ארכיון זיכוי בשל היעדר הוכחה לכאורה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (252)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 12:29:43 +0000

דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פתח דבר – הצלחות הם עניין יחסי

בהמשך עמוד זה נפנה את הקורא לדוגמאות שונות של מקרים בהם טיפל משרדנו שהסתיימו בסגירת תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, הקלה משמעותית בענישה, מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי, קבלת רישוי לכלי ירייה, החזרת כלי ירייה מהמשטרה ועוד.
כאן המקום להזכיר כי גם בעולם המשפט, הצלחות והישגים משפטיים הינם עניין יחסי.
אפילו זיכוי מוחלט של נאשם מכל אשמה, מה שעשוי להיתפס באופן טבעי כהצלחה מסחררת של הסניגור, במציאות, עשוי להיות כישלון לא קטן. למשל, באם ניתן היה למנוע מראש את עצם הגשת כתב האישום, לסגור את התיק עוד בשלב השימוע ולחסוך מהנאשם (שאמנם זוכה בסופו של דבר) את עינוי דינו, את עצם הסיכון שיורשע בהליך הפלילי כמו גם את כל הנזקים וההוצאות הכרוכים בניהול משפטו.
במציאות, לא כל תיק פלילי אפשר לסגור, לא כל כתב אישום אפשר לבטל, לא כל נאשם אפשר לזכות ולא כל רישום פלילי אפשר למחוק.
חלק מתפקידו של הסניגור, לשקף ללקוחותיו נכונה את מצבם המשפטי, לייעץ להם בחכמה כיצד לנהוג והיכן בדיוק למקד את מאבקם המשפטי, כלומר:
- בשאלת עצם האחריות לעבירה.
- בשאלת היקף ומידת האחריות לעבירה.
- בשאלת סיום ההליך הפלילי בהרשעה או באי ההרשעה בפלילים, למרות אחריותם לעבירה כזו או אחרת.
- או – בשאלת העונש.
גישתנו בעניין, שתמיד צריך “לכוון גבוה”, שכן כידוע, מי שמכוון גבוה בדך כלל גם פוגע גבוה או במילים של לס בראון: “כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין כוכבים“. יחד עם זאת, הצבת המטרות חייבת להיות מציאותית, עם לפחות סיכוי סביר להצלחה.
בסופו של יום, כל מקרה ומקרה הינו עולם ומלואו, המוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות. עסקינן באנשים ובגורלם ולא במתמטיקה ותפקידו של הסניגור ללמוד את המקרה לפרטי פרטיו, להתאים את הייעוץ והייצוג המשפטי לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו ולחתור בתעוזה, בנאמנות ובמסירות להשגת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג.
ועוד מילה בטרם נעבור לדוגמאות עצמן. בכל המקרים שיובאו להלן היה מעורב באופן אישי עורך דין גיא פלנטר. יחד עם זאת, ברוב המקרים, התוצאות הן גם פרי עמלם של אחד או יותר מצוות עורכי הדין במשרד: עורכת דין אירנה אינברג, עורך דין עמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו (לחיצה על הכותרת תפתח את העמוד הרלוונטי)

ארכיון סגירת תיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם נסגרו תיקי החקירה בתיקים בהם הענקנו ייעוץ וליווי משפטי.
ארכיון סגירת תיק בשימוע פלילי – דוגמאות לתיקים פליליים שנסגרו בהליכי שימוע מול רשויות התביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
ארכיון ביטול כתב אישום – דוגמאות למקרים בהם בוטל כתב אישום, נמחקו כתבי אישום או הרשות התובעת חזרה בה מכתב האישום.
ארכיון עיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – דוגמאות למקרים בהם נתקבלו בקשות לעיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה במשפטים פליליים.
ארכיון זיכוי בתיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו במשפט פלילי או במשפט צבאי.
ארכיון זיכוי בתיק משמעתי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו בהליכים משמעתיים.
ארכיון ביטול תובענה משמעתית – דוגמאות למקרים בהם בוטלו תובענות משמעתיות בהליכים משמעתיים בהם ייצגנו.
ארכיון אי הרשעה – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פלילים בהם ייצגנו תוך הימנעות מהרשעה פלילית, סיום ההליך פלילי ללא הרשעה או בביטול הרשעה.
ארכיון ענישה לקולא – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פליליים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענישה מתונה, לקולא.
ארכיון מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי – דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו, והורה על קיצור תקופות התיישנות ומחיקה במרשם הפלילי.
ארכיון חנינה מהנשיא – דוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות חנינה שהגשנו.
ארכיון ביטול רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם נתקבלה בקשה מטעמנו לביטול הרישום המשטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
ארכיון מחיקת רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
ארכיון רישוי כלי ירייה – דוגמאות למקרים בהם הוסדר רישוי לכלי ירייה, בין אם בהגשת בקשה, בערר או בעתירה מנהלית.
ארכיון החזרת נשק מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם הוחזר כלי ירייה, אשר היה תפוס במשטרה.
החזרת רכוש תפוס מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם שיחררנו רכוש וחפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשבנו אותם לבעליהם.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי

הפוסט דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (252) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אין להשיב לאשמה – קבלת הטענה – זיכוי עורך דין מעבירות אתיקה מקצועית. 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 15 Mar 2020 06:33:40 +0000

זיכוי עורך דין בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בחיפה מעבירות אתיקה מקצועית לאחר קבלת טענת “אין להשיב לאשמה”.

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בחיפה מקבל טענת “אין להשיב לאשמה” ומורה על זיכוי עורך דין אשר הואשם בשיבוש הליכי הוצאה לפועל.

קבלת טענת אין להשיב לאשמה | זיכוי עורך דין מעבירות התנהגות לא הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך דין לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בחיפה.

כנגד עורך דין הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה המייחסת לו עבירות של אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
בתמצית, נטען בכתב הקובלנה כדלקמן:
- עורך הדין הנקבל ייצג חייבת בהוצל”פ. על משכורתה של אותה חייבת הוטל עיקול כספי.
- על פי הנטען, פנה עורך הדין טלפונית לנציגי החברה בה הועסקה החייבת והציג בפניהם מצג מטעה לפיו צו העיקול בוטל, ואל להם להפקיד את הכספים בתיק הוצל”פ.
- בשל התנהלותו חסרת תום הלב של עורך הדין, כך נטען, במשך מספר חודשים, לא העבירה החברה שהעסיקה את החייבת כספים ללשכת הוצל”פ (כ- 9000 ₪) וזאת בניגוד לדין ועל אף שלא ניתנה כל החלטה בדבר ביטול העיקול ו/או עיכוב הליכים בתיק ההוצל”פ.
- במעשים אלו, כך נטען, הטעה עורך הדין את החברה אשר העסיקה את החייבת ושיבש את ההליך המשפטי שהתנהל כנגד החייבת במסגרת תיק הוצל”פ.
בהתאמה, הואשם עורך הדין בעבירות אי שמירה על כבוד המקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירות אתיקה מקצועית בניגוד לסעיף 53 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961.
בתום פרשת התביעה, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג לבית הדין בקשה לזכות אין עורך הדין אשר נאשם בפרשה זו, בעילה – ש”אין להשיב לאשמה”.

“אין להשיב לאשמה” – מהותה של הטענה.

מדובר בטענה משפטית אשר קבלתה מובילה לזיכוי. מקורה של הטענה במשפט האנגלי – “No case to answer”.
בסיום פרשת התביעה, במסגרתה הציגה התביעה את ראיותיה להוכחת האישום, זכאי הנאשם לטעון כי אין לחייב אותו להשיב לאשמה וראוי לזכות אותו לאלתר; וזאת, מאחר והתביעה לא הצליחה להציג אפילו “הוכחה לכאורה” לאשמתו.
המשמעות המעשית של טענת “אין להשיב לאשמה” או “No case” – כי אין בראיות שהוגשו ע”י התביעה כדי לבסס הרשעה, אפילו יינתן בהן מלוא האמון, ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי.
במצב דברים זה, משאין בפני הנאשם בפני מה להתגונן, גם אין הצדקה לדרוש ממנו להתגונן – וראוי לזכות אותו כבר בשלב זה מהאישום המיוחס לו.
על טיבה של הטענה כי “אין להשיב לאשמה”, עמד בית המשפט בע”פ (ת”א) 70643/01 {מדינת ישראל נ’ אביגדור קהלני, תק-מח 2001(3), 2106 (2001)}:

“קביעה שעל הנאשם להשיב לאשמה, פירושה כי על חזקת החפות שלו ישנה לפחות עננה שהנאשם צריך לסייע בפיזורה. המבחן הינו האם אכן הראיות עצמן משקפות מצב ברור וחד-משמעי, שמצביע על כך ‘שאין פה כלום’ (כדברי הסניגורים), או שמא כטענת התביעה, “הסיפור” שמספרות הראיות – מחייב לפחות שמיעת גרסתו של המשיב כדי להסיר את העננה”.

“אין להשיב לאשמה” – המסגרת הנורמטיבית.

בהליך הפלילי, עוגנה טענת “אין להשיב לאשמה” בסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982, הקובע כדלקמן:

“158. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה

נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין…”.

בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד עורכי דין בגין עבירות אתיקה מקצועית, קיימת הוראה דומה בסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה – 2015 הקובעת:

“36. העדר הוכחה לכאורה

(א) עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.

(ב) מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין”.

טיבן של הראיות שעל התביעה להציג על מנת לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.

על כך עמד בית המשפט העליון בע”פ 732/76 מ”י נ’ כחלון, פד”י לב(1) 170, שם פסק בית המשפט העליון קווים מנחים בכל הנוגע לטענת “אין להשיב לאשמה”:

“בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה, אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא …ראיות במידה, היוצרות אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם.

לעניין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן מן הראוי להוסיף, למען שלמות התמונה, כי ייתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו כבר בשלב הדיוני האמור … אך מובן הוא כי נסיבות מן הסוג השני, שבהן ייזקק בית-המשפט בשלב של תום פרשת-התביעה לעניין האמינות, הן חריגות ומכאן גם שההזדמנויות אשר בהן ייעשה יישום מעשי של כלל הפרקטיקה הזה, יהיו נדירות.

אין לדקדק בשלב דיוני זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת כדי להסיק אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד מישני מאלה שהוזכרו באישום. די בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום …”.

בפועל, נדירים המקרים בהם ערכאה שיפוטית תקבל טענת הגנה של “אין להשיב לאשמה”, שכן כאמור, די בכך שהתביעה הצליחה להציג ראיות דלות, בסיסיות וראשוניות להוכחת האשמה – והנטל יועבר לנאשם, להשיב לאשמה.

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה מקבל טענה של “אין להשיב לאשמה” ומורה על זיכוי עורך הדין מכל האישומים המיוחסים לו.

כאמור, בתיק זה נשמעו ראיות הקובל עד תום, ועם סיום פרשת התביעה, העלתה ההגנה טענת “אין להשיב לאשמה”.
בפתח פסק דינו, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין חיפה את הטענה:

“…לאחר בחינה מעמיקה של הבקשה, התשובה לבקשה…ושל התשתית הראייתית שהונחה בפנינו במסגרת פרשת התביעה, הגענו למסקנה כי אכן מן הדין לקבל את הבקשה, לקבוע כי האשמה (בוודאי זו שפורטה בכתב הקובלנה) לא הוכחה אף לכאורה, ולזכות את הנקבל מכל האישומים המיוחסים לו”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהעתק מכתב הקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (ללא פרטים מזהים של המעורבים), אשר הורה כאמור על זיכוי עורך הדין על בסיס קבלת טענת הגנה של “אין להשיב לאשמה”.

תיק בפ 34/18 בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין חיפה (הרכב עו”ד אפרים גלסברג – אב”ד, עו”ד אהוד קרמר – חב”ד, עו”ד עמית גור – חב”ד). פסק דין מיום 1.8.18. ב”כ הקובל: עו”ד צברי אסף. ב”כ הנקבל: עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד.
למקרה נוסף בו הוביל משרדנו לזיכוי עורכת דין בטענה של אין להשיב לאשמה ראו בעמוד: זיכוי עורך דין: אין להשיב לאשמה | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | תלונת שופט: הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו לעורכי דין ולמתמחים ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובענייני אתיקה מקצועית.

לדוגמאות למקרים נוספים בהם ייצגנו עורכי דין בהליכים משמעתיים ובענייני אתיקה מקצועית – ראו בהמשך עמוד זה.

עורך דין משמעתי

עורכי דין – אתיקה מקצועית | דין משמעתי – עורכי דין | קובלנה משמעתית | אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

זיכוי עורך דין – אין להשיב לאשמה | בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין חיפה | | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט אין להשיב לאשמה – קבלת הטענה – זיכוי עורך דין מעבירות אתיקה מקצועית. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 15:57:36 +0000

תלונת שופט אודות הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – זיכוי עו”ד בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

תלונת שופט אודות עו”ד – זיכוי בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בטענת “אין להשיב לאשמה”.

בעקבות תלונת שופטת, הוגשה כנגד עורכת דין קובלנה משמעתית לבית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין המייחסת לה שורה של עבירות אתיקה מקצועית: הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע וכן התנהגות שאיננה הולמת.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קיבל טענה מקדמית מצד הסניגור לפיה – אין להשיב לאשמה – והורה על זיכוי עורכת הדין מכל אשמה.

כללי – תלונות של שופטים והנהלת בתי המשפט כנגד עורכי דין.

על פי כתבה שפורסמה בגלובס, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה של גידול במספר התלונות מצד שופטים כנגד עורכי דין.
ככלל, תלונת שופט נגד עורך דין מועברת לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופטים.
מטבע הדברים, מתייחסות וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין בכובד ראש לכל תלונת שופט כנגד עורך דין ולא אחת, הובילו תלונות של שופטים כנגד עורכי דין להליכים משמעתיים.
כך למשל, בעקבות תלונות של שופטים כנגד עורכי דין, ננקטו כנגד עורכי הדין הליכים משמעתיים בגין:
- העלאת טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון ובעיות אמינות אחרות;
- אי התייצבות לדיונים והפקרת הלקוח;
- התבטאות לא נאותה בכתב או בעל-פה של עורך הדין;
- התנהגות מבזה כלפי עורך דין אחר והצד שכנגד;
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין;
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין;
- הופעות של עורכי דין מושעים ועוד.

כתב הקובלנה שהוגש לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון בעקבות תלונת שופט.

פרשה זו עוסקת בתלונה שהגישה שופטת בכירה (כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ) כנגד שני עורכי דין ומתמחה, תלונה שהובילה להגשת קובלנה משמעתית כנגד השלושה לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון.
למרות שהתלונה הוגשה על ידי שופטת המכהנת בבית משפט השלום בקריית גת, ולמרות שעורכת הדין נשוא התלונה רשומה במחוז ת”א והמרכז, נדונה הפרשה דווקא בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון כיוון ששניים מתוך שלושת הנאשמים רשומים במחוז זה.
ואלו בתמצית, העובדות הנטענות בקובלנה המשמעתית שהוגשה כנגד השלושה:
- שני עורכי הדין קיבלו על עצמם את ייצוגו של נאשם בפלילים בבית משפט השלום בקרית גת, ובמסגרת זו הופיעו בדיוני המעצר בעניינו של הנאשם.
- אף כי ידעו על קיומה, לא התייצבו עורכי הדין לישיבת הקראת כתב האישום ולבקשתם התייצב מתמחה, שכפר בעובדות כתב האישום. בסיום ישיבה זו, תואמו עם המתמחה מועדי דיוני הוכחות.
- המתמחה הציג עצמו כמתמחה ממשרדה של עורכת הדין הנאשמת, אף כי לאמיתו של דבר עבד המתמחה באותה עת במשרדו של עורך דין אחר.
- בישיבת ההוכחות הראשונה, לא התייצב איש מעורכי הדין (ואף לא המתמחה), וזאת למרות שבא כח המאשימה, (פרקליטה מפרקליטות המדינה) שוחחה עם עורכי הדין והודיעה להם על חובתם להתייצב להמשך הדיון. נוכח אי ההתייצבות, לא התקיים הדיון לגופו.
- לנוכח ההתנהלות הנטענת, פסקה כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ, כדלקמן:

“כיום בית המשפט עומד מול שוקת שבורה, לאחר שפינה מועדים דחופים ביותר להוכחות, בהיות הנאשם עצור, ולא ניתן לנהל את ההוכחות, נוכח מחדלם של הסניגורים. למותר לציין, כי לא הגיעה כל הודעה לתיק בית המשפט. אני סבורה שמדובר בהתנהגות חמורה ביותר ואני סבורה גם, כי נעשה שימוש שאינו ראוי במתמחה להטעות את בית המשפט. אבקש מלשכת עורכי הדין לחקור את העניין, הן בנוגע לסניגורים והן בנוגע למתמחה אשר שלחו הסניגורים לאולם בית המשפט לטעון טענות, שכפי שאני מבינה, אינן נכונות, להציג עצמו כמייצג את הנאשם. למותר לציין, את הנזק הרב שייגרם לזכויותיו של הנאשם שהינו תושב זר מסין אשר אינו מבין את השפה העברית, בכך שייאלץ להמתין למועד הוכחות חדש, ככל הנראה לאחר הפגרה, ולצורך כך ימשיך וישהה במעצר שלא לצורך, שהרי ניתן היה לסיים את התיק לפני הפגרה. את כל זאת אבקש מלשכת עורכי הדין להביא בחשבון כאשר תבחן את המקרה”.

תלונתה של השופטת הבכירה הועברה לתגובתם של שני עורכי הדין והמתמחה ומשלא הצליחו לשכנע את וועדת האתיקה בחפותם, הועמדו השלושה לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון, כאשר מיוחסות להם שורה של עבירות משמעת חמורות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והחובה כלפי בית המשפט, עבירה לפי סעיף 54, לחוק לשכת עורכי הדין (להלן – “חוק לשכת עורכי הדין”).
- הפסקת טיפול שלא כדין, עבירה לפי כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 (להלן – “כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)”.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

על עבירות המשמעת שיוחסו לעורכי הדין הנאשמים בכתב הקובלנה.

תלונתה של כבוד השופטת השופטת מדברת בעד עצמה, ואין צורך להכביר מילים בדבר חומרת המעשים אשר יוחסו על ידי בית המשפט לשלושת הנאשמים.
כבר לפני שנים רבות אישר בית המשפט העליון הרשעת עורך דין בהפרת חובת הנאמנות ומסירות ללקוח, כאשר לא התייצב לדיונים בבית המשפט וראו למשל בהקשר זה את פסק הדין שניתן בתיק על”ע 2388/00 עו”ד פלוני נ’ הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד.
באשר לעבירות שיוחסו לנאשמים בכתב הקובלנה, סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכותרתו “שמירת כבוד המקצוע”, קובע כדלקמן:

“עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע”.

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מסדיר את חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט. על פי סעיף זה:

“במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט”.

סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין שכותרתו “עבירות משמעת”, קובע כדלקמן:

“אלה עבירות משמעת:

(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין”.

סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), מסדיר את אופן הפסקתו של טיפול משפטי על ידי עורך דין. בהתאם לסעיף זה:

“הפסקת טיפול

(א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

(ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק”.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל שילוב של טענות הגנה: אין להשיב לאשמה + הגנה מן הצדק ומורה על זיכוי למרות תלונת שופט.

הנאשם מס’ 1 בהליך משמעתי זה, עורך דין פלילי וותיק ומוכר מאזור הצפון, ייצג את עצמו בהליך וכן את המתמחה, נאשם מספר 3.
נאשמת מס’ 2, עורכת דין וותיקה מאזור המרכז, המוכרת כלוחמת למען זכויותיהם של עובדים זרים בארץ, יוצגה על ידי עורך דין גיא פלנטר.
לאחר שמיעת מלוא ראיות הקובל, ולפני תחילת פרשת ההגנה, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (הרכב עו”ד אמאל חמיס אב ביה”ד, עו”ד שלמה אלכביר ועו”ד חסן חטיב) את טענותיו של עו”ד גיא פלנטר, זיכה את הנאשמת 2 מכל אשמה ובעקבות זיכוי זה זוכה גם הנאשם 1.
שתי טענות שהעלה עו”ד גיא פלנטר, הובילו לזיכוי; הראשונה, לפיה “אין להשיב לאשמה“, והשניה לפיה עומדת לנאשמת 2 “הגנה מן הצדק“. נעמוד על שתי הטענות בנפרד;

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה “אין להשיב לאשמה”.

במשפט הישראלי, מקורה של הטענה לפיה אין להשיב לאשמה (המכונה גם “no case to answer”) בסדרי הדין במשפט פלילי; סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982, שכותרתו “זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה”, קובע:

“נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין…”.

הוראה דומה קיימת בסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה – 2015 הקובעת:

“36. העדר הוכחה לכאורה

(א) עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.

(ב) מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין”.

בהקשר הנוכחי, פסק בית הדין למשמעת (בסעיף 15 לפסק הדין) כי לאחר בחינת מכלול ראיות התביעה, הגיע למסקנה כי דין טענת הנאשמת 2 כי “אין להשיב לאשמה”, להתקבל. אודות נימוקיו של בית הדין המשמעתי ראו בפסק הדין עצמו, בהמשך עמוד זה.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה עומדת לעורכת הדין “הגנה מן הצדק” – וגם מכאן שיש להורות על זיכוי עורכת הדין.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982; בהתאם לסעיף זה רשאי נאשם לטעון, כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נתקבלה הטענה, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום ואף לבטל את האישום כליל.
לא אחת כבר נפסק, כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה גם על הליכים משמעתיים, וראו למשל בהקשר זה פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק על”א 2351/01, פרשת שמעון חרמון:

“רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת- משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו”.

בהקשר הנוכחי, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (בסעיף 19 לפסק דינו) את טענתו של עו”ד גיא פלנטר כי בנסיבות שהוכחו בפני בית הדין, הרשעתה של הנאשמת 2 תעמוד בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וגם מטעם זה זיכה את עורכת הדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהעתק מהקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון (ללא פרטים מזהים של הנאשמים) אשר זיכה את עורכי הדין על בסיס קבלת טענות הגנה של “אין להשיב לאשמה” ו”הגנה מן הצדק”.

תיק בד”מ 60/09, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון (הרכ ב עו”ד אמאל חמיס, אב ביה”ד, עו”ד חסן חטיב, עו”ד שלמה אלכביר).

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

הליך משמעתי – ייצוג משפטי | עורכי דין – אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין – אין להשיב לאשמה | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | תלונת שופט כנגד עורך דין | אתיקה מקצועית | הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר