למעצר.
שירות המבחן בוחן את השלכותיו של המעצר על הקטין, את החלופות למעצר, ככל שהן קיימות, ומגיש המלצתו בפני בית המשפט לנוער גם בעניין זה.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

קבע בית משפט לנוער שקטין ביצע את עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
שירות המבחן מגיש תסקיר מקיף לבית המשפט המתייחס הן לשאלת הרשעתו של הקטין (או אי הרשעתו) בדין והן לשאלת אמצעי הטיפול והעונש המתאימים והנכונים לקטין.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

הליך חלופי, כשמו כן הוא, הינו חלופה להליך הפלילי או לחלקו, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט.
מטרת ההליך החלופי, בין היתר, להביא לנטילת אחריות של הקטין למעשה פלילי שביצע, לרבות בדרך של תיקון כלפי נפגע העבירה, או החברה וכן להימנע ככל שניתן מהכתמתו של הקטין ברישום פלילי ותיוגו כעבריין.
כיום, מפעיל שירות המבחן לנוער בשיתוף עם משטרת ישראל שתי תכניות של “הליך חלופי”:
קד”ם – קבוצת דיון משפחתית:
- מדובר במפגשים בהם משתתפים הקטין שעבר על החוק, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו וכן אנשי מקצוע.
- המפגשים נועדו לדון בדרכים להתמודד עם הפגיעה עקב ביצוע העבירה ועם תוצאותיה העתידיות וכן להסכים על תכנית לפיצוי הנפגע ולמניעת עבירות של הקטין בעתיד.
- הקריטריונים להפניית קטין להליך קד”ם הם הודאת הקטין באשמה, נטילת אחריות על העבירה והבעת רצון להשתתף בתהליך.
- עם זאת, ההליך מותנה בהסכמת נפגע העבירה להליך.
מיל”ה – מובילים יחד למען הנוער:
- מדובר בתכנית משותפת למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד החינוך ולגורמים נוספים שבה משתלב הקטין בקבוצה שמסייעת לו לאמץ ולשמור דפוסי התנהגות נורמטיביים, להשתלב בחיי חברה תקינים ולהימנע מביצוע עבירות בעתיד.
- התכנית משלבת פעילויות העשרה חווייתיות, לימודיות ותרבותיות עם פעילות של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

הסתבכותו של קטין בשלב כה מוקדם בחייו בפליליים עלולה להוות אירוע משנה חיים.
בדרך כלל, עצם הליכי החקירה (ובוודאי כאשר נלווים אליהם הליכים השוללים את חירותו של הקטין, או מגבילים את חופש תנועתו) טראומטיים מאוד עבור הקטין, המתמודד לראשונה בחייו עם משבר בהיקף מסוג זה.
בשל חוסר בגרותם, חוסר ניסיונם בחיים בכלל ובמתקפה מסוג זה בפרט, כמו גם הלחץ הבלתי רגיל בו הם נתונים ותחושות בושה או שיקולים לא עניינים, עלולים קטינים לעשות טעויות קשות במהלך חקירתם הפלילית במשטרה ואפילו במהלך המשפט הפלילי, בפני בית משפט לנוער.
מטבע הדברים, בשל גילם הצעיר, קטינים אף פגיעים יותר למניפולציות חקירתיות ועלולים לנסות לרצות את חוקריהם, או מנגד – דווקא להתבצר בעמדה שכלל איננה משרתת את האינטרסים שלהם וגורמת להם נזקים בלתי הפיכים בהליך הפלילי. בדומה, מסיבות חברתיות ושיקולים של נראות, קטינים עשויים לטעות בקו בו הם נוקטים, ושוב – לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
דווקא בשל היותם “נחקרים חלשים”, קיימת חשיבות רבה לדאוג שקטין יקבל ייעוץ וליווי משפטי דחוף מעורך דין פלילי אשר יתייצב לצידו, יחזק אותו משפטית ורגשית, ויפעל בנאמנות ובמסירות, במסגרת הדין וכללי האתיקה, להוביל אותו לחוף מבטחים.
לקטין אין את הכלים והכוחות להתמודד בגפו עם חקירה במשטרה או משפט פלילי. הוא זקוק לאיש מקצוע אשר יעניק לו ייעוץ משפטי, יכין אותו לבאות, יחזק אותו וסייע לו להתמודד עם ההליך הפלילי, להוכיח את חפותו או למזער את נזקיו ככל שרק ניתן.
קטינים לא נמצאים בעמדה להעמיד לעצמם ייעוץ וייצוג משפטי ולעתים לא יודעים לבקש עזרה או נרתעים מלבקש עזרה. פעמים אחרות, קטינים פשוט לא מפנימים את חומרת מצבם או מקלים ראש במצבם.
כאן נכנסים לתמונה הורי הקטין, שחייבים להיחלץ לעזרתו, אפילו חטא וטעה, קל וחומר שעה שהקטין חף מכל פשע. את ה”חשבונות המשפחתיים” יש להשאיר לשלב מאוחר יותר, ואל מול האיום על הקטין ועל עתידו יש להתגייס מיד, ללא דיחוי ולהעמיד לו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, שעוסק בעבירות נוער.
עורך דין פלילי נוער – מקרה להמחשה; לקראת סוף עמוד זה תמצאו מקרה להמחשה – כיצד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לזיכויו של קטין מעבירות מין חמורות בבית משפט לנוער.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי בחקירה פלילית, ייצוג משפטי בעבירות נוער ע”י עורך דין פלילי בפני בית משפט לנוער | חקירה במשטרה

הפוסט עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון שירות המבחן - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

לקריאה נוספת

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132)

אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

הסדר טעון.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

עורך דין פלילי בחדרה 5 (65)

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בחדרה

עורך דין פלילי בחדרה – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בית משפט השלום בחדרה

עורך דין בחדרה המעניק ייעוץ משפטי לפני חקירה והכנה לחקירה פלילית

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בחדרה

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25)

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת בת זוג ואיומים

קצת על עבירות תקיפת בן או בת זוג

התביעה המשטרתית חזרה בה מהסכמתה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסיים את ההליך ללא הרשעה, חרף עמדת התביעה המשטרתית

לקריאה נוספת

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות תקיפת בן או בת זוג

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33)

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה, תמצית המקרה

מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס ועבירות חמורות נוספות – כתב האישום המקורי

הסדר הטעון שהניח את התשתית לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

חרף התנגדות הפרקליטות, מקבל בית המשפט המחוזי את טיעוניו של הסניגור, ונמנע מהרשעת הנאשם

לקריאה נוספת

אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (67)

אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

חובת הדיווח על אובדן נשק

מה המשמעות המשפטית של אובדן נשק, או איבוד נשק בצבא או באזרחות?

אובדן נשק – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

כתב האישום אשר הוגש כנגד מורה שאיבדה את נשקה

ייצוג משפטי במקרה של אובדן נשק מוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

בית משפט השלום בבית שמש מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מהרשעת הלקוחה

אובדן נשק | איבוד נשק – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

לקריאה נוספת

איבוד נשק | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | עורך דין פלילי בבית שמש | עבירות נשק | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82)

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

גיל האחריות הפלילית בישראל.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

סגירת תיק פלילי לקטין.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה
בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר