ארכיון תלונה על הטרדה מינית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית 4.9 (124)

גיא פלנטר — Thu, 22 May 2025 15:09:25 +0000

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית

תמצית המקרה – החזרת רישיון אקדח

רישיונו של רופא משפחה לשאת אקדח בוטל בעקבות תלונות שווא על הטרדה מינית שהגישו כנגדו שלוש מטופלות.
בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו לרופא – נסגרו תיקי החקירה, רישיונו של הרופא לשאת אקדח חודש והאקדח הוחזר לו.

החזרת רישיון אקדח בעקבות הפרכת תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

ביטול רישיון אקדח – בעקבות הגשת תלונות כנגד רופא על הטרדה מינית

הלקוח בפרשה זו רופא משפחה וותיק, צנחן בעברו אשר במשך למעלה מ-20 שנה, החזיק ברישיון לאקדח, בתבחין הוראת מעבר.
על רקע סירבו לרשום תרופת מרשם למטופלת, ומחלוקת עם המטופלת לגבי סוג הטיפול הרפואי המתאים עבורה, החליטה המטופלת להתנכל לרופא.
כמיטב המסורת הנהוגה במחוזותינו כיום, השתמשה המטופלת ברשתות החברתיות, השמיצה אותו והסיתה כנגדו מטופלות אחרות.
במסגרת אותו קמפיין ברשת שיזמה לפגיעה בשמו הטוב של הרופא, הצליחה אותה מטופלת לשכנע 3 מטופלות אחרות לגשת למשטרה ולהגיש כנגד הרופא תלונות המייחסות לו הטרדה מינית (היא עצמה לא הגישה תלונה במשטרה אלא בחרה להפעיל אחרות).
בתאום מוחלט, טענו שלושת המתלוננת במשטרה כי התנהלותו של הרופא כלפיהן (ומדובר באירועים מלפני שנים), חרגה מטיפול רפואי מקצועי והיוותה לשיטתן – הטרדה מינית.
חלק מהמתלוננת הדגישו כי הרופא חמוש באקדח, והביעו תמיהה על שום מה רופא בכלל מחזיק בנשק (בפועל – הרופא היה חמוש מאחר וטיפל גם במטופלים באיו”ש).
למרות שלא ניתן היה ללמוד מהתלונות על מסוכנות כלשהיא (לא בכלל ולא בהחזקת האקדח בפרט), מיד עם הגשת התלונות נדרש הרופא להפקיד את אקדחו והאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים הזדרז לבטל את רישיונו לכלי ירייה.

החזרת רישיון אקדח – הטיפול המשפטי של משרדנו

בשלב זה פנה הרופא למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי ביחס לתלונות שהוגשו כנגדו במשטרה ועל מנת שנפעל להחזרת אקדחו מהמשטרה.
דרכנו להחזרת נשקו של הרופא לא היתה סוגה בשושנים ונתקלה ולא מעט מהמורות.
עם תחילת הטיפול המשפטי, ערר שהגיש משרדנו על החלטת ביטול הרישיון לאקדח – נדחה, על רקע התנגדות המשטרה אשר טענה כי תלויים ועומדים כנגד הרופא 3 תיקי חקירה.
חקירת המשטרה התנהלה בעצלתיים, וכל עוד תיקי החקירה לא נסגרו – התנגדה המשטרה לכל מהלך שישיב לרופא את אקדחו.
לפיכך, פעל משרדנו מול משטרת ישראל לזרז את סיום החקירה ומשהסתיימה החקירה, פעל משרדנו מול הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה.
לאחר עיון בחומר החקירה, נעתרה הפרקליטות לבקשתנו והחליטה לסגור את תיקי החקירה כנגד הרופא.
למרות סגירת תיק החקירה לא נסללה דרכו של הרופא להשבת הרישיון לנשק וזאת בשל אי עמידה באמות מידה של משטרת ישראל, המחייבות היעדר רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים למשך מספר שנים קודם להגשת הבקשה לרישוי נשק (דרישת המשטרה למעין “תקופת צינון”).
על מנת להסיר מכשול זה ולחדש את הרישיון לאקדח, פעל משרדנו לתיקון הרישום המשטרתי של תיקי החקירה הסגורים.
משתוקן הרישום המשטרתי אודות תיקי החקירה הסגורים, הגיש משרדנו בקשה מנומקת לחידוש רישיון לכלי ירייה.
במסגרת הבקשה לחידוש הרישיון ניתחנו את חומרי החקירה הנוגעים לשלושת התלונות, הוכחנו שאין בתלונות ממש ושלא נשקפת מהרופא שום מסוכנות וביססנו תבחין עדכני – שרות עבר בכוחות הביטחון.

החזרת רישיון אקדח – החלטת פקידת רישוי כלי ירייה

משהוסרו כל המכשולים, קיבלה פקידת רישוי כלי ירייה, מחוז תל אביב, הגב’ קרן מרקס את בקשת משרדנו וחידשה את רישיונו של הרופא לאקדח ובהתאמה – אישרה למשטרת ישראל להחזיר לרופא את אקדחו המופקד.
בסופו של יום, האשמות השווא בדבר הטרדות מיניות – הופרכו. האקדח שהופקד במשטרה בעקבות תלונות השווא – הוחזר לרופא ובכך הסתיימה הפרשה.
בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’.

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק

לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק והחזרת נשק מהמשטרה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ברישוי נשק

לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו בקישורים לקרת סוף עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק | עבירות מין | ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה

הפוסט החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית 4.9 (124) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת 5 (34)

גיא פלנטר — Thu, 01 Jun 2023 06:56:33 +0000

הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעה פיצוי, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת

פתח דבר – לא כולן #Metoo

בפוסט קודם, שכותרתו תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo:
- עמדנו על כך שכחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות אודות הטרדות מיניות.
- ביקשנו להדגיש, שתלונות רבות הן תלונות אמת, ושיש למגר תופעות מעין אלה, באשר הן.
- עמדנו על כך שכמי שמייצגים לא מעט קורבנות עבירות מין, אנחנו חשופים לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם צדק וסגירת מעגל.
- הבהרנו, שיש לפעמים צד אחר לסיפור, ואל מול גל התלונות המוצדקות בהם נתקלנו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם הואשמו לקוחותינו בהטרדה או תקיפה מינית, אולם לבסוף הוחלט שלא להעמידם לדין, כאשר בחלק מהתלונות היה מדובר בתלונות שווא מכוערות, שנבעו מאינטרסים זרים.
- טענו, שאותם מקרים של סגירת תיקי תלונות על הטרדה מינית זוכים לטעמנו לתת- דיווח בציבור, גם במסגרת מדיניות מוצהרת של אי-יצירת “אפקט צינון” הגשת תלונות אמת.
- באותו פוסט הצגנו שורה של דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בהם נסגרו תיקי תלונות על הטרדות מיניות, בין אם מכיוון שהוכח כי מדובר בתלונות שווא או שהתקבלה טענת הגנה שלא בוצעה עבירה פלילית או הפרת נורמה משמעתית כלל, או שהפרקליטות סברה, שאין בידיה מספיק ראיות להגיש כתב אישום.
בהמשך לאותן דוגמאות שניתנו באותו פוסט קודם, בעמוד זה אנו עוסקים בתלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה, שהתבררה עד תום בבית הדין לעבודה, כאשר באופן חריג למדי, במסגרת פסק הדין שדחה מכל וכל את התביעה, קבע בית הדין ממצאים קשים כנגד התובעת, ואף חייב אותה בהוצאות משמעותיות, שנאלצה לשלם למי שהאשימה, על לא עוול בחפו.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, המייחסת הטרדה מינית בעבודה

במועדים הרלבנטיים לתביעה, הועסקה התובעת בפרשה זו בצה”ל, כרופאה. עם היוודע לה במסגרת סיכום ראיון על ההמלצה לפטרה (בשל פגמים שונים ורבים בהתנהלותה, הן במישור המקצועי והן ביחסה לחבריה לעבודה ולממונים עליה), העלתה לראשונה טענות כי ראש המדור הרפואי, הממונה עליה, הטריד אותה מינית בעבודה.
בעקבות תלונתה, נפתחה כנגד ראש המדור הרפואי חקירת מצ”ח ובסיומה הועמד לדין משמעתי בפני שופטת צבאית בכירה. ההליך המשמעתי הסתיים בזיכוי מהדהד. משרדנו ליווה את ראש המדור הן בחקירת מצ”ח והן בהליך המשמעתי בו זוכה. בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי.
דחיית כל טענותיה בהליך המשמעתי לא רִפָּה את ידיה והתובעת יצאה למערכה נוספת, והגישה תביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה העלתה (בתמצית) את התביעות הבאות:
- כנגד מדינת ישראל, אשר יוצגה בהליך ע”י פרקליטות מחוז ירושלים, תבעה לקבל פיצוי כספי, בגין שימוע פיקטיבי ופיטורין שלא כדין, פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק, אי קיום חובות כמעביד על פי החוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, חוסר תום לב ועוגמת נפש. כן תבעה פיצוי כספי בגין אחריות שילוחית למעשים שייחסה למנהל המדור הרפואי.
- כנגד מנהל המדור הרפואי, אשר יוצג ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, תבעה פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בשמה והשפלתה בשל תלונותיה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הפרת תום לב, ועוגמת נפש.
בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה התובעת בקשה לבית הדין לעבודה לסעד זמני למניעת פיטוריה אולם לאחר שבית הדין לעבודה קיים הליך משפטי שלם ומעמיק בהקשר זה, דחה בית הדין את בקשתה.

טענותיה של התובעת בעניין הטרדה מינית בעבודה

בתמצית, טענה התובעת כי מנהלה הישיר, ראש המדור הרפואי, הטריד אותה מינית בעבודה באמצעות הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיהי, ומאחר ומדובר במי שהיה הממונה הישיר שלה, התקיימו בין השניים יחסי מרות.
לטענתה, החל ראש המדור הרפואי בחיזורים אחריה, וכאשר חיזורים אלו עלו בתוהו, החל להתנכל לה ואף “תפר לה תיק”, שהוביל לפיטוריה.

ממצאיו של בית הדין לעבודה, ודחיית הטענות להטרדה מינית בעבודה

המשפט בבית הדין לעבודה נמשך כשלוש שנים ו- 4 חודשים עד למתן פסק דין, לאחר שנשמעו כל הראיות וכל העדים הרלבנטיים, עד תום.
במסגרת פסק דין, המחזיק 55 עמודים, קיבל בית הדין לעבודה את טענות ההגנה ודחה, אחת לאחת, את טענותיה של התובעת.
נשתדל להביא כאן את עיקרי ממצאי פסק הדין, בהקשר לטענות התובעת שהוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור הרפואי, לקוח משרדנו.
ואלו עיקרי הממצאים של בית הדין;
הוכח בפני בית הדין כי טענתה כי הוטרדה מינית העלתה התובעת לראשונה עקב ההחלטה לפתוח בהליך הדחתה.
נפסק כי התובעת פירשה סיטואציות שונות במנותק מהמציאות כהווייתה וכי יש להעדיף את גרסת הנתבע ועדים אחרים, על פני עדותה של התובעת.
הוכח שהתובעת לא אמרה אמת בתשובה לשאלה שנשאלה על דוכן העדים;
- הוכח שאחרי שנודע לה על הכוונה להדיחה במייל שכותרתו “המלצה להדחה מתפקיד ושחרור מצה”ל” ובטרם התלוננה על הטרדה מינית כלפי ראש המדור הרפואי, ניגשה התובעת למקום העבודה של אשתו של ראש המדור, וטענה בפניה (במה שהתברר במשפט כטענה לא נכונה, משוללת כל יסוד) כי ראש המדור מנהל רומן עם רופאה אחרת.
- עוד הוכח בהקשר זה במשפט, כי בהזדמנות זו בה פנתה התובעת לאישה, לא טענה התובעת בפני אשתו של ראש המדור כי ראש המדור הטריד אותה עצמה.
- כמו כן, בית הדין קבע שבנקודה זו בעדותה לא אמרה אמת, שכן העידה בפניו, שכן טענה בפני אשתו של ראש המדור שחוותה מצדו של ראש המדור הטרדה.
- בית הדין קבע שיש להעדיף חד משמעית את גרסת אשתו של ראש המדור על פני גרסת התובעת, שהתובעת לא אמרה דבר על הטרדתה, וכי חוסר העקביות בעדותה של התובעת, ולא רק כאן, בעלת משקל מצטבר בדבר חוסר מהימנותה.
באשר לטענה לאירוע שבו לטענתה הוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור, פסק בית הדין לעבודה:
- עדותו של ראש המדור הייתה עקבית, הגיונית ונכונה מהותית, ויש בה כדי לסתור טענות של התובעת.
- מנגד, עלו סתירות שונות בגרסאותיה של התובעת בעניין זה וגרסתה לא היתה אחידה או עקבית. יתרה מכך, גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת שנאמרה אמירה שייחסה למנהל המדור, לא מצא בית הדין כי באמירה זו יש את הנדרש בחוק כדי שיעלה כדי הטרדה מינית. אין מדובר בהתייחסות משפילה או מבזה ואף אין בה התייחסות לעניין מיניותה של התובעת.
- התובעת בגרסתה העצימה השתלשלות האירועים בכלל, וקל וחומר בעניין טענותיה להטרדה מינית.

“מתשובות התובעת בחקירה נגדית עולה כי לא התקיים כל סממן של הטרדה מינית בכלל מכיוון הנתבע 2. …הניסוח והעדות המבולבלת יחד עם העובדה שמדובר בטענה כבושה משך חצי שנה, וכן העובדה שנסתרה בגרסאות אחרים, לא מותירים לנו אלא לדחות טענה זו במלואה”.

“…תפיסתה של התובעת את הביטויים “רומן” ו”הטרדה”, התבררו בחקירתה הנגדית בפנינו ככאלה שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה בעניין זה, ולעיתים אף לא בקנה אחד עם המציאות כהווייתה לעומת הפרשנות הסובייקטיבית שנתנה לה התובעת“.

באשר לאירוע אחר בו נטען כי הוטרדה מינית בעבודה, פסק בין הדין לעבודה כי טענתה נסתרה כליל, ע”י עדות מי שהיתה נוכחת באירוע ועדותו של מנהל המדור.

“…הטענה המאוחרת שהיא רואה בכך חלק ממסכת ההטרדות המיניות לכאורה שעברה מהנתבע אין לה על מה שתסמוך כלל. עדותה של גב’ XXX נמצאה אמינה בעינינו בהיותה אובייקטיבית בלתי תלויה ונטולת פניות בתביעה זו”.

“…הוכח שהתובעת פיתחה אנטיגוניזם כלפי הנתבע 2, כפי שטען, עוד טרם ההמלצה להדיחה מתפקידה. הזעם כלפי הנתבע 2 הופנה לעילת ההטרדה המינית עת המליץ מפקד XXX להדיחה. רק לאחר המלצה זו הועלתה לראשונה טענה להטרדה מינית”.

במסגרת סיכום ביניים, פסק בית הדין לעבודה כי הוכח בפניו שאחד מהאירועים הנטענים לא התרחש והשני, נסתרו נסיבותיו וכי הטענה ל”רומן” בין ראש המדור לרופאה אחרת “הומצא אף הוא” על ידי התובעת.

“…התלונה באה בתגובת נקם לרצון לסיים את העסקתה ולא ממקום אמיתי של התרחשות בפועל“.

לסיכום עניין הטענות להטרדה מינית, פסק בין הדין לעבודה:

“גרסתה של התובעת לעניין ההטרדה המינית הייתה חסרת קוהרנטיות ועיקביות מספקת, התנהלותה ועיתוי העלאת הטענות מלמדים על כך שהתלונה על הטרדה מינית הוותה אמצעי , לנסיון למנוע את הליך הפסקת עבודתה. הסתירות שבגרסתה עצמה גם בדיעבד, שתיקתה המפורשת, התלונה המאוחרת שהוגשה על אף שהיו הזדמנויות רבות לעשות כן כמו שגם נעשו בנושאים אחרים כל אלו השפיעו על מהימנותה”.

בדיקת גרסאותיה לאירועים ספציפיים מול לשון המחוקק והפסיקה ,מעלה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר קיומה של הטרדה מינית מילולית או באופן אחר כלשהו. המעסיק, והנתבע 2 באמצעות עדים שונים הרימו, כל אחד, את הנטל להוכיח כי לא אירעה כל הטרדה מינית.

לא הוכחה טענת התובעת להטרדה מינית מצד הנתבע 2 . טענות התובעת הופרכו אחת אחת, ודין טענה זו להידחות. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם”.

דחיית הטענה להעסקה פוגענית

דברים דומים פסק בית הדין לעבודה בהקשר לטענות להעסקה פוגענית;

“…כל הראיות ביחס לתלונות למיניהן משקפות את היותה של התובעת גורם מפריע בעבודה, גורם שאינו מקבל מרות – מקצועית ומנהלית, גורם משבש יחסי עבודה, טופל טענות שווא, בשפה בוטה ולא ראויה. לרבות, שיח לא מכבד מול חיילים … אי הסכמה לשבת לשיחות צוות; יציאה מראיונות לכל הפחות ראיון אחד עם XXX ואחד עם הנתבע 2 ; עזיבת מקום העבודה באמצע יום ועוד. כל זאת הוכח בפנינו ופורט בהרחבה לעיל. אין לתובעת להליך אלא על עצמה, בהיותה הגורם המפר סדרי מנהל תקין”.

“…הוכח כי פיטוריה של התובעת לא נבעו מחשיפת שחיתות אלא משיקולים ענייניים שנחשפו בראיות…”.

“הוכח שהתובעת חדרה לתיקים רפואיים שבהם טיפלו רופאות אחרות ובדקה את תוכנם ללא רשות וללא סמכות, בהיחבא, ואף הלינה על החלטות שגויות לדידה.

הוכח שהתובעת עקבה אחרי זמן השהייה של רופאיי המדור בהפסקות אוכל ושהייתם בשירותים, כאלו הפכה עצמה לבלשית. ואף דיווחה והלינה על שהייתם בשירותים. התובעת עקבה אחרי מהלכי הרופאים האחרים, באופן שיטתי וטורדני. ביקרה את ניהול XXX כי “עיצבנו אותה”.

“טענת חוסר השוויון בעומס, הופרכה כליל בחקירתה הנגדית של התובעת”.

“הוכח כי התובעת ידעה שהתנהגותה מציקה לחבריה לעבודה ולא חדלה מכך… התובעת התבטאה בצורה שאינה מכובדת כלפיי אנשיי XXX גם בפניי ציבור XXXX וגם בבית הדין”.

“הוכח כי לא הייתה לכתחילה סביבה עויינת והייתה אוירה קורקטית וחברית, אך התובעת, יצרה בהתנהגותה סביבת עבודה חשדנית, לא מוגנת ולא נעימה לעובדים האחרים שבלשה אחר הפסקותיהם, ודיווחה על הליכתם גם לשירותים, שבדקה תיקי עבודתם והתלוננה. צילמה ללא רשות ושמרה ללא רשות בביתה תיקים [רפואיים]”.

בהקשר זה סיכם בית הדין לעבודה:

“התובעת הייתה הגורם המהותי והעיקרי ביצירת סביבת העבודה הלא נעימה, לשון המעטה, ליבתה תככים והתערבה במריבות לא לה עד שהצליחה ליצור אווירה עכורה שהפכה למשכן קבע במדור הרפואה ב- XXXX. משכך אין אנו מקבלים את טענת התובעת להעסקה פוגענית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית לא הוכחה כל עילה מכח חוק השוויון בגינו תבעה . כך נדחים גם הסעדים הכספיים בהתאמה”.

דחיית הטענות לפיטורין שלא כדין, חשיפת שחיתות ומנהל לא תקין

בתמצית, פסק בית הדין לעבודה (בין היתר) בהקשר זה:

“מהחומר שהובא לפנינו הוכח שהתובעת קיבלה אזהרות מספר על התנהגותה שאינה מתאימה, לשון המעטה, למעמדה ולתפקידה. הליך הפיטורין של התובעת ככלל, כמו גם השימוע בפרט, נעשו כדין. כפי שהוכח התובעת קיבלה את זכות השימוע ואף מימשה אותה ובהיותה מיוצגת ע”י עו”ד. טענותיה של התובעת על חשיפת שחיתות ומנהל שאינו תקין לא הוכחו ונדחו. נדגיש שהוכח באופן חד משמעי , בסיוע עדה אובייקטיבית ובלתי תלויה בדבר ,שהתובעת לא מסרה אמת בפני בית דין זה…”.

“הנתבעים הוכיחו כי התובעת התנהלה בצורה שאינה מאפשרת המשך העסקתה, בין היתר באמצעות פעולות בילוש אחרי עמיתיה למדור; אי ציות לנהלים ובדיקת חיילים XXX; שימוש בשפה גסה בריש גליי ב- XXXX. התנהגותה זו של התובעת הקשתה על התנהלות תקינה של המדור הרפואי ב- XXX הגיוס … כאשר כבר לכתחילה לא סברה שהנתבע 2 יכול להיות ממונה עליה.

הוכח שהתובעת לא עמדה בסטנדרט ההתנהגותי הדרוש מעובדי ציבור בנושאי ממלכתיות; מקצועיות; מערכתיות ושרירותיות (קוד אתי לשירות המדינה, נציב שירות המדינה ינואר 2017). התובעת אף לא עמדה בהתנהגותה בכללי הקוד האתי של הארגון בו עבדה, “רוח צה”ל”, בנושאי דוגמא אישית; ממלכתיות; משמעת; רעות ואמינות (רוח צה”ל)”.

לסיכום עניין זה פסק בין הדין:

בנסיבות אלה גם על פי הפסיקה לעיל, גם בהיעדר כל פגם בשימוע ובהליך פיטוריה, ונוכח מכלול האמור לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המדינה להפסיק העסקתה.

לא מצאנו בסיס לתביעת התובעת לאכוף את שירותה כרופאה ב- XXX. סעד האכיפה נדחה. טענות ותביעות התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין ופיטורים שלא כדין נדחות. כך גם הסעד הכספי בהתאמה נדחה”.

דחיית הטענה בעניין לשון הרע

בהקשר זה נפסק בין היתר:

“התובעת לא פירטה ולבטח לא הוכיחה את העילה על מרכיביה הנדרשים. לא זו אף זו, גם בשלבים המאוחרים לכתב התביעה לא מצאה התובעת לנכון להביא בפנינו בדל הוכחה לטענה זו שנטענה בעלמא.

שאלות רבות ביחס לטענה זו נשארו ללא מענה: מה נאמר בדיוק שעולה כדי אמירת לשון הרע? מי אמר אותו? באיזה עיתוי אמר אותו? מאחר שהתובעת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה בעניין זה, לא נותר לנו אלא לדחות את הטענה בדבר לשון הרע ,אשר תוכנה, מבצעה ונסיבותיה נותרו עלומות.

נדגיש למעלה מן הצורך: לפי מכלול הראיות טענת ההטרדה המינית נדחתה, גם לו הייתה התובעת עומדת בתנאים הדרושים להגשת תביעת לשון הרע ומפרטת בפרוטרוט את טענותיה ומוכיחה אותן, הייתה עומדת לנתבעים הגנת “אמת דיברתי” מכיוון שאכן אין יסוד לתלונתה אודות ההטרדה המינית גם לו הפיצו במדור הרפואה כטענתה, דבר שלא הוכח. תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית”.

חיוב התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכר טרחה של באי כח הנתבעים, בסכום משמעותי

את פסק דינו, סיים בית הדין בדחיית כל תביעותיה של התובעת, אחת לאחת:

“תביעת התובעת לפיצוי עקב הטרדה מינית נדחית מכל וכל. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם.

תביעת התובעת להגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין (התשנ”ז- 1997) בהיותה חושפת שחיתות או מנהל לא תקין נדחית. בהליך העיקרי ביססו הנתבעים את טענתם לתקינות ההתנהלות בין היתר באמצעות מסמכים חיצוניים ל- XXX.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין נדחית.

תביעת התובעת לאכיפת חזרתה לעבודה נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית. תביעה זו לא הוכחה ולו בראשית ראיה.

תביעת התובעת לביטול פיטוריה נדחית. התובעת פוטרה כדין”.

את חיובה של התובעת בהוצאות לדוגמא נימק בית הדין לעבודה בפסק הדין באופן הבא:

“ לאחר ששקלנו בכובד ראש, את גילה, ומצבה, וחרף זאת, ונוכח כל מה שנפרש בפנינו בהרחבה, מצאנו כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכ”ט ב”כ הנתבעים בסכום משמעותי.

פסק דין (תע”א (תל אביב-יפו) 8303-06 בליסה – אמניר תעשיות מיחזור בע”מ קובע בין היתר:

“אנו סבורים כי המקרה שבפנינו אכן מצוי במתחמם של אותם מקרים חריגים בהם שוכנע בית הדין ברמה גבוהה של ודאות ומכל הטעמים שהוסברו לעיל – ובמיוחד נוכח היקף ההתדיינות ורמת הודאות הגבוהה שעל יסודה קבע בית הדין כי אדניה של התביעה ניצבים על גרסאות שאין בהן אמת – כי מן הראוי להטיל הוצאות משפט ריאליות על התובע”.

ויפים הדברים גם לעניינינו.

אשר על כן, חייב בית הדין לעבודה בפסק דינו את התובעת כדלקמן:
- לשלם שכר טרחת ב”כ נתבע 1 בסך 7,000 ₪.
- לשלם הוצאות הנתבע 2 בסך 4,000 ₪ .
- לשלם שכר טרחת ב”כ הנתבע 2 בסך 25,000 ₪.
את ב”כ הנתבע 2 ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בטענות להטרדה מינית ועבירות מין.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת 5 (34) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114)

גיא פלנטר — Sat, 08 Apr 2023 08:54:31 +0000

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ”ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ’ טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

“עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ’אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט”.

בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב’ השופט עמית בבש”פ 2065/13 פלוני נ’ מדינת ישראל כדלקמן:

“…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה”.

כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן.

עבירות מין במרחב הירטואלי

הסוג השלישי נקרא “עבירות מין וירטואליות”, כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
- החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
- בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
- עבירות על “חוק הסרטונים” האוסר “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום”.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
להרחבה בעניין זה ראו:

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה 5 (48)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 10:14:38 +0000

מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה, מקרים להמחשה

מהו מעשה מגונה בפומבי?

מעשה מגונה בפומבי מוגדר בחוק העונשין כעבירת מין שכוללת לא פחות מחמש חלופות שונות של מעשים מגונים, כאשר לכל חלופה נקבע עונש מקסימלי שונה, בהתאם לנסיבות כגון, טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (למשל, קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות), גיל נפגע/ת העבירה (קטינות) ומצבם הפגיע של נפגעי העבירה (חוסר ישע).

מה המשמעות של “מעשה מגונה” בעבירה של מעשה מגונה בפומבי?

“מעשה מגונה” מוגדר בחוק העונשין כ”מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”.
להרחבה בנוגע לרכיב זה בעבירה ראו בעמוד: מעשה מגונה – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים + מקרים להמחשה.
כאשר עסקינן בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, בד”כ מדובר באחד (או יותר) מאלה;
- התערטלות בפני אחרים;
- חשיפת איבר המין;
- מעשה אוננות;
- תנועות מגונות;
- התבטאות מילולית בוטה, כל עוד נעשתה ההתבטאות לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים (בד”כ, כאשר עסקינן “רק” בהתבטאות, הדברים שנאמרו יבחנו אל מול הוראות החוק למניעת הטרדה מינית).
על מנת שתתגבש עבירה, אין צורך להוכיח כי המבצע הגיע בפועל לסיפוק מיני.
אדם יכול להיות מורשע בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, גם באם גרם לאדם אחר לבצע את המעשה המגונה בפומבי.

מה יחשב בגדר מקום “פומבי” לעניין העבירה של מעשה מגונה בפומבי?

סעיף 34כד לחוק העונשין עוסק בהגדרות ומגדיר “מקום פומבי” באופן הבא:

“פומבי”, לענין מעשה –

(1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;

(2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה”;

מייד נראה, שסעיף 349 לחוק העונשין שכותרתו “מעשה מגונה בפומבי“, כולל גם עבירות המבוצעות שלא במקום פומבי.

היכן מעוגנת בחוק הפלילי העבירה של מעשה מגונה בפומבי?

בסעיף 349 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קבע המחוקק הישראלי את האיסור הפלילי על ביצוע מעשים מגונים בפומבי.
וזו לשונו של הסעיף:

“(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.

(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים”.

חלופות נוספות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי קבע המחוקק גם בסעיפים 351(ד) ו- 351(ד1) לחוק העונשין, ועל כך בהמשך.

החלופות השונות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי

כאמור, לעבירה של מעשה מגונה בפומבי לא פחות מ- 5 חלופות שונות.
לחמשת החלופות השונות של עבירה זו היבטים שונים מבחינת:
- מקום עשיית המעשה המגונה.
- שאלת ההסכמה.
- טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (כגון קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות);
- גיל נפגע/ת העבירה;
- מצבו הפגיע של נפגע/ת העבירה.
- הענישה.
ואלו חמשת החלופות;

מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו

העבירה קבועה בסעיף 349(א) רישא לחוק העונשין.
כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בפומבי, בפני אדם אחר, ללא הסכמתו. ההסכמה חייבת להינתן באופן ברור וחד משמעי.
“פומבי” מוגדר כמקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא או מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה.
“מקום ציבורי” מוגדר כדרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם (לרבות בתשלום) וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית.
העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.

מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות

העבירה קבועה בסעיף 349(א) סיפא לחוק העונשין.
כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בכל מקום שהוא – לאו דווקא בפומבי, ובלבד שנעשה תוך ניצול אחת הזיקות הקבועות בסעיף, כלומר – יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
לעניין שאלת ההסכמה, מדובר כאן בעשיית המעשה המגונה בפני אחר “בהסכמתו”, “הסכמה” שנעוצה בקיומם של יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
מכוחן של אותן זיקות תלות, נאלץ הקרבן “להסכים” בעל כורכו לעשיית המעשה המגונה בפניו, כך שלא מדובר בהסכמה אמיתית.
העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.

מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע

העבירה קבועה בסעיף 351(ד1) לחוק העונשין.
כאן מדובר ב”אחראי על חסר ישע”:
- העושה מעשה מגונה בפומבי בפני חסר ישע, ללא הסכמתו, או –
- העושה מעשה מגונה בכל מקום שהוא בפני חסר ישע תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
היותו של נפגע העבירה “חסר ישע” מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש המקסימלי הקבוע לעבירה זו הינו מאסר שנתיים.
“חסר ישע” מוגדר כמי:

“…שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו”.

באשר להגדרה של “אחראי על קטין או חסר ישע” – ראו סעיף 368א לחוק העונשין.

מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים

העבירה קבועה בסעיף 349(ב) לחוק העונשין ונועדה להגן על קטינים מתחת לגיל 16 מפני ביצוע מעשה מגונה בפניהם, בכל מקום, לרבות במקום פרטי.
הפגיעה בקטינים מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר 3 שנים.
על ההבדל בין העבירה של מעשה מגונה בקטין למעשה מגונה בפני קטין עמד בית המשפט העליון בע”פ 4802/18 פלוני נ’ מדינת ישראל (נבו 29.01.2019)‏‏:

“עבירה של מעשה מגונה בקטין נבדלת מזו של מעשה מגונה בפני קטין בפרט חשוב.

במקרה של מעשה מגונה בקטין, המבצע כופה על הקטין – שאינו כשיר לתת הסכמה למתרחש – השתתפות באקט או בשיח בעלי אופי מיני. במקרה של מעשה מגונה בפני קטין, המבצע גורם לקטין לצפות באקט בעל אופי מיני או לשמוע שיח מיני כלשהו, כאשר הקטין איננו נוטל שום חלק באותו אקט או שיח.

במקרה הראשון, החמור הרבה יותר, העבריין מבזה את הקטין מינית, או שואב את סיפוקו או את גירויו המיני, מכך שהוא כופה על הקטין אינטראקציה פיזית או מילולית בעלת אופי מיני. במקרה השני, החמור פחות, העבריין שואב את סיפוקו או את גירויו המיני רק מכך שהקטין צופה באקט בעל אופי מיני או שומע שיח מיני של העבריין מבלי להיות שותף לאותו אקט או שיח.”

מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה

העבירה קבועה בסעיף 351(ד) לחוק העונשין ונותנת ביטוי לחומרה שבמעשה מגונה בפני אדם שהוא גם קטין וגם בן משפחה.
בשל הנסיבות המחמירות של העבירה (קטינות של נפגע/ת העבירה + קרבת משפחה) נקבע עונש מקסימלי של 4 שנות מאסר לצידה של עבירה זו.

מהו העונש על מעשה מגונה בפומבי?

מתחם העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של מעשה מגונה בפומבי נע כאמור בין שנת מאסר ל- 4 שנות מאסר, בהתאם לחלופה אשר בה הורשע הנאשם.
להלן העונשים המקסימליים שנקבעו בחוק העונשין ביחס לחלופות השונות של העבירה, “מהקל אל הכבד”:
- סעיף 349(א) רישא – מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו – שנת מאסר.
- סעיף 349(א) סיפא – מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – שנת מאסר.
- סעיף 351(ד1) – מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע – 2 שנות מאסר.
- סעיף 349(ב) – מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים – 3 שנות מאסר.
- סעיף 351(ד) – מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה – 4 שנות מאסר.
בקביעת מתחם העונש ההולם יביא בית המשפט במניין שיקוליו את כל אלה:
- הערכים המוגנים שנפגעו;
- מידת הפגיעה בהם;
- מדיניות הענישה במקרים דומים בעבר;
- האם חל עונש מזערי – למשל, בעבירות מין במשפחה;
ראו בהקשר זה בהרחבה: אמות המידה לגזירת העונש בגין מעשה מוגנה.

מעשים מגונים בפומבי – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לחשדות ולאישומים במעשים מגונים בפומבי:
כמו כן ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי

הפוסט מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה 5 (48) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר