ארכיון כבוד השופטת איטה נחמן - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה מגונה בקטינה במהלך עיסוי – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 5 (2)

גיא פלנטר — Fri, 06 Mar 2020 07:36:52 +0000

מעשה מגונה בקטינה במהלך עיסוי – מסאז’יסט שהואשם בביצוע מעשים מגונים במהלך מסג’ בספא – סיים ההליך פלילי ללא הרשעה.

מעסה שהואשם בעבירה של מעשה מגונה בקטינה במהלך עיסוי – בית משפט השלום ברמלה מורה על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

מעשים מגונים בקטינה במהלך עיסוי – האישום בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד מעסה.

בהסתמך על תלונה של קטינה (בת 15), הוגש כנגד פסיכותרפיסט הוליסטי אשר עוסק גם בעיסוי, כתב אישום לבית משפט השלום ברמלה המייחס לו עבירה של מעשה מגונה בקטינה, בניגוד לסעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
בהתאם לנטען בכתב האישום המקורי, במהלך עיסוי, ביצע המעסה מעשה מגונה בהסכמת הקטינה, שהושגה במרמה לגבי מיהות המעשה.
כבר בתחילת ההליך הפלילי, נסוגה הפרקליטות מהאישום בעבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2), והעמידה את כתב האישום על אישום בעבירת מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.
בכך נסוגה הפרקליטות מעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר מקסימלי של 7 שנים, לעבירה שלצידה עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 348(ג) לחוק העונשין).

מעסה שהואשם במעשים מגונים בקטינה במהלך עיסוי.

הליך הגישור הפלילי ותוצאותיו – שכנוע הפרקליטות כי לא תצליח להוכיח ביצוע עבירת מין בכלל, ומעשה מגונה בקטינה בפרט.

במסגרת הליך גישור פלילי שנערך בפני כבוד השופטת איטה נחמן, ולאחר שבית המשפט קיבל לידיו את חומר הראיות, עיין בו ושמע את טיעוני הצדדים, קיבל בית המשפט את טענותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר וסבר, שאין סיכוי סביר להרשעת הנאשם בתיק זה בעבירת מין, גם לא בחלופה היותר קלה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.
בהתאמה, המליץ בית המשפט לצדדים כי ההליך הפלילי יסתיים באופן הבא:
- מכתב האישום ימחק כל זכר לעבירת מין וכתב האישום יתוקן לעבירה של תקיפה (עבירת התקיפה כוללת גם סיטואציה של מגע ללא הסכמה שגרם לאי נוחות).
- הנאשם יפצה את המתלוננת בסכום של 50,000 ₪.
- הנאשם ישלח לקבלת תסקיר משירות מבחן אשר יתייחס בתסקירו גם לשאלת הרשעתו של הנאשם בפלילים.
- במסגרת הליך הגישור, לא הביע בית המשפט כל עמדה ביחס לשאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.

הסדר הטעון עם הפרקליטות שסלל את הדרך לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

ההגנה לא קיבלה את המלצות בית המשפט לאופן סיומו של תיק זה ולפיכך הסתיים הליך הגישור ללא הסכמה.
בהמלצת בית המשפט, המשיכו הצדדים במו”מ לאחר סיומו של הליך הגישור, בניסיון להגיע לסיום מסוכם של הפרשה כאשר ההגנה חותרת להניח תשתית לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בסופו של יום, גיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם הפרקליטות המשפר את מצבו של הנאשם ביחס להסדר הטעון אשר הוצע על ידי בית המשפט במסגרת הליך הגישור:
- כתב האישום יותקן לעבירה של תקיפה סתם.
- הנאשם יודה אולם בטרם הרשעתו בפלילים ישלח לקבלת תסקיר משירות מבחן, אשר יתייחס גם לשאלת הרשעתו בפלילים. הפרקליטות תעמוד על הרשעתו של הנאשם, ותבקש לגזור עליו מאסר על-תנאי, בעוד פתוח בפני ההגנה לעתור לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים.
- הנאשם יפצה את המתלוננת בפיצוי מוסכם בסך 30,000 ₪, ב- 6 תשלומים.
הסדר טעון זה הטיב את מצבו של הנאשם במספר מישורים;
- נמחק כל זכר לעבירת מין מכתב האישום המתוקן.
- במישור העונשי, הוגבלה הפרקליטות לעתור למאסר על תנאי, ובכך הוסרה חשיפתו של הנאשם לכל עונש מאסר, אפילו לריצוי בעבודות שירות.
- נפתחה הדלת בפני ההגנה לטעון לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- הופחת באופן משמעותי סכום הפיצוי המוסכם למתלוננת.
הסדר הטעון שגיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר כלל גם תיקונים נרחבים מאוד בפרק העובדתי של כתב האישום, תיקונים אשר איפשרו להגנה לבסס בהמשך עתירה לסיום ההליך ללא הרשעה:

התיקונים הנרחבים בכתב האישום במסגרת הסדר הטעון ומחיקת העבירה של מעשה מגונה בקטינה.

כתב אישום מקורי	כתב אישום מתוקן בשנית, במסגרת הסדר טעון
הנאשם הינו פסיכותרפיסט הוליסטי ובין היתר משמש כמעסה.	הנאשם הינו פסיכותרפיסט הוליסטי ובין היתר משמש כמעסה.
בתאריך XXXX בשעה 12:30 או בסמוך לכך הגיעה הקטינה יחד עם חברותיה, לקליניקה של הנאשם בשם XXXX ברח’ XXXX לקבלת עיסוי אותו הזמינה עבורה חברה מבעוד מועד לכבוד יום הולדתה.	בתאריך XXXX בשעה 12:30 או בסמוך לכך הגיעה הקטינה יחד עם חברותיה, לקליניקה של הנאשם בשם XXXX ברח’ XXXX לקבלת עיסוי אותו הזמינה עבורה חברה מבעוד מועד לכבוד יום הולדתה.
הקטינה נכנסה לחדר הטיפולים בעוד חברותיה ממתינות בחדר הכניסה.	הקטינה נכנסה לחדר הטיפולים בעוד חברותיה ממתינות בחדר הכניסה.
בהמשך למתואר לעיל, הורה הנאשם לקטינה להתפשט מבגדיה, הקטינה עשתה כן ונותרה בתחתונים כאשר גופה מכוסה במגבת.	בהמשך, ביקש הנאשם מהקטינה להתפשט ולהתעטף במגבת ויצא את חדר הטיפולים. הקטינה התפשטה ונותרה בתחתונים, כאשר גופה מכוסה במגבת.
לאחר מכן הורה הנאשם לקטינה לשכב על מיטת הטיפולים, על בטנה, כשפניה לכיוון הרצפה. או אז, הכניס הנאשם ידיו מתחת לגופה של הקטינה, העביר את ידיו על בטנה, תפס את חזה ולחץ אותו פעמיים.	נמחק.
בהמשך, הכניס הנאשם את ידיו מתחת לתחתוניה של הקטינה ועיסה את ישבנה.	נמחק.
לאחר מכן, ביקש הנאשם מהקטינה להתהפך ולשכב על גבה. הקטינה עשתה כן והנאשם הניח את המגבת על גופה כך שחזה נותר גלוי. בתגובה לכך, הניחה הקטינה את ידיה על החזה וכיסתה אותו.	נמחק.
הנאשם הזיז את ידיה של הקטינה ועיסה את חזה בתנועות סיבוביות.	לקראת סיום העיסוי, שעה שהקטינה שכבה על גבה על מיטת הטיפולים והנאשם ישב למרגלות ראשה, עיסה הנאשם את חזה הגלוי של הקטינה בתנועות סיבוביות, ומבלי שקיבל את הסכמתה לכך, מראש.
במעשים המתוארים לעיל, ביצע הנאשם מעשים מגונים, בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, שלא בהסכמתה, לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני.	במעשיו אלו, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת.

הוראות החיקוק לפיה מואשם הנאשם:

מעשה מגונה – עבירה לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

הוראות החיקוק לפיה מואשם הנאשם:

תקיפה סתם – עבירה בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

בית המשפט מקבל את עתירת ההגנה ומורה על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עם קבלת תסקיר אודות הנאשם משירות המבחן, טענו הצדדים בשאלת הרשעתו של הנאשם והעונש.
הפרקליטות טענה כי יש להרשיע את הנאשם בפלילים והפנתה להלכה הפסוקה של בית המשפט העליון לפיה, רק בנסיבות יוצאות דופן יימנע בית המשפט מלהרשיע אדם שנקבע כי ביצע עבירה פלילית וכי אין טעם מיוחד להימנע מהרשעתו של הנאשם.
בית המשפט (כבוד השופטת איטה נחמן) דחה את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם, קיבל את עתירת הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, והורה כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה. הנאשם חוייב לבצע שירות לתועלת הציבור (של”צ) ולשלם לקטינה את הפיצוי עליו הוסכם במסגרת הסדר הטעון.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטים מזהים של המעורבים):
- כתב האישום שהוגש כנגד המעסה המייחס לו עבירה של מעשה מגונה בקטינה;
- כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטעון המייחס תקיפה בלבד;
- החלטת בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת איטה נחמן) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך הטלת צו של”צ ופיצוי מוסכם למתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום רמלה, בפני כבוד השופטת איטה נחמן.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעבירות מין ראו בעמוד:
- עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: ארכיון מעשה מגונה.

עורך דין פלילי

מעשה מגונה במהלך עיסוי | מעשים מגונים בעיסוי | מעשה מגונה במהלך מסג’ | מעשים מגונים במסג’ | מסג’סיט שהואשם במעשים מגונים בקטינה | מעשה מגונה בקטינה | מעשים מגונים בספא | מעשה מגונה | משפט פלילי | אי הרשעה | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | מעשה מגונה בקטינה במהלך עיסוי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט מעשה מגונה בקטינה במהלך עיסוי – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בידי עובד – ביטול כתב אישום: עובד תעשייה אווירית – גניבה ממעסיק 5 (3)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 12:04:52 +0000

גניבה בידי עובד – ביטול כתב אישום

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות גניבה בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לביטול כתב אישום אשר הוגש כנגד עובד התעשייה האווירית אשר הואשם בגניבה בידי עובד.

כתב האישום שהוגש כנגד עובד התעשייה האווירית.

בעקבות חקירה פנימית שניהל קב”ט התעשייה האווירית כנגד עובד אחד המפעלים בתעשייה האווירית הגיש הקב”ט כנגד העובד תלונה במשטרה, המייחסת לו עבירה של גניבה בידי עובד.
במסגרת החקירה הפלילית שנפתחה כנגד העובד נאספו על ידי משטרת ישראל ראיות שונות, בין היתר צילומי וידאו שבוצעו על ידי הקב”ט והתגבש חשד כי העובד גנב כלי עבודה רבים בשווי אלפי ש”ח.
במסגרת חקירתו במשטרה, שיתף העובד פעולה עם חוקריו, השיב לכל השאלות ואף הצביע על ראיות המעידות על חפותו אולם כל טענותיו לא הועילו לו.
התביעה המשטרתית הגישה כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב – יפו המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

כתב אישום המייחס עבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו.

גניבה בידי עובד – קצת על העבירה אשר בה הואשם הלקוח.

סעיף 391 לחוק העונשין שכותרתו “גניבה ביד עובד” קובע כדלקמן:

“391. עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו,וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

לצד העבירה של גניבה במקום העבודה, קבע המחוקק עונש מקסימלי חמור;
ברגיל, העונש המקסימלי שבית משפט רשאי לגזור על נאשם אשר הורשע בעבירה של גניבה, עומד על 3 שנות מאסר (וזאת בהתאם להוראות סעיף 384 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977). בהתאמה, עבירת הגניבה בפני עצמה, ללא כל נסיבה מחמירה, מסווגת כעבירה מסוג “עוון”.
בשל המימד של מעילה באמון המעסיק, קבע המחוקק עונש מקסימלי חמור יותר בעבירה של גניבה ממעסיק והעמידו על 7 שנות מאסר. בשל חומרת העונש הקבוע לצידה, מסווגת עבירת הגניבה ממעביד כעבירה מסוג “פשע”.

בית משפט השלום בתל-אביב – יפו מורה על ביטול כתב האישום.

עם הגשת כתב האישום כנגדו, נקבע התיק הפלילי להקראת כתב האישום בפני כבוד השופטת איטה נחמן. בשלב זה פנה הנאשם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
עורך דין פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם הגורם המוסמך במפלג תביעות פליליות תל אביב ולאחר שהתביעה המשטרתית השתכנעה כי אין לה סיכוי סביר להרשעה, הסכימה לביטול כתב האישום.
בישיבת 12.9.16 לפני כבוד השופטת איטה נחמן, משביקשה התביעה לחזור מכתב האישום, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה.

גניבה בידי עובד ממעביד – בית משפט השלום בתל אביב מורה על ביטול כתב אישום.

תיק פלילי 38157-04-16 בבית משפט השלום בתל-אביב – יפו לפני כב’ השופטת איטה נחמן. את הנאשם ייצג בתיק זה עו”ד פלילי גיא פלנטר.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, ייעוץ ייצוג משפטי.

עורך דין פלילי

גניבה ממעסיק | גניבה ממעביד | משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עבירות גניבה | ביטול כתב אישום | גניבה בידי עובד ממעבידו | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב |כתב אישום

הפוסט גניבה בידי עובד – ביטול כתב אישום: עובד תעשייה אווירית – גניבה ממעסיק 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר