ארכיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בקריות 4.9 (62)

גיא פלנטר — Sun, 09 Apr 2023 05:56:33 +0000

עורך דין פלילי בקריות; בית משפט השלום בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בקריות.

עורך דין פלילי בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בפני בית משפט השלום קריות

מחפשים עורך דין פלילי בקריות? משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בקריות.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרה בו העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום קריות.
למרות שההליכים הפליליים התנהלו בקריות, פנה הנאשם למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסיום ההליך ללא הרשעה.
המקרה ממחיש, שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בקריות, משרדו של עורך הדין פלילי לא חייב להיות ממומקם דווקא בקריות.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים המתנהלים בפני בית משפט השלום קריות ובפני בית משפט לנוער – קריות.
אנו ערוכים להעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתושבי הקריות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

חשודים ונחקרים בקריות – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בקריות

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים בתחנת משטרת זבולון, הממוקמת ברחוב שדרות ההסתדרות 219, קריית חיים.
תחנת זבולון של משטרת ישראל נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, קרית חיים, קרית אתא, אפק, אושה, רמת יוחנן, כפר המכבי, טבעון, איבטין, נופית, חילף, חוואלד, ראס עלי, זבידאת, רכסים, כפר חסידים, אלונים, שער העמקים ונשר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי לנחקרים ולחשודים ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עצורים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר בקריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי לעצורים המובאים להארכת מעצר בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד – שחרור ממעצר.

נאשמים בתיק פלילי בבית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לנאשמים בהליכים פליליים בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד –משפט פלילי ייצוג משפטי.

תאגידים הנאשמים בתיק פלילי בית משפט השלום קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לתאגידים בהליכים פליליים ראו בעמוד –תאגידים ייצוג משפטי בהליך פלילי.

קטינים הנאשמים בתיק פלילי בפני בית משפט לנוער קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לקטינים ראו בעמוד – קטינים – ייצוג משפטי.

מערערים ומשיבים בהליכי ערעור על פסק דין פלילי שניתן ע”י בית משפט השלום קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי של מערערים ומשיבים לערעור שהוגש ע”י המשטרה או הפרקליטות ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי.

נפגעי עבירה בקריות

בכל הנוגע לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי שאנו מעניקים לנפגעי עבירה ראו בעמוד –נפגעי עבירה – ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בקריות בבית משפט השלום קריות

מיקומו של בית משפט השלום קריות

בית משפט השלום קריות ממוקם ברחוב דרך עכו 194, קריית ביאליק ומעניק את שירותיו לתושבי הקריות והסביבה.

עניינים פליליים בקריות

בבית משפט השלום קריות נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נשמעים במסגרת בית משפט לנוער בקריות בפני שופטי נוער.

סמכות עניינית

בית משפט השלום קריות מוסמך לדון בעבירות פליליות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

התביעה הפלילית בקריות

בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות:
- מטעם משטרת ישראל מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות שלוחת תביעות זבולון אשר מקום משכנה בשדרות ההסתדרות 291, קריית חיים. הכניסה מרחוב בן צבי, בתחנת זבולון (קריות).
- מטעם פרקליטות המדינה מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) אשר מקום משכנה ברחוב פל-ים 15 א’ (קומה 16), קרית הממשלה, בניין ב’ “המפרש”, חיפה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – מקרה להמחשה

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו בבית משפט השלום קריות.

תמצית המקרה להמחשה – סיום משפט פלילי בקריות ללא הרשעה

תיק פלילי שהחל באישומים חמורים בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, העמיד את הנאשם בסיכון ממשי לסיום ההליך הפלילי מאחורי סורג ובריח.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו לנאשם בבית משפט השלום קריות, נמחקו כל העבירות מכתב האישום למעט העבירה של הפרעה לשוטר, וההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה – למרות שלחובתו של הנאשם אי הרשעה קודמת.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם לבית משפט השלום קריות

תיק זה נשמע רובו ככולו בבית משפט השלום קריות, אולם הסתיים בבית משפט השלום בחיפה לאחר שהשופטת אשר שמעה את הראיות עברה לכהן בבית משפט השלום בחיפה.
הנאשם בפרשה זו מהנדס תוכנה בחברת אינטל, בן 30, נשוי ואב לילד, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם בחטיבת גולני.
מפגש בין האיש לשוטרים, אותו סיים האיש חבול כולו, הוביל את שלוחת תביעות זבולון של משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום חמור.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
- בסמך לשעה 22:00 באזור הצ’ק פוסט, ניגשו שני שוטרים לנאשם בשל חשד לביצוע עבירה אחרת (בדיעבד הוכח במשפט כי לנאשם לא היה שום קשר לעבירה אחרת).
- על פי הנטען, אחד מן השוטרים הזדהה באמצעות תעודת מנוי, והנאשם, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, תקף את שני השוטרים, דחף אותם, השתולל ובעט באחד השוטרים והכה אותו במכות אגרוף בכל גופו.
- בהמשך, כך נטען, המשיך הנאשם להשתולל, התנגד למעצרו, בעט בגבו של אחד השוטרים ואיים בכך שאמר לשוטרים כי הינו מתאגרף “וזה הסוף שלהם”.
- לאחר הבאתו לתחנת המשטרה, כך נטען, תקף הנאשם שוטר נוסף, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר.
- לבסוף, כך נטען, העליב הנאשם את השוטרים שהיו במקום בכך שאמר להם: “הומואים מזדיינים בתחת”.

העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום – תקיפת שוטר, איומים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור

בהתאמה לטענות העובדתיות, ייחס כתב האישום לנאשם את העבירות הבאות לפי חוק העונשין, תשל”ז – 1977;
תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק.
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסיף 275 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.
העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

הנאשם שוכר את שירותיו של עו”ד פלילי בקריות גיא פלנטר

התיק הפלילי נקבע לדיון בבית משפט השלום קריות בפני כבוד השופטת אורית קנטור, סגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה.
עם תחילת המשפט, הודיעה התביעה כי בכוונתה לבקש מבית המשפט למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר, מאחורי סורג ובריח.
בשלב זה שכר הנאשם את שרותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת להעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי.

מחיקת רוב העבירות מכתב האישום, לאחר חקירה נגדית של השוטרים המתלוננים

לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר חקר בבית המשפט את כל השוטרים המעורבים בחקירה נגדית, הוכחה בפני בית המשפט תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה העולה מכתב האישום.
ראשית, הוכח על ידי הסניגור כי הנאשם לא ידע – וגם לא היה יכול לדעת – כי שוטרים התנפלו עליו;
השוטרים הגיעו למקום בלבוש אזרחי וברכב בילוש מוסווה, אחד מהם קפץ על הנאשם מן הרכב המסווה ותפס את הנאשם בכתפו, מבלי להזדהות.
בסיטואציה זו, שבה לא ידע כי לפניו אנשי משטרה, ומשעה שממילא ידע כי לא ביצע דבר וחצי דבר שיצדיק עיכובו על ידי המשטרה, חש עצמו מותקף והתנגד למעצרו.
יתרה מכך, צל כבד של ספק הוטל במשפט על טענות השוטרים כי הנאשם תקף שוטר בעודו כבול בידיו וברגליו (הטענה בכתב האישום לפיה לאחר שהובא לתחנת המשטרה – תקף שוטר נוסף בתחנה, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר).
בהתאמה, במסגרת הסדר טעון, נמחקו כליל מכתב העבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור.
יחד עם זאת, מרגע שידע הנאשם כי מדובר בשוטרים, היה עליו לחדול מלהפריע לשוטרים במילוי תפקידם ולפיכך הודה הנאשם במסגרת הסדר הטעון בעובדות המקימות את העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכך גם הודה הנאשם בפה מלא מלכתחילה, עוד במעמד חקירתו במשטרה.

סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, למרות אי הרשעה קודמת לחובתו של הנאשם

למעשה, אימץ כתב האישום המתוקן את גרסת הנאשם לאשר התחרש ונמחקו ממנו כליל כל טענות השוטרים.
ובאשר לעונש; ככלל, מי שזכה בעבר לסיים הליך פלילי באי הרשעה לא יזכה שוב באי הרשעה שכן כבר לא מדובר ב”מעידה חד פעמית”.
במקרה הנדון כאן, למרות שלחובתו של הנאשם עמד רישום פלילי קודם, ללא הרשעה, בעבירה של תגרה במקום ציבורי, הסכימה התביעה המשטרתית (לאחר שמיעת הראיות וקבלת גרסת הנאשם) לעתור במסגרת הסדר הטעון לסיום הפרשה שוב, באי הרשעה.
בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת אורית קנטור) אימץ את הסדר הטעון, הטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין תוך שהוא מציין בפסק דינו כי:

“הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מקיים את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב, שמייצגת התביעה, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם, כפי שנקבע בהלכת פלוני – (ע”פ 1958/98), ולכן בכוונת בית המשפט לכבדו, זאת לאחר שאכן משמיעת הראיות בתיק עולה כי היה מקום להגיע להסדר האמור ולתקן את כתב האישום כפי שתוקן”.

משעברה השופטת שישבה בדין בבית משפט השלום בקריות לכהן בבית משפט השלום בחיפה, ניתן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה ולא בקריות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק דינה של כבוד השופטת אורית קנטור.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום קריות, בפני כב’ השופטת אורית קנטור.

לקריאה נוספת

לדוגמא נוספת לייצוג משפטי שהעניק משרדנו בבית משפט השלום קריות ראו: ביטול כתב אישום – רופא שהודה בעבירות הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים ולדוגמאות נוספות בהן העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקים הנוגעים לעימותים בין שוטרים לאזרחים ראו בעמוד: עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע למוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ולדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו לסיום הליכים פליליים באי הרשעה או בביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בקריות.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בקריות | עו”ד פלילי בקריות | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

עורך דין פלילי בקריות | בית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי | עו”ד פלילי בקריות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי ברמת גן | אי הרשעה | ביטול הרשעה | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי

הפוסט עורך דין פלילי בקריות 4.9 (62) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51)

גיא פלנטר — Sun, 05 Mar 2023 05:23:51 +0000

עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי ויימוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות נגד שוטרים.

עבירות נגד שוטרים – כללי.

כידוע, שוטרים הינם עובדי ציבור האמונים מתוקף תפקידם על שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי. לכן, עבירות המופנות כלפי שוטרים בקשר עם מילוי תפקידם נתפסות בראש ובראשונה כפגיעה בשלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, על כלל זרועותיה, מתייחסת לעבירות אלו בחומרה יתרה.
כך למשל, אך באחרונה, ביוני 2017, התייחס בית משפט השלום בירושלים בת”פ 37159-10-15 מדינת ישראל נ’ מאגדה חוואש למדיניות הענישה בעבירות אלימות כנגד שוטרים:

“חברה שומרת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה ביצוע מעשי אלימות המופנים כלפי שוטרים הממלאים את תפקידם על פי החוק. המחוקק קבע עונש מזערי בגין העבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ובכך הביא לביטוי את תפיסתו לגבי חומרת העבירה, ואף פסיקה עקבית של בית המשפט העליון מלמדת כי אין מקום לנהוג גישה סלחנית כלפי מי שנוהג באלימות כלפי שוטרים.

בחינת רמת הענישה בפסיקה מלמדת, כי בגין עבירה של תקיפת שוטר, או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות שבוצעו בנסיבות דומות, נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל, ולעיתים אף לריצוי בדרך של עבודות שירות, אף כשמדובר היה בקטינים”

דברים דומים נשמעו גם מבית המשפט המחוזי, למשל, בעפ”ג (חיפה) 5020-03-15 ירון וייס נ’ מדינת ישראל, עת התייחס בית המשפט לעונש מאסר בפועל של 8 חודשים שהוטל על המערער בבימ”ש השלום:

“אין צורך להכביר מילים, ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע המערער. אין מחלוקת, כי התנהגותו האלימה, החוזרת ונשנית של המערער ראויה לגינוי, וככלל דורשת תגובה עונשית ראויה, בפרט שעה שמדובר בעבירות שבוצעו כלפי שוטרים, אשר מילאו תפקידם על פי דין.

לא ניתן להשלים עם תופעה של תקיפת עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים, האמונים על שמירת הסדר הציבורי. תופעה זו דורשת את הירתמותם של בתי המשפט לצורך מיגורה, וזאת באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על אותם עבריינים שפוגעים, מאיימים ותוקפים שוטרים, הממונים על שמירת הסדר הציבורי והדאגה לביטחון הציבור. על יסוד האמור, נראה לכאורה, כי העונש, שגזר בית משפט קמא על המערער, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים מן הסוג הנדון, ולא ניתן לומר כי הוא נוטה לחומרה”.

עיון בפסיקה מלמד על מסר ברור שיוצא מבית המשפט, שיש להחמיר עם מי שמורשע בפגיעה בשוטרים במילוי תפקידם. כך למשל נפסק בע”פ 3236/98, 4174/98 אבו דריס נ’ מד”י:

“…שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי … מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה…”.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין.

האיסור הפלילי על תקיפת שוטר מעוגן בסעיף 273 בחוק העונשין, התשל”ז – 1977:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. עם זאת, בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות“.

עבירת התקיפה כוללת אם כן קשת רחבה של מעשים, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה. אפשר לראות כי בצדה של עבירת תקיפת שוטר קבע המחוקק עונש מינימום של מאסר לחודש ימים, כביטוי לחומרה היתרה בטמונה בפגיעה בשוטר במילוי תפקידו.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 274 לחוק העונשין.

סעיף 274 לחוק העונשין עוסק בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וקובע כדלקמן:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2) היה מזויין בנשק חם או קר;

(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

כלומר, במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר, או אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כעבירת פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. יש לשים לב כי גם לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שלושה חודשים.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין.

העבירה של הפרעה לשוטר מעוגנת בסעיף 275 לחוק העונשין, הקובע כך:

“275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים”.

הסעיף קובע למעשה איסור פלילי על כל מעשה, שאינו בהכרח תקיפה, שנעשה מתוך כוונה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בביצוע תפקידו. כלומר, על מנת להרשיע נאשם בעבירה זו נדרש להוכיח כי פעל מתוך כוונה כאמור. גם לעבירה זו, אף שאינה עוסקת בפגיעה פיזית בשוטר, קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שבועיים ימים.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 275א לחוק העונשין.

עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות הינה עבירה מסוג פשע, שבצדה עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר:

“275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים”.

ניתן לראות כי עבירה זו ייחודית לסיטואציה בה אדם מיידה או יורה אבנים או חפצים לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, מתוך מטרה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך. עבירה זו נוספה לחוק העונשין בשנת 2015, מתוך מטרה לסייע בהתמודדות עם תופעת יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים שהפכה שכיחה במחוזותינו ובגינה הגישה המדינה כתבי אישום רבים.

העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין.

סעיף 288 קובע איסור פלילי על העלבה של עובד ציבור בקשר עם מילוי תפקידו:

288. העלבת עובד הציבור

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ”ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים”.

חשוב להדגיש כי “העלבה” לעניין עבירה זו איננה בהכרח רק במילים, אלא יכולה להיות גם בדרך של מעשים או אפילו תנועות, שאינם מלווים באמירה כלשהי.
על מנת להרשיע בעבירה של העלבת עובד ציבור, נדרש שההעלבה תופנה כלפי עובד ציבור (לענייננו, שוטר) בזיקה למילוי תפקידו. מכאן, שאם ההעלבה באה על רקע סכסוך אישי, אף אם נאמרה בעת ביצוע תקפידו של השוטר, לא תחול עבירה של העלבת עובד ציבור.
מדובר בעבירת התנהגות שאיננה מחייבת הוכחת אלמנט תוצאתי, כלומר אין משמעות לשאלה האם עובד הציבור נעלב בפועל או לאו.

עקרונות מנחים שקבע בית המשפט העליון ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור.

בפסק דין מנחה לעניין עבירה זו, דנ”פ 7382/08 יוסף אונגרפלד נ’ מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון בין היתר את הדברים הבאים:
- לא ניתן להגדיר מראש רשימה סגורה של מקרים בהם מתרחשת “העלבה”. עם זאת, קו-משותף למעשי “העלבה” כמובנם בסעיף העבירה הוא ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו.
- על-פי גישה זו, “העלבה” מתקיימת כאשר היא מכוונת כלפי ליבת כבודו האישי של העובד; אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא נדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של העובד שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים.
עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשה זו כי בכדי שאמירה תיחשב העלבה לעניין עבירה זו, עליה לעמוד בשני מבחנים;
- מבחן תוכני – האמירה צריכה להיות משום פגיעה קשה בליבת כבודו של עובר הציבור.
- מבחן הסתברותי – צריכה להתקיים ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

אמות מידה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 1103 “הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית- המשפט“, קובעת אמות מידה מנחות לשיקול הדעת של התביעה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, ובכללן:
- תוכן האמירה – חומרת האמירה, הישנות האמירה, מטרת האמירה המעליבה, אמיתות האמירה לכאורה;
- נסיבות בהן נאמרה האמירה;
- הלך רוחו של המעליב;
- היסוד הנפשי של המעליב;
- הרקע לאמירה;
- הגורם כלפיו נאמרו הדברים;
- תוצאות האמירה;
- עבירות נוספות שנלוו להעלבה;
להרחבה אודות כל אחד מהשיקולים האמורים ניתן לראות בגוף ההנחיה.

מדיניות הענישה ביחס להעלבת עובד ציבור כאשר מדובר בשוטר.

על החומרה שבה רואים בתי המשפט עבירה של העלבת עובד ציבור, שעה שמדובר בשוטר הממלא את תפקידו ניתן ללמוד למשל בפסיקת בית המשפט העליון (כב’ הש’ ג’ובראן) ברע”פ 5579/10 קריה נ’ מדינת ישראל:

“….יש לשוב ולהזכיר כי הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים גזעניים ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהווים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את ביטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי.

על התנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית.

כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, “וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד”.

עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים שטופלו ע”י משרדנו.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתיקי עבירות נגד שוטרים כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות נגד שוטרים.
בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור ראו בעמוד – תקיפת עובד ציבור.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור | איומים | ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת שוטרים + הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – בעקבות ייצוג משפטי – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 5 (2)

גיא פלנטר — Thu, 10 Nov 2022 14:07:42 +0000

תקיפת שוטרים + הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו בית משפט השלום בת”א מורה על סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

תקיפת שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לטענות על תקיפת שוטרים.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו ייצוג משפטי לנאשם אשר הואשם בתקיפת שוטרים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
הייצוג המשפטי של משרדנו הוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – תקיפת שוטרים + הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה בפלילים.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת שוטרים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

הנאשם בפרשה זו, מבעלי חברה קבלנית, שירת בצה”ל כמ”פ ביחידה קרבית נבחרת.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום המקורי שהוגש כנגדו, בעת שביצעו עובדיו עבודות בניה ברמת השרון, הגיעו למקום שוטרים והורו לעובדים להפסיק את העבודות.
הנאשם, כך נטען בכתב האישום המקורי, הכשיל את השוטרים במילוי תפקידם בכך שהורה לעובדיו להמשיך לעבוד וסרב להיענות לדרישת השוטרים להזדהות. בהמשך, כך נטען בכתב האישום המקורי, התפתח עימות פיזי במהלכו אף התנגד הנאשם למעצרו, תוך תקיפת השוטרים;
לטענת השוטרים, הנאשם דחף את אחד מהשוטרים לקרקע וגרם לו שריטות על חזהו ובטנו ובמהלך ניסיון כבילתו, חבט עם אגרופו בפניו של שוטר אחר.
בהתאמה, ייחס כתב האישום המקורי לנאשם עבירות של תקיפת שוטרים, בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית.

בעקבות מו”מ שניהל עו”ד פלילי גיא פלנטר עם מפלג תביעות פליליות תל-אביב, נחתם בין הצדדים הסדר טעון כדלקמן:
תוקן כתב האישום המקורי, באופן שהאישום בדבר תקיפת שוטרים נמחק כליל (למרות תלונות מפורטות של מספר שוטרים בנושא זה);
סוכם כי בא כוח הצדדים יעתרו בהסכמה, על בסיס תסקיר חיובי משירות המבחן, לסיום ההליך הפלילי באי הרשעתו של הנאשם, תוך הסתפקות בביצוע שירות לתועלת הציבור בלבד.

בית משפט השלום בתל אביב מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בית משפט השלום בתל אביב (כב’ השופט משה שמאי) פסק בין היתר:

“אני רוצה לומר חד משמעית שחסד עשתה התביעה עם הנאשם. דווקא לנאשם בעל כישורים כמוהו, קצין בצה”ל, בעל השכלה אקדמאית, אפשר לדרוש שיקול דעת הרבה יותר רחב כלפי השוטרים וקצת כבוד. אולם צודק הסניגור המלומד כי הרשעה במקרה זה עלולה לשבור את מטה לחמו של הנאשם ולפגוע בעתידו ובעבודתו ובפרנסתו”.

בסופו של יום, אימץ בית המשפט את הסדר הטעון ולמרות שקבע כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, הורה כי הנאשם יבצע 140 שעות של שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כבוד השופט משה שמאי.

לקריאה נוספת.

בכל הנוגע לעימותים עם שוטרים שהובילו להליכים פליליים ראו: עבירות נגד שוטרים.
בנוע לתקיפתם של עובדי ציבור ראו: תקיפת עובד ציבור.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטרים | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב | כתב אישום

הפוסט תקיפת שוטרים + הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – בעקבות ייצוג משפטי – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – אי הרשעה 5 (3)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 08:13:07 +0000

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים – בעקבות ייצוג משפטי – סיום הליך ללא הרשעה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים, לרבות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לזוג צעיר שהואשם בתקיפה והכשלת שוטרים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור. בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לזוג, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

מה העונש על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו?

העונש המקסימלי בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עומד על 3 שנות מאסר, ובשל החומרה שראה המחוקק בעבירה זו, נקבע לצידה עונש מינימום של לא פחות משבועיים ימי מאסר.
סעיף 275 לחוק העונשין קובע:

“275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים”.

יחד עם זאת, באם עבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו בוצעה בנסיבות מחמירות, העונש המקסימלי עומד על 5 שנות מאסר.
סעיף 275א לחוק העונשין, שנועד לטפל בתופעה של יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים, קובע:

“275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים”.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – סיום הליך פלילי ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הלקוחות – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות נוספות נגד שוטרים.

במהלך בדיקת רישיונות רכב שגרתית, התפתח עימות בין שוטר לזוג צעיר אשר הוביל להגשת כתב אישום כנגד בני הזוג.
כתב האישום, אשר הוגש לבית משפט השלום בנתניה, ייחס לשני הנאשמים שורה של עבירות פליליות:
- תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין;
- הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין;
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

הסדר הטעון שנחתם בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו.

עו”ד פלילי גיא פלנטר, מטעם בני הזוג, הגיע להסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו נערכו תיקונים משמעותיים בעובדות כתב האישום וחלק מהעבירות נמחקו.
עוד הוסכם בהסדר הטעון, כי במידה ויתקבל אודות הנאשמים תסקיר חיובי משירות המבחן, יעתרו באי כוח הצדדים לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, תוך קביעה שהנאשמים יבצעו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בלבד.
בשלב זה הופרד הדיון בעניין שני הנאשמים, כיוון שהתעורר צורך לטפל בתיק פלילי נוסף, שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם בבית משפט אחר.

בית משפט השלום בנתניה מסיים את ההליך כנגד הנאשמת באי הרשעה.

באשר לנאשמת: בית משפט השלום בנתניה (כב’ השופטת ליאורה ברודי) כיבד את הסדר הטעון והטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, ללא הרשעה בדין.
את התוצאה החריגה נימק בית המשפט הנכבד בהתחשב בהסדר הטעון, באמור בתסקיר שירות המבחן, בהודאתה המידית של הנאשמת והבעת חרטה מצידה, בהיותה בחורה צעירה המנהלת אורח חיים נורמטיבי, ועל מנת שלא למנוע את השתלבותה בעתיד במסגרות תעסוקתיות שונות.

בית משפט השלום בפתח תקווה מסיים את ההליך הפלילי כנגד הנאשם ללא הרשעה.

עניינו של הנאשם היה מעט מורכב יותר. כנגד הנאשם היה תלוי ועומד תיק פלילי נוסף, בבית משפט השלום בפתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד. במסגרת ההליכים בתיק זה, כבר הודה הנאשם כי תקף את אחותו וגרם נזק לרכושה (עבירות של תקיפת בן משפחה, בניגוד לסעיפים 379 + 382 (ב) לחוק העונשין וגרימת היזק בזדון, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין).
בית משפט השלום בפתח תקווה נעתר לעתירתו של הסניגור, עו”ד גיא פלנטר, הורה להעמיד את הנאשם בפיקוח טהור למשך שנה, ללא הרשעה בתיק ולסיים את ההליך הפלילי בתיק פלילי הנוגע לעבירות כנגד שוטרים בעבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות, ללא הרשעה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה, וכן: ארכיון אי הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בנתניה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירת הפרע, שוטר במילוי תפקידו ראו לקראת סוף עמוד זה.
בלא מעט מקרים, אינטראקציה שלילית בין אזרח לשוטר מובילה לתלונה פלילית של השוטר כנגד האזרח, ולהגשת כתב אישום ע”י משטרת ישראל כנגד האזרח כאשר השוטר המעורב משמש כעד התביעה המרכזי כנגד האזרח להוכחת האישום. מטבע הדברים, שוטרים נוספים שהיו בזירה נוטים לתמוך בשוטר המתלונן.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות הנוגעות לאינטראקציה בין אזרחים לשוטרים ראו בעמודים הבאים:

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | עבירות כנגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – אי הרשעה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

איום על שוטר – ביטול כתב אישום: מפקד טייסת שהואשם בעבירה של איומים על שוטר 5 (10)

גיא פלנטר — Thu, 10 Mar 2022 04:00:48 +0000

איום על שוטר. מפקד טייסת שהואשם בעבירה של איומים על שוטר – ביטול כתב אישום.

איום על שוטר –ביטול כתב אישום.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ בכל הנוגע לעימותים עם שוטרים בכלל, ואישומים אודות איום על שוטר בפרט.
אנו מביאים בעמוד זה מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו בוטל כתב אישום אשר ייחס לנאשם איום על שוטר.

מקרה להמחשה: בית משפט השלום בכפר סבא מורה על ביטול כתב אישום כנגד מפקד טייסת אשר הואשם בעבירה של איומים על שוטר.

כתב האישום שהוגש כנגד מפקד טייסת – איום על שוטר.

כנגד מפקד טייסת הוגש כתב אישום פלילי לבית משפט השלום בכפר סבא המייחס לו עבירה פלילית של איומים על שוטר, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בעובדות כתב האישום, נטען כי במהלך בדיקת רישיונות שגרתית, ירד מפקד הטייסת מרכבו והשמיע איום על שוטר, שיפגע בו.
עם הגשת כתב האישום כנגדו, ובשים לב לחומרת האישום פנה מפקד הטייסת לעורף דין פלילי גיא פלנטר על מנת שייצג אותו בהליך הפלילי.

ביטול כתב האישום אשר ייחס איום על שוטר.

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר למפקד הטייסת, בוטל כתב האישום;
במסגרת פגישה בין הסניגור לראש שלוחת תביעות כפר סבא סוכם, כי משטרת ישראל תבקש למחוק את כתב האישום וכך היה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד מפקד הטייסת המייחס לו איומים על שוטר ובהחלטת בית המשפט, בעקבות בקשת התביעה המשטרתית, למחוק את כתב האישום.

להרחבה על עימותים בין אזרחים לשוטרים שהובילו להליכים פליליים כנגד האזרחים.

מסתבר שבמקרים לא מעטים, אינטראקציה שלילית בין אזרח לשוטר מובילה לתלונה פלילית של השוטר כנגד האזרח, ולהגשת כתב אישום ע”י משטרת ישראל כנגד האזרח כאשר השוטר המעורב משמש כעד התביעה המרכזי כנגד האזרח להוכחת האישום.
מטבע הדברים, שוטרים נוספים שהיו בזירה נוטים לתמוך בשוטר המתלונן.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות הנוגעות לאינטראקציה בין אזרחים לשוטרים ראו בעמודים הבאים:

לקריאה נוספת.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים פועל לביטול כתב אישום. להרחבה בנוגע לתרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

בכל הנוגע לעבירת האיומים ולדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירת איומים ראו בעמודים:

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות נגד שוטרים | איומים על שוטר | איום על שוטר | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט איום על שוטר – ביטול כתב אישום: מפקד טייסת שהואשם בעבירה של איומים על שוטר 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי שהוביל לביטול כתב אישום 5 (8)

גיא פלנטר — Sat, 07 Mar 2020 11:43:31 +0000

תקיפת שוטר – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר בכל הנוגע לעבירות תקיפת שוטרים.

תקיפת שוטר – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים בכלל, ועבירת תקיפת שוטר בפרט.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים אשר הואשמו בתקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בעקבות הייצוג המשפטי של משרדנו, בוטל כתב האישום.

מה העונש על תקיפת שוטר או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

בשל החומרה שראה המחוקק בעבירות של תקיפת שוטרים והכשלתם בשעת מילוי תפקידם, נקבע עונש מינימום לצד עבירות אלו;
סעיף 273 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת שוטר” קובע, כי התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
סעיף 274 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות“, קובע עונש של מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים. תקיפת שוטר תחשב “בנסיבות מחמירות” באם יוכח אחד מאלה:
- תוקף השוטר התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו.
- תוקף השוטר היה מזויין בנשק חם או קר.
- תקיפת השוטר היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
סעיף 275 לחוק העונשין שכותרתו “הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו” קובע, כי מי שעשה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.
כאן המקום לציין כי מרבית העבירות בחוק העונשין לא כוללות עונש מינימום לצידן.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; ביטול כתב אישום המייחס עבירות תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים – אישום בתקיפת שוטר ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כנגד זוג סטודנטים הוגש כתב אישום חמור לבית משפט השלום בת”א – יפו המייחס להם עבירות פליליות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.
התיק נקבע לדיון בפני כב’ השופטת מרים דיסקין, בבית משפט השלום בת”א – יפו.
על פי הנטען בכתב האישום, אחד הסטודנטים הכשיל שוטר בעת מילוי תפקידו בכך שסירב להזדהות וסירב לדרישת השוטר להתלוות אליו. בהמשך, כך נטען בכתב האישום, תקף הסטודנט שוטר בכך שדחף והפיל אותו וניסה לחבוט באגרופו בפניו של שוטר אחר.
חברתו של הסטודנט, כך נטען בכתב האישום, הפריעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שמנעה מהשוטר לכבול את הסטודנט ולעצור אותו. עוד נטען בכתב האישום, כי הסטודנט תקף שוטר נוסף ואיים עליו.
במישור הראייתי, מצבם של שני הסטודנטים היה קשה; למרות הכחשתם, 3 שוטרים העידו לחובתם והפלילו אותם, ובאופן לא מפתיע, נוטה התביעה המשטרתית (וגם בתי המשפט) להעדיף את עדותם של שוטרים, על פני עדותם של אזרחים.

ביטול כתב האישום המייחס עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

במסגרת פגישה בין עורך דין פלילי גיא פלנטר לתביעה המשטרתית, סוכם כי התביעה המשטרתית תגיש לבית המשפט בקשה למחיקת כתב האישום.
בעקבות הודעתה של התביעה המשטרתית כי היא חוזרת בה מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל-אביב – יפו על מחיקת כתב אישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים, בקשתה של התביעה המשטרתית למחוק את כתב האישום והחלטת בית המשפט המורה על מחיקת כתב האישום.

תיק פלילי בפני כב’ השופטת מרים דיסקין, בית משפט השלום תל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ומקרים נוספים בהם ייצוג משפטי מטעם משרדנו הוביל לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
להרחבה בנושא עבירות נגד שוטרים ראו בעמוד: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור.

תקיפה של שוטרים ועימותים עם שוטרים – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לעבירות תקיפה של שוטרים ועימותים עם שוטרים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב | כתב אישום

הפוסט תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי שהוביל לביטול כתב אישום 5 (8) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר