ארכיון אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט - עורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי עורך דין – טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט 5 (1)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 16:21:27 +0000

זיכוי עורך דין מעבירות טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת.

זיכוי עורך דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין של לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו: זיכוי עורך דין בבית דין משמעתי של לשכת עוה”ד מעבירות של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה אשר הוגש כנגד עורך הדין: אישום בעבירות טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט.

בהחלטה חסרת תקדים בחומרתה, פסק שופט בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב כי עורך דין פלוני, אשתו ועורך דין נוסף קשרו קשר פלילי להונות את בית המשפט, לשבש ולסכל הליכי משפט.
ההחלטה השיפוטית מייחסת לעורך דין פלוני עבירות פליליות ומשמעתיות חמורות ביותר, ומנוסחת בלשון קשה וחמורה.
בעקבות ההחלטה השיפוטית, הוגשה כנגד עורך הדין קובלנה משמעתית לבין הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א – יפו, שם נטען, בתמצית, כי עורך הדין:
- הטעה את בית המשפט;
- ניסה להשיג ביטול כתבי אישום באמצעות העלמת עובדות ביודעין;
- מנע מבית המשפט לעשות משפט;
- ושיבש את הליכי המשפט.
כתב הקובלנה כלל שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות:
- אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט, עבירה בניגוד לסעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, עבירה על פי סעיף 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.
במידה והיה מורשע חלילה בעבירות המשמעתיות החמורות שיוחסו לו, עמד עורך הדין בסיכון כמעט ודאי לאבד את רישיונו לעסוק בעריכת דין.

קצת על העבירה של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון.

כלל 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו-1986 שכותרתו “איסור הטעיה” קובע:

“(א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי”.

על השאלה האם ניתן להרשיע בעבירה לפי כלל 34 לכללי לשכת עורכי הדין, במחדל השיב בית המשפט העליון בחיוב בבר”ש 9951/16:

“הכלל נוקט אמנם בלשון מעשה – “לא יעלה” – אך אין משמעות הדבר כי נדרשת פעולה אקטיבית בהכרח לשם מילוי אחר היסוד העובדתי של העבירה…

ואכן, כלל 34 מקים חובה – כנלמד גם מכותרתו, “איסור הטעיה” – שלא להטעות את בית המשפט. חובה זו בדבר איסור ההטעיה משרתת את תכליתם הכללית של דיני המשמעת לשמור על כבוד המקצוע ועל תפקודה התקין של מערכת המשפט, וכן מקדמת את ערכי גילוי האמת וטוהר ההליך השיפוטי … נוכח האמור, דומה כי כל הפרה של חובה זו – אם במעשה ואם במחדל, בגדר “עשיה באפס-מעשה”…תמלא איפוא אחר היסוד העובדתי של העבירה.

… אם התנהגותו של עורך הדין היתה כזאת, שבגינה יכול היה בית המשפט להיות מוטעה, מה לי מעשה ומה לי מחדל, והשכל הישר יורנו דרכו”.

מצבו המורכב של עורך הדין עם תחילת ההליך המשמעתי כנגדו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

כאן המקום להתעכב על הדבר הבא; מבחינת ההגנה, תיק זה נתפתח בעמדת נחיתות בולטת ביחס לתיקי משמעת אחרים המנוהלים כנגד עורכי דין;
להבדיל מתלונות רבות המוגשות לוועדת האתיקה כנגד עורכי דין, תלונות המוגשות על ידי מתלוננים בעלי אינטרס, כגון הצד שכנגד בהליך המשפטי או לקוח לא מרוצה (מסיבה כזו או אחרת), או על רקע סכסוך בנושא שכ”ט, כאן עסקינן בתלונה שהוגשה על ידי שופט מכהן, בפסק דין שהוציא תחת ידו, מתלונן על פניו “אובייקטיבי”, שאין לו שום אינטרס בתלונה ובתלונתו המפורטת, הלכה למעשה, הניח מה שנחזה כתשתית סדורה להרשעתו של עורך הדין בעבירות המשמעת החמורות המיוחסות לו.
עוד יש לזכור כי בתגובתו המפורטת בכתב לתלונת השופט, שהגיש לוועדת האתיקה, לא הצליח עורך הדין להתמודד בגפו עם טענות בית המשפט כנגדו ולפיכך עברה המערכה להכרעת בית הדין המשמעתי.

זיכוי עורך הדין מכל עבירות המשמעת אשר יוחסו לו.

עם הגשת הקובלנה כנגדו, פנה עורך הדין למשרדנו ושכר את שרותיו של עורך דין גיא פלנטר לייצג אותו בהליך המשמעתי.
לאחר ניהול הליך משמעתי ושמיעת כל העדים והראיות עד תום, אימץ בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עמדתו של הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וזיכה את עורך הדין מכל העבירות המשמעתיות שיוחסו לו.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהכרעת הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי במסגרתה זוכה עורך הדין מעבירות של:
- טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון;
- אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט;
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע;
- התנהגות שאיננה הולמת.

תיק בד”מ 85/06, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד עורך דין פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | עבירות אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין – בית דין משמעתי לשכת עוה”ד | טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון | אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט זיכוי עורך דין – טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 15:57:36 +0000

תלונת שופט אודות הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – זיכוי עו”ד בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

תלונת שופט אודות עו”ד – זיכוי בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בטענת “אין להשיב לאשמה”.

בעקבות תלונת שופטת, הוגשה כנגד עורכת דין קובלנה משמעתית לבית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין המייחסת לה שורה של עבירות אתיקה מקצועית: הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע וכן התנהגות שאיננה הולמת.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קיבל טענה מקדמית מצד הסניגור לפיה – אין להשיב לאשמה – והורה על זיכוי עורכת הדין מכל אשמה.

כללי – תלונות של שופטים והנהלת בתי המשפט כנגד עורכי דין.

על פי כתבה שפורסמה בגלובס, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה של גידול במספר התלונות מצד שופטים כנגד עורכי דין.
ככלל, תלונת שופט נגד עורך דין מועברת לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופטים.
מטבע הדברים, מתייחסות וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין בכובד ראש לכל תלונת שופט כנגד עורך דין ולא אחת, הובילו תלונות של שופטים כנגד עורכי דין להליכים משמעתיים.
כך למשל, בעקבות תלונות של שופטים כנגד עורכי דין, ננקטו כנגד עורכי הדין הליכים משמעתיים בגין:
- העלאת טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון ובעיות אמינות אחרות;
- אי התייצבות לדיונים והפקרת הלקוח;
- התבטאות לא נאותה בכתב או בעל-פה של עורך הדין;
- התנהגות מבזה כלפי עורך דין אחר והצד שכנגד;
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין;
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין;
- הופעות של עורכי דין מושעים ועוד.

כתב הקובלנה שהוגש לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון בעקבות תלונת שופט.

פרשה זו עוסקת בתלונה שהגישה שופטת בכירה (כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ) כנגד שני עורכי דין ומתמחה, תלונה שהובילה להגשת קובלנה משמעתית כנגד השלושה לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון.
למרות שהתלונה הוגשה על ידי שופטת המכהנת בבית משפט השלום בקריית גת, ולמרות שעורכת הדין נשוא התלונה רשומה במחוז ת”א והמרכז, נדונה הפרשה דווקא בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון כיוון ששניים מתוך שלושת הנאשמים רשומים במחוז זה.
ואלו בתמצית, העובדות הנטענות בקובלנה המשמעתית שהוגשה כנגד השלושה:
- שני עורכי הדין קיבלו על עצמם את ייצוגו של נאשם בפלילים בבית משפט השלום בקרית גת, ובמסגרת זו הופיעו בדיוני המעצר בעניינו של הנאשם.
- אף כי ידעו על קיומה, לא התייצבו עורכי הדין לישיבת הקראת כתב האישום ולבקשתם התייצב מתמחה, שכפר בעובדות כתב האישום. בסיום ישיבה זו, תואמו עם המתמחה מועדי דיוני הוכחות.
- המתמחה הציג עצמו כמתמחה ממשרדה של עורכת הדין הנאשמת, אף כי לאמיתו של דבר עבד המתמחה באותה עת במשרדו של עורך דין אחר.
- בישיבת ההוכחות הראשונה, לא התייצב איש מעורכי הדין (ואף לא המתמחה), וזאת למרות שבא כח המאשימה, (פרקליטה מפרקליטות המדינה) שוחחה עם עורכי הדין והודיעה להם על חובתם להתייצב להמשך הדיון. נוכח אי ההתייצבות, לא התקיים הדיון לגופו.
- לנוכח ההתנהלות הנטענת, פסקה כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ, כדלקמן:

“כיום בית המשפט עומד מול שוקת שבורה, לאחר שפינה מועדים דחופים ביותר להוכחות, בהיות הנאשם עצור, ולא ניתן לנהל את ההוכחות, נוכח מחדלם של הסניגורים. למותר לציין, כי לא הגיעה כל הודעה לתיק בית המשפט. אני סבורה שמדובר בהתנהגות חמורה ביותר ואני סבורה גם, כי נעשה שימוש שאינו ראוי במתמחה להטעות את בית המשפט. אבקש מלשכת עורכי הדין לחקור את העניין, הן בנוגע לסניגורים והן בנוגע למתמחה אשר שלחו הסניגורים לאולם בית המשפט לטעון טענות, שכפי שאני מבינה, אינן נכונות, להציג עצמו כמייצג את הנאשם. למותר לציין, את הנזק הרב שייגרם לזכויותיו של הנאשם שהינו תושב זר מסין אשר אינו מבין את השפה העברית, בכך שייאלץ להמתין למועד הוכחות חדש, ככל הנראה לאחר הפגרה, ולצורך כך ימשיך וישהה במעצר שלא לצורך, שהרי ניתן היה לסיים את התיק לפני הפגרה. את כל זאת אבקש מלשכת עורכי הדין להביא בחשבון כאשר תבחן את המקרה”.

תלונתה של השופטת הבכירה הועברה לתגובתם של שני עורכי הדין והמתמחה ומשלא הצליחו לשכנע את וועדת האתיקה בחפותם, הועמדו השלושה לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון, כאשר מיוחסות להם שורה של עבירות משמעת חמורות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והחובה כלפי בית המשפט, עבירה לפי סעיף 54, לחוק לשכת עורכי הדין (להלן – “חוק לשכת עורכי הדין”).
- הפסקת טיפול שלא כדין, עבירה לפי כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 (להלן – “כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)”.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

על עבירות המשמעת שיוחסו לעורכי הדין הנאשמים בכתב הקובלנה.

תלונתה של כבוד השופטת השופטת מדברת בעד עצמה, ואין צורך להכביר מילים בדבר חומרת המעשים אשר יוחסו על ידי בית המשפט לשלושת הנאשמים.
כבר לפני שנים רבות אישר בית המשפט העליון הרשעת עורך דין בהפרת חובת הנאמנות ומסירות ללקוח, כאשר לא התייצב לדיונים בבית המשפט וראו למשל בהקשר זה את פסק הדין שניתן בתיק על”ע 2388/00 עו”ד פלוני נ’ הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד.
באשר לעבירות שיוחסו לנאשמים בכתב הקובלנה, סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכותרתו “שמירת כבוד המקצוע”, קובע כדלקמן:

“עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע”.

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מסדיר את חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט. על פי סעיף זה:

“במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט”.

סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין שכותרתו “עבירות משמעת”, קובע כדלקמן:

“אלה עבירות משמעת:

(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין”.

סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), מסדיר את אופן הפסקתו של טיפול משפטי על ידי עורך דין. בהתאם לסעיף זה:

“הפסקת טיפול

(א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

(ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק”.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל שילוב של טענות הגנה: אין להשיב לאשמה + הגנה מן הצדק ומורה על זיכוי למרות תלונת שופט.

הנאשם מס’ 1 בהליך משמעתי זה, עורך דין פלילי וותיק ומוכר מאזור הצפון, ייצג את עצמו בהליך וכן את המתמחה, נאשם מספר 3.
נאשמת מס’ 2, עורכת דין וותיקה מאזור המרכז, המוכרת כלוחמת למען זכויותיהם של עובדים זרים בארץ, יוצגה על ידי עורך דין גיא פלנטר.
לאחר שמיעת מלוא ראיות הקובל, ולפני תחילת פרשת ההגנה, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (הרכב עו”ד אמאל חמיס אב ביה”ד, עו”ד שלמה אלכביר ועו”ד חסן חטיב) את טענותיו של עו”ד גיא פלנטר, זיכה את הנאשמת 2 מכל אשמה ובעקבות זיכוי זה זוכה גם הנאשם 1.
שתי טענות שהעלה עו”ד גיא פלנטר, הובילו לזיכוי; הראשונה, לפיה “אין להשיב לאשמה“, והשניה לפיה עומדת לנאשמת 2 “הגנה מן הצדק“. נעמוד על שתי הטענות בנפרד;

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה “אין להשיב לאשמה”.

במשפט הישראלי, מקורה של הטענה לפיה אין להשיב לאשמה (המכונה גם “no case to answer”) בסדרי הדין במשפט פלילי; סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982, שכותרתו “זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה”, קובע:

“נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין…”.

הוראה דומה קיימת בסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה – 2015 הקובעת:

“36. העדר הוכחה לכאורה

(א) עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.

(ב) מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין”.

בהקשר הנוכחי, פסק בית הדין למשמעת (בסעיף 15 לפסק הדין) כי לאחר בחינת מכלול ראיות התביעה, הגיע למסקנה כי דין טענת הנאשמת 2 כי “אין להשיב לאשמה”, להתקבל. אודות נימוקיו של בית הדין המשמעתי ראו בפסק הדין עצמו, בהמשך עמוד זה.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה עומדת לעורכת הדין “הגנה מן הצדק” – וגם מכאן שיש להורות על זיכוי עורכת הדין.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982; בהתאם לסעיף זה רשאי נאשם לטעון, כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נתקבלה הטענה, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום ואף לבטל את האישום כליל.
לא אחת כבר נפסק, כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה גם על הליכים משמעתיים, וראו למשל בהקשר זה פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק על”א 2351/01, פרשת שמעון חרמון:

“רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת- משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו”.

בהקשר הנוכחי, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (בסעיף 19 לפסק דינו) את טענתו של עו”ד גיא פלנטר כי בנסיבות שהוכחו בפני בית הדין, הרשעתה של הנאשמת 2 תעמוד בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וגם מטעם זה זיכה את עורכת הדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהעתק מהקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון (ללא פרטים מזהים של הנאשמים) אשר זיכה את עורכי הדין על בסיס קבלת טענות הגנה של “אין להשיב לאשמה” ו”הגנה מן הצדק”.

תיק בד”מ 60/09, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון (הרכ ב עו”ד אמאל חמיס, אב ביה”ד, עו”ד חסן חטיב, עו”ד שלמה אלכביר).

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

הליך משמעתי – ייצוג משפטי | עורכי דין – אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין – אין להשיב לאשמה | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | תלונת שופט כנגד עורך דין | אתיקה מקצועית | הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי עורך דין – עבירות אתיקה מקצועית: העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט | אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט | הפרעה לבית המשפט לעשות משפט | הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח 5 (2)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 15:03:59 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי עורך דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין – עבירות אתיקה מקצועית.

זיכוי עורך דין מתלונת שופטת על ידי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בבתי הדין של לשכת ערוכי הדין בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו במסגרתו הובלנו לזיכוי עורך דין.
שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי מרכז הפנתה תובעים להגיש תלונה משמעתית כנגד עורך דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין על אי התייצבותו של עורך הדין לדיון, למרות שלא שוחרר מייצוג, וכן בגין סירובו (לטענתם של התובעים) למסור להם את התיק.
משהוגשה כנגד עורך הדין קובלנה ולאחר שנשמעו הראיות כמעט עד תום, קיבל בית הדין את עמדת הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, והורה על זיכוי עורך הדין מכל אשמה משורה ארוכה של עבירות אתיקה מקצועית:
- העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט.
- אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט.
- הפרעה לבית המשפט לעשות משפט.
- הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה.
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך הדין לבית הדין המשמעתי.

כנגד עורך דין מרמת גן העוסק בדיני נזיקין הוגשה קובלנה משמעתית על ידי פרקליט ועדת האתיקה, המייחסת לו שורה ארוכה של עבירות אתיקה מקצועית:
- העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט, עבירה על פי סעיף 2 ו- 32 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.
- אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והפרעה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיפים 54, 61(1) ן- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה בלקוח, עבירה על פי סעיף 13(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב הקובלנה:
- ייצג עורך הדין את המתלוננים בתביעת נזיקין בבית המשפט המחוזי מרכז. משנקבע התיק ע”י בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת אסתר דודקביץ) לקדם משפט, הגיש עורך הדין לבית המשפט “הודעה על פטור מייצוג” ולמרות שלא שוחרר על ידי בית המשפט מייצוג המתלוננים, לא התייצב לדיון שנקבע.
- משלא התייצב לדיון, קבעה כב’ השופטת אסתר דודקביץ כדלקמן:

“התיק נקבע להיום בנוכחות התובעים עצמם ובנוכחות בא כוחם [הנאשם], שעדיין לא שוחרר מייצוגם של התובעים. זאת ועוד, מדברי התובעים עולה כי עו”ד [הנאשם] מעכב בידיו את מסמכיהם של התובעים וזאת לכאורה בניגוד לכללי האתיקה. לפיכך נדרש עו”ד [הנאשם] לפעול בהתאם לכללי האתיקה ולאפשר לתובעים לקבל העתקי כל המסמכים השייכים להם”.

על פי הנטען בקובלנה, שבו וביקשו המתלוננים מעורך הדין כי ישיב להם את התיק ומסמכיהם אולם עורך הדין התנה את מסירת התיק בחתימתם על מסמך וויתור על תביעות ו/או טענות כלפיו.
משסירבו המתלוננים לחתום על כתב ויתור תביעות ו/או טענות כאמור לעיל, נטען כי עורך הדין לא הסכים להשיב להם את תיקם.
בהמשך, יידעו המתלוננים את בית המשפט כי למרות החלטת השופטת, לא השיב להם עורך הדין את התיק.
בתגובה, קבעה כב’ השופטת דודקביץ כי: “מן הראוי שהתובעים יפנו ללשכת עורכי הדין“, וכך עשו.

כל ניסיונותיו של עורך הדין למנוע את הגשת הקובלנה כנגדו – לא צלחו.

בטרם הגשת כתב הקובלנה כנגדו, ביקשה ועדת האתיקה מעורך הדין את תגובתו לתלונה ואף איפשרה לו להוסיף לאמור בתגובתו (לאחר שוועדת האתיקה גיבשה עמדה, על בסיס החומר שהצטבר בידה, כי עורך הדין עבר לכאורה עבירות אתיקה מקצועית).
כל ניסיונותיו של עורך הדין לשכנע את ועדת האתיקה כי יש להימנע מלהגיש כנגדו קובלנה, לא צלחו ולפיכך נאלץ להתמודד עם קובלנה משמעתית שהוגשה כנגדו לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז ת”א והמרכז.

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו מורה על זיכוי עורך דין מכל אשמה.

לאחר הגשת הקובלנה כנגדו, פנה עורך הדין הנאשם לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין המשמעתי.
עמוק לתוך פרשת ההגנה, לאחר שעו”ד גיא פלנטר חקר את כל עדי הקובלת בחקירה שכנגד, בעיצומה של חקירתו הנגדית של הנאשם ולנוכח ראיה חדשה שהגיש עו”ד פלנטר לבית הדין, החליטה הקובלת (ועדת האתיקה) לקבל את גרסת הנאשם, חזרה בה מכתב הקובלנה וביקשה מבית הדין להורות על זיכויו של הנאשם מהאישומים המשמעתיים.
בעקבות הודעת ועדת האתיקה על חזרתה מהקובלנה, ביטל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א – יפו (הרכב אב”ד, שי ניידרמן, עו”ד, חב”ד איה שריק, עו”ד וחב”ד חנה גלזר, עו”ד) את הקובלנה והורה על זיכוי הנאשם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובלנה שהוגשה כנגד עורך הדין, הודעת פרקליט ועדת האתיקה על חזרה מהקובלנה והכרעת דינו של בית הדין המשמעתי, אשר במסגרתה ביטל את הקובלנה והורה על זיכוי עורך הדין מכל אשמה (ללא פרטים מזהים אודות עורך הדין אשר זוכה).

תיק בד”מ 132/12, ועדת האתיקה – מחוז ת”א והמרכז של לשכת עורכי הדין נגד עו”ד פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

ב”כ הקובלת: צחי יונגר, עו”ד. ב”כ הנאשם: גיא פלנטר, עו”ד.

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

ייצוג משפטי בדין משמעתי

דין משמעתי | עבירות אתיקה מקצועית – עורכי דין | זיכוי עורך דין | העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט | אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט | הפרעה לבית המשפט לעשות משפט | הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח

הפוסט זיכוי עורך דין – עבירות אתיקה מקצועית: העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט | אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט | הפרעה לבית המשפט לעשות משפט | הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר