ארכיון בית המשפט הצבאי ביהודה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

בית דין צבאי – ייצוג משפטי 5 (116)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 14:27:27 +0000

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

בעמוד זה נשיב בתמצית על שאלות נפוצות הנוגעות לבתי הדין הצבאיים.
בהמשך נעמוד על חשיבות קבלת ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין צבאי בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאיים.
משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בפני בתי הדין הצבאיים ובסוף עמוד זה נציג דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

בית דין צבאי – תשובות לשאלות נפוצות

היכן נמצא בין הדין הצבאי?

בתי הדין הצבאיים – הקריה המשפטית נווה צדק

כל בתי הדין הצבאיים המחוזיים מרוכזים כיום תחת קורת גג אחת ב”קריה המשפטית נווה צדק”, במחנה גור בסמוך לכפר יונה.
“הקריה המשפטית נווה צדק” כוללת כיום את כל הגופים והמסגרות הצבאיות הבאות:
- בתי הדין הצבאיים של מחוזות השיפוט השונים.
- התביעה הצבאית (שנקראת גם הפרקליטות הצבאית).
- הסנגוריה הצבאית.
- הכלא הצבאי המאוחד.
ניתן לנווט לבית הדין הצבאי בלחיצה על הקישור הבא: ניווט לקריה המשפטית נווה צדק.
להלן מפת התמצאות הכוללת את מיקומו של בית הדין הצבאי במתחם הקריה המשפטית:

כיצד יוצרים קשר עם בתי הדין הצבאיים?

מספר טלפון בית הדין הצבאי נווה צדק – מרכזיה לכלל מחוזות השיפוט של בתי הדין הצבאיים: 073-3103801.
להלן כתובות הדואר האלקטרוני של בתי הדין הצבאיים השונים בקריה המשפטית נווה צדק;
- בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף: mtkl_oref@idf.il
- בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל אוויר): mrkz_ha@idf.il
- בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה): yvdz_darom@idf.il
- בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים): yvdz_tzafon@idf.il
- בית הדין הצבאי לתעבורה (כלל מחוזות השיפוט): tavura_yvdz@idf.il

בקישור הבא ניתן למצוא מספרי טלפון ניידים של קציני בתי הדין השונים ושל עוזריהם, וזאת לצורך פניות אחרי שעות העבודה ובמקרים דחופים: טלפונים של קציני בית הדין.

לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום?

השאלה לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום נגזרת מהסיווג הפיקודי שאליו משתייך החייל והאם מדובר בקצין בדרגת סא”ל ומעלה.
קיימים כיום 4 בתי דין צבאיים מחוזיים.
- בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף.
- בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל האוויר).
- בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה).
- בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים).
כמו כן קיימים 2 בתי דין צבאיים נוספים:
- בית הדין הצבאי המיוחד – כאשר מדובר בקצינים בדרגת סא”ל ומעלה, בנסיבות המתאימות, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד.
- בית הדין הצבאי לתעבורה – לכלל מחוזות השיפוט.

מתי נשפטים בבית דין צבאי?

חוק השיפוט הצבאי קובע מפורשות מתי נשפטים בבית דין צבאי ומתי לא ניתן להעמיד לדין בפני בית הדין.
חוק השיפוט הצבאי חל על מגוון של אוכלוסיות, כאשר ביחס לכל אחת מהן קובע החוק סייגים והגבלות שונות ביחס לתחולתו.
בין האוכלוסיות שניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי ניתן למצוא:
- חיילים בסדיר ובשירות קבע.
- חיילים במילואים – כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בעת היות החייל בשירות מילואים פעיל.
- מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא.
- מי שמצוי במשמורת הצבא.
- מי שעובד בצבא.
- מי שעובד בשליחות הצבא.
חשוב לדעת – כי גם כאשר חייל חדל, לחלוטין או באופן זמני, מלשמש כחייל (והדבר נכון ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות שנזכרו) – תחולת חוק השיפוט הצבאי אינה פוסקת באופן מיידי, וקיים פרק זמן במהלכו, על אף שהחייל כבר אינו נמצא בתוך המערכת הצבאית – עדיין מרחפת מעליו סמכותו של החוק, וניתן להגיש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי.
ביחס למרבית מן העבירות, פרק זמן זה עומד על 180 ימים (למעט עבירות: בגידה, עריקה, שחרור במרמה ופטור משירות ביטחון במרמה).
במקרים הבאים תהיה לפרקליטות הצבאית תקופה של שנה מהיום שבו חדל החייל להיות חייל – כדי להגיש כתב אישום:
- עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה.
- עבירה שאינה צבאית שהיא פשע.
- עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (גרימת מוות ברשלנות).
- עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (גרימת מוות בנהיגה רשלנית).

איזה עונשים מוסמך בית הדין הצבאי לגזור?

חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לגזור מגוון של עונשים.
אלו העונשים, מן הקל אל החמור:
- עונשים משמעתיים: אתראה, ריתוק (שלא יעלה על 35 ימים), נזיפה ונזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש (שלא יעלה על 35 ימים).
- הורדה בדרגה.
- מאסר לתקופה קצובה.
- מאסר עולם.
- עונש מוות.
בנוסף, מדרגת סמל ומעלה – חייל שנידון ע”י בית הדין הצבאי על עבירה שדינה מאסר, מוסמך בית הדין להטיל עליו גם עונש של גירוש מהצבא. גירוש מהצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית.
בתנאים מסויימים, ניתן לרצות עונש מאסר שניגזר לא בכליאה ממשית אלא בעבודות צבאיות.
מאסר על תנאי: חלף מאסר או מחבוש, רשאי בית הדין להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.
כאשר חייל או איש קבע הורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט האזרחי היה מוסמך להטיל על אותה עבירה וכן – עונש משמעתי, מחבוש (אם קבוע לעבירה עונש מאסר) והורדה בדרגה.
בית דין צבאי רשאי לחייב את הנאשם, בנוסף לכל עונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה פיצויים.

היכן ניתן לעיין בפסקי דין והחלטות של בתי הדין הצבאיים?

חלק מפסקי הדין והחלטות בתי הדין הצבאיים פורסמו באתר של צה”ל.
בהקשר זה ראו בקישורים הבאים:
- פסקי דין של בתי הדין הצבאיים לפי עבירות.
- החלטות מעצר.
- בקשות שונות.
- פסקי דין בנושא עבירות תעבורה ותאונות.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית דין צבאי?

בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה, כולם יושבים בדין כערכאה שיפוטית ראשונה.
על פסקי דין של בתי הדין הצבאיים קיימת תמיד זכות ערעור. בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

ייצוג משפטי בפני בית דין הצבאי

מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בבית הדין הצבאי?

בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, מרגע הגשת כתב אישום, כל חייל או איש קבע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.
מעצם פערי הכוחות בין הנאשם לרשות התובעת – לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו.
בתביעה הצבאית משרתים עורכי דין בעלי ניסיון, ותק וידע משפטי רב – וממולם ניצב נאשם, שבדרך כלל נמצא בטריטוריה זרה לו, כאשר הוא נאלץ להתמודד לראשונה בחייו עם אישומים פליליים שעלולים לשנות את נתיב חייו.
קושי זה אך מתעצם כאשר מדובר בחיילים, צעירים בגילם, חסרי נסיון חיים, המומים ומבויישים מעצם הסיטואציה אליה נקלעו.
על פי רוב, מדובר בצעירים שטרם התגבשו במישור המקצועי, שכל חייהם עוד לפניהם, ושהכתמתם בהרשעה פלילית ו/או שליחתם למאסר עלולה לגרום להם נזקים בלתי הפיכים.
משכך – קיימת חשיבות עצומה לעמוד על כך שהנאשם יקבל ייצוג משפטי מעורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי.
תפקידו של עורך הדין הצבאי הוא קריטי – הוא מהווה את קולו של החייל הן בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת מגעים שמתקיימים עימם והן במסגרת ההליכים המשפטיים השונים המתנהלים בפני בית הדין הצבאי.
בשל ההשלכות הרות הגורל של המשפט הצבאי, אין להתפשר על טיב הייצוג המשפטי, על בקיאותו של עורך הדין במשפט הצבאי (ולא רק הפלילי) ועל ניסיונו בהופעות בפני ערכאות השיפוט הצבאיות, מבית הדין הצבאי בערכאה ראשונה ועד לבית הדין הצבאי לערעורים.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעיתים יתמקד המאבק במשפט הצבאי בסוגית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגית חומרת העונש. כך או כך, ייצוג משפטי בידי עורך דין צבאי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי, אם לא מכריע, על התוצאה.

הרקע והניסיון שלנו בייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה. בעברו שירת כראש מדור פח”ע במודיעין פיקוד מרכז ובאמתחתו 27 שנות ניסיון כעורך דין.
- עו”ד עמנואל טראץ שירת במשך 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי וכן שירת בעבר כחוקר פלילי בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ).

סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה.
שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים.
ייצוג משפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים ופליליים.

עורך דין צבאי

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

הפוסט בית דין צבאי – ייצוג משפטי 5 (116) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי 5 (124)

גיא פלנטר — Thu, 09 Mar 2023 09:29:10 +0000

ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין הצבאי לערעורים

בעמוד זה נעמוד בתמצית על תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ועל סמכויותיו, נשיב על שאלות נפוצות הנוגעות אליו ונעמוד על החשיבות של ייצוג משפטי בהליכי הערעור.
משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכי הערעור ובהמשך עמוד זה נציג מקרה להמחשה בו טיפלנו וכן את חוות דעתו של הלקוח לגבי טיב הייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.
בכל הנוגע למשפטים צבאיים המתנהלים בפני ערכאת השיפוט הראשונה ראו – בית דין צבאי – ייצוג משפטי.

תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ומקום מושבו

בית הדין הצבאי לערעורים הינו ערכאת השיפוט העליונה בצה”ל.
תפקידו להכריע ולפסוק בערעורים שהוגשו על פסקי הדין של בתי הדין הצבאיים המחוזיים ובתי הדין הצבאיים המיוחדים.
מקום מושבו של בית הדין הצבאי לערעורים במחנה רבין אשר בקריה בתל אביב.

כיצד ניתן ליצור קשר עם בית הדין הצבאי לערעורים?

טלפון מרכזית בית הדין הצבאי לערעורים: 03-5691603.
פקס: 030-5694670.
כתובת מייל של בית הדין הצבאי לערעורים: Mzkirut_yvdz@idf.il
לפרטים נוספים על דרכי התקשרות עם בית הדין הצבאי לערעורים ראו – כאן.

האם ניתן לערער על כל פסק דין של בית דין צבאי?

התשובה חיובית; חוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955 קובע כי על פסק דינו של בית דין צבאי מחוזי ניתן לערער בזכות לבית הדין הצבאי לערעורים.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור?

חוק השיפוט הצבאי קובע סד זמנים קצר יותר מזה שקיים המערכת האזרחית – וניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים תוך 15 ימים בלבד.

מי יכול להגיש ערעור?

ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יכול להיות מוגש מטעם התביעה הצבאית או מטעם הנאשם.
לא אחת, שני הצדדים למשפט הצבאי מגישים ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.

על מה ניתן להגיש ערעור?

ניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים הן ביחס לשאלת האחריות (אשמה/זיכוי) והן ביחס לחומרת העונש שהוטל.
בנוסף, מאפשר חוק השיפוט הצבאי להגיש ערעור על “החלטות אחרות הניתנות לערעור” המפורטות בסעיף 415 לחוק השיפוט הצבאי.

איזה סמכויות יש לבית הדין?

סעיף 436 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האפשרויות בהן מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים לנקוט בהחליטו בערעור שהוגש בפניו.
כך, בין היתר, מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים, ביחס לכל ערעור שהוגש לו (אם מטעם התביעה ואם מטעם הנאשם):
- לדחות את הערעור.
- לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם.
- להקל בעונש.
- להחמיר בעונש.
- לשנות את פסק הדין שמערערים עליו – לבטלו או לתת אחר במקומו.

היכן ניתן למצוא פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים?

לבית הדין הצבאי לערעורים פסיקה עשירה ורבת שנים, בכל תחומי העבירות.
ניתן לעיין בחלק מפסקי הדין שפורסמו, לפי סוגי עבירות, כאן.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין הצבאי לערעורים?

על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט העליון.
רשות להגיש ערעור יכול שתינתן בפסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים, או מאת נשיא בית המשפט העליון או משנהו.
ללא קבלת רשות מאחד הגורמים המוסמכים להעניק רשות, לא ניתן לערער.
מבחינת לוחות הזמנים – ככל שמבקש נאשם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – עליו לעשות זאת תוך 15 ימים.
מרגע שניתנה רשות לערעור, יש להגיש את הערעור עצמו לבית המשפט העליון תוך 30 ימים.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

בטרם הגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים, חשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי אשר מכיר את ההלכה, המדיניות והפסיקה הצבאית הנוהגת בבית הדין הצבאי לערעורים ונמצא בעמדה טובה להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.
להליכי ערעור סדרי דין משלהם והופעה בפני ערכאת ערעור שונה מהופעה בפני הערכאה הראשונה שדנה בתיק (בית דין צבאי במחוז שיפוט מסוים).
ככל שנמצא סיכוי סביר להצלחתו של ערעור, יש לוודא כי עורך הדין הצבאי המייצג לא רק בקיא ברזי המשפט הצבאי אלא גם בעל נסיון בייצוג בפני בית הדין הצבאי לערעורים.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי לערעורים

במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני כל בתי הדין הצבאיים, לרבות בית הדין הצבאי לערעורים.
למשרדנו נסיון מוכח בייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים.

מקרה להמחשה בו טיפלנו וחוות דעתו של הלקוח

בהמשך עמוד זה תמצאו פסק דין אודות איש קבע שהענקנו לו ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
לפרטים נוספים אודות המקרה ראו: קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר.
להלן חוות דעתו של לקוח זה אודות הייצוג המשפטי שהענקנו לו:

בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים.

עורך דין צבאי

הפוסט בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי 5 (124) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים, הכנה לחקירת מצח ע”י עורך דין צבאי 4.9 (112)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 14:21:36 +0000

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים והכנה ע”י עורך דין צבאי לחקירת מצח.

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בחקירת מצ”ח, מכין אותם לחקירתם במצ”ח, מלווה את החשודים בהליכי החקירה ומייצג אותם בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בבתי הדין הצבאיים ברחבי הארץ.

משטרה צבאית חוקרת – מצ”ח

המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח) היא הגוף המופקד על חקירת עבירות בצה”ל וחוקרי מצ”ח הוסמכו לחקור חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים החשודים בעבירות שונות. גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
לאחרונה עברה יחידת מצ”ח שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי -– פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון). בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכד’.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

חקירת מצ”ח – על זכות ההיוועצות בעורך דין צבאי

זכות ההיוועצות בעורך דין בחקירה פלילית הינה זכות מהותית, אשר מימושה יכול להשפיע על גורל התיק כולו.
בעוד שבעבר רווחה בקרב הציבור התפיסה המוטעית לפיה אדם אשר מבקש להיוועץ בעורך דין מלמד בהתנהגותו על אשמתו – תפיסה זו חלפה מן העולם, וכיום כל בר דעת עומד על מימוש זכותו להיוועץ עם עורך דין בטרם ייחקר וימסור גרסה.
חקירת מצ”ח היא חקירה פלילית לכל דבר. לכל חייל או איש קבע הנתון בחקירת מצ”ח זכות להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו, אף אם חוקריו לא הודיעו לו על כך (ומחובתם להודיע לו על כך לפני תחילת חקירת מצ”ח) ואף אם חוקריו טוענים אחרת (למעט במקרים חריגים העוסקים בחשד לעבירות על ביטחון המדינה, שם ניתן לדחות את ההיוועצות עם עורך דין).
מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין בחקירת מצ”ח לעולם לא יכולה להיזקף לחובתו של החשוד ולעולם גם לא יכולה לחזק את הראיות כנגדו.
מנגד, עצם מניעת ההיוועצות עם עורך דין עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם או החפות של הנחקר. מכאן, ששום נזק לא יכול להיגרם לנחקר באם יעמוד על זכותו להיוועץ עם עורך דין בטרם חקירתו ע”י מצ”ח.

מדוע לממש את זכות ההיוועצות בעורך דין צבאי? על חשיבות קבלת ייעוץ משפטי במסגרת חקירת מצח

במסגרת חקירת מצ”ח עלולים להיגרם לנחקר נזקים משפטיים כבדים ובלתי הפיכים, שחלקם לא ניתנים לתיקון בהמשך – במשפט הצבאי עצמו.
לייעוץ בעורך דין צבאי במסגרת חקירת מצ”ח חשיבות ייחודית דווקא לנוכח העובדה שמדובר בחיילים, אשר נמנים על אוכלוסיית ה”בגירים-צעירים” ומרביתם נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, המפגש הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו – טראומטי עבורם במיוחד.
משכך, יכולתו של חייל להתמודד עם החשדות והאישומים המוטחים בו, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבו, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגרסתו – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין החייל יודע את זכויותיו וחובותיו וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הוא אינו מכיר את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות הפעולה בהן הם נוקטים, כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים שהם עורכים (כדוגמת הפעלת “מדובבים”).
מעבר לזה, בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם של חיילים אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם, והם מושפעים ביתר קלות מהתנהגות אשר עלולה להתפרש כמאיימת מצד חוקריהם.
במקרים רבים, בהם חייל אינו מממש את זכותו להיוועץ בעורך דין, הוא גם לא ער לכך “שהנזקים” שנגרמים לקו ההגנה שלו במהלך חקירת מצ”ח (ככל שהצליח בכלל לגבש קו הגנה בעצמו) כמעט ולא ניתנים לתיקון במהלך המשפט הצבאי עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד צבאי, אשר ילווה אותו בחקירת מצ”ח וככל שיהיה צורך גם ייצג אותו בפני בית הדין הצבאי.
על פי חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, חייל אשר נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית זכאי לקבל ייעוץ משפטי מטעם הסניגוריה הצבאית. עם זאת, מתיר החוק לחייל (או להוריו) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי, ואשר יכול להעניק לחייל ליווי משפטי צמוד – הן במסגרת חקירת מצ”ח, הליכי מעצר או במהלך המשפט הצבאי עצמו.

חקירת מצ”ח – עיתוי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה במצ”ח זכאי להיוועץ בעורך דין צבאי טרם התייצבותו לחקירה – וכך מומלץ לעשות.
בדרך כלל הזימון לחקירת מצ”ח לא יהיה מ”הרגע לרגע”, ולכן פער הזמנים בין מועד הזימון לחקירה לבין מועד החקירה בפועל – תאפשר פנייה לעורך דין צבאי אשר יכין את החייל לחקירה.
עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם נעצר חייל או איש קבע במפתיע, אם בסמוך לביצוע מעשה עבירה ואם בעקבות מעצרו ביחידה או בבית לצרכי חקירתו. במקרים מעין אלו, מיד עם מעצרו, זכותו של החשוד להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
בכל מקרה, ללא קשר לשאלה כיצד הובא הנחקר לחקירה, בפתח החקירה, לאחר הצגת החשדות ולפני קבלת כל גרסה מהחשוד, חייב חוקר מצ”ח לאפשר לנחקר להתייעץ עם עורך דין ואם הנחקר טרם התייעץ עם עורך דין – עליו לעמוד על זכותו שלא להיחקר בטרם קיבל ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי.
על פי ניסיוננו, פעמים רבות לא ער החייל לחומרת מצבו, או חושב בתמימות שיוכל להתמודד עם החשדות בגפו, או שחוקר מצ”ח משכנע אותו לוותר על היוועצות עם עורך דין, בטענות שונות ומשונות. במצב דברים זה, דווקא ערנות מצד הוריו של החייל, היא אשר גורמת לכך שהחייל יקבל ייעוץ משפטי דחוף. הוריו של החייל פונים טלפונית ישירות לעו”ד צבאי, אשר “מוקפץ” להעניק לחשוד “עזרה ראשונה” משפטית, בין אם בביקור החשוד במתקן החקירה של מצ”ח או במתן ייעוץ משפטי טלפוני.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי דחוף לחיילים ואנשי קבע בחקירת מצח

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ליווי וייעוץ משפטי מקיף בחקירת מצ”ח, בבסיסי מצ”ח בכל רחבי הארץ.
עורכי הדין במשרד יוצאי שב”כ, מצ”ח והפרקליטות, עוסקים במשפט צבאי כתחום עיסוק מרכזי במשרד, בעלי ניסיון עשיר בליווי וייעוץ בחקירות מצ”ח ומחזיקים ב”אישור לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים”.
לפרטים נוספים ראו אודות עיסוק משרדנו במשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.
להשלמת התמונה בנוגע לחקירה פלילית ראו – חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי וכן: היוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה – טיפים מעורכי דין מובילים.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר לחקירת מצ”ח ולמשפט הצבאי

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבתי דין צבאיים או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים | חקירת מצח (משטרה צבאית חוקרת) – הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי

הפוסט חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי לחיילים, הכנה לחקירת מצח ע”י עורך דין צבאי 4.9 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:50:45 +0000

עד מדינה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עד מדינה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה, מנהל מטעמם מו”מ על תנאי הסכם עד המדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמה בו נרתם משרדנו לסייע בגיבוש הסכם עד מדינה, הסכם שחשף וסייע למיגור נגע שחיתות – מכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים שלא היו מורשים להיכנס לישראל, על ידי רס”ן בצה”ל, אשר קיבל שוחד בתמורה להנפקת היתרי הכניסה וסיכן את ביטחון המדינה.

קצת על מוסד “עד המדינה”

במציאות החברתית הקיימת, הסכמי עד מדינה ממלאים תפקיד חיוני. עמד על כך בית המשפט העליון למשל בע”פ 1309/06 מדינת ישראל נגד יחיא תורק:

“...עלינו לשוב ולהזכיר את התפקיד המשמעותי אותו ממלאים הסכמי עד מדינה במציאות החברתית הקיימת. אף שמוסד עד המדינה לא התקבל תמיד באהדה רבה, גם למבקריו ברור היה, כי השימוש בו ממלא תפקיד חיוני במלחמה בפשיעה, שכן “באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם…”.

“…אכן, “הסדר עם עבריין המעורב בעבירה, שלפיו ישמש ‘עד מדינה’, הוא בבחינת הכרח בל–יגונה. תכליתו לאפשר מיצוי הדין עם עבריינים שפשעו על-ידי עדות מי שחבר להם בביצוע העבירה”.

מי הוא עד מדינה?

המחוקק הגדיר את “עד המדינה” כ”שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה” (סעיף 54(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל”א – 1971).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה

הנחיה מספר 4.2201 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את מוסד “עד המדינה”. בתמצית, הנחיה זו, שכותרתה “עד מדינה” עוסקת בעניינים הבאים;
השיקולים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה.
טיב טובות ההנאה שניתן להעניק לעדי מדינה;
הפרטים האמורים להיכלל בהסכם עד המדינה;
מי מוסמך לחתום על הסכם עד מדינה ולאשרו;
זכותו של חשוד או נאשם המועמד להיות עד מדינה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין וכן לייצוג על ידי עורך דין, במעמד החתימה על הסכם עד המדינה.
כללים ביחס לדברים שאמר העד במסגרת המו”מ להסדר טעון ולהסכם עד מדינה, גם אם המו”מ לא השתכלל להסכם.
כללים ביחס לביטול הסכם עד מדינה, בין אם מטעמים של אינטרס ציבורי ובין אם בעקבות הפרתו של ההסכם ע”י עד המדינה.
כללים ביחס לשימוש באמרות עד המדינה לאחר ביטול ההסכם עקב הפרה בהליך פלילי כנגד העד עצמו או נגד אחרים.
שאלת העמדתו לדין של עד המדינה בעקבות הפרת ההסכם.
איסור על חתימת הסכם עד מדינה כאמצעי תחבולה שנועד לחלץ הודיה, אם מפי העד ואם מפי חשודים אחרים.
השלכת מידת העונש שהושת על עד המדינה לגבי ענישת הנאשמים האחרים בפרשה.

השיקולים המרכזיים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה

בתמצית, מונה הנחיית היועמ”ש את השיקולים הבאים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה;
מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על הסכם עד מדינה;
הראיות הקיימות בחומר החקירה, החיצוניות לעדותו של עד המדינה;
פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק;
מעמד העד ומרכזיותו; ככלל, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה. במקרים חריגים אשר מונה ההנחיה, ניתן לשקול הסכם עד מדינה גם עם מבצע עיקרי.
אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו;
סיוע לעדות עד המדינה: לא ניתן להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה ללא תוספת ראייתית חזקה, שבשפה המשפטית נקראת “סיוע”.
חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת הסכם עד המדינה. ככלל, לא נחתמים הסכמי עד מדינה בעבירות שאינן מסוג פשע. ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, יהא מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה על ידי שותפיו של עמד המדינה.
ריבוי עדי מדינה בפרשה אחרת; ככלל נמנעים ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה.
אבטחת עד המדינה –כבר במהלך המו”מ למעמד של עד מדינה יש לשקול את הצורך והיכולת של רשויות אכיפת החוק לאבטח את עד המדינה או בני משפחתו.

טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה

הנחיית היועמ”ש הנ”ל אף מונה טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה;
- הבטחה שלא להעמיד לדין.
- הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות.
- הבטחה לעתירה משותפת לענישה מתונה בהליך הפלילי.
- הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיקים אחרים או לסגירת תיקים אחרים.
- הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר.
- הבטחה לסיוע ביציאה לחו”ל או תכנית אחרת להגנה על עדים.
- תמורה כספית או אחרת.
הליך גיבוש הסכם עד מדינה הינו מורכב ועדין, כרוך בסיכונים רבים ולפיכך יש להפקידו רק בידיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון מתאימים.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע”י רס”ן תמורת שוחד

תמצית המקרה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה

כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו גיבש משרדנו עם התובע הצבאי הראשי הסכם עד מדינה ובהמשך, העניק ייעוץ וייצוג משפטי לעד המדינה עד סיום תפקידו בפרשה.
ואלו בתמצית העובדות; הדמויות המרכזיות בפרשה הינם קצין צה”ל בדרגת רס”ן, אשר שירת כקצין תיאום אזרחי במנהל האזרחי ואיש עסקים פלסטיני שהפך לעד מדינה ויוצג על ידי משרדנו.
במסגרת הסכם עד מדינה שגיבש משרדנו:
- נמחקו מכתב האישום שהוגש כנגד עד המדינה 6 מתוך 7 האישומים.
- עוד הוסכם במסגרת הסכם עד המדינה כי בגין מתן שוחד לקצין ייגזר על עד המדינה עונש מוסכם מינורי;
- 89 ימי מאסר שהם כימי מעצרו עד שנחתם עימו הסכם עד המדינה;
- מאסר על תנאי, ללא קנס וללא השבה של הכספים שגרף עד המדינה במסגרת פרשה זו.
לבקשתנו, קיים צו איסור פרסום האוסר על חשיפת פרטיו של עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה, העיד עד המדינה כנגד הקצין בפני בית דין צבאי, לאחר שהוגש כנגד הקצין כתב אישום בשורה ארוכה של עבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה.
בסופו של יום נגזרו על הקצין 5 שנות מאסר קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתאריך 2.3.17, אישר בית הדין הצבאי לערעורים בתיק ע/ 8/16 את עונשו של הקצין, ובכך תמה הפרשה.

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה.

הפרשה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים וראו למשל:
- מעריב: קצין בכיר בצה”ל הורשע בלקיחת שוחד של רבע מיליון שקל ונשלח ל-5 שנות מאסר.
- MyNet נעמי רייכמן, “עדת ראיה בשטחים: רס”ן נאשם במעורבות במכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים“.
- Walla חדשות: חשד: קצין הנפיק אישורי כניסה לפלסטינים עבור שוחד.
- מעריב: קצין במנהל האזרחי חשוד בעבירות חמורות של קבלת טובות הנאה.
- תקדין; מטכ”ל (מחוזי) 1031/14, התובע הצבאי נגד רס”ן יזד יוסף.
כאמור, הפרשה הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים;
- נבו: ע 8/16, התובע הצבאי הראשי נ’ רס”ן יזיד יוסף.
- פסקדין אתר המשפט הישראלי, התובע הצבאי הראשי נגד רס”ן יזיד יוסף.

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל”מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

תחילתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”מ), יחידה האמונה במצ”ח על חקירת מקרים מיוחדים ורגישים בצבא.
בעקבות ראיות שנאספו בחקירה הסמויה של הימל”מ, נעצרו הקצין ומספר פלסטינים, ביניהם איש עסקים פלסטיני והוגשו כנגדם כתבי אישום מופלגים בחומרתם.
כתב האישום שהוגש כנגד הקצין לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ”ל מנה לא פחות מ- 32 פרטי אישום ובהם עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, 14 עבירות של חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, בניגוד לסעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955; עבירות של סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 ולסעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין ועבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בנספח שצורף לכתב האישום פורטו שמותיהם של לא פחות מ- 182 פלסטינים, ביחס אליהם נטען בכתב האישום, כי הקצין אישר בקשות להיתרי כניסה לישראל שלא כדין, וזאת בנוסף לפלסטינים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום.
בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד הקצין, הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כנגד איש העסקים הפלסטיני כתב אישום המייחס לו, ב- 7 אישומים שונים, את העבירות הבאות:
- הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שיצא שטח אשר הוכרז על ידי מפקד צבאי כשטח סגור ונכנס לירושלים ללא היתר כניסה כדין, עבירה לפי סעיף 318(ו) וסעיף 333 לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- מתן שוחד, בכך שנתן לקצין צה”ל, עובד ציבור, שוחד בסך כולל של 72,800 ש”ח, עבירה בניגוד לסעיף 258(ב) ו- (ג) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- קבלת דבר במרמה, בכך שקיבל במרמה, בשני אישומים שונים, כספים עבור היתרי כניסה לישראל, אשר אינם מצריכים כל תשלום בגין הוצאתם, עבירות בניגוד לסעיף 417(2) לחוק הפלילי הירדני, מס’ 16 לשנת 1960.
- סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבשני אישומים שונים, סייע לאחרים להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 318(ו), 333 וסעיף 201(א)(3) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- פגיעה בביטחון האזור, עבירה בניגוד לסעיף 222(א) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009, בכך שעשה מעשים שיש בהם פגיעה וסכנה לביטחון האזור ולביטחון כוחות צה”ל.

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

ברגיל, נוקטים בתי המשפט במחוזותינו יד קשה בכל הנוגע לעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כך למשל פסק בית המשפט העליון ברע”פ 3674/04, אבו סאלם נגד מדינת ישראל:

“…הכול מסכימים כי תכלית החוק תכלית היא של ביטחון תושבי ישראל, ו”עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל על ידי תושבי האזור נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל” …אכן, כל מי שחיים בישראל בימים אלה יודעים כי טרוריסטים חורשי-רע אשר נכנסו לישראל שלא-כדין, נעזרו לא אחת בתושבי ישראל – אשר עשו בתום-לב ולעתים תוך עצימת-עיניים – כדי להגיע למקום הפיגוע או כדי למצוא מקום לינה ומסתור עובר לפיגוע או לאחריו. תופעה קשה זו ביקש החוק למגר…”.

“…בית-המשפט העליון ישב על המדוכה, ולאחר שהביא במניין מכלול שיקולים שלעניין, יצאה מלפניו הלכה כי לאור תכליתו המפורשת של החוק ונוכח המציאות הביטחונית הקשה השוררת בישראל, ראוי לגזור על עבריינים אשר הסיעו, הלינו או העסיקו שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית, עונשי מאסר בפועל, בכפיפות, כמובן, לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה…סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים …”.

“הלכה זו חזרה ונשנתה בהחלטות רבות של בית-המשפט העליון, תוך הבהרה כי “בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים … עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית – מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין…”.

“…טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה…מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה. מסתבר כי הפרות החוק נמשכות, ונדרשים אנו למיצוי הענישה במקרים המתאימים, מתוך תקווה כי יעלה בידינו להרתיע מי שמועדים לדבר מביצוע עבירות שאפשר נראות הן קלות ופשוטות אך טמון בהן סיכון לחיי אדם. “המעשים שפורטובסעיף 12אלחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה, שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שעונשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפגעים”…ומשנמצא לנו כי חרף סיכוני הביטחון הקשים ממשיכים ישראלים רבים לעבור על החוק ולסכן את חיי הזולת ואף את חייהם שלהם, נדרשים אנו להמשיך במדיניות המחמירה שנועדה להרתיע מפני ביצוע העבירות...”.

“… חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים – בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל – גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר”.

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

בעודו עצור, ושעה שהוא צפוי למאסר ממושך במידה ויורשע במיוחס לו בכתב האישום, שחרר איש העסקים הפלסטיני את סניגורו הקודם והסמיך את עורך דין פלילי גיא פלנטר לייצגו.
עו”ד פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, ניהל מטעמו של האיש מו”מ עם גורמי התביעה הצבאית באיו”ש, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והתובע הצבאי הראשי.
בהמשך למגעים אלו, נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה, הכולל גם הסדר טעון ביחס לאופן סיום ההליך הפלילי כנגד עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה מסר עד המדינה עדויות ובהן מידע רב אודות הפרשה ואודות נושאים נוספים בהם היה מעורב הקצין שלא היו ידועים לגורמי אכיפת החוק.
על פי פרסום של הפרקליטות הצבאית, על רקע עדויות אלו שמסר עד המדינה וחומרי חקירה נוספים שנאספו על-ידי גורמי החקירה, הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום מתוקן כנגד הקצין, המייחס לו:

“…עבירות נוספות של לקיחת שוחד, המרכזית שבהן מתארת מנגנון מסודר ושיטתי, אשר התרחב עם הזמן, של מכירת היתרי כניסה לישראל תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים בעבור כל היתר, תוך ביצוע עבירות של זיוף, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה ועוד. הקצין התחלק בחלק מהרווחים עם עד המדינה ועם פלסטיני נוסף. כתב האישום המתוקן מייחס לקצין כי קיבל שוחד בסך של למעלה מ-250,000 ש”ח, בתמורה להנפקת למעלה מ-200 היתרי כניסה לישראל. עוד יוחסו לקצין בכתב האישום המתוקן עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה, התנהגות שאינה הולמת, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, ומרמה והפרת אמונים”.

במסגרת הסדר הטעון, נמחקו מכתב האישום המקורי 6 אישומים שונים אשר ייחסו לעד המדינה עבירות של כניסה לישראל ללא היתר כדין, קבלת דבר במרמה, סיוע להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין ופגיעה בבטחון האזור.
על כנו, נותר במסגרת הסדר הטעון אישום אחד בכתב האישום המתוקן, המייחס לעד המדינה מתן שוחד כספי לקצין, עבירה לפי סעיף 258(ב) ו-(ג) וסעיף 199ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] [יהודה והשומרון] (מס’ 1651), התשע”ה – 2015.

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

בדיון בפני בית הדין הצבאי ובהתאם להסכם עד המדינה והסדר הטעון, עתרו הפרקליטות הצבאית ועורך דין גיא פלנטר לעונש מוסכם של 89 ימי מאסר, כימי מעצרו, ומאסר מותנה.
במסגרת נימוקיו לאימוץ הסדר הטעון טען סרן אבישי קפלן מטעם התביעה הצבאית:

“…המקרה שבפנינו, מאזן למעשה את הנכונות של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי החקירה ועם הפרקליטות הצבאית. בתאריך 2.2.14 חתם הנאשם על הסכם עד מדינה עם התביעה הצבאית במסגרתו הסכים למסור פרטי מידע רבים הנוגעים לעבירות אותן ביצע ביחד עם הקצין רס”ן…פרטי מידע אלו אומתו בשלב מאוחר יותר בחקירה ארוכה מקיפה על ידי מספר רב של עדי תביעה אשר אישרו את גרסת עד המדינה. עד המדינה עמד בהתחייבויותיו ומסר בחקירותיו, היו 11 חקירות אחרי חתימת הסכם עם עד המדינה, את כל הפרטים הנובעים מהנושאים עליהם התחייב להרחיב בחקירות. לאחר שחרורו מהמעצר המשיך לעמוד בהתחייבויותיו והתייצב לכל חקירה שהתבקש להגיע אליה. עד המדינה העיד 3 פעמים בפני בית הדין הצבאי ביפו, חזר פעם נוספת בדיוק רב על הדברים אותם מסר בחקירותיו המשטרתיות…עד המדינה לא קיבל שכר תמורת עדותו והתרשמנו כי הוא מוסר את הדברים כפי שהוא זוכר אותם מתוך כוונה לשתף פעולה…”.

בית המשפט הצבאי ביהודה (כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר) אימץ את הסדר הטעון, בקובעו בין היתר:

“מובן כי העונש שהציגו בפני הצדדים אינו עומד בכל מסגרת ענישתית שנקבעה בעבירות של מתן שוחד. הכלל הוא שעונשי המאסר הם חמורים פי כמה, ועשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל וזאת בשל החומרה שראה המחוקק ורואים בתי המשפט בסוג זה של עבירות. השחיתות השלטונית והניסיון לקבל טובות הנאה באמצעות תשלום הם עניין שיש לעקור מן השורש באמצעות ענישה מחמירה. כך נקבע פעם אחר פעם וכך היה צריך להיות בעניינו אלמלא הנסיבות הייחודיות אותן פירטו הצדדים.

לביהמ”ש קשה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתן של רשויות האכיפה כאשר הן מתקשרות בהסכם מורכב של עד מדינה, כיוון שבפני ביהמ”ש לא נפרסת התמונה המלאה של החשדות בתיק ושל הפרשיה הכוללת. בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר בהיותו סביר”.

בהתאמה, גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על עד המדינה 89 ימים מאסר לריצוי בפועל שהם כימי מעצרו ומאסר על תנאי.
לבקשת הצדדים ניתן צו איסור פרסום על חשיפת פרטים מזהים של עד המדינה.
בעקבות עדותו של עד המדינה, הורשע הקצין לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של עבירות חמורות:
- 3 עבירות שעניינן לקיחת שוחד, לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977;
- עבירה של זיוף, לפי סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין;
- 15 עבירות שעניינן חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, לפי סעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955;
- 4 עבירות שעניינן סיוע לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952 ולפי סעיף 31 לחוק העונשין;
- עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל;
- עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 414 ו-415 לחוק העונשין;
- עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין;
- ושתי עבירות שעניינן התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בית הדין הצבאי המחוזי השית על הקצין עונש כולל של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתיק ע/ 8/16 אישר בית הדין הצבאי לערעורים את העונש.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד עד המדינה, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט הצבאי ביהודה והכל לאחר שנמחקו פרטים מזהים אודות עד המדינה.

תיק 7077/14 בית המשפט הצבאי ביהודה, בפני כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירה במשטרה, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.

עורך דין פלילי

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר